מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל 1033
על חייו של עיוור בישראל בשנות האלפיים.
יד קוראת בספר ברייל
(אילוסטרציה: iStockPhoto)
הרעיון לכתוב מאמר זה עלה לאחר שהגבתי על מאמרו של שמעון גלבץ על הספר "מתחת לקו העונג". ציינתי שם עד כמה שנקין הוא רחוב לא מסביר פנים לעיוורים.
חשבתי לכתוב מאמר קצר על "למה אין עיוורים באינטרנט", ולמה אף אתר רשמי של מדינת ישראל אינו מותאם למשתמש העיוור. לבסוף החלטתי שהבעיה מגיעה הרבה יותר עמוק, ונוגעת לחוסר הבנה בסיסי את בעיותיו של העיוור בישראל. לכן בחרתי לכתוב על חיי היום־יומיים בתור עיוור בישראל - מאמר שיקיף מספר תחומים, מעט אוטוביוגרפיה וסיפורים קטנים, בתקווה שהקורא יוכל להתקרב לתחושות ולחוויות שלי.

קיצור תולדות חיי

התעוורתי זמן קצר לאחר הלידה. נולדתי פג, והאחות החדירה עודף חמצן לאינקובטור. כתוצאה מכך איבדתי את מאור עיני. נאמר לי שבדרך־כלל עודף חמצן גורם לפגים לנזק מוחי, ועלי להתנחם בכך שאני "רק" עיוור.

למרבה האירוניה, כל משפחתי באה מעולם הצילום. הורי צלמים, אחיי צלמים, אחייני צלמים, ורק אני ילד סורר ומורה שהלך ונהיה נהג אוטובוס...

כתוצאה מהעיסוק המשפחתי, זיכרונות הילדות הראשונים שלי מלווים בהמון תערוכות צילום, סרטי קולנוע ותערוכות אומנות. אני זוכר את עצמי כילד, ניגרר לתערוכות ומקבל תאורים של מה שרואים, ועד היום כשאני מגיע ללונדון, לאיטליה, או לכל מקום אחר אני הולך עם חברים לתערוכות והם תמיד מופתעים מהידע ההיסטורי והתיאורי של תמונות שיש לי בראש.

את בית הספר אני זוכר כחוויה ממש רעה. בנתניה, עיר מגורי, עיוור הרוצה ללמוד כתב ברייל יכול לעשות זאת רק בבית־ספר דתי. כך, הייתי מוגבל פעמיים במשך כל ילדותי: פעם אחת בשל היותי עיוור, ופעם שניה בשל היותי חילוני יחיד במסגרת דתית.

בבית־הספר התיכון לא ממש ידעו מה לעשות איתי, והתגלגלתי למגמת מזכירות ומינהל. גם הם לא ממש רצו להגיש אותי לבגרות. על כן, בכיתה י"א, עזבתי את התיכון והשלמתי את הבגרויות בכוחות עצמי. זו היתה כנראה התקופה הכי מדהימה בחיי.

לאחר מכן למדתי מוסיקה, וסיימתי בהצטיינות את התואר הראשון במכללת לווינסקי. אני עובד בתחום זה עד היום, באמת חיים רגילים לכל דבר. אני עצמאי לחלוטין ועושה הכל. אני חובב גדול של מוסיקה, אמנות, מחשבים, טיולים וספרים.

אז מה הבעיה?

הבעיה שרציתי להציג במאמר זה נוגעת ליחס החברה לעיוורים בישראל של שנות האלפיים. גם כיום, רוב האנשים חושבים שעיוורון הוא משהו נוראי שאי־אפשר לחיות איתו, ומתקשים להתמודד עם עיוורים המנסים להשתלב בחברה. אני חושב שהדרך הטובה ביותר להסביר יחס זה תהיה בעזרת סיפורים אמיתיים מהחיים.

יוצא לי לנסוע המון באוטובוסים (מסיבות מובנות, טרם עברתי טסט). בדרך כלל אני יושב באוטובוסים מאחור. כעקרון, אני לא מוכן לשבת במקום הראשון, שמוקצה לנכים. אני יושב, שומע דיסקים, ומסתכל על חיילות. כמעט תמיד אנשים מדברים איתי, ומתפתחת שיחה, ותמיד עולות אותן השאלות. איך אפשר לחיות ככה? יש לך חברה? אתה חושב על התאבדות? איך אתה רואה צבעים? איך אתה חולם? וכמובן, איך אתה משתין בלי לפספס?

היה גם מישהו ששאל אותי איך אני עושה סקס אם אני לא רואה לאן לחדור. הסברתי לו שאני עושה את זה בחושך.



"תגיד אחי", שואל אותי נוסע צעיר, "יש לך חברה?". טוב, אז כרגע אין, אבל כשהוא שאל אותי היתה לי. "כן" אני אומר לו, "וואו אחי, ואיך אתם מסתדרים ששניכם עיוורים, זה לא קשה ככה?". אני מסביר לו שהחברה שלי אינה עיוורת, והוא שואל: "מה לא? היא לא עיוורת? אז איזה נכות יש לה?". אני מסביר לו ש"שום נכות. היא בחורה רגילה" והוא אומר לי "וואו, כל הכבוד לה. באמת, כל הכבוד".

בכלל, הסטיגמות בקשר לנושא של בנות תמיד משעשעות אותי. כך למשל, שלחתי לא מזמן אי־מייל לבחורה דרך אתר הכרויות. התגובה שקיבלתי הייתה בסגנון: "מה לעזאזל יש לאדם עיוור לחפש עם מישהי רואה? אני לא מאמינה לך שאתה עיוור, כי עיוורים לא יכולים לעבוד על מחשב ובטח זאת איזה דרך שלך להתחיל עם בנות".

או שפעם, במהלך קונצרט של הפילהרמונית, ניגשה אלי אישה זקנה ושאלה אותי: "אדוני, אתה נשוי?". "למה גבירתי?", שאלתי, "את נשמעת לי טיפה מבוגרת מדי בשבילי". היא אמרה לי "יש לי מישהי להכיר לך". מתוך נסיון עם מצבים שכאלה, שאלתי "והיא עיוורת?" והתשובה הצפויה היתה "כן, שמה הוא כך וכך". "גבירתי, אני מכיר את הבחורה הזאת, אין לנו עניין משותף". זה כבר היה יותר מדי: "אבל איך אין לכם עניין משותף? שניכם עיוורים".

למעשה, אני כמעט לא מכיר עיוורים. אני מכיר שניים או שלושה שפגשתי במקרה; אני לא פוסל קשר עם עיוורים. אני פשוט פוסל את הרעיון של "הוא עיוור ואתה עיוור, תדברו". אני מוכן לדבר עם כל אדם באשר הוא אדם. אם הוא עיוור אין לי בעיה להסביר לו למה אני גולש באינטרנט עם תוכנה זו או אחרת, או למה אני מזמין את מקלות הנחיה שלי באינטרנט ולא מסתפק במה שמוכרים בארץ. אבל אם מעבר לזה לא יהיה לי על מה לדבר איתו, טעם משותף במוסיקה, בספרים, באמנות, אז אני לא אשאר שם רק בגלל שהוא עיוור.

אינני חבר בשום מועדון עיוורים, כי אני לא מאמין בלהישאר בחממה אלא בשילוב מלא. ככל שעובר הזמן, אני מבין שאין לי בעיה עם העיוורון. יש לי בעיה עם הבורות של בני־אדם, ולצערי אם אנשים מכירים עיוור אחד, והוא לא ממש מצא חן בעיניהם, הם משליכים את זה על שאר אוכלוסיית העיוורים בישראל.

פעם מישהו שאל אותי באוטובוס "אדוני, איך ההורים שלך נותנים לך לצאת מהבית כשאתה לא רואה כלום?".
נו באמת. "אדוני, איך לך נתנו לצאת מהבית ושכחת לקחת את השכל שלך?"



אני מאוד אוהב סרטים. אני אוהב במיוחד סרטים זרים, בעיקר סינים ויפאנים. שם אני יכול להתעלל בחברים שלי ולבקש מהם להקריא לי את כל התרגום - כי זה לא באנגלית.

תמיד כשאני מבקר בקולנוע, החברים שלי, שאוהבים את הציניות שלי, שולחים אותי לקנות את הכרטיסים. תמיד אני שומע את ההשתאות של הקופאית, ופעם איזו קופאית ביקשה ממני לקפל את המקל ולקרוא ליגאל שילון כי המשחק נגמר.

הציניות לוותה אותי גם בתקופת השירות הצבאי - תקופה בה אנשים רבים שראו אותי ברחוב עם מדים ניגשו אלי ושאלו, "מה יש לצבא לעשות עם אחד כמוך?". יום אחד ביקר בבסיס הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין־שחק, וכשהוא נגש אלי ושאל אותי "מה אתה עושה בתחנה?" אמרתי לו שאני הנהג של שלונסקי. כעבור שנים, בשיחת טלפון איתו, הוא סיפר לי שהוא מחפש נהג ושאל אם אני פנוי.

ישנם כמובן גם יתרונות לחייל עיוור - כשהרס"ר הודיע במסדר על חוק חדש, לפיו השומר התורן בש"ג לא יכול יותר לקרוא עיתונים אלא רק לשמוע רדיו, הסברתי לו שלי מותר לקרוא עיתונים בברייל בזמן המשמרת, כי זה לא מסיט את העיניים מהשמירה.

שרותים שונים

הבעיה עם שרותי המדינה השונים וחברות ותאגידים, היא שאין להם שום מושג על חייו של העיוור בישראל. גם האנשים שאמורים לטפל בעיוורים תמיד רואים בי עוף מוזר: אני אף פעם לא מצליח לעבור מבחנים שמותאמים לעיוורים, כי אני לא ממש יודע לכתוב ברייל (אני כותב על מחשב).

קחו למשל חברה כמו בזק. כשרציתי להתחבר לאינטרנט המהיר הם אמרו לי שאין הנחה לעיוורים, כי עיוורים לא יכולים לעבוד על מחשב. כשהזמנתי את נציגי בזק לראות איך אני עושה את זה הם לא ממש טרחו לבוא.

עם חברת אורנג' כמעט הגעתי עד לבית משפט על אפליית עיוורים. בעוד שלחברות הסלולר האחרות (סלקום ופלאפון) יש חיווי קולי כשיש לך הודעה חדשה, לאורנג' יש רק ציור של מעטפה על מסך הטלפון. הסברתי להם שאני לא רואה את הציור, ולפיכך אני נכנס המון לתא הקולי גם כשאין לי הודעות - פעולה הכרוכה בתשלום. הם אמרו לי שזאת בעיה שלי שאני לא רואה את המעטפה, ואף המליצו לי לפנות לאנשים ברחוב ולשאול אותם מתי יש ציור ומתי אין. הסיפור הגיע לעיתונות, וכתוצאה מהתערבות "ידיעות אחרונות" הסכימה חברת אורנג' להוציא אותי ממעגל המנויים שלהם.

אפילו הספריה המרכזית לעיוורים, שעושה עבודת קודש של ממש בהקלטת ספרים, לא מוכנה להקליט הרבה מדע בדיוני, בשל ביקוש נמוך. ומה יעשה אחד ביזארי כמוני, עם טעם מפוקפק, שכל מה שהוא רוצה לקרוא זה מדע בדיוני?

ישנן דוגמאות רבות נוספות. בטיול האחרון שערכתי בלונדון עם חבר, הוא מאוד רצה לראות תערוכת ציורים שהיתה שם. ביקרנו בתערוכה, וחבר שלי קלט עיוור שהולך עם אישתו, והיא מתארת לו את התמונות – ואף אחד לא הסתכל על זה במבט מוזר. ניגשתי לעיוור הזה ודיברתי איתו, והבנתי עד כמה בארץ אנחנו לא ליברלים וסובלים מבורות היסטרית. בלונדון בכלל לא הרגשתי שונה, לא הסתכלו עלי מוזר בכל מקום, נתנו לי לגעת בדברים, לא הציקו לי ברכבות התחתיות, ובמוזאונים התייחסו אלי בכבוד ונתנו לי לגעת בכל דבר. בארץ, אם אכנס למוזיאון ואתחיל ללטף את הפסלים, יהיה איזה איש ביטחון שיהיה לו מה להגיד.

סיפרו לי שבאמריקה עיוורים עובדים במקדונאלד'ס. אם אכנס בארץ לסניף מקדונאלד'ס ואבקש עבודה יקראו לאנשים עם החלוקים הלבנים.

מחשבים

צג הברייל המשמש את כותב המאמר

צג הברייל המשמש את כותב המאמר. מונח בדרך־כלל לפני המקלדת.



כבר קרוב ל- 12 שנים שיש ברשותי צג ברייל, ואני עובד עם המחשב באופן חופשי. השתמשתי במחשבים עוד לפני כן - היה לי קומודור 64 (זוכרים?) ולמדתי לשחק על־פי הצלילים בלבד.

רק מיעוט מהעיוורים בישראל עובדים עם מחשבים, משום שצג ברייל עולה כ- 30,000 ש"ח ותוכנות תרגום חלונות עולות כ- 10,000 ש"ח נוספים. או, כדברי אבא שלי, "לכל הילדים שלי קניתי רכב ולך קניתי צג ברייל".

אני לא יודע למה עיוורים מפחדים מהאינטרנט. מעט מאד עיוורים מחוברים לרשת, ורובם גם לא עובדים בחלונות אלא ב- DOS.

כפי שכבר הסברתי בכמה תגובות שכתבתי באתר, גם הציוד היקר שאני משתמש בו אינו מושלם. למשל, איני יכול לקרוא את מה שאני כותב בזמן פרסום תגובות, ולכן מספר שגיאות ההקלדה בתגובות שלי הוא גבוה יחסית.

לסיכום

למה בעצם כתבתי את כל זה? בעיקר כי היה לי חשוב לעורר את המחשבה ואת העניין בנושא. כואב לי שגם היום, בשנות האלפיים, אנשים חושבים שאדם עיוור צריך לשבת בבית, לשמוע רדיו, ולעבוד כמרכזן.

אני, כנראה, עושה פה הכללה מגעילה, אבל באופן כללי מעט מאוד אנשים יודעים מה יכול עיוור לעשות ומה לא, וחבל. אני מקווה שבעתיד זה ישתנה.



הערת המערכת: בסיועו של גידי, פותחה באתר "האייל הקורא" במהלך השבועות האחרונים תמיכה במסכי ברייל. התמיכה טרם הושלמה, אבל היא כבר במצב המאפשר שימוש יומיומי שוטף. מי שמשתמש במסך ברייל (או כל דפדפן טקסטואלי התומך בעברית לוגית) ימצא את הקישור המתאים בתחילת כל דף.
קישורים
הספריה המרכזית לעיוורים בנתניה. האתר אינו מותאם לקוראים עיוורים.
אתר JFW Lite - אחת ממערכות הברייל הנפוצות בעולם
מפעל תשר געש - יצרני צגי ברייל וציוד טכנולוגי אחר לעיוורים (גרסה של האתר לקוראים רואים).
מתחת לקו העונג - סקירה מאת שמעון גלבץ
חיים בצל מאבק מתמיד - מאמרה של דפנה סחייק
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  עיוורים צריכים מתנדבים? • דובי קננגיסר • 4 תגובות בפתיל
  היי גידי • גילית • 7 תגובות בפתיל
  מקלדת ברייל • חן שפירא • 10 תגובות בפתיל
  הסיפריה לעיוורים כמה הגיגים • גידי אהרונוביץ • 15 תגובות בפתיל
  תודה • רועי • 2 תגובות בפתיל
  מהצד של החרשים • עמית מנדלסון • 45 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • עדי • 10 תגובות בפתיל
  היי גידי • ארז לנדוור • 4 תגובות בפתיל
  הספריה המרכזית לעיוורים • טל כהן
  ללא כותרת • גידי אהרונוביץ
  הודעות טקסט ועוד סיפור קטן • גידי אהרונוביץ
  מוזיקה להמונים • שי מור • 2 תגובות בפתיל
  קולנוע מדבר • Xslf
  הספריה לעוורים • האייל האלמוני
  ללא כותרת • דניאלה • 2 תגובות בפתיל
  לשחק בעיניים עסגורות • גידי אהרונוביץ
  Nice attitude/I don't understand • Mali • 2 תגובות בפתיל
  הבהרה • איילת בועזסון • 15 תגובות בפתיל
  אם לא שמתם לב • קטנוני • 4 תגובות בפתיל
  !Congrats • yair • 2 תגובות בפתיל
  היי גידי • וינסנט • 5 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • יאיר • 2 תגובות בפתיל
  ניזכרתי • רועי • 2 תגובות בפתיל
  פעם אחת ולתמיד אורנג ההסבר המלא • גידי אהרונוביץ
  עוד שטות בנושא • נעם • 5 תגובות בפתיל
  האם אתה משתמש בכלב נחיה ? • מורן • 4 תגובות בפתיל
  אתר ששווה לבקר בו ונקודה שאני לא • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  תמיהה והערכה • רון בן-יעקב • 12 תגובות בפתיל
  גידי איתך בכל מילה • מאיה • 25 תגובות בפתיל
  שוב לא כתוב בתפריט כלום?! • נעמי • 2 תגובות בפתיל
  drawing program allows blind to • האייל האלמוני
  היי גידי • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  מופת להתמודדות עם מוגבלות! • אריה שדה • 2 תגובות בפתיל
  דרכי חרשות 2 • רון בן-יעקב
  egged • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 38 תגובות בפתיל
  הקראת שירה • טיטי טובולינה • 5 תגובות בפתיל
  סלקום האתר שלכם לא ממש נגיש • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  פתרון מסויים • יובל רבינוביץ
  פתרון מסויים • שוטה הכפר הגלובלי
  פתרון מסויים • מיץ פטל
  ניט פיקינג • שוטה הכפר הגלובלי
  גיק טיפינג‏1 • מיץ פטל
  אויש ואבויש • שוטה הכפר הגלובלי
  Oish? Uish? • יובל רבינוביץ
  Oish • שוטה הכפר הגלובלי
  אבל יש יובלים בחולם! • העלמה עפרונית
  אבל יש יובלים בחולם! • מיץ פטל
  חנן יובל • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 3 תגובות בפתיל
  אבל יש יובלים בחולם! • דובי קננגיסר
  משהו כמו... • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  אבל יש יובלים בחולם! • מיץ פטל
  אבל יש יובלים בחולם! • אשר לבשן • 2 תגובות בפתיל
  אגורותיים • מאור גרינברג
  אגורותיים • דובי קננגיסר
  גם זו לטובה • מאור גרינברג
  גם זו לטובה • דובי קננגיסר
  הגם אתה, דובי?! • מאור גרינברג
  שבט ההר הירוק • יובל רבינוביץ • 2 תגובות בפתיל
  הגם אתה, דובי?! • אשר לבשן
  הגם אתה, דובי?! • אשר לבשן
  הגם אתה, דובי?! • דובי קננגיסר
  הגם אתה, דובי?! • מאור גרינברג
  הגם אתה, דובי?! • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
הגם אתה, דובי?! 81734
הדבר דמוי-עברית הקרוב ביותר שאני יכול להעלות על דעתי הוא מביך בצורה בלתי נסבלת. קנן=קומקום (כפי שמישהו רמז למעלה) גיסר=שופך. כלומר, בעצם, מדובר בבאטלר מהסוג הבזוי יותר. אני לא הולך לקרוא לעצמי שופכן.

עיברות, בקרב רבים, הוא בדיוק לקחת את השם ולהחליפו במשהו בעל צליל דומה בעברית. אני מכיר רבינוביץ' ששינו לרביד, למשל. מה היה שם המשפחה המקורי של טומי לפיד? ראה גם את המאמר שקישר אליו לבשן לעיל, שנותן עוד הרבה דוגמאות נוספות.
הגם אתה, דובי?! 727300
עברת שימך ל''שר המשקים''.
הגם אתה, דובי?! 727301
או בארמית עתיקה: רבשקה.
הגם אתה, דובי?! 727302
האמת, יש עברות יפה יותר: מוזג.
  לא תצעד לבד, דובי • נגה אדמון
  הגם אתה, דובי?! • אשר לבשן
  הגם אתה, דובי?! • דובי קננגיסר
  הגם אתה, דובי?! • יובל רבינוביץ
  הגם אתה, דובי?! • דובי קננגיסר
  הגם אתה, דובי?! • אסתי • 15 תגובות בפתיל
  הגם אתה, דובי?! • יובל רבינוביץ
  I like the Hebrew way of Naming • ליאור גולגר
  הגם אתה, דובי?! • אמא של רותי
הגם אתה, דובי?! 107900
אני מכיר את הספור בוריאציה מעט שונה:
אותו ד"ר שלם (על שמו מצפה שלם, ליד נחל דרגות וים המלח), רצה לקרוא לבנו חמור, ואשתו היא זאת שעמדה על רגליה האחוריות בטענה שמילא ייקרא בנה חמור, אבל חמור שלם זה כבר מוגזם.
ואגב אותו עוף, הכרתי אדם ששמו בישראל ערוד.
  הגם אתה, דובי?! • אמא של רותי • 20 תגובות בפתיל
  הגם אתה, דובי?! • אפופידס • 3 תגובות בפתיל
הגם אתה, דובי?! 760597
שלום.
אני הנינה של נתן שלם.
ואתה בהחלט צודק.
סבא טען שאם ניתן לקרוא לילד דב/אריה וכיו"ב,
ניתן לקרוא גם 'חמור', שזו חיה אינטיליגנטית הרבה יותר.
סבתא רבתא ניהלה מלחמה ערה איתו, כדי שבנם לא יקרא חמור שלם :)
לימים בנם קיבל את השם אליהו.
הגם אתה, דובי?! 760621
לצערנו דורון עבר לעולם טוב יותר.

(אבל תודה לך שהזכרת לי את הכותרת הטובה ביותר למאמר באייל אי פעם)
  הגם אתה, דובי?! • שוטה הכפר הגלובלי
  אגורותיים • יהונתן אורן • 5 תגובות בפתיל
  ועוד שתי פרוטות • מיץ פטל • 24 תגובות בפתיל
  פתרון מסויים • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  סלקום האתר שלכם לא ממש נגיש • ליאור חיימוביץ' • 4 תגובות בפתיל
  אני לא אכתוב ''היי גידי'' • אודליה • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • גידי אהרונוביץ
  גידי • גילה • 2 תגובות בפתיל
  תוכנות צ,ט • גידי אהרונוביץ
  wow פשוט wow • מיכל נבו
  מעריכה מאוד את היוזמה הנפלאה שלך • אתי אברהמי
  שלום למטורף של ג'אטרו טאל • לאורלין • 2 תגובות בפתיל
  לגידי שלום! • ליאת לוי • 8 תגובות בפתיל
  לגידי שלום! • ליאת לוי • 2 תגובות בפתיל
  מדהים • אבירי • 5 תגובות בפתיל
  הנושא מורכב • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  תסמונת אשר • טלי לוי • 3 תגובות בפתיל
  תשובות לאייל הזקן • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 15 תגובות בפתיל
  ''לגלוש בעזרת התחושות'' • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  לגבי עזרה • הצתה מאוחרת • 7 תגובות בפתיל
  הבטים פיננסיים • הצתה מאוחרת • 3 תגובות בפתיל
  מה הם רוצים ממני ועד מתי ? • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 4 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • רויטל
  גידי אינו מוסמך לדבר בשם הספריה לעיוורים. • אורי כהן-מנכ''ל הספריה לעיוורים • 8 תגובות בפתיל
  מעולם לא התימרתי לדבר בשם הסיפריה • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  מידע נוסף • המערכת • 3 תגובות בפתיל
  אין לנו נשיאים מתים לקפל • ירדן ניר • 7 תגובות בפתיל
  תגובה • שחר • 2 תגובות בפתיל
  מה שאתה שומע זה מה שאתה מקבל • Xslf • 7 תגובות בפתיל
  קח את זה בשנטי.... • Xslf • 2 תגובות בפתיל
  נהדר • נטע
  אין הבדל בין בני אדם... • איתי הראל • 23 תגובות בפתיל
  כל הכבוד!!! • רובי
  אפרופו הספריה לעיוורים • דובי קננגיסר • 4 תגובות בפתיל
  מה שאתה רואה זה מה שאתה שומע • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 10 תגובות בפתיל
  שגיאות כתיב • קורא נבוך • 6 תגובות בפתיל
  שמונה מקלות נחייה בסולם פוריי • ערן בילינסקי
  הזמנה להרצאה בנושא נגישות בהנחית XSLF ובהנחיתי • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 2 תגובות בפתיל
  אתה פשוט כמוני ''משוגע'' • אבי • 2 תגובות בפתיל
  זוהר בדשא • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  אוקאפי כבר לא נגיש... • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 13 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אליהו • 2 תגובות בפתיל
  המלך אמר • Xslf • 9 תגובות בפתיל
  מדע בדיוני • שרון
  האתר החדש של המרכז לעיוור לא נגיש • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 3 תגובות בפתיל
  פתרונות עבור עוורים • יעל • 4 תגובות בפתיל
  רמזורים • אליהו
  האתר החדש שלי אשמח אם תבקרו • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 5 תגובות בפתיל
  כתבה ''מאירת עיניים'' על עיוורון • דנה • 9 תגובות בפתיל
  מה שאתה רואה זה מה שאתה מעצב • Xslf • 4 תגובות בפתיל
  היי גידי • האייל האלמוני
  אם אתה עוד שם • אורן • 2 תגובות בפתיל
  הכתבה ריגשה אותי עד דמעות • אתי
  עצה לכל הגברים - איך להשתין בלי ללכלך • יעקוב • 5 תגובות בפתיל
  מדהים • חיפושית222
  ללא כותרת • מיכל • 2 תגובות בפתיל
  ומה שאתה לא רואה, אתה לא מקבל • ערן בילינסקי • 2 תגובות בפתיל
  מכתב שכתבתי לגידי • רותם
  היי גידי • אושרת
  ללא כותרת • אסנת
  זה רעיון! • ערן בילינסקי • 41 תגובות בפתיל
  ראיון עם גידי על נגישות לעיוורים באינטרנט • האייל האלמוני
  מה עיוור רואה בחלום ? • שלומי
  ללא כותרת • שולה של אלי • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • נח • 2 תגובות בפתיל
  אי סי קיו ודומיו • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  הכתבה מאירה עניים • שלמה
  אינטרנט רדיו לעיוורים • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 2 תגובות בפתיל
  מזמן לא שמעתי ממך. מה קורה?! ... • משה • 3 תגובות בפתיל
  עלה והצלח • ''יפיל לך את האתר בסוף'' - רועי כה
  כבר קראתי, אפילו ניסיתי לחפש אם הגבתי, אבל התייאשתי מהכמות שיש • עדי זילברברג
  חדש- גישור עם אנשים בעלי מוגבלויות • Xslf • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דורון הגלילי • 3 תגובות בפתיל
  הנהג של שלונסקי • דורון הגלילי • 3 תגובות בפתיל
  מאמר מעניין • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  רדיו של עיוורים • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  טריוויה בריטית • האייל האלמוני
  בוא הראה לי את הדרך • ליאורה • 5 תגובות בפתיל
  מאמר • גידי אהרונוביץ האייל העיוור
  בעיקר בשביל לשלוח חיוכים • פזית
  סיפור מענין מאוד • גילגמש • 3 תגובות בפתיל
  המלצה לספר. תודה על המאמר. • איילת
  לסעוד בחשכה • רון בן-יעקב • 6 תגובות בפתיל
  מה זה לראות? • איילת • 2 תגובות בפתיל
  פלאי הטכנולוגיה • ערן בילינסקי • 5 תגובות בפתיל
  אתה גדול מהחיים. • eoli
  hello • קרן מהוט
  דבר אלי בצלילים • טל כהן
  אחלה מאמר, התרגשתי מאוד • ארנון
  כתבה מאירת עיניים • מירי בלום
  ''דרוש כלב נחייה וירטואלי'' • סמיילי
  אתה ענק • zazy
  מה שאתה חושב , זה מה שאתה • אילנה
  כל הכבוד לך • רונית
  תודה! • לירון
  נראה שאתה יותר עצמאי ממני • אורי לפידות
  גידי מותק • דנה
  כל הכבוד גגגידי. כאדם עיוור בעצמי, התיאור שלך נשמע לי כל כך מ • איתן • 18 תגובות בפתיל
  נהניתי מאד לקרא את המאמר • AYELET1
  יש לך בעיות! אתה לא מקבל את העיוורון שלך! • בתור עיוור... • 2 תגובות בפתיל
  נגיש לכל אחד • ערן בילינסקי • 2 תגובות בפתיל
  טיפ למכורי האייל • Xslf • 5 תגובות בפתיל
  הי • יונה
  שאלה שהגיעה למערכת • המערכת • 4 תגובות בפתיל
  משהו שמופץ במייל • דורון הגלילי • 3 תגובות בפתיל
  מאמר שלי למעריב על מישחקי מחשב לעיוורים • גידי אהרונוביץ
  גרמת לי להתבייש וטוב שכך • רותם שרמי
  כתבה בדה-מרקר • א. דה בוטון
  תודה שהארת את עיני • הגר
  פתרון דיגיטלי • אחד העם • 3 תגובות בפתיל
  לונדון קוראת לך • לירון יצחקוב
  עזרה • נגה
  ארגוני עיוורים טוענים שמוצרי גוגל אינם נגישים • ידידיה
  תביעה: מבחן כניסה מפלה עיוורים לרעה • ידידיה
  שלום לך גידי • עדן
  הי גידי • ג'ני
  סטודנטית לאדריכלות • דיני
  ברייל דיגיטלי • רון בן-יעקבׂ

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים