 |
עליה במפלס הכינרת | 1350 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
שטח פני הכנרת הוא-170 קמ"ר. לכן 1 ס"מ של מפלס שווה 1,700,000 מ"ק. יוצא ש-111 ס"מ שווים:... עוזי! |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר האחרון שהאיש פרסם (1) עסק בLength-based conjugacy search in the Braid group, ואתה מבקש ממנו להיות המחשבון שלך? נסה התחל -> תוכניות -> עזרים -> מחשבון. יוצא 188,700,000 אם תניח שהכנרת היא תיבה, ותזניח אפקטי קצוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי את המחשבון בעזרים,לא יודע למה. בכל אופן התכוונתי ש...מישהו יעזור (יעני בדיחה). פעם הבאה אנסה ברזילי:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארכיב המדובר ("arXiv") מקביל ללוח-מודעות גדול, ולא לעיתון מקצועי. לא הייתי קורא לסיכום שמופיע שם "פרסום" (מה גם שבמקרה הזה יש עוד ארבעה שותפים). המאמר האחרון שסיימתי לכתוב1, אגב, הוא עבודה משותפת עם איראני שעובד היום באוסטרליה. מעולם לא נפגשנו. 1 עדיין לא הוגש לפרסום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוביל הארצי הוא עוד תכנית בולשביקית שגרמה להרס סביבתי. הגיע הזמן להפסיק לשאוב מים מהכינרת, להתחיל להתפיל את מי הים התיכון, לתת ליזמים פרטיים לעשות את זה, ולא למשלם המיסים, ואולי אפילו להזרים מים מותפלים אל הכינרת, כדי לשקם אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר ורצוי אולי יותר לשלב בין השניים, כמות המים המותפלים הנידרשת גדולה מאוד ונגיד וימצאו יזמים פרטיים שמוכנים לעשותצ זאת יקח שנים רבות עד שהפרויקט יתחיל לעבוד. אבל בהחלט כדי ורצוי להתחיל לזוז בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזרמת מים מותפלים לכינרת היא רעיון גרוע, שיפגע באיכות מי הכינרת (שהרכבם ומליחותם שונים מאלו של מים מותפלים), וכתוצאה מכך - גם במאזן האקולוגי ובדגים החיוניים למניעת התפשטות אצות ברחבי האגם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמית, האם תוכל להתייחס בקצרה לטענותיו של צור שיזף ב YNET לגבי נחיצות הכנרת והמוביל הארצי? לטובת מי שלא קרא עיקר הטענות הן: א. המאגרים התת קרקעיים חשובים להספקת המים הרבה יותר מהכנרת ב.הובלת מים מהכינרת לרחבי מדינת ישראל היא מעשה אידיוטי. המוביל הארצי משעבד 10% ממשק החשמל (!) ג. יש תקופות בשנה שהמוביל עובד הפוך – הוא מזרים מים מבארות החוף אל הכינרת, רק כדי לשמור על המפלס שהוא חסר כל חשיבות ד. יש פתרון חסכוני למצוקת המים: לסגור את המוביל, להקים את "קו הניקוז המזרחי" ולהשתמש במי הביוב המטוהרים כ"מחזיק תיק הסביבה" באייל מן הסתם יש לך מה להעיר על אמיתותן של טענות חמורות אלה וישימות הפתרון המוצע. המאמר של צור שיזף: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, תודה על הקישור. לגבי הטענות, אדגיש מראש שאינני מומחה בתחום. 1. מפלס הכנרת חשוב בהיבט האקולוגי. כדי למנוע התפשטות אצות במים (ופגיעה באיכותם), יש צורך בהבטחת אזורי הרבייה של דגי הכנרת, בלגונות הרדודות של צפון-מזרח הכנרת. כאשר המפלס נמוך, הלגונות מתייבשות או מנותקות מהאגם, וכתוצאה מכך פגיעה במאזן האקולוגי. פגיעה נוספת עשוייה להיגרם בגלל מעיינות מלוחים. יש נביעות מלוחות בחוף הכנרת שמוטות בתעלה מיוחדת כדי שלא תמלחנה את האגם. עוד נביעות יש ככל הנראה מתחת לכנרת עצמה, אך לחץ המים המתוקים מעליהן מגביל אותן, כך שירידה במפלס משמעותה גם ירידת הלחץ - וסיכוי לחדירת יותר מים מלוחים. 2. תוואי המוביל הארצי הוא אכן תוואי מטופש, שהוא תוצאה של התפיסה שתיכננה בעבר הטיית הירדן מעל לכינרת (וחיסכון גדול בעלויות השאיבה - אך גרימת נזק אקולוגי עצום לכינרת ולירדן), והפיכת בקעת בית נטופה כולה למאגר מים ענק במקום הכינרת. התנגדות סורית לעבודות בירדן, אילצה את ישראל לשאוב את המים מגובה הכינרת (כ-210 מ' מתחת לפני הים), משם הם מועלים לגובה כ-200 מ' ואז לפי חוק הכלים השלובים, יורדים לנחל עמוד, וללא שאיבה נוספת, עולים כ-50 מ' לגדה השנייה, בואכה מאגר צלמון ובקעת בית-נטופה. אגב, גם התברר שבקעת בית נטופה מחלחלת ולא ראוייה כמאגר מים ארצי. מה שנשאר מהתוכנית זה מאגרי אשכול ליד צומת המוביל. התוואי אינו אופטימלי גם כי היה ניתן לעקוף חלק מהעליות הנגרמות בדרך, למשל ע"י העברת המוביל דרך בקעת בית שאן ועמק חרוד, לגובה מירבי של 100 מ' ליד העיר עפולה. עם זאת, זה היה מאריך בהרבה את המוביל ואינני יודע כמה חשמל היה נחסך. 3. אכן נאמר משהו על כך לפני כשנתיים בעיתונות. אינני יודע אם גם כיום. מה שכן, נדמה לי שיש הסכם עם הירדנים שהכינרת תשמש גם לאגירת מי הירמוך, וצינור מהכינרת יספק להם את חלקם במים הללו (אם כי יש להם כבר סכרים בירמוך). 4. טיהור מי שפכים הוא חיוני בלא כל קשר למצוקת המים בארץ, ואין לי ספק שיש לעשות זאת. אין לי נתונים עד כמה ניתן לנצל את מי השפכים כתחליף מלא לשאיבה מהכינרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2% ממשק החשמל למיטב ידיעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמה שכתבת בסעיף ג' לא ייתכן כלל. חלק ממתווה המוביל הוא תעלה פתוחה (למשל ליד מאגר אשכול בבקעת בית נטופה), והמיים זורמים במורד התעלה. איך אפשר להפוך זרימה כזאת ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן כנראה איזה אי הבנה. פעם היתה כוונה להשתמש במי המוביל כמאגר אנרגיה שאובה, כלומר לשאוב את המים בלילה, כאשר צריכת החשמל נמוכה ותעריפיו זולים, ולהפילם חזרה, להפעלת הידרו-טורבינה ליצירת חשמל, בשעות העומס. בפועל לא יצא הדבר אל הפועל. מה שנעשה הוא שלאחר כ35 שנות פעילות של המוביל הארצי, בהן הופעלו שלוש יחידות שאיבה באתר ספיר אשר לחוף הכנרת, על מנת לדחוק את המים לאגם צלמון, הוקמה יחידת שאיבה רביעית באתר ספיר. היחידה הרביעית מאפשרת לשאוב יותר מים בשעות בהן החשמל זמין (ויחסית זול), ולהמנע משאיבה בשעות תעריפי השיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תהיה ההשלכה של התפלה מאסיבית כזאת על זיהום האויר, ועל הגדלת התלות שלנו בדלק? אני חוזר ומציע כור אטומי משותף לנו למצרים, על חופי סיני, עם הקצבה של מים לרצועת עזה. חבל שכמו הפלשתינאים גם מובארכ לא קורא את ההודעות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כור גרעיני משותף לנו, למצרים ולפלסטינים, ועוד בסיני? אפשר לשאול איפה הפרויקט הזה עומד היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרויקט הזה עומד היום באותו מקום בו הוא עמד מקדמת דנא: בשום מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר "כור אטומי משותף לנו [ו]למצרים עם הקצבה של מים לרצועת עזה", אתה מתכוון למים שמשמשים לקירור הכור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראו ב http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2424053,00.h... את תגובה מספר 18. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונספירציה החדשה הזו הופיעה כבר בשבוע שעבר באתר המפוקפק של רוטר. מצד שני, ''תיק דבקה'' אפילו לא התייחס במילה אחת לאפשרות הזו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהאסטרונאוטים בעצם נרצחו, כדי שלא יחשפו את הסוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראי ה"סלון" לשעבר בוודאי ישמחו לשמוע ש Salon שינה את מדיניות המנויים וכעת ניתן לקרוא את כל המאמרים ללא מינוי (יש פרסומות, שאפשר כמובן לסנן). היאח הידד. www.salon.com
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק בגלל הגשם אלא גם בגלל הביוב . אבל שטויות הרי בסופו של דבר מי שותה את המיים האלא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הדברים כבר נאמרו גם במאמר שפורסם באייל ("ספינת השותים", אני חושב שקראו לו). אבל סעיף 10 הטריד אותי קמעה - האם באמת ההתחממות הגלובלית גורמת למחסור עולמי במים? ההגיון אומר שלא: התחממות כיפות הקרח הגדולות גורמת ל*יותר* מים להיות זמינים להתנדפות ולהפיכתם לעננים. לפיכך, המגמה הגלובלית צריכה דווקא להיות של *ריבוי* גשמים (אם כי יתכן שלא באותם אזורים כמו בעבר). המדבר יהה ליער-גשם, ונופה של שוויץ יעשה צחיח. וזו תהיה נקמתנו המתוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שיותר מים בימים משפיע על כמות המים בשמים. מה שאולי משפיע זה שטח פני הים והטמפרטורה של האויר, שכן ככל שזו גבוהה יותר, הוא סופח יותר מים (זכור את ההגדרה של אחוזי הלחות), כך שהתחממות גוזרת לכאורה יותר מים באויר. אולי ההתחממות גוזרת פחות מעברים חדים בין אויר חם יחסית ורווי נוזלים לאוויר קר, בו הם מתעבים לכדי טיפות? בעצם מה אני יודע, אני לא קלימטולוג, אלא סתם. ויכול להיות שהכותב סתם חינטרש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכינרת עלתה עד כה במטר וחצי. אתמול נוספו כמה מיקרונים לאחר שדלף סולר מספינה שעלתה על שרטון. הארץ: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום רביעי עלתה הסירה על שרטון, ואף אחד לא חשב שכדאי לשאוב ממנה את הדלק? מילא, הסולר בטח יהרוג את הקוליפורמים שהגיעו עם הביוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבו, חשבו, אבל זה לא כל כך פשוט. בעלי הספינה רצו לשאוב את הדלק, על מנת למזער את הנזק (שנגרם להם, לא לכנרת), אבל חברת הביטוח הודיעה שאם הם ינסו לטפל בספינה לפני ששמאי מטעמה יעריך את הנזק, תהיה בכך הפרה של תנאי הפוליסה. חברת הביטוח פנתה לשמאי, אבל הטלפון שלו היה בלתי זמין. כאשר סוף סוף הצליחו להשיג את השמאי, הוא אמר להם שהוא לא יכול לבדוק את הספינה במהלך סוף השבוע, כי זה סוף השבוע של Valentine's, והוא יוצא עם אשתו לסוף שבוע רומנטי בצימר בגליל, ובכלל, הוא לא עובד בסופי שבוע, אבל ביום ראשון על הבוקר, דבר ראשון, הוא יוצא להעריך את הנזק לספינה. אז סתם להשמיץ ולהגיד שלא חשבו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה הסימן הכי מדאיג למצב האומה? (הפתרון בהיפוך למטה) ________ פתרון: תוניצרב רבדמ אל התאש ןיבהל תוינש המכ יל חקלש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף משהו טוב קורה לנו... היה ממש כיף לראות בטלוויזיה את כל המים הזורמים בצפון. הייתי רוצה ללכת לשם עכשיו וללכת במים הקרים. למרות שחסרים לנו עוד מים לפחות עלה המפלס בקצת. אני מקווה שעד סוף החורף הכינרת תעלה עוד ואז לא תהיה לנו בעית מים כל כך רצינית... ענת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
YNET מפרסמים (עד שימאס להם) עדכון יומי על מפלס הכינרת: (יש שם אפילו אנימציה של מים זזים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומשום מה הקו האדום התחתון שלהם הוא מינוס 219 - קרוב לשבעה מטרים מתחת למפלס הנוכחי. אני כמעט בטוח שזו טעות של העיתון. אולי הגיע הזמן לחזור לקו האדום המקורי עד לפני כשנתיים-שלוש (כבר שכחתי כמה בדיוק, נדמה לי מינוס 213). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. בזרוע המודפסת של העיתון דווקא כתוב (מתחת לתחזית בעמוד האחרון) שהקו התחתון הוא מינוס 215.5 מ'. הקו העליון - מינוס 208.9, והמפלס נכון להדפסת העיתון: מינוס 212.81. וצביקה פיק כתב את "התקווה", אבל זה כבר בכתבה ליד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כתב את התקווה בעת שביקר בקבר רחל שעל הר הבית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האימבר הזה היה שאקל רציני הוא כתב את התקוה (בוראיציות שונות) בכל מקום שבו היו מוכנים לשלם לו במשקה תמורת שיר. אף אחד לא יודע איפה השיר נכתב בפעם הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבתי לא מדויק, הרבה אנשים ''יודעים'' איפה התקוה נכתבה בפעם הראשונה אבל כל אחד מהם ''יודע'' על מקום אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה ראית את "הכל אנשים" על אימבר, הא...? אפשר בהזדמנות זו להעלות על נס את הסדרה הזו ואת פועלו של מודי בר-און? הצלחתי להקליט בשתי שבתות (איזה יופי שהשבת נכנסת ערוץ 23 נכנס ללופ!) 12 פרקים מהסדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלא ראיתי את הכל אנשים על אימבר, את השידור המקורי פשוט פיספסתי וכיוון שאינני צופה בלופ של ערוץ 231 נבצר ממני להנות משניניותיו של מר בר-און. אני גם לא חובב ספורט ולכן אינני נוהג לצפות בו בתוכניות הספורט הרבות שבהן הוא נוהג להשתתף אך אני עוקב אחרי הפרסומות של בנק דיסקונט ואני חייב להודות שאכן מדובר בבחור נחמד עם הרבה מאוד פוטנציאל. אם אי פעם ימצא ערוץ 10 לנכון להעלות את הטלה-נובלה או הסידרה הקומית המבוססת על חיי, מובטח לו תפקיד גונקל, אם יחפוץ בו כמובן. כפי הנראה, עד שזה יקרה הוא כבר יהיה בגיל המתאים. את פריט המידע לגבי התקוה קלטתי באחת מתוכניות הבידור המשוחזרות מידי לילה בערוץ 33. אחד מותיקי היישוב שהוא נכדו של מי שניהל את בית המרזח הראשון במושבה ראשון לציון מוכן היה להשבע שהתקוה נכתבה תמורת חצי בקבוק ברנדי מדיצינל שהעניק סביו למר איבר. ============================================== 1 רובו משודר במהלך השבת ובמוצאי השבת אני עסוק בהתבסמות והתבהמות, על מנת להפריד בין קודש לחול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה *כיף* שהשבת נכנסת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטבריה מסתפקים בכך שנציב המים לא יזיז את הקו האדום העליון... מינוס 213 היה הקו האדום עד חורף 1999 כשמאיר בן מאיר הוריד את הקו לראשונה ב-30 ס"מ,ואח"כ זה המשיך עד מינוס 215.5 הנוכחי. 1 "עצמותיה של רחל המשוררת יועברו לקבורה בחוף אגם בשוויץ" (כותרת בדבר אחר מתקופת הבצורת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספרים אצל YNet תוקנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פברואר שבר את כל השיאים-http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/268018.html עכשיו אפשר לפתוח באייל התערבות אם יצטרכו לפתוח השנה את סכר דגניה. ל-YNET נמאס,הקישור למפלס לא מגיע לשום מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור דווקא עובד, אבל כעת אתה חשוד1 בהיותך זהות בדויה של כותב/ת אחר/ת באתר שגם חווה בעיות טכניות בגישה ל"ווינט". 1לא באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה,הקישור עובד מאז שהתערבת בבעיה. 1 אני זהות בדויה? למה לא בעצם, אבל תן לי לבחור את ההוגה שלי,רגע... 1מזל,כבר חשבתי שאצטרך לשחק עם הפרוקסי תגובה 131903 דבר שעלול להגמר אצלי בהדבקת המחשב באפוקסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כל יום מתעדכן הנושא עלית מפלס הכנרת וגילתי אצלכם ממש בורות נתונים רחוקים מאוד מהמציאות בבקשה להתעדכן ומהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עדכוני חדשות'' באתר הם כמו עיתון - נכונים ליום הפרסום. אם בידיך נתונים מעודכנים יותר, אתה מוזמן לפרסם אותם כתגובה לדיווח המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שושו נתן, ברקוויאם לאי שהיה בכינרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרקוויאם מיותר, הפרידה היא זמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/386298.html : מהם בדיוק "המקומות הנמוכים" בהם יש חשש מהצפות? האם הכוונה לאיזורים גיאוגרפיים נמוכים יחסית בארץ (נניח, בקעת בית-נטופה), או ל"נמוכים לוקאלית" (המרתף בבית שלי)? האם כל מי שגר ב"מקום נמוך" מודע לכך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שגר ב"מקום נמוך" יותר משנה אחת, כבר יודע על כך. אין הכונה לאלה שגרים על חופי ים המלח. ________________ 1- ולא גלובלי. הא, גלובלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשרד התשתיות שוקלים לא לפתוח את סכר דגניה ולתת לכינרת לעלות על גדותיה. שר התשתיות יוסף פריצקי מסביר ש:"עלות המים שיוזרמו לים המלח גבוהה מעלות הנזקים שאולי ייגרמו" ולכן כדאי אולי לספוג את עלות פיצוי הנפגעים כדי להרוויח עוד מים. "מעריב": http://www.maariv.co.il/channels/1/ART/654/021.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה זה מתקשר לי לדוח שהאקונומיסט חשף, כפי שמופיע בתגובתו של גיל לדרמן תגובה 199179. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שווה כל טבריה תחתית? אפשר לקנות אותה בחרוזים צבעוניים בשווי עשרים וארבעה דולר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולל או לא כולל המים שמעליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה ועדיין לא הבנתי את הנזק שייגרם ממים שיוזרמו לים המלח. פרט לכך שחשבתי שמצב ים המלח בכי רע והוא צריך שיוזרמו אליו מים, אני לא מבין עד כמה מים של אגם שעולים על גדותיו שמישים יותר ממים שזורמים לים המלח. יש הסברים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אפשר לשתות אותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הגוויות של הטבריינים שצפות שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול עכשיו לבזבז מים כמו שאני אוהב במצפון נקי ואפילו לטעון שזה בשביל להציל טבריינים מטביעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. לא די בכך שאתה מבזבז מים יקרים, אתה גם מציל טבריינים מטביעה. אותך לדרדסבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" מפלס הכנרת עלה בסוף השבוע האחרון ב-17 סנטימטרים, והוא עומד כעת על 210.34-. מדוברות נציבות המים נמסר כי מדובר בעליייה הגדולה ביותר שנרשמה החורף." ולמה הידיעה הזו מופיעה במדור חינוך ובריאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הידיעה הזאת לא מוסיפה לך בריאות, יש צורך לחנך אותך מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנמלה הצטננה, השתעלה ולא יכלה האומללה לשיר עם כל המקהלה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יכול להיות שכבר שנתיים (פחות יום) כתוב שם "441 ס"מ" (במקום "144") ואף אחד לא שם לב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההפרש בין 208.9- ל- 213.31- לפי החישוב שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה עם הפיצ'ר הזה שאפשר לשלם כסף בשביל שימחקו הודעות שלי? זה כבר ממומש? יש הנחות למאותגרים-מתמטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרטים אצל טל כהן או שכ''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר הסרת תגובה בודדת הוא 25 ש"ח. מאותגרים מתמטית מקבלים הנחה של 10% ולכן הם משלמים 27.5 ש"ח בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול גיליתי שבמרכול השכונתי מוכרים אריזה של חטיף מסויים ב- 3.65; "מבצע: 3 ב- 11 ש"ח!!!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתובבת איזו מצגת שבה יש מודעה של הסופרסל אא"ט שבה מציעים מוצר אחד ב-4.15 ש"ח ומבצע - 2 ב-10 ש"ח. (כן אני יודע, עוד מעט יהיה עדכון על ועידת שארם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, הכינרת מקבלת מים גם מהגשמים שיורדים עליה ישירות וגם מהנחלים שמתנקזים אליה. אז איך, לכל הרוחות, יכול להיות שביממה נתונה מפלס הכנרת עולה בפחות מהמשקעים בסביבתה בלבד? למשל, מתוך ידיעה ב-ynet מהיום: "מפלס הכינרת עלה ביממה האחרונה ב-2.5 ס"מ ועמד הבוקר על 209.955- מטר מתחת לפני הים. כך נמסר מרשות המים. באזור ירדו קרוב ל-30 מ"מ גשם." זה לא מקרה יחיד, ונתקלתי בעבר בהרבה דיווחים כאלה. שלוש תשובות אפשריות עלו בדעתי - 1. הדיווחים על עליית המפלס לא לגמרי מסוכנרנים עם הדיווחים על המשקעים, מבחינת ההגדרה של "יממה". 2. המשקעים שיורדים על מרכז הכינרת נמוכים באופן עקבי מאלה שיורדים על היישובים שסביב הכינרת, מסיבה מטאורולוגית כלשהי. 3. המשאבות של המוביל הארצי אחראיות להפרש. מישהו יודע מה הסיבה האמיתית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שלאחר שלאחר שנים רבות התחילו בחורף שעבר לשאוב מים מהכנרת. גם העובדה שבחורף האחרון הכנרת לא עלתה על גדותיה נובעת מהשאיבה הזאת ואולי גם מהפתיחה החלקית של הסכר כפי שרואים בתמונה שהצגתי כאן בזמנו. אז ייתכן ש 3 היא הסיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הזאת מסתובבת באייל כבר תריסר שנים... תגובה 469501 התשובה הכי סבירה שקיבלתי עליה (ממישהו לא מוכר באיזה פורום מזג אויר) היא סעיף 2 שציינת. סעיף 3 היה לא בתוקף במשך שנים רבות בהן התופעה התרחשה. השאלה הגדולה יותר היא איך זה יכול להיות ששאלה כזאת עדו לא באה על פתרונה בפומבי למרות שפע החזאים שמתקיפים אותנו בכל ערוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, לא זכרתי את התגובה הזאת שלך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: חלק מהגשם מתאדה. לפי רשות המים מדובר באחוזים גדולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שבמזג אוויר כמו היום יש אידוי טבעי שאינו זניח. אבל אני אעשה ניסוי קטן, ואניח היום בחוץ (במקום מוגן מגשם) כלי עם קצת מים, ואנסה למדוד מחר בכמה ירד המפלס שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאות הניסוי הן שאחרי קצת יותר מ-24 שעות, ירידת המפלס בכוס המדידה שהנחתי בחוץ (אם היתה בכלל ירידה) היא מתחת לסף הזיהוי שלי בעין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין האידוי: הוא לא מקזז אפילו את הזרימה הקבועה של הנחלים והירדן בימים אלה (ולראיה המפלס עלה ביממה האחרונה בחצי ס"מ בלי שירדו גשמים באזור) - זרימה שאותה נצטרך להוסיף לכמות המשקעים שיירדו בפרק הגשם הבא (בהנחה שהוא יגיע בקרוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי שחלק גדול מהמים הכינרת זורם דרומה לים המלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן יש סכרים בכנרת שמונעים זרימה ממנה עד שתגיע לגובה מסויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את הסכר פתוח לרווחה/וכל שפעת המים נוהרת בשמחה. אותך לדב! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הנכון: https://www.youtube.com/watch?v=xleIGtfpUWQ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בכל זאת צדקתי לגבי סכרים על הכנרת: ביממה האחרונה פתחו את סכר דגניה בתור תרגיל הכנה לקראת חורף גשום במיוחד. https://youtu.be/O6UYQh9GNRQ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות המשקעים במילימטר נראה לי פרמטר מאד מאד לוקאלי, ולכן רועש מאד אפילו בין שני מקומות שמרוחקים קילומטר יחיד זה מזה. הבוקר נסעתי מהשכונה שלי בגשם זלעפות,ותוך חמש דקות היית תחת שמיים כחולים למחצה. בתור פרמטר מאד רועש, הייתי דורש לפחות מיצוע של כמה עשרות נקודות בשטח הכינרת (מוכן להתפשר על גדותיה בשם העקרון הנולוגרפי המונמך במימד), ואם זה לא מתיישב עם עליית המפלס זה ראוי לתהייה כמותית באמת. הסטייה בין 30 מ"מ ל-25 עלייה במפלס - כולה סטייה של 17 אחוז - נראית לי סבירה מאד בהתחשב בדיוקי המדידה האמורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שנתוני המדידה מתקבלים ממספר קטן מאד של נקודות, אולי אפילו מתחנה יחידה (צמח). גם הדיוק במדידת המפלס מוגבל. המדידות נערכות בקרבת החוף, היכן שמשרעת הגלים עולה בד''כ באופן משמעותי על השינוי היומי. אפקט נוסף שאולי תורם הוא גידול שטח הכנרת עם עליית המפלס. בצפון מזרח הכנרת, למשל, עליה של ס''מ בודדים מציפה לא מעט דונמים שהיו קודם יבשים (לצורך העניין) ולכן החילחול והספיגה בקרקע גדולים יותר. זה גם גורם לגלים בשלב הנסיגה להשיב פחות מים ממה שהוציאו בשלב ההתקדמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייתיות של המדידות שמוזכרת כאן ובתגובות נוספות לא מסבירה את ההטייה *השיטתית* לכיוון בו עליית המפלס קטנה יותר מכמות המשקעים שנמדדת. הגדלת שטח הכינרת לא ממש פותרת את הבעיה, כי גם על השטח שנוסף עם עליית המפלס ירד גשם. הבדל בין המספרים נשאר גם כאשר אנחנו בשיא החורף כשהאדמה - במיוחד בסמוך לחוף - רוויה כמעט לגמרי. איך קצת חלחול יכול לבטל כליל ובעודף(!) את זרימת המים מאגן ההיקוות? לפחות מה שמגיע מהסביבה הקרובה לכינרת אמור להשפיע על המפלס תוך זמן קצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שסייגת, ההטיה אינה בהכרח שיטתית. אנו שמים לב כשאנו קוראים על האנומליה לכאורה, אבל שוכחים את כל אותן הפעמים שבהן המדידות נראו הגיוניות. את השפעת הזרימות הייתי מפריד, לצורך הדיון. משחקים שמה פקטורים נוספים1 כמו הזמן. לעניין הרוויה: נניח שהגינה שלך מלאה בבוץ, ואפילו נוצרה בה שלולית קטנה. אם תרוקן את השלולית בעזרת דלי, ותחפור תחתיה לעומק מטר בעזרת כלי החפירה החביב עליך (אחרי המקלדת :) ), יש סיכוי טוב שהקרקע למטה תהיה די יבשה. אני מנחש שתקבל תוצאה אחרת אם השלולית גדולה ועמוקה. אם תטען שחילחול לעומק דורש יותר זמן, לא תהיה לי תשובה עניינית. לכבוד הדיון, הסתכלתי באתר השרות המטאורולוגי. גיליתי שנוספו עוד שתי תחנות "רשמיות" לחופי הכנרת, בכפר נחום ובבית ציידא השכנה. בעוד שבצמח ובכפר נחום ירדו כ-33 מ"מ, בבית ציידא נמדדו רק 22 - מתחת לעלייה של 2.5 במפלס. זה מחזק את ההשערה שהאינטרפולציה אינה בהכרח מוצדקת. יהיה מעניין להשוות ממוצעים רב שנתיים כדי להעריך אם הפלקטואציות המרחביות עקביות. בפורמט הישן של אתר השרות זה היה מאד נגיש. בפורמט הנוכחי לא מצאתי גישה נוחה לנתונים (אשמח לקבל לינק). בכל מקרה, לגבי תחנות חדשות, ממוצעים רב שנתיים פחות מחכימים. 1למשל: ככל שהמפלס גבוה יותר, השטח גדול יותר וצריך להזרים יותר מים כדי להעלות את המפלס בס"מ נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שסייג זה היה אני, בתגובה 728722. וכן, חשבתי שיכול להיות שאני נופל קורבן להטיית אישוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוקב אחרי המספרים כבר שנים, אמנם לא באובססיסיות כך שאולי פספסתי משהו, אבל למיטב זכרוני מעולם לא שמעתי הפרש בכיוון ההפוך בימים גשומים (ברור שאחרי גל גשמים המפלס ממשיך לעלות אבל לא בזה עסקינן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הזכרון שלי אני כבר לא סומך, אז על שלך?? צפויים לנו ימי גשם בשבוע הקרוב. בוא נעקוב. (והפעם לא נסתמך על ynet אלא נקרא את עליית המפלס מהאתרים שעוסקים בכך, ואת מדידות הגשם מאתר השרות המטאורולוגי + תחנת מסדה כביקורת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל עכשיו גם צפויים לזרום יותר מים בירדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר הגשמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ''ג סבור שהאנומליה שיטתית גם כשיש זרימות מתונות. אם האנומליה תחזור השבוע, נוכל להשוות עם המדידות בתחנות השונות כדי לוודא שכולן מעל השינוי במפלס. אם לא תחזור, אז כנראה שהאנומליה לא כל כך שיטתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששכ''ג עוטף במרכאות את המילה ''השיטתית'', אני מניח שגם הוא מסייג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער לבשר לך שבנוסף לבעיות הזיכרון יש לך גם בעיות ראייה. שכ''ג עטף את ''השיטתית'' בכוכביות (שמסמנות, כידוע, הדגשה), ולא בגרשיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראייה שלי מצוינת. זה הכתב שלו שלא ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שברגע נתון ייתכנו הבדלים משמעותיים בקצב ירידת המשקעים בין מקומות סמוכים (גשם זלעפות במקום אחד, ושמיים כחולים למחצה במרחק חמש דקות). אבל על פני יממה שלמה, המשקעים המצטברים בשני מקומות סמוכים כאלה יהיו בד"כ הרבה יותר קרובים. אני זוכר דיווחים בשנים קודמות על ימים עם משקעים של מעל 50 מ"מ, נניח, בצפת, קצרין, צמח, טבריה, וכו', אבל כינרת שעולה משמעותית פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה עדכנית: תל אביב 22 ביממה ובית דגן 28. והמרחק ביניהן פחות מעשרה קילומטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. ועכשיו תדמיין שבאותה יממה ירדו ברמת השרון 25 מ"מ, בפתח תקווה 32, ובבת ים 21, אבל מפלס האגם ההיפותטי שלחופיו ממוקמים כל היישובים האלה עלה רק בס"מ אחד, וזה למרות שגם נשפכים אליו כמה נחלים. לא מוזר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא נראה לי מתאים לנתונים מהכינרת שהראו על סטייה קטנה הרבה יותר מהדוגמה ההיפותטית הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים הספציפיים מאתמול אכן מצביעים על סטייה קטנה יותר, אבל למיטב זכרוני, בעבר היו גם היו סטיות בסדר גודל של המספרים שכתבתי בתגובה הקודמת שלי. חוץ מזה, כפי ששכ"ג כתב למעלה, יש הטייה שיטתית לרעת העלייה במפלס הכינרת (עד כמה שההתרשמות הלא מסודרת שלי מהמספרים תקפה), אז אקראיות מרחבית גרידא לא מסבירה את התופעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שעקב תופעה מיקרואקלימית אמיתית, מעל אגם מים יש קצת פחות משקעים מאשר מעל יבשה? חשודים אפשריים: אדמה מתקררת ומתחממת יותר מהר ממים, אולי זה משפיע גם על טמפרטורות העננים מעל האגם (ונזכיר שהכינרת היא אגם שאורכו עשרות קילומטרים). חלקיקי עיבוי באויר בגלל יותר אבק/זיהום מעל האדמה. הפרשי לחות כאלה ואחרים. הפרשי גובה - לפחות לכיוון מזרח, יש מהכינרת עלייה מאד תלולה בגובה. יש סיכוי שכשגוש אויר מגיע מהכנרת מערבה ו'עולה' על ההר, העלייה המהירה בגובה מורידה את הטמפרטורה, מעלה את הלחות כתוצאה מיידית, וגורמת לעודף משקעים. זה דומה לתופעה של מדבריות ב'צל גשם' - רכס הרים בין הים למדבר גורם למשקעים לרדת בצלע ההר הפונה לים, ובצידו השני של ההר האקלים יותר מדברי ויבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק היה הכיוון של השערה מס' 2 שלי, בתגובה 728661 שפתחה את הפתיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני סנטימטרים. או שניים וחצי. וחוץ מזה, במישור החוף זה יכול להיות הגיוני: יש חלחול למי תהום. אבל זה כבר באמת לא רלוונטי לדוגמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להסביר למה בדיוק אתה מתכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שטמפרטורת המים בכינרת ירדה במתאם גבוה לגשמים, האם התכווצות נפח המים באגם משמעותית מספיק בכדי להסביר את המילימטרים החסרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהערכה שטחית, אם אכן הייתה ירידה של מספר מעלות, זו לא השערה מופרכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכל לשתף בנתוני ההערכה השטחית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מויקיפדיה אפשר לקחת את הנתון לפיו ההתפשטות הלינארית של המים בעשרים מעלות צלזיוס היא 69e-6 . גם מויקיפדיה העומק המקסימלי של הכינרת הוא במרכזה 44 מטרים ולפי קווי הגובה נראה שהוא משתנה לינארית עד החוף. לעניין הקרור, העובדה שהקרור הוא מלמעלה משחקת לטובתנו מסיבות ידועות. אבל עדיין החלק הבלתי ברור הוא בכמה יכולה לרדת הטמפרטורה ביום אחד (מחודש לחודש היא משתנה בעונה זו ב 4 מעלות). אז אם נניח שהשינוי במקרה של שינוי פתאומי במזג האוויר הוא 2 מעלות (אין לי שום מושג אם זו הגזמה או המעטה) וניקח עומק ממוצע של 20 מטר, נקבל כמעט 3 מילימטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקרר שתי כוסות מים גליליות מושלמות. גובה המים זהה, ואחת בקוטר כפול מהשניה. האם גובה פני המים בשתיהן ירד באותה המידה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. יש איזה מלכוד בשאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה, יש בכל זאת איזה הבדל שעדיין לא ברורה לי השפעתו. אני חושב במקום על גלילי המים על גלילים מוצקים. במקרה הזה ברור שהגובה יקטן באותה מידה. אבל גם הקוטר יקטן. ואז אם נחזור למים הם יתפסו גם את הנפח מסביב (בהנחה שהמיכל לא התכווץ אף הוא עקב הקירור) שיתפנה וירדו עוד קצת. אז אולי יהיה הבדל. צריך לחשוב עוד קצת מי ירד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מניחים שקיים קבוע התכווצות תלוי טמפרטורה של הנפח כמו שקיים קבוע התכווצות של האורך, אז אם לא טעיתי מקבלים אותה ירידה בגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קבוע ההתפשטות הוא נפחי או לינארי (כלומר של מימד אחד בלבד)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שבקישור שכבר הבאתי יש טבלה שמתוכה לקחתי את מקדם ההתפשטות הקווי. עכשיו אני רואה שבאותה טבלה מופיע גם מקדם התפשטות נפחי. אני מניח ששני סוגי המקדמים אינם מאד מדויקים ואין בטבע התפשטות לינארית לגמרי כפונקציה של הטמפרטורה. אבל זה קרוב. ואנו רואים שיש קרוב גם לזה וגם לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני רוצה למחוק את המלים ''אם לא טעיתי'' מתגובתי הקודמת. זה מאד פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שבטבלה הנ"ל המקדם הנפחי הוא בדיוק המקדם הלינארי מוכפל ב 3. אם תחשוב על קובייה מוצקה ותגדיל כל צלע פי 1+r הנפח יגדל פי 1 +r בשלישית, וכך אפשר לחשב את המקדם הנפחי מתוך המקדם הקווי. זה יוצא לא בדיוק פי 3 אבל בערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, כמו שהיינו מצפים, מקדם ההתפשטות הנפחי הוא *חזקת 3* מהמקדם הלינארי, ורק עבור שינויים קטנים הוא יוצא מוכפל בשלוש (קירוב של חזקת שלוש כאשר התוספת לאורך המקורי קטנה). גם קישור הויקי שלך מציין זאת, לשמחתי (לקח לי זמן למצוא איפה והייתי מודאג לרגע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטבלה שבקישור הזה נראה לי שכל המקדמים הנפחיים הם הכפלה ב 3 של המקדם הקווי. המספר הכי קטן בטבלה 0.33 חלקי מליון עובר ל 1 חלקי מליון בטבלה ולפי החישוב זה יוצא 0.99000033 חלקי מיליון. המספר הכי גדול הוא של המים 69 חלקי מיליון. הוא עובר בטבלה ל 207 חלקי מליון ובחישוב המדויק מקבלים 207.0142833. כלומר מעשית ההכפלה ב 3 היא מדויקת מספיק. איני חושב שזה קשור לשינויים קטנים. עד כמה שהבנתי מה שכתוב שם שעצם הקביעה שמקדם ההתפשטות הן הנפחי והן הקווי הוא קבוע , כלומר שצריך להכפילו בהפרש הטמפרטורה כדי לקבל את הגידול במידה הוא נכון רק כשמדובר בהפרשי טמפרטורה קטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמה שמבלבל לאורך הפתיל (לפחות אותי), זה שהגדרת מקדם ההתפשטות היא לא אינטואיבית (או למצער - זה מה שבלבל אותי עד שחפרתי בנוסחאות בויקיפדיה). ההגדרה ה'אינטואיטיבית' היא כפלית - אם החומר התארך פי שתיים עבור שינוי של 1 מעלה, אזי המקדם יהיה 2. (ואז כמובן, הנפח יגדל פי 8, והמקדם הנפחי יהיה 2 בחזקת שלוש או 8 כצפוי על פי אותה אינטואיציה). אבל לא - מקדם ההתפשטות הנפחי(/אורכי) מוגדר רק על ה*הפרש* בין המצב המקורי למצב אחרי ההתפשטות. ולכן, אם החומר התארך פי 2 המקדם הלינארי יהיה 1 (2-1), ואם הנפח גדל פי 8 המקדם הנפחי יהיה 7 (8-1). מכאן אנחנו מיד רואים שהמקדם סוטה מהחזקה המשולשת הצפויה. אז מאיפה מגיע דוקא הגורם ה*כפלי* ולא ה*חזקתי* של שלוש במעבר ממקדם אורכי למקדם נפחי? מהקירוב למספרים קטנים: אם האורך אחרי ההתפשטות גדל ב-r קטן מאד אזי הקירוב 3^(1+r) נותן בערך 1+3r (כי שאר הגורמים עם חזקות גבוהות של r קטנים מאד). למשל, נניח ש-100 מטר התארכו באחוז ל-101. 101 בשלישית יתנו לנו 1030301 שזה תוספת של 3.03% על הנפח המקורי. זה קרוב לפי-שלושה מהאחוז המקורי, והקירוב משתפר ככל שמקדם ההתארכות קטן. כמו שראינו - הקירוב הזה נכשל כשלון חרוץ בדוגמה הראשונה, שבה היחס בין מקדם אורכי לנפחי הוא 7 ולא 3. בויקיפדיה נרמז שלא רק הקירוב נכשל על התארכות גדולה, אלא שכל המודל הלינארי של התארכות מתחיל לאבד את התוקף שם, אבל זה כבר ענין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה לעשות אכן, ככל שמדובר במוצקים או נוזלים מדובר במספרים קטנים מאד, ולכן הקירוב הזה טוב. מה היא הדוגמה הראשונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה של התארכות פי 2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גידול בנפח פי 2 למעלת צלסיוס אחת זה משהו שלא קיים. אפילו גז אידיאלי (בטמפרטורת החדר) זקוק כמעט ל 300 מעלות כדי שנפחו יגדל פי שניים. אבל בעיקרון כל מה שאמרת נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שזה קורה כמה עשרות פעמים בשנייה במכוניות של כולנו - לא ממש תנאי קיצון שמצריכים דוגמאות אסטרונומיות כדי לקיים אותם. אבל כמובן שזו היתה רק דוגמה לסבר את האוזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכפלת הנפח בגלל עלית טמפרטורה במעלת צגסיוס אחת? זה לא קורה במכוניות שלנו. אפילו לא פעם אחת ביממה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברת על 300 מעלות. (כל החישוב שהראיתי קצת מפשט ולכן כולל את מקדם ההתפשטות *כפול* השינוי בטמפרטוה כמספר יחיד. כך שלמשל ההכפלה ב-2 שהזכרתי יכולה להיות עבור מקדם של 0.01 והפרש של מאה מעלות. את החלוקה הספציפית ביניהם השארתי בתור תרגיל לקוראים :) ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אתה אומר שסמוך לכל ארוע גשם, הטמפרטורה בסביבת הכינרת יורדת -> טמפרטורת המים בכינרת עצמה יורדת -> צפיפות המים בכינרת עולה -> המפלס יורד? והתהליך הזה קורה בסקאלה של שעות (מקסימום ימים), די הרבה פעמים כל חורף? אני לא אוקיינוגרף או מטאורולוג, אבל לי זה לא נראה סביר - הבדלי הטמפרטורה בחורף בין יום גשום ליום בלי גשם הם יחסית קטנים, ולגוף מים גדול יחסית כמו הכינרת לוקח הרבה זמן (הייתי מנחש סדר גודל של שבועות) כדי לשנות את הטמפרטורה שלו בהתאם לטמפרטורת הסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סמוך ל*כל* אירוע גשם, אך כן במקרים בהם אתה והשוטה הבחנתם. לא כי הטמפרטוריה בטבריה יורדת אלא בעיקר כי המים לא סופגים את המנה היומית של קרינת השמש, אך חוץ מזה הבנת את השאלה שלי. האגם המקומי בו אני שוחה בהחלט מתקרר בכמה מעלות בימי סתיו מעוננים. אני לא יודע כמה מהר הכינרת - שהיא עמוקה יותר - יכולה להתקרר בימי אין-שמש. אני גם לא יודע מה עומקה הממוצע או מהו מקדם ההתפשטות של המים בטמפרטורות הרלוונטיות. קיוויתי שמישהו אחר ידע ויגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הגרף הזה, טמפרטורת הכינרת נעה לאורך השנה בערך בין 16 ל-30 מעלות. בחישוב גס שערכתי עכשיו, ע"פ נתוני הצפיפות/טמפרטורה שכאן ולפי עומק ממוצע של 25 מטר (ויקיפדיה אומרת 25.6), ירידת טמפרטורה מ-22 ל-20 מעלות אמורה להעלות את המפלס בכ-3.7 מ"מ (לא שכחתי לקחת שורש שלישי של יחס הנפחים, כדי לקבל את הפקטור של השינוי רק במימד הגובה). זה דומה למה שיצא לדב בתגובה 728757. אז מצד אחד השינוי הוא יותר ממה שהייתי מנחש (תודה שדירבנת אותי לערוך את החישוב!), אבל מצד שני, אני מעריך שהתקררות של שתי מעלות - לכל עומק הכינרת - היא תנודה יותר גדולה ממה שקורה בסקאלת זמן של שעות, ואפילו ימים. וגם אם יש תנודות כאלה, שינוי מפלס של 3-4 מ"מ לא מסביר את הפער ששכ"ג ואני מוטרדים ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדובר בנוזלים, השורש השלישי נראה לי כטעות1. הייתי מכפיל את התוצאה הסופית ב-3 (לפי הבינום של ניוטון). 1בכוס מים גלילית יחס הגבהים, לפני ואחרי, שווה ליחס הנפחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה טעות? אם חושבים על הטופוגרפיה של "כלי הקיבול" שבתוכו נמצאים מי הכינרת בתור קונוס הפוך (בקירוב), אז צורות גוף המים לפני ואחרי השינוי בצפיפות יהיו צורות דומות, לא? אתה הרי ציינת שעליית המפלס מציפה שטחים נוספים, כלומר יש התרחבות גם בשני המימדים האופקיים. אבל במחשבה נוספת - אם מקובלת עלינו צורת קונוס, אז מימד הגובה צריך להיות לפי עומק המים המקסימלי של הכינרת, שהוא 43 מטר (אומרת ויקיפדיה), ולא לפי העומק הממוצע. התוצאה לפי החישוב שלי תהיה עכשיו בערך 6.5 מ"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק הכלים השלובים, זוכר? נגזרות ממנו (לפחות) 2 מסקנות: 1. מקדם ההתפשטות הרלוונטי הוא המקדם הנפחי, לא הלינארי. ההתכווצות במימדים האופקיים (בכל הנפח, לא רק למעלה) מקבלת פיצוי ע"ח הגובה (ולכן הפקטור 3). 2. הטופוגרפיה של החלק שבכל מקרה ישאר מתחת לפני המים, לא משנה. לכן השימוש בעומק הממוצע נכון. כשעורכים אומדן גס, מזניחים השפעות כמו תלות העומק הממוצע בגובה המפלס, או השינוי בשטח המוצף (שקשה לכמת, אבל ניתן לחסום את הפקטור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני מפספס? (מקווה שאתה מעריך את ההשקעה הגרפית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דוקא הקונוסים דומים והגלילים לא? נראה ששניהם דומים. אם כבר, מה שהגרף (המושקע) מראה, זה שסביר להניח שהמציאות המורכבת של הצורה המרחבית של האגם מן הסתם תיפול אי שם באמצע בין שתי הצורות הנ"ל - מה שמאד מסבך את השערוך הנפחי (כי בין חזקת אחד לחזקת שלוש יש הבדל מאד גדול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''דומים'' אני מתכוון למשמעות הגיאומטרית של המושג, כמו בדמיון משולשים. שני כלי הקיבול הקוניים זהים זה לזה (לא סתם דומים), וכנ''ל שני כלי הקיבול הגליליים. הדמיון (או היעדרו) הוא בין שתי הצורות המרחביות של הנפח שהמים תופסים בתוך כלי הקיבול הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אצלך 'דומים' זה אומר שניפוח תלת-מימדי של צורה אחת יביא לשנייה, בעוד שבגלילים זהו 'ניפוח' חד מימדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח כנרת מעגלית... לא פספסת. בגדול, מה שהפונז אמר. בקטן - אין לי כח לפרט. מתברר שכל גישות החישוב עד עכשיו נותנות את אותו סד"ג: מילימטרים אחדים למעלה. השאלה שנשארת היא בכמה יכולה הטמפרטורה הממוצעת להשתנות בין בוקר אחד לבוקר עוקב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוקל להוסיף ל-CV האקדמי שלי שורה: "כנראה יצאתי לא טמבל בדיון עם הקשה המקשה בנושא שקשור לפיזיקה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לבאס, אבל זה בכלל היה קשור לסטטיסטיקה: עומק ממוצע, טמפרטורה ממוצעת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני יודע שאתה הבחנת בתרתי המשמע והתאפקת לא לציין את המובן מאליו, אבל אני לא אציל כמוך, אז הנה:) בפאנץ' ליין של בדיחה ידועה מצהיר הפיזיקאי: "פתרתי את הבעיה עבור סוסים כדוריים". בפתיל הזה: "פתרתי את הבעיה עבור אגם גלילי, תרתי משמע!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! לגמרי פספסתי את האגם הגלילי ואת האלוזיה. אבל יכול להיות שהתבלבלת בחיה? אני מכיר spherical cow [Wikipedia]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הערך שקישרת אליו: It is told in many variants,5 including a joke about a physicist who said he could predict the winner of any race provided it involved spherical horses moving through a vacuum. סוסים כדוריים זה גם הגרסא שאני מכיר בעברית (וגם גוגל חושב שנפוצה יותר מפרות).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את האתר הקיקיוני שהזכרת, גוגול או דוגול. מבחינתי, בענייני פיזיקה והומור יש סמכות עליונה אחת, והיא אמרה את דברה בתגובה 192410. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא פיזיקה1, אבל הומור? קצת רחמים... 1וגם זה, אולי, בתחומים מאד ספציפיים. 2כן, אני יודע שהייתה שם עוקצנות קלה, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי להשאיר את הנאד בחלל החדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהבנתי את הערת רגל 2, אבל למען הסר ספק, אבהיר שאני לגמרי לא התכוונתי לעקוץ אותך בפתיל הזה, אלא להיפך, לעשות לך כבוד - אני באמת ובתמים מלא הערכה לידע הפיזיקלי שלך (ומרגיש לא נוח עם שלי), אתה מצליח להצחיק אותי הרבה פעמים, ובוא לא ניכנס לכישורי פיצוח חידות הטריוויה/היגיון שיש רק לאחד מבין שנינו. ובחזרה לנושא הדיון: "כלי הקיבול" של הכינרת לא צריך להיות חרוט מושלם כדי שיחס הנפחים של המים שבו, בשני מפלסים שונים, יהיה החזקה השלישית של יחס העומקים. תנאי מספיק לקשר הנ"ל הוא שיש לכלי הקיבול "קודקוד" (נקודת העומק המקסימלי), שכל "קרן" שיוצאת ממנו חותכת את קווי הגובה הטופוגרפיים במרווחים קבועים. למשל, כל הפירמידות (עם בסיס משולש, מרובע, או כל צורה אחרת) מקיימות את התנאי הזה, ומסתבר שגם הכינרת לא מאד רחוקה ממנו - הנה עוד תרשים מושקע שהכנתי, של כינרת אידיאלית (כלומר שמקיימת את התנאי) מול הכינרת האמיתית. מעבר לשיקולים הגיאומטריים-מתמטיים, יש את הסוגיות הפיזיקליות-סביבתיות (כמה מהר ובאיזו מידה הכינרת מגיבה לשינויי טמפרטורה חיצוניים וכו'), וכאן כולנו מגששים באפילה. אני מכיר מישהו שהיה פעם ראש המכון לחקר ימים ואגמים, אז בפגישתנו הקרובה אשאל אותו, ואולי הוא יידע ויוכל יעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל באהבה. ובהומור. גם אני מחזיק ממך, והערת הרגל התיחסה להפרזה המחויכת בעניין "הסמכות העליונה". הבאתי בעצמי קטע דומה לפונז לפני כמה ימים. ההשקעה בתרשימים אכן מעוררת הערכה. גם לא חמק מעיני הפרט המשובב שבכנרת אידאלית אין טבריה. הטלת הספק בהוצאת השורש נבעה מכך שהבנתי לא נכון את הסיבה שהביאה אותך לכך. מכיוון שציינת ששיחזרת את התוצאה של דב, הבנתי מאותה תגובה שתפקיד השורש לעבור מהמקדם הנפחי ללינארי (כמו שדב השתמש בטעות). אבל בגלל שלא הייתי בטוח, כתבתי רק שזה נראה לי כטעות. כדי לחשב את השינוי בגובה באמצעות מקדם ההתפשטות הנפחי, אנחנו צריכים את היחס בין הפרש המפלס לעומק. ככל שמדובר במונה, כל הטופוגרפיה שמתחת לקו האדום התחתון לא אמורה להשפיע (מתבטלת בפעולת החיסור). יש חשיבות רק לגידול השטח בין שני המפלסים. השאלה מה נכון לרשום במכנה היא כבר יותר מסובכת. כדי לא להתפדח, עדיף לעשות קודם חישובים. אין לי כרגע את הזמן לכך. אבל אם לך יש, אני מזמין אותך לבדוק 3 מקרים פשוטים של טופוגרפיה: 1. קונוס למטה שמתחבר עם גליל למעלה (כמו רונדאוול הפוך) 2. גליל למטה עם פיה קונית למעלה (כמו משפך) 3. פיה של חצוצרה (שורש גדול מ-3?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתי הראשונה לא התייחסתי כלל למקדם הנפחי אלא הבאתי איזו הערכה ראשונית בעזרת המקדם הקווי בלבד. עד היום כשחשבתי על מקדם התפשטות חשבתי על מקדם קווי וממילא לא דברתי על מעבר למקדם נפחי לא בעזרת העלאה בחזקה וגם לא בדרך אחרת. גם לא שמתי לב שבטבלה שבקישור הזה מופיעים המקדמים הנפחיים לצד המקדמים הקוויים של חומרים שונים לרבות מים. מאז קצת חשבתי יותר גם על מקדם נפחי, גם על גליל, ועכשיו גם קונוס הפוך. איני מבין מדוע אתה אומר שזו טעות לחשב את המקדם נפחי על ידי העלאה בחזקת 3. כפי שכתבתי ליוסי חשוב על קוביה (או תיבה. לא משנה.) כשמעלים את הטמפרטורה של כל צלע מצלעותיה גדילה פי 1+r כפול הפרש הטמפרטורות כש r הוא המספר שלקוח מהטור הימני בטבלה הנ"ל. לכן ברור שנפח התיבה יגדל פי (1+r) בשלישית. לדעתי זה נכון לגבי נפח בכל צורה (למשל סוס, לא דווקא עם סימטריה כדורית). כשהבחנתי גם בטור השמאלי של אותה טבלה שמתי לב שהמספרים בו גבוהים בדיוק פי 3 מהמספרים בטור הימני, ואז בדקתי ומצאתי שהכפלה ב 3 היא קירוב מצוין להעלאה בחזקת 3. מה לא בסדר במה שאמרתי? עכשיו לעניין הגליל והקונוס. במקרה של גליל רואים מיד שעלית גובה המים היא פי 1+r ללא קשר לקוטר. מה שראיתי עכשיו הוא שהדבר נכון גם לגבי מיכל בצורת קונוס הפוך (בתנאי שהקונוס ממשיך כלפי מעלה גם לאזור שעדיין אין בו מים אבל יהיו בו מים אחרי החימום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הגליל והקונוס, מסתבר שהעניין עוד לא נגמר. במקרה של הגליל ה r הוא המקדם הנפחי, ואת זאת ניתן לראות מיד. במקרה של הקונוס ה r הוא המקדם הקווי, שמחושב לפי הוצאת שורש של 1 +r הנפחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון הוצאת שורש שלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתגובה 728762 נכתבה, רק תגובה 728757 קדמה לה (מקבוצת תגובותיך בעניין). המקדם הנפחי אמור להיות בדיוק חזקה שלישית של המקדם הלינארי. איפה טענתי אחרת? כן טענתי ששימוש במקדם הלינארי ללא העלאה בשלישית (בתגובה ההיא לא שמתי לב להעלאה כזו) היא טעות. כמו כן ציינתי, כמו שעשו גם אחרי, שבמקרה המדובר היחס בין המקדם הנפחי ללינארי יהיה בקרוב גבוה למדי 3. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פניתי אליך בגלל המשפט שבו הזכרת אותי: "הבנתי מאותה תגובה שתפקיד השורש לעבור מהמקדם הנפחי ללינארי (כמו שדב השתמש בטעות)." אכן בתגובתי הראשונה השתמשתי רק במקדם הלינארי, אך היה מדובר במודל מקורב ולא בטעות. לקחתי גובה ממוצע ואמרתי שהגובה הזה גדל לפי החוק של גידול האורך. זו הייתה הערכה שטחית כפי שטרחתי לציין, ולא התעמקתי יותר מדי. כפי שמסתבר , אם רוצים לדייק צריך לקחת את המקדם הנפחי וגם להביא בחשבון את צורת המיכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנעת אותי. יובל, הבנתי מאותה תגובה שתפקיד השורש לעבור מהמקדם הנפחי ללינארי (כמו שדב השתמש במודל מקורב). עכשיו בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו לא מובן. אבל אין טעם להשחית מלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודע מה? כתוב אתה את ההודאה שתהיה מקובלת עליך, ואני אחתום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעביר את המשך הטיפול לצוות הניסוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחרוט, הגובה הממוצע (נפח חלקי שטח בסיס) שווה לשליש הגובה. מחישוב מזורז (ואולי שגוי) שערכתי, זה אמור להיות נכון לכל ''החרוטים המוכללים'' שתארת (ידוע בפרט שזה נכון לפירמידות וטטראדרים שווי מקצועות). לא ברור למה מתייחס בדיוק העומק הממוצע של הכנרת שרשום בויקיפדיה, אבל היחס בינו לבין העומק המירבי מעלה סימני שאלה לגבי איכות הקרוב החרוטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אני מכיר מישהו שהיה פעם ראש המכון לחקר ימים ואגמים, אז בפגישתנו הקרובה אשאל אותו, ואולי הוא יידע ויוכל יעזור. לפני כמה ימים פגשתי את האדם הנ"ל. לדבריו, בטווח זמן של יום הטמפרטורה של הכינרת משתנה לכל היותר בחלקיקי מעלה, והתכווצות תרמית היא ממש לא התשובה לתהייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הגעתי למסקנה הזאת אחרי מעקב על טמפרטורת המים בכנרת באתר מסוים במשך מספר ימים, ודיווחתי על כך בתגובה 729766 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שהאופציה לשאול את המומחה אם האנומליה אמיתית, ואם כן אז מה הסיבה, לא עלתה על הפרק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא עלתה. אם הבנתי אותו נכון, ההסבר שלו הוא פחות או יותר מה שעולה מהדיון שלנו: המשקעים סמוך לכינרת (ומן הסתם גם ממש מעל הכינרת) הם נמוכים מהמשקעים בסביבה הקצת יותר רחוקה (קצרין, צפת, וכו'), שעליהם התבססה התהייה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא מכיר את הפרות הכדוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום אפשרי יש לי הערה נוספת שתידחה לתקופה ארוכה מאוד, כי היא יותר מדי קונטרוברסלית *כרגע*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I never saw a spherical cow
I hope I'll never see one But I can tell you right away I'd rather see than be one |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Ah, Yes! I Wrote the 'Purple Cow' -
I'm Sorry, now, I Wrote it! But I can Tell you Anyhow, I'll Kill you if you Quote it! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרסה המוכרת לי: "סוס בעל סימטריה כדורית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אם ירידת טמפרטורה מעלה את המפלס - זה אומר שההתחממות הגלובלית מורידה את פני הים. הידד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך - ירידת טמפרטורה מורידה את המפלס, ולכן התחממות גלובלית מעלה את פני הים (ראה תיקון שלי). עצור את החגיגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מבחינתי כל מילה שלך היא אורים ותומים, ועליה הסתמכתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: "אמורה להעלות את המפלס" -> "אמורה להוריד את המפלס" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קירור מים מלמעלה יכול להיות די מהיר כי מדובר במנגנון של מעבר חום בהסעה1. פעם כשלמדתי מעבר חום נדמה לי שידענו לעשות חישובים כאלה, אבל היום אני זוכר רק שצריך להשתמש במספרי פלא ונוסחאות פלא של קרוב ולא מעבר לכך. יש לי חבר שעושה חישובים כאלה בעזרת תוכנות מסחריות. הוא בוודאי לא יריץ עבורי מקרה כזה, אבל יכול להיות שתהיה לו איזו הערכה. נראה. 1המזל של הדגים והיונקים הימיים בקטבים הוא שאלוהים חשב עליהם והפך את היוצרות בסביבות אפס מעלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שקורה תכופות, ומבלי לגרוע מכבודן של הסערות בכוסות המים ההיפוטטיות שלנו, נראה שהמציאות מורכבת קצת יותר ממה ששיערנו ולעיתים הכינרת מחולקת לשתיים. אם השכבות מתערבבות בימים הרלוונטים, סביר שיש פה גם אפקטים נוספים שכדאי לקחת בחשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור שהבאת מדבר על חימום מלמעלה ולא על קירור, ולכן זה סיפור אחר. המים המחוממים נשארים למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור מדבר על שתי שכבות עיקריות של מים - היפולימניון ואפילימניון. על פי הכתוב, כמו שציינת, המים החמים נשארים למעלה בקיץ והרכבם הכימי שונה מהשכבה התחתונה. המקור גם מסביר שבחורץ, בגלל אפקט שקיעת המים הקרים עליו רמזת בעבר (ואולי גם בגלל סערות) השכבות מתערבבות. אם מקדם ההתפשטות אינו לינארי, ו/או השינוי הכימי בהרכב המים משפיע על צפיפותם, אז יתכן שההערכות שהוזכרו כאן לא מדויקות - לפחות לא בתחילת החורף, כאשר השכבות עדיין מופרדות במידה כזאת או אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את הבריכות הסולריות שעליהן דובר רבות כמקור אנרגיה בצעירותי. שם רוצים שהמים יתחממו על ידי השמש ויצטברו דווקא למטה. משיגים זאת על ידי כך שיוצרים בעזרת מלחים שכבות כך שהשכבות הכבדות נמצאות למטה בסמוך לקרקעית הבריכה. הבריכה רדודה ולכן קרני השמש מחממות את הקרקעית שלה, וזו מחממת את השכבה התחתונה הכבדה, שנשארת למטה למרות שהיא מתחממת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באתר הזה גם נתון של טמפ' המים בכינרת, ומאז שהיה הדיון הזה התחלתי לרשום את הנתונים ואלה הם: 29.11 23 30.11 23 01.12 23 02.12 23 03.12 23 04.12 23 05.12 23 06.12 23 07.12 22 08.12 22 09.12 22 10.12 22 11.12 22 12.12 22 13.12 22 14.12 21 15.12 21 16.12 21 17.12 21 18.12 21 19.12 21 20.12 20 אם נסמוך על המדידה הזאת ניכר (למרות שהמדידה אינה ברזולוציה של חלקי מעלות) שאין שינויים פתאומיים בטמפרטורת המים וזו משתנה באיטיות ללא קפיצות בימי סגריר. לכן אפשר לסכם ולומר שהתיאוריה שהעלית היא מעניינת1, אבל זה לא קורה במציאות במידה שבכלל ניתן לחוש בכך על פי מדידת גובה המים. 1 לא היה עולה על דעתי רעיון כזה כי אינטואיטיבית סברתי שהתכווצות המים בקור זניחה גם אם מדובר במספר מעלות לצורך מדידת גובה המים, אבל התברר שלא כך הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהיממה האחרונה תהיה דוגמה טובה לתהייה שלי, אבל... טעיתי. באתר השירות המטאורולוגי אני רואה נתונים של היממה שהסתיימה היום ב-6 בבוקר מארבע תחנות מדידה בקרבת הכינרת: כפר נחום 18.2 מ"מ, בית צידא 17.9 מ"מ, צמח 12.0 מ"מ, ומסדה 16.4 מ"מ (אני מצטרף לטרוניה של הקהמ"ק על אתר השירות). אתר האינטרנט של אגף מנהלת הכינרת מדווח הבוקר על עלייה יומית של 2.5 ס"מ, שהם כמובן 25 מ"מ. אז ביממה האחרונה לא התרחשה התופעה, אבל בזאת שקדמה לה כן (אם כי לא באופן מוחץ): הנתונים אתמול היו 32.9, 30.6, 40.8 ו-43.5 מ"מ בארבע התחנות, ועליית מפלס של 3 ס"מ. אוקיי, אמשיך לעקוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזת'ומרת "לא התרחשה התופעה"? התרחשה גם התרחשה (ההבדל - 10 מ"מ הבדל בין הממוצע לעליית מפלס האגם), רק בכיוון ההפוך. זה מחזק את תיזת המדידה הרועשת לוקאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בזרימה הקיימת קשה לראות מה באמת קורה כשהגשמים אינם בכמות גדולה. חכה לפרק גשם אמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי "התופעה" התכוונתי ל"מפלס הכנרת עולה בפחות מהמשקעים סביב הכנרת", והתופעה הזאת לא התרחשה היום. אם יתחיל גל של חזרה בתשובה, לא חושב שמישהו יאמר ש"תופעת החילון מתרחשת גם מתרחשת", כי יש חילון אבל בכיוון ההפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי את זה, זו היתה קצת התחכמות - אבל אולי לאור זה שרציתי להדגיש שלא רק שתופעה ''לא קרתה'', אלא שקרתה תופעה הפוכה, שזה חיווי חזק יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתוני היממה האחרונה (שהסתיימה הבוקר): מפלס הכינרת עלה בס"מ אחד, והמשקעים היו 19.1 מ"מ בכפר נחום, 18.4 בבית צידה, 11.4 בצמח ו-16.7 במסדה. כלומר יש תימוכין (לא מאד חזקים) לאבחנה שבבסיס התהייה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי אפשר לפחות לשער שכל עליית המפלס הזאת נובעת מהגשם האחרון כי זרימת הנחלים פחתה מאד בגלל הפסקת הגשם הארוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך נתונים לגבי היממה הקודמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מפלס הכינרת עלה ביממה שהסתיימה הבוקר ב-3.5 ס"מ, והמשקעים בארבע התחנות שבקרבת הכינרת היו 27.7, 28.5, 23.2, ו-23.8 מ"מ (אם כי מסיבה כלשהי הדו"ח שמצאתי באתר השירות המטאורולוגי מכסה רק 23 שעות, מ-6 בבוקר אתמול ל-5 בבוקר היום). אז היממה הזאת לא מדגימה את האנומליה שהטרידה אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שם לב שלאט לאט מצטברות עדויות לכך שמודל האנומליה שלך מפספס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שכן. אם כי יש מקום לתמיהה גם אם האנומליה מתרחשת רק במיעוט המקרים (כשאדם נשקל עם ובלי בגדים ונעליים, נצפה שבמאה אחוז מהמקרים תוצאת המדידה הראשונה תהייה גבוהה מהשנייה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשסטיית התקן של המדידה היא 2 קילו - לא נתפלא כלל כשבחלק מהמדידות התוצאות יתהפכו. בעצם להיפך - נתפלא אם לא יתהפכו לעיתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני מקווה שתמשיך לעקוב ולדווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול היה בלגן בקבצים שהשירות המטאורולוגי פרסם, אבל אם אני מבין נכון את מה שהם העלו הבוקר, אז ביממה האחרונה המשקעים בארבע התחנות הרלוונטיות היו 25.7, 23.9, 13.8, ו-14.8 מ"מ. הכינרת עלתה ב-6 ס"מ. כלומר שוב לא התקיימה האנומליה. אבל - ברור שאחרי כמה ימי גשם רצופים יהיו זרימות חזקות בנחלים שיעלו את המפלס בקצב גבוה. השאלה המעניינת (מעניינת אותי) היא איך ייתכן שבתחילת רצף של ימים גשומים מפלס הכינרת יעלה בפחות מהמשקעים (כפי שקרה ביום שישי). הרי גם אז הנחלים מזרימים כמות אי-שלילית של מים. הפונז מציע, אם אני מבין אותו נכון, שארבע תחנות מדידה לא מספיקות כדי לתת תמונה מדויקת של המשקעים שירדו על חופי הכינרת, וזה מקור ההבדלים (לפעמים לכיוון זה ולפעמים לכיוון זה). בהחלט יכול להיות. עוד אציין שהרושם הלא-מסודר שלי בנוגע לאנומליה היה הדיווחים בתקשורת על משקעים בסביבה רחוקה יותר מהכינרת. אתמול למשל ירדו 38.1 מ"מ בצפת, 55.2 בכפר גלעדי, 47.4 במרום גולן, 40.2 בחרשים, 32.8 בעמיעד, ו- 32.4 בגמלא - ערכים גבוהים משמעותית מהמדידות של התחנות שסמוכות לכינרת שדיווחתי לעיל. אז אולי חלק מההסבר הוא שכל סביבת הכינרת המיידית (גם היבשתית) זוכה לפחות משקעים משאר הגליל והגולן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה להוסיף שלפני כמה שנים היה נראה לי שהתופעה די קבועה, לפחות במשך תקופה מסוימת (לא זוכר פרטים), ובפורום מזג אויר ששאלתי עליה אף אחד לא הכחיש את קיומה. זה לא אומר הרבה, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשקעים היום בארבע התחנות הם 54.2, 41.6, 31.2, ו-32.5 מ"מ, והכינרת עלתה בס"מ אחד (10 מ"מ). עוד דוגמא לאנומליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה בגלל שאיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המקור הזה הספיקה המרבית היומית של משאבות המוביל הארצי היא 1.7 מיליון מטר מעוקב. שטח הכינרת לפי ויקיפדיה הוא 166 קמ"ר. לכן אם לא טעיתי בחשבון יכולת השאיבה היא של בערך סנטימטר אחד ביום. לכן ההצעה שלי לא יכולה להסביר הבדל כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שואבים בכלל מים מהכנרת? ואם כן, עושים זאת גם בעיצומם של ימים גשומים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשני החורפים שעברו ועוד איך שאבו מים מהכנרת, בין השאר כי אלמלא השאיבה היו חייבים לפתוח את סכר דגניה ולאבד כמויות גדולות של מים. פרטים כאן. יש סיבה מיוחדת לא לשאוב דווקא בימים גשומים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה חשבתי שהשאיבה הופסקה בזכות מתקני ההתפלה, וגם חשבתי שפתיחת הסכר תהווה ארוע חיובי מבחינת בריאות נחל הירדן ואגם המלח, אבל דב הזכיר לי שכבר העמדתם אותי על טעותי לפחות פעם אחת. לעניין הימים הגשומים: יכול להיות מגניב אם מאגר אשכול יעלה על גדותיו וכל המים שנשאבו יחזרו לכנרת (טוב, אני מבין שהחזאים מבטיחים שאין סכנה אמיתית כזאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 719200 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |