אתם מגיבים ל-

The truth is out there 742727
אין לי שום נימוק מלבד הזכרון (שכמובן יכול להיות "זכרון") שלפני 60 שנה אף הורה מהסביבה בה אני גדלתי לא היה מחנך כך את ילדיו. אני חושב שגם לפני 30 שנה זה עוד היה נכון אבל את זה אני כבר שופט מעיני הורה, כך שאני פחות בטוח.

כל מה שאתה כותב בקשר לשקרים נכון, כמובן, מלבד בביתו של קאנט קשישא, אבל חשבתי שהתפקיד של מחנכים הוא להיות המגדלור, לא הפנס בן אתה נעזר כשנקלעת למזבלה באמצע לילה חסר ירח. אני לא חושב שילד בי"ס יסודי צריך לקבל מסרים לפיהם אסור לו להעתיק את שעורי הבית אבל מותר לו לשקר בעניין הבדיקות. מכל מקום, גם אם אני טועה, עצם העובדה שהויכוח הקטן הזה מתנהל רק מעל דפי האייל, כלומר אין שום תהודה ציבורית לנתון הזה (30%, לא 3%) היא הצורמת ביותר באזני.

ואחרי שאמרתי את זה, גילוי נאות: אני האדם האחרון שצריך לפצות פה ולצפצף בענייני חינוך.

חינוך? אמרתי חינוך? נכבדי, שום סתימת פיות לא תהיה כאן! חבר שלי הפנה את תשומת לבי לכך שבפגוש את עיתונות אתמול, בשניה ה-‏31 בסרטון שאת כתובתו אני לא מצליח להעתיק הנה בצורה סבירה, שרת החינוך אומרת "כיוונתי" עם "כ" לא דגושה ("חיוונתי"). עניין של מה בכך, כמובן, אבל גם הוא מצליח להרגיז את סטאטלר וולדוורף במידה לא מבוטלת. האם העברית היא באמת שפה קשה כל-כך, או ששגיאות כאלה קורות גם, למשל, לשרים באנגליה או בהולנד? אתמהה. יש לי גם תמיהה דומה, אגב, בקשר לשגיאות כתיב ולשון אצל מורים.


תגובתכם

כותרת
שם (חובה)
דוא"ל
אתר
התגובה



חזרה למאמר חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים