איזה סוג מוזיקה אתם הכי אוהבים? 1019
אלקטרונית (האוס, טראנס, אסיד...) 19 4%
ג'אז/בלוז 34 8%
מוזיקת עולם 18 4%
מזרחית/ים-תיכונית 13 3%
עממית (חסידית, כלייזמרים, יודל, קאנטרי...) 8 2%
ערבית 6 1%
פופ/דיסקו 11 3%
קלאסית 27 6%
ראפ/היפ-הופ 8 2%
רוק/רוק כבד 88 20%
שירים עבריים 132 30%
אני לא יכול להחליט! 50 12%
מוזיקת מעליות 19 4%

433 הצבעות עד כה
פרסום תגובה לסקר

הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אותכם לקני רוג'רס 71771
סליחה? איך קאנטרי (ואני מניחה גם פולק) באותה קטגוריה עם חסידי? לא הותרתם לי ברירה אלא להצביע ג'ז/בלוז, ולבוז לכותבי הסקר באשר הם.

רגע, אולי זו בעצם התשובה ההומוריסטית? אז עוד יותר גרוע.
אותכם לקני רוג'רס 71786
נכון. ומי שמקשיב גם להילי בילי וגם לרגטיים, לאן ייתן את קולו?

אגב, חלוקה הרבה יותר מעניינת היתה נוצרת לו הייתם שואלים "לאיזו תקופה משתייך רוב המוזיקה שאתה מאזין לה?" ואז נותנים כרונולוגיה של מאות ושל עשורים במאה העשרים.
71805
כל הכבוד!
רוק/כבד במקום הראשון! (אחרי "לא יכול להחליט" )
ואני חייתי עד היום בתחושה שאני לבד במערכה.

היכן אתם יוצאים/רוקדים?

יש תחושה של התעוררות הרוק הכבד בתקופה האחרונה ואפילו מספר מועדונים פתחו ערבי רוק כבד טובים מאוד.
if everybody else is doing it 71854
why can't I?

גם אני רוצה להתלונן! האיחוד של רוק ורוק כבד לא היה כל-כך מקובל עלי. אמנם לפעמים קשה לקבוע איפה בדיוק הקו, אבל לדעתי רוב רובו של הרוק הכבד (שלצערי אני שומע אותו מבעד לדלתו של השותף שלי לדירה כל פעם שאני עובר במסדרון) הוא רעש בלתי נסבל וחסר תועלת. הרעיון שההצבעה שלי נמצאת באותה קטגוריה יחד עם הצבעתם של מטאליסטים עושה לי רע על זה שבכלל הצעתי את הסקר הזה...

אה, ואני רוצה להגיש את מחאתי הרשמית לעצמי על הכללתה של הקטגוריה "שירים ישראליים" כאופציה, לניגוד לשיקול דעתי. אני לא חושב שמוזיקה ישראלית זה קטגוריה של מוזיקה.
if everybody else is doing it 71871
בסקר נכלל ''שירים עבריים'' לא ''שירים ישראליים'', וזה מה שבחרתי. אני מניח שקטגוריה זו יועדה לשירים עברים שקטים מהזן הנכחד, ורוק עברי יכלל בקטגורית ''רוק''.
if everybody else is doing it 71881
אכן, עבריים. זו בדיוק הייתה ההתנגדות שלי - לא כתוב שם "שירי ארץ ישראל היפה והטובה" (וחבל!), כתוב שם שירים עבריים. הפרשנות למשמעות הזו היא אישית. מרבית המוזיקה שאני שומע היא בעברית - אבל ה*סגנון* שלה הוא בעיקר מוזיקת רוק (איך לעזאזל מגדירים את אביתר בנאי?). שפה של שיר לא יכולה להוות קטגוריה בשאלה על סגנונות.
if everybody else is doing it 71883
אני לא חושב שאביתר בנאי יודע להגדיר את מה שהוא עושה.
if everybody else is doing it 71905
אם כך, אני נאלץ להתלונן שוב - לו היית סובל, כמוני מלחץ דם נמוך ונטייה קלה לסחרחורות (פסיכוסומטיות לעתים), היית מעריך יפה את תרומתו של הרעש הבלתי נסבל לחזרה לפעילות תקינה ולרמות לחץ דם סטנדרטיות. למעשה, יש להמליץ על רוק כבד ופאנק כתחליף לתוספי מזון לצמחונים.
if everybody else is doing it 71989
למעשה, אני אכן סובל (או יותר נכון סבלתי. לא קרה לי לאחרונה) מלחץ דם נמוך ונטייה להתעלפויות. עדיין מעדיף את אביתר בנאי על כל להקות הצרחנים הללו.
if everybody else is doing it 72444
גם לי היתה נטיה כזאת. בזמן האחרון זה עבר, ככל הנראה. אולי בהשפעת אוויר הרים צלול כיין (הו).
if everybody else is doing it 72420
"הרעיון שההצבעה שלי נמצאת באותה קטגוריה יחד עם הצבעתם של מטאליסטים עושה לי רע"
תגיד, אנחנו כל כך מרושעים/טפשים/בורים שלא נאה לך להיכלל איתנו באותה קטוגריה?
if everybody else is doing it 72506
יש לי בעיה עם כך שאני נמצא באותה קטגוריה מוזיקלית עם השותף שלי לדירה. לא משהו אישי. (זאת אומרת, כן משהו אישי, נגדו, לא נגדך).
אני פשוט ממש ממש ממש (סופר סופר סופר!) לא אוהב מוזיקת מטאל. דוחה אותי. מה לעשות?
מוסיקה 76377
היי ליפעמים יש לי תחושה ביחוד שאני מדבר אם המון אנשים שמוסיקה זה בישבילם עוד דבר של רקע לעבודת הביית לעבודה
מעט מאוד אנשים באמת מקשיבים למוסיקה ומעט עוד יותר למוסיקה מתוחכמת
כמו מוסיקה קלאסית ג,ז ורוק מיתקדם
ליפעמים נידמה לי שאני מספר לאנשים שאני אוהב פולק רוק להכות כמו FAIR PORT CONVENTION סטילאי ספין אומנם כמו NICK DRAKE
אני מרגיש שהם מיסתכלים עלי במבט מוזר ואומרים לי שהם ללא יודעים על מה אני מדבר ושמוסיקה קלאסית היא מרגיעה אבל אי אפשר באמת להאזין לזה וממש חבל שאנשים שוכחים את הרוק המיתקדם להכות כמו JETHRO TULL CRIMSON ELP ועוד נישכחות ואיין כימעט תוכניות ברדיו שמשמיעות את המוסיקה ההיא
גידי
באמת? איפה? 71863
המוזיקה שאני אוהב מגוונת מאוד: מ וונדי קרלוס (לפני הניתוח לשינוי מין היה ידוע בשמו וולטר קרלוס - כן, ההוא שעשה את המוזיקה המהפנטת לתפוז המכאני - מאבות המוזיקה האלקטרונית‏1) ועד Black Metal גותי במיוחד, כמו להקה החביבה עלי בזמן האחרון, Dimmu Borgir ( למדרש שם: http://www.dimmu-borgir.com), להקת "בלאק מטאל מלודי", לפי ההגדרה. אז מה אני צריך לבחור בסקר הזה? מוזיקה קלאסית, שהיא המוזיקה העיקרית שאני שומע? סוגים מסוימים מאוד של "בלאק מטאל גותי/כנסייתי‏2", אולי ייכנסו תחת ההגדרה רוק/רוק כבד... יחד עם בון-ג'ובי... אוי לאותה בושה...

הדברים היחידים המשותפים לכל סוגי המוזיקה שאני שומע הם ה "קלאסיות" של הצליל, המלודרמתיות המחוכמת, והיותה נדירה עד כדי כאב בארץ... אז... מישהו מכיר מועדוני/ערבי Black Metal... אני אשמח מאוד לבוא (אני כן אגיע ל Embrace The Dark ב 24.6).

----------------------

1 With the appearance of Switched on Bach in the fall of 1968, its creator, Walter Carlos, became an instant celebrity and the album became the best selling classical record of all time. Carlos has continued his unique work in electronic music with a second record, The Well-Tempered Synthesizer, and, now, music for Stanley Kubrick's film A Clockwork Orange.

Since his early youth, Carlos (born in Pawtucket, Rhode Island, in 1939) displayed a strong interest in both music and scientific technology: at the precocious age of 10 he composed a Trio for Clarinet, Accordion and Piano, and four years later constructed a small computer. When he was 17 years old he assembled an electronic music studio and produced his first electronic composition which utilized sounds created and manipulated on tape recorders. As a student at Brown University (1958-1962), Carlos studied music and physics and taught electronic music at informal sessions; later at Columbia University (1962-1965), he did extensive work at the Columbia-Princeton electronic music center. During that period, Carlos assisted Leonard Bernstein in a concert of electronic music at Philharmonic Hall, Lincoln Center, and also saw two of his scores, Dialogues for Piano and Two Loudspeakers and Variations for Flute and Electronic Sound, commercially recorded.

Intending to develop an electronic sound producer which could validly be termed a musical instrument, Carlos began a collaboration with engineer Robert Moog in 1966. The result was a prototype of Carlos' special synthesizer on which he performed and recorded his realizations of Bach and other composers and his music for A Clockwork Orange.

2 כמה שזה סותר את עצמו...
באמת? איפה? 71951
אנחנו כל כך מיוחדים שזה ממש כואב
באמת? איפה? 71961
בהנחה שאתה זוכר את שמו של האייל אליו הגבתי, אני מאמין שתבין את האירוניה...

בכל מקרה, על המיוחדות *הזו* בוודאי הייתי מוותר; אין ברדיו וב MTV שום דבר שאפילו קרוב לסוג המוזיקה שאני אוהב. אז אתה יכול לשאוב עידוד מגאוות יחידה בערך כשבוע, אבל בסופו של חשבון אתה לא שומע את מה שאתה רוצה לשמוע, ואת מה שאתה לא רוצה לשמוע, אתה שומע. קח ממני את המיוחדות הזו ותביא קצת שעות האזנה...
מקשיבים 72589
אפשרי מאד בתמונע ומוכר למדי בבארבי
מתגעגעים לדן פינגווין ליקוויד ואפילו לרוקסן
מה בכבדים?
אכן, סקר לטעמי. 71808
גם אני מוחה על הכללת הקאונטרי והפולק האיכותיים במקשה אחת עם יודל וחסידי...
בכל מקרה, הצבעתי ג'אז/בלוז.
הצעה לעוד סקר: איזה סוג רוק אתה מעדיף?
(קלאסי, מתקדם, גלאם, פאנק וכו')
אכן, סקר לטעמי. 71842
ככל שעיני רואות בסקר הופיע "קאונטרי/פולק" ולא "קאונטרי/פולק איכותיים".
או שמא אדוני סבור כי קאונטרי ופולק הם איכותיים בהכרח, בניגוד למוסיקה חסידית שהיא בהכרח גרועה?
מגבלות הטכנולוגיה 71811
או שמא מקובעות.
מדוע אי אפשר לבחור מספר סגנונות במקום אחד?
תסתכל שוב על השאלה של הסקר 71841
הסתכלתי שוב על השאלה של הסקר 72142
ואני שב ושואל:
לא אחד ולא שנים התלוננו על כך שיש אפשרות לבחור רק סגנון מוזיקה אחד. מדוע מתכנני הסקר לא חשבו על בחירה מרובת אפשרויות, מגבלה טכנית או...
הסתכלתי שוב על השאלה של הסקר 72165
כי זו לא הייתה השאלה! השאלה אם יש סגנון *אחד* המועדף על הקוראים. את המגבלה הטכנית ניתן לעקוף בקלות יחסית (לעבור מלוגיקה של radio-buttons ללוגיקה של של check-boxes, שעתיים עבודה בערך?) אבל אז נראה לי שהסקר היה מאבד קצת ממשמעותו.
מיני סקר 71843
איך אתם מעדיפים לכתוב: "מוזיקה" או "מוסיקה"?
אני מעדיף "מוזיקה" אך שמתי לב שאני עצמי לא מקפיד על עקביות, ומחליף בין שתי הצורות, לפום ריהטא.
מיני סקר 71855
לפי הבנתי, הבידול המקובל הוא מוזיקה למוזיקה פופולרית ומוסיקה למוסיקה קלאסית. אבל אולי זה סתם מקריות.
מיני סקר 71864
אני חושב שאני באותה סירה כמוך (כלומר, לא עקבי בהכרח), אבל מעדיף דווקא את הכתיב "מוסיקה". למה? ככה...
מיני סקר 71889
אני מאוד עקבי וכותב תמיד "מוזיקה", "מוזיאון" ו"פיזיקה".
נדמה לי, שהמקור לשתי המילים הראשונות הן ה"מוזות" (ולא בנות זוגם של האיילים הקוראים) ולכן צורה זו יותר נכונה.

מערכת השעות שלי נושאת את הכותרת "בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה" וחלק מהשעורים מתקיימים (כאשר אין שביתה) בחדר "פיזיקה 204" ולמרות זה, לפי אותה המערכת, אני נאלץ ללמוד "פיסיקה קוונטית".
תתביש לך ושב בפינה! 72107
"בנות זוגם של האיילים הקוראים", נו באמת!

ההנחה החזירית שוביניסטית שהאיילים הקוראים הם זכרים ובנות זוגם הן המוזות שלהם מביישת את אומרה.

אני כל כך מתפוצצת מכעס שעדיף לסיים כאן.
את צוחקת, נכון? 72111
אייל קורא - מוס.
''בת זוגו'' - מוסה.
מוס שוקולד של תנובה? 72127
תראה מר מ. בשביל לצחוק נחוץ חוש הומור.
מדוע שמי שגאה באחריותו לצנזורה (גם)על חוש ההומור באייל יצחק?
מוס שוקולד של תנובה? 72128
צר לי, לא הבנתי. בדיחה פנימית?
פנימית ב'. זה תלוי כמה אתה בחוץ 72129
קרא את התגובה התשיעית מהסוף ,בדיון בעקבות הסקר על יצירות ארכיטקטוניות,המשך לתגובות אליה.
אח''כ עבור לדיון על מדיניות חדשה באייל הקורא.
ואז כבר לא תרגיש בחוץ.
ואם מוס אז בקינוח 72593
ולמוס תעמוד כנגדו לא מוסה כי אם שרבט
את צוחקת, נכון? 72625
ואם ביחיד אומרים: goose וברבים:geese
הרי שאם ביחיד אומרים:moose צריך לומר ברבים: meese
אתה צוחק, נכון? 72626
הרבים של moose זה moose.

Main Entry: moose
Pronunciation: 'müs
Function: noun
Inflected Form(s): plural moose

מקור: Merriam-Webster Online
כן. למה ,לא מצחיק? 72897
כן. למה ,לא מצחיק? 72918
ועוד יותר מצחיק:
(ותודה לeasy שהביאנו עד הלום).
תתביש לך ושב בפינה! 72145
ריקי, עשי טובה לכולנו ותתנצלי על הדברים הללו. לא מספיק שלא הבנת בדיחה, והחלטת לתקוף את כותב הבדיחה, הרי שבחרת גם במילים מסוימות (חזיר) אשר, איך לומר זאת... מביישות את אומרן.

אגב, ההנחה הפרנואידית פמיניסטית שהכותבים באייל הקורא הם חזירים שוביניסטים גם היא לא מוסיפה לך כבוד.
מוס מסורס נטול מוזה. 72152
ואולי גם לך כעורך יש מניה קטנה ב"תנובה"?(קרי בענין).
הרי סביר להניח שאחרי הכרזת המדיניות החדשה וישומה האומלל לעתים(ועל-כך אכתוב בקרוב בתגובה נפרדת,לתשומת לבך אדוני העורך! אך במסגרת הדיון על המדיניות החדשה,כדי לא לחשוש שימחקו לי.)חשבה הגברת כי עידן הבדיחות תם באייל,וקול הנפיחות וצדקנות הפוליקלי קורקט נשמע בארצנו.
מוס מסורס נטול מוזה. 72174
ביום שבו אני אודיע על מדיניות של אנטי-הומור, אתה רשאי לבוא לביתי ולירות בי על תקן אייל משוגע. רק כדי להבהיר: המדיניות החדשה של האייל הקורא *אינה* מתנגדת לשימוש בהומור. תודה ושלום.
תתביש לך ושב בפינה! 72158
צר לי, דובי. כמי שנמצאת כל חייה הבוגרים (הרבה!) במקומות עבודה בהם אני הנקבה (ואני בכוונה משתמשת במילה הזו) היחידה ושומעת מילים כגון מיידלע וכוסית שאמורות להעמיד אותי במקומי הנחות אני אובר רגישה לנושא. מצד אחד אני לא מאיימת כי אני אישה, מצד שני בכל ישיבות הדירקטוריון בהן אני משתתפת כאשר מגיעה עת הקפה משום מה כולם מסתכלים בכיווני (אל תדאג, אני לא קמה, וגם בבית בן זוגי עושה את כל העבודות, פרט לבישול כי אני מתה על היצירתיות)
אוקיי, (מישהו אמר לי פעם שזה קיצור לclear all לא יודעת אם זה נכון). אוף, למה כל כך קשה לשתול אנגלית באייל. חוש ההומור שלי לקוי. אולי האירוניה העצמית (מה זה בכלל?)
לפי Dictionary.com, 72378
O.K זה ר"ת של Oll Korrect (שזה All Correct, כמובן).
ההנחה ה.... 72193
אתה מזלזל בפרנואידים או בפמיניסטיות? כי נשמע כאילו אתה מסנן את שני שמות התואר האלה, הצמודים אחד לשני, בצליל התזה לרוחק.

ובכלל, נמאס לי להיות זכר. מה יהיה?
ולאן נעלם הפאנק 71897
אני יודעת, זן נדיר, אבל בכ"ז, איך בועטים החוצה דור שלם של מאזיני פאנק? אלמלא ה"רוק כבד" שצורף ל"רוק", הרי ש"רוק" כולל גם פאנק, אבל כמו דובי - מעציב אותי לתת את קולי לאותה הקטגוריה עם המטאליסטים...

(ובנוסף, ליבי יוצא אל מאזיני המוסיקה הגותית למיניה, בעיקר בשל התעלמות קברניטי "האייל")
ולאן נעלם הפאנק 71899
כמה מאזיני גות' כבר יש, לעזאזל? ואם אנחנו כבר מאחדים רוק ורוק כבד (החלטה שנאלצתי לקבל, למרות ההסתייגות) - הגות' יכול להכנס יחד איתם.

יש כמויות אדירות של סוגי מוזיקה. המושג "מוסיקה קלאסית" בפני עצמו מאחד המוני סוגי מוזיקה (ברוק, מודרנית, קאמרית ועוד ועוד) - וההבחנה הזו הרבה יותר משמעותית מאשר אלפי ההתפצלויות של המוזיקה הפופולרית (נו-מטאל, שמו-מטאל). לפעמים נראה כאילו כל להקה מצליחה הופכת לקטגוריה של מוזיקה, וכל שאר המשתייכים לסוג הזה אינם אלא חקיינים.
ואם מישהו היה שואל אותי - אייטיז ובריט-פופ הן עוד שתי קטגוריות ראויות. אבל לא שאלו אותי. אפילו שאני העורך. חרפה!
מי לגות' אלי! 71962
גותים, להתפקד!

God eat God: אחד!
מי לגות' אלי! 71963
אז לא, אני לא מאלה, אבל דמיינו את הפתעתי כשהלכתי לי לתומי להופעה של Siouxsie and the Banshees בניו-יורק, ונדהמתי לגלות קהל של כחמשת אלפים גותים (כולל מחוכים, שמלות גותיות מהמאה שעברה, איפור פנים מלא, וכיו"ב).
ולענייננו: גם אני בחרתי מוסיקה קלאסית, ולו רק בשל קלות ההגדרה. אם כי חושדתני שלו היתה הקטגוריה בנמצא, ניו-ווייב היה מקבל את הקול שלי (ולא רק את של דובי).
ולמבינים: היכן תמיינו את פלסטיק ונוס (בוודאי לא במוסיקה ישראלית) או את המכשפות?
מי לגות' אלי! 71966
אולי אפילו נמיין (יחד עם איזון חזק של Sonic Youth) כאלטרנטיבי... השאלה אם רואים את Sonic Youth כאלטרנטיבי (זו שאלת מפתח, המהווה קנה מידה. אני אומר: אלטרנטיבי, תת-קטגוריה Noise).

אז... את מכירה מועדונים/ערבי גות' באזור המרכז? כי אני שומע עליהם בתדירות של פעמיים בשנה וכבר מזמן לא חטפתי מגף מסומר בבטן במהלך פוגו... memories...

אגב, גם את זוכה למבטי תמיהה כשאת מספרת על האהבה המשולבת לרוק כבד (או פאנק, במקרה דנן) ולמוסיקה קלאסית? אולי אני לא כל-כך מיוחד, אחרי הכל... :-) צריך לעזור ליותר אנשים לזהות את הקשר העמוק בין השניים (בייחוד בין בלאק-מטאל לקלאסית)...
מי לגות' אלי! 71967
1. במרכז ניו-יורק, כן. אני לא גרה בישראל, כך שתיאלץ להסתפק בזכרונות
2. רוב מכריי משתבצים בצד של הרוק, ומקבלים את אהבתי למוסיקה קלאסית בשוויון נפש גמור. מעטים ויודעי דבר אכן שמים לב לקשר בין השניים - ליתר דיוק, לקשר בין סוגים שונים של מוסיקת דום וגות' למוסיקה קלאסית. זכורה לי שיחת "איזה דיסק תיקח איתך לאי בודד" שהתקיימה לפני שבועות מספר, ואני הייתי היחידה שבחרה ביצירה קלאסית.
מי לגות' אלי! 71990
פעם, באחת מאותן תוכניות מוזיקה עלובות של הטלוויזיה הישראלית בשנות ה-‏80 או תחילת שנות ה-‏90 או משהו כזה, הגדירו את REM כלהקה אלטרנטיבית...
מי לגות' אלי! 72179
REM אכן אלטרנטיביים. הסגנון "רוק אלטרנטיבי" הינו רחב מאוד ואינו כולל בהכרח רק את האמנים המוזרים והשוליים ביותר, אשר קשה להחליט אם יצירתם היא מוסיקה או ניסוי מעבדה בכלים מוסיקליים.

הסגנון כולל כל יוצר בתחום הרוק והפופ אשר לא כל אחד יכול להתחבר בקלות לכל שיריו. זוהי הגדרה מוצדקת, לטעמי. להקה שאת כל שיריה ללא יוצא מן הכלל משמיעים בגלגל"צ אינה אלטרנטיבית, כנראה. רבים מהאלבומים והשירים של REM אינם קליטים ונגישים כמו להיטיהם הגדולים, ולעולם לא יושמעו ב-MTV, למשל, ובצדק (מבחינת MTV). אולי REM לא יוגדרו כלהקת Indie (זוהי הקטגוריה אליה רבים מתייחסים כ"מוסיקה אלטרנטיבית"), אבל בהחלט לא ניתן להגדירם כמיינסטרים.

מי לגות' אלי! 72192
שכחת דבר אחד - אלטרנטיבה היא גם עניין של גיאוגרפיה והיסטוריה. בישראל, בסוף שנות השמונים, היה אפשר לקרוא לאר.אי.אם אלטרנטיביים. בארה"ב הם כבר היו מוכרים ומכרו עשרות אלפי אלבומים, וזה עוד לפני הפריצה המסחרית הגדולה שלהם. מלבד זאת, אחרי "אוטומטיק פור ד'ה פיפל" הם כבר לא היו אותה להקה - הטקסטים התרככו מאוד (בתחילה היו להם טקסטים פוליטיים, למשל בשיר "אוראנג' קראנץ"' המדבר על עינויים של אסירים פוליטיים) והגישה הפכה יותר קונצנזואלית. היום, גם בארה"ב וגם בישראל, אר.אי.אם, כמו יו.טו, הם להקת מיינסטרים לכל דבר.

אם התכוונת להבדיל אותם ממיינסטרים בנוסח סלין דיון, למשל, יש הבדלים, אבל לא ההבדל שציינת. מה פשר הקריטריון שלך "כל יוצר.. אשר לא כל אחד יכול להתחבר בקלות לכל שיריו?" אם אני (או כל סנוב מוזיקלי אחר) לא יכול להתחבר בקלות לשרית חדד, האם היא הופכת לשוליים? השאלה היא לא רק "מי מתחבר לשירים", אלא איך הם נוצרו (כיצירה אישית/עצמאית או כהפקה מסחרית מתוכננת של חברת מוזיקה), למי הם פונים מלכתחילה מבחינת טקסטים ועיבודים (לכל המשפחה או רק לחברים של אליס קופר) ושאר קריטריונים.
מי לגות' אלי! 72203
(Sorry for the english)

"Orange Crush" is about torture of political prisoners? I was sure it's an anti-military song.

also, in my opinion, REM's "mainstrimism" has again become alternative (and some may call it even "old fashioned") since, in my opinion, mainstream american music has moved on so much so now rap has become mainstream. don't know much about "Up" and "reveal" (I didn't like both) but "New Adventures in Hi-Fi" sure has several songs with a political agenda. e.g., "new test lepper".
מי לגות' אלי! 72232
או.קיי, הלכתי לבדוק את העניין, ומסתבר ש"אוראנג' קראנץ"' נכתב על Agent Orange שבו השתמשו האמריקאים במלחמת וייטנאם. למרות שלפי הסבר ששמעתי פעם (נדמה לי שאפילו ב"הפסקת עשר" ברדיו, אבל לא נשבע), מדובר בכלי עינויים שבו מוחצים את כף ידו של האסיר. אאוץ'.
ירוק 72243
(ושוב בעברית!)

לא קראנץ' אלא קראש (היה משקה מוגז עם השם הזה לאחרונה, לא?) לכן מי שאמר את זה ב"הפסקת עשר" קצת לא יודע על מה הוא מדבר. אני גם לא משוכנע שמדובר על "אייג'נט אורנג"' הידוע לשמצה.
ירוק 72273
נו, סליחה, טעיתי פעם אחת והטעיתי פעם אחת, ומעתה לא אכתוב הודעות בשנייה לפני שאני יוצא מהבית.

אוראנג' קראנץ' = פרי לא רצוי של זרם התודעה שלי.
אוראנג' קראש = השיר של אר.אי.אם, ואולי גם מכשיר עינויים. אבל כאמור, לא מצאתי לזה תימוכין.
אתה צודק וגם אתה צודק 72763
אבל ברק, לא ברור לי איך הגעת לזה שזה היה כלי עינויים לכף היד. בכל אתרי ה-S&M לא מצאתי שום איזכור (ועכשיו יהיה מי שיקטלג את התגובה וישלוף אותה בשעת הכושר הראשונה)
מי לגות' אלי! 72288
העובדה ש-REM היו מוכרים ומכרו עשרות אלפי אלבומים בשנות השמונים לא הופכת אותם אוטומטית למיינסטרים. עדיין המוסיקה שלהם לא היתה הכי קליטה ונגישה בעולם (למשל ב-Fables, האלבום השלישי, וב-Dead Letter Office, האלבום החמישי), והם נשארו מחוץ לתחום עבור קהל פוטנציאלי גדול. זה אומר שהם אלטרנטיביים, לדעתי. מה עם ה-Pixies, כוהני המוסיקה האלטרנטיבית? גם הם הצליחו לא רע והיו מוכרים מאוד. מיינסטרים?

כפי שכבר כתבו כאן, גם באלבומיהם האחרונים של REM יש שירי מחאה (King of Comedy ב-Monster, למשל). ישנם גם שירי מחאה של אומני פופ מיינסטרימים למדי (מייקל ג'קסון?), כך שזה לא קריטריון.

לא הבנתי את ההגדרה למוסיקה אלטרנטיבית שאתה מציע. אני לא מבין את החשיבות של איך השיר נוצר (אנחנו מדברים על המוסיקה נטו ולא על ההיבט המסחרי, נכון?) והשאר נשמע לי מעורפל. קשה אפילו לתחום את המוסיקה האלטרנטיבית מבחינת כלי הנגינה בהם משתמשים, הטקסטים או המקצבים, בדיוק בגלל האופי של הסגנון הזה - גיוון, שוני והמנעות מתוויות. נו טוב.
מי לגות' אלי! 72293
אני בסך הכל אומר, שקשה מאוד לספור את המאזינים ורק על פי זאת להקיש על מידת האלטרנטיביות שבמוזיקה - וזאת כיוון שהפופולריות של אמנים משתנה על פני זמן.

ולך אני עונה, שהמוזיקה נטו היא עצם העניין, אבל כיוון שהפופ הוא תעשייה, וגם הרוק מראה לפעמים סימנים כאלה, יש בכל זאת איזושהי חשיבות לדרך שבה נוצרה המוזיקה. יש זמרים שהם לגמרי ''מוצר מסחרי'' (קיילי מינוג למשל, או להקות בנים כמו בקסטריט בויז), יש זמרים שעובדים מדם לבם וכותבים שירים שבחיים לא יתקבלו במיינסטרים (כמו שלום גד). אלה נשענים על חברות מוזיקה זעירות, או מוציאים אלבומים בכוחות עצמם. יש גם זמרים שעובדים מדם לבם, ומה שיוצא להם זה בכל זאת מיינסטרים, בחסות החברות הגדולות (עברי לידר למשל). ויש אפילו כאלה שהתחילו כמיינסטרים בפופ, עברו ליצירה אישית שלא הצליחה מסחרית, ולאט לאט בנו את עצמם כמיינסטרים בתוך הז'אנר החדש (שלמה ארצי).

ככה שיש לשקלל את מספר המאזינים במידת המעורבות של חברת המוזיקה, באמצעי ההפצה שעומדים לרשות האמן, במידת ה''חריגות'' והניסיוניות של המוזיקה שלו (הסדר לא מחייב) - ואת כל אלה להכפיל בארבע ולהחסיר משנת הלידה של המפיק המוזיקלי.
מי לגות' אלי! 72212
את allmusic לא הכרתי, ותודה רבה על הלינק. אני מחטט כרגע באתר, וחולק מדי פעם על הקטגוריזציה שלהם... אבל בסה"כ אפשר לדלות מהם הבחנות לא רעות. הנה דעתם על dimmu החביבה עלי:
Blending black metal's most brutal tendencies, the melancholic beauty of opera, and industrial metal's production techniques, Dimmu Borgir has carved a niche in the metal world as one of the most savage and creative acts to hail from the Norwegian scene.
אתה לא כל כך מיוחד 72009
תמיד טענתי שמוזיקה קלאסית היא המוזיקה הכי דומה למטאל (ולא רוק כבד!). כשמאזינים ל-Yngwie Malmsteen וכל להקות ה-Power Metal שצצות כיום, או אפילו, כפי שהזכרת קודם, ללהקות Black ו-Doom, רואים זאת בבירור. הדגש על מיומנות טכנית ויצירת אטמוספירה קיים ומרכזי בשני הז'אנרים.
אתה לא כל כך מיוחד 72143
(על הכותרת) תודה! בתור מי שחטף מכות בבי"ס על היותו "מיוחד" (או סתם בגלל סירובו האידאולוגי לתת לאחרים "להעתיק"), המילה "מיוחד" קיבלה אצלי קונוטציה שלילית מאוד, ואני שמח על קבלת האישור שנפטרתי ממנה. אני אישית לא-כל-כך אוהב Power Metal, אבל אנסה להאזין ל Yngwie Malmsteen, עליהם לא שמעתי. תודה על ההמלצה!
בבקשה 72251
Yngwie Malmsteen הוא גיטרסיט, לא להקה... (:

אם אתה אוהב מטאל פרוגרסיבי (Dream Theater וכדומה), אני ממליץ בחום על להקה שגיליתי רק לאחרונה - Symphony X. מוזיקה אפית (מקהלות, סולואים ארוכים), לעיתים אפילו נשמעת כמו פסקול של סרט. פשוט מהמם, לדעתי.
בבקשה 72295
אה, Yngwie Malmsteen *הזה*... :-)
אני פשוט לא זוכר לרוב את שמותיהם של היוצרים עצמם, אלא את ההרכבים שאותם הם, אה, הרכיבו. ואז גיליתי שבעצם אני די מכיר את הבחור (http://www.allmusic.com/cg/amg.dll?p=amg&sql=Bbe...). הוא כישרוני במיוחד, ואכן מתאים לכאורה לפרמטרים שציינתי כ "מוזיקה שאני אוהב", "מוזיקה אפית (מקהלות, סולואים ארוכים)" אבל... זה לא בדיוק "זה". שכחתי עוד פרמטר אחד. אני אוהב את זה אפל. מאוד. לכן המינוח המתאים יהיה Black Metal, ולא Neo-Classical Metal. אגב, האתר הנ"ל סיווג את ה Black Metal יחד עם Death Metal, שזו בורות שערורייתית. ואת הלהקה Death, המייסדת של הסגנון, הם מגדירים, בין השאר, גם כ... Progressive Metal, וזו הרי שטות מוחלטת (למרות שהם מודים ש Many listeners consider Death's vocalist/guitarist Chuck Schuldiner the father of death metal). ייתכן שההגדרות *בארץ* של מושג ה Black Metal שונות במקצת. אבל הם בכלל לא מכירים בסגנון Gore Metal, שהוא גרסה קיצונית של Death Metal. דוגמא מאלפת (שבטוח תשעשע את הקוראים) היא אלבומם הטוב (?) ביותר של Cannibal Corpse, שמו: butchered at birth. תמונה: http://www.metalprovider.com/metalart/images/butcher...
למעשה, הסגנון שלי, שאני מתעקש (בצדק) לכנותו Black Metal מפוזר בכל הקטגוריות שלהם, אבל עיקר הפזורה ב Scandinavian Metal. דוגמא מופתית, כאמור יהיה אלבומם של Dimmu Borgir, שמו: Spiritual Black Dimensions. אני ממליץ בחום.

* את Symphony X אני מכיר, אפילו מוקיר, אבל כאמור, זה לא בדיוק "זה".
בבקשה 72315
אבל דווקא במקרה של Death הם צודקים, חלקית. יש להם מעט מאפיינים פרוגרסיביים באלבומים האחרונים (Symbolic והבאים אחריו). אגב, צ'אק נפטר מסרטן בשנה שעברה.

ההגדרות בארץ כנראה כן שונות במקצת. דיברתי עם "Metalheads" מחו"ל שלא אוהבים להכניס את Dimmu Borgir לקטגורית ה-Black Metal, כנראה בגלל שהם מצליחים מדי (מסחרית). הם קוראים לזה Norsecore.
בכל אופן, אף פעם לא חיבבתי Black Metal במיוחד, בעיקר בגלל הליריקה הגרועה של רוב הלהקות ו"הבסיס האידיאולוגי" המטומטם.
בבקשה 72344
אין להקה בתחום הזה שיכולה להיות מוגדרת באופן מתמטי כשייכת לז'אנר מסוים. אבל Death הייתה הכי קרובה לזה. לכן הבאתי אותה כדוגמה. נראה כמעט כאקסיומה שסגנון המוזיקה של Death הוא Death. לגבי האלבומים האחרונים, אולי את (והם) צודקת... שמעתי מעט מאוד, והחלטתי שהם גרועים. אבל לא שמתי לב לשינוי סגנון... נו מילא...

לגבי הצלחתם של Dimmu Borgir, גם אני שמעתי טענות כאלו בארץ. כמובן, תחת הכותרת "הם התמסחרו". לא נראה לי בכלל, אינני שומע שום התמסחרות בצליל שלהם (האלבום החדש שלהם הרבה יותר קשה לעיכול מהקודם), ונראה לי סתם הכפשה ריקה מתוכן. מה זה בכלל Norsecore?
ובכן, ליריקה גרועה לא כל-כך פוגמת במוזיקה הזו, פר-הגדרה :-) ו "הבסיס האידיאולוגי" הוא באמת סתם פוזה, אבל הדבר לא מפריע לי כהוא-זה בכל הקשור לעושר הצליל והאפיות הקסומה שלו. ממש כפי שלידידה רחוקה שלי לא מפריע כלל מצב אפו המתפורר של מייקל ג'קסון לאהוב את המוזיקה שלו...
בבקשה 72351
אני זכר (שמות יוניסקס... המצאה נוראית).

Death היא אחת הלהקות האהובות עליי, ובייחוד האלבומים האחרונים. טוב, to each his own.

בעקבות הדיון הכנסתי כמה אלבומים של Dimmu לכונן, אחרי הרבה זמן שלא שמעתי אותם. שכחתי עד כמה אני אוהב את השיר Mourning Palace...
ולגבי Norsecore - אין לי מושג. כנראה לקוח מ-Hardcore, שגם עליו אין לי מושג. אולי כרמית יכולה להאיר אור על העניין?
בבקשה 72423
norsecore הוא (לפי הבנתי) ז'אנר שמשלב בין הארדקור למוזיקת בלאק מטאל- חברה באינטרנט הזכירו את מרדוך בתור דוגמה.
בכל האופן כל התתי ז'אנרים יצאו לגמרי מכלל שליטה:
folk-metal
math-metal
grindcore
gore-grind
brutal death
brutal trash
true metal
ועוד שטויות למניהן, העצה שלי היא להתעלם מכל הזבל הזה.
math-metal? 72424
מה קורה בפקולטות למתמטיקה בזמן האחרון?
math-metal? 72426
להקות שמנגנות בצורה סופר-טכנית ושבניגוד למוזיקה ''פרוגרסיבית'' לא בהכרח מנגנים יצירות ארוכות או משתמשים בכלים ''מיוחדים''.
בכל אופן מדובר בשטות, מאחר ולהקות טכניות במיוחד יכולות להכנס תחת כמה תת-ז'אנרים בעצמן ולא דומות בהכרח אחת לשנייה
התנצלות 72552
אהמ... סליחה!
בבקשה 72376
והנה, הגענו לשלב שבו אני כבר לא מבינה מילה.
נו, מה שמגיע מגיע‏1 72257
סירובך האידאולוגי לתת לאחרים להעתיק?!

1 אין לראות בכותרת זאת הטפה לאלימות.
:-) 72283
כן... בכיתה ג' עוד לא גיליתי את מתודת המוסר הקאנטית, והמוסר שלי היה די פשוט; הבנתי שלהעתיק זה רע, הייתה לי היכולת לסרב (וברב המקרים למנוע את ההעתקה בכלל, כי לא היה מישהו אחר) לדרישה, חטפתי מכות איומות (אחת שלחה אותי למיון, אבל הרוב הניבו רק שטפי דם פשוטים), אבל כשדידיתי הביתה זועם, הרגשתי בכל-זאת מאושר, כי התמלאתי בגאווה על כי עשיתי את 'המעשה הטוב'.
נו, הייתי צעיר...
אחריך, עמנואל! 72549
ואז, אתה אומר, עוד לא גילית את מתודת המוסר הקאנטית? כי לי זה נשמע כמו קאנט פר-אקסלנס‏1. היה לך ציווי אבסולוטי (להעתיק זה רע), והלכת איתו עד הסוף המר, מבלי להתחשב בתוצאות. לא כמו היום, כאשר אתה (כך אני מבין) תוצאתן מושבע שמוכן (עקרונית) להקריב נערים בתולים למולך התועלת, כדי להשתיל את אבריהם.

1אני יודע שאתה מעדיף פר-הגדרה - כל אחד והפרים שלו.
פר(ה) פר(ה) 72550
אבל הציווי הזה לא היה ערך עליון. עשיתי את זה כדי להיות מאושר, וזה היה הערך העליון שלי... בכל אופן, הטענה (החבויה, יש להודות) של קאנט היא *שכולנו נוהגים לפי שיטת המוסר הקאנטית*, כלומר יש לנו רצון 'טהור' (ערך עליון), שכל הדברים האחרים ביקום הם רק אמצעים להשיג אותו. זה כמובן בהנחה שהדבר שאליו כיוונת באומרך "תורת המוסר של קאנט" היא הארכיטקטורה הכללית שזיהה קאנט, לא המוסר האישי (הרצון) של האדם עמנואל - הומניזם.
כאז, כן היום, כמו כל אחד, יש לי ערך עליון. והוא ההומניזם. האמצעים (מספר קטן של אנשים) משרתים את המטרה (מספר גדול יותר של אנשים).
נגזר מזה, שאני מוכן *בפועל* (ולא רק עקרונית) להקריב אדם אחד כדי להציל שניים, בהנחה כמובן שאין דרך יותר טובה בה יינצלו שלושתם.
פר(ה) פר(ה) 72602
ראשית, אתה אומר שהערך העליון שלך היה להיות מאושר. אבל למה הסירוב לתת להעתיק, והמכות בעקבותיו, הביאו לך אושר? אם הבנתי נכון, בגלל שראית בהם מעשה מוסרי! אז יש כאן מעגליות, אבל זה נסלח לילד - גם הגדולים הרי מתקשים לנסח תורת מוסר נטולת בעיות לוגיות.

לעניין קאנט, לא קראתי אותו באופן רציני, ואפילו לא פרשנים מומחים שלו. לכן אתה מוזמן לתקן אותי. אבל ההצגה המקובלת של תורת המוסר שלו לא מתיישבת עם גישתך. על פי ההצגה המקובלת, קאנט רואה במוסר אוסף של ציוויים ואיסורים קטגוריים, שיש לקיים אותם ויהי מה. הציוויים והאיסורים, לעניין זה, אינם יכולים להיות מנוסחים כמטרות, אלא רק ככללי התנהגות. ייתכן שכדי להחליט מה יהיו הציוויים שלך אתה יכול להפעיל שיקול של תוצאה‏1, אבל לאחר שהחלטת על כללים אבסולוטיים, עליך לקיים אותם תוך התעלמות מהתוצאות (כי ברגע שאתה עושה משהו כדי להשיג תוצאה, זה כבר לא מוסר - כך קאנט).

זה מודגש במיוחד בדוגמה הידועה לשמצה שלו - זו שבה תורת המוסר שלו נופלת, עפ"י המחשבה המקובלת: אחד האיסורים שלדעת קאנט הם הכרחיים במוסר, הוא האיסור לשקר. נניח שחבר שלך מסתתר אצלך מרוצח מטורף. הרוצח נוקש על דלתך, כשהוא אוחז אקדח, ושואל אותך האם החבר אצלך. על פי קאנט, עליך לומר שכן! אם אתה מפעיל שיקול של "אם אני אגלה לו אז החבר שלי ירצח", זה כבר מבחן תוצאה - וככזה אסור לו לגבור על הציווי הקטגורי לא לשקר, יצור שפל וחסר מוסר שכמוך...

1 בהסתייגות הזו כבר חרגתי קצת ממה שאני מכיר כפרשנות המקובלת, כדי להשלים פערים. מה שאני כן מכיר הוא הדרישה של קאנט שהציוויים והאיסורים שלך יהיו כאלו שתהיה מוכן, או תרצה, שכולם ינהגו לפיהם. אני רואה כאן איזה מבחן תוצאה קטן, אבל אולי אני מחמיץ משהו.
פר(ה) פר(ה) 72629
בלי להסתבך יותר מדי עם קאנט (ולו רק בגלל שאני לא מכיר אותו טוב), נדמה לי שהתשובה למבחן התוצאה הקטן שאתה רואה היא שקאנט מחלק את הציוויים למותנים וקטגוריים. ציווי מותנה מאופיין בכך שהוא תלוי (מותנה) במטרה נתונה. הציווי הקטגורי עומד בזכות עצמו. בגלל שהציווי הקטגורי לא מתייחס לשום מטרה אין לו תוכן ספציפי. לכן *הצורה* של הציווי היא הדבר שמאפיין אותו ולא התוצאה שלו. קאנט, בעצם, גוזר את תוכן המוסר מהצורה שלו, וכך מגיע ל"דרישה של קאנט שהציוויים והאיסורים שלך יהיו כאלו שתהיה מוכן, או תרצה, שכולם ינהגו לפיהם" כמבחן לציווי הקטגורי, בלי להכניס את התוצאה לעניין.

(אגב, החלק החשוב הבא של תורת המידות של קאנט הוא "עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד". אין לי מושג למה גוד מנסה להפוך לחלוטין את קאנט).
פר(ה) פר(ה) 72651
ברור שאני מסכים ל: "עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם רק תכלית ולעולם לא אמצעי". שים לב לתיקונים. אמרתי את זה פעמים אין-ספור באייל. מדוע אתה טוען שאני "הופך" את קאנט? (רק בגלל אותם תיקונים? הרי גם קאנט עצמו היה מתקן אותך בכך)

אה, וברור שאני מסכים שמותר לשקר, בתנאי כמובן שהכלל הכתוב למעלה יתמלא. זו לא פחות מסתירה אצל קאנט! כבר אמרתי בעבר שאני קאנטיאני, אבל קאנט, כבן-אנוש, ידע לעשות טעויות, ובכלל כתב באופן לא-ברור לא פעם, מה שיצר מחלוקות באשר לפירושו הנכון.
לכן, "הקאנטיאניזם" שלי, כולל בתוכו תיקון-שגיאות הכרחי, ויחד עם זה מינורי למדי. עצם העובדה שאני מסכים עם קאנט ב 99% מיצירתו ולא ב 100%, עוד לא אומרת שלא סביר שאקרא "קאנטיאני", מה גם *שאי-אפשר* להיות קאנטיאני, שהרי אין דבר כזה (כי המונח מכיל סתירה, פה ושם). לפעמים צריך לעשות DEBUG קטן ולהמשיך הלאה.
פר(ה) פר(ה) 72676
קודם כל הלכתי לבדוק, כי קורה שאני טועה לפעמים. אבל לא. הציטוט שהבאתי הוא "מהנחת יסוד למטפיסיקה של המידות", (מאגנס) עמ' 95 באמצע. אם אתה רוצה לתקן את קאנט זאת זכותך כמובן, אבל זה לא קשור לתגובה שלי.

אני טוען שאתה הופך את קאנט בגלל שלאורך תגובותיך אתה אומר שלפיו מוסר הוא סובייקטיבי, טלאולוגי ושונה מאדם לאדם. מה לעשות, זה לא נכון. למעשה, קאנט טען את הדברים ההפוכים בדיוק.
פר(ה) פר(ה) 72677
אבל משפט ידוע לא פחות של קאנט הוא "הפרט הוא מטרה *ולא* אמצעי", וכן "כל הדברים הטרנסצנדנטליים אינם ניתנים להכרעה רציונאלית". מה אנו למדים מזה? שכדי שלא לפטור את כל תורת קאנט האדירה במשפט "יש בה סתירות", נזדקק לשינויים ותיקונים קלים שימנעו ממנה להפוך לנטולת משמעות (לפי הקריטריונים של קאנט עצמו!)
בייחוד נכון הדבר לגבי המוסר הקאנטיאני, שקאנט, על-אף שמציין שנובע מן התבונה, טוען שהוא טלאולוגי, ומקדש את חופש הבחירה. לכן, אם אתה רוצה *להבין* מזה משהו, אתה חייב להסיק ש "מוסר הוא סובייקטיבי, וטלאולוגי". רוצה לקרוא לי נאו-קאנטיאני? אין לי שום בעיה, אלא שמאחורי הכינוי "קאנטיאני", כפרשנות "קראית", לא יעמוד דבר (כי לפי קאנט, דבר שיש בו סתירה, ולו פעוטה, אין לו משמעות).
פר(ה) פר(ה) 72706
מצטער, אבל הליבה של "תורת קאנט האדירה" בתחום האתיקה היא דווקא הדרך שהוא מקשר בין התבונה למוסר. אני באמת לא יודע איך להמשיך את הדיון הזה. להתווכח על מה אמר קאנט? אני מבין שאתה אדם אינטיליגנטי במיוחד שאוהב לקרוא הוגים במקור, אבל אולי תנסה לקרוא כמה ספרים *על* קאנט? גם ככה הוא לא פשוט. ובסתירות (או סתירות לכאורה) שהתורה מעוררת עוסקים פילוסופים מאז שהיא נכתבה. אי אפשר לעשות את כל הדרך לבדך.
פר(ה) פר(ה) 72721
ראשית, תודה רבה על המחמאות. שנית, אמנם קראתי את קאנט עצמו, אבל ברור שקראתי *עליו*, ואף המלצתי לקוראים הרוצים להתעמק בתורתו האדירה (אדירה משום גודלה ופרטיה. לדוגמא, התורה הקרטזיאנית "קלה" הרבה יותר מבחינת עושר הפרטים וה... אה... סיבוכיות, שלא לדבר על המאכיזם או הלוגיציזם, או הפוזיטיביזם הלוגי, שמתוך הערצתם המובנת למדע, מתעקשים ליישם "פילוסופיה מינימליסטית") לקרוא *עליו* יותר מאשר *אותו*. לקוראי העברית אמליץ על ברגמן ליבוביץ רוטנשטרייך ושטייניץ.
הדרך שבה הוא מקשר בין התבונה למוסר איננה, למי שמעכל את מלא תורתו וההשלכות של החלקים השונים אחד על השני, ליבה בשום מובן. ברור, שלא כל הקישור הוא שגיאה, הרי החלוקה הקטגורית של המושגים תקפה ועוד איך, אבל קאנט היה אנושי, ועוד יותר מזה, נטוע היטב ב "תנועת הנאורות" של זמנו ואתוס "עידן התבונה". לשם השוואה אמליץ על רוסו, ודהולבאך הרדיקאלי, וכמובן יום. יחד עם זאת, כאשר ממשיכים לפתח את תורתו, ומקפידים על קונסיסטנטיות של הטקסט, אין מנוס אלא לערוך תיקונים כאלו ואחרים. קשה לי אפילו להתחיל להסביר את עומק העניין, זה ידרוש עבודת דוקטורט... קריאת שני ספרי הויכוחים של ליבוביץ עם פרופסור יוסף אגסי (הראשון, נדמה לי,"שיחות על מדע וערכים", והשני "מוגבלות השכל") יכולה להסביר לא רע (ליבוביץ קאנטיאני, שגישתו קרובה מאוד לשלי, אגסי לא). בכלל, לאורך ספריו, ליבוביץ מסביר היטב את גישתו של קאנט, ובעיקר את חוסר יכולת ההכרעה הרציונאלית בין ערכים (שוב, המשפט הידוע של קאנט), כך שההכרעה היא טלאולוגית. עוד על הטלאולוגיה אצל קאנט תוכל לקרוא אצל רוטנשטרייך "תורת העצם בפילוסופיה מקאנט עד הגל". וכמובן ברגמן הנפלא ב "קאנט וחידוש המטאפיזיקה", בעיקר בביקורות של קאנט על מטאפיזיקות קודמות ("מות החומר", ולכן הדטרמיניזם שהערכים, או *חוסר הערכים* הנובע ממנו, אלמלא המקור הא-דטרמיניסטי-טלאולוגי, המחויב לכן ע"י קאנט). גם שטייניץ ("לעולם תהא המטפיזיקה" ו "עץ הדעת") יכול לתת רקע והבנה, שהדבר מתחייב, למרות שהוא לא מדבר על כך ישירות (זה פשוט לא הנושא). חשוב להסביר, שבכך הצליח בכל-זאת קאנט לפרוץ מעבר לדוגמות הרווחות בזמנו, בראייתו את המוסר סיבת-עצמו, ולא סיבתי. גישתי איננה נובעת מקאנט לבדו. היום, בעזרת פילוסופיות חדשות ושיטות ניתוח מודרניות, ניתן להבדיל ביתר קלות בין הטלאולוגי לדטרמיניסטי. כפי שבוודאי שמת לב, הטרמינולוגיה ו "צורת החשיבה" במה אני משתמש בויכוחי, מזכירה דווקא אמפיריציסטים (בעיקר פוזיטיביזם-לוגי) יותר מאשר קאנטיאנים קלאסיים. את זה לקחתי משטייניץ ורודולף קרנפ. אפילו חלקים מהגותו של אייר הפוזיטיביסט תמצא בהגותי. ההגדרות של קאנט בנושא האנליטי והסינתטי *אינן* ברורות ומובחנות, למרות שה "סינתטי-אפריורי" הוא ליבת תורת ההכרה של קאנט. אבל לימוד מעמיק של קאנט ילמדנו כי ההגדרות התקפות היחידות של קאנט, שיכולות גם להיות קונסיסטנטיות, הן ההגדרות של הפוזיטיביסטים! (שטייניץ, "מטאפיזיקה", 42), רק כך עומדת הגותו של קאנט במבחן הזמן, ונשארת קונסיסטנטית וקוהרנטית.
לסיכום, רבים וטובים התייחסו אל תורת קאנט בעזרת הכלים הפילוסופיים של התורות החדשות יותר (והמוצלחות פחות... נגדן התווכחתי מעל דפי האייל פעמים אין-ספור). הכלים החדשים הללו יכולים ליצור אצלך איזו מראית-עין של פילוסופיה אחרת, ולא ליטוש והחייאת הטיעונים הקאנטיאניים, כפי שהם באמת. אכן, *ישנם* שינויים מתחייבים, אלא שלא ייתכן בכלל (כפי שציינתי בתגובות הקודמות) לטעון כי תורת קאנט חפה מסתירה, ולהימנע מקריסה טוטלית של כל התורה. הבחירה שלך.

(וכל זה, מבלי להזכיר את הטיעונים עצמם שהבאתי להיותו של המוסר טלאולוגי-סובייקטיבי-חופשי, גם אם נניח ולא הייתה זו דעתו של קאנט. אין לי בעיה עקרונית להגיד "קאנט טעה". להיפך! הייתי שמח לטעון שזה רעיון מקורי שלי. ולא הזכרנו את המתודה הקאנטית (!) להכרת המוסר כטלאולוגי-סובייקטיבי-חופשי; ההכרה האפריורית-הבלתי-אמצעית!)
הדגשים וצורת הניסוח של קאנט תלויים בתקופתו. האילוצים הלוגיים הנובעים מתורתו הם נצחיים.
פר(ה) פר(ה) 72743
אני ממשיך להצטער, אבל אני לא מקבל את דבריך. יש לך נטייה לתת משמעות חדשה למושגים ומילים באופן שמקשה על השיח, ואתה עושה זאת גם כאן. אתה לוקח חלק מתורת קאנט ומגדיר אותה כפילוסופיה שלו, ואת מה שלא מתאים לך אתה מבטל במילים "המוסר האישי (הרצון) של האדם עמנואל – הומניזם". או בהודעה שמעלי "קאנט היה אנושי, ועוד יותר מזה, נטוע היטב ב 'תנועת הנאורות' של זמנו ואתוס' עידן התבונה"" (ולכן מה שאמר בנושא לא רלוונטי). מה לעשות שכל האוניברסיטאות בעולם מלמדות את קאנט הפוך ממה שאתה אומר?

האמת היא, שאני לא יכול עכשיו לענות לטיעונים שלך עניינית. כמו שכתבתי באחת ההודעות למעלה, אני לא בקי מספיק בתורה שלו. כך שדיון רציני ייקח ממני יותר זמן ממה שאני יכול להקדיש לזה עכשיו. (אבל אני אשמח לעשות זאת בעתיד). בכל זאת, אני לא מתאפק בעניין אחד שמופיע בהודעותיך שוב ושוב: "חוסר יכולת ההכרעה הרציונאלית בין ערכים שמוביל להכרעה טלאולוגית" – אז זהו, שלא נכון.
פרשנות לדוגמא היא של רוס שמבדיל בין חובות לכאורה (prima facia) וחובה מכרעת (ו"כח השיפוט" של קאנט כמבדיל בניהם), כך שגם במוסר דאונטולוגי אפשר לפתור דילמות. פרשנות אחרת היא של ריצ'ארד הייר שטוען ש"החוק הכללי מכיל את סייגיו" ולכן אפשר ליצור הכרעה ראציונלית. (חשוב למשל על החוק "תמיד אסור לשקר, מלבד כאשר זה מסכן חיי אדם").
פר(ה) פר(ה) 72754
אתה לא חייב לקבל, אבל לומר ש "שכל האוניברסיטאות בעולם מלמדות את קאנט הפוך ממה שאתה אומר" זו הגזמה פרועה. ישנן כידוע מספר פרשנויות רב, והנקודה הספציפית הזו בוודאי שאינה "הפוך" לכל קאנט. מה גם שאני חולק לחלוטין על ההנחה הזו שבכל האוניברסיטאות וגו' החליטו אחרת. בנוסף, ציינתי בחלק גדול מתגובותיי באייל *מדוע* המוסר חייב להיות טלאולוגי-סובייקטיבי-חופשי. האם אני טועה (ולא רק אני; גם ליבוביץ ורוטנשטרייך וכו')? מהו הפגם בנימוקי? אתה כמובן יכול לומר ש (נניח) אני צודק, אבל זה פשוט לא מה שקאנט אמר. שוב תהיה טענתי, שאחרת אי-אפשר לפרש את קאנט בצורה שלא תסתור את עצמה. לא ממש ענית לטענתי: תגובה 72677

אולי, ואני אומר את זה בשיא העדינות, אולי הסיבה לחוסר ההסכמה שלנו היא שאתה לא בקי מספיק בתורה שלו. אולי משמעות הבקיאות הנ"ל תהיה שימת הנקודה הזו בפרופורציה, וחשוב יותר, הבנה ש *כלל* תורת קאנט מחייבת דיכוטומיה בין המוסר הטלאולוגי-הסובייקטיבי-החופשי לבין האפריורי והאפוסטריורי. כלומר, בין הרצוי למצוי. פער זה הוא מושגי, "פער קטגורי" בלשונו של קאנט.
הייתי רוצה לקבל דוגמא למקרה בו ניתן "לפתור" דילמות ערכיות.
כמובן, שהכלל "תמיד אסור לשקר, מלבד כאשר זה מסכן חיי אדם", איננו כלל הכרעה רציונאלית, משום שאין נימוק רציונאלי *מדוע* לעשות זאת!

שוב, אשמח לדוגמא המראה כי אפשר להכריע רציונאלית בין ערכים. אבל כפי ששאלתי בעבר: ראשית, נברר את המתודה בה אתה מתעתד לעשות זאת: *באילו כלים* ניתן להכריע בתחום שאינו מוגדר כ "מצוי" (קרי, המציאות האפיסטמולוגית, *שרק בה תקפים הכלים שלנו*, בין אם הם דדוקטיביים ובין אם הם אינדוקטיביים) אלא כ "רצוי" (כלומר *איננו חלק* המציאות האפיסטמולוגית, *שרק בה תקפים הכלים שלנו*, בין אם הם דדוקטיביים ובין אם הם אינדוקטיביים). אם תגדיר את ה "רצוי" כחלק מהמציאות האפיסטמולוגית, הרי שהוא "מצוי", ולא ה "רצוי", ואם תגדיר אץ ה "רצוי" כלא-חלק מהמציאות האפיסטמולוגית, הרי שלפי קאנט, אתה לא יכול להשתמש בכלים הרציונאליים שלך.
מ.ש.ל
מבריק! 72755
פר(ה) פר(ה) 72756
צריך להיות, בשורה השלישית מהסוף, ''ואם תגדיר את ה ''רצוי'' כלא-חלק מהמציאות האפיסטמולוגית''.
'את' במקום 'אץ'
פר(ה) פר(ה) 72784
1. אני לא מבין מה אתה רוצה בפסקה האחרונה. זה שמשהו "מצוי" לא סותר את היותו "ראוי". נדמה לי, בדומה למה שניצה הזכירה בדיון אחר, שאם אין אפשרות לחבר לפעמים בין השניים אין ערך לתורת המוסר.

2. אולי אתה מתכוון לכך שאי אפשר להסיק מהמצוי לרצוי? אנחנו לא מנסים לעשות את זה. ה"מצוי" אכן לא עוזר להכריע בין ערכים. בירור המצוי צריך להבהיר מה המצב לאמיתו, וכך תתברר מה היא החובה המכרעת. המצוי לא קובע מה היא חובה זאת ולא נוגע בעולם הערכים, אלא איזה ערך מתאים ליישם במצב ספציפי בעולם המצוי.

3. בחזרה לקאנט, באמת לא ברור לי איך להוכיח את מה שאני אומר. המשפט הראשון בהנחת היסוד למטאפיסיקה הוא "רק הרצון הטוב יכול להיות טוב באמת" -כבר פסילה של הטלאולוגיה. מה שקובע מה הוא "טוב" אינה התוצאה, אלא הכוונה.
משום מה, אתה מפסיק לקרוא אחרי הקטע הזה, וקובע שאדם בוחר לעצמו את ערכיו. מה לעשות, שקאנט המשיך לכתוב את הספר? המהלך מכאן, בשטחיות נוראה, הוא כזה:
התכלית העליונה שלי היא הרצון הטוב שלי (מתוך ההגדרה של הטוב כראוי לשאיפה שלי),
כדי שרצוני יהיה טוב, אני צריך לעשות את המעשה לצורך מילוי חובתי המוסרית (זה נובע מכך שהתורה לא טלאולוגית. אתה צריך "להתכוון לטוב"),
מילוי החובה המוסרית הוא ציות לציווי הקטגורי (הסברתי למעלה בתגובה לירדן),
הציווי הקטגורי הוא ביטוי לתבונה הטהורה (הוא לא מושפע מגורמים מחוץ לתבונה כי הוא כלל לוגי),
מכאן שהתבונה היא מקור המוסר,
ומכאן שהתבונה היא תכלית לעצמה ויש לה ערך לעצמה.
ואז "עשה פעולתך כך שהאנושות...תשמש לך לעולם גם תכלית...". ההומניזם של קאנט הוא לא של "האדם עמנואל" וההתייחסות שלו לתבונה היא לא תוצאה של "אתוס עידן התבונה". זאת הפילוסופיה שלו. לא מוצא חן בעינך? מאה אחוז. אתה כותב את הפילוסופיה שלך. אבל למה לייחס אותה לקאנט?
פר(ה) פר(ה) 73012
1. איפה *מצוי* ציווי??
ציווי פר-הגדרה הוא לא מצוי, הוא הוראה. הוראה לא "נמצאת". אין לי דרך להסביר את זה יותר טוב מאשר פשוט לבקש ממך לקרוא שוב את התגובות הקודמות שלי.
אבל, ייתכן שזה יעזור: תגובה 72947

2. לא ניתן להסיק מה "מצוי" ל "רצוי". כאן הכשל: "בירור המצוי צריך להבהיר מה המצב לאמיתו, וכך תתברר מה היא החובה המכרעת". אחרי שקראת את הקישור למעלה, האם תוכל להבהיר כיצד ניתן להסיק מה "מצוי" מהי "החובה"?
(אני מניח שמקור הטעות הוא שאתה מניח שהמוסר הוא מוחלט, והוא גם, במקרה, הומניזם. אבל כשאתה אומר "אלא איזה ערך מתאים ליישם במצב ספציפי בעולם המצוי", אני מבין שאתה משתמש בהגדרה שונה לגמרי למלה "ערך". אם זה לא טלאולוגי, מה זה?!)

3. אני מכיר היטב את הטיעון הזה, אבל חשוב להבין ש "הנחות יסוד" אינו הספר העיקרי של קאנט. כאמור, הבנה מקפת של קאנט (ועיקר העיקרים כמובן, "ביקורת התבונה הטהורה") חייבת לתקן מעט את העניין, אחרת קאנט נתפס בסתירה, שאני די בטוח שהבהרתי אותה בתגובתי הקודמת. אתה כמובן יכול להסיק שקאנט, כבן-אדם, עשה שגיאה, ולזרוק הכול. או, שאתה יכול לתקן אותו בנימוס. לעשות patch הכרחי, אם אתה רוצה לשמור על העושר המחשבתי האדיר שלו.
ה "טוב" הוא השאיפה שלי. טוב = רצון.
כדי לעשות את הדבר הטוב אני צריך *להסיק* (תבונה טהורה) את התגלמות הרצון (ה "טוב"). לא את הרצון עצמו, אלא מהם המעשים המגשימים אותו.
כאמור, אני חולק על קאנט בנקודה מסוימת. האם מכאן באמת נובע שאני חולק על כל קאנט? יתרה מזו, כאשר *מקאנט עצמו* נובע שיש לחלוק עליו בנקודה המסוימת (כולנו אנושיים, כולנו יכולים לטעות, וכולנו מושפעים מהאתוסים הרווחים בתקופותינו, בייחוד כאשר בתקופה זו ישנה תחושה עזה של התרוממות הרוח, וזה סוחף. אבל למה אני צריך לחזור על עצמי? בסה"כ הצעתי הסבר מדוע קאנט שגה. גם אם זה לא ההסבר הנכון, אין זה קשור לשגיאה.)
כאמור, הבאתי רשימת הוגים שפירשו את קאנט בצורות שונות. הייתי מציע לקרוא קודם את ליבוביץ (בייחוד "שיחות על מדע וערכים" http://ecommerce.netvision.net.il/booknet/product.as...).
לכן, לאחר שתתמודד עם הטיעון שהצגתי קודם, המסתמך על קאנט עצמו, תוכל לקרוא לגישתי (וכאמור, בוודאי לא מקורית-שלי) "לא-קאנטיאניזם" ואפילו לא "ניאו-קאנטיאניזם". מעבר לכן, כל המטאפיזיקה האדירה של קאנט זה הרבה יותר מאשר "רק" תורת המוסר שלו.
פר(ה) פר(ה) 73031
נחמד מצדך להתחשב בקאנט, "לתקן אותו בנימוס", לעשות patch ו- debugging ולסלוח לו על היותו אנושי ו"נסחף". אני אנסה לענות באותה רוח טובה וסלחנית.

אז, נתחיל מקאנט. הוא מעולם לא יצר את המשוואה "טוב=רצון" אלא "טוב=הרצון הטוב". או, אם לנסח זאת אחרת, לא כל רצון הוא טוב אבל כל טוב הוא רצון. מה הוא אותו הרצון הטוב? חזור למהלך שרשמתי למעלה.
בהמשך לזאת, ותוך סיכון לשעמם את מי שעוד קורא את הדיון הזה, המוסר לפי קאנט הוא אכן מוחלט והוא אכן נוטה להומניזם (אבל לא במקרה). אני לא מסיק מהמצוי מה היא החובה. אני מסיק את החובה באמצעות מהלך לוגי, וצריך לברר מה הוא המצוי כדי לדעת איך לפעול – איך לבצע את החובה בעולם המציאות.

השאלה איפה "מצוי" הציווי לפי קאנט היא באמת שאלה מאוד מעניינת. האמת היא, שמעולם לא התעמקתי בקאנט ואני לא יודע. בעמ' 116 במבוא מצאתי את המשפט הבא: "צריך כל יצור בעל תבונה לפעול כאילו, בזכות הכללים המעשיים שבידו, הוא תמיד חבר מחוקק בממלכת התכליות הכלליות". משפט מוזר. מה היא אותה "ממלכת תכליות"? אני יכול לחשוב על ממלכת אידאות בלתי תלויות בעולם באופן שמזכיר את אפלטון, או על בני-אדם כתכליות ("האדם ישנו בתור תכלית לעצמה" עמ' 92) ואז ממלכת-התכליות היא ממלכת בני האדם והציווי מצוי באופן אפיסטמולוגי, או ביחסים עצמם בתוך החברה ("כללים מכוננים", אם אתה מכיר את רולס), או שסתם אני מפספס משהו.

אני אעזוב לרגע את קאנט ואתייחס לתגובה שלך לאסף עמית. אני לא רואה שום בעיה לוגית בהיסקים שעוסקים במוסר. במקום לנסח אותם בצורה קונאטיבית (עשה כך!) אני אנסח אותם באופן רפרנטיאלי (ראוי שתעשה כך). כל זמן שאני שומר על עקביות בניסוח ההקדמות והמסקנה הטיעון תקף.
אתה צודק בכך שלא מצאנו דרך טובה מספיק להוכיח אקסיומות מוסריות שנוכל לבנות מהם תורת מוסר פורמאלית ושיטתית. הרשה לי להציע, קצת בעקבות רעיונות שירדן מוכר לאחרונה, דרך שונה להסתכל על זה: אנחנו לא מוצאים את האקסיומות כי אי אפשר להגדיר כל דבר. יש דברים שהם אנושיים בסיסיים. חשוב, למשל, על ההיסק הלוגי המפורסם ביותר שמתחיל ב"כל בני האדם הם בני תמותה". לא תוכל להגדיר מה הוא בן-אדם, ורק לאחרונה נערך באייל דיון ארוך בלי תוצאות על מה זה בן-תמותה. האם זה הופך את המשפט לחסר משמעות?
באותו אופן, כך את זה כהיסק מהמצוי לראוי: אתה מספר לי שהבטחת הבטחה (מצוי) ואני אומר לך שראוי שתקיים אותה (ראוי). הטענה שלי היא שלמושג "הבטחה" יש משמעות תיאורית (דבר שנעשה על ידך) ומשמעות ערכית – אתה צריך לקיים אותה. אין למילה שום משמעות ללא המשמעות הערכית. אבל כולנו משתמשים במילה, וכולנו מבינים שהיא גוררת חובה מוסרית.
פר(ה) פר(ה) 73084
נחמד עוד יותר מצדך להתייחס אל קאנט כאלוהי, יודע-כל.
נו-באמת, הרי זה אנושי לטעות, וקאנט היה אנושי. אינני מתעלה על ההוגה הדגול (הנערץ עלי), הרי דבר מהתיקונים ההכרחיים שנימקתי את הצורך בתיקונם, לא שלי הוא; הם של הוגים דגולים אחרים... שוב אמליץ לך לקנות (לכבוד *חודש* הספר, בחלק מחנויות הספרים המקוונות) את ספרו "שיחות על מדע וערכים" של ליבוביץ, המדבר כולו בדיוק על נקודה זו. ייתכן והוא יבהיר דברים שאני לא הצלחתי כאן.

ה "מצוי" הינו האפיסטמה, כלומר כל ההיגדים שאינם טלאולוגיים. אין מדובר פה רק במציאות האמפירית, ברור שגם הלוגי, הדדוקטיבי (או "האנליטי", אצל קאנט) וגם האמפירי, האינדוקטיבי (או "הסינתטי" אצל קאנט), הינם "מצויים". לכן *כן* נעשתה פה הסקה (*קלוקלת, כמובן*) מה "מצוי" ל "רצוי", שאם אתה רוצה לחלוק על אי-אפשרותה, אשמח (לגבי הניסיון הראשוני שלך, בהמשך).

שוב אני נאלץ לומר לך בעדינות, שכדי לתפוס את התמונה המלאה, אין מנוס אלא להתעמק בכתביו, ולא פחות מכך בכתבי פרשניו (וצרפתי בתגובותיי הקודמות מספר המלצות קריאה. אני עדיין עומד מאחוריהן). התפישה (שבבסיסה סתירה) שאתה מנסח אכן מופיע אצל קאנט, אבל היא לוקה בחוסר איזון שאותה "התעמקות" תתקן ללא ספק. "ממלכת התכליות" היא כמובן רמז לחלוקה הקטגורית שעליה אני מדבר. צריך להבין: *בטבע אין אינטרסים, יש רק הכרח!*. תכליות, פר-הגדרה, אינן ב "מצוי". זה שקאנט הוא כותב גרוע, כבר אמרנו?
כל מה שהוא טלאולוגי, הרי שהוא נפרד מן האפיסטמה, כיוון ש *מושגית*, עפ"י קאנט, הוא נמצא בממלכה אחרת, בצידה השני של אותה דיכוטומיה. הציווי לא מצוי באפיסטמולוגיה *פר-הגדרה*. עצם המילה "מצוי" אין לה משמעות, ולא יכולה להיות, בהקשר ה "ציווי". אני מתנצל שאני נאלץ לומר זאת, אבל אינני רואה דרך שאוכל להסביר את העניין טוב ממה שעשיתי עד כה. תפיסתך את קאנט לוקה הן בחלקיות והן ב "קָרָאיוּת", הקוראת את קאנט "כפשוטו", ולכן מסתבכת בסתירות. אני אינני מקדש את "קאנט ההיסטורי", וטיעוניו, שייתכן שעלולים להיות שגויים, מסיבות כאלו ואחרות, אינם חסינים מפני תיקון (ואולי אפילו "עדכון", אם תובנות חדשות ומודרניות (למשל התקדמות בהבנת הלוגיקה) *מחייבות* זאת. יתרה מזו, אני אעדיף לתקן את קאנט מאשר לזנוח את תורתו כסותרת את עצמה. קרא לי "ניאו-קאנטיאני", אם זה עושה לך טוב, ואני אקרא לך "קאנטיאני", שתורתו שגויה (שהרי מכילה סתירה, כפי שכבר הראיתי) *ולפי קאנט*, יש לזנוח אותה משום כך).

אין מובן ל "עקביות" אלא בפסוקים. אתה פשוט לא יכול לדבר במונחים "פסוקיים" על מה שאינם פסוקים. זה הכול. אם אתה טוען שהיגדים טלאולוגיים *הם* פסוקים, נמק.
שוב, התעמקות בקאנט (ואפילו לא צריך התעמקות, וגם לא בקאנט בהכרח...) הייתה מגלה את *עיקר תורתו*: הסינתטי-אפריורי. זה, מן הסתם, היה פותר לך את בעיית ההגדרה.
אני באמת מצטער, אבל ללא הרקע הזה לא נראה לי שניתן להמשיך את הויכוח.
"פרדוקס ההבטחה" שלך אינו תקף, משום שהוא לא באמת דן בציווי עצמו: העובדה שאדם לקח על עצמו ציווי היא אפיסטמולוגית. הציווי עצמו איננו. לכן, לפי המוסר ההומניסטי שלי, אם לקחת על עצמך את הציווי לנקום במישהו להרגו, *לא אומר לך שראוי שתקיים אותה*, להיפך. והשאלה "האם ראוי לקיים את ההבטחה הזו", לנצח תהיה סובייקטיבית. "הבטחה" היא היגד המתאר את ה "מצוי" (הוא לקח הבטחה), והיא לכן 'פסוקית' (ויכולה לקבל את הסימון 'נכון' / 'לא-נכון'), אבל איננה אומרת דבר במישור הטלאולוגי (ונזכיר כי *לא ניתן לומר דבר* במישור הטלאולוגי, רק לצוות. אין בכלל משמעות לא לדדוקציה ולא לאינדוקציה במישור הטלאולוגי). לכן, כפי שניתן לראות, או שתקבל את קאנט כלשונו, ותאמר שככל פילוסוף דבריו אינם נכונים ב 100% וככל אדם גם הוא טעה ותמשיך לתור אחר פילוסוף שלא טעה מעולם, או שתתקן פרט מסוים (אני כבר כתבתי באייל על ה-מ-ו-ן נקודות אחרות שיכולות לשים בפרופורציה את הנקודה הספציפית הזו, כך שאין לדאוג לכך ש *תפסיק להיות קאנטיאני*, במידה ואתה מקבל את עיקר תורתו), ותקבל את התורה *המתוקנת* כתקפה, עד להודעה חדשה. אל תירא משיפורים. גם קאנט כתב למתנגדיו שאם הם ימצאו פסול לוגי בדבריו, עדיין תהיה תורתו תקפה, *לאחר שתתוקן* [כלומר, לא "קאנט ההיסטורי" אמר את זה, אלא קאנט שבספרו של שטייניץ "לעולם תהא המטאפיזיקה" :-) ]
פר(ה) פר(ה) 73118
נראה לי שאנחנו מגיבים בקווים מקבילים. להתווכח על "מה אמר קאנט" כבר באמת מתחיל להיות אינפנטילי, ובנושאים האחרים הפער בנינו גדול מדי, ואנחנו לא מבינים אחד את השני. אם נמשיך ככה, העורכים כבר ימצאו דרך להעיף את שנינו מהשרת.
נסכים שלא להסכים ונפרד כידידים?
פר(ה) פר(ה) 73380
יאללה.

אם-כי, הויכוח דווקא הגיע להסכמה לגבי "מה אמר קאנט".

הדבר עליו לא הייתה הסכמה, הוא שזו אינה אלא סתירה עצמית בתורתו של קאנט, החייבת תיקון לנוכח שאר תורתו. תיקון זה, כאמור, מתחייב במידה ומעוניינים בכלל במובן קונסיסטנטי של המונח "המטאפיזיקה של עמנואל קאנט". טיעון זה הוכח ונומק על-ידי.

ולהיפרד כידידים? אולי רק לדיון הזה. אשמח להתווכח אתך לגבי מגוון רחב של נושאים. לא רק על קאנט, אבל בעיקר - עוד הרבה דברים אחרים שהוא אמר (או נגזר באופן לוגי מתורתו :-) ) זכו לפיתוח ע"י מספר רב של הוגים, שאת פיתוחם זה הצגתי כאן באייל. אפילו, פה ושם, גם פיתוחים מקוריים משלי...

היה נעים נורא.
פר(ה) פר(ה) 73388
''שאת פיתוחיהם אלו'' - יש לומר, בשורה הלפני אחרונה.
אני מבקש את סליחת הקוראים 72786
כשכתבתי את תגובתי זאת (http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=1019&rep=7...) חשבתי יותר (אם כבר) על דיון שיתפתח לכיוון "אי השדים" (בשאיפה שלא!) ופחות בכיוון המוסר הקנטיניאני‏1 או מה שזה לא יהיה.

1 וואו, אף פעם לא האמנתי שאזכה להגיע ליום בו המונח "מוסר קנטיניאני" יופיע בהודעה פרי עטי. הגשמתי (עוד) חלום!
מי לגות' אלי! 71976
לא שזה עוזר, אבל רונית ברגמן נשאלה פעם לגבי סגנון המוסיקה של פלסטיק ונוס, והיא אמרה שהם קוראים לזה ''ארט רוק''.
מי לגות' אלי! 72108
מתייצבת, המפקד. זה בתנאי שאתה מבטיח עוד חג שאורך 8 ימים.
מי לגות' אלי! 72211
האח!
אם יורשה לי לדבר בנימה אישית יותר, לפי תגובותיך הרבות עברת את גיל 30. הידיעה שגם אנשים מבוגרים יותר נפתחים למטאל הגותי מעוררת בי תקווה גדולה ליתר מקצוענות בתחום (למשל, דיסקים DDD, או הקלטות 24bit). פשוט, כשיתברר לחברות התקליטים שקהל אוהבי ה Black Metal אינם רק אתיאיסטים בני עשרים+ בעלי נטיות אובדניות, אלא גם "מבוגרים" אניני טעם בעלי ידע מוזיקלי, אולי גם יינתנו התקציבים הדרושים (איפה האייל האלמוני שיגיד שתקציבים הם רק פונקציה של מכירות?) להפקות איכותיות יותר, בהנחה שאכן תהיה הדרישה.

לגבי חג - לפני זמן מה ארגנתי בביתי "חג" Black Metal שארך רק 8 *שעות*, וכבר היה הנזק רב מהנסבל; מילא החורים (!) בקירות הגבס, אבל ערימת הנוזלים המגעילה על הספה בחדר צדדי - זה היה בדיוק מה שאתם חושבים - והבחירות החשאיות בשאלה "מי ינקה אותה"... לא, תנו לי זמן להתאושש...
מי לגות' אלי! 72229
מה גורם לך לחשוב ש-DDD זה מקצועני יותר? הרבה יוצרים היום מעדיפים לעבוד ב-ADD ואף ב-AAD כדי לתת צליל "חם" יותר.

אגב, תקציבים הם פונקציה של מכירות. אתה רואה? צריך רק לבקש. אני באמת בן-אדם מאוד נחמד.

ולסיום, הייתי אומר ש"אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה", אבל זה כבר יסתור את הטענה שלי מהפסקה הקודמת.
מי לגות' אלי! 72286
כן, ישנה איזו נטייה (ואני אומר: אופנה) "לחזור לאנלוגי". כמי שהתעסק עם סאונד לא מעט, אני יכול לאשר שהתוצאה של הקלטה, מיקס, ומדיה דיגיטאלית *אכן נותנת צליל קרוב יותר למקור*. כלומר, אם תמדוד בציוד סאונד, תגלה שהעקומה פשוט דומה יותר לעקומה המקורית מאשר בהקלטות אנלוגיות. אבל אתה טוען משהו קצת אחר. ש AAD הוא "חם" יותר. אולי זה רק עניין של טעם, אבל
א. רעש-רקע מפריע לי הרבה יותר מ "חום" הצליל.
ב. הטענה שב DDD הצליל פחות חם היא לא נכונה (לפחות לפי שמיעתי האישית). הצליל *כן* צלול יותר.
אולי זה פשוט עניין טכנופובי כזה.

תקציבים, או יותר מדויק, *פיצ'רים*, אינם רק עניין של מכירות. אתה תגלה הקלטות רגאיי נדירות שהוקלטו ב 24bit, אבל *לא* תגלה דיסקים של בריטני ספירס ב 24bit, למרות שהאחרונה מוכרת פי כמה אלפים יותר. למה? כי בין קהל לקוחותיה של הגברת, אין דרישה לכאלו הקלטות-איכות. להזכירך, לא טענתי ש "אין שום קשר בין מכירות לפיצ'רים איכותיים". רק טענתי שהדבר הגורם לאותם פיצ'רים אינם *רק* "המכירות", אלא גם הדרישה לאותם הקלטות-איכות. כנראה, שאם חסר אחד מהשניים (מכירות מינימאליות, ודרישה), לא יהיו "פיצ'רים".

אגב, עדיין רוב הקלטות האיכות הן DDD.
מי לגות' אלי! 72400
אם תשאל אותי, רמת ההקלטה של העלמה ספירס היא נמוכה כדי להסתיר את האיכות הווקאלית הלא מרשימה שלה... כמו הספייס גירלס, קליפים של ספירס מוטב לראות על mute.
אתה כמובן מניח שההקלטה צריכה להשמע זהה לביצוע חי. ההנחה הזו אינה נכונה - אחרי הכל, באלבומים מושקעים חלק גדול מהסאונד נעשה בפוסט-פרודקשן. העובדה שיש עדיין יוצרים שמעדיפים לעבוד על תקליטי וויניל - דווקא בגלל הפגמים הקטנים - מדגימה זאת גם כן.
מי לגות' אלי! 72544
ההנחה היא לא שההקלטה צריכה להשמע זהה לביצוע חי. ההנחה היא שההקלטה צריכה להשמע זהה לתוצאה הסופית, כולל המיקסים וההקלטה עצמה. כאשר ההקלטה והמיקסים נעשים באנלוגי, הצליל פחות נקי. אני בכלל לא מבין את הבסיס התיאוריתי לרעיון שצליל כזה הוא יותר "חם". למה הדבר דומה? להקלטת הזמר במיקרופון איכותי פחות. בהחלט ייתכן *שתרצה* "איכות טלפון". כלומר, "ה AAD כאפקט". אבל לא זו, לרוב, הכוונה לדעתי.
בכל אופן, יש הסכמה בינינו לגבי האין-יחס בין מכירות לאיכות-הקלטה?
מי לגות' אלי! 72764
אני מצטערת. ניסיתי לא להגיב לזה, אבל זה חזק ממני. "קליפים של ספירס מוטב לראות על mute." אתה בטוח? לדעתי קליפים של ספירס לא צריך לראות בכלל. זה יתן לה לגיטימציה לעשות עוד כמה.
מי לגות' אלי! 72793
אין לי שום התנגדות לכך שהגברת ספירס תמשיך ליצור קליפים בהם היא וחברותיה המצודדות מפזזות בבגדים מינימליים על המסך שלי למספר דקות. אני רק לא מבין למה היא מתעקשת לשיר תוך כדי.
מי לגות' אלי! 72816
דווקא הקליפים של בריטני מופקים בצורה מוקצנת וחסרת טעם לדעתי. כנראה שזה נעשה על מנת לשמור על "מאזן אימה" של חשיפה עם "תואמות בריטני" כמו כריסטינה אגילרה, שקירה, מנדי מור וג'סיקה סימפסון.

אשר לשירים של בריטני, לדעתי מדובר בשירי פופ מקצועיים ומהנים ביותר ובסגנון מוזיקלי המתעדכן כל העת (למשל Overprotected או I'm a Slave for You הם בעלי קצב מהיר בהרבה מ- Oh Baby Baby ו- Crazy).

לא ברורה לי הסלידה הטבועה בקרב רבים מבריטני ומפופ בכלל.
אני מוחה! 72866
לקרוא לשקירה ''תואמת בריטני'' מראה על בורות קשה.
שקירה פעילה מוזיקלית כבר שנים רבות והוציאה אלבומים משובחים ביותר.
לצערי הרב, היא בחרה ליצור אלבום ''תואם בריטני'' באנגלית, מן הסתם עקב שיקולים פיננסים, אך כל מי שהאזין לאלבומיה הקודמים, צריך לדעת, שבניגוד מוחלט לבריטני, הבחורה הזאת יודעת לשיר יפה.
אני מוחה! 72890
גם כריסטינה יודעת לשיר יפה. המבחן הוא מבחן היחצנות ובו לכל הזמרות שהזכרתי יש קו מאוד דומה. אגב, עוד נקודה משותפת לשקירה וכריסטינה הוא הקו הדרום-אמריקאי בניגוד לבריטני, מנדי מור וג'סיקה סימפסון שהסגנון שלהם הוא יותר של ''אמריקה הלבנה''.
תועבר ספירס לערוץ האופנה. 73511
או לפליבוי... אז לא יהיה עליה לשיר, היא רק תתפשט על המסך, וכולם, כמדומה, יהפכו מאושרים עד מאד.
ddd? אני מעדיף xxgdb. 72330
נלחמת בטחנות רוח? 72276
רוק כבד, מטאל, גות' - אני כבר נואשתי מלנסות ''לחנך'' אנשים שלא מדובר בפוזה ילדותית, אלא בסוגה מוסיקלית מרתקת ובחוויה תרבותית ייחודית.
מי לגות' אלי! 72346
ובאמת, איך החורים בקירות הגבס? יש דוגמאות רורשאך מעניינות?
מי לגות' אלי! 72362
כמה אנחנו כבר? :)

ואגב, תוכל לנדב קצת פרטים (אפילו לדואל שלי) לגבי ה Embrace The Dark ב 24.6 עבור הקהילה הגות'ית הגלילית (המונה בסביבות 3 חברים)?
מי לגות' אלי! 72554
אם תלחצ/י על "המשך", תזכה/י לראות גם תאריכים.
נו, רציתי לקבל אינפורמציה על הופעות מטאל, ומצאתי את עצמי בתור היחיד המנדב אינפורמציה... רציתי לשמוע על הופעות נוספות...
ולאן נעלם הפאנק 72762
אמממ... אייטיז מילא, אבל בריט פופ, זה לא באותה קטגוריה של יודל?
ולאן נעלם הפאנק 72794
לא. זו הגרסא הבריטית של ''שירים עבריים''.
ולאן נעלם הפאנק 72831
מה, גם להם יש יום זיכרון?
אני לא יכול להחליט 72075
אני אוהב רעיונות מוזיקליים ומוזיקה ואני אוהב המון:
ג'אז, טראנס, עברי, לועזי, אופרות רוק,מוזיקת עולם, ורגאיי, רוק בסיסי ובלוז

אבל שונא פופ
מהן המילים? 72076
תמיד התרשמתי מכוחן של המילים במוסיקה פופולרית להביע רגשות ולתמצת תחושה לקלישאה.
אם זה בלוז, רוק, פופ, לא באמת משנה לי. צר לי על הסקר שמאפשר רק בחירה חד ערכית ולא מרובת אפשרויות. כי בלוז נכתב על אהבה , שנאה , קנאה, ידידות ואפילו על עצירות (Constipation Blues....), כי רמי פורטיס נוגע בדבר האמיתי ללא התיפיפות (ולצורך הענין גם ברי סחרוף), כי אין שיר יותר קורע מIf I Ever Leave You של Blood Sweat & Tears, וגם ווילי נלסון עושה לי את זה.
הכח האדיר שיש למנגינה קליטה להשרות מעטפת של אמינות למילים שנוגעות שווה הרבה יותר ממקצב.
לכן אני שומע מוסיקה אלקטרונית אבל נשאר קצת אדיש, ומסוגל להקשיב לבוב דילן ולהבין מה שלא הבנתי...
יש יופי בקלישאות, כשם שקיטש מהווה ביטוי עממי לא מתוחכם של שאיפה ליופי בלתי מושג . מישהו מנסח עבורנו בזמן (בגיל?) ובמקום הנכונים את מה שאנחנו כל כך רוצים להגיד ואין מילים...
גם אני לא יכולתי לבחור. 72109
מוסיקה (בסמך חרוקה) אליזבתנית, בארוק, ווקאלית, פוגות של באך, יצירות של הנדל, טוב, די אני מפסיקה - אל תירו בבקשה.

הקסם האפל של הבלוז, הצמרמורת כשמקשיבים לנינה סימון, ומנגד היצירות המוקדמות של סנטנה והאינגדה דוידה, שלא לדבר על הביטלס, שלא לדבר על בית השמש העולה.

ומנגד, המוסיקה הברזילאית, השיר על כמה מתוק למות בים בקולו העוטף של דוריבל קאימי, הסמבה למיניה, הטנגו הארגנטיני, מרסדס סוסה, שירי העם היפהפיים של סרדניה. הקסם המוזר של הנשים הבולגריות ששרות בקול פאלסטו.

ולאחרונה נחשפתי לקסמי המוסיקה הערבית, לאום כולתום ולשירים הנפלאים של פיירוז.

ומקהלת הצבא האדום ואל תעזביני בשני הביצועים המקורי של ז'אק ברל והביצוע המזרחי (שיר הפתיחה של הבורגנים).

והתחושה של מציאת אח אובד כשמקשיבים לפוליקר, והעצב והכאב בשיריו של אהוד בנאי, והכיסוים בשיר מישהו של יהודית רביץ, והיופי בשיר בוא ואשק לך בני האדם ושחקי שחקי, והליה לקיסריה. והשיתוף בין ד'אור ואנקרי, לשלמה בר, והשמחות, אוף.

ונגעתי רק בקצה הצ'ופצ'יק.

סקר סאדיסטי שרק מזוכיסטים משתתפים בו.
מזוכיסט הוא סדיסט מופנם 72154
וקלטית זה כלב? 72120
אכן, אני חובב מוזיקה קלטית (אירית, סקוטית, בראטנית, גאליסית, קטיפה שחורה וכחול מישראל, וכו'). אך מקומה נפקד מהרשימה. אבוי.

ואל תעזו להגיד לי שהיא נכללת בקטגוריה "מוזיקת העולם"! זהו כינוי שמודבק בד"כ למוזיקה "ניו-אייג'ית" כמו "אוליבר שאנטי וחברים שרים לדולפינים". אוי ואבוי. אני לא סובל לא ניו-אייג' ולא אוליבר שאנטי. לא כל מי שיש לו תוף אינדיאני ובאנג מהודו הוא מוזיקאי.

אז למה נפקד מקומה? מה אתם, דיסקלטים?
וקלטית זה כלב? 72126
ומה עם שירים של סדרות בחינוכית? בושה!
ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 72136
מה עם פסקולים?
יש לי חברות, שההגדרה שלהם למוז/סיקה איכותית זה שירים שהופיעו בסרט/סדרה/תוכנית/אחר.

ניסיתם פעם לשמוע את הפסקול של "דוסון קריק" שבועיים ברצף? טוב, אז למקרה שתהיתם יש גם "דוסון קריק 2".
CORNERSHOP 72290
מה עם indie ז"א להקות אנגליות כגון: JAMES , WEDDING PRESENT ו- BYG AUDIO DYNAMITE שלדעתי זה עוול לכנות אותם כרוק או אלטרנטיבי ולחלקם יש אפילו זיקה ברורה לרגאיי (BYG AUDIO).
CORNERSHOP הנהדרים מכניסים גם אלקטרוניקה לעסק ומסבכים עוד יותר את העניין.
למי שמחפש חיבור מעניין (מלבד פרוגרסיב) בין רוק כבד למוסיקה קלאסית כדאי לנסות את INDUSTRIAL MUNK .
NICK CAVE, SWANS וחלק מהתקליטים של DEPECHE MODE שאפשר להגדיר כרוק גותי פופולרי ו- NINE INCH NAILS , BAUHAUS יותר כבדים וקצת אלקטרוניים עושים מוסיקה נהדרת.
אני חייב לציין גם את בוב דילן, לאונרד כהן וטום וויטס שאני מעריץ.
יש גם פסקולים מיוחדים, כאלה שנעשו במיוחד לסרט בעיקר, אפילו שחלקם קיטשיים כגון שר הטבעות. למשל: התפוז המכני (שהוזכר כבר), אודיסאה 2001 , רוב רוי, מלחמת הכוכבים (הטרילוגיה המקורית), תפוס את שורטי. וכמה שטותיים ונחמדים כגון אוסטין פאוורס (צריך לדעת לבחור שירים שיוצרים אווירה אחידה), גרמלינס.
במוסיקה ישראלית יש כמה מטורפים שכיף לשמוע: פורטיס, הקליק. וכמה יותר שפויים: פוליקר (מוסיקת עולם? רוק? אלקטרוני?), סחרוף, אשדות. וקצת רטרו: תיסלם, בנזין ושוב הקליק.
קשה לי להפסיק אבל בכל זאת, די !!!
ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 72766
Just for the record
אני הצעתי כקטגוריה הומוריסטית "שירי פרסומות". בעוונותי, נכללים בקטגוריה הזו (בעיני) גם פסקולים.

זו מוזיקה מיוחדת לבנות לא? (ואני לחלוטין לא מוציאה עצמי מהכלל)
ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 72795
תלוי איזה. הפסקול של מועדון קרב, למשל, הוא מצויין. גם לפסקול של הסיפור שאינו נגמר יש ערך סנטימנטלי לא קטן. הפסקול של ג'וזי והפוסיקטס חמוד להפליא, והפסקול (הראשון) של שרק הוא פשוט נפלא. הפסקול של המולן רוג', למרבה הצער, מאכזב. הוא כולל פחות מידי שירים מתוך הסרט ויותר מידי שירים שלא.
ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 72829
וואו. חוץ מהמולן רוג' אני לא חושבת ששמעתי את הפסקולים האחרים שהזכרת.
והמולן רוז' כולל את כל השירים שהיו בסרט (סמוך עלי, אני מנויה על עדת המעריצות של יואן) ופרט לאחד שהדחקתי את קיומו (אם בכלל) כל שאר השירים בפסקול, אכן היו שם.
ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 72835
לא נכון. שיר הפתיחה משום מה מבוצע ע"י דיוויד בואי. אני מאוד אוהב את בואי, אבל למה? הקאן-קאן (המצוין, לכשעצמו) של פטבוי סלים הוא ביצוע שונה לחלוטין מזה שיש בסרט.
שני שירים מהזכרון שלא נכנסו לדיסק:

Spectacular Spectacular (המיצג של ההצגה בפני האציל)
Like a Virgin (המשעשע להפליא)

יש לי את הדויד. לא להתעסק איתי.
ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 72836
ובסוף הדיסק יש שוב את אותו שיר בביצוע המקורי.
בנוגע לSpectacular Spectacular אתה צודק. הקאן קאן שבדיסק זהה לזה שבסרט וזה גם מסביר את Like a Virgin (כנראה שהשחקן שמשחק את הארי לא *באמת* שר שם.

ועדיין לא טעיתי בכך שכתבתי שכל השירים בדיסק היו בסרט.

ואני לא אתעסק איתך.
אפשר את הדויד לשבת? :)
ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 72855
איך לא טעית אם הסכמנו ששני שירים לא נמצאים בדיסק?
בסוף הדיסק יש, שוב, ביצוע של דיוויד בואי, הפעם בליווי מאסיב אטאק - שזה עוד יותר רחוק מהביצוע בסרט.

בעקבות השוואה שעשיתי, הקאן-קאן לא זהה, שלא לדבר שהם הורידו את כל הטקסט.
וג'ים ברודבנט (הרולד זיגלר) דווקא כן שר בעצמו. למה לא?

אפשר, אבל רק אם גם אני אראה אותו. קשה לצפות בסרט הזה על מסך מחשב...
פסקול הורג 72902
הפסקול של "רוצחים מלידה" מופתי. מוזיקה אקלקטית לחלוטין מבחינה ז'אנרית, אבל שומרת על איזשהו הגיון פנימי. הוא חשף לי כמה להקות - בעצם ז'אנרים שלמים שלא נגעתי בהם קודם - כמו Nine Inch Nails (שאאל"ט מנהיגם טרנט רנזור הוא עורך הפסקול), דוקטור דרה ונוסראת פאתח עלי חאן.
פסקול הורג 72903
אתה טועה, אבל במשהו אחר. טרנט רנזור הוא לא המנהיג של כלום. הוא האדם היחיד ב''להקה''.
פסקול הורג 72930
הפסקול של הסרט טרינספוטינג מומלץ בחום. לי אישית הוא עזר להתחבר למוזיקה האלקטרונית ולרוח של הצעירים, למרבה הצער הם לא כל כך התחברו אלי (במיוחד הצעירות), כנראה בגלל הסמים.

גם הפסקול של הסרט קוראים לי סאם הוא חביב מאוד אם אתה חובב ביטלס אבל לא סובל אותם.
פסקול הורג 73529
אם כבר מדברים על פסקולים אני מעוניין להמליץ על הפסקול ל-Death's Design (לא לדאוג אם אתם לא מכירים את הסרט, הוא מעולם לא שוחרר לקהל)- שילוב מדהים בן מוזיקה קלאסית, קלידים, מטאל ואלוהים יודע מה עוד...
מסוג הדברים שצריך להקדיש להם ארבעים דקות בלילה כשאתה יודע שאף אחד לא יטריד את מנוחתך.

ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 72942
אני ממליץ בחום על הפסקולים של ''שעת הצוענים'', ''חלום אריזונה'', ''חתול שחור, חתול לבן'' ו''המלכה מרגו'', כולם מאת גוראן ברגוביץ'.
אני מודה 72946
הרשה לי להצטרף להמלצה על ''חתול שחור, חתול לבן''. את השאר, בעוונותי, לא ראיתי, וזה לא עוון - זה פשע.
אני מודה 72953
אני מרשה, ומוסיף לרשימה את ''עשרים ושבע הנשיקות האבודות של סיבילה''.
אני מאשים? 72957
במקרה ראיתי את הסרט הזה ויצאתי ברגשות מעורבים.
מצד אחד יש שם לא מעט עירום נשי שזה דבר חיובי, מצד שני הקול של הכוכבת (שהיא בעלת העירום המצודד ביותר בסרט לטעמי) מקלקל הכל. חוץ מזה הסרט הזה נראה כמו שילוב של סרט טבע של הנשיונל גאוגרפיק עם אסקימו לימון רק בלי הצחוקים.
אני מאשים? 72963
הסרט עצמו גרוע למדי (שלא לדבר על כך שהוא פדופילי במידה מסוימת) אך המוזיקה מצוינת.
ופורטוגזית עתיקה מה, זה כלב? 73082
כ"כ קשה לכם לגוון בכותרות ? יש שיר יפה של איגי פופ (שמופיע בפסקול טריינספוטינג) עם גוראן ברגוביץ' שנקרא T.v screen ובכלל מומלץ להקשיב ל American caesar שלו שהוא אלבום מופת אקלקטי.
ופורטוגזית עתיקה מה, זה כלב? 73096
את "TV Screen" תוכל למצוא גם בפסקול של "חלום אריזונה" וגם בדיסק "Ederlezi" שהוא מבחר של שירי ברגוביץ'.
ופורטוגזית עתיקה מה, זה כלב? 73100
למיטב זכרוני בפסקול של טריינספוטינג יש 2 שירים של איגי פופ, nightcubbing ו lust for life וזהו.
ופורטוגזית עתיקה מה, זה חתול? 73083
והבוקר שודר בערוץ YES3 בלוויין הסרט "חלום אריזונה". ישודר שוב בשעות אחה"צ.
וקלטית זה כלב? 72291
Celtic music is "world music". would you have preferred "ethnic music"?
וקלטית זה כלב? 72449
מה שערן אמר. אני מאוד רגיל להתייחסות (גם) אל מוזיקה מסורתית של הודים, הונגרים, אפריקאיים ואינדיאנים כ"מוזיקת עולם" - וכן, גם של אירים.

הייתי אולי מבחין, באמת, בין שני סוגים שונים רדיקלית של "מוזיקת עולם". האחד הוא מוזיקה מסורתית מארצות אלו, שמחוייבת לרוב לקודים נוקשים ועתיקים. השני הוא מוזיקה חדשה שנכתבת על-ידי מלחינים בימינו, המשלבים אלמנטים מהמוזיקה המסורתית עם גישות חדשניות יותר. את זה אפשר לעשות היטב: אנסמבל מזרח-מערב או שביל החלב אצלנו, עומר פארוק טקבילק או ננה ושקונסלוש בגויים. ואפשר לעשות גרוע - כדבריך, אוליבר שאנטי וחברים שרים לדולפינים עם תוף אינדיאני ובאנג מהודו.

מה שמוזר הוא שאת המוזיקה מהסוג הראשון באמת מוזר קצת לקבץ תחת סוג אחד: לכל עם שיש לו מוזיקה מסורתית, המוזיקה הזו שונה משל עמים אחרים, לעתים יותר מאשר בארוק שונה מרוק. ואפשר לומר, כמובן, שהתיוג "מוזיקת עולם" הוא מערבוצנטרי להחריד: עבור אפריקאי שגדל בשבט, מוצארט הוא "מוזיקת עולם" זרה ומוזרה מגרמניה. אבל אם חורגים מהמבט המוזיקלי הטהור לכיוון סוציולוגי יותר, יש בכך הגיון. ראשית, מה לעשות, רובנו נולדנו אל תרבות המערב, ולכן החלוקה כאן היא מסוג של "אנחנו" מול "הם". שנית (ובעצם הדברים קשורים), אפשר להבחין שמרבית האנשים שאוהבים מוזיקה הודית "מבחוץ" (כלומר, לא גדלו עליה) הם גם האנשים שנהנים ממוזיקה ערבית, סלבית, יוונית, אינדיאנית ואפריקאית. מין עניין של אוזן סקרנית ואהבת השונה, כנראה. לכן, יש טעם לדבר על "אוהבי מוזיקת עולם". נדמה לי, עם זאת, שבמסגרת זו המוזיקה הקלטית היא חריג: יש לי תחושה, לא מבוססת בעצם (או שמא אתה דוגמא?), שרבים אוהבים "מבחוץ" מוזיקה קלטית דווקא, ולא במיוחד אוהבים מוזיקת-עולם אחרת. האם זה קשור לכך שהמוזיקה הקלטית נשענת יותר (כך נדמה לי) על אלמנטים של המיינסטרים המוזיקלי המערבי מאשר מוזיקה הודית, אפריקאית או סלאבית?
מכל מקום, אם אני צודק אז יש מקום לקובלנתך, גם אם לא לנימוק: אתה, אולי, באמת אוהב מוזיקה קלטית אבל אינך "אוהב מוזיקת עולם".

חלק מההבחנות הללו מקבלות חיזוק כאשר בוחנים מוזיקת עולם מהסוג השני שציינתי, כזו המבקשת לחדש: רבים מהעוסקים בתחום, חוץ מהכנסת אלמנטים "מערביים" (קלאסיים, או ג'אזיים, או פופיים, או אלקטרוניים) אל תוך המוזיקה המסורתית, נהנים גם לשלב מסורות שונות. כך, למשל, יאיר דלאל מתבסס לרוב על אלמנטים ערביים, אבל אפשר למצוא אצלו גם כלייזמר. או טקבילק שהזכרתי, שמרחב ההשפעות שלו משתרע לפחות על טורקיה, המזה"ת, הקווקז ויוון. אצל מוזיקאים כאלו נראה שאין מנוס מהתיוג "מוזיקת עולם".

נשאלת השאלה, בכל אופן, למה שמנו (אנו חברי מערכת האייל) בכל זאת מוזיקה ערבית כאופציה נפרדת. בתור מי שיזם זאת, הסיבה היא רק שעקב הנסיבות הגאוגרפיות, הפוליטיות, הדמוגרפיות והחברתיות, יש משהו מיוחד ביחס שלנו למוזיקה הערבית. לא חשבתי שהיא תזכה למצביעים רבים, אבל קיוויתי שהיא תמשוך תשומת לב כלשהי. אגב, זה מה שאני הצבעתי. כמובן שהצבעה נכונה יותר שלי היתה "לא יכול להחליט", אבל זו הרי אופציה לפחדנים...
לא כלבים ולא חתולים. 73536
באמת, כל ההתייחסות הזאת לסוגי מוסיקה שונים כאל "מוסיקת עולם" מבטאת התנשאות וקרתנות תרבותית, כאומר: "יש מוסיקת פופ, מוסיקה קלאסית, מוסיקה אנגלית, צרפתית, איטלקית ואמריקנית, וכל השאר - טוב, זה 'עולם'. קטגוריית 'שונות', שלא ממש *חייבים* להתייחס אליה. העולם הוא התרבויות השליטות בצפון האוקיאנוס האטלנטי ובצפון-מערב הים התיכון, בלבד, כל עוד הן מונות מחמישים מיליון בני-אדם ומעלה. זה דוחה ומגעיל, ומבטא סירוב להיפתח לדברים חדשים.

דני.
לא התנשאות ולא חתולים (1) 73680
נקודת המבט שלנו, היא מקומית. מה לעשות?
יש את שלי, ויש את של כל השאר.
מישהו כבר ציין פה שבשביל הגינאים החביבים המוזיקה שלנו היא מוזיקה זרה.

העולם *שלי* משתרע בין גבולות התרבות *שלי*. אני מודעת לחלוטין שיש עולם *נוסף* אי שם מעבר, אבל ההבדלים בין הגבולות בתוכו, נהירים לי הרבה פחות מאשר הגבולות כאן אצלי מתחת לאף.

קורה.

____
(1) אוף טופיק, אבל בכל זאת- איניגו מונטויה החתולה המקסימה שלי המליטה רביעיה מקסימה לא פחות.
אם מישהו מעוניין לאמץ את באטרקפ, ווסטלי, המפרדינק או מקס- שיצור קשר איתי במייל למעלה...
וקלטית זה כלב? 73555
לא יותר נכון לומר שמוזיקה מערבית נשענת יותר על מוזיקה קלטית?
כלומר, הם עשו מוזיקה קלטית לפני שאנחנו התחלנו לעשות מיינסטרים.
וקלטית זה כלב? 73701
יפה. להגנתי הקלושה אציין שכתבתי "המוזיקה הקלטית נשענת על *אלמנטים* של המיינסטרים המערבי" (הדגשה לא במקור). אני בספק אם יש קו היסטורי ישיר מהמוזיקה הקלטית לבאך; סביר יותר ששניהם משתמשים באלמנטים ממקור משותף.
וקלטית זה כלב? 72765
כנראה שאם לא התייחסנו למוזיקה הקלטית הנפוצה כל כך בהתחדשותה וברעננותה בימינו, כאן ובעולם כולו, אנחנו אכן דיסלקטים. ואז נותר רק לסלוח לנו משום שזה לא שאנחנו לא רוצים זה כי פשוט אנחנו לא מסולגים.
עימך הסליחה.
הוא כתב 'דיסקלטים' לא 'דיסלקטים' 72783
אולי הוא היה צריך לכתב את השני 72824
הוא כתב 'דיסקלטים' לא 'דיסלקטים' 72830
מ.ש.ל.
אז איפה הבעיה?
הוא כתב 'דיסקלטים' לא 'דיסלקטים' 72945
כתבת ''אם...(אז) אנחנו אכן דיסלקטים'' וזה לא מה שהאדון טען.
הוא כתב 'דיסקלטים' לא 'דיסלקטים' 72972
אוי. אני לא אוהבת להסביר בדיחות. זה נותן לי את התחושה שאני לא מצחיקה.
זה שקראתי דיסלקטים במקום דיסקלטים, זה אומר שאני... דיסקלטית או דיסלקטית?
מה עם המתקדם ? 72447
מה עם רוק מתקדם ?
(שכלל לא הוזכר כאן),

המלצה לכל המתעניין : www.mitkadem.co.il
מה עם המתקדם ? 72454
מה רע באופציה "רוק/רוק כבד"?
מה שדובי אמר, על זה שברוק אין גבול לחלוקות ותתי-ז'אנרים, ונדמה שכל להקה חשובה מגדירה ז'אנר משל עצמה.

ושלא תחשוב: גם אני מעריץ אדוק של הפרוגרסיב הקלאסי, גדלתי על ג'נסיס ועל אמרסון, לייק ופאלמר, גם בעיני הוא קלאסה אחרת, וגם אני חושב שהישגיו המוזיקליים מגמדים את כל שאר הרוק והפופ. אבל זו בדיוק הבעיה: הרי גוד איט גוד חושב דברים דומים (אם גם בסופרלטיבים אחרים) על גותי, וכרמית חושבת כך על מטאל (סילחו לי אם אני עושה בלאגן). אם היינו אתר המוקדש למוזיקת רוק, יש להניח שהסקר הראשון שלנו היה "מהו הז'אנר החביב עליך ברוק?", ובו היתה התשובה "פרוגרסיב" זוכה למקום של כבוד.
מה עם המתקדם ? 72458
הקטגוריה "רוק" היא כללית להחריד. מה מאפיין רוק? שימוש בגיטרות? הרי תחת הקטגוריה "רוק" נכללת רוב המוסיקה שנעשתה בשלושים השנים האחרונות. לצורך הסקר, הרי שקטגוריה כמו "רוק" היא כללית מכדי שלמספר הבוחרים בה תהיה משמעות. בדומה לסקרים הפוליטיים ששואלים "האם אתה מעוניין בשלום".
את צודקת 72460
ולכן הצעתי עוד סקר:
מה עם המתקדם ? 72466
ומה מאפיין מוזיקה קלאסית? ומה מאפיין ג'אז? ומה מאפיין מוזיקת עולם (חוץ מדרך השלילה)? אני חושב ששלושת אלו, לפחות, כלליים עוד יותר מרוק. במיוחד לאחר שהפרדנו את הרוק מהפופ-דיסקו, מהראפ ומהאלקטרוני‏1. אני יכול לחוש אינטואיטיבית (וגם להתחיל לנסח במילים, אבל אולי בהזמדנות אחרת) במשהו משותף לרוק, במובן מצומצם זה, על כל זרמיו. גם כך יצא סקר רב-קטגוריות להחריד, ובכל זאת הרוק לא זכה לרוב מוחץ.

ומיותר להוסיף שבאף סקר של האייל, באף קטגוריה, אין משמעות למספר הבוחרים...

1 ולאור זה, בוודאי תחזרי בכך מהקביעה ש"תחת הקטגוריה "רוק" נכללת רוב המוסיקה שנעשתה בשלושים השנים האחרונות".
מה עם המתקדם ? 72474
1. רוק לא זכה לרוב מוחץ בדיוק *בגלל* שהקטגוריה כ"כ כללית, ואז מצביעים כמוני בוחרים לתת קולם לקטגוריה אחרת, ממוקדת יותר, כדי להיות בטוחים שקולם אכן ייצג אותם נאמנה.
2. אכן, כל זרם מוסיקה נחלק לתת-זרמים רבים ושונים. ועדיין, כאוהבת מוסיקה קלאסית אני חיה בשלום עם מוסיקה קלאסית באשר היא, בעוד שלחלק ממה שמוגדר "רוק" לא אקשיב גם תחת איומי אקדח.
3. אכן, סקרי האייל הם חסרי משמעות לחלוטין, ומכאן הדיון השטותי. אבל, כמו כולם, גם אני נהנית מדיון שטותי לפעמים...
מה עם המתקדם ? 72478
אז מה? אני בטוח שרבים ממצביעי הקלאסית לא יקשיבו לחלק ממה שמוגדר כ"קלאסית" גם תחת איומי אקדח, וכנ"ל גם לגבי מצביעי "מוזיקת עולם" ("איך העזתם לכלול את היודל שלי עם כלייזמרים!?"), ג'אז/בלוז, ומוזיקה ערבית, למשל.

האם אין יצירות (או תת-תת-ז'אנרים) של רוק מתקדם שאינך אוהבת? האם זה היה מונע ממך להצביע לאפשרות "רוק מתקדם"?
מה עם המתקדם ? 72481
צודק, באמת אפשר למשוך את זה עד אין-סוף, עד לרמה של ''איך אני יכול לתת קולי ללהקה מסויימת, הרי אהבתי רק חלק מהתקליטים שלה''.
המטריה הזו גדולה מדי ! 72498
נכון,אין לזה סוף ,
לו הייתה לי האופציה הייתי מתחבט בין הצבעה לרוק המתקדם לבין המוסיקה הקלאסית,אך שאלה לי לאיילים : מהו מקור השם של מוסיקת הרוק ומה המאפיינים שלה (ישנם שירי אלביס בני שלוש וחצי דקות המבוססים על שלושה אקורדים וישנם קטעים אינסטרומנטליים,מורכבים מוזיקלית,של קינג קרימיזון בני עשרים דקות) ?

האתר שהומלץ כאן - www.mitkadem.co.il פשוט נהדר,
תודה לאותו אייל ה...אה...מיוחם.
המטריה הזו גדולה מדי ! 72508
היא ענקית, לא סתם גדולה.

אני לא בטוח לגבי מקור השם עצמו. באתר הזה
נאמר שמקור השם הוא עוד בימי ראשית הגוספל, והתייחס לשירה הדתית, ושבהדרגה הוא קיבל משמעויות נוספות, "מוסריות" פחות.

בעיקרון, זה נושא להרצאה שלמה - אבל יש מן המשותף בין אלביס לבין קינג קרימזון, וזה טמון בעיקר בשורשי הבלוז שרוב היוצרים ניזונו מהם. הסדרה הנהדרת "ממשיכה לצעוד" של הבי.בי.סי (שודרה לא מזמן בערוץ הראשון) הציגה יפה את ההשפעות של סגנונות עממיים כמו פולק, בלוז וקאנטרי, על הפופ והרוק שהושמעו ברדיו - ואת ההתפתחות של המקצבים הפשוטים לכדי רוק מתקדם, עם השפעות של ג'אז ומוזיקה קלאסית. תהליך היסטורי שלם, שהתחיל בראשית המאה ה- 20.
המטריה הזו גדולה מדי ! 72514
תודה על תגובתך וכן על הקישור.
קשה לי לקבל כי המשותף בין אלביס לקינג קרימיזון טמון בשורשיו של סגנון כזה או אחר,הקשר בין אלביס לקינג קרימיזון הוא בדיוק כמו הקשר בין אלביס למוזיקת ג'אז,
כמו כן הייתה התפתחות של המקצבים הפשוטים אך הייתה גם נסיגה גדולה לאחור(כידוע,הרוק המתקדם היה כשלון מסחרי,הוא נתקל ביחס עוין מחברות התקליטים והמבקרים המוזיקליים של אותם ימים וכו''. . .),לכן אין פה תהליך של ''גדילה'' מתמדת שהתחיל במאה העשרים אלא מין איזשהו ניצוץ של רנסאנס שלצערי(ואני מאמין גם לצערך) כבה.
האם את מעדיפה לאונן או צבע ירוק 72850
באמת חברה איזו שאלה שאלתם פה. זה כמו הסקר ששאלתם איזה סוג אוכל אוהבים יותר. זתאמרת אני מבינה שסתם בא לכם לדבר על מוסיקה או מוזיקה אבל הסקר כל כך לא ברור. תלוי באיזה שעה של היום, באיזה מצב רוח עם מי אני נמצאת או שאני לבד, בנהיגה מהירה או בלילה או סתם לאיזה הופעה הצלחתי לקנות כרטיסים. אני חושבת שמי שנדבקת רק לסוג אחד של מוזיקה לא רק שמפסידה משהו חדש אבל היא גם יכולה ללמוד ממוזיקה אחרת על המוזיקה שהיא שומעת רוב הזמן. פיד בק.
בכלל מה עם סקר על מין. אבל אולי זה יהיה כמו הסקר הזה בלי משמעות רק בשביל לגרות (בדיחה) את האיילים והאיילות לכתוב על הנושא.
האם את מעדיפה לאונן או צבע ירוק 72854
שאלנו איזה סוג מוזיקה את הכי מעדיפה, לא איזה מוזיקה את שומעת. אני שומע גם הרבה סוגים - רוק, אלקטרוני, פופ, ראפ, אלטרנטיבי. אבל הסוג שאני שומע הכי הרבה הוא רוק, אז זה מה שבחרתי. אין סוג שאת אוהבת הכי הרבה? גם לזה יש אופציה! אז מה הבעיה?

אפשר גם לשאול איזה תנוחה אתם הכי אוהבים, אבל האייל הוא אתר לכל המשפחה...
האם את מעדיפה לאונן או צבע ירוק 72856
ובדיוק התפרסם היום ב''הארץ'' סקר על תדירות חיי המין במדינות שונות בעולם. סתם אפרופו. (אנחנו במקום טוב באמצע, נדמה לי)
לכל המשפחה 72888
בריטני וחברותיה מפזזות במינימליים עובר ומין שעונה על פנטזיות של בנות לא?
לכל המשפחה 72891
בתגובות מותר הרבה יותר מאשר בטקסטים שאנחנו מייצרים כמערכת (למשל, השאלות בסקרים).
חוץ מזה, מי בכלל דיבר דווקא על "מין שעונה על פנטזיות של בנות"? אם הייתי מנסח סקר כזה, "גבר אחד עם שתי נשים" בהחלט היה נמצא ברשימה.
וזה כי 72896
השילוב הזה *בוודאות* לא מהווה פנטזיה של אישה כלשהי?

סתם, סתם, הכל מבחינתי יהיה בסדר כל עוד תופיע שם גם האפשרות המלבבת של "קבוצת פוטבול בחדר ההלבשה".
וזה כי 72917
איכסה חדר הלבשה של קבוצת פוטבול. אני לא יכולה להתרכז בצחנה כזו.
זיונים זה הכל 73037
אולי מי מהקוראים יקרא את האוטוביוגרפיה של קתרין מייה Millet, האינטלקטואלית הפרזיאית ועורכת המגזין "חדשות האמנות". את הספר "חיי המין של קתרין מ." שהפך רב מכר בצרפת ובאנגליה, ושאותו מתארת מבקרת הניו יורק טיימס בוק ריוויו תחת המוטו "כל המין, כל הזמן" הוא מסע בלתי פוסק, הגובל בשעמום, בחיי ההייפר-סקס של מייה, בחיפוש מתמיד אחרי סיפוק הליבידו העצום שלה בעזרת משגלים "נמרצים ומדויקים", חתירה להנאה כשחודרים אליה בכל מקום, בכל צורה ועל ידי כל אחד. גבר אחד, שנים בעת ובעונה אחת או על ידי צבא שלם של גברים התמחלפים בתורם ובאופן סיפוקם.

זיונים זה הכל 73039
אולי לא? אין לי באמת בעיה עם הספר, או המעשים, אבל בלי מאמץ אני יכולה למצוא פורנוגרפיה משובחת יותר אם בא לי.
זיונים זה הכל 73197
זאת באמת שאלה שיכולה לעניין. האם זה באמת פורנוגרפיה, ואם כן האם היא פורנוגרפיה נחותה. לא קראתי את הספר הזה, אבל ישנם ספרים אחרים שאפשר להתייחס אליהם. למשל, האם סיפורי המרקיז דה-סאד או את "סיפורה של או." הם פורנוגרפיה או ספרות? (מבלי להכנס בכלל לדיון בפילוסופיה של דה סאד). למעשה כמעט ואין עוררין על העובדה ש"לוליטה" של נבוקוב, היא ספרות יפה ולא פורנוגרפיה פדופילית. כביכול מטרתה העקרית והיחידה של פורנוגרפיה היא לעורר את החשק, ואילו לספרות ישנן רבדים נוספים המוסיפים על העיקר המיני. ספרו הקטן של הנרי מילר "ימים שקטים בקלישי" יכול אלי לשמש מקרה מבחן, או אפילו ספרו המדובר של דן בן-אמוץ. האם המין שבספר מאפיל על שאר האספקטים שלו, אם בכלל קיימים אספקטים אחרים? ואם אכן זה רק מין, האם מטרתו היא חיכוך מכני או שישנה מטא-מטרה אשר יכולה להעביר את הספר למישור התייחסות נוסף.
זיונים זה הכל 73309
"למשל, האם סיפורי המרקיז דה-סאד או את "סיפורה של או." הם פורנוגרפיה או ספרות?"
ספרות. ספרות היא גבוהה יותר ברמתה מפורנוגרפיה.
זיונים זה הכל 73363
יש הטוענים שפורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה (בהולנד הסרטים הכי טובים) אני טוען שהיא עניין של הצורך.
פורנוגרפיה היא מניפולציה. יצירה חד מימדית שיוצרת גירוי קיצוני של נטיה טבעית או פנטזיה שלא מצליחה לבוא לידי ביטוי במהלך היוםיום ולכן לדעתי גם סרטי אימה, ערוץ האפנה וערוץ הטלהנובלות ויוה זכאים לתואר פורנוגרפיה כיוון שהם מעוררים (לפחות אצלי) את הפנטזיה להרוג את כל מי שמעצבן אותי, להיות יפה מאוד ולזכות באהבה מוחלטת.

יש שיראו בניתוח הספרותי של מלחמה ושלום את הפורנוגרפיה האולטימטיבית כיוון שהיא נוגעת בדחף הטבוע בהם לכתוב כמויות אדירות של טקסט לא מובן ומשעמם עד אימה, יש לי חשד שחלק מהכותבים האתר נגועים בסטיה המוזרה הזו.

הספרים שהזכרת יוצרים לפחות אצלי תגובה ראשונית של זעזוע ורתיעה ולא של גרוי (אלא אם יש לך נטיה לכיוון המין שהם מתארים ואז אשמח אם תצרי איתי קשר בפעם הבאה שאת מבקרת בארץ) ולכן הם אינם מתאימים להגדרה מבחינתי.
זיונים זה הכל 73394
סאדו-מזוכיזם הוא לא בדיוק כוס התה שלי, אבל אני לא נטולת דמיון עד כדי כך, שלא אוכל להבין למה אנשים אחרים כן נהנים...
בריטני בכלל טוענת שהיא בתולה לא? 72931
ואם אפשר שהן תהינה תאומות ג'ינג'יות ונהיה ברכבת נוסעת, אופס אני חייב לזוז...
תאומות ג'ינג'יות?? יאמי!! :-)) 73475
פופק - קלעת בול....

רק - איך כל זה מתקשר בדיוק לשאלת-המוסיקה??

דני.
מוסיקה קלאסית במקום הרביעי... 73433
נו - טוב לדעת, שאינני מבודד לחלוטין...

ואגב: קאונטרי, יודל וחסידית - יחדיו???
ומה עם פאנק? 73940
זה בעיה.... 73945
חוץ מהקאנטרי שמופיע בחיד עם החסידי...

רוק זה מזמן לא רק רוק ורוק כבד...
איפה נגיד הייתם שמים את קינג קרימזון?
בטח לא ליד לימפ ביסקוויט...
ואת פינק פלויד?
ואת nine inch nails?
?Tool
radiohead? (אותם בכלל קשה לתקוע איפשהו...)
טוב..

ולגבי ההתעוררות של הרוק,
אני שונא אותה.
כל הלהקות החדשות אם זה ניאן-מטאל או פאנק מטאל נשמעות בדיוק אותו דבר,
פשוט הופכים את הרוק לפופולרי, רוצים הוככה?
תראו איזה שיר בריטני ספירס שרה פתאום, ואת המכנסי עור השחורות של שאקירה...

בקיצור.
הרוק לא התעורר.
לא הרוק שאני אוהב בכל אופן
כרגע נתקלתי... 74140
כרגע נתקלתי, בעזרתו האדיבה של הנגן של www.launchcast.com, באחד הדברים המוזרים והמשעשעים ששמעתי מאודי!

הלהקה: Blue Meanies
האלבום: Kiss your Ass Goodbye!
השיר: Grandma Shampoo

הדבר המצחיק הזה הוא כמעט השילוב היחידי בעולם המוזיקה שמעולם לא נוסה: מטאל-פולק-יהודי, עם אסוציאציות רוסיות! נסו!
עוד מוז'יקאי רוסי 74365
נסה להקשיב ללבדינסקי. שילוב בין וויסוצקי/טום וויטס, אל ינקוביץ ודורון מזר.

למשל הביצוע שלו לבסה ממוצ'ו
או la chante me cantare (אני חוזר הביתה)
עוד מוז'יקאי רוסי 74392
מצחיק עד כדי כאב בטן!

אבל כמי שיוצא לו לשמוע לא פעם ערוצים רוסיים (חברה ממוצא רוסי, או יותר מדויק אוקראיני) אני חייב לציין שהשיר שאני הצעתי מקורי עוד יותר מבחינת השילוב המוזיקאלי (היחיד מסוגו בעולם, עד כמה שידיעתי הצנועה נחשבת...). בערוצים הרוסיים מופיע לא פעם ז'אנר מצחיק לא פחות - ראפ רוסי!
חברה שלי צריכה להסביר לי מתי זו פארודיה ומתי הם רציניים...

בקיצור, נסה לשמוע את Grandma Shampoo. תמתין עד שהשיר יגיע למטאל: רק אז תהיה בטוח ששמעת שילוב חדש שלא (?) היה כמוהו מאז ומעולם (ובצדק)...
עוד מוז'יקאי רוסי 74393
אגב,

למישהו יש פתרון לחידה שלי?
חידה. 74268
כיצד הייתם מסווגים את המוזיקה הנ"ל?

או אפילו מובחן יותר:

תוך מספר ימים (או כשמישהו יזכיר לי. מה שיבוא קודם) אגלה את התשובה.
מה זאת אומרת רוק/ רוק כבד?! 74837
אם אני אוהב רוק כבד איכותי ומשובח (אני לא צוחק, אני רציני במאה אחוז) ואני הצבעתי לקטגוריה רוק/ רוק כבד, זאת אומרת שביחד עם הקול שלי נספרים גם קולות שכוונו ללהקות כמו לינקין פארק, פי.או.די, לימפ ביזקיט וכו'...?!

איזו בושה, זה כמו להכליל מוצרט ובאך באותה קטגוריה עם בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה (טוב, לא בדיוק אותו הדבר, אבל דומה).

פעם הבאה תחוסו עלינו ותפרידו בין הקטגוריות. למרות שאז תיווצר בעיה חדשה: איך להבדיל בין הרוק הטוב לרוק הזול והחרא שמציף את MTV.
מה זאת אומרת רוק/ רוק כבד?! 74862
נו, בסדר. כבר התלוננו פה הרבה על העניין הזה בדיוק.
אגב, מה לדעתך, זה "רוק כבד איכותי" (שכידוע, גם מתחלק לקטגוריות שונות ומובחנות מאוד. אין דין לד זפלין כדין emperor)?
פתרון פשוט 75265
לפי גובה האף של הקהל.
זוכרים את סיבוב התקליט ברוורס? 75094
זוכרים את הימים שניסינו למצוא מסרים שטניים חבויים בשירי מטאל רועשים, ע"י סיבוב התקליט הפוך?

אז זה חוזר! אבל בעידן ה MP3 והדיגיטציה, בצורה אחרת לגמרי!

להנאתכם.
זוכרים את סיבוב התקליט ברוורס? 75304
מ-ד-ה-י-ם !!
רוק כבד וקלאסי 445509
ואם אפשר אז ערבוב של השניים!
(ואולי גם טופק ברקע)
רוק כבד וקלאסי 445517
קוראים לזה ''פרוג מטאל''. לא כל כך מוצלח, לטעמי.
אני אוהבת מאוד שיר אבל אני לא יודעת איזה סוג מוזיקה הוא 660256
אני ממש אוהבת את השיר love the way you lie
של אריאנה גרנדה,
וגם את one last time.
רק שאין לי מושג איזה סוג מוזיקה הם נקראים.
אתם יכולים לומר לי?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה לסקר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים