מאמינים בך פרס 1326
כהרגלו, פרס ממשיך לנצח בסקרים. די, אנשים - לא יפה לצחוק עליו ככה.

יושב לו אדם בחברת סקרים ומנסח את הסקר הבא לעיתון זה או אחר. הוא כותב את כל השאלות הרגילות - למי היית מצביע אם הבחירות היו היום, איזה קואליציה היית מעדיף... שעמום כרוני. ואז, פתאום, בהברקה של רגע, עולה לו רעיון בראש. במשך חמש דקות רצופות הוא מתגלגל על הרצפה מצחוק. ניגש אליו אחד העובדים האחרים ושואל אותן - מה כל־כך מצחיק? עונה לו הצוחק - היה לי רעיון אדיר: אולי נשאל כמה תמיכה מקבלת העבודה אם פרס עומד בראשה? עכשיו שניהם צוחקים. לאט לאט הבדיחה מתפשטת בכל רחבי המשרד, ולבסוף, בשביל הקטע, מחליטים להוסיף את השאלה לסקר. יומיים אחרי זה - הבדיחה שלהם נמצאת בכותרות העיתונים.

האמת היא שזה באמת לא יפה לעשות לו את זה. איש מבוגר, מהוגן. לא יפה לצחוק עליו ככה. למרות שאם לומר את האמת - גם אני הייתי אומר שהייתי מצביע לעבודה בראשות פרס. לא כי אני חושב ככה באמת, אלא כי זה מצחיק לאללה. מה שחשוב זה שויצמן שירי כבר מיהר לדרוש "להחליף צריח".



אבל אם נתעלם מהסקרים, יש לנו כמה חידושים בתשדירי הבחירות. לא בליכוד, כמובן. בליכוד אין חדש - אחדות, גדר בטחון, שרון. הכל כרגיל. הוסיפו איזה תשדירון קטן שקורא לאנשים שלא להצביע למפלגות הקטנות (וגם מצביעת עבודה הגניבו פנימה, כעקיצה), אבל כעקרון, הליכוד אפוף זחיחות. במקרה שלהם, כמובן, זה מוצדק לחלוטין. עם עוד שבוע אחד לבחירות, לא עושה רושם שמשהו יכול להזיק עוד לליכוד: מי שהתעצבן על השחיתויות, כבר עזב. 32 מנדטים זה כרגע המינימום של הליכוד (לפני המתלבטים, שיכולים עוד לשנות לכאן או לכאן, כמובן). לא בדיוק ימי הזוהר של המפלגות הגדולות, אבל בהחלט שיפור לעומת הבחירות הקודמות. בפני שרון עומדות, בקונסטלציה הנוכחית, לפחות שלוש אופציות ריאליות להקמת ממשלה אחרי הבחירות, והוא לא צריך לדאוג יותר מדי.

בעבודה, לעומת זאת, עדיין מנסים לנפנף בידיים, בתקווה שאולי אחד המצביעים הפוטנציאליים ישים אליהם לב. שלושה תשדירים חדשים הציגו היום בעבודה. הראשון מנסה להסביר מדוע עזבה המפלגה את ממשלת האחדות: מחדל הגדר, מובטלים, מיתון, עניים, ילדים רעבים. הם מזכירים גם את מה שהם מכנים "'הישגיו האישיים' של שרון": פרשת האי היווני, סיריל קרן. "רוצים להמשיך?" שואל התשדיר - "תצביעו מחל או שינוי". השני ממשיך לאיים על מצביעי שינוי, בהומור דלוח משהו: "מבצע למצביעי שינוי: מצביעים שינוי ומקבלים ממשלה ימנית צרה!", ועוד מוסיפים חידוד קטן: "בגלל המצב, כנראה לא תהנו במיוחד מזכייתכם זו". הא הא.



בתשדיר השלישי ממשיכה העבודה להציג את הרשימה שלה. בייגה שוחט (שכבר הופיע, אמנם, בתשדירי העבודה) מציג את הנתונים שנתפרסמו אתמול: 300,000 מובטלים. שוחט מנסה לשכנע את הצופים שהעבודה היא אלטרנטיבה אמיתית מבחינה כלכלית: "ב-‏92' קיבלנו משק עם 200,000 מובטלים, וירדנו ל-‏120,000. אנחנו יכולים לעשות פעם שלישית מה שעשינו פעמיים" (אני מניח שהוא מתכוון לימי ברק, אם כי ממשלת ברק לא הוזכרה בתשדיר).

העבודה נרתעת משום מה מעיסוק בנושאים הכלכליים. התשדירים של היום הם אולי סנונית ראשונה, אבל ההימור שלי הוא שכהרגלם, הם לא יצליחו למשוך קו הסברתי לאורך זמן. דווקא את נושא הגדר, שהיה לכאורה תחת אחריותו של פואד בממשלת האחדות, דווקא אותו מתעקשים לשמר בקמפיין של העבודה. אבל העניין עם הנושא הכלכלי הוא שהרבה יותר מדי מפלגות רוכבות עליו בבחירות הללו: מרצ, עם אחד, חד"ש, המרכז, ש"ס - שלא לדבר על מפלגות המחאה להב"ה וזעם. במצב כזה, לא מספיק להגיד שרע, צריך גם להגיד איך יהיה יותר טוב. את זה, העבודה לא עשתה. להגיד "עשינו" אף פעם לא משכנע. צריך להסביר מה תעשו. אבל מפלגת העבודה מתעקשת לפספס כל הזדמנות, וגם הנושא הכלכלי יחמוק מבין אצבעותיה.



ובכל זאת, קשה להתלונן על העבודה כשהם היו המפלגה היחידה שאפילו הזכירה את הנתונים מאתמול. במרצ הוזכרו העניים רק בחצי מילה, בדבריו של יוסי שריד שדיבר לפני שבוע בעת ביקורו בחברון. "אומרים שאין כסף", אומר שריד, "אבל פה הכסף זורם חופשי", אחרי שסיפר לנו התשדיר שמול 200,000 פלסטינים בחברון עומדים חיילים שמגינים על לא יותר משבע משפחות שיושבות בתל־רומידה.



ולא רק סיבות כלכליות יש למרצ לצאת מהשטחים. אחרי תקופה ארוכה שמרצ הסתירה את עמדותיה המוסריות לגבי השטחים, הוציאה היום המפלגה תשדיר שלחץ חזק על בלוטות הדמע: אם שכולה מספרת על בנה שנהרג במחסום ליד עופרה: "זה חור בלב שאף אחד שלא עבר את זה לא יכול להבין." האם קראה לצופים "לקחת איזשהו סטנד. שום קרוואן לא שווה מוות של ילד". את התשדיר סיימו צמד שקופיות עם מסר חזק: בראשונה נאמר שאותו בן נהרג כמפקד מחסום בעופרה. ובבאה: "המחסום בוטל למחרת". אי אפשר להתווכח עם זה.



גם חד"ש לא דיברו על הכלכלה. בתשדיר שלהם הוצג שוטר שנאלץ להתמודד עם הפגנת המושבניקים מול הכנסת: "זורקים עלי ביצים! חוסמים את הכביש!" הוא צועק אל תוך מכשיר הקשר, ובתשובה אומרים לו - לשמור על איפוק. והוא? סופג. לאחר מכן הוא עומד מול הפגנת מגדלי מלפפונים בטמרה: "חוסמים את הכביש! לא, לא זורקים אבנים... מלפפונים". את הפקודה שהוא מקבל אנחנו לא שומעים, אבל רואים: בצילומים אמיתיים מתוך ההפגנה נראים שוטרים בועטים במפגינים ומכים בהם נמרצות. היה אפשר להסתפק בזה, אבל חד"ש העדיפו להביא לנו שוב את דב חנין, שהסביר לנו שישראל נמצאת במשבר של זכויות אדם. את זכויות האדם, אומר חנין, "צריך לעגן לא רק בחוק, אלא גם במציאות." מול שני המסלולים של פוליטיקה יהודים ופוליטיקה ערבית, אומר חנין, "אנחנו מציעים שותפות יהודית־ערבית".

גם האיחוד הלאומי מציעים שותפות יהודית־ערבית. בערך. אחרי שהזכיר לנו התשדיר את תמיכתו של חאג' אמין אל חוסייני בהיטלר, המשיך התשדיר במשוואה: היום תומך אחמד טיבי בערפאת. "יאסין הוא המורה הרוחני שלהם", אומר ליברמן בתשדיר, וממשיך לספר לנו על פוגרומים ביהודים ובאותה נשימה גם על חסימת כבישים. את המסקנה מציג לנו אריה אלדד: לחזק את כושר ההרתעה של ישראל, לגרש משתפי פעולה עם הטרור, עונש מוות למחבלים, הדחת ראשי ערים מסיתים - וגולת הכותרת: התניית אזרחות בשבועת נאמנות. הדברים מופיעים על המסך בעת שאלדד אומר אותם: "ערבי־ישראלי, אתה מוכרח להחליט: להיות נאמן או ללכת מכאן".



גם במפד"ל רוצים לגרש, אבל הם מסתפקים במועט. בתשדירון קצר בינות למיחזור המתמשך של המפד"ל, אומרים בפשטות "מרוב פוליטיקה שכחנו את מה שחשוב באמת: כל עוד ערפאת נשאר, הטרור ישאר". קצר ולעניין. אם כולם היו כאלה היינו גומרים את המקבץ תוך חמש דקות. המממ...



גם במפלגת המרכז, ששמה לכאורה את הנושא החברתי בראש מעייניה, לא התייחסו היום לנתוני האבטלה. במקום זאת, בחרו לפנות לקול הרוסי. מסתבר שבמקומות השלישי והרביעי ברשימת המפלגה ישנם נציגי עולים. אלכס טנצר, שעמד, לטענתו, בראש "הועד לקיום הבטחות שניתנו לפני הבחירות" (נשבע לכם!), אומר שהוא לא עומד להבטיח הבטחות. הוא בסך הכל מתמודד, הוא אומר, "כדי לעזור לכם". אמינות. גם לריסה צפובסקי (מקום 4) רוצה להכנס לכנסת, ומספרת לנו שמפלגת המרכז דואגת לעולים "יותר מאשר מפלגות שאומרות שהן של עולים". סליחה, מי את?



ההפתעה של היום הייתה דווקא של יהדות התורה. כולם מדברים על הכל, כמובן, אבל רק ג' מדברת על... לא, לא יהדות - איכות הסביבה! חה"כ רביץ שהוכרז על־ידי גלובס כאחד מארבעת האנשים המשפיעים ביותר על איכות הסביבה בישראל, מספר לנו ש"אם אתה מצביע ליהדות התורה, זה קול חזק מאוד לנושא של איכות הסביבה". ממש ירוקים בשחור.



מחר בדיוק שבעה ימים לבחירות. בעבודה מתארגנת קבוצה שרוצה להציג את פרס כמועמד העבודה לראשות הממשלה. פרס, שקשה לו לא לקבל מחמאה כזו, עשוי ממש להסכים. לו אני הייתי מצנע, הייתי תומך במהלך שכזה - אחרי שגם פרס לא יצליח באמת להרים את העבודה מהקרשים, זה יהיה הסיכוי היחיד של מצנע לשרוד פוליטית עד לבחירות הבאות.

הייתי אומר שיהיה שמח, אבל כנראה שלא. באין אלטרנטיבה אחרת, נאלץ לחזור למועמדת היחידה שמשדרת אמינות: הצביעו לימור, לעתיד שחור.

צפייה מהנה.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "דו''ח תעמולה"

  • ערב טוב
    דובי קננגיסר • דו''ח תעמולה • 26/1/03 • 44 תגובות
  • הישורת האחרונה
    דובי קננגיסר • דו''ח תעמולה • 25/1/03 • 46 תגובות
  • האימה והפחד!
    דובי קננגיסר • דו''ח תעמולה • 23/1/03 • 22 תגובות

הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  מפתיע בהחלט • עמית מנדלסון
  סלחו לי על הבדיחה הרדודה • שועל • 3 תגובות בפתיל
  יהדות התורה ואיכות הסביבה • לוגי גרסקו • 15 תגובות בפתיל
  תצביעו מחל או שינוי • ליאור גולגר
  המתקפה על שינוי • משה דורון • 2 תגובות בפתיל
  כולם דוסים... • אליק • 2 תגובות בפתיל
  חבל שהעבודה לא מחליפה לפרס • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים