וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה 1310
בסוף השבוע כמעט כולם נחו, כך שהיבול של שבת בערב הוא דל. ובכל זאת, היו כמה צדיקים בסדום.

פרסומאים, כידוע לכולנו, הם אנשים קולים. הם יוצאים למסיבות, הם נפגשים עם הברנז'ה. קצת מוגזם לצפות מהם שיספיקו לנפק איזה תשדיר מעניין חדש במהלך סוף השבוע. כך קרה שלמעט כמה צדיקים בודדים בסדום, קיבלנו מקבץ שדומה מאוד ללוח השידורים של ערוץ 3: שידורים חוזרים.

עלה ירוק, אזרח ומדינה, ירוקים, אהבת ישראל, רע"ש, דע"מ - כולם מיחזרו. גם בישראל אחרת - אותו תשדיר. אפילו בעבודה, שהביאו תשדיר חדש, חזרו עליו פעמיים. בטלנים כולם. לפיכך, ננסה לסקור את מה שיש בקצרה, ואולי גם כמה הערות לגבי התשדירים הממוחזרים.

העבודה פתחה את הערב, כצפוי, בתקיפה על הופעתו של שרון במסיבת העיתונאים ביום חמישי, תוך איזכור החלטתו של השופט חשין להחשיך את המסך. בקלוז־אפ אימתני מוצג שרון במיטב הזעתו, כשהוא שב ומזדעק - "אתם השתגעתם?!". הפזמון החוזר של העבודה: "שרון אינו מתפקד תחת לחץ". עוד מעט קט ויספרו לנו גם שהוא עבר התמוטטות עצבים ערב מלחמת ששת הימים.

ש"ס, שעדיין לא סגרה עם עצמה על ג'ינגל מוסכם, שוב החליפה סגנון והלכה היום על מוזיקה אלקטרונית ושירת "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך", דווקא במבטא אשכנזי כבד. אלי ישי פנה, לשם שינוי, לכל הצופים ("את ואתה") ולא רק לגברים שבהם ("מורי ורבותי"). אפילו הראו איזה רבנית קוק לוק־אלייק לחצי שניה. מי אמר שהם לא מתקדמים עם הזמן?

בחד"ש הביאו את מוחמד בכרי לתשדיר מרתיח במיוחד. בכרי, אגב, שינה את הגרסא שלו. עכשיו כבר לא היה טבח, אלא שהפלסטינאים "מנעו את הטבח בגופם". איך זה אמור לעבוד, לא לגמרי הבנתי. גם האיזכור של הנכבה והתמיכה באינתיפאדות לא עזר לי, כצופה ישראלי־יהודי, לחוש יותר מדי הזדהות עם הדברים.

אורה נמיר הפציעה מתהום הנשייה של מקום 5 ברשימת עם אחד לתשדיר שבו היא תוקפת את מפלגת העבודה על האכזבה שהנחילה לה זו, והבטיחה ש"עם אחד" נאבקת רק על הנושאים החברתיים. אולי בכל זאת היו צריכים להשאיר אותה כשגרירת ישראל באיפה־שזה־לא־היה.

חרות הראתה לנו את ברוך מרזל מספר משל על דגים וערבים בשוק. מסתבר שדגים מותר להרוג במכות, משום שהם אוכלים את הצאצאים שלהם(?), וכך גם המחבלים - שולחים את ילדיהם למות, ולכן צריך להכות בהם בכל הכוח ובלי רחמים. באי השוק, כמובן, הריעו לו בקול גדול. לשיפוטכם.

צומת ממשיכה להטעות את הצופים ומתחבאת מאחורי רפול, שמבטיח ש"אנחנו" (מי זה אנחנו? אתה בכלל לא ברשימה...) נצמצם את התלות הכלכלית, נהפוך את החינוך למקצוע מועדף, ולסיום - נחזיר את החיוך. "יושר פוליטי בימין האמיתי" היא הסיסמא. מעולם לא היו לנו כל־כך הרבה מפלגות ימין שהתהדרו ביושרתן. ימות המשיח, ממש.



להב"ה חזרה סוף סוף עם תשדיר פשוט, זול, וחד, כשהיא מאיימת על הצופים שגם הם, יום אחד, עשויים לבכות מול החלון(?) ולהצטער שלא מחו בזמן. מרשים, פשוט, מוצלח. לא שהם יעברו את אחוז החסימה או משהו, אבל לפחות הם מנצלים את הזמן שלהם כדי לתת חומר למחשבה לצופים.

את יום השידורים סגרו הליכוד. תחילה הופיע שרון והבטיח לנו שרק הוא יכול להביא גם שלום, גם בטחון, וגם לפתור את הבעיות הכלכליות. אמממ... סליחה? מי היה ראש הממשלה בשנתיים האחרונות? משהו, אלכס, אריק, משהו כזה, לא? מוזר, דווקא דומה לך. בהמשך תופעה מוכרת הבליחה על מסכינו לראשונה בבחירות הללו: המאוכזב, אבל הפעם עם טוויסט - המאוכזב המרוצה. כן, כן, מדובר באדם ש"תמיד" הצביע עבודה, וב-‏2001 ניסה להצביע ל"אריק", והיום הוא מרוצה, לא פחות ולא יותר. ובאמת, מה רע לו? סוף סוף אפשר ללכת ברחוב בלי לפחד, סוף סוף לא צריך לדאוג שאולי נפוטר בקרוב, ופירות השלום מומטרים עלינו מכל עבר. בהחלט, איך אפשר שלא להיות מרוצה מתפקודו של ראש הממשלה?



אבל אז הגיע הדבר העגום ביותר בתשדיר: דן מרידור. כמי שכפאו שד, ישב האדם הישר היחיד שהצליחה לדלות מפלגת הליכוד משורותיה, והסביר לנו שאפילו שאנחנו ממש לא רוצים להצביע ליכוד, אין ברירה. חייבים. מתוך דבריו של מרידור עולה שההצבעה לליכוד היא פשוט רע הכרחי. תסתמו את האף ותכניסו את הפתק, זה מה שמרידור אמר, למעשה. עצוב, עצוב שבליכוד עדיין לא הצליחו למצוא מישהו לייצג אותם, שממש נמצא ברשימת הליכוד לכנסת (מרידור לא התמודד כי ידע שהמרכז יתנקם בו. התשדיר הזה עשוי להיות הניסיון שלו לכפר על הנטישה ב-‏99'. שמעתי שעכשיו אפילו לרוץ לראשות העיר ירושלים לא רוצים להרשות לו). כל עוד הם ממשיכים כך, קשה להאמין שהם מצליחים לשכנע אפילו את עצמם.



שני דברים אחרונים על התשדירים בשידור חוזר: בתשדיר של הירוקים נראות "כותרות עיתונים", אך למרות שהכותרות משתנות, הכיתוב מתחתן ("על־פי מחקר שנערך בחיפה") נשאר זהה, גם כשאין שום קשר בין נושא המחקר לבין חיפה (פי 6 חולי סרטן בקרב מי שצלל במי הקישון לעומת שאר האוכלוסיה, למשל). לא יפה לפברק כותרות, ירוקים.



בתשדיר של "אהבת ישראל" נטען כי המקובל כדורי ציווה בעת הזאת להתלכד. האם זאת הסיבה שהוא מצא לנכון להתפצל מש"ס? מעניין. עוד דבר מוזר בתשדיר שלהם (שלא היה שם קודם) הוא הצנזורה - הרב כדורי מדבר, אבל לא נשמע דבר. למטה יש כתוביות, אבל הן מכוסות בריבוע לבן אטום. כנראה שהשופט חשין נזכר שלמעשה אסור להבטיח ברכות למי שיצביע למפלגה זו או אחרת, ולכן הושתק כדורי. אבל - למה רק עכשיו, ולמה בכלל נשאר הקטע הזה? אין לכם מספריים שם ב"אהבת ישראל"?

צפייה מהנה.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "דו''ח תעמולה"

  • ערב טוב
    דובי קננגיסר • דו''ח תעמולה • 26/1/03 • 44 תגובות
  • הישורת האחרונה
    דובי קננגיסר • דו''ח תעמולה • 25/1/03 • 46 תגובות
  • האימה והפחד!
    דובי קננגיסר • דו''ח תעמולה • 23/1/03 • 22 תגובות

הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  החיים בזבל. • אבירי • 2 תגובות בפתיל
  אש הלהב"ה? • ערן בילינסקי • 7 תגובות בפתיל
  לגבי צומת • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא) • 6 תגובות בפתיל
  או, עכשיו יש תמונות • דובי קננגיסר
  אני בכלל זיפזפתי • א. הראשון
  חד"ש לא אמורים להיות בית לקומוניסטים? • כליל החורש נאורי • 6 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • נעה של הים • 18 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים