![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני הייתי חושב על משהו בסגנון: בתור התחלה - כמו השיטה הקיימת. מועמד שמצליח לחבר קואליציה של 61 ומעלה הוא ראש הממשלה. במידה ואף מועמד לא מצליח להגיע ל-61 - סביר להניח שישנם שני גושים שמתקרבים ל-61, אבל לא לגמרי שם. שובר השוייון יהיה ממשלת רוטציה כפוייה - כל אחד מקבל שנתיים. מי שיש לו יותר ממליצים (לדוגמא 57 מול 55) הוא זה שיהיה ראשון ברוטציה. ראש הממשלה יקבל 11 מנדטים וירטואלים שישמשו אותו בהצבעות בכנסת, וכך תוכל להתקיים ממשלה מתפקדת שיכולה להעביר חוקים ולהימנע מלהיות מופלת בהצבעת אי אמון. בתום השנתיים יועבר תפקיד ראש הממשלה ואיתו המנדטים הוירטואלים לגוש השני. אם המספר המנדטים הוירטואלים הוא 11, אז עדיין יהיה צורך בגוש של לפחות 55 בשביל להשיג יתרון על הגוש הנגדי (55+11 כנגד 65 מתנגדים בפוטנציה). אפשר גם להחליט על מספר אחר (סביר להניח שלא מעל 14) שיוחלט עליו אחרי ניתוח מעמיק של תרחישים אפשריים. מן הסתם קיימים הרבה פרטים טכניים שמיטב עורכי הדין והמתמטיקאים יצטרכו להגדיר, אבל זה הרעיון באופן כללי, שהוא די דומה למה שהוצע בפוסט. עוד דברים שאפשר לחשוב עליהם - אפשרות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה לתת את הקולות שלהם במסגרת הסכמי עודפים שנחתמו טרם הבחירות, ככה לא ייוצרו עיותים שנובעים מ״הכל או כלום״. מצד שני זה עשוי לעודד אנשים להצביע למפלגות הקטנות (כי מתבטל החשש שהקולות ילכו לפח) ובכך להחליש את הגדולות. |
![]() |
| חזרה למאמר | חזרה לעמוד הראשי |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |