יום כיפור שלי 14
אסף ברטוב תוהה על משמעות יום כיפור לציבור החילוני של ימינו.

הדת היהודית גורסת כי ביום כיפור נחתם גורלו של אדם - אם ייכתב ב-"ספר החיים" אם לאו. היינו, מדי שנה זוכה היהודי בסיכוי לדפוק לעצמו את חיי הנצח. זאת, כמובן, בהתבסס על התנהגותו במהלך השנה.

אשרי, חילוני אני! איני מבין כיצד אדם דתי המאמין באמת ובתמים באלוהי היהודים ובתורתו מצליח לחיות עם עצמו בשלווה בפרוס יום כיפור. אישית הכרתי כמה מנהלים דתיים אשר התייחסו לעובדיהם גרוע משקובעת התורה ב-"דיני עבד עברי" - והלא בני חורין אנו זה מכבר...

האמנם די בריטואל שנתי זה של בקשת סליחה? (האקונומיים אף משלבים זאת עם הריטואל השנתי של ה-"שנה טובה") האמנם יום כיפור הוא מועד אפקטיבי? (שהרי מטרתו לשפר את התנהגות האדם, לא כן?)

אך לא בלבטיו של האדם הדתי רציתי לעסוק ברשימה זו. דבר לי דווקא אל החילוניים המועטים בעמנו, ואל ההמון המסורתי (עם ובלי מרכאות). חילונים רבים, אפילו כאלו שלא מגדירים עצמם "מסורתיים" כלל, נוהגים לצום ביום כיפור, בשלל הסברים מגוחכים יותר ופחות ("שיהיה", "לא יזיק", "מהשוונג של החגים", "נעשה דיאטה, לא נורא", וכיו"ב).

נהרהר, אם כן, ברעיון יום כיפור: דומני שהמחוקק היהודי (או האלוהי, אם תתעקשו) כיוון ליום בו יוכל היהודי להתפלל לסליחה על חטאיו, וזאת לאחר שביקש סליחה ממושאי חטאיו ועוונותיו במהלך "עשרת ימי תשובה". רעיון לא רע, בעצם. אלא שלדעתי, הרעיון התמסמס במהלך השנים. כיום, רוב המסורתיים והחילונים אשר טורחים לצום עושים זאת ללא הכוונה הראויה אליה נתכוון המחוקק. הצום הפך ל"כפרה" כללית, לאחר שנה בלי חשבון.

אין אני מדבר על שנה של הוללות או אי־קיום מצוות - אדרבה, ישתחרר האדם מעול הדת ויעלוץ היום, כי מחר נמות - אלא על פגיעות בזולת ועל מעשי נבלה שבין אדם לחברו. מניין צמחו ביטויים כמו "לא נורא, יש יום כיפור", או "יהיה לי על מה לכפר"? שניהם ביטויים של משיכת־כתף לנוכח מעשה שלילי של האדם.

על כן, אין אני צם. אינני מאמין בסיגופים - גם אלו הם החצנות של תהליכים האמורים להתרחש בנבכי נפשו של האדם. אבל למי יש כוח לחשבון נפש אמיתי באמצע החגים? יותר פשוט לזלול לפני, לצום יום, לזלול אחרי, ולהיפטר מהצקות המצפון, שהרי מילאנו חובתנו.

לעומת זאת, ברעיון חשבון הנפש אני מאמין באמונה שלמה. על־כן אני רואה זאת חובה מוסרית ואף אנושית לעצמי לערוך חשבון־נפש, ולאו דווקא ביום כיפור. אמר כבר מארק טוויין שהאדם הוא החיה היחידה המסמיקה, או הצריכה להסמיק. אמונתי היא שעל האדם להיות לעצמו שופט מחמיר, ושעל האדם לשאוף לשיפור בהתנהגותו לא רק פעם בשנה.

על־כן אני קורא לכל מי שמחשיב עצמו חילוני - לכו לים, איכלו ושתו, אך השילו מעצמכם את הצביעות, המסורת, והכסת"ח! עשו חשבון נפש כל אימת שנדרש, ולא על־פי הכתבה קלנדארית, והיו בני אדם ראויים לזולתכם. מי אמר שאין מוסר חילוני?

פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  סוף למכבסה ולכפייה הדתית.. • שי כהן • 4 תגובות בפתיל
  עוד על עסקי כביסה וטינופת חרדית. • שי כהן
  שנאת חינם • אדם קלין
  שנאת חינם • דור רוטמן
  לא שנאה, ולא חינם • שי כהן
  תיעוב, במחיר מבצע • אדם קלין
קרא לילד בשמו. 94
הציבור החרדי אכן ממוקם לפי ממצאי הביטוח הלאומי בתחתית ההכנסות אולם...
א. אין לדעת באמת מהם ההכנסות בציבור זה.
דע כי ריכוזי האוכלוסייה החרדית מהווים כמעט אקס-טריטורייה למס הכנסה. אין לדעת כלל מהם ההכנסות האמיתיות במגזר זה.
ב. לצורך השגת עוד כספים מקופת הציבור, יש לחרדים כל האינטרס לעוות את הנתונים ולהציג עצמם כחסרי כל.
ג. החרדים בוחרים במודע לא לעבוד. (חוץ מאשר על הציבור הרחב). כך הם יכולים לטעון שיש להשוות את תנאי חייהם לכלל אזרחי המדינה.
ד. יש מי שכן עובד שם. האישה.
ה. החרדים הינם בעלי משפחות גדולות, מטעמים השמורים עימם.
העלוקה הינה עלוקה שמנה (כנראה) או עניה מה חשיבות לאבחנה?
ולנושא השנאה....
ובכן:
"תעשיית ההפחדות"- החרדים מפעילים רשת של מחזרים בתשובה, (שאינם עובדים, אבל ניזונים מכספי הציבור...) שעיקר טיעוניהם לילדים בגיל העשרה הינו: אם לא... תשרף בגיהנום.
דברי הינם מתן שם לתופעה נקודה.
"אוכלי נשמות"- ביטוי ציורי לחברה בה אינך אדון למחשבותיך. "חי יש רב..."
"טינופת חרדית"- נא קרא את ההפניה לסיפור באתר חופש בהערה קודמת. אתה מוזמן לתת כותרת משלך.
  שמו של הילד • אדם קלין
קרא לילד בשמו. 735224
למען האמת אני כמעט מפחד לכתוב פה משהו מחשש צליבה, אבל אני מקווה שהשנאה התהומית כלפי כל יצור חרדי באשר הוא כבר נרגעה ב22 שנים האחרונות.
ובכן, השנאה שלך מעוורת את עיניך. הציבור החרדי תורם למדינת ישראל רבות וטובות, גם לפי אמונתם (הם לומדים תורה אחרי הכל) אבל בעיקר לפי אמונתך בחילוניות. הציבור החרדי נרשם כציבור הכי מתנדב באוכלוסיה, וישנם המוני גמ"חים של כל דבר פחות או יותר לכל מאן דבעי, גם לחילונים. ואם תטען שהגמ"חים בפועל משמשים רק חרדים, אפשר גם לתת המון דוגמאות אחרות. על "יד שרה" שמעת? כנ"ל איחוד הצלה או עזר מציון, ויש עוד הרבה עמותות דומות. שלא כמו כמו חו"ל, העמותות האלה הן ללא מטרות רווח, והן חוסכות למדינה ולכולם, כולל כל חילוני שצריך סיוע רפואי, מליארדי שקלים. (זו כלל לא הגזמה. אני יודע שארגון יד שרה לבדו חוסך יותר ממליארד שקלים למדינה, אתה יכול לבדוק).
אני לא יודע מה הנתונים היו לפני 22 שנים, אבל כיום רוב החרדים עובדים. למען האמת ההפרש בין החרדים העובדים ללא חרדים הוא רק 17%, שהם אלה ש"עושקים את המדינה", אבל בתכלס כאמור החרדים מחזירים הכל בהתנדבויות שלהם וכמובן בכסף הזר שהם מכניסים למדינה באמצעות תרומות לישיבות. ובכלל, התקציב הניתן לישיבות הוא ממש לא גדול ביחס התקציב שניתן לדוגמא לתיאטראות. אז יש לך בעצם ציבור שלם שבמקום ללכת לתיאטרון הולך לישיבה, ואתה לא יכול לומר "זו בעיה שלהם שהם לא הולכים לתיאטרון".
חוץ מזה, בנוגע להשמצות שלך, האם פגשת אי פעם חרדי? ההשמצות שלך מתייחסות לאחוז מזערי באוכלוסייה. זה כמו שאני אחליט שכל החילונים הם מושחתים מסוממים ורוצחים בגלל ששמעתי חדשות מתישהו. רוב החרדים נהנים מחייהם הפשוטים, ואתה לא אמור להפריע להם.
קרא לילד בשמו. 735238
המילה "שנאה" בנוגע ליחס כלפי החרדים היא מילה שכוונתה להכפיש ביקורת על החרדים. תרגיל של שקר באמצעות מילות צביעות..

הביקורת כלפי החרגים מוצדקת לגמרי. הם פרזיטים, לעיתים יותר ולעיתים פחות. רבות מהעבודות שלהם הן למען עצמם בעיקר. הכספים שהם מקבלים מהמדינה אינם רק בהקצבות אישיות גדולות, הם לא משרתים את החברה הכללית שירות *משמעותי*, לא בצבא ולא בשירות לאומי. השיכון שלהם בערים חדשות ושכונות חדשות הוא בסיבסוד ענק, אילו כספים שגודלם כנראה פי כמה מקיצבאות והנחות גלויות. הם מהווים עול כלכלי כבד על החברה החילונית.

יש כפיות דתיות שאינן ספציפיות לחרדים אלא לדתיים בכלל, דהיינו אי הפרדת הדת מהמדינה, בעניין זה החרדים מהווים קבוצות לחץ. במדינה שלנו צריך לתת היתר לנישואים אזרחיים, בלי סנקציות לנישאים. צריך לאפשר תחבורה ציבורית לטובת הציבור שאין לו רכב פרטי נאות. צריך לאפשר בתי עינוגים (מזון ובידור) בשבתות וחגים למען חילונים ששבתות וחגים הם ימים חופשיים לעינוגים עבורם (כי בימי חול הם עובדים).

בנוסף — לדעתי, המדינה צריכה לתחזק מסלולי יציאה בשאלה לחרדים שרוצים להתחבר למסגרות חילוניות או דתיות לייט. המצב הוא שכל חרדי שיוצא בשאלה או סתם פורש מהעדה החרדית. מוענש על ידי החברה החרדית על ידי חרמות וסנקציות כלכליות קשות, לפיכך החברה הכללית צריכה לתת להם חסות כלכלית. צריכים להיות מסלולי לימוד והכשרה מקצועית (כולל פנימיות), שילוב בצבא כהמשך להכשרות מקצועיות ועוד חסות כלכלית מסיבית. כרגע, לכאורה, יש דליפה של חרדים אשכנזים למפלגת "הציונות הדתית", כנראה משום שזה כרגע מסלול יציאה מהעדה החרדית ללא סנקציות שמונעות את היציאה.
קרא לילד בשמו. 735251
"התקציב הניתן לישיבות הוא ממש לא גדול ביחס התקציב שניתן לדוגמא לתיאטראות" את זה אתה בטח יכול לעגן במראי מקום, נכון? אני מניח שבתקציב הישיבות אתה כולל גם את דמי המחיה לאברכים, הנחות המס ושאר ההטבות שיש להן ערך כספי.
קרא לילד בשמו. 735255
קל - תקציב התיאטרון כ-מאה מיליון ש"ח בשנה, תקציב הישיבות כמה מיליארדים, מעל מיליארד ישירות ועוד כמה לשאר ההטבות שציינת.
אולי בעולם שבו "ממש לא גדול" הוא תיאור נרדף ל"גדול פי עשרים".
קרא לילד בשמו. 735557
טוב, אבל תוסיף קולנוע ושאר תרבות (לא תורנית), וספורט מקצועני וגם עממי.
ואז נגיע ל''כסף הלא-חרדי'' הגדול באמת, תקציב האקדמיה (שבחלקו כן רלוונטי גם לחרדים, למשל רפואה, אבל רובו אני מניח לא רלוונטי להם).
קרא לילד בשמו. 735560
היה היגד ספציפי מאד שאליו עניתי והפרכתי אותו.
לענות בהיגד הרבה יותר רחב זו פרקטיקה מתסכלת למדי.
האקדמיה רלוונטית לגמרי לכל חרדי שרוצה, לא ברור למה זה על צד אחד של המאזניים לכאורה. וזה עוד לפני שהזכרנו שעל לימודי אקדמיה משלמים מהכיס הפרטי ועל ישיבות לא, ושיוצאי אקדמיה מחזירים עשרות אם לא מאות מונים את ההשקעה בהם במיסים למדינה, ויוצאי ישיבות לא - בעצם הם ממשיכים רק לקבל מהמדינה שירותים, בריאות ותשתיות ולהמשיך להתבטל מבחירה‏1.

1 לצערנו רק באחד המובנים.
קרא לילד בשמו. 735561
ההרחבה מתיאטרון לשאר האמנויות ולספורט היא טריוויאלית.

האקדמיה רלוונטית לכל חרדי שרוצה - גם תיאטרון וספורט. גם הישיבות רלוונטיות לכל חילוני שירצה. אם אנחנו עושים הכללות סבירות, לחרדים ברובם המכריע, רובה המכריע של האקדמיה לא רלוונטי. בכל אופן, לאגד את כל האקדמיה ביחד זה נוח לצד שלנו בויכוח. אפשר לבודד את מדעי הרוח והחברה (אפילו להתמקד ב''רוחניים'' יותר, בלי כלכלה ופסיכולוגיה), ואז דומני שהם לא מחזירים את ההשקעה מבחינה כלכלית, ומאוד לא רלוונטיים לרוב מכריע של החרדים.
קרא לילד בשמו. 735562
וגם ההרחבה מישיבות לתמיכה בכל ענייני מעאכת החינוך החרדית היא טריוויאלית - בייחוד כשזו מערכת שלא עומדת בלימודי ליבה ומקבלת תמיכה נפרדת משלה. אם מרחיבים אין לזה סוף, וזה הופך למשחק פינג פונג מול מטרה שזזה כל הזמן לנוחות הטוען.

ומסתבר שכשנוח לצמצם במקום להרחיב - כמו שאתה עושה עם "כל האקדמיה" - זה גם מזיז את המטרה.

זה לא נכון שישיבות פתוחות לחילוניים כמו אוניברסיטה לחרדים. באוניברסיטה לומדים סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה, ועוד שלל תחומים שרלבנטיים לגמרי גם לחברה החרדית. בניגוד גמור לישיבה שרלבנטיותה לחיים של חילוני הם אפס, והוא גם לא יתקבל אליה (אני מחכה לחילוני אמיץ שבגיל 18 יאמר שהוא צוכן ללכת לשנתיים לישיבה במקום לצה"ל - מה דעתך, יקבל פטור מגיוס?).

ואחרי כל זה, נתון הצמצום מאד יחליש את הטיעון שלך - הפקולטות למדעי הרוח בלבד, הן חלק קטן מאד מהאוניברסיטה, וניחוש סביר יהיה שהן גם זולות מאד פר בן אדם.
כידוע, כל מה שפילוסוף זקוק לו זה מחברת ועיפרון, ואפשר אפילו לוותר על פח הניירות. במעבדות לפיזיקה שאני הכרתי כל לייזר עלה מאה אלף דולר, ומובטחני שבמעבדות הביולוגיה והכימיה יש ציודים יקרים לא פחות.

לא אתפלא אם סטודנט במדעי הרוח מחזיר את ההשקעה בו בשכר הלימוד.

ואחרון חביב - 95 אחוז מהסטודנטים מבלים באוניברסיטה 3 שנים ואז הולכים להשתכר ולשלם מיסים. חרדי יכול להיות בישיבה חמישים שנה.
קרא לילד בשמו. 735606
בלי קשר לכך שאני מאד בספק אם לימודים בישיבות רלוונטים ''לכל חילוני שירצה'', הם בטח ובטח לא לא רלוונטים לכל חילונית. למעשה, אני די בטוחה שהם גם לא רלוונטים לכל דתיה או חרדית.
קרא לילד בשמו. 735674
צודקת.
  התחשבות וצביעות. • יוסי גורביץ
  שנאת חינם • האייל האלמוני
  שנאת חינם • רמידה מולינסקי
  עוד על עסקי כביסה וטינופת חרדית. • danel
  האומר: אחטא ואשוב • ירון פלג • 2 תגובות בפתיל
  היהודי החילוני ויום הכיפורים • שירה ארצי
  היהודי החילוני ויום הכיפורים • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  היהודי החילוני ויום הכיפורים • דובי קננגיסר
  היהודי החילוני ויום הכיפורים • שי כהן
  היהודי החילוני ויום הכיפורים • ניר יניב
  היהודי החילוני ויום הכיפורים • אלישע רוזנצוויג
  לא כל ביטוי נימוסי הוא כפייה • עידו רזון
השפה איננה ''רק שפה''. 128
ביטויים מעידים על הפנמת מונחים. במלחמת התרבות המתחוללת כרגע, מנסה צד אחד לכפות על האחר את מערכת המונחים שלו. אין כל דמיון בין איחול "חג מולד שמח" לבין איחול "גמר חתימה טובה": הראשון מאחל לך חג שמח (ואיננו מתייחס למערכת הערכים של החג עצמו), בעוד השני מייחל לכך שאלוהים ישוב וימצא אותך זכאי השנה. כלומר, מובלעת כאן ההנחה שאלוהים אכן עורך משפט לכל בני האדם, הוא גוזר את דינם, ואתה מקווה שגזר דינו של בן שיחך יהיה טוב. מה זה אם לא ביטוי דתי?

אני, לכשעצמי, אינני משתש כלל בביטוי זה, או בביטוי "שנה טובה". השנה, מבחינתי, אכן מתחילה בראשון בינואר, יום בו היו הקונסולים הרומאיים נכנסים לתפקידם. עם זאת, אני מקפיד לאחל לאנשים צמים "צום קל", מפני שזו ברכה סרקסטית.
השפה הינה ''רק שפה''. 733933
אני מתנגד באופן עקרוני לכל ההודעה שכתבת, כי אני לא מבין את הפחד התהומי שלך ששפה דתית תשפיע לך על המוח, אבל זה לא חשוב עכשיו...
החלק עליו אני מוחה הוא שכתבת שאתה מברך אנשים צמים "צום קל" בסרקסטיות. לדעתי זה לא מנומס וקטנוני. הרי לפי האמונה של השני הוא חייב לצום, אז מה אכפת לך שיהיה לו צום קל? למה שלא תברך אותו מכל הלב? נניח יש בנאדם שצופה בכוכבים ונסע לנגב כדי לצפות המטר מטאורים, ואתה מצדך לא מבין מה העניין שלו בכוכבים, האם תברך אותו ב"אמן תהיה ראות גרועה ויפול עליך מטאור"? לא נראה לי. הדבר המנומס לעשות זה לומר "בהצלחה" ואז לשאול אותו מה זה מעניין אותו.
השפה הינה ''רק שפה''. 733936
חוששני שמר גורביץ כבר לא פוקד את מחוזותינו (אתה עונה להודעה שנכתבה לפני כ-‏21 שנה) כך שאני מרשה לעצמי להידחף הנה.

נראה לי שאתה מחמיץ את המסר שיוסי ניסה להעביר: מאחר ומטרת הצום היא סיגוף ("וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם", כן?), האיחול "צום קל" הוא, אכן, סרקסטי, והלעג מצוי בכך שמקבל הברכה לא מבין את האבסורד לפיו מאחלים לו, בעצם, צום חסר ערך. אך מאחר ולפי דעת הכותב מדובר באמת באקט פורמלי וחסר משמעות, לא פלא שמקבל הברכה לא עונה לו באותו אופן שהאסטרונום מהאנלוגיה שלך היה ודאי עונה, דהיינו המתכונן לצום בטח לא עונה "לך תזדיין, יא חת'כת דרעק" (וסליחה על הביטוי "לך").
השפה הינה ''רק שפה''. 735169
ואוו, לא ציפיתי שתגיע תגובה כל כך מהר (כאמור, 21 שנים). התרשמתי.
ולענייננו, אתה צודק, הבנתי לא נכון את המסר, אך רק אוסיף ואומר שלשאלה "מה הקטע עם צום קל" יש כבר כמה תשובות, שהראשונה והפשוטה היא שהברכה היא לא "שיהיה לך כיף בטירוף ותהנה בצום" אלא "שלא תחלה ותחלש עד שלא תוכל לעמוד בכלל".

נ.ב. "לך"?! גיוועלד! שומו שמיים! מה זה הדיבור הנגוע הזה? ממילים כאלה קשה להתאושש, פגעת בי עמוקות. (בציניות כמובן, ראה חוק פו).
השפה הינה ''רק שפה''. 735189
אני יודע שבעזרת קצת לוליינות לשונית אפשר למצוא "הסבר" לכל דבר ועניין, ואני יודע שאלפי אנשים חכמים הקדישו אינספור שעות לאורך ההיסטוריה למציאת "הסברים" כגון זה במפעל שהוא, אולי, הבזבוז הכואב ביותר של משאבי CPU אנושי מאז ומתמיד‏1. אם נחה דעתך מכך שברכת "צום קל" אינה אלא ברכה שהצום לא יהרוג אותך לגמרי, ואם לדעתך כך מבינים זאת גם המאחלים וגם מקבלי הברכה, הרי שכיוונת לדעת גדולים, וכבר פירש ואמר הרשכ"ג "והמהדרין מסיחין את הנוסח המלא של הברכה, הלא הוא "צום קל ונעים, יא בבא" שאינו אלא אקרוסטיכון של "קשה למדי ובזכותו נביא עלינו ימות משיח, יאיר אורו, במהרה בימינו, אמן" ("צומות הגוף ותעצומות הנפש, התשכ"ג).

דא עקא, כותב המאמר חושב אחרת ממך.
_______________
1- "טפי" הוא חושב שם למעלה "בשביל זה הם אכלו מעץ הדעת? העונש היה קל מדי" והנה אותו "קל" פרובלמטי שב ומפציע כך שעלינו להזהר שמא ניקלע כאן ללולאה אינסופית, כאילו בבחירות עסקינן.
  המחשבה היא האדם, • שי כהן
  היהודי החילוני ויום הכיפורים • בחורה חילונית
  עוד כתבה בנושא • האייל האלמוני
  עברי, ישראלי, יהודי • אסף ברטוב • 4 תגובות בפתיל
  תנו כבוד • האייל האלמוני • 6 תגובות בפתיל
  חנוך דאום ב''מעריב'' • אסף ברטוב
  יום כיפור מסורתי • אשר לבשן • 4 תגובות בפתיל
  גועל נפש • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  מי נגד מי!? • יהודי • 5 תגובות בפתיל
  המשמעות האמיתית של יום כיפור • רונן

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים