אתם מגיבים ל-

רל״ב 735307
מה שמעניין אותי הוא מהי רקמת החיבור האידיאולוגית/סולידרית המחברת בינך לבין גד"א. אני מוצא את המשותף בציטוט מדבריה:
"ליאת בן ארי ואביחי מנדלבליט ושי ניצן הם אלו שצריכים לעמוד לדין על הפיכה".
אני לא רואה כאן זהות שבטית סולידרית מן הסוג המאפיין חלקים אחרים בפוליטיקה הישראלית. יש כאן זהות ישראלית כללית המוגדרת ע"י ברית פוליטית שיש לה שני רבדים. הרובד העליון הוא, אם להשתמש בביטוי שלך "הערכה לנתניהו". הציטוט למעלה, אין ספק שהוא שירות של שניכם לצרכיו האישיים והמשפטיים של בנימין נתניהו. ברובד השני, זה מן הסתם הופך לתפיסת עולם אידיאולוגית של החלפת האליטות הישנות שתשרוד גם לאחר שנתניהו יחלוף.
השאלה היא מה אורך החיים ומה העומק של האידיאולוגיה של ברית האליטות החדשות. האם זו קרקע אידיאולוגית וסולידרית מספיק עמוקה מספיק כדי לגדל עליה זהות ישראלית חדשה ואינקלוסיבית? האם גם ללא נתניהו, יכולה האידיאולוגיה של חילוף משמרות בבתי המשפט לספק סיבת קיום למפלגת שלטון ישראלית? האם הברית בין מתנחלי א"י השלמה, החרדים וחסידי ישראל השנייה יכולה להנהיג את המדינה כפי שעשתה הברית בין השמאל הציוני לדתיים-הלאומיים המתונים?
את התשובה איני יודע. אבל היא קשורה כנראה בלבה ליחס בין שתי הרבדים לעיל. מי מהן היא הקטר ומי קרון המטען?
אסיים בעוד שתי הערות-הרהורים.
א. אחד המשתתפים בדיון כאן סיכם את דעתו על האידיאולוגיה הנ"ל בכך שבעיניו הרפורמה של מערכת המשפט אינה בין הצרכים הדוחקים של מדינת ישראל. כנראה שכל רוב שלטוני בנוי על אקסקלוסיביות מסויימת במובן של הוצאה מן הכלל של אלו שאינם בברית. אני הייתי מוסיף שהשאלה הזו היא חשובה אבל בעיקר חשוב מהי דעתם של המתנחלים וישראל השנייה על כך, ולא דעתם של המודרים החדשים מן השמאל הליברלי-ציוני.
ב. הברית השלטונית הקודמת הפילה עצמה בגלל המשחק בין האקסקלוסיביות לאינקלוסיביות. הברית הקודמת נסתה באופן אידיאולוגי לשתף בבניין המדינה גם גורמים שלא היו בתוך הברית (ישראל השנייה, ערבים ועלייה רוסית), אבל מצאה עצמה מובסת דמוגרפית מפני שלא הצליחה לשווק את האידיאולוגיה שלה החוצה. המשחק האינקלוסיבי-אקסקלוסיבי בברית החדשה הוא שונה. הברית בנוייה על הכנסה של "אחרים" לתוך הברית (החרדים למשל) אבל לא על הכללה של אלו שמחוץ לברית. לשמאל הציוני או לערביי השטחים אין מה לחפש במסגרת הזו (הם ה"אוייב" שלה). הברית החדשה נבחנת כבר עכשיו ביכולתה להכיל גורמי חוץ כמו להט"בים, רפורמים, אתיופים וערביי 48. אולי זו הסיבה האמיתית מדוע האליטות החדשות כל כך דבקות בנתניהו. הוא מייצג את הממשק שלהן עם קבוצות שהן עצמן מתקשות איתן. אם מחברים את אלו שממש חשוב להם לייהד את הר הבית ומערת המכפלה עם אלו שחשוב להם למזרח את ביה"מ העליון, האם לא מתגלה גרעין שלטוני שהוא עוד יותר מצומק מן השמאל הליברלי-ציוני?


תגובתכם

כותרת
שם (חובה)
דוא"ל
אתר
התגובה



חזרה למאמר חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים