האינפלציה והטרור 1072
במאבק נגד הטרור, כמו במאבק נגד האינפלציה, תורתו של הנגיד לשעבר פרנקל מוכיחה עצמה שוב ושוב, בעוד שמתנגדיו נופלים פעם אחר פעם בפח שהם טומנים לעצמם.

בעת כהונתו של נגיד בנק ישראל הקודם התבוננתי תמה בהתנהגותו של האיש הזה. כצוק סלע עיקש בתוך זרמי מים אדירים עומד פרנקל ודוחה כל לחץ: ידו האיתנה על כפתור וויסות הריבית, ועיניו מביטות במחוג האינפלציה. והאינפלציה אכן אינה מרימה ראש.

איני חושב שהיה אפשר למצוא אז ולו אזרח אחד מחוץ לבנק ישראל שלא התנגד למדיניות הריבית של פרנקל. משר האוצר, דרך התעשייניפרם ועד אחרון "חכמי הכלכלה" בתקשורת. כמי שאינו מתיימר להיות מבין גדול בכלכלה, כל מה שיכולתי לעשות הוא להקשיב לדברי הביקורת שמגיעים מכל עבר שקבעו כי העדר האינפלציה הוא תוצאה של המיתון, שמדיניותו של הנגיד עוצרת כל תהליך של צמיחה במשק, שאין כל רע בכך שתהיה מעט אינפלציה, ובכלל, מדיניותו של הנגיד היא זו שמרבה את מספר המובטלים המסכנים, ועוד ועוד. במיוחד עדיין מהדהדים באזני דברי הביקורת החריפים של אותם חכמי עיתונות יודעי כל - אלו שכל אימת שאדם מקשיב להם באמצעי התקשורת האלקטרוניים, או קורא את דבריהם בעיתונות הכתובה, אינו יכול שלא לשאול עצמו ללא הרף כיצד לא השכילה המדינה להעמידם בראש המערכות הכלכליות ולהחליף את פקידי האוצר ובנק ישראל חסרי ההבנה הכלכלית במביני העניין הללו, שיזניקו את כלכלת מדינת ישראל קדימה.

וכשם שאני מקשיב לשטף דברי הביקורת, כך אני מקשיב גם לדברי ההסבר של הנגיד, שמשיב למבקרים, וממשיך להתעקש. שום דבר לא מזיז לו. שוב ושוב הוא מסביר לנו שקיים במשק פוטנציאל אינפלציוני שמחייב אותו לנהוג כפי שהוא נוהג. לפעמים הוא אפילו מוריד את הריבית, אך זאת רק כשמחוג האינפלציה, אליו נשואות עיניו כל העת, מורה על מדד שלילי, וגם אז בקמצנות מרובה - עשירית אחוז כאן או שתי עשיריות שם.

כאמור, איני רואה עצמי מבין בתהליכים כלכליים. פעם חשבתי שכלכלה היא עניין די פשוט: כמות הכסף והמשאבים מצד אחד וההוצאות מהצד האחר. אבל נראה שבכלכלה מעורבים עוד הרבה גורמים, וגם מרכיבים כפסיכולוגיה של ציבור ואחרים, שתורמים יותר ממה שניתן לשער מלכתחילה. כבר ראינו מדינה כברית המועצות עתירת המשאבים הטבעיים שאזרחיה חיים בתת רמה וכלכלתה קורסת, ומולה דוגמאות הפוכות.

כהדיוט, אני מקשיב לויכוח הזה בין הנגיד ובין כל השאר, והקולות המרובים גוברים אצלי על הקול הבודד. "אין ספק שהאיש הזה מגזים", אני חושב לעצמי. "יש מדד שלילי. הורדה בריבית של שתי עשיריות? זה מה שאפשר לעשות? מה אכפת לו לעקשן הזה שאינפלציה תעלה מעט, אבל לעומת זה המשק יצמח, המובטלים יעלמו ומדינת ישראל תדהר לעבר העתיד הכלכלי המזהיר?" אך מה שקרה לאחרונה עם התחלפות הנגידים, הורדת הריבית, המהומה הכלכלית שבאה בעקבות כך, וההתייצבות שבאה רק אחרי כמה העלאות ריבית רצופות, גרם לי לאחוז בעניין זה בעמדה די ברורה.

מה בעצם קרה? הנגידים התחלפו. גם הנגיד החדש היה חסיד של שימוש במנגנון הריבית, ואפילו אמרו עליו שהוא עוד קשוח בעניין זה מפרנקל. אך נראה שבעצם אין זה כך, והאיש הזה אינו בנוי מאותם חומרים קשיחים שמהם היה בנוי קודמו, ובשלב מסוים, כך נדמה, הפסיק להאמין בתורות של עצמו והחל להאמין במה שכולם אומרים. במקום לאמץ קשר ברור וחד משמעי בין מחוג האינפלציה ובין הריבית, הסתמך על הבטחות של פוליטיקאים, ועל חשבון העתיד הבלתי ברור החליט להוריד בבת אחת ובהרבה את ריבית בנק ישראל. כולנו היינו עדים למהומה הרבה שהביאה החלטה זו. מסתבר שאפילו אותם בעלי אינטרסים ברורים כתעשיינים ויצואנים, יצאו בסופו של דבר מפסידים, שהרי העלייה בשער הדולר שאולי תחילה היטיבה עמם, גרמה לאינפלציה ולמפולת כללית שסחפה יחד עם כולם גם אותם. כך, כשהריבית היום בשמיים הם בכל זאת שותקים: מסתבר שגם להם עדיפה יציבות על רווחים זמניים.

לאור האירועים הכלכליים האחרונים הגעתי למסקנה שהקשר הזה, בין מחוג האינפלציה ושער הדולר, לקביעת אחוז הריבית, הוא מנגנון מובהק וחד משמעי שאינו משתמע לשני פנים. הורדת שני האחוזים האומללה של הנגיד גרמה למפולת. העלאת הריבית בפעם הראשונה הביאה לתוצאות לא מספיקות. היה צריך לבחון שוב את מחוג שער הדולר והאינפלציה, להגיע למסקנה שדרושה העלאה נוספת למרות שזו מביאה אותנו לרמת שיא, וההחלטה הזאת שהוחלטה (מוטב מאוחר), הרגה בבת אחת את עליית שער הדולר והאינפלציה. יש אומרים שהמפולת הייתה בגלל המצב הביטחוני. אבל זו עובדה: המפולת הסתיימה כתוצאה מההחלטה הזאת מבלי שהיה איזה שהוא שיפור ידוע במצב הביטחוני.

עד כדי כך אני בטוח היום בחוזקו של המנגנון הזה, שלפעמים עולה בי המחשבה הזאת: איני יודע מה בדיוק תפקידו של נגיד בנק ישראל, אך אם תפקידו היחיד הוא לדאוג לאי עליית האינפלציה אני יכול להחליפו בקלות. כל אשר עלי לעשות הוא לשבת על כיסאו של הנגיד, להאזין במלוא הקשב למקהלות הצורחים של האוצר והאחרים שמפנים את תשומת לבי לכך שהמדד האחרון היה שלילי ברמה של חצי אחוז, ואחר כך לחייך אליהם חיוך פרנקלי נחמד, ולהוריד את הרבית במשק ב... רבע עשירית נקודת אחוז.

ומהמלחמה באינפלציה למלחמה בטרור

בענייני טרור פלשתיני אני מתעניין יותר מאשר בכלכלה. זאת עובדה שכמעט כל הדברים שכתבתי באכסניה זו עד כה, עסקו בפוליטיקה, בניגוד לענייני כלכלה שבהם עסקתי בפעם הראשונה במאמר זה. שלא כמו בעניין המלחמה באינפלציה, בו גיבשתי את דעתי רק אחרי התבוננות ארוכת זמן במדיניות שני נגידים ובהשפעתם על אירועי הכלכלה, הרי שבעניין המלחמה בטרור דעתי הייתה ברורה וחד משמעית מההתחלה, וגרסה שאם מסיבות שונות (שלי עד היום אינן ברורות, ולדעתי זו שגיאה), אנו נרתעים מהשלטת מנגנון של דו צדדיות במלחמה הזאת, וקושרים את ידנו מלנקוט בשיטות שבהם משתמש הצד השני, הרי שאין מנוס מכיבוש ושליטה מוחלטת בכל המקומות שבהם מתגבש הטרור עד להסדר. כך חשבתי מיד עם פרוץ המלחמה הזאת. המעקב אחר האירועים לא גרם לי "להמציא" את דעתי זו אלא רק חיזק אותה, והוכיח שהייתה נכונה.

מה קרה במבצע חומת מגן, ומה קורה עכשיו ב"דרך נחושה"? מבצע חומת מגן הוריד בבת אחת את רמת הפיגועים לאפס, וכך היה כל עוד שהינו בתוך הערים הפלסטיניות. הנסיגה מהן העלתה בהדרגה את כמות הפיגועים עד שחזרו שוב לרמה בלתי נסבלת, גם אם קטנה בהרבה ממה שהייתה ערב המבצע.

מבצע "דרך נחושה" החל לפני מספר שבועות בהכרזות לפיהן תהיה הפעם שהייתנו בשטח ארוכה יותר, ככל שהדבר יידרש. בדברים שכתבתי כאן בעבר הבעתי פקפוק במימוש מעשי של ההצהרה הזאת. אבל מבחינה זו אפשר לומר שהופתעתי לטובה. הפעם שוב אין אנו שומעים את דבריהם הנחושים של נשיא ארצות הברית ופקידיו שממש דוחקים בנו לצאת. נהפוך הוא: ננאם נאום "חיובי" שבו דובר על זכותנו להגן על עצמנו. אפילו בארצות אירופה ישנה איזו תזוזה חיובית. מצבנו הפוליטי מבחינת הלחצים מבחוץ נראה הרבה יותר טוב.

אם כן, זה מספר רב של ימים שאנו שוהים בשטחים, ושוב, כמו במבצע הקודם, ירדה רמת הפיגועים לאפס (האם יוסי שריד, ביילין ומריעיהם "אוכלים את עצמם" בגלל זה? או שזה רק נדמה לי). אך בערים הפלסטיניות המצב אינו פשוט. לא זו בלבד שאנו נמצאים שם, אלא שתושבי הערים נמצאים רוב שעות היום בעוצר, ובודאי חייהם הופכים לעוד פחות נסבלים ממצבם הרגיל בימים אלה, שגם ללא שהייתנו בשטח והעוצר בוודאי אינו מזהיר.

וזו הנקודה שבה אבהיר את האנלוגיה שאני עושה בין המלחמה הזו והמלחמה באינפלציה. מצב שבו מאות אלפי תושבים נמצאים רוב שעות היום בעוצר הוא מצב רע. אי אפשר בכלל להתווכח על כך. אבל גם ריבית גבוהה היא רעה. כל הביקורות על הריבית הגבוהה הן נכונות: באמת שער דולר נמוך פוגע ביצוא. באמת אפשר להראות שהריבית הגבוהה מעמיקה את המיתון במצב המשק, ומגדילה את מספר המובטלים. אבל למרות כל הדברים הנכונים האלה, המציאות מראה ששמירה על ערך גבוה של הריבית עדיפה בסופו של דבר. ישנה הוכחה לכך שצריך לנהוג בזהירות. יגיע גם זמנה של הורדת הריבית, אבל לאט. אסור לדחוק את הקץ.

חייהם של הפלסטינים בתקופת העוצר הזאת בודאי אינם קלים, והלחץ עליהם בוודאי אינו מטרה כשלעצמה. אבל אנו חייבים לשקול את המציאות הזאת אל מול פיגועי התאבדות שבהם מתפוצצים אצלנו עשרות אנשים באירוע בודד. אני מאמין שבסופו של דבר עדיף גם לפלסטינים, לטובתם, לחיות היום בעוצר. הדבר דומה לאותה הורדת ריבית שמיטיבה כביכול עם היצוא והצמיחה הכלכלית, אבל בעצם המציאות מוכיחה שבסופו של דבר היא פוגעת בכל.

המנגנון הזה (שבתורת הבקרה הוא נקרא מנגנון של משוב שלילי), כפי שהוא צריך להיות בוויסות האינפלציה באמצעות הריבית, כך הוא צריך להיות בלחץ שמופעל על האוכלוסייה הפלסטינית. לא מדובר בענישה, אלא במניעה - המלחמה הבלתי פוסקת בטרור והרדיפה המתמדת אחרי מחולליו מחייבים כרגע להחזיק כך את האוכלוסייה. וכאשר יגיע הרגע להקל צריך לעשות זאת בשיטה פרנקלית: הורדה בריבית של רבע נקודת אחוז. ואחרי שנוריד את ה"ריבית הביטחונית" ברבע נקודת אחוז, צריך לקיים את מנגנון המשוב השלילי על־ידי התבוננות קפדנית בתוצאות המעשה הזה. אם נראה שהדבר מעלה אפילו בקצת את רמת הטרור, צריך למהר ולחזור למצב הקודם ואולי אפילו להקשיחו. כל הזמן צריך להיות קשובים למציאות.

אני חושב שהמנגנון הזה יעבוד טוב. "חומת מגן" ו"דרך נחושה" בתחילת דרכה מוכיחים לנו שכך זה עובד. אם נחזור לאנלוגיה, אפשר לומר שהנסיגה מהערים בסוף מבצע חומת מגן משולה להורדת הריבית בשני אחוזים על־ידי הנגיד קליין, והחזרה אליהן, תוך כוונה להישאר בהן ככל שיידרש, היא ההעלאה הכפולה הבלתי נמנעת בריבית על־ידו, עד לרמה הגבוהה הנוכחית.

אני מניח שיגיע הרגע שבן אליעזר ופרס ימהרו ללחוץ להוריד את ה"ריבית הביטחונית" בבת אחת בשני אחוז, כדי לרוץ כאחוזי אמוק לעבר "האופק המדיני". כבר עכשיו צריכים הגורמים הניציים בממשלה להתכונן לפרק הבלתי נמנע הזה, ולהכין את עצמם לעמוד מולם כ"סלע פרנקלי". מותר ואולי אפילו רצוי לחייך לעברם, אבל בשום אופן, בשום אופן, לא להיכנע.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הנסיון של פרנקל 78198
מבלי להכנס איתך לוויכוח פוליטי, פרנקל עשה פעם אחת את מה שקליין עשה. הוא הוריד באופן חד את הריבית כחלק מעסקת חבילה עם משרד האוצר (נדמה לי בראשות יעקב נאמן) וראש הממשלה. (בנימין נתניהו)
התוצאה הייתה קטסטרופלית, הדולר זינק בצורה חדה, אבל עוד לפני המדד הגבוה הראשון, הקפיץ פרנקל את הריבית פעמיים אל רמה גבוהה מזו שקדמה להורדה ועצר את העניין בפיחות של פחות מ5 אחוזים.
אם קליין היה עושה את אותו הדבר עוד בפברואר, סביר שהיינו במצב קצת יותר טוב.
הנסיון של פרנקל - תיקון טעות 78208
פרנקל העלה את הריבית בחזרה אחרי 3 חודשים ולא באופן מידי. להלן ההשוואה בין החטא ועונשו במקרים של פרנקל וקליין. פורסם ב"הארץ" ב29.5, כלומר לפני העליות האחרונות בריבית:

"גם פרנקל וגם קליין העלו את הריבית במשק בצורה יוצאת דופן, לאחר שקודם לכן ביצעו עסקת חבילה חריגה ומפתיעה עם ראש הממשלה ושר האוצר. פרנקל עשה את העסקה באוגוסט 98' עם בנימין נתניהו ויעקב נאמן. קליין עשה את העסקה עם אריאל שרון וסילבן שלום.

פרנקל הוריד, במסגרת העסקה, את הריבית במשק ב-‏1.5%, והיה בטוח שעשה את הצעד הנכון והמתבקש לטובת המשק. קליין הוריד את הריבית ב-‏2.0%, והבטיח לציבור כי זהו הצעד הנכון והמתבקש למשק במיתון. פרנקל, כעבור 3 חודשים בלבד, שילם על העסקה בהעלאת ריבית של 4.0%. המשק שילם על העלאה זו במשך שנים. קליין העלה את הריבית מאז דצמבר שלוש פעמים, ובסך הכל ב-‏1.8%, ועוד ידו נטויה."

כאמור, מאז עלתה הריבית ב3.5 אחוזים נוספים. (1.5 אחוז ב9.6 ו 2 אחוזים ב24.6)
והמחיר? 78205
אני לא מבין גדול בכלכלה בעצמי, ולכן תרשה לי להתיחס לאנלוגיה הביטחונית שלך.
הטענה כאילו אפשר להישאר בכיבוש הערים הפלסטנאיות לאורך זמן רק כי בוש לא מוריד לנו את הראש הוא אשליה. וזאת מכמה סיבות:

1. בראש ובראשונה, הסיבה הפרקטית. סגר המורכב מטנקים וחיילים אינו חומה הרמטית. זה בעיקר ענין של זמן עד שהפלסטינאים ימצאו דרך הברחה להמשך הפיגועים. יש להם יותר מדי כוח-אדם ופחות מדי מה להפסיד.

2. זה גם רק ענין של זמן עד שהחיילים הסוגרים עצמם יהפכו למטרות ותתבצע לבנוניזציה של השטחים. אין לזלזל בענין זה, מכיוון שכוח האדם הנדרש להחזיר סגר כזה הוא עצום, מה שאומר שידרשו לו גם חיילי מילואים. פגיעה מתמדת במילואימניקים תגרור נפילה מורלית לא שונה מזאת של סדרת פיגועים.

3. המחיר! סגר כזה, המלווה גם בגיוסי מילואים תכופים, שוחק את הצבא והמוראל, מוריד את הכוננות והיכולת המבצעית של צה"ל, וגם עולה מליונים. הפגיעה, בכלכלה ובמוטיבציה, היא אדירה, ורק תגדל לאורך זמן.
ועוד לא דיברנו על הנטל הנוסף שיפול על הצבא אם החיזבאללה יגביר את פעילותו בצפון.

4. זה גם רק ענין של זמן עד שפגז טנק טועה יחזיר את כל הענין לדעת הקהל העולמית. מה יקרה אם פתאום בוש ישנה את דעתו, ויתן לנו 24 שעות לסגת? נישאר חסרי מגן בדיוק כמו קודם, רק עם הרבה פחות כסף וכוח.

5. בהקשר ל-‏4, הנטייה הישראלית להגיב על כל פיגוע בכיבוש ממושך הופכת אותנו למעשה לשבויים של הפלסטינאים. על כל פיגוע מוצלח אנחנו משלמים גם בדם וגם בפגיעה בכלכלה ובשחיקת הצבא. וזאת למרות שיעילות המבצעים האלה היא מוגבלת ויקרה.

6. לא ניסינו את הטריק הזה כבר? ישראל שולטת בשטחים, ברמות שונות של כיבוש, מזה 30 שנה, והמצב רק מדרדר. לא הגיע הזמן לנסות פתרון אחר?

7. ומוסר זה כלב? האם הביטחון האישי שלנו מצדיק עוד 30 שנות כיבוש ודיכוי אם יש דרך אחרת?

לסיכום, יש רק דבר אחד שהסגר-כתר-חנק-הרג הזה עושה, וזה קונה לנו זמן של שקט. תרשו להיות קאטו הזקן ולחזור ולהגיד שהשימוש הנכון לזמן הזה צריך להיות בנית גדר הפרדה. (ואל תאמרו "אבל בונים". הקצב והסחבת שנוקטים בהם הם פארסה.) חייץ אמיתי יהיה הרבה יותר יעיל, ויאפשר לפחות חיילים ליצור יותר בטחון. כך ינוטרל קלף הטרור של הפלסטינאים בלא שאנחנו נידרשים להשקעה אדירה בכוח-אדם וכסף. בתור אחד מהחיילים האלה, קצתי בריבוי המילואים חסרי-התועלת. זאת אמנם חובתה של המדינה להגן על אזרחיה, אבל לאו דווקא בדרך הטיפשית, הבזבזנית והאכזרית ביותר בנמצא. מה גם שבכלל אזרחי המדינה נמצאים גם החיילים וחיילי המילואים, שמשלמים בזמנם ובדמם על הפאדיחות של הממשלה.

נמאס לי להיות "רק עוד אבן בחומה". תבנו חומה אמיתית ותנו לי חופש.
והמחיר? 78209
אפשר לחשוב שהחומה תפתור את כל בעיותנו. מה לגבי טילים, רקטות וכדומה? מה אם הערבים יחליטו שלא מתחשק להם להיפרד מאיתנו ויחבלו בחומה? זה לא נורא קשה, אני מניח שאם ינגחו בחומה משאית תופת, ניתן יהיה להפיל חלק ממנה. נבנה אותה מחדש כמו במשחקי אסטרטגיה? ומה עם מנהרות? בעזה חופרים מנהרות של קילומטרים, אתה חושב שכמה מאות מטרים קטנים ירתיעו אותם?
והמחיר? 78216
אני מאמין שהמנהרות שאתה מדבר עליהם לא חופרים אותם עם עת חפירה פשוט אלא צריך משהו רציני לא?,דבר שיש סיכוי שמדינת ישראל תעלה עליו,ואם לא לאן יפנו את כל החול לא ניראה לך שזה גם משהו שיהיה דיי פשוט לשם לב אליו???
לגבי רקטות וטילים אלו אמצעים יקרים שיכולים להגמר ,למדינת ישראל גם יש היסטוריה בתפיסת נשקים של אירגוני הטרור...אז בכלל זה לא יכול הלוות איום גדול מאד..לגבי טילים אתה צריך כבר משגר שזה דבר גם יקר וגם לא נייד על יתר המידה, לא כמו רקטות אתה מעמיד את המשגר ויורה אלא דורש ציוד יותר גדול ,ציוד שניתן לאתר לאחר השיגור ולהשמיד ,וכאשר הטיל בעצמו באויר לא לחינם השקענו בפרויקט החץ.
הבעיה האמיתית אישית לפחות היא ההתנחלויות לא ניתן לסגור הרמטית את האזור ללא יציאה מההתנחלויות .
ולגבי שבירה של הגדר ,לא מתכוונים לאחר הבנייה שלה להשאר אותה ככה סתם עומדת יהיה פיקוח עליה ואם יראו שכלי רכב מתקרבים יוכלו לשלוח לשם יחידות של צהל שינסו לעצור אותם מבעד עת ואם לא לעקוב ולמצוא את אותן חוליות טרור ,ובוא נגיד שיצליחו כמה חוליות יוכלו כבר לעבור...הרבה פחות ממה שיכולות עכשיו.
והמחיר? 78255
ראשית כל, אין הכוונה ל"חומה וגמרנו". צה"ל ימשיך להחזיק בקו (כמו בגדר המערכת) בנוסף להחזקה בשטח כנדרש. המטרה היא לצמצם את העלות, בכסף ובכוח-אדם, הדרושה כדי למנוע פיגועים. להזכירך, 99% מהפיגועים בוצעו מאזור יהודה ושומרון, ששם השטח פרוץ לחלוטין. הפיגועים הם קלף-המיקוח הראשון במעלה שיש לפלסטינאים. בהעדרו, הם יאלצו לחזור למשא ומתן, ובתנאי פתיחה פחות טובים.
המטרה הסופית צריכה להיות, לדעתי, הסדר קבע שיתן לפלסטינאים מה להפסיד. אנשים שיש להם בית משכורת וכבוד נוטים להיתאבד פחות. לעשות להם "תוכנית מארשל". אבל כל זה, כמובן, כשישראל יוצאת מעמדה של כוח, וכדי להגיע לעמדה כזאת צריך להפסיק את הפיגועים בלי לשלם על זה כ"כ הרבה, ומכאן כל ענין החומה. וחוץ מזה צריך להחריב את קרתגו.
והמחיר? 78693
קאטו הזקן אמר "ואני חושב שצריך להרוס את קרתגו"
לאור תגובותיך הרבות באתר,וינסנט,אני מעריך שאינך תומך באנלוגיה לאימרתו של קאטו בישראל של היום"ואני חושב שצריך להרוס את רמאללה\קלקיליה\...
אז מדוע אתה מזכיר אותו?
והמחיר? 78793
3. נו ועל פיגועים אנחנו לא משלמים מחיר כלכלי גבוה?
כמה עולה הכסף 78284
לנסות ולפשט (מושגים שאף אחד לא מבין עד הסוף)
הנגיד הוא ככל שחקן הפועל בתוך מערכת כלכלית(או שוק כפי שאוהבים הכלכלנים לקרוא לה) שבה משחקים כמה וכמה שחקנים.
הבנק המרכזי הוא שחקן חשוב (שמיצג הפלא ופלא את המדינה או חלק מן האינטרסים של המדינה) אך הוא אינו פועל לבדו אלא הוא תלוי בגורמים נוספים - משרד האוצר,התעשינים,יבואנים,שכירים וכל היתר שביחד יוצרים את המערכת הכלכלית הישראלית.
בהעלאת הריבית הוא נותן הבטחה ומתחיב שיוכל לממש אותה בכל פעם שמישהו יבוא לבנק המרכזי ויבקש את כספו + הריבית שהנגיד הבטיח.
הוא יכול לתת הבטחות שכאלה רק אם עומדת מאחוריו מדינה שמנהלת משק יציב ויכולה לערוב להבטחותיו.
אם יקבע הנגיד שער ריבית לא ראלי והמדינה לא תוכל לעמוד מאחוריו כל האפקט של העלאת הריבית יתפוגג וה"ציבור" יאבד את אמונו במדינה וביכולת המוניטרית שלה.
מה שקרה בתקופה האחרונה ה"תעשינים" שהם הגוף שמזרים למדינה את עיקר מטבע החוץ שלה טענו שהשער של מטבע החוץ אינו "ראלי" והם אינם יכולים להעמיד עסקים ריוחיים אם שער חיליפין שכזה (יש מתון עולמי והמצב הבטחוני איננו מזהיר).כתוצאה מכך הם איימו שיעבירו חלק נכבד מן הפעילות העסקית שלהם למקומות שבהם הם יוכלו להרויח.
הנגיד שלא יכול לותר על הפעילות הכלכלית של סקטור חשוב שהינו חלק מרכזי בפעילות הכלכלית במשק הישראלי היה צריך לנסות תוך שמוש בכלים שהמדינה נתנה לו לפצות את הסקטור הזה על הפסדיו ומתוך כך נאלץ להוריד את שערי הריבית על השקל.
השקל פוחת כמעט ב20% בשנה האחרונה (נדמה לי שזה השיעור) והגיע לרמה חדשה, התעשינים הרויחו על חשבון סקטור אחר שהפסיד וזהו ציבור השכירים או כל מי שהכנסותיו כוללות שקלים.סקטור זה הוא הסקטור שיסבול בעיקר מכל תזוזה אינפלציונית.
פגיעה אנושה בציבור השכירים גם היא תפגע קשה במערכת הכלכלית לכן המדינה והנגיד צריכים למנוע פגיעה בסקטור זה ולאזן את המערכת.
תוך שמוש בקביעת שער הריבית הם מנסים לשלוט בספינה ולאזן את האינטרסים של כוולם.

האם אפשר לעשות השוואות ממערכות כלכליות למערכות צבאיות וגאו פוליטיות אולי?
אולי שר הבטחון והרמטכ"ל דומים לנגיד בזה שהם אינם יכולים רמה בלתי ראלית של בטחון, אלא צריכים לבדוק כל הזמן אם המערכת שמתחתם יכולה מבחינת משאבים לספק לאורך זמן את רמת הפעילות הזאת.
ואם מיצרים כל הזמן תותחים אז לפי עקומת תמורה בסיסת ייצרו פחות גרביים.
כמה עולה הכסף 78288
יהיו פחות גרביים אולם יחיו יותר אנשים שיגרבו אותם... בכלל מי צריך גרביים בישראל?

רמה הגיונית של ביטחון לאורך זמן, תביא גם להתאוששות התיירות וההשקעות בישראל, ואז גם גרביים יהיו לנו בשפע.
כמה עולה הכסף 78293
(למי שתוהה הגרבים זו דוגמא אידיוטית מהשיעור הראשון של מבוא לכלכלה בכל מסגרת שהיא. והכוונה היא שמערכת כלכלית היא בעלת כושר יצור מוגבל ואם היא מתמקדת בתחום אחד היא פוגעת בכושר היצור שלה בתחומים נוספים)

מי בכלל צריך כלכלה סטבילית בישראל?
אם את רוצה זהו האתגר הבא של שרון או של הימין שמאמין בארץ ישראל השלמה.
איך לנהל במקביל גם רמת חיים מערבית וגם לכלכל מערכת צבאית שרק מתנפחת עם הצרכים הבטחוניים הגוברים.
כמה עולה הכסף 78311
מה שניסיתי לומר זה, שביטחון אישי סביר הוא תנאי לכלכלה מערבית מפותחת. נכון שזה אתגר למצוא את הדרך לשלב בין הוצאות ביטחון גדולות ובין כלכלה מערבית מפותחת, אולם נראה לי שאין לנו אלטרנטיבה. ה''פתרונות המדיניים'' שנוסו עד כה נכשלו כשלון חרוץ והביאונו עד הלום. אני לא מאמינה שהכישלון היה בגלל איזה צ'ופצי'יק שלא ניסחנו כראוי, אלא בגלל טעות בסיסית בהנחות היסוד. ולפיכך, לדעתי חזרה למתווה של אוסלו או פתרונות דומים, תהיה כחזרה של כלב על קיאו.
מלבד זאת, אני לא משוכנעת שנצטרך להחזיק בצבא גדול כל הזמן, אלא רק עד שהפלשתינים יתיאשו מתקוותם להישגים כלשהם מאחיזתם בדרך הטרור.
כמה עולה הכסף 78329
קשה לי להאמין שיש ויכוח על זה שבטחון אישי סביר הוא תנאי לכלכלה מערבית מפותחת.
השאלה אם קולוניזציה ברוטאלית מלווה באפרטהיד היא מתכון לשקט מתמשך.
הרי את לא מתכוונת שהפלסטינאים יתיאשו מדרך הטרור ויעלו על הדרך המדינית.
מה תציעי להם בדיוק?
כמה עולה הכסף 78370
מה שברור מעשר השנים האחרונות של תהליך ''עצמאותיזציה'' לפלשתינים, הוא שהדבר גרר אחריו מצב ביטחוני מעורער והתקדמות ודאית לקראת קריסה כלכלית.
יכול להיות בינינו ויכוח על המוסריות של ה ''קולוניזציה ברוטאלית מלווה באפרטהיד''. מנקודת מבטי, שהיית העם היהודי בארצו, נראית כהיפך הגמור מ''קולוניזציה''. אולם נראה לי שאין מקומו של הויכוח כאן (אני זוכרת את הבטחתי לענות לך איך אני רואה את הפתרון...) אולם ויכוח על התועלת הכלכלית, לנו ולפלשתינים, של שליטה שלנו על כל שיטחי יהודה שומרון ועזה, נראה לי שאין.
מכל מקום אני בהחלט מתכוונת שהפלסטינים יתיאשו מדרך הטרור. שום דבר חוץ מיאוש (או העלמותינו...) לא ישכנע אותם להפסיק את הטרור. כדי שהם יתיאשו מהטרור אני לא צריכה להציע להם כלום אלא להיפך, להראות להם שהם רק יפסידו ממנו.
הגישה שלי היא שהפלשתינים (ואנשים בכלל) עושים מה שהם עושים כדי להשיג מטרות מסויימות ולא מפני שנעשה להם עוול וכו'. כלומר הפלשתינים הם ''מטרתיים'' ולא ''סיבתיים'', כמו כל בני האדם.(דוגמא קלאסית לכלל זה היא שתינוק בוכה לא מפני ש''הוא רעב'' אלא משום ש''הוא רוצה לאכול''. ההבדל בין שתי הגישות יבוא לידי ביטוי במקרים בהם הבכי לא מסייע להבאת האוכל, כגון במקרה של הורים חרשים או ''תינוקות בתי חולים''. ובאמת במקרים אלו אצל הורים חרשים התינוקות בוכים בעיקר בהעוויות ודמעות, וללא קול. ו''תינוקות בית חולים'' אינם בוכים כלל).
לפיכך הדרך למנוע מהפלשתינים לעשות ''משהו'' היא לשכנע אותם שהם לא ישיגו את מטרתם דרך ה''משהו'' הזה.
המוסלמים הפונדומנטליסטים ביותר מודעים לכללים אלו של המציאות, וגם לפי חוקי האסלם אין חובה לעשות ג'יהד כאשר אין סיכוי להצליח.
כמה עולה הכסף 78371
האם יתכן שתינוק בוכה כי הוא רוצה לאכול בגלל שהוא רעב?
כמה עולה הכסף 78386
צריך לדייק: הוא רוצה לאכול כי הוא רעב, אבל הוא בוכה כדי להשיג אוכל. אם מתברר לו שבכי לא מוביל אותו למטרתו הוא יפסיק לבכות על אף שהוא עדיין רעב, וינסה לנקוט באמצעים אחרים להשגתה. יש אבחנה בין הדברים בדוגמאות שהבאתי.
יש חשיבות באבחנות הללו משום שיש לכך השלכות משמעותיות להתנהגות שלנו. אם נחזור לדוגמא ממנה יצאנו, הרי השאלה היא מדוע הפלשתינים עוסקים בטרור? לפי הגישה הסיבתית זה משום שהם כבושים ומושפלים וכו'- כלומר בגלל דברים שקרו בעבר- הם "נאלצים" לעשות טרור. במקרה כזה צריך לתקן את הסיבה לטרור להפסיק את הכיבוש וההשפלה וכו' ( הגישה השמאלנית).
לפי הגישה המטרתית הפלשתינים עושים טרור כדי להשיג מטרה- הרס מדינת ישראל. (אם היו כאלה שחשבו שמטרתם היא הקמת מדינה פלשתינית עצמאית לצד ישראל, באה התנפצותו של תהליך אוסלו- שבעצם הגיש להם מטרה זו על מגש של כסף- והוכיח שזו לא מטרתם). לפיכך כדי לפתור את הבעיה של הטרור, צריך לגרום להם להבין שאין להם שום סיכוי להשיג אותה (הגישה הימנית). (אם כמובן מוותרים על הרעיון לספק להם את המטרה....)
כמה עולה הכסף 78437
ראשית, את מדייקת ואומרת, התינוק רעב. שנית הוא מנסה לשדר לסביבה שהוא רעב כדי לקבל אוכל. אם דרך הבכי לא עוזרת הוא יחפש שיטה אלטרנטיבית. בכל אופן, את מבחינה יפה, הסיבה הראשונית היא הרעב. התינוק איננו בוכה משום שהוא רוצה לאכול, כמו שכתבת בתחילה, אלא הוא רוצה לאכול כי הוא רעב. מה שקראת ''מטרתי'' נופל על פניו אם הוא לא בא ממה שקראת לו ''סיבתי''.

השליכי נא את האנלוגיה הזו על הפלסטינים, אך בזהירות לא למתוח אותה יותר מדי. האם ניתן לנתק לחלוטין מטרה ממניעים (סיבות), או שצריך להסתכל על התהליך כנתון בתוך סקלה משתנה.
כמה עולה הכסף 78447
האבחנה בין "סיבתי" ל"מטרתי" אינה נכנסת ל"סיבות" למטרות. זו כבר תורה פסיכולוגית שלמה ולא שייכת לכאן. האבחנה הזו שייכת למימד של ה*מעשים* של הזולת וזה גם התחום היחיד הלגיטימי להתערבות של גורם מן החוץ. אני גם לא חושבת שלגיטמי מצידנו (וזה גם לא יעזור לנו)להתערב בתהליך בחירת המטרות של עם אחר. גם ביחסים בין בני אדם כל אחד הוא בעל בחירה חופשית לבחור את מטרותיו והוא רואה כלא לגיטימי לחץ פסיכולוגי, או אחר, מצד הזולת לשנות אותן.
אצל תינוק המהלך נראה פשוט: הוא רעב אז הוא בוכה כדי לקבל אוכל. (מניסיוני אני יכולה לומר שגם זה לא לגמרי פשוט יש עוד הרבה סיבות לבכי וכן יש גם "רעב" מאוד מטרתי..)
כדי לנתח את המטרות של אדם אחר או עם אחר אתה צריך להיות הפסיכולוג שלו. וכאן הסובייקטיביות המובנית בנו כ"אחרים" אינה מאפשרת להכנס באמת לראש שלהם. הניסיונות האוויליים שלנו לעשות זאת גם משדרים התנשאות וגם מפספסים את האמת, כפי שהמציאות הטופחת על פנינו מוכיחה.
לפיכך צריך לשנות את ה"ראש" ובמקום להיות הפסיכולוגים של הפלשתינים, בוא נתייחס אליהם כאל אנשים נורמלים, וניצור אתם מערכת יחסים של רוח והפסד, בה כתוצאה מזה שהם יעשו את חשבון הכדאיות שלהם, אנו נשיג את מטרתינו-לחיות כעם יהודי בארצו בשלום.
כמה עולה הכסף 78449
הנקודה שניצה מעלה דווקא מעניינת: אם טרור הוא תוצאה של תנאים סביבתיים, התהליך הוא דטרמיניסטי. אנחנו לא יכולים להטיל אחריות מוסרית על מי שפועל כי הוא "חייב" לפעול כך (אנחנו לא מטילים אחריות מוסרית על מטורפים, למשל). ולכן, לא יהיה זה ראוי לגנות את המחבלים.
כמה עולה הכסף 78481
יהונתן,
כבר כתבתי בעבר שדטרמיניזם לא פותר מאחרית. האחריות איננה על הבחירה אלא על המעשים ודטרמיניזם הוא בדיעבד ולא למפרע.

בכל אופן, החלוקה הבינרית של ניצה למניעים או מטרות, אבל לא מניעים ואו מטרות, ומכאן הקביעה שתינוק בוכה לא כי הוא רעב אלא כי הוא רוצה לאכול היא פשטנית ושגויה. מה עוד שהיא הביאה אותה רק כדי לגזור על מעשי הפלסטינים ומתוך כך לא מאפשרת ראיה מורכבת.
79017
לא מבינה למה אתה אומר שהחלוקה למניעים ומטרות ''פשטנית ושגויה''. נראה לי שההתיחסות שלך לנושא שיטחית ומזלזלת, ולא פתוחה לשמוע משהו שיכול להוציא אותנו מהקבעון המחשבתי לגבי מערכת היחסים שלנו עם שכנינו.
אבחנה זו היא ניתוח בין אפשרויות אשר בדרך כלל ''הולכות ביחד'', אולם יש מקרים מבדילים אשר מאשרים אמנם שהמעשה עצמו הוא מטרתי ולא תוצאה הכרחית של סיבות כלשהן. יש חשיבות רבה לאבחנה זו כאשר באים לשקול כיצד לגרום לשינוי התנהגות אצל הזולת, כפי שפרטתי בתגובה שלי וניתן לתת לזה הרבה דוגמאות אחרות,שאינן קשורות כלל להתייחסות פוליטית כלשהי.
דרך אגב, לא המצאתי את האבחנה הזו, היא מבוססת על תורתו הפסיכולוגית של אדלר, שכתב אותה הרבה לפני שסיפרו לפלשתינים שהם עם...
זמן לשון 78531
''כבושים'' ו''מושפלים'' אלו פעלים בזמן הווה. סתם, שתדעי. רק עניין דקדוקי נדוש, זה לא ממש משנה הרבה. כלומר, לא לי או לך. שמעתי על כמה מליונים אחרים שדווקא מאוד מתעניינים בדקדוקי עניות.
נו באמת, 78535
1. אם המטרה של הפלשתינאים היא "הרס מדינת ישראל", איך הטרור מקדם אותה (הרי מדינה בעלת 6 מיליון אזרחים לא תהרס בגלל רצח של 30 אזרחים בשבוע, בעיקר בזמן שהרוצחים נהרגים בעצמם, בקצב גדול בהרבה, ומתוך מאגר קטן יותר)?

2. איך כיבוש השטחים (או הפרת זכויות אדם, או כל דבר אחר), גורם להם להבין ש"שאין להם שום סיכוי להשיג אותה" (עובדה, כבשנו את השטחים, החזקנו את השטחים יותר מעשור, התאכזרנו והתעללנו, והנה יש טרור, שהוא לפי התשובה לשאלה הראשונה, ההוכחה שמטרתם היא הרס המדינה, כך שברור שהשיטה הזו נכשלה)?

3. ומהי בכלל אותה "מדינת ישראל" שאת ההרס שלה את רוצה למנוע (הרי, ברור שזו לא המדינה עליה הוכרז במסמך הזה http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm "... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ...")?
איך הורסים את מדינת ישראל? 78556
1. פשוט מאוד - באמצעות הטרור מחלישים את עמידותו של הציבור עד שגלי ההגירה הופכים להיות שליליים. לאחר מספיק זמן של גלי הגירה שליליים גדולים מספיק - המדינה תפסיק להתקיים דה-פקטו.

2. בדיוק כנגד זה יוצא אנשולביץ במאמרו. העובדה שבמשך 10 שנים הפעלנו יד קשה נגד הטרור (באמת עשינו את זה? לתומי חשבתי שבין 93 ל-‏2000 היתה זו בעיקר הרשות הפלסטינית שפעלה בריכוזי האוכלוסין ולמעשה לא עשתה כלום) לא אומר שזה לא יעיל.

3. נכון, אז המדינה לא עומדת בכל הקריטריונים שהיא קבעה לעצמה. המסמך אמור להוות את מה שנשאף אליו. לצערי, לא עושים מספיק בכיוון, זה לא אומר שלא יעשו, או שלא מנסים.
באמת? 78664
1. ולמה שיווצרו כאלה גלי הגירה (כתוצאה מהטרור, ולא, למשל, כתוצאה מתאונות הדרכים)? ולמה שלא יווצרו גלים כאלה ברשות הפלשתינאית (שכזכור, סובלת מכמות הרג גדולה בהרבה)? ולמה עד היום לא נוצרו גלים כאלה?

שים לב שאם הפער בין כמות האזרחים הנכנסים למדינה (כמהגרים, וכנולדים) לכמות אלה העוזבים את המדינה (כמהגרים, וכמתים) יגיע לחמש מאות אזרחים ל*חודש* (ואתה יודע כמה אנחנו רחוקים מזה?), המדינה תחדל להתקיים דה פקטו בעוד *אלף שנים*, האם אתם טוענים שזו ה"תוכנית המבריקה" של הפלשתינאים? זה מגוחך.

2. אמרתי "יותר מעשור" והתכוונתי ל"יותר מעשור", אם הייתי רוצה להתייחס לתקופה שבין 93 ל2000, לא הייתי כותב "יותר מעשור". שים לב, עשור זו תקופה בת עשר שנים, יותר מעשור זו תקופה ארוכה מעשר שנים, 7 שנים זו תקופה *קצרה* מעשר שנים. קרא שוב את תגובתי (כאן תגובה 78535), ונסה לחשוב מתי התרחשה התקופה עליה דיברתי (זאת אמרת, תקופה שנמשכה יותר מעשר שנים, בה ישראל החזיקה בשטחים).

העובדה שניסינו דרך מסויימת במשך יותר מעשור (למעשה, יותר משני עשורים, הנה, נתתי לך רמז) והדרך לא השיגה את מטרתה, מוכיחה באופן חד וברור שהדרך לא יעילה.

3. המסמך מגדיר את המדינה, ולכן ברגע שהמדינה לא עומד בהגדרה של עצמה, היא כבר לא אותה מדינה.

ה"תוכנית" של ניצה היא במובהק לא רק לא "נסיון לעמוד בקריטריונים", אלא נסיון לזנוח את הקריטריונים, ולמעשה נסיון לגרום להפסקת קיומה של המדינה (כמו שהוגדרה במסמך המכונן שלה).
כמה עולה הכסף 78376
ומה אם יש כאלו, פלסטינים וישראלים, כל אחד מסיבותיו הוא, שהמטרה שלהם היא "המצב" - לוחמה מתמדת? כיצד תשכנעי אותם שלא ישיגו את המטרה הזו?
כמה עולה הכסף 78398
א. אני לא מאמינה שמטרתם של איזה שהם ישראלים הוא לוחמה מתמדת, אתה יכול להאמין לי מפני שאני מכירה היטב את הימניים הקיצוניים ביותר.
ב. אם מטרת הפלשתינים היא לוחמה מתמדת, צריך לפגוע באינטרסים (מטרות) אחרים שלהם, כך שהם יעשו חשבון האם לשם המלחמה אתנו כדאי לוותר על מטרות אחרות. אם המצב הוא ששום אינטרס אחר לא מעניין אותם כמו המלחמה אתנו אז זה מצב של ''משוואת סכום אפס'' שמשמעותו היא או הם או אנחנו. המצב הזה נכון לדעתי לגבי אחוז מסויים מהפלשתינים, אולם יכול להיות שהרצון הבסיסי לחיות אצל חלק אחר יהיה מספיק חזק כדי למנוע מהם את המשך המלחמה אתנו.
כמה עולה הכסף 78404
א. אז מה מטרתם של אותם ימניים קיצונים ביותר? אם הכוונה היא לאנשי תפוח אז זה טרנספר וזה בהחלט בסיס ללוחמה מתמדת.
ב. כדי לסיים את המלחמה ולהשמיט את הבסיס מתחת לפלסטינים הקיצונים יש צורך בחזרה למו"מ. רק כך יחזרו השקט והשפיות למחוזותינו.
כמה עולה הכסף 78409
א. טרנספר זה לא בסיס למלחמה מתמדת
ב. היית צודק אם מטרת הפלסטינים היתה משהו שניתן להשיג במשא ומתן. אולם היות והם התחילו את המלחמה האחרונה אחרי משא ומתן שהבטיח להם יותר ממה שחלמו מעולם- המסקנה שלי היא שזו לא מטרתם.
לא צריך להיות מדען דגול כדי לראות שהתקדמות במו"מ המדיני היתה תמיד בקורלציה עם הגברת הטרור ולהיפך: כאשר השתמשנו באופציה הצבאית עקומת הטרור ירדה. מה לעשות, צריך לפעמים להסיק מסקנות מהמציאות.
כמה עולה הכסף 78410
א. נדמה לך. אף עם לא יתן שיגרשו אותו מאדמתו ויתנגד לכך בכח.
ב. לפלסטינים לא הובטח יותר ממה שחלמו מעולם, אלא פחות ממה שמגיע להם, קרי מדינה פלסטינית בגבולות 67' ללא התנחלויות.
האופציה הצבאית רק הגבירה את הטרור גם אם הוא לא תמיד יוצא לפועל למזלנו. תהליך מדיני כמובן שגורם לטרור מצד אלה שמתנגדים לו, אבל אז יש גם יותר כאלה שמתנגדים לו ומשתפים פעולה בלחימה נגדו.
כמה עולה הכסף 78418
א. זה אולי בסיס למלחמה אולם לא למלחמה מתמדת.
ב. הזכרתי משהו לגבי מציאות ועובדות בתגובה הקודמת?
כמה עולה הכסף 78428
א. מחנות פליטים מסביב לגבולות ישראל של מגורשים זו מלחמה מתמדת, ומכיוון שט' באב מתקרב ראוי להפיק לקחים מההיסטוריה.
ב. אכן הזכרת וניסיתי להראות לך שהצגתך לגבי הדברים היא לא המציאות. כל עוד היה קיים תהליך אוסלו, הרש''פ שיתף פעולה בלחימה נגד חזית הסירוב. רק כשקרס התהליך (ולא בגלל ''הצעות נדיבות'') נוצר המצב שאנחנו בתוכו כרגע והפיתרון היחיד הוא חזרה למו''מ.
כמה עולה הכסף 78444
א. אני דווקא לא כיוונתי למיקום מסויים על הסקלה הפוליטית בישראלית. אני רמזתי לדבריו של הפרשן אהוד יערי בראיון בעיתון "גלובס" על כך שהארועים הנוכחיים אינם נסובים על עוד דונם למדינה הפלסטינית העתידית אלא על אופי המשטר העתידי באותה ישות. יערי קבל על כך שיש בישראל כאלו (והוא לא נקב בשמות או במחנות פוליטיים) שדווקא מעוניינים בקימתה של מדינה שאינה דמוקרטית וידידותית לישראל. הוא לא הסביר מדוע אותם פוליטיקאים סוברים שכך צריך להיות.
ב. נדמה לי שחלק מסויים מהפלסטינים ויתרו כבר על הרצון הבסיסי לחיות - המתאבדים, שגם כנראה מוכנים לקחת אחריות על סבל עתידי למשפחותיהם (לו תחליט מדינת ישראל לישם את הרעיון הנ"ל). תופעת ההתאבדות זוכה ללגיטימציה רבה ברחוב הפלסטיני, כלומר לא מדובר רק באינידיבדואלים המתאבדים אלא גם בבסיס החברתי שלהם. לכן, אני חוזר על שאלתי הקודמת ותוהה כיצד ניתן להניא את הפלסטינים מלעשות משהו שהוא בדיוק מה שהם רוצים כרגע? ייתכן כמובן שאין תשובה.
כמה עולה הכסף 78454
א.לא נראה לי שיש קבוצה פוליטית כלשהיא שתעדיף מצב של טרור מתמשך על פני שקט. אני לא רואה מי מרויח מזה.
ב. המתאבדים אומנם מוכנים לתת את חייהם כדי להלחם אתנו, אולם לא ברור שהם גם מוכנים שבני משפחותיהם יסבלו. הדבר הזה לא נבחן, כיון שכרגע המשפחות של המתאבדים רק ''מרויחות'' מההתאבדות, גם כלכלית וגם תדמיתית. מלבד זאת יספיק שחלק מהאוכלוסיה יסבול מהמצב, ויחשוב שאסור לו להמשך, ואפשר יהיה בקלות יחסית לסכל את הפיגועים הללו על ידי מודיעין וכו'. כך שלדעתי מספיק שחלק מהאוכלוסיה ישתכנע שלא כדאי להם להמשיך עם הטרור כדי לנטרל את אפשרות של החלק האחר להשיג את מטרתו- להלחם בנו כל הזמן. (כמובן שלא מדובר על שכנוע מהשפה ולחוץ, אלא שהם יבינו שזה או הטרור, או לחם לילדים שלהם, או אנטרס חיוני אחר, ויפעלו באופן אקטיבי למנוע את הטרור. זאת לא כ''שרות'' לישראל אלא כהגנה על האינטרסים החיוניים שלהם).
כמה עולה הכסף 78455
א. נתתי פעם דוגמה לתשובה אחרת לשאלה הזו - מדינות יצרניות נפט מסויימות (לא כולן) מרוויחות יותר כאשר מחירי הנפט גבוהים. ולאלו האחרונים יש נטייה להיות קשורים למצב במזרח התיכון. בישראל אולי ישנם כאלו שחושבים שחשוב שתשרה כאן "רוח מצדה" כלומר תחושה של איום מתמיד שתמנע הדרדרות לשאננות. אם בשל חוסר אמון בערבים ואם בשל סיבות אחרות, תרבותיות למשל - הרצון שלא להתערות במרחב השמי. אגב, לא בהכרח מדובר על קבוצה פוליטית - אלו יכולים להיות גם "בודדים" פוליטיים.

ב. המצב כרגע הוא שהאוכלוסיה הפלסטינית נפגעת ישירות מהמצב. טל כהן ציטט מספר פעמים את הנתון שבשנים 98-99 (תקופת שלטון נתניהו) הייתה צמיחה גדולה ברשות הפלסטינית והייתה רווחה כלכלית מסויימת. עם זאת, בהנחה שהציבור הפלסטיני אינו כל-כך אמנזי, הציבור הפלסטיני אינו קורא להפסיק את הארועים הנוכחיים אלא תומך (ע"פ הסקרים) בהמשך הפעילות הלוחמנית, כולל פעולות ההתאבדות. אמנם אני מסכים כי ברמת המתאבד אין קשר ישיר בין פעולת ההתאבדות למצב הכלכלי המשפחתי אולם ניתן להצביע על קשר ברמה הלאומית - מדינת ישראל מכבידה את העוצרים והסגרים על כל התראה מה שמביא להשפעה עקיפה (אך ניתן להבחנה בקלות) על משפחתו של המתאבד. אני עדיין מחפש את אותו אינטרס שיחשב קרדינלי מספיק כדי שישפיע על אותם מתאבדים, ואיני בטוח שבכלל קיים אינטרס שכזה.
כמה עולה הכסף 78461
לא מכירה את הלך הרוח שאתה מתאר. נראה לי שהוא קיים בעקר בדימיונם של פרשנים. אמנם יתכן שיהיה למישהו אינטרס שיהיה כרגע עימות, על מנת שמצב רגיעה מזוייף לא יגרום לעם היושב בציון להנשא שוב על כנפי חלום השלום ולעשות מעשים מסוכנים. אולם זו לא נראית לי מטרה קיומית של אף גורם פוליטי ישראלי.
ה''אינטרס הקרדינלי'' שאתה מחפש לא חייב להיות של המתאבדים עצמם. מספיק שהוא יהיה של סביבתם הקרובה בכדי למנוע את התפוצצותם ברחובותינו כפי שהסברתי קודם. אנו אפילו לא התחלנו לנסות לגרום לפלשתינים לשלם מחיר, שנחשב מבחינתם אמיתי, על מעשי הטרור שלהם. מחיר כגון גירוש משפחות מתאבדים, כגון תפישת שטחים לצמיתות מכפר ממנו יצא מתאבד ועוד הרבה דברים, שאנו נמנעים כרגע מלעשותם בגלל אמות מידה ''מוסריות'' שאנו לוקחים על עצמנו. זאת ללא בדיקה מעמיקה של תוצאות ה''מוסריות'' הזו.
לדעתי מאד מוסרי לגרש משפחת מתאבד (עונש קולקטיבי) אם אנו מצילים בכך חייהם של עשרות אנשים, שינצלו כי לא יתבצע פיגוע ההתאבדות הבא. אפילו אם הוא ימנע בגלל הלשנה של קרוב משפחה שלא בא לו להזרק החוצה, על אף שהמתאבד עצמו יהיה מוכן לשלם את המחיר הזה.
כמה עולה הכסף 79773
ראיתי קודם פרק ב"כן, אדוני השר". הטיעונים של האמפרי נשמעו לי מוכרים באופן מתמיה. תמללתי חלק עבורך.

ג'ים: משרד החוץ לא יודע איזה נזק יגרם לתומכים באיחוד האירופי אם נעשה זאת?
האמפרי: ובכן, למען האמת, הם יודעים. לכן הם תומכים בזאת.
ג'ים: משרד החוץ בודאי בעד האיחוד, האין זאת?
האמפרי: כן ולא. משרד החוץ הוא בעד האיחוד האירופי כי הוא בעצם נגדו. המוסדות הממשלתיים מעונינים לוודא שהשוק המשותף לא יצליח. בגלל זה הצטרפנו אליו.
ג'ים: על מה אתה מדבר?
האמפרי: השר, לבריטניה יש את אותו יעד למדיניות-החוץ מזה חמש מאות שנה: ליצור אירופה מפולגת. לכן נלחמנו עם הולנד נגד ספרד, עם גרמניה נגד צרפת, עם צרפת ואיטליה נגד גרמניה, ועם צרפת נגד גרמניה ואיטליה. הפרד ומשול. למה שנשנה את השיטה עכשיו, דווקא כשהיא פועלת באופן כל-כך מוצלח?
ג'ים: אבל כל זה ודאי לא מתאים למצב היום?
האמפרי: זו גם המדיניות העכשווית. היינו חייבים למנוע את הצלחת האיחוד ולכן הצטרפנו אליו. ניסינו למנוע אותו מבחוץ, אבל זה לא הצליח. כעת, שאנחנו בתוכו, נוכל לסבך את הכל...משרד החוץ מאוד מרוצה כי זה בדיוק כמו בימים עברו.
ג'ים: אבל כולנו מחויבים לאידיאל האירופי, לא? אם לא מדוע אנחנו מנסים לגרום למדינות אחרות להצטרף לאיחוד?
האמפרי: מאותה סיבה. זה בדיוק כמו האומות המאוחדות. ככל שיש יותר חברים באיחוד, ניתן לעורר יותר ויכוחים, ואז הוא הופך להיות יותר שטותי וחסר תועלת.
ואם כבר סר האמפרי 79776
עוד פנינה אלמותית שלו (נתקלתי בה ב"טיימס" של היום):
“I shall say that, as far as we can see, looking at it by and large, taking one thing with another, in terms of the average of departments, then in the last analysis, it is probably true to say that, at the end of the day, you would find in general terms that, not to put too fine a point on it, there really was not much in it one way or the other.”

אין ויכוח על התועלת הכלכלית 78411
של שליטה שלנו על כל שטחי יש''ע, כי פשוט אין תועלת כלכלית כזו.
אין ויכוח על התועלת הכלכלית 78423
הפלשתינים תחת שליטתינו חיו ברמת חיים יותר גבוהה מזו שהיתה להם בזמן כלשהו תחת שליטת הרשות.
מבחינת מדינת ישראל, מאז מלחמת ששת הימים המצב הכלכלי החל את הזינוק שלו. הטיעון הכלכלי היחיד שהיה בעד לצאת מיהודה שומרון ועזה היה שאז ישרור שלום שיביא משקיעים וכו'. כמו שאתה רואה שלום אין כל כך וגם משקיעים לא, והמלחמה שהיא תוצאה ישירה של עזיבת חלקים מיש''ע והכנסת הרשות הפלשתינית, עלתה לנו מחיר כלכלי כבד.
כלכלה ומדיניות 78433
כפי שהוסבר גם לעיל, הזינוק הכלכלי בעקבות מלחמת ששת הימים לא היה בגלל המלחמה, או בגלל כיבוש השטחים, אלא בשל השלום היחסי ששרר בגלל שהערבים המנוצחים התרחקו לזמן מסוים מרצונם לתקוף את ישראל (כלומר, בגלל השלום שאחרי המלחמה). המצב הכלכלי הידרדר מחדש לאחר מלחמת יום-כיפור, כשהסתבר שהאופוריה הזאת מוקדמת מדי. אח"כ הוא הידרדר עוד יותר בשנות השמונים (כשהשטחים היו תחת שליטתנו הבלעדית) והשתפר, ראי זה פלא, בשנות התשעים הראשונות, במקביל לתהליך אוסלו ומסירת עזה ויריחו לפלסטינים.
שנת 2000 הייתה שנה נהדרת למשק הישראלי. מאז ספטמבר 2000 לא העבירה ישראל שום סנטימטר לרשות הפלסטינית. להיפך, שטחים פלסטינים נכבשו במבצעים רבים. במשך שנתיים אלו הידרדר מצבנו הכלכלי במהירות מדהימה.
מצד שני, למה לבלבל אותך עם עובדות?
כלכלה ומדיניות 78456
לפלשתינים בודאי היה רוח כלכלי משליטתנו עליהם.
מבחינתינו, ניתן לנתח את הנתונים הכלכליים אחרת לגמרי ממך (אגב ההערה האחרונה שלך מיותרת לחלוטין בעיני), כיון שאין לי זמן להכנס למקורות ונתונים, ומכיון שזו בכלל לא נקודה חשובה בעיני, אני מסתפקת בלומר שבודאי לא הפסדנו כלכלית משליטתנו ביש''ע (וגם בסיני בשעתו).
כלכלה ומדיניות 78525
אפשר לבדוק נתונים
לגבי העשור האחרון נדמה לי ששעור הצמיחה הגבוה ביותר היה בשנת 94 סביב 7% (הסכם אוסלו) ובשנת 1999 סביב 6% + (עלית ברק לשלטון) בתחילת שנות התשעים (סוף האינתיפאדה הראשונה) הוא גם עמד על 6% בערך.ואלה היו שעורי הצמיחה הגבוהים ביותר של מדינת ישראל במשך כול שנות קיומה.
(הנתונים מהזכרון אולי אני טועה ומטעה)
כל חישוב של מה היה קורה אילו הוא ספקולטיבי ביותר.
במשך שלושים פלוס שנות השלטון בגדה ההשקעה באוכלוסיה הפלסטינאית היתה אפסית רוב התשתית נבנתה שם בכסף ירדני ערבי או פלסטיני.שוב שליפה מהמותן אבל גם את זה אפשר לבדוק.
כלכלה ומדיניות 78756
אני חושב שאתה טועה, ואם אני לא טועה היו לישראל תקופות צמיחה משמעותיות הרבה יותר, למשל בסוף שנות השישים ובשנות השבעים.

כמו כן, נדמה לי שגם לאוכלוסיה הפלסטינית ביש''ע היו תקופות צמיחה משמעותיות יותר בעבר לפני האינתיפאדות, אולי במקביל לזו של ישראל.
כלכלה ומדיניות 78780
זה מה שיש באתר של משרד האוצר אחר חיפוש קליל
כלכלה ומדיניות 78787
הנה גם האקונומיסט שלא ממש עוזר
למשהו יש גישה לגליונות ישנים משנות השישים שבעים.
או לחתכים היסטורים של כלכלת ישראל
כלכלה ומדיניות 78788
נסה כאן http://www.bankisrael.gov.il/publheb/dataheb.htm בעיקר כאן http://www.bankisrael.gov.il/publheb/6-7heb.htm
כלכלה ומדיניות 78943
לא שהיה לי יותר מידי זמן ''לחפש''
אבל עדין חסרים ברובם אני משער חתכים הסטוריים של אינדיקטורים כלכליים של סוף שנות השישים ותחילת השבעים
בכל אופן תודה.
כלכלה ומדיניות 78952
אני זוכר (שוב,זה רק על פי הזכרון,אך אני זוכר בברור),
שהמרצה למקרוכלכלה באוניברסיטה דיברה על צמיחה בכלל וצמיחה בישראל בפרט,היא דיברה ארוכות על צמיחה של מעל ל14%(את הנתון הנ"ל יש לבדוק) שהייתה במשק עוד הרבה לפני ברק והסכמי אוסלו .
(אשר ללא ספק,תרמו גם הם חלק מכובד לצמיחה בשנות התשעים וליציאה ממצב הקפאון הארוך בו היה המשק הישראלי שרוי משך זמן רב,אך יש להזכיר שמלבד תהליך השלום שהחל אז,הייתה גם תנופה גדולה בשוק העולמי בעיקר האמריקאי,ההיי-טק החל לפרוח והמון השקעות חוץ הגיעו לכאן בגלל הריבית ותנאים אחרים שהיו אטרקטיביים עבור המשקיעים ועל כל זאת נכתב ונאמר הרבה כאן ובמקומות אחרים . . .).
כלכלה ומדיניות 78982
בקובץ הpdf של משרד האוצר יש גרף אחד שבודק את נתוני הצמיחה מ77 ואין שם שום דבר שמתקרב ל14% .
השאלה שלי מתמקדת בנתוני הצמיחה בתקופה שבין 67- 73 שרבים זוכרים אותה כתקופה של פריחה כלכלית גורפת.
שאלתי אתמול מישהו שיכול לזכור והוא זרק 9% אבל שלח אותי לבדוק.
על הסיבות אכן אפשר להתוכח עד מחר.
כלכלה ומדיניות 78996
התקופה שאליה התכוונתי היא מוקדמת יותר מ77,אם אינני טועה מדובר על סוף שנות החמישים ושנות השישים בהם המשק "התרחב" בצורה משמעותית.
(נכון,שהיתה גם תקופת הצנע,שבה היה עודף ביקוש שבו לא יכל המשק לעמוד וגם לא היה מספיק כסף כדי לקנות את החוסרים בחו"ל אז נאלצו להסתפק במדיניות של קיצוב ופיקוח שאחריה באה צמיחה גדולה מפני שהמשק התאים בצורה הדרגתית את המבנה שלו לביקוש שגדל),.
יש לי עדיין את הספרים בבית,מכיוון שבזה הרגע אני נמצא במשרד,אוכל לנסות ולמצוא פרטים מדויקים יותר בערב.
כמה עולה הכסף 79235
כששואלים "מה המטרות של הפלשתינים בפיגועים" חשוב, לדעתי, להבחין בין המטרות של הקודקודים (הפוליטיקאים, ראשי הארגונים) לבין המטרות של "בשר חגורות הנפץ", המתאבדים. אין הכרח שהן יהיו זהות.

כפי שאחרים אמרו כאן, לא נראה לי שהשמדת המדינה, או משהו כזה, היא מטרה סבירה *מעשית*, ולכן אני מניח שהמטרה מבחינת הפוליטיקאים הפלשתינים (אלו מהם שתומכים בפועל במתאבדים) היא אחרת‏1. אולי, למשל, לגרום לישראל להגיב בכוח רב וכך לבנאם את הסכסוך. אבל מטרות כאלו הן לא "קליטות" והרואיות מספיק כדי לשכנע את המתאבד הפוטנציאלי לממש את הפוטנציאל. לא סביר שפלשתינאי ילך אל מותו כדי "לבנאם את הסכסוך". הם יעדיפו לומר לו "לך תתפוצץ, וכך נסלק מכאן את כל היהודים בכוח".

לכאורה, אם נפעל לפי דרכך ונראה שאנו חזקים, אז נייאש את המתאבדים, וכך הקודקודים יאבדו את הכלי. הבעיה היא שהקודקודים לא יאבדו את המוטיבציה, כי מטרותיהם כאמור אחרות; ולכן זה לא יפעל בכלל, כי לקודקודים לא יהיה באמת קשה לגייס מתנדבים רבים, ולשכנע אותם שכן יש תועלת בהתאבדות שלהם ("נכון שאחרי אלף מתאבדים הציונים עדיין כאן - אבל הם רקובים מבפנים, עוד מאמץ קטן והם מתפוררים! ואם לא - לפחות נמות מות גיבורים!")

1ויכולה להשתנות ממקרה למקרה: פיגוע בעיתוי מסוים ובמקום מסוים יכול לשרת מטרות אחרות מפיגוע בעיתוי אחר ובמקום אחר. משתנים של עיתוי הם, למשל, המצב בזירת המשאים והמתנים למיניהם, או תקופה של דיבורים על גירוש ערפאת. משתנים של מקום הם, למשל, פיגוע בתל-אביב לעומת פיגוע בעמנואל. מרגע שהכלי - פיגועי התתאבדויות - קיים, אפשר לעשות בו שימושים שונים. אין לי כאן מסקנה נחרצת ומדהימה - אני רק רוצה להראות שהעניין מורכב.
כמה עולה הכסף 79325
"השמדת המדינה או משהו כזה" נראית לי מטרה סבירה בהחלט לגבי הערבים, גם לגבי המנהיגים המעשיים שלהם. "תורת השלבים" שלהם מתאימה בדיוק למצב בו הם לא יכולים להכריע אותנו ישירות. אני מודה שגם אני, עם התחלת תהליך אוסלו יכולתי לראות ממש בעין את תהליך התמוטטותה של מדינת ישראל. התחושה האסונית היתה כל כך ממשית מבחינתי, שזה הוציא אותי לעשרות ואולי מאות הפגנות, תוך היפוך של כל סידרי החיים הנורמליים של משפחתי (שהצטרפה אלי פעמים רבות), בניסיון לפקוח את עיניהם של בני עמי שחשתי שהם מוכי סנוורים ואינם חשים את הסכנה האיומה שאנו צועדים לקראתה. אם אני חשתי שזה אפשרי, ברור לי שגם הערבים חשו כך.
אם הפלשתינים היו חכמים מספיק ל"שחק אותה" רודפי שלום עד שהיתה להם מדינה, וקצת יותר אמצעי לחימה, היינו היום במצב שהיה קרוב מאוד לקטסטרופה קיומית. תארתי תסריטים אפשריים לכך בתגובות אחרות שלי. לדעתי הם לא העריכו נכון את המצב כאשר פתחו באינטיפדה הזו ולמזלנו אפשרו לנו להתעשת, לפחות לחלקים נרחבים של העם, ולהפסיק את הליכתנו מוכת הירח אל האבדון.

אתה צודק שיכולה להיות שונות במטרות קטנות ומקומיות של פרט זה או אחר, בזמן זה או אחר, אולם אני לא מאמינה שיש הבדל משמעותי בין מטרות ההנהגה ומטרות ה"עמך". זאת משום שאם כך היה באמת, המנהיגים לא היו שורדים בעמדות ההנהגה, גם דיקטטורים ניתן להחליף. (אגב, גם בינאום הסכסוך, הוא שלב בדרך ל"העלמת" הישות הציונית).
מה שאני מציעה הוא לא ל"סכל" מקומית מטרה זו או אחרת. אלא להבהיר שלגבי המטרה הכללית- לפגוע בנו- זה יעלה יקר מאד למי שיעשה זאת. ואז הוא -הפרט, או המנהיג, יעשה את החשבון שלו לגבי הכדאיות של הפעולות שלו. אם אחרי פגיעה מסויימת באינטרסים שלהם, המסקנה של הפלשתינים תהיה שעדיין כדאי להם לפגוע בנו, צריך להעלות את המחיר שהם משלמים להשגת מטרה זו. אם יתברר שהם מוכנים לשלם *כל* מחיר עבור הפגיעה בנו, המשמעות של זה היא שזה "או הם או אנחנו". הבחירה שלי ושל כל אדם מוסרי היא ברורה- אנחנו.
כמה עולה הכסף 79687
"אם הפלשתינים היו חכמים מספיק ל"שחק אותה" רודפי שלום עד שהיתה להם מדינה, וקצת יותר אמצעי לחימה, היינו היום במצב שהיה קרוב מאוד לקטסטרופה קיומית."

נו, אז למה הם לא עשו את זה? הרעיון לא היה סודי - ישראלים רבים טוענים כבר עשורים שזו תוכניתם של הערבים, כך שלא ייתכן שהרעיון חמק מעיניהם של הערבים עצמם. כמה טפשות את מוכנה לייחס להם (לצד עורמה לא מבוטלת)? וזו אפילו לא טעות אחת - הם חזרו על הטעות הזו כבר כמה פעמים, וממשיכים לחזור עליה יום יום!

אולי בכל זאת, לא זו מטרתם המעשית של הפוליטיקאים הפלסטינים?

"אולם אני לא מאמינה שיש הבדל משמעותי בין מטרות ההנהגה ומטרות ה"עמך". זאת משום שאם כך היה באמת, המנהיגים לא היו שורדים בעמדות ההנהגה, גם דיקטטורים ניתן להחליף."

זה לא שאני חושב שיש "הבדל" בין מטרות ההנהגה ומטרות ה"עמך". אני חושב שהם חושבים *במושגים* שונים לחלוטין. השתכנעתי שפוליטיקאים, בכל חברה אנושית, מוכרים לציבור סיסמאות קליטות (למשל: ימין, שמאל, שטחים תמורת שלום, ארץ ישראל השלמה לנצח), כשהם בעצם מקדמים מטרות שאין להם קשר לנ"ל. העם בכלל לא יודע שהפוליטיקאים שמייצגים אותו (וגם אלו מהמחנות האחרים) מחזיק במטרות אחרות ממנו. אילו הפוליטיקאים היו מספרים לציבור את המטרות האמיתיות, אני חושב, אז "הם לא היו שורדים בעמדות ההנהגה, גם דיקטטורים ניתן להחליף". פשוט, הציבור אולי לא טיפש אבל הוא גם לא מספיק חכם, ואותם פוליטיקאים לא היו שורדים בתחרות עם יריבים שכן היו מדברים בסיסמאות קליטות.

"אגב, גם בינאום הסכסוך, הוא שלב בדרך ל"העלמת" הישות הציונית".

נניח שכן; האם אינך חוששת שאולי הם צודקים קצת, ושתגובה אלימה מדי של ישראל תביא לכך? האם עולה על דעתך שאולי זה בדיוק החשש שגורם לפוליטיקאים בישראל - שרון, נניח - להיות מרוסן בתגובותיו; זה, ולא איזו אמונה בשלום עם ערפאת בסוף הדרך?
תשובה אפשרית 79708
הם לא יכלו למכור את הטקטיקה הזאת לעמם. מטבע הדברים, הם היו צריכים להעמיד פנים שמדינה בגבולות 67 מספקת אותם, ואף לחתום על זה בהסכם רשמי, ולהסתמך על כך שהקריצה שהם קורצים להמונים היתה מובנת, ומקובלת, על הארגונים הקיצוניים.

נדמה לי שיאסר עראפאת אמר בקמפ דיויד שאם הוא יחתום על הסכם כזה הוא יירצח תוך 24 שעות.
תשובה אפשרית 79715
"מטבע הדברים"? לכל הפחות, הם היו יכולים לחתום על ההסכמים ולהמשיך עם רטוריקה מלחמתית, שמבטיחה לעמם שהם לא ויתרו והם ימשיכו להלחם (כפי שרובם, במידה רבה, עשו בכל שנות אוסלו). הציבור בישראל (ובעולם) אולי היה נבהל ומפסיק מתישהו לתת אמון, ואולי לא; מכל מקום, אינני רואה סיבה הגיונית עבור הפוליטיקאים הפלשתינים *ליזום* פעולות (האינתיפאדה) בטרם עת (אם מניחים שמטרתם בפעולות האלימות היא השמדת ישראל).
תשובה אפשרית 79717
כן, "מטבע הדברים, הם היו צריכים להעמיד פנים שמדינה בגבולות 67 מספקת אותם" (אנא, אל תצטט חלקי משפט).

כזכור, עראפאת נדרש לחתום על סעיף שאומר שההסכם הזה הוא *סוף הסכסוך*. אני חושב שהדרישה הזאת חיסלה את אפשרותו להמשיך את המשחק הכפול ששיחק מאז הסכמי אוסלו.

ישנן עדויות של מנהיג בכיר (לצערי שכחתי את שמו) ברש"פ שהאינתיפאדה תוכננה מבעוד מועד, ויש, כמובן, גם שפע של עדויות נסיבתיות לכך שהם התכוונו למלחמה. לדעתי סביר להניח שהם ניהלו מדיניות שאמרה: נשיג את מה שאפשר בדרך מדינית, ונמשיך מהנקודה שהגענו אליה בדרך צבאית.

אשר למטרתם, אני לא בטוח שיש להם מטרה מוגדרת ומקובלת של השמדת ישראל כאן ועכשיו, אבל ברור שהם אינם מסכימים (בינתיים?) לשום הסכם שמדינת ישראל יכולה לחיות איתו. לא התכוונתי להכנס לגוף הויכוח בינך לבין ניצה, אלא להעיר על שאלה אחת ששאלת: "נו, אז למה הם לא עשו את זה?".
זה ששכחת את שמו- עימאד אל פלוג'י 79722
תודה 79723
(אני רק יכול להתנחם בכך שגם הוא לא זוכר את שמי)
תשובה אפשרית 79942
נניח שאכן ערפאת לא היה יכול, מבחינת עמו, לחתום על "סוף הסכסוך" (למרות שאני מתקשה לראות במה הצעד הזה יותר דרמטי מעצם הדיבור עם ישראל. לא ראיתי גם שהוא ניסה מו"מ אינטנסיבי כדי לרכך את הדרישה הזו).

עדיין, למה לפתוח באלימות מיוזמתו? לא היה לו יותר טוב להשאיר את הסטטוס קוו, ולאגור עוד נשק?
תשובה אפשרית 79963
תראה, אנחנו עוסקים כאן בספקולציות די מפוקפקות על מניעיו של עראפאת, איש שכמדומני גם עוזריו הקרובים ביותר לא תמיד מבינים. אני לא מתיימר ל*דעת* בדיוק מה עבר לו בראש, וכל מה שאני מציג הוא סצנריו סביר (בעיני) שנותן תשובה אפשרית לשאלה שהוצגה. כזכור, השאלה הוצגה כאילו התשובה האפשרית היחידה עליה מפילה את טענתה של ניצה בדבר הכוונות של הפלשתינאים.

לפי הסצנריו הזה, עראפאת נקלע למצוקה מדינית, שכן תוכנית קלינטון-ברק היתה אמורה לספק אותו אם הצהרותיו הקודמות (באנגלית) על פתרון של פשרה היו אמיתיות. אילו היה מנסה, כהצעתך, להשתחרר מהדרישה להכריז על סוף הסיכסוך במו"מ, המצוקה המדינית רק היתה גוברת, ממש כמו סוחר מכוניות שמבקש את כל הכסף אך מסרב לחתום על העברת בעלות.

כזכור, עראפאת לא התלהב ממפגש קמפ דיויד מלכתחילה, ופחות או יותר נגרר לשם בלחץ בינלאומי, אולי בדיוק בגלל שבאותו שלב הוא העדיף, כדבריך "להשאיר את הסטטוס קוו, ולאגור עוד נשק". כשיצא המרצע מן השק (אגב, מישהו יכול להסביר לי את מקור הביטוי הזה?) הוא העריך שהדרך הטובה ביותר להפעיל לחץ על ישראל היא דרך הטרור, אחרי הכל תקדים הנסיגה מלבנון וכל הג'ז הזה, ופנה אליה.

כלומר, לפי התרחיש הזה, הוא העריך שבאותו שלב כבר יש לו מספיק נשק להשיג בעזרתו השגים מדיניים, ובחר להשתמש בו. בכלל, השאלה למה דוקא באותו שלב ולא מאוחר יותר יכולה להשאל תמיד. למה היטלר פתח במלה"ע השניה ב 39 ולא בנה את עוצמתו הצבאית במשך עוד כמה שנים, מה שהיה יכול ? למה נאצר סגר את מיצרי טיראן דוקא ב 67 ולא ב 70?

אני לא חושב עראפאת האמין שבכוח צבאי בלבד הוא יוכל להכניע את ישראל בעתיד הנראה לעין, אבל שילוב של לחץ צבאי ומדיני בהחלט מתאים לתיאוריית השלבים. אחרי שהיה משיג את ההישגים המידיים האלה - כולל עצמאות - היה לו קל לאין שיעור להמשיך לבנות את עוצמתו הצבאית לקראת השלב הבא. סאדאם חוסיין, אסאד ונאסראללה היו תורמים לו בשמחה קטיושות ותותחים ואולי גם קצת נשק כימי בשביל הפאן.

ואם אנחנו כבר בעניין של שאלות, למה, לשיטתך, עראפאת אגר את כל הנשק אם לא כדי להפעילו?
תשובה אפשרית 80140
אוקיי, את הסצנריו הזה אני לא יכול לדחות על הסף. אני עדיין לא מאמין בו, אבל בשביל לנמק את זה אני צריך כל מיני טיעוני עומק על פוליטיקה (וגם אז זה לא יהיה קל), שאין לי סבלנות להכנס אליהם עכשיו. אם אתה דווקא רוצה לדעת, אתה יכול לחפש תגובות של ערן בילינסקי (ושלי), אבל אני לא רואה סיבה מיוחדת שתרצה. אתה יכול לרשום נצחון מסוים.

רק מכיוון ששאלת ישירות "למה, לשיטתך, עראפאת אגר את כל הנשק אם לא כדי להפעילו?" - במאמר מוסגר, לפעמים אוגרים נשק כדי להרתיע (כלומר, כדי לא להשתמש בו); לרוב מדובר בנשק לא-קונבנציונלי, אבל אני מניח שיש מקרים שזה יעבוד גם עם נשק קל - במשך אי-אלו שנים, חשבתי (יחד עם רוב הציבור הישראלי והמגיבים באייל) שכניסה של צה"ל לערים הפלשתיניות תעלה בהרוגים רבים, בסדרי-גודל יותר מכפי שקרה בפועל; הנחתי שעד גבול מסוים, זה ירתיע כנגד כניסה של צה"ל לערים.

עד כאן המאמר המוסגר - ערפאת הפעיל, כידוע, את הנשק, עוד לפני שצה"ל נכנס לערים, ואני מניח שזו היתה מטרת אגירת הנשק מבחינתו. הויכוח שלי עם ניצה הוא שלטענתי, המטרה כאן אינה חיסול ישראל, אלא הנצחת הסכסוך המזוין - אולי בנסיגה חד-צדדית של ישראל, אבל יותר סביר, ככל שהתפתחה האינתיפאדה - על-ידי הכרחת ישראל לתגובה מסיבית, שתביא לכאן כוחות בינלאומיים, שיביאו להקמת מדינה (לפחות דה-פקטו) ללא הסכם עם ישראל.

אגב, אני חושב שזו היתה גם המטרה של מי שנתן לו נשק מהצד הישראלי, ו"שהוא ילחם נגד החמאס והג'יהאד" היה רק נימוק קליט עבור דעת הקהל בישראל; אני מניח שפרס וביילין ידעו לא פחות טוב ממני מי הוא ערפאת ומה הוא רוצה. טוב, אני לא ידעתי בכלל - ידעו לא פחות טוב מניצה.
תשובה אפשרית 80156
מאחר שלשני הצדדים היתה מטרה דומה, לדעתך, ושניהם ידעו היטב שגם לבני שיחם אותה המטרה, האם ישנה אפשרות שאף היה ביניהם סיכום מפורש (בעל פה או בכתב) בנוגע אליה?
איי 80161
כשראיתי את שמך קיויתי להתייחסות לענין המרצע והשק.
תשובה אפשרית 80202
אם כל התיאוריות שלי על פוליטיקה שוות משהו, אני לא חושב שיש להם צורך בסיכום מפורש. אני אפילו לא טוען ששני הצדדים הניחו הנחות מפורטות על צעדי הצד השני: מספיק ששניהם מכירים את המטרות הכלליות זה של זה. איני *שולל* את האפשרות שהיה סיכום מפורש, אבל סיכום כזה הוא כמובן סיכון עצום: אם זה דולף לתקשורת, הלכה הקריירה הפוליטית.
תשובה אפשרית 80160
טוב, אין בינינו ויכוח גדול בשאלה זאת, לא אני ולא אתה מתיימרים שהאמת ידועה לנו בוודאות, ומכל מקום אין כאן שום נצחון. כפי שהכתרתי את כל הענף הזה מדובר בתשובה *אפשרית* לשאלה שעלתה, ונראה לי ששנינו מסכימים שהיא אכן לא בלתי סבירה לגמרי, וגם זה לא מעט בימים טרופים אלה.
כמה עולה הכסף 79720
אני גם כן שייך לאלה שחושבים שהפלשתינים רוצים לחסל את ישראל, וגם מתפלא על כך שיש כאלה שמפקפקים בכך.
האם חיברו את האמנה הפלשתינית (זה היה כידוע לפני "הכיבוש") שבה זה כתוב בפרוש, בגלל איזה גרוי ספרותי יצירתי ?
מה משמעות עמידתם על זכות השיבה ? אפילו שריד אמר פעם שזכות השיבה פרושה חיסול ישראל. (ובכל זאת הוא הציע בטאבה הסכם שבו ישראל מסכימה להחלטת או"מ שמשמעותה קבלת קבלת זכות השיבה, כשהוא מצרף להסכמה הזאת פרשנות כאילו זה לא כך. אבל לשריד הפתרונים . . .)
למה, אם כך, לא הסכימו להסכם שלום כשלב ביניים ?
איני יכול לומר שאני יודע בודאות את התשובה לכך, אך אני יכול להציע שתי השערות.
קודם כל למדינה בכל זאת יש מגבלות שבגללן מתקיימים חוקי משחק אחרים. אני גם חושב שסוריה ומצרים היו שמחות להיפטר ממדינת ישראל, אך כמדינות ישנם חוקי הרתעה שבהם כוחה של ישראל יכול לבוא לידי ביטוי. הפלשתינים אולי מעריכים שכך לא יוכלו להתמודד.
סיבה נוספת היא הלקח ממשל העקרב והצפרדע. רצונם של הפלשתינים להילחם ולטבוח ישראלים הוא כה עז עד שפשוט אינם יכולים לעצור בעד עצמם. ורב המרצחים שלהם הוא כבר לא צעיר. הוא אוהב את העניינים האלה ובלעדיהם חייו אינם חיים. הוא רוצה להשתתף כל עוד הוא יכול.
תאוות המלחמה הזאת, יכולת לראות אותה בעיניו של עזמי בישארה בראיון בעת מהומות הכותל. עיניו ממש נצצו כשהצדיק את השימוש ברובים שנתנו לפלשתינים במסגרת הסכמי אוסלו כנגד הנותנים.
איון אהדדי? 79724
דב,

האם לדעתך יש מקום לשהשוואה בין השאיפה הזו של הפלסטינים לחיסול מדינת ישראל (ואני לא אומר שאין היא קיימת), לבין מקבילתה הישראלית?

הכוונה היא לשאיפתם של ישראלים (אישים וגופים רשמיים וגם פרטיים) לחיסול הישות הפלסטינית, או לאי ההכרה בקיומה של ישות כזו (גולדה), או סתם לשאיפה שלא לתת לה לגדול.
איון אהדדי? 79755
השאיפה להשמדת ישראל אצל הפלסטינאים היא אידיאולוגית. בעוד שעיקר ההתנגדות להקמת ישות פלסטינאית מצד ישראלים היא ביטחונית. אומנם ישנו קומץ קטן וסהרורי שהתנגדותו היא אידיאולוגית, שהקים את ההתנחלויות ושהוביל אותנו עד הלום (מאות הרוגים בשנה)
איון אהדדי? 79783
אילו בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלשתינית, היו הפלשתינים יושבים בשקט, לא נוקטים באלימות, ורק מבקשים להגיע להסדרי קבע במו''מ, והיו קמות קבוצות ישראליות שהיו תומכות בהפעלת אלימות וטבח אזרחים פלשתיניים כדי לשבש את ההסדרים בין שתי הישויות, הייתי אומר שיש מקום להשוואה כזאת. אך מאחר שנתוני הבסיס אינם קיימים, הרי מתוך הגדרה קבוצות כאלה אינן יכולות להיות קיימות.

לדוגמה, ברוך גולדשטיין הוא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר למישהו שביקש לשבש את ''תהליך השלום'' בדרכי אלימות.
אבל בכל זאת גם הוא אינו מתאים להשוואה הזאת משום שהוא חי בתוך מציאות אלימה שיצר הצד השני. כרופא מתו בידיו כמה אנשים שנפגעו מפעולות טרור שהיו קיימות בימיו.
המעשה הנורא שעשה צמח בתוך המציאות הזאת שבה חי. אני מעריך שלו המציאות הייתה מציאות של שקט ושלווה לא היה עושה את מעשהו.
כמה עולה הכסף 79943
אני מניח שמי שחיבר את האמנה הפלשתינית, ועמד על זכות השיבה, לא עשה זאת מתוך מטרה מעשית להשמיד את ישראל. בוודאי שהראשון מבין השניים *מזיק* למטרה הזו - אתה רוצה להשמיד את ישראל, תקים צבא וכאלה (או ארגוני טרור, אם אתה דווקא חושב שזה מה שיעזור), אבל בשביל מה אתה מפרסם מסמך שיעורר נגדך את ישראל?
איזו מטרה מעשית? ממש קשה לי לענות בלי שאני מכיר לעומק את הנסיבות ההיסטוריות, אבל כהשערה שטחית - פשוט כדי למנוע מו"מ (שבאותו זמן היה נראה רע למי שיזם את האמנה), וכדי לא לחתום (כי ההסכם המוצע היה נראה רע למי שעמד על זכות השיבה).

באשר למה שאתה כותב לקראת הסוף - "רצונם של הפלשתינים להילחם ולטבוח ישראלים הוא כה עז עד שפשוט אינם יכולים לעצור בעד עצמם. ורב המרצחים שלהם הוא כבר לא צעיר. הוא אוהב את העניינים האלה ובלעדיהם חייו אינם חיים. הוא רוצה להשתתף כל עוד הוא יכול."

לרגע רציתי להכנס איתך לוויכוח, התיאוריות של מי יותר מוזרות. אבל לא כדאי. אני רק אסב את תשומת לבך לכך שיש לך ויכוח עם ניצה, שטענה ש(אפילו) הפלסטינים הם מונחי-מטרה ולא מונחי-סיבה.
(לא שאני באו"ם בויכוח הזה: אני מניח שפוליטיקאים הם מונחי מטרה, ואילו "עמך" לרוב מונע בתערובת של סיבות ומטרות - זה כבר תלוי באדם הספציפי)
כמה עולה הכסף 80079
התמיהה שאתה מעלה בראשית דבריך תמוהה. כל ציבור גדול שיש לו מטרה מסויימת חייב לדבר עליה ולהציבה בצורה גלוייה.
ללא זה אי אפשר יהיה לכוון את הציבור ולהנחותו. ברור שהרצון המשותף נוצר ע"י דיבורים עליו והפצתו. הפלשתינים הם ציבור גדול מכדי שיהיה איזו כת סודית. אי אפשר לכתוב בגלוי קווי יסוד של שאיפה לשלום, וללחוש על כל האזניים שהכוונות בעצם הפוכות.
איני מבין איך העלית על הדעת דבר כזה.
אשר לרצון העז של הציבור הזה לעסוק באלימות, זו ההתרשמות שלי. הדבר הזה כנראה נובע מתרבותם, ולא התחיל אתמול. איני יודע אם אתה זוכר את שלושת הלאוים של מדינות ערב לפני שנים רבות: "מה שנלקח בכח יוחזר בכח !". אם תיתן להם זה לא יספק אותם. הם רוצים לקחת בכוח . . .
אבל כיון שמראש אמרתי שאלה רק הצעות, ושאין לי בעניין הזה ידיעה ברורה, מיותר להתווכח על כך.
אין לי הוכחות.
ומה הבעיה בכך שיש לי ויכוח עם ניצה ? זה רק ויכוח אחד מכמה.
כמה עולה הכסף 79880
ענו לך כבר על חלק מהשאלות, מה שיש לי להוסיף הוא שלדעתי הפלשתינים טעו בהערכה שלהם את כושר העמידה הישראלי. הם חשבו שהתקשורת והשמאל באמת מייצגים את רב העם ושלחץ מתמשך יגרום לתופעות של התפוררות בחברה הישראלית (ההבלטה לה זכתה תופעת הסרבנות אצל הפלשתינים היא ביטוי לאמונתם זו)
לגבי המטרות של הפוליטיקאים: אין ספק שלרב המוחלט של הפוליטיקאים יש מטרות אישיות שונות ומשונות. הרפסודה עליה הם מטעינים את המטרות שלהם היא האידאולוגיה שהם מוכרים לציבור. הסעתה של הרפסודה הזו אל המטרה תביא לידי ביטוי את האינטרסים של הפוליטקאי, קרי - המטען, אולם גם את האינטרס של הציבור הלוא היא הרפסודה עצמה. זה חלק מה"הסכם" הבלתי כתוב בין הציבור והפוליטיקאי. כך מערכות שלטוניות מחזיקות מעמד. כאשר האינטרס של הפוליטיקאי מתחילים לסתור באפן מהותי את את האינטרס של רוב העם, הם מחליפים אותו.
ולגבי בינאום הסכסוך אני מאוד מקווה שאתה צודק. הבעיה שלי היא שגישה שאתה נוקט כתכסיס נשארת הרבה אחריך. זה שיבוא אחר כך יכול לקחת ברצינות את "משחקי המדיניות" ולפול בפח ה"שלום". עיין ערך בגין, שויתר בעניין האוטונומיה לפלשתינים בהסכם עם מצרים, כאשר ברור היה לו שהוא ימסמס את העניין, ויציל את יהודה ושומרון מלעלות לשולחן המשא ומתן. כיון שכבר יהיה שלום עם מצרים ולא תהיה סכנה ממשית לישראל. אולם על קרש הקפיצה הזה עלה שלטון אחר שהשתמש בו למטרות אחרות לגמרי...
78331
אני מתקשה להבין מדוע לא הוריד הנגיד את הריבית רק **לאחר** שהממשלה תעמוד בהתחייבויותיה בהסכם?

על פניו זה נראה ממש לא סביר. הרי לממשלה הרבה יותר קשה לבצע את ההסכם בינה לבין הנגיד, ולעומתה, הנגיד הוא עצמאי לחלוטין בעניין הריבית ויכל להורידה בכל עת. מה שקרה בפועל הוא שהנגיד הוריד את הריבית ואז ציפה שהממשלה תעשה את שלה. כצפוי, רבים לא האמינו, ובטח אף אחד לא *ידע* מה יקרה, החלו המהלכים הפוליטים המתמשכים והמתמוססים, שאף אחד לא האמין ולא יכול היה לנחש איך זה יגמר.

הפואנטה היא, שהתגובה של המשק למהלך כזה - שהנגיד מחכה לממשלה - היא באמת צפויה לחלוטין. כל מקבלי ההחלטות הרלבנטים, כולל בממשלה והנגיד עצמו, הם אנשים מקצוענים, מן הסתם ידעו *בוודאות* שזה מה שהולך לקרות.

השאלה הנשאלת היא, מדוע לא עשו את ההיפך: קודם שהממשלה תגמור את המלחמות שלה, תעביר את כל הקיצוצים הדרושים, תעשה רפורמה במיסים וכו', ולאחר שהממשלה תהיה מוכנה, ותגמור את המלחמה עם אחרון המחוקקים, רק אז יחייך הנגיד ויוריד בשלווה את הריבית.
אל תגיד נגיד 78335
בדיוק בגלל עצמאותו של הנגיד, אי אפשר היה לסגור שום עסקה שמבוססת על הורדה עתידית של הריבית, כי תמיד היתה אפשרות שגם לאחר קיום כל התנאים ע"י הממשלה יקרה משהו שיגרום לנגיד לא לעמוד בהסכם.

על גורמים פוליטיים אפשר, בתיאוריה, ללחוץ באמצעים פוליטיים שיכבדו הסכם עליו הם חתמו (אני מתנצל על הנאיביות, הכל *בתיאוריה*), בעוד הנגיד כפוף רק לשיקולים כלכליים.
אל תגיד נגיד 78352
אם לנגיד היתה נכונות להוריד את הריבית מראש, קל וחומר שהיתה לו נכונות לעשות זאת בדיעבד, לא?

האם ישנם מי שחושבים שפעולה בסדר הפוך, כפי שתיארתי, לא היתה מונעת או מפחיתה את ערעור היציבות?
מסימני השקט 78547
מי שהאזין לפתיחת מהדורת מבט בטלויזיה הערב, היה חייב לקבל את הרושם שפרצה מלחמה: "הפתעה מרעישה ! כולם בפניקה ! חוסר אמון ! הכל מתמוטט ! חשבנו שהירידה בדולר מהיום משקפת יציבות וטעינו !" זועק גדול המומחים לכלכלה של הערוץ הראשון.
מה קרה ?
מדד החודש הקודם שהתפרסם - 1.3 אחוזים. גם מי שאינו מבין בכלכלה יכול להסיק על נקלה שמדובר בשריד מאותה מבוקה ומבולקה שתוארה בחלק הראשון של המאמר. ברור שהיציבות שהושגה עדיין לא יכלה להשפיע על מדד החודש הקודם. ומה הקשר בכלל בין הירידה החריפה בערך הדולר ביומיים האחרונים למדד של החודש הקודם ?
והאם באמת יכולים להיות מופתעים עד כדי תדהמה, מומחים אמיתיים מפרסום נתונים על החודש הקודם, שפתוחים בעצם לכולם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ?
אבל יש שקט. וזה לא טוב לתקשורת. צריך להראות שמשהו ממש ממש רע. והמדד הגבוה נבחר כמטרה.
מסימני השקט 78549
אכן כך. ההגיון (הלא כלכלי) שלי אמר, שאם מעלים את המע''מ באחוז אז (כמעט) כל המחירים יעלו באחוז, ומאחר וגם הדולר (בכל זאת) עלה בחודש שעבר, אז המדד יעלה לפחות באחוז.
מסימני השקט 78552
נו, והמחירים אכן עלו באחוז? כאילו, אני לא יודע. אני לא משווה מחירים. אבל העניין הוא שרבים מהמחירים נקבעים כדי "להראות" טוב. אם לקחת דוגמא בנאלית, כשמשהו עולה 9.95 ש"ח עם 17% מע"מ, לא נראה לי שיהפכו את המחיר ל-‏10.03 רק בגלל העלאת המע"מ באחוז.
מסימני השקט 78562
ולעומת זאת, מחירו של האומלט-בבגט[*] שאני נוהג לאכול לארוחת צהריים עלה מ-‏18 ל-‏19 ש"ח.
רוצה לומר - חלק מהמחירים לא עלו, וחלק עלו ביותר מאחוז. חזקה על הסוחרים שהם לא רצו לשלם מכיסם את עליית המע"מ, ולכן הם דאגו לכך ש/בממוצע/ המחיר שאתה ואני משלמים עלה באחוז אחד (בערך).

---
[*] חביתה בלחמניה, כאילו.
מסימני השקט 78594
כן, לפחות הדלק, (וכן טיפולים במוסך) תעריפי החשמל, המים והטלפון והמחירים בסופר.
אלו ההוצאות העיקריות של משק הבית. (שלא לדבר על שכר דירה)
פיגוע בעמנואל 78789
מה זה מראה שאין פיתרון צבאי לסכסוך? או שמה שלא הולך בכח הולך ביותר כח?
האם אתה דוביכורדי ? 78955
לא להאמין,הדוביכורדי כנראה שוב כאן . . .
האם אתה דוביכורדי ? 78980
לא אני לא דובי אלא "אלמוני" נכון שאני חדש יחסית באתר אבל אני יכול לתת לך TIP קטן אם אתה מסתכל על הכותרת וקצת למטה אפשר לראות את השם של הכותב של ההודעה עכשיו אל תדאג גם לי לקח קצת זמן להבין את זה ככה שלא נורא שמחתי לעזור

חוץ מזה היו 2 דברים בהודעה שלך שקצת הפריעו לי קודם כל מה זה משנה אם דובי הוא כורדי ערבי מרוקאי או אשכנזי? למה צריך להסתכל על אנשים לפי המוצא שלהם? אני חושב שזה פסול וגזעני אחד מהרעיונות בבסיס של הדמוקרטיה וכמו שכתוב במגילת העצמאות זה שאסור להפלות על דת גזע ומין.

והדבר השני שהפריע לי זה שלא צריך להתייחס רק לזהות של מי שכתב את ההודעה אלא גם להודעה עצמה
האם אתה דוביכורדי ? 80208
אהם. דוביכורדי הוא כינוי שאימץ אחד מכותבי האייל בעקבות נהג דחפורים שהתראיין באריכות לעיתונות בזמנו וסיפר על מעלליו בהרס בתים על יושביהם.

למה להתייחס לעדה זה לא בסדר, אבל להתייחס למין (species) זה בסדר? מה, דובים פחות טוב מבני-אדם?
לכל שורש אחד 79932
יש להצטער על חטא בראשית. אם הגענו לאן שאנו נמצאים זה רק מקרה של מזל או ביש מזל. בכל שאנו נוגעים כבר טיפלו בעלי האינטרסים , אינטרס הכסא = הטבות אוישיר אינטרס הארנק. אי פה אי שם אנו משלמים גם בגלל רדיפת כבוד של מישהו. וכל הסירחונות מתחילים באי דמוקרטיה.
דוגמאות? בבקשה מהראש.
הנשיא (אישית אני מעדיף אלף מונים את הנוכחי על יריבו)אך מי אמר שהוא נשיא העם ולא ניבחר בתככים כולל "שינאת המן"
וצפינו גם במראות מבישים.
נשיא הבג"ץ מינה עצמו לדיקטטור המנהל "חונטה" דיקטטורית (אני חילוני). בכנסת יושבים 17 מייצגי אוכלי חינם, שנישלחו ע"י רודף כבוד שזוכר את הש"ס בע"פ. כל עוד לא יהיה משטר נשיאותי ובחירות אזוריות אישיות חבל על הזמן
מילטון פרידמן 80209
מילטון פרידמן טוען (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2015034,00.h...) שהדעה שהבנק המרכזי קובע את הריבית במשק היא "אגדה". מה? כאילו, הסבר, בבקשה? על מה הוא מדבר?

(הקביעה נמצאת בפסקה האחרונה בראיון, לחסרי סבלנות)
משוב חיובי במקום משוב שלילי 80730
הידיעות על העברת כספים שהוקפאו לפלשתינים ועל הקלות נוספות שבאות אחרי שלושה פיגועים חמורים: עמנואל, תל אביב, ועלי זהב (היום) , מצביעות על פעולות הפוכות לאלה שמומלצות במאמר.
מענה כזה לטרור הינו בבחינת הפעלת משוב חיובי במקום משוב שלילי, שעלול להגביר את הטרור עד לפריצת הסכר שהוקם בעמל רב.
חבל.
באמת, כל הכבוד לנגיד פרנקל!! 80981
איזה מיתון נהדר! כמה *נפלא* לשבת בבית, ולדעת שכבר אין מה לנסות ולמצוא עבודה, כמה נהדר, לא, ממש, פשוט מתוק ונפלא לראות בקריסת כל המשק הישראלי כולו, עם מאות-אלפי מובטלים, מה מתקו מילותיה של פקידת הלשכה למובטל, כשאמרה לו, "מצטערת אין לי מה להציע לך - מלבד שוחד להיות טפיל" (="דמי-אבטלה"), כמה נהדר ונפלא ומתוק ומשובב!! שלוש-עשרה קריאות הידד לכל הנגידים!!
להסתכל על המציאות כפי שהיא 81027
סוף סוף מאמר ברמה.
אי אפשר לרמות את המציאות.
בניגוד לכותב אני בעל השכלה כלכלית, אולם כמו הכותב אני הגעתי בידיוק לאותם מסקנות. הורדת הריבית גורמת לאופוריה כלכלית בטווח הקצר, ולנזק מצטבר בטווח הארוך.
כנ''ל במישור הבטחוני. זה התחיל בהסכמי אוסלו. אמרו שיהיה שלום אבל קיבלנו מלחמה. אמרו שהטרור מטבצע ע''י ''אוייבי השלום'' והרשות הפלסטינית נלחמת בהם, אבל היום אנו יודעים בדיוק מי מבצע את הפיגועים, ומי מממן אותם.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים