 |
|
היוזמה להקמת בנק חלב אם לפגים מגיעה לישורת הסופית, כאשר ועדה מיוחדת במשרד הבריאות אמורה להחליט בנושא בימים הקרובים. על חוסר האונים של הורי הפגים, על ההיגיון הכלכלי שביוזמה ועל נתוני הזיהומים בפגיות, החסויים עדיין.
|
|
| חברה וכלכלה • אורן מלברגר • יום ג', 14/6/2005, 11:51 |
|
 |
|
| (צילום אילוסטרציה: iStockPhoto) |
|
מה עושה תינוק בריא ברגע שהוא נולד? מחפש את הפטמה ליניקה. מחפש את חלב האם. אך לא כולם יודעים שרפלקס החיפוש לא נוצר לפני השבוע ה-34 או ה-35 להריון. אני יודע את זה, כי בשבוע ה-35 להריון כבר הכרתי את בתנו במשך 10 שבועות. לא רוחנית, לא וירטואלית, לא מתמונות, אלא פנים אל פנים.
ישנם מקרים, חלקם ידועים וצפויים מראש וחלקם לא, בהם נולד תינוק מוקדם מהמיועד. לפעמים מאוד מוקדם. התינוק, כמובן, עדיין לא בשל – לא הריאות, לא מערכת העצבים, לא המוח, לא מערכת העיכול, ולא תפקודים רבים אחרים של הגוף.
תינוק נחשב כפג אם נולד לפני השבוע ה-37, או מתחת למשקל 2 קילוגרם. כפג, הוא סובל ממגוון בעיות. הוא "שוכח" לנשום משום שהחלק במוחו האחראי לפיקוח על הנשימה אינו בשל; הריאות שלו אינן מפותחות מספיק כדי לתמוך בגופו ולכן הוא זקוק להנשמה חיצונית מסוגים שונים; הוא אינו מסוגל לשמור על חום גופו וזקוק לחימום מלאכותי. כמו כן, יש צורך לווסת ולייצב גורמים שונים בגופו, אשר למרות ניסיוני האישי בתחום כאב, אני לא מצליח להבין (המטוקריט, pH בדם ועוד).
על מנת לבדוק את מצבו של הפג בטיפול הנמרץ יש צורך במספר רב של בדיקות ביום. לא אגזים אם אומר כי גופו הופך לכרית סיכות. מלבד צינורות ההנשמה וההזנה והמוניטורים השונים המחוברים אליו, נלקחות ממנו דגימות דם פעמים רבות ביום, ובסופו של דבר, ידיו ורגליו מתמלאות בצלקות קטנות שנשארות כל החיים, כעדות לאותן בדיקות ואמצעים תומכי חיים. כמובן שצלקות אלו מתקבלות ב"שמחה" לאור הבעיות האחרות העלולות לצוץ: שיתוק מוחין, בעיות תזונה קשות, בעיות נשימה אקוטיות, בעיות ראיה ושמיעה, בעיות התפתחות וגדילה, הפרעות התנהגות וקשב (בגיל מבוגר יותר) – כל אלה, ומגוון נוסף של צרות, נפוצים יותר בקרב אוכלוסיית הפגים מאשר בקרב תינוקות שנולדו במועד.
אנחנו, כהורים, לא יכולים לעשות הרבה, בטח שלא בימים הראשונים, חוץ מאשר להתפלל, לשיר לתינוק, ולפעמים גם ללטף ולגעת ("טיפול קנגורו" – המאפשר מגע ישיר לזמן מוגבל בין גוף הפג לגוף הוריו, אם הפגייה מאשרת). אבל יש דבר חשוב אחד שאם יכולה לעשות למען תינוקה הפג: לשאוב עבורו חלב.
"מה היה קורה אילו"
לחלב האם תכונות שאין לאף תחליף מזון לתינוקות. נדמה שהיום כמעט שאין חולק שחלב אם הוא התזונה המתאימה ביותר לתינוקות בכלל, ואפילו על קופסאות תחליפי חלב האם שנמכרות בישראל מתנוססת הבהרה מפורשת ברוח זו. בכל הנוגע לפגים, הדברים נכונים שבעתיים: חלב האם עוזר לפגים לעלות מהר יותר במשקל, ובכך לשהות פחות זמן בפגייה; הוא גם מסייע למערכת החיסונית השברירית של הפגים ומגן עליהם בפני זיהומים שונים שהם אחת מהסכנות הגדולות שבפגיה, לפגיעה ולמוות. בכל אספקט ובכל התבוננות – חלב האם הוא בריא מאוד וחשוב ביותר לפגים.
אך לעתים חלב אם איננו בנמצא. במקרה האישי שלנו, עקב בורות במחלקת היולדות, ניתן לאשתי באופן אוטומטי כדור לעצירת החלב. לידת פג קטן כמו בתי (845 גרם, ביום הראשון של החודש השישי להריון) כנראה נחשבה בעיני מישהו במחלקה כ"כרטיס לכיוון אחד בלבד", ולכן מייד אחרי הלידה, כדי למנוע עוגמת נפש מאשתי, הציעו לה כדור לעצירת ייצור החלב. לא אני ולא אשתי היינו במצב נפשי מתאים כדי לדון ולשקול באופן מעמיק את ההשלכות של הכדור – אם הרופאים מציעים כנראה שהם יודעים מדוע. לצערנו, הכדור עשה את עבודתו בצורה מיידית, וחלב אם לא היה לנו לתת לבתנו שכה נזדקקה לו.
יש לציין כי הבעיה הזו אינה ייחודית רק לפגים. ישנן קבוצות נוספות של תינוקות שזקוקים לחלב אם באופן מיוחד, לא רק בשל היותו תזונה טובה יותר לכל תינוק, אלא על מנת להציל חיים ולשפר איכות חיים: תינוקות בעלי בעיות מטבוליות, תינוקות בעלי אי־סבילות ואלרגיות לחומרים מסוימים, ועוד. ויש גם מקרים רבים נוספים בהם האם לא יכולה להעניק את חלבה לתינוקה: זיהום, מחלה, טיפול תרופתי מסוים, היעדרות האם (עקב סיבות שונות ומגוונות), אי־יכולת טבעית להענקת חלב, ועוד. במקרים אלו, כאשר התינוק זקוק באופן נואש לחלב אם ולאם אין חלב להעניקו – אנו עומדים בפני בעיה שעלולה אף לעלות בחיי התינוק, או לגרום לבעיות ארוכות טווח שיביאו לסבל, פגיעות, הוצאות רבות ומיותרות של המערכת והמשפחה, וסימני שאלה רבים של "מה היה קורה אילו ניזון התינוק מחלב אם".
(צילום אילוסטרציה: iStockPhoto)
כחצי מתמותת התינוקות – של פגים
העמותה שאני עומד בראשה, עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל (ע"ר), שמה למטרה לקדם ולעזור לפגים בישראל ולהוריהם. אחת הדרכים שראינו לנכון לפעול בהן הינה הקמת בנק חלב אם בישראל. בתמצית, בנק חלב אם ירכז תרומות שיתקבלו מנשים מיניקות שיש להן עודף בלתי־נחוץ של חלב אם, ויעניק תרומות של חלב לתינוקות שזקוקים לחלב אם אך מסיבה רפואית מוצדקת אימותיהם אינן יכולות להניקם.
יוזמה מסודרת להקמת בנק חלב אם טרם היתה בישראל. ישנם גמ"חים שפועלים בבני־ברק ובירושלים ומיועדים, כמובן, לאוכלוסיה החרדית. הבדיקות שנערכות שם לחלב האם, אם בכלל, הן לחלוטין לא מספקות. כך שהרעיון יפה, קיים, אבל מוגבל גיאוגרפית, לא בטוח ולא מפוקח.
לפני כשנה וחצי התחלנו בחליפת מכתבים ובלחץ מתון על מנת לקדם את היוזמה, אשר בימים אלו מגיעה לישורת הסופית. בעוד מספר ימים תתכנס ועדה מיוחדת במשרד הבריאות ותחליט בנושא הקמת בנק חלב אם בישראל.
עלינו לזכור מספר נתונים: מספר לידות הפגים בישראל עומד על כ-15,000 ויותר בשנה, ואחוז הפגים מתוך תמותת התינוקות בישראל כמעט נושק לחמישים אחוז (כלומר, כמעט כל תינוק שני שמת בישראל הינו פג). אם נוכל לקצר את משך אשפוזם של הפגים בפגיה ובבית החולים, בהם הם חשופים לזיהומים ולסכנות אלו ואחרות; אם נוכל להקל על העומס בפגיות; אם נוכל לחזק את המערכת החיסונית של הפגים ולסייע להם להתמודד עם זיהומים; אם נוכל להציל חיים ולשפר איכות חיים – האם לא נעשה כן?
יש מי שיטען שעל אף הרצון הברור להציל חיים ולשפר איכות חיים – אין מנוס מליטול בחשבון גם את העלויות הכרוכות בכך. תשובתנו לטענה זו היא שהקמת בנק חלב אם תביא לחיסכון ניכר בעלויות למערכת, ותשחרר תקציבים יקרים שיוכלו לשמש את משרד הבריאות לרכישת תרופות לחולי סרטן או לכל מטרה ראויה אחרת.
החשבון פשוט: לשם הדגמה בלבד, מספיקים שני פגים בשנה שיחסך מהם זיהום אופייני הנקרא NEC, על מנת לממן פעילות הבנק בשנה. ה-NEC הינו זיהום אשר מנקב את דופן המעי הלא בשלה, ועלול לגרום לצורך בניתוח שירחיק את חלק המעי הפגוע. אין צורך להרחיב על כך שעצם ימיו של הפג בפגיה מסוכנים, וניתוח נוסף יעמיד את חייו בסכנה אמיתית (חלב האם עשוי למנוע לחלוטין הופעת הזיהום הספציפי הזה). ככל הידוע לי, כל פג עם NEC עולה למדינה כ-200 אלף דולר. לפי חישובים שנעשו בבנקי חלב אם, 400 אלף דולר הם העלות התפעולית השנתית של הבנק.
קשה לבצע חישוב מדויק יותר, כיוון שאין בידינו נתונים מדויקים: הנתונים לגבי זיהומים של פגים הם חסויים ושמורים במשרד הבריאות. הם אינם נגישים לציבור נכון להיום, ואי אפשר לקבל אותם על פי חוק חופש המידע כיוון שהדבר עלול לחולל רעידת אדמה אדירה. אני מקווה שבעתיד הקרוב אוכל להשיג דו"ח מטעמם שמפרט כל זאת. ועדיין, אף רופא פגיה או מנהל במשרד הבריאות לא מכחיש את העובדה כי אחוז הזיהומים בפגיות בארץ הוא גבוה בהרבה מהמקובל בעולם המערבי, ומהאחוז שאנו שואפים אליו.
חלב מטיפת חלב
לכן יש מקום להאמין כי ברגע שנוריד את מספר ימי האשפוז בפגייה, ברגע שנחסוך בטיפולים ובדיקות, נחסוך במעקבים לטווח ארוך ופגיעות אפשריות – כל אלו לא רק שיממנו את בנק חלב האם, אלא יותירו בידי המדינה כספים אשר קודם לכן לא היו ברשותה.
איך דברים יתבצעו בפועל? את זה השארנו למשרד הבריאות. עקרונית, אנחנו סבורים ששימוש בטיפות חלב וסניפי קופות החולים בארץ כמקום איסוף ופיזור המנות יהיה נהדר – וזה דורש היערכות לוגיסטית מצומצמת למדי. בנוסף, יצטרך לקום מרכז ארצי אחד לפחות – אבל ייתכן שיידרשו אף שלושה או חמישה מרכזים, או שניתן יהיה לנצל מקום שכבר קיים.
בנוסף לפעולה שלנו מול משרד הבריאות פעלנו גם לקדם חקיקה בעניין, בטיפולה של ח"כ נעמי בלומנטל. ועדת השרים לענייני חקיקה פסלה את הצעת החוק, אך כעת, כאשר משרד הבריאות תומך (לא באופן רישמי עדיין) ביוזמתנו להקים את הבנק – מנסה שוב ח"כ בלומנטל לעגן את ההצעה בחקיקה. לאחרונה, העמותה בראשותי פנתה בעצומה לקהל הרחב על מנת ליצור מודעות ציבורית לנושא – ואני קורא לכם להצטרף ולחתום עליה.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות