 |
פקע''ר: לפתוח את ערכות המגן | 1400 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בחדשות ערוץ 10 אמר אתמול מישהו - הנילון שקונים בחנויות לא אוטם בכלל, הוא חדיר לגזים. אפשר היה כבר לאטום חדרים בנייר עיתון ולקבל תוצאה יותר טובה. ואני שואלת - האמת העירומה או אגדה אורבנית? ______________ ברקת, ציירה קו ו*רוצה* לראות את הטילים עוברים אותו. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בטח, חבל שבני-המשפחה מתגובה 135813 אטמו את החדר בנייר-עיתון ולא בניילון, אחרת הם עוד היו בין החיים. אני חושב שדב רביב יכול להזדהות עם מה שכתבת מתחת לקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסולם 1 עד 10, עד כמה זו בורות לא להכיר אותו? והאם כולם כאן התרשמו כבר מהעובדה שלערוץ 10 יש שליחים מיוחדים לעיראק? בערוץ 1, לעומת זאת, פנו "לראות מה משדרים עכשיו בערוץ סקיי ניוז", שידרו את התמונה אצלם עם הלוגו והכל, וגם התלוננו ש"לא שומעים טוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגם ישב בכלא כמה שנים. (לא זוכר על מה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אמורה לעשות מורה בכתה א', עם שלושים וחמשה תלמידים או יותר, אם מושמעת אזעקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להוביל אותם במהירות האפשרית אל מקלט בית הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולבקש ברכה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצנזורית הצבאית תא"ל רחל דולב, פנתה אליכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו מערכת חדשות, אנחנו לא מפרסמים שמועות (בדרך כלל, מיצ, בדרך כלל), ומדור החדשות שלנו ניזון כולו מהתקשורת המיינסטרימית. על כן, אין טעם לפנות אלינו מהצנזורה. (דובי, מנסה לא להעלב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלא קיבלתם עותק של הפקס הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לפקסים הללו התכוונתי, כשאמרתי שאני משתדל לא להעלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא לא פנתה אליכם1 אז אולי לא תצטרכו לסנן שמועות על מיקום נפילת הטילים, ואז אני באמצעות שתי נקודות התצפית האסטרטגיות שנמצאות בבעלותי2, בשני אזורים שונים בארץ, אוכל לדווח לקוראי האייל על הנפילות בזמן אמת. בכלל, למה לא עושים כאן סקר מי בעד שסדאם ירה טילים על ישראל? יאללה, שיהיה קצת אקשן, נמאס כבר מכל הפאקה-פאקה הזה בטלוויזיה. אם בסוף לא יהיו כאן טילים אז זה יהיה כאילו שערוץ הספורט ישדר רק את הפרי גיים של ליגת האלופות, בלי להראות אח"כ את המשחק. או במילים אחרות: שערוריה. 1 ותודה לxslf על הקישור לפקס. אתמול בלילה, אחרי ששמעתי על הפניה הזאת באחת ממהדורות החדשות ברדיו, ניסיתי למצוא לה איזשהו איזכור ברשת, ומשנואשתי החלטתי פשוט לזרוק כאן את השאלה, ולקוות שהיא תובן. 2 טוב, לא ממש בבעלותי, אבל לא צריך להיות קטנוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבירותי ורבותי המלחמה החלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שזה נראה זוהי מלחמה של חסול ממוקד אחד בצמרת ההנהגה העיראקית.אם כך הדבר היא יכולה להסתים גם מחר.או ברגע שהאמריקאים יפגעו בסדאם ומקורביו. סדאם מבחינתו ינסה לגרור את האמריקאים לקרבות התשה סביב בגדד. אבל ספק אם עמו יהיה מוכן לקרבות נוסח סטלינגראד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל ספק אם עמו יהיה מוכן לקרבות נוסח סטלינגראד". למה? אתה חושב שלחימה נואשת עד טיפת הדם האחרונה זה פטנט של האירופאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמריקאים ראוים בסדאם רודן מהסוג הישן,כזה ששלטונו מבוסס על מורא ופחד.ברגע שקבוצות הכוח של המשטר ינוטרלו.ההתנגדות לאמריקאים תתפוגג.ה"עם" העיראקי אחרי 20שנות מלחמה ועשור של אמברגו לא ימשיך בקרב לאחר סדאם. דווקא הפלסטינאים הם דוגמא שמלחמות הקרבה הם לא פטנט אירופאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הלוחמים בסטלינגראד היו סובייטים תחת שילטון סטלין. המנהיג שהגדיר מחדש את הרעיון של שלטון באמצעות הפחד. למפקדים בסטלינגרד היתה פקודה - לירות במי שמנסה לסגת או להכנע. להט המלחמה הסובייטי נוצר ע"י אמצעי תעמולה ושליטה בתקשורת מהסוג שסדאם מתמחה בהם. לי נראה שאם סטלין הצליח לגרום לרוסים להלחם למענו עד טיפת דמם האחרונה (4 שנים לאחר ש"טיהר" את רוב הצבא האדום), לסדאם יש סיכויים לא רעים לעשות אותו דבר. ואגב, אני ממש לא בטוחה שההתנגדות לאמריקאים תתפוגג, שמעתי שהיה עם במזרח התיכון שהתנגד בכוח לשילטון בריטי. לך תדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטאלין היה רודן אבל ברית המועצות הסוביטית היתה יצירה של אידאולוגיה שהיתה חזקה גם מסטאלין.האידיאולוגיה הזו בשנות הארבעים גם הבטיחה שגשגוג כלכלי וחברתי לחבריה וגם ''אבוי'' נחשבה למתקדמת בזמנה על ידי תומכיה. גרמניה הנאצית גם לא הבטיחה לדאוג לעם הרוסי אחרי הכבוש היה לה סדר יום אחר. לבעת העיראקי ספק אם יש מקורות גיוס שכאלה.סביר להניח שהשלטון העיראקי בדומה אגב לסורי, הוא קואליציות של מקורבים שתלויים בחייהם במשטר. שוב ההנחה האמריקאית היא שברגע שאותם קואליציות יפגעו ההתנגדות תחלש. יש הבדל גדול בין המלחמה ליום שלאחר המלחמה. ספק אם משהו יודע איזה צורה תלבש עיראק של פוסט סדאם,ועד כמה האמריקאים מתכונים להשקיע שם ברפורמות דמוקרטיות. בכל אופן בעוד שבוע שבועים נדע לאן נושבת הרוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה מתכוון ל"הבטיחה" במובן "promissed" ולא "secured", כי אחרת זה אינו מדוייק. כמו כן, סטאלין היה חזק מכל אידאולוגיה. זאת היתה הבעייה העיקרית עם הקומוניזם. אוטופיותו איפשרה הצדקת דיכוי הפלורליזם והחופש האישי, מה שאיפשר לעומדים בראש לעשות כרצונם, עם תלות פונקציונלית בלבד באידאולוגיית המוצא. כך היה לרוב גם עם אוטופיות אחרות, החל מן המהפכה הצרפתית ועד אירן המהפכנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים היא הבטיחה וגם קימה. אין לי סימוכין במחקרים היסטריים כרגע ,אבל בקרב שכבות נכבדות בחברה הרוסית מי שהלך יד ביד אם השלטון הקומוניסטי, גם מצבו שפר. מ29 יש משבר כלכלי בעולם על ברית המועצות הוא פוסח (שוב בעקר על אלה שהתישרו עם הקו המפלגתי) אני מסכים שהאוטופיה אפשרה את הדיכוי,אם כי סטאלין גלם את האוטופיה הוא לא היה גדול ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
29'? האין זה עיצומם של ימי הקולקטיביזציה בחקלאות, בהם מתו מרעב על המדרכות בברה"מ 13 מליון איש אישה וילד? כזכור לך, החל מ28', פרצה תוכנית החומש של סטאלין. על הצלחת הקולחוזים שקמו אז ועשו ניצול אופטימלי בקרקע ובכח העבודה, כדי להאכיל את העם הרעב, מספרים סיפורים עד היום: מזכ"ל הקולחוז מגיע לביקור באחד משטחי הגידול. הוא ניגש לאחראי ושואל: "נו, מה קורה עם הלפת?" האחראי עונה, בהתלהבות: "נפלא, פשוט נפלא, החבר פטרובקין. בהשראת תוכנית החומש של הממשלה, יבול הלפת צמח ונערם כמעט עד לרגלי האלוהים." פטרובקין לוחש לו בפנים חמורות: "אבל חבר, אתה יודע שאין אלוהים." "כן", עונה לו האחראי בעצב, "גם לא לפת". היחידים שלא סבלו רעב באותה תקופה היו "שכבות נכבדות בחברה הרוסית", האצולה החדשה, כמה פרומילים המקורבים לשלטון. די מהר, חלום גן העדן הסוציאליסטי הפך למציאות של גהינום פאשיסטי, אימפריאליסטי ואולטרה מעמדי. גם בשנים שלאחר מכן, בשנות ה30 המאוחרות יותר ובשנות ה40 שרר בגן העדן רעב ומחסור חריף במוצרי צריכה, שוב, למעט בקרב שכבת האצולה. קורבנות הניסוי המדעי שם תהו לא פעם, מדוע, אם הקומוניזם הוא תאוריה מוכחת מדעית, לא נוסה הדבר קודם על חיות. אני זוכר את עצמי שואל לא פעם את חבריי לקציר הלפת: "אתה חושב שכבר הגענו ל100% קומוניזם, או שהמצב עוד יחמיר?" לסיכום: הקומוניזם בברה"מ מנע ממנה את מוראות המשבר הכלכלי העולמי של 29', כפי שחורף גרעיני מונע את השפעת אפקט החממה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקומוניזים אכן גודע באכזריות את המערכת האגררית של רוסיה הישנה,תקופות הרעב מתחילות עם המהפכה ובדרך מליונים מתים.מליונים שספק אם הצאר הרוסי היה דואג להם יותר טוב. הוא גם מתעש במקביל את ברית המועצות והופך אותה למעצמה עולמית. מה שלא ברור לי בסיפור שלך איך משטר כל כך כושל שלא מצליח לספק אוכל לרוב תושביו. מנצח את גרמניה הנאצית והופך למעצמה עולמית בראשית שנות החמישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוסיה נהייתה מעצמה מפני שכל ההתקציב שלה הושקע בחימוש ובתיעוש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תעיין בכתובים, תלמד שמבצע ברברוסה נכשל למרות הקומוניזם, אך בשל הקומוניזם היה המחיר כבד לעין ערוך ממה שיכול היה להיות, גם אם היו שמים בראש המדינה הסובייטית כרוב כבוש. לא אכנס לניתוח מעצמותה של ברה"מ וערך סחורותיו של הקומיקון 1, אך בנוסף למה שיש לי לומר על זה, ואני לא אומר, בשורה התחתונה, הקומוניזם העניק לתושביו נחיתות בכל המדדים הכלכליים, פערי הכנסה אסטרונומיים, מוות ודיכוי רוחני וגם תיעוש נחות משל כל מדינה מערבית קפיטליסטית, החל מ1917 ועד לסופו. 1 הכוונה לאירגון הסחר של הגוש המזרחי שהוקם כמענה לשוק המשותף, המערבי. לגבי טיב הסחורות שהם סחרו זה עם זה וכמות הקופצים עליהן, ובכן, יש על זה סיפור, אבל נעזוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה יעלה חיוך רק על מי שחי את זה, אבל אם יש ביקוש אז הנה. שבעת עמודי התווך של האירגון היו: חוש ההומור הגרמני; החריצות הפולנית; אומץ הלב הצ'כי; ידיעת השפות ההונגרית; הסולידריות הסוציאליסטית של הרומנים; השכנות הטובה של הרוסים; והאינטיליגנציה הבולגרית. לגבי הסחורה: אדם מציג ברחוב כלב למכירה תמורת מליון רובל. בסוף ניגש אליו סשה ושואל אותו:"אתה באמת מאמין שמישהו יהיה מוכן לשלם סכום כזה תמורת הכלב?" המוכר מחייך ואומר בשלווה:"חכה". לאחר כמה ימים, בהם מתמיד האיש על עומדו, הוא נעלם. לאחר עוד כמה ימים, פוגש אותו סשה במקרה בשוק. הוא ניגש אליו ושואל אותו: "נו, מצאת מישהו ששילם מליון רובל תמורת הכלב?" "כן, פחות או יותר", עונה האיש. "מה זאת אומר 'פחות או יותר'?" "החלפתי אותו בשני חתולים שכל אחד מהם שווה חצי מליון רובל". ומשהו מצחיק כפיצוי: במפקד תושבים, מגיע הפוקד אל ולדימיר. "אני רואה שיש לך אחים ואחיות. איפה הם גרים?" ולדימיר עונה:"אחותי אולגה ברומניה, עוזרת לבנות שם את הסוציאליזם." "ומה עם אחיך איגור?" "אה, הוא בצ'כיה, בונה את הסוציאליזם." "ומה עם יעקב?" "הוא בישראל." "בונה את הסוציאליזם?" "השתגעת? בארץ שלו?" ערב טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להגן על נפלאות הקומוניזים אך עדין צריך להסביר איך מדינה שב1917 היא אחת המפגרות באירופה,המנהלת צורת שלטון הנחות מכל צורת ארגון קפיטליסטית הופכת למעצמה עולמית בשנות החמישים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח כאן כמות של הנחות, ואני לא מסכימה עם אף אחת מהן :-) 1. אתה טוען שהמוטיבציה ללחימה בסטאלינגראד היתה קשורה באופן כלשהו לאידאולוגיה הקומוניסטית. לדעתי ולדעת אוברי (שכתב מס' ספרים על מלחמת העולם השניה) המוטיבציה נבעה מהחוק נגד נסיגה וכניעה ("אף לא שעל אחורה") ומגל הפטריוטיות ששטף את רוסיה באותה תקופה (עד אז הקומוניזם הרשמי התנגד לרגשות לאומיים. סטלין שינה את הדוקטרינה ועודד את הפטריוטיות תוך שטיפת התקשורת בסיפורים על גיבורים רוסיים עממיים וכו'). שני גורמים אלו קיימים גם קיימים בעירק. 2. אני מסכימה שהשלטון העירקי מורכב ממקורבים שחייהם תלוים במשטר. טיעון זה נכון באותה מידה גם לגבי סטלינגרד. 3. אכן, איש לא יודע כמה האמריקאים ידאגו לעירקים לאחר המלחמה. ביחוד לא העירקים. גם לא בטוח שכלי התקשורת החופשיים שלהם השמיעו את ההבטחות האמריקאיות שאתה מתיחס אליהן. אני מניחה שהעירקים באופן טבעי פוחדים מהלא ידוע שטמון בכיבוש הצפוי. אני לא משווה את האמריקאים לנאצים, כן? אני רק אומרת שלתקוות לפיהן הצבא העירקי ניתן להכרעה בקלות (קלות רבה יותר מזו שהרוסים הפגינו בסטלינגרד) אין בסיס, פרט לפטרוניזם מערבי. (אנחנו הטובים אז ברור שהעירקים לא יתנגדו אם נכבוש אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שכחת לציין שדוקטורינת ה"אף לא שעל אחורה" כללה פקודה לירות בעריקים, נכנעים, ונסוגים. בנוסף, למי שהיה כבר בסטלינגרד עצמה *לא היה לאן לסגת*, כי ספינות חצו חזרה את הנהר עם פצועים בלבד (ובדרך כלל טבעו בדרך מהפצצה או מנזק הפצצה קודמת), ולא עם חיילים. את מוטיב ה"תסתער או שהקומיסר ירה בך" אין בצבא העירקי, ועל רוח הלחימה שלהם תעיד כניעת שתי הדיוויזיות בדרום עירק, עוד לפני שרגל אמריקאי דרכה על אדמתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינתי זאת תגובה אחת אחורה באותו פתיל. בכל אופן, אני מסכימה שסדאם הוא דיקטטור פחות יעיל מסטלין. וטוב שכך. לדעתי הוא היה יכול לדאוג להפצת שמועות בצבא בנוגע לאכזריות האיומה שהאמריקאים מפעילים כלפי עירקים שנכנעים (עריקים עירקים?). זה כבר היה מוריד את המוטיבציה. פרט לכך הוא אכן צריך לדאוג לקומיסרים שירו בכל מי שמנסה להכנע, אפשר לאיים גם על המשפחות. חשוב גם ליצור דעת קהל מתאימה ע"י העלאה על נס של חיילים מקריים שעשו משהו חיובי. צריך לזכור שהאמריקאים הם לא הוורכמכט. אחרי מספר קטן יחסית של אבדות הם יסגו. המלחמה הזו ממילא די נמאסה עליהם. אבל בשום פנים ואופן לא להשתמש נגדם בנשק לא קונבנציונלי, זה רק יגביר להם את המוטיבציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, נכון. גם לקרוא צריך לדעת איך. אני חושב שהצעד הראשון שסדאם צריך לעשות זה לדאוג לשלג. בלי שלג אין גולאג טוב, ובלי זה, אין מוטיבציה. אגב, אני לא חושב שמספר אבדות גדול (אפילו פי 10 מהמלחמה הקודמת) יגרום לבוש לסגת. יש לו תירוץ טוב - ה11.9, והוא צריך שהנפט יזרום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שבמלחמת העולם השניה הצליחו הרוסים לחבר בין אידיאולוגיות בלתי אפשריות קומונזים ולאומיות ולרתום את ברית המועצות למלחמה טוטלית. ליחס את ההצלחה הסוביטית לחוק נגד הנסיגה נראה לי כעוד אחד מן ההסברים ה"מערביים" המנסים להסביר את הצלחת ברית המועצות במלחמה תוך המעטת המרכיב הקומוניסטי שלה. או לתפיסה שהקומוניזים בברה"מ היה מבוסס על שלטון פחד של המפלגה מול העם. מכיון שברה"מ נסוגה במהלך כל החלק הראשון של מבצע ברברוסה הגרמני קשה לי להאמין שחוק פורמלי היה עוצר בפשטות את התבוסה הרוסית. יש עוד בסיס לתקוות האמריקאיות והוא הנסיון ב91, הצבא העיראקי לא נלחם בכווית אך מצד שני משמרות המהפכה הגרעין הנאמן לסאדם גם לא הוטל לקרבות במלוא כוחו כבחירה עיראקית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מייחסת את ההצלחה לחוק הזה בלבד . ישנם מרכיבים רבים מאד להצלחה, ואני בספק אם היא אי פעם הוסברה באופן סביר. אני יכולה למנות כאן, על קצה המזלג לא מעט מהן: 1. הרמטכ"ל ז'וקוב. בלי ספק הוא אחראי אישית על כל הצלחה צבאית במלחמה זו. 2. התקף הפטריוטיות הרוסי 3. מבצא פינוי התעשיה לעורף (יתכן שלזה אתה קורא מרכיב קומוניסטי?) 4. העם הרוסי שרגיל להרבה יותר סבל מכל אומה מערבית 5. החכר והשאל 6. טעויות גרמניות לא מעטות כלל 7. אף לא שעל (נראה שההסטוריונים מסכימים שהיתה לחוק השפעה כלשהי). בלי ספק אפשר להרחיב את הרשימה (למתעניינים: הספר "איך נצחו בעלות הברית") אבל אני ממש לא מבינה את הרעיון של המרכיב הקומוניסטי החסר. אתה חושב שהעם הרוסי נלחם בחרוף נפש למען הקומוניזם? אין לכך הרבה עדויות. המלחמה היתה למען אמא רוסיה ולמען סטלין, לא למען הקומוניזם. ובאופן כללי יותר, נראה לי שהמערב דווקא מיחס לקומוניזם יותר חשיבות ממה שהרוסים רואים בו. לדעתי, מבחינת העם הרוסי הקומוניזם היה עוד אוסף של חוקים שצריך ללמוד לחיות איתו. לא ממש אידאולוגיה שבערה בדמם (כמובן שהיה מיעוט אידאולוגי, אבל זו לא היתה אידאולוגית המונים באף שלב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראיה שהקומוניזים היה משהו חיצוני שנכפה על ההמונים ולב האומה או רוח האומה או ההמון לא היה נגוע בו מזכירה לי במידת מה את הטענות על גרמניה הנאצית או הקיסרות היפנית,הפאשיזים במקרה הגרמני היה נחלתה של אליטה קטנה משסולקה האליטה העם ''טוהר'' ואפשר לפתוח דף חדש. קשה לי לקבל את אותם תאוריות,כל משטר שמבסס את שלטונו במשך שנים בכל סיסטמה כל שהיא יש שכבות רבות בציבור שתומכות בו אחרת הוא אינו מצליח להתקים. בחזרה למקרה העיראקי במהלך סוף השבוע מכל מלל הפרשנויות,הפרשנות או הניתוח בעל הערך הרב ביותר לדעתי היה של גיא בכור.הוא טען שהאוכלוסיה הסונית תמכה בסדאם לאורך כל הדרך משום שהוא הבטיח את ההגמוניה שלה.ללא סדאם או גורם כוח מרכזי אחר,הכורדים בצפון והשיעים בדרום ינצלו את המצב למסע נקמה בסונים והזהיר מפני לבנוניזציה של עיראק הפוסט סדאמית. לדעתו אם האמריקאים לא יציגו במהרה תוכניות ברורות ליום שלאחר המלחמה המבטיחות את המשך השלטון המרכזי בבגדד,והמבטיחות את שלום האוכלוסיה הסונית,הם יתקלו בהתנגדות עיראקית ניכרת משום שתבוסה סונית במלחמה משמעה אבוד ההגמוניה וחיסול על ידי הקבוצות האתניות האחרות במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מקבלת את הנחת היסוד (''כל משטר שמבסס את שלטונו במשך שנים בכל סיסטמה כל שהיא יש שכבות רבות בציבור שתומכות בו אחרת הוא אינו מצליח להתקים''). אני הייתי אומרת ששלטון צריך רק לדאוג שלא תקום תנועת התנגדות. אדישות מספיקה, לא צריך ממש תמיכה. אבל זה נושא לדיון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קומוניזים" "פאשיזים" זה כי כך לדעתך צריך לכתוב זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע דמוקרטיה לעומת זאת אני משער שיונקים עם חלב אם והיא חלק מהדנא של האומה האמריקאית ביקורת נכונה של שמואל גורדון בYNET |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב הקונספציה של קריסה עיראקית מידית כנראה נחלה כשלון חרוץ. יש התנגדות עיראקית שמאופינת בעיקר בהתחפרות בתוך מתחמים מבוצרים ולוחמת סמי גרילה באמריקאים. האמריקאים מגלים את הקושי של לחימה התוך אוכלוסיה אזרחית, (ומענין יהיה להשוות את הביצועים שלהם ונורמות הלחימה שלהם עם אלה הצה''ליים) אם כי עדין מוקדם לקבוע לאן הכל הולך ובגדד נותרה עדין כמפתח להכרעה. יש לצין שהאמריקאים עדין לא פגעו בתשתיות אזרחיות.והם מנהלים את המלחמה תוך הרצון לשמור את תשתיות ליום שאחרי. באשר להסבר להתנגדות העיראקית אני אשער נאמן להשקפותי על רוח האדם,עדין קשה לי לקבל את ההסבר שהעיראקים מונעים העיקר על ידי הפחד מן הרודנות של סדאם אלה שיש כאן מערך של גורמים שחלקם עדין אידיאולוגי. העובדה שהדרום השיעי מגלה סימנים של התנגדות יכולה להוביל להשערה שהקו של מלחמה של ארה''ב באסלאם תופס בעולם הערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שכשתיקראו את ההודע שלי אני ההיה במטוס להונגריה. אלוהים עדי שהכרטסים הוזמנו הרבה זמן ליפני שתאריך המליחמה המדויק פורסם אני מקווה שההיה לי לאן לחזור לא כממש אכפת לי מה ההיה פה אם האנשים אני רוצה למצוא את אוסף הדיסקים שלי שלם. סתאם תההיו חזקים אני רק יכול להמליץ לכם בתור אייל עריק לכנות בגטים פרות יין טוב לכחת את זה רגועה כאם משהוא יפול פה וזה חלילה על הביית שלכם זה כבר לא ממש משנה אם זה כימי ביאולוגי או רסיס של טיל. נתראה בסוף החודש _ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא שפיקוד העורף הורה לפתוח את המסכות, אבל יצאה פקודה שכל החיילים צריכים (כמו ב"חייבים אחרת תקבלו דוח משטרה צבאית") להסתובב עם הקופסא הדבילית הזו צמוד צמוד. אז מילא שהקפיצו אותי הביתה (בפורים!) בשביל להביא את המסכה, ומילא שהייתי צריכה לקום היום בעשרה לשש לפנות בוקר כדי להגיע בזמן לפגישה, ומילא שהקצינה דרשה מכולנו לפתוח את המסכות, לחבר פילטרים ולמדוד (עד לכאן.באמת!) אבל אנשים צחקו עלי ברחוב! באמת! האיש הדביל של הפיצה אשכרה הצביע עלי וצחק! בקול תרועה רמה! נפגעתי קשות. _________ העלמה עפרונית, נפגעה קשות, אבל עוד לא מדדה את המסכה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד כלום. תארי לך את ההשפלה של אדם מבוגר עם פנים קטנים שמסתובב עם מסכת נוער. היו חייבים לסמן אותן בצבע אדום?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דברים שלא צריך לדמיין. ________ העלמה עפרונית,ומסכת נוער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, טוב לדעת שאני לא לבד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק אחר כך שמתי לב ל"ההשפלה". מה כל כך משפיל בזה? זאת אומרת העובדה שאני מחוייבת ללכת דבוקה לקופסת קרטון טורדנית היא מספיק מביכה בפני עצמה. מה הצבעים שיש עליה, או המשמעות שלהם, זה כבר ממש לא מטריד אותי. מה שכן, אני שוקלת מאד בחיוב לרוקן את הקופסה, ולהתחיל להשתמש בה כתיק צד. __________ העלמה עפרונית, לא חושבת שהיא מסוגלת להיות בשני מקומות בו זמנית- וחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה, יש לך מסיכת נוער?!" או "של מי מסיכת הנוער הזו?", הן דוגמאות להשפלה. _________ נסי להיות מוזמנת לשתי חתונות שמתקיימות באותו זמן. זה הצעד הראשון לקראת יעדך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____________ העלמה עפרונית, לא שמעה מעולם שאלה כזו. (אבל רק אתמול היא התחילה להסתובב עם המסכה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם דוברת צה"ל, תא"ל רות ירון, מסתובבת עם מסכת נוער, כך עולה מצילום שמפורסם היום (ד') ב"מעריב"1. כשנשאלה: "מדוע ערכת נוער?" היא השיבה ("בחיוך"): "יש לי פנים קטנות". 1 לא מצאתי את הלינק באתר שלהם, למרות שבאופן עקרוני כל המהדורה אמורה להופיע בו. מצד שני, זכיתי לגלות את שינוי העיצוב של האתר, ואולי כעת, לאחריו, הוא כבר לא האתר המכוער ביותר בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר של מעריב הוא אולי לא האתר המכוער ביותר בעולם, אבל לטעמי הוא אחד מהפחות שימושיים בתור אתר חדשות. הוא מציג כמות מועטה מדי של ידיעות בו זמנית. העיצוב שלו אמנם מזכיר במשהו את העיצוב של YNET, אבל מפספס את האווירה ה"חדשותית" שלו. הוא לוקח את הכותרת של YNET ואת שתי כותרות המשנה ושם אותן באותו גובה. את הערוצים של YNET שהם צרים ונגישים הפכו במעריב לריבועים מגושמים. יש פחות מדי ערוצים עם פחות מדי תוכן. אני גם לא אוהב את מיקום הסקר בין הפרסומות ואת שילוב הפרסומות בין הקטגוריות השונות. גם העיצוב הישן של אתר מעריב לא מצא חן בעיני - נטול ערוצים, פשוט ערבוביה. יש לחבר'ה של נימרודי הרבה מה ללמוד מהחבר'ה של מוזס ושוקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק יודעים שלמישהו יש פנים המתאימים לגודל של "מסכת נוער"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודדים לו מסכה רגילה, זה גדול מדי, אז מודדים מסכת נוער. אם גם זה לא עובד דואגים לו לשמרטף, אבל אז זה כבר מביך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי שאלו למה יש לי מסיכת נוער ועניתי שאני משחק אותה ראש קטן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו יופי, עכשיו אולי במקום לשמוע מבחורות, שרק לפני חודש עוד הציע להן הנהג כרטיסיית נוער, אשמע סיפורי מסכות. אכן שינוי מרענן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיר אורן ב"הארץ": "בצמרת הביטחונית כולה לא נמצא שלשום מתנדב בכיר אחד שהעז לטעון שהוא מאמין באמת, עד כדי קיום, בהוראות, בהנחיות ובהמלצות שהונחתו על הציבור. [...] הארגון השתגע. לפי אותו היגיון [...] היתה האוכלוסיה נדרשת לצאת לרחובות רק עם שכפ"ץ, קסדה ותחבושת אישית בכיס ימין. מי יכחיש, על סמך אירועים צבאיים וחקר ביצועים, שהתמגנות כזאת תגדיל את הסיכוי להישרדות, אם תתממש סבירות קלושה [...] ואזרח ייקלע לפיגוע?". האם מישהו יידרש לתת דין וחשבון לציבור על השיגעון הזה? אלוף פיקוד העורף, שהמליץ? שר הבטחון וראש הממשלה שהחליטו? האם אפשר לפחות לצפות שמבקר המדינה יתעסק הפעם לא באחוזי-המיגון של המסיכות אלא באחוזי-התזזית שהצמידו אותן לאזרחים? ציפיתי, ביממה ויותר שחלפה מאז ההודעה של פיקוד העורף (הודעה?! כבר היו הדלפות יותר מסודרות) לשמוע דובר אחד של המערכת עונה על השאלה הפשוטה: "אבל למה?". לא שמעתי. שיגעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי שיפול טיל עם ראש נפץ כימי הוא (נאמר, להערכת המודיעין) אלפית. אתה היית לוקח את הסיכון במקרה כזה? באופן אישי, אולי כן. אבל לו אתה אחראי לבטחונם של מליונים - גם אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן להסביר מה פירוש "הסיכוי ש"? ולשאלתך, בכל-זאת: האין זה מה שהאחראים עושים, למזלי, עם הסיכוי הגדול יותר לפיגוע-התאבדות, כשהם לא מנחים את הציבור לנוע עם שכפ"ץ, קפלס"ט ותחבושת אישית, או פשוט להישאר בבית? האין זה מה שהאחראים עשו לפני חצי שנה, שנה, שנתיים כשלא הורו להיצמד לערכות-המגן? הם אחראים לבטחונם של מיליונים, אבל בכל זאת מצליחים לקבל גם החלטות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סיכוי של אלפית" - סביר כמו שעשרה מטבעות של 10 רופי יפלו כולם על הסמל של שלושת האריות. ברור שאי אפשר *לחשב* הסתברויות של מאורעות כאלה, אבל לפעמים אפשר להעריך סבירויות. מדובר כאן על אי-נוחות לא מהותית (קל יותר להצמד למסכה מאשר ללבוש קפלס"ט) לפרק זמן קצר, ואני יכול להבין מדוע מי שצריך להחליט במקרים כאלה מעדיף שלא לקחת את הסיכון (כאשר, אני מקוה, "הסיכון" הוא "הסיכון שיקרה משהו נורא", ולא "הסיכון שיקרה משהו וועדת החקירה תמצא שאני אשם"). אגב, נראה לי שעצם ההחלטה לצייד את הציבור במסכות היתה שגויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "סביר כמו"? איך אני משווה סבירויות? "אי-נוחות לא מהותית לפרק זמן קצר"?! אתה יודע כמה זה עלה, עולה ויעלה למשלמי-המיסים בישראל?! אתה מוזמן גם להסביר לי איך ההוראה האחרונה בשרשרת – פתיחת הערכות – משנה את "הסיכון שיקרה משהו נורא". באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך משווים סבירויות באופן כללי (אולי חושבים "מה נראה יותר סביר"?). בהחלטות כאלה צריך לקחת בחשבון את העלויות והנזק, את רמת הסיכון, ואת גודל הסיכון. שוב - אני לא מכיר (ולא חושב שיש) כללים מוחלטים. פתיחת הערכות נועדה למקרה שטיל בעל ראש כימי משוגר, עובר את סוללות החץ, ופוגע בשכונה אזרחית. אני חושב שבמקרה כזה פתיחת הערכות משנה באופן משמעותי את מספר הנפגעים, ולכן את גודל הסיכון. ו"באמת", על שום מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שבמקרה כזה פתיחת הערכות משנה באופן משמעותי את מספר הנפגעים. הפער בין מספר ההרוגים מרש"ק כימי באוכלוסיה בלתי-ממוגנת (60-100) למספר ההרוגים באוכלוסיה ממוגנת (5-10) הוא סדר גודל אחד (הנתונים מתייחסים לאוכלוסיית וושינגטון), אבל אנחנו דנים בפער בין מספר הנפגעים באוכלוסיה ממוגנת (שפתחה מראש את הערכות) לבין אוכלוסיה ממוגנת-למעט-פתיחה-מראש, ואתה טוען שהוא "משמעותי". על סמך מה? עבור איזה חלק מהאוכלוסיה מסכת-הגז צפויה להיות קו ההגנה האחרון, אחרי המרחב האטום? איזה חלק מהם לא יספיק לפתוח את הערכות בזמן? ולעומת זאת, גם בתסריט של ערכות פתוחות, איזה חלק מהאוכלוסיה יתמגן כראוי בהתקפה הראשונה? אני חושב שמספר הנפגעים יושפע, במספרים מוחלטים, בלא יותר מ-10 הרוגים, וכל זאת במקרה שלטענתך סיכוייו הם פחות מאלפית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים שלא פותחים את ערכות המגן שלהם נוטים בבהלת האזעקות הראשונות לשכוח להוציא את הפקק של הפילטר ולהחנק למוות. חלק גדול מהרוגי המלחמה הקודמת מצאו את מותם בנסיבות האלו. ביטוי מוזר ''מצאו את מותם'', כאילו שמישהו ממש טורח לחפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, התופעה הזו התרחשה ממילא גם ב-1991, כשכן ניתנה הוראה לפתוח מראש את הערכות, ואתה טוען שהיא תגבה יותר נפגעים אם ההוראה לא תינתן, ולאנשים יהיה פחות זמן לשחק עם הערכות. כמה יותר? האם יש לך הצעות איך להקטין את המספר הזה מלבד ההוראה לפתוח את הערכות בהקדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הפעם זה לא יקרה, משום שלא ניתן להרכיב את המסנן מבלי לפתוח את הפקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה המספרים (60-100)? חשבתי שמדובר בשני סדרי גודל יותר. אם המספרים שלך נכונים, אני מסכים שלא היה צורך להצמיד את הציבור למסכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני רק מזכיר שאנחנו דנים בהנחיה לפתוח את הערכות, לא בהנחיה להיצמד אליהן). המספרים הם מתוך http://www.nato-pa.int/archivedpub/comrep/1996/an253... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני טיל כימי באיזור צפוף יגרום למאות הרוגים ואלפי נפגעים בעוד שבפיגוע ''רגיל'' המספרים נמוכים בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאות הרוגים? באוכלוסיה ממוגנת (נניח חדרים אטומים וממ"דים אבל בלי מסכות)? מהיכן המספרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יוצא מנקודת הנחה שנילונים לא יחזיקו מעמד בפיצוץ של טיל קרוב מאוד אליהם, נניח מרחק של 30 מטרים. המשמעות של זה היא שטיל כימי שנופל במקרכז של שכונה מיושבת בצפיפות של בניה ישנה (ללא ממ"דים) מסכן בצורה משמעותית משהו כמו 4 בנינים, ניחש שמדובר בבניינים של 3 קומות שזה 12 דירות, בכל דירה ממוצעת נניח 3 אנשים, זה יוצא 144 אנשים בסכנת חשיפה מיידית. עכשיו מטח של 5 טילים חושף מעל 700 אנשים לסכנה הזו. גם אם החישוב שלי מאוד פסימי עדיין הנזק הוא משמעותית יותר גדול מהנזק של פיגוע סטנדרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטיל עם ראש כימי, יש מעט מאוד חומר נפץ. הצפי הוא לפריצת מיגון רק בבנין שנפגע ישירות, או בקומות הנמוכות במקרה של פגיעה ברחוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ההערכה הזו מתייחסת למיגון של תריסי פלסטיק, יריעות נילון וסמרטוטים רטובים או לחדרים מבטון מזויין עם דלתות פלדה וחלונות הדף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיגון של חדרים אטומים. כאמור, בטיל כימי או ביולוגי יש מעט חומר נפץ שנועד לפזר את החומר ולא לשרוף אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ההדף של הפגיעה בלבד, ללא חומר הנפץ יספיק כדי לשבור חלונות ולקרוע את הנילונים בטווח של כמה עשרות מטרים אבל מדובר בהערכה חסרת ביסוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בקשר לבום העל קולי של הטיל, לפני הפיצוץ? הבנתי שהוא מספיק חזק כדי לשבור חלונות ולקרוע ניילונים בשטח גדול למדי באזור נקודה הפגיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשמע סביר, העוצמה של גל הלם על קולי תלויה במהירות ובגודל של הגוף שיוצר אותו. במקרה של טיל, שניהם לא מאוד גדולים. כפי שכבר ציינתי, לא היתי כאן במלחמת המפרץ, אבל מי שכן היה ויודע, מוזמן לספר באיזה מרחק ממקום נפילת טיל עם ראש בטון נשברו חלונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע איפה נפלו טילים עם ראשי בטון? הטיל היחידי שגרם נזק לבית משפחתי בגני-תקווה באותו זמן, נפל על בית בסביון - מרחק אווירי של כחצי קילומטר. הוציא קצת את התריסים ממסגרתם והצריך תיקון בידי מסגר, אבל לא נשבר כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהוריך גרים ממש קרוב להוריי. הטיל ההוא שנפל על הבית של משה ארנס בסביון העיף אצלנו גם כן כמה פלסטיקים מהתריס, והיינו במרחק של יותר מחצי קילומטר, בקו אווירי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוף נו, אתם קרובים יותר באיזה מאה מטר בערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיל לא נפל בבית של משה ארנס (אגדה אורבנית). הוא נפל הרבה פחות מ-100 מטר מביתי, ולחלונות שהיו מודבקים בשתי וערב לא קרה כלום. החלונות החשופים לעומת זאת, נשברו כמובן (ואף לרסיסים די קטנים), אך כל הניילונים נשארו שלמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע. הטילים שהגיעו היו ברובם עם ראש קרבי של מספר מאות ק"ג של חומר נפץ. להשוואה, 50 ק"ג חומר נפץ שוברים חלונות ברדיוס של 150 מטר בערך. במחשבה נוספת, אני בספק אם הסקאדים מגיעים למהירות הקול. הם נכנסים לאטמוספירה במהירות מאוד נמוכה ונופלים בצורה חופשית. (ללא מנוע) אני לא מהנדס אוירודינמי, אבל נדמה לי שבתנאים כאלו לא ניתן להגיע למהירות הקול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני זוכר, הם דווקא עוברים אותה יופי. מגיעים למהירות של 6 מאך בערך (לא יודע באיזה גובה המספר מאך). אבל יכול להיות שאני מבלבל עם משהו אחר1. 1 וטוב שכך. מסתבר שכל מי שבמערך הנ"מ פחות או יותר נשם אי פעם ליד משגר פטריוט גוייס לאייש את הסוללות שהגיעו מגרמניה. איזה מזל שאני כבר מספיק זמן לא במערכת. אבל היה נחמד לשמוע כמה קולות מוכרים ב"קולה של אמא" בגלי-צה"ל שהתארחה ביום שישי ב"סוללת הדינוזאורים" - הסוללה שהורכבה על טהרת המילואימניקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוף שנופל מגובה של 100 ק"מ (שאם אני זוכר נכון זה הגובה שסקאדים מגיעים אליו) היה מגיע ללא התנגדות של האוויר למהירות של בערך 4 מאך. לאטמוספירה הוא נכנס במהירות נמוכה ממהירות הקול ולדעתי הוא לא עובר אותה. מחקרים על נפילות של בני אדם מחלונות גבוהים העלו שהמהירות המקסימלית שהם מגיעים אליה היא פחות מ200 קמ"ש. נכון שסקאד הוא יותר אווירודינמי מבן אדם, אבל בכמה יותר מהר הוא כבר יכול ליפול? בקיצור, מישהו זוכר אם סקאדים עושים בום על קולי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהם עושים בום על קולי, סתם בום של חפץ במשקל כמה מאות קילוגרמים שפוגע באדמה במהירות גבוהה. תוסיף לזה פיצוץ של כמה עשרות ק''ג חומר נפץ הודף ותקבל חתיכת בום רצינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוברים בהרבה את מהירות הקול. 6-8 מאך, או בעברית - 2-3 ק"מ לשנייה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין חשיפה לנשק כימי לבין מוות או פגיעה קשה יש מרחק רב עד מאוד. בפיגוע הכימי שנעשה לפני כ - 10 שנים ברכבת התחתית ביפן נהרגו אנשים בודדים, לאחר שהחומר הכימי פוזר בתוך קרונות *סגורים*, במצב שבו לאף אחד לא היה מושג מה הולך שם, מה צריך בכלל לעשות ובתי החולים לא היו ערוכים כלל. בארץ המצב שונה לחלוטין, ולכן גם אם מאות אנשים יחשפו לחומר כימי (הנחה בעלת סבירות אפסית בפני עצמה, לדעתי), הרי שסביר מאוד מאוד להניח שרובם יצאו מהעניין כמעט ללא פגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסכוי שיפול טיל עם ראש כימי הוא כמו הסכוי שעשרה מטבעות של 10 רופי יפלו כולם על הסמל של שלושת האריות, ניתן להחזיר את הערכות לא רק לפיקוד העורף, אלא אפילו ליצרן, ולו רק בגלל העובדה שהרופי הוא בעל כח קניה כה רב, שלא רק עשיריה ממנו, אלא אפילו הרופי הבודד, הוא בשטר ולא במטבע. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
and you know the rest...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
And do they come?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני אמור לספר את זה, אבל אם הצנזור לוחץ, תמחקו. לפני כשלושה שבועות זומנתי יחד עם כל שאר קציני הגדוד ליום רענון פקודות לקראת המלחמה. נאמר לנו, שכאשר הכוננות תעלה ויהיה חשש לירי טילים על ישראל, יגויסו <צנזורה עצמית> גדודי חילוץ והצלה, ואנחנו נהיה הגדוד הראשון שיגויס במחוז חיפה. בהמשך, על פי הערכת המצב יגויסו גדודים נוספים או שאנחנו נשוחרר. נכון לעכשיו, עדיין לא גויסתי. המסקנה שלי - הערכת המצב בצה"ל היא שהסיכוי למתקפה כל כך נמוך שאינו מצדיק את העלות של גיוס <צנזורה עצמית> גדודי מילואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין 1990-1991: עיראק השתתפה באופן פעיל ברוב המלחמות נגד מדינת ישראל על ידי שליחת חיילים לחזית הסורית או הירדנית. הרטוריקה העיראקית נגד ישראל ממשיכה להיות תוקפנית ביותר. ישראל השמידה את הכור הגרעיני העיראקי ב-1981. עיראק השתמשה עוד לפני 1990 בחומרי לוחמה כימיים. על פי מערכת השיקולים הזו, תקיפת ישראל בחומרי לוחמה כימיים על ידי עיראק ב-1991 לא היתה תרחיש בלתי מציאותי. מה גם שברשות המדינה כבר היו מסיכות מגן לכל האזרחים. נראה קצת משונה לא לחלק אותן לאוכלוסיה אפילו במצב מלחמה. בסופו של דבר - עיראק תקפה את ישראל בטילים, אמנם ללא ראש כימי, אך היות שהטכנולוגיה והמוטיבציה היו בידם, זה היה ממש חוסר אחריות לא להכין את האוכלוסיה לכך. יתכן גם שמוכנות האוכלוסיה היתה אחד הגורמים לכך שישראל לא הותקפה בנשק כימי. לעניין 2003: היכולת של עיראק לתקוף את ישראל היא נמוכה. האינטרס שלה לתקוף את ישראל הוא אפסי (התקיפה לא תפרק קואליציה אמריקאית-ערבית), מה גם שתקיפה כזו תקל על האמריקאים לטעון שעיראק ממשיכה לאחוז ביכולות תקיפה ארוכת-טווח ובנשק לא קונבנציונלי. אבל יש מספר יתרונות להתכוננות למלחמה. קודם כל, זוהי המלחמה הראשונה של פיקוד העורף, שלא היה קיים במלחמה הקודמת. נהלים רבים שנקבעו בשנים האחרונות תורגלו עכשיו. נראה שזהו תירוץ לבדוק מהי מוכנות האוכלוסיה ורמת הציות שלה להנחות פיקוד העורף, כל זאת מבלי להסתכן ממש במלחמה אמיתית. אם תהיה כאן מלחמה אמיתית מול הסורים, האזרחים ידעו להתגונן נגד האיום הסורי. יתכן שהמוכנות הזו מפחיתה את סיכויי המלחמה ההיא. לעניין הנזק הכלכלי: חיילים אמריקאיים מפעילים סוללות פטריוט בישראל. המדינה נכנסת למצב מוכנות למלחמה מבלי להשבית את המשק. במקביל - ישראל מקבלת מענק סיוע בטחוני בסכום של מיליארד דולר, וערבויות להלוואות בסך 9 מיליארד דולר. אינני יודע כמה יעלה להחליף את המסננים ואת הסוללות. נראה לי שהרבה פחות, מה גם שגם במצב סגור תוקפם יפוג מתי שהוא, ויהיה צורך להחליפם, אם כי במועד מאוחר יותר. זאת ועוד: חלק גדול מההוצאות הן של האזרחים המגדילים את נפח הפעילות הכלכלית במשק, אבל הסיוע מגיע לידי משרד האוצר ולא לידי האזרחים. בסיכומו של דבר, זוהי עוד דרך להעביר כספים לממשלה, והיא אפילו נראית טוב תוך כדי כך. בשורה התחתונה: נראה שההחלטה לפתוח את ערכות המגן היא סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1990 - חילוקי-הדעות היו לגבי חלוקת מסכות המגן *לפני* המלחמה, לא מרגע שהחלה, וכן על המעבר למודל – שנכשל בפיילוט כמה שנים קודם לכן – של אפסון הערכות אצל האוכלוסיה דרך קבע. 2003 - תמיד טוב להיות מוכן ומתורגל, ואם מזדמנת אפשרות לתרגל (למשל, רעידת-אדמה במדינת עולם שלישי) אפשר שצריך לנצל אותה. האם דווקא עכשיו נוצרה הזדמנות כזו? לא ברור. בכל תרגיל יש להחליט, בכפוף לעלות, על היקף התרגיל, תכולתו, מטרותיו ומדדים להשגתן. יתכן שהעובדה שהערכות נפתחו וכתוצאה מכך בתוך חודשים ספורים הגנת העורף מפני חל"כ תהייה בשפל מקומי מגבירה את הסיכויים למלחמה אמיתית מול הסורים באותה עת. לעניין הנזק הכלכלי, החיילים האמריקאים, מצב המוכנות, המענק הבטחוני והערבויות אינם תלויים בפתיחת-הערכות. הנזק המיידי וארוך-הטווח (למשל: אם המערכת תהייה חייבת להאיץ את בחירת הדגם והספקים של דגם חדש של מסכות ואת ייצורן, או אם המערכת תצטרך לבצע מהלך רענון אחד – של מסננים וסוללות – באופן מיידי, ומהלך רענון נוסף – החלפה לדגם העתידי – בטווח הבינוני, במקום לשלב ביניהם) הוא תוצאה ישירה של החלטה זו. את המספרים (מאות מיליונים או מיליארדים) הציבור חייב לדעת, והמחליטים צריכים להצדיק. בשורה התחתונה, גם אתה לא הצגת צידוק מתקבל על הדעת להוראה לפתוח את הערכות, ולהזכירך – לא אתה הוא זה שצריך לעשות זאת, אלא מי שקיבל את ההחלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנזק הכלכלי: האם אתה משוכנע שהמענק הבטחוני אינו תלוי בפתיחת הערכות? האם נרשמו הנימוקים לבקשת הסיוע? יתכן שפתיחת הערכות היתה אחד הנימוקים. כמה כבר עולה מסנן? מדובר בגליל מתכת שבתוכו גרגרי פחם. אינני יודע. 30 ש"ח נראה לי מעל ומעבר. יש גם סוללות בחלק קטן מהערכות. אפילו אם נניח שריענון *כל* ערכה עולה 50 ש"ח ושיש 6 מיליון ערכות, נגיע ל-300 מיליון ש"ח. הסיוע הבטחוני הישיר הוא פי 16 מזה. הערבויות - פי 150 מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנע שהמענק הבטחוני אינו תלוי בפתיחת הערכות. נטל הוכחת התלות – עליך. ההערכה שלך, כאמור, לא כוללת את עלות כח האדם והלוגיסטיקה ואת שעות-העבודה המבוזבזות על עוד המתנה בתורים. ההערכה של הבכיר בפקע"ר היא "מיליארדים". אני דורש לדעת מה היקף ההוצאה ולמה היא נדרשה. אם המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה הוצאת 160 מיליון ש"ח למימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (מוצע לקצץ ברבע), מדוע היא צריכה להוציא כל כך הרבה על *זה*? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שהאמירה שלך היא פופוליסטית. האם יש קשר בין המימון שמקבלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובין מצב הבטיחות בדרכים? כמה חיי אדם ייחסכו אם תיתן לרשות את התקציב האמור? אני חושד שאפס הוא המספר הנכון. עם זאת - אין לי נתונים על כך. ודאי שתוכל למצוא בספר התקציב קיצוצים שאינני מסכים עימם וקיצוצים שאני מסכים עימם. 'הערכה של בכיר בפקע"ר' אינו ציטוט ששווה משהו. לפחות הייתי מצפה לדעת מאיזו דרגה מישהו נחשב 'בכיר' ומה מידת הרלוונטיות של התפקיד שבו הוא עוסק לנושא הנדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נסכים שניידות טיפול נמרץ כן מצילות חיים ונוסיף את הכסף לסעיף זה? (למרות שבתוספת תקציב של מיליארד ש"ח לרשות, אני חושד שהמספר הנכון לא רק שהוא גדול ממינוס 3, שזה המספר שצריך לנצח כרגע, אלא שהוא אף חיובי). היית מצפה, אבל אלה לא התנאים שבהם העיתונות פועלת, כידוע לך. מובן שהציבור זכאי לדעת בדיעבד את המספר, ואז יהיה לנו בסיס עובדתי יציב יותר לנהל עליו את הדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם והילדים מאום-אל-פחם נפטרו עוד בטרם ניתנה ההוראה לפתוח את ערכות המגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[ידוע, אבל בתת-פתיל הזה אני כבר מואשם בפופוליזם, אז לא היה אכפת לי לנסות]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מעט סוללות אבל מדובר בסוללות ליתיום. הסוללות הללו בנגוד לסוללות הרגילות אינן דועכות אלא נגמרות בבת אחת (כך שלא ניתן לחזות מתי הן תגמרנה), כל סוללה עולה עשרות שקלים ואין מלאים גדולים שלהן בחנויות ובמחסנים של רשתות השווק (כנראה בגלל העלות הגבוהה ובגלל שבזמנים רגילים משתמשים בהן כמעט רק בשביל מצלמות). היתרון היחידי שלהן על סוללות הניקל קדמיום הוא שהן קלות יותר. אבל כיוון שהמפוחים לרוב נישאים על גבי חגורה או על הגב זה לא כל כך משמעותי. במלחמת המפרץ הקודמת התברר אחרי החלוקה הראשונית שאין במלאי מספיק סוללות ליתיום להחליף לכל המפוחים שנמסרו לאזרחים ולכן אולתר מין שרוול פלסטיק טפשי שאליו ניתן להכניס 4 סוללות תדיראן בגודל D שאמורים להספיק לזמן דומה. מי שבא להחליף את הסוללות (כי הוא היסטרי או שהוא שכח את המפוח פועל שלושה ימים) קיבל את האילתור המזעזע ההוא ורק מי שהתעקש קיבל את סוללות הליתיום המקוריות. למעט מספר קשישים שלא יודעים עברית אף אחד לא הסכים לצאת מתחנת החלוקה עם האילתור האוילי. למרבה המזל הגיע משלוח מיוחד של סוללות מארה"ב והציל את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם באמת המצב הנוכחי הוא דרך טובה לבחון את נכונות הציבור להענות להוראות פקע"ר? ידוע הדבר שבתרגילי גיוס, אחוז הנענים הוא נמוך - בשביל מה לעזוב הכל ולנסוע להפגין נוכחות בשביל תרגיל גיוס מטופש? אבל בעת מבצע "חומת מגן", אחוז ההענות היה אדיר, כולל כמה כאלה שלא נכללו בגיוס והגיעו בכל מקרה. וכיום? כיום הציבור יודע שכמעט שאין סיכוי שנותקף. רבים חושבים, כמו כותבים רבים באייל (ובצדק) שאין שום טעם להתמגן. לפיכך, הענות הציבור להוראות פקע"ר היא בהכרח נמוכה, יחסית למצב של סיכון אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם יש לך דרך טובה יותר? ב. "הענות הציבור להוראות פקע"ר היא בהכרח נמוכה, יחסית למצב של סיכון אמיתי." כלומר, יש, לדעתך הבדל בין ההיענויות על פי הערכת הציבור את מידת הסיכון. התזה הזו היא הגיונית, אך אין לגביה נתונים. מן הסתם הנתונים האלה ייאספו על ידי פקע"ר והלקחים יילמדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מדוע אין לגביה נתונים? יותר מ-10 שנים לאחר שהוקם, פקע"ר לא טרח לאסוף נתוני "הערכת הציבור את מידת הסיכון" במקביל לנתוני "הגעת הציבור לתחנות לריענון ערכות מגן"? תיכף תגיד לי שגם את האחרונים הוא לא אסף. ומה בדיוק היה מפריע לו לאסוף כעת נתוני הענות-להוראות אם ההוראות היו לשאת את הערכות מבלי לפתוח אותן? בכל אופן, אני ממתין להודעה של מקבלי ההחלטות שהתכלית הייתה מחקר, תוך גילוי תהליך קבלת ההחלטה לערוך אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז הקמתו, לא היתה לפקע''ר הזדמנות לבחון את היענות הקהל להנחיית הקמת חדרים אטומים ולפתיחת ערכות מגן. יש נתונים באשר להיענות הציבור לקריאה לבוא לתחנות החלוקה. על פי הנתונים האלה - יש הבדל בהיענות על פי הספין התקשורתי התורן בזמן ההודעה. אבל להגיע לתחנת חלוקה זה קל. היענות לפתיחת ערכות והכנת חדרים אטומים היא אופרה אחרת לגמרי. נשיאת ערכות המגן מבלי לפתוח אותן אינה משרתת שום מטרה. ההודעה הראשונה ששמעתי בנושא היתה שיש לשלוח את הילדים לבית הספר עם ערכות המגן. תגובתי היתה שלא פתחנו את הערכות, ולכן אין לכך שום יעילות. לאחר מכן התברר לי שההנחיה היא לפתוח את הערכות. זה כבר הרבה יותר הגיוני. לימדתי את הילדים להשתמש במסכות והם תירגלו את זה מספר פעמים. העניין הוא שאם היינו מקבלים הנחיה לשאת ערכות מגן מבלי לפתוח אותן, הייתי בהחלט שוקל לא להיענות להנחיה מוזרה שכזו. ודאי שבדיון כמו זה הנוכחי הייתי תוקף את ההנחיה הזו. לא תשמע שהתכלית היתה מחקר. התכלית היתה להגן על העורף, ובו זמנית נאספים הנתונים לשימוש עתידי על יד פקע''ר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הופך את הסדר: קודם מכינים חדרים אטומים, אח"כ פותחים את הערכות. אין ספק שלהגיע לתחנה – קל למדי, להכין חדר אטום – לא קל, לפתוח קופסא – קלי קלוטו, לא צריך לצאת מהבית. נשיאת ערכות המגן מאפשרת להתגונן בשעת הצורך ע"י פתיחתן וחבישת המסכה, פיזור אבקת-הטיהור על אזורים נגועים וכו'. קפיצת-המדרגה הגדולה בזמינות המיגון היא בין היצמדות לערכה לבין אי-היצמדות, לא היצמדות לבין פתיחה. קח לדוגמא מישהו כמו דובי קננגיסר, שגר בעיר אחת במהלך השבוע אך נוסע לבית הוריו בעיר אחרת בסוף השבוע. מובן שבלא הוראה להיצמד לערכה, הוא נותר חסר-מיגון במהלך השבוע. מרגע שניתנה ההוראה, הוא מכיר בכך שעליו למהר להגיע הביתה (או לבקש ממשפחתו לשלוח אליו את הערכה), כיוון שיתכן שבהתרעה קצרה מאד יורו לו לפתוח אותה ואולי אף להשתמש בה. התכלית הייתה הגנה על העורף? אז יצטרכו להסביר לי למה פתאום נהייה דחוף להם להגן על העורף יותר מאשר יום, שבוע, חודש וחצי שנה לפני כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לפני כן לא היתה מלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הייתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו לגבי הנחיות מוזרות וההיגיון הפנימי שלהן: אולי בבתי הספר בהם לומדים ילדיך יש מקום במקלט לכל התלמידים וכח-עזר מספיק כדי לסייע להם בהתגוננות, אבל גם בבתי ספר בהם אין מקום במקלט לכל התלמידים לא ניתנה הוראה לעבור ללימודים במשמרות, כלומר: ממילא אין כאן הכנה למצב בו תידרש התמגנות בהתרעה של דקות, אלא רק שעות (שיאפשרו לשחרר תלמידים לבתיהם וגם לפתוח ערכות, להתאימן ולהתאמן בחבישת המסכות). כפי שהזכרתי, "שעות" אינן די זמן עבור מי שנמצא רחוק מהערכה שלו, ולכן ההוראה להיצמד לערכות. עוד שאלה: לא יכלו לפחות לחוס על המסננים? הרי את כל הפעולות המכינות אפשר לבצע עם פקק-האימון או פשוט ללא מסנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך: היה חשש שאנשים ייחנקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחנקו ממה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייחנקו מהמסנן. בזן אמת, כאשר נשמעים הצופרים, יש לאנשים מסוימים הנטיה להיות היסטריים במקצת ולא לבצע הוראות פשוטות כמו ''הסר את הפקק הלבן מהמסנן''. זה לא משהו שהמצאתי כרגע, זה קרה במלחמה הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו כבר הזכיר כאן שכלקח מהמלחמה ההיא שינו משהו (חיבור בין הפקקים?) כדי לאכוף את פתיחתם בו-זמנית. זה לא עובד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע - צר לי אך לא קראתי את כל הדיון כאן. הרעיון הכללי, כפי שאני מבין אותו, הוא להשאיר לזמן אמת רק את מינימום הפעולות הדרושות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פקק האימון אינו תחליף מלא למסנן. המסנן הוא כבד יותר, ולעתים נדרשת התאמה מחודשת של רצועת הקודקוד לאחר שמניחים אותו. בכל אופן - אני לא מתכוון ללמד ילד בן 8 את הרעיון שבמקרה של אזעקת אמת ישלוף את שני המכסים מהמסנן, יבריג את המסנן לתוך המסכה ויתמגן. ודאי שלא אם ניתן להכין מראש את המסכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ללמד אותו לאטום חדר, להרטיב סמרטוט בתמיסת סודה לשתייה ולהניחו על סף הדלת? [מחכים לך כאן: תגובה 136805] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא. הוא צריך ללמוד לבצע את הפעולות שמגנות עליו. המבוגרים בשטח אחראים לפעולות המצילות את הכלל. [עניתי שם]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש מבוגרים בשטח אז אינך צריך ללמד את הילד את העקרון (אם כי זה לא יזיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא נכון. אם המבוגר בשטח צריך גם לרכז את הילדים, גם לאטום את הדלת וגם לוודא שכולם ממוגנים אישית, סביר שוידוא המיגון האישי לילדים יקבל קדימות נמוכה. אם מדובר בכמה עשרות ילדים, ספק אם המיגון האישי יתבצע לכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם במשפחות בנות עשרות נפשות, אין עשרות ילדים בני פחות מ-8. אני רוצה לסכם: ההנחיות של פקע"ר לוקות בחוסר-הגיון פנימי ואינן מתיישבות עם שום הערכת-סיכונים אפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בכתה ב' יש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן כדי לתת מענה למתקפת-פתע יש להבטיח יחס ילדים:מבוגר של עשרה לאחד לכל היותר ולתת לכל ילד לתרגל כמה פעמים את הרכבת המסנן. אלא שפקע"ר בחר שלא לתת מענה למתקפת-פתע בשלב זה. זו בדיוק הנקודה המופיעה בסיכום שלי. כפי שרמזתי, אני חושב שיש מקום לקיים דיון גם על מנהיגות ודוגמא אישית, אבל אני לא הארנב המתאים לקיים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך לתרגל את הרכבת המסנן? מרכיבים פעם אחת וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההוראה השיגה לדעתי את המטרה (הבלתי-מוצדקת) של המחליטים להעביר לכאורה את האחריות מידיהם לידי האזרחים. אולי הם לא באמת מצפים להיענות גבוהה מצד האוכלוסיה (בפרט, לא נראה לי שנעשו פעולות להגברת ההיענות), אלא רק לאליבי "שאפת גז עצבים? זבש"ך. אל תגיד שלא אמרנו לך בערוץ 33 להדק את רצועות-הרקה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקים הטוענים, שההסברים הטכניים בערוץ 33 עברו גבוה מעל ראשו של האדם הממוצע. אמרה אורנה לנדאו ב"תיק תקשורת": כשמדובר בעניינים של חיים ומוות, מותר לא להקפיד על עברית תקנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקים. הדרך הטובה ביותר ללמוד איך עושים את זה, ואפילו בלי צורך לפתוח את הערכות, היא לקבל הדרכה אישית+מדידה בתחנה לחלוקת ערכות-מגן. כך היה ב-1990, וכך יכול היה להיות שוב בחודשים האחרונים, אלמלא נבחרה החלופה של אפסון הערכות בבתי האזרחים. יש לקוות שאם באמת היו חושבים ביום רביעי בערב בפקע"ר שהאוכלוסיה צריכה להיות מסוגלת להשתמש בציוד, היו דואגים לספק את ההסברים בפריים-טיים בשני הערוצים הטרסטריאליים ובהשתתפות פרסונות טלוויזיוניות בכירות. למעשה, אני חושב שאם פקע"ר היה יוצר את הרושם שזה חשוב, ערוצי הטלוויזיה היו דואגים בעצמם לכל השאר. גם הדיון הראשון ב"תיקתיק" היום סיפק כמה אבחנות נכונות, בהן זו של ירון לונדון: "לא אומרים לנו 'תרגעו'. אומרים לנו 'תרגעו!!!"', וזו של הפסיכולוג הצבאי לשעבר, שאפיין את הדיבורים כ"אינפנטיליים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין 1967: מצרים השתתפה באופן פעיל בכל המלחמות נגד מדינת ישראל, ככח העיקרי. הרטוריקה המצרית נגד ישראל ממשיכה להיות תוקפנית ביותר. מצרים סילקה באופן חד צדדי את כוחות האו"ם שחצצו בינה לבין ישראל, ריכזה כוחות על גבול ישראל, והטילה מצור ימי על אילת. מצרים השתמשה עוד לפני 1967 בחומרי לוחמה כימיים (במלחמתה בתימן). ממשלת ישראל החליטה שלא לחלק ערכות מגן לאוכלוסיה האזרחית (למרות שהיתה ערכה לכל אזרח, וצה"ל היה ערוך לחלק את הערכות), על מנת שלא לשדר את המסר שהנשק הכימי הוא שותף לגיטימי על מגרש המשחקים הקרוי מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר הוא מעניין. האם באמת היו די ערכות מגן לכל האזרחים? האם בכלל היו ערכות מגן בצה"ל? מהיכן הנתונים? ומהיכן הנתון שההימנעות הישראלית מחלוקת המסכות היתה כדי לשדר שהנשק הכימי אינו לגיטימי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו ערכות מגן בצה"ל (תוצרת גרמניה אאל"ט - חלק מהסכם השילומים גרמניה - ישראל), לחיילים הן אפילו חולקו. אני, שהייתי ילד באותה מלחמה, כמובן שלא צויידתי באחת, אבל כאשר שאלתי את אבי (שהיה סמג"ד בחטיבת הצנחנים באותה מלחמה) מה זה התרמיל הצמוד לירכי החיילים (כפי שנראו בתמונות), הוא הסביר לי על ערכות המגן, וטען כי בצה"ל יש ערכת מגן לכל אזרח במדינת ישראל, כולל ילדים ותינוקות, וכן מערך הפצה לאותן ערכות. לגבי הנתון שההימנעות הישראלית מחלוקת המסכות היתה כדי לשדר שהנשק הכימי אינו לגיטימי, אין מדובר בנתון (לא שוחחתי עם אשכול בנושא), אלא בהערכה אשר קראתי במאמר פובליציסטי כלשהו (אני כבר באמת לא זוכר מי, זה כנראה היה ב91') ואימצתי. אם תרצה לחלוק עליה - זכותך, ועדיין ההשוואה בין המקרים רלוונטית, ולטעמי, ממשלת אשכול נקטה שיקול דעת נכון יותר ממשלת שמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי בכתה א' באותה מלחמה. אבי היה בחזית סיני. שאלתי אותו היום. אכן, היו ערכות שחולקו לחלק קטן מהחיילים. אנשי חימוש ורפואה, למשל, לא קיבלו את הערכות. טנקיסטים כן. דבר המעורר תהיות נוספות. איך נקבע אילו חיילים חשופים יותר וזקוקים לערכות? נראה שההערכה היתה שרק הכוח הקדומני זקוק להן. היות שאיננו יודעים את מערכות השיקולים בשני המקרים (פרט לכך שלא היה כוח קדומני ב-91), אין בידינו די נתונים להשוואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בכתה ה' עשו לנו תרגול של חבישת מסכות אב''כ. זה היה חריג, כי בד''כ היה לנו פעם בשנה תרגיל ירידה למקלטים וזהו. הוסבר לנו שלכל אחד יש מסיכה במחסני החירום וכשיהיה צורך יחלקו לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר "התנפצה היומרה האבהית" שהתפרסם היום במהדורה המודפסת של "הארץ", אמיר אורן מרחיק לכת וטוען שהמדינה לא צריכה לספק בעצמה את המיגון האישי לתושבים: "אין שום הבדל בין ערכת עזרה ראשונה או מלאי של בקבוקי מים ושימורים [...] לבין ההחלטה האישית על קניית פריטי התגוננות ביו-כימיים. [...] פיקוד העורף יתמקד בנכסים ובאמצעים הציבוריים [...] ויחדל לחטט בשלומו הפרטי של האזרח; ירצה – יתמסך". טיעון משכנע? לא יודע. אשמח לשמוע נימוקים בעד ונגד (אבל אני מציע לקרוא קודם את המאמר במלואו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם הגישה הזאת היא שאחרי הטיל הכימי לא יהיה מי שיפנה את הגופות של העניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא הבנתי (כלומר, עולות בדעתי יותר מדי פרשנויות אפשריות למה שכתבת, ואני לא בטוח באף אחת מהן). אני חושב שאתה יודע מה רצית לומר. אתה מוכן לפרט קצת יותר לפני שאני מתחיל עם ניחושים שרק יזיקו לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב נורמאלי יש לכלוך ברחובות ויש אנשים שמנקים אותו. האנשים שמנקים הם מהסוג ה''לא עשיר'' כי אנשים עשירים לא יודעים לנקות כמו שצריך וזה גם לא בכבוד שלהם ולכן הם משלמים ל''לא עשירים'' שינקו בשבילם. למרבה המבוכה, אותם ''לא עשירים'' הם גם אילו שאין להם כסף לרכוש מסכות נגד גאזים ולכן הם יהיו אילו שילכו בהפצצה הכימית ולמעשה לא יישאר אף אחד שיפנה את הגופות שלהם. אפשר כמובן להביא אנשים ''לא עשירים'' ממדינות אחרות, כאלו שלא הופצצו בגז קטלני אבל מדובר בתהליך מורכב ומסורבל. הבעיה השניה היא שכל מה שכתבתי כאן זו שטות גמורה. וזו לא הראשונה שלי היום. אבל אני מאמין שיסלחו לי. ועכשיו אני הולך לנוח על משכבי לכמה שעות. היה לי יום קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון אחר כאן העליתי את שאלת "כסף מהמדינה לעומת שוברים או שרותים מהמדינה". אפשר לטעון שהוא מיתמם, אבל אמיר אורן מדבר על כך שהמדינה תוודא זמינות תמידית של פריטי-ההגנה ותדאג, באמצעות קצבה או תלושים, שיהיו בהישג ידם של הנצרכים. אם אכן כך, אז אני מבין שהטיעון שלך הוא ש"לא עשירים" יעדיפו להמיר את ההגנה על עצמם בכסף בטוח בכיס, ושהמצב הנוכחי, בו המדינה מחליטה בשבילם, עדיף. כלומר, זה בעצם הטיעון שמשתמשים בו להצדיק מקרים אחרים בו המדינה מחליטה בשביל האזרחים, כמו למשל צריכת סמים מסוכנים, והטיעון הזה (אם אני עוקב אחריך) הוא שטות גמורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיר אורן טוען שאין הבדל משמעותי בין קופסאות השימורים ובקבוקי המים שהאזרחים אגרו על חשבונם ומיוזמתם על פי הנחיית פיקוד העורף ובין ערכות המגן שהמדינה מסרה להם. לטענתו המדינה צריכה לעשות את ההערכה למסור את המידע לאזרחים ולתת להם להחליט אם הם רוצים לרכוש מסכה, רוצים לפתוח אותה וכיוצ"ב בהתאם להערכת הסיכון שלהם והשיקולים הכלכליים שלהם. אבל יש הבדל. אם קנית כמות גדולה מהרגיל של גרעיני תירס מתוק וטונה בשומן צימחי לא ניגרם לך נזק כלכלי משמעותי לעומת זאת אם משפחה בת 5 נפשות פותחת את הפילטרים ומנסה את המפוח של הילד נגרם לה נזק מיידי של כמה מאות שקלים. במקרה כזה השיקול הכלכלי יכול לדחוף לכיוון של חוסר מוכנות (ולא רק אצל משפחות מצוקה, גם אילו שמתקראים מעמד הביניים ימנעו ככל האפשר מהוצאה בסדר גודל כזה) ובעצם לסכן את האנשים שאין להם הרבה כסף. כנון שהמצב כיום הוא שיש פער ומי שיש לו המון כסף יכול לבנות מקלט אטומי בחצר ולעומת זאת מי שאין לו מסתפק בנילון וסרטי הדבקה אבל הכיוון של המהלך המוצע הוא להעמיק את הפער ולהביא אנשים אל מתחת לרמה שנקבעה כמינימאלית (חדר אטום ומסכת גז תקינה) במקום מה שלדעתי צריך להיות, הקטנתו. בנוסף עם כל הכבוד עדיין לא שמעתי דיוח אחד שמסביר לי מה הסיכויים האמיתיים שיירה לעברנו טיל עם ראש כימי. כל מסבירן מהמרגיע הלאומי דרך דובר צהל ועד הקרינים של קול ישראל וגלי צהל נותנים הערכות סותרות לפיהן הסיכוי שיירה טיל הוא אפסי אבל לא מבוטל ובנתונים כאלו אין לי כאזרח בעל רמת אינטיליגנציה נמוכה רק בקצת מהממוצע ורקע בטחוני דל את הכלים להחליט אם יש הצדקה לפתיחת ערכת המגן שלי או שלא. נקודה שלישית, במצב הנוכחי להצעות מהסוג הזה יש נטיה להתקבל רק בחלקן, כלומר הקטע שפיקוד העורף יפסיק לחלק מסכות יעבור אבל הסיוע לאנשים שאין ידם משגת לרכוש מסכות למשפחותיהם לא יעבור או שיעבור אך מימושו יידחה לזמן בלתי מוגבל או משהו כזה. ולנקודה האחרונה. כיום מצבי הוא כזה שאני משלם הרבה מיסים (טוב האמת היא שכיום אני חי על דמי אבטלה אבל עד לא מזמן שילמתי הרבה מיסים) ובתמורה המדינה דואגת לצרכי. בשנים האחרונות יש תהליך שבו המדינה מתנערת מהדאגה לצרכים שלי ובמקביל מעלה את המיסים. מקצצים את שירותי הבריאות, מעבירים את סלילת הכבישים לחברות פרטיות שגובות ממני כסף על שימוש בכביש, מורידים את כמות השוטרים כך שאנשים נזקקים ל"משטרות פרטיות" כדי לקבל הגנה אמיתית, מצד שני מעלים את המעמ, גובים מיסים על חסכונות וכו'. ההצעה המדוברת מעבירה עוד שירות חשוב שהמדינה סיפקה לי עד כה בצורה ישירה תמורת המיסים ששילמתי, לחשבוני ולאחריותי. אם מקדונלדס היו מציעים להעביר את האחריות על השתיה בארוחת וופר כפול לידי הסועד (בלי להוריד את המחיר) תמורת איזו הבטחה עמומה שזה יקטין את הוצאות הרשת ובכך היא תוכל לשכור עוד מנהלים שיחשבו על שיטות לשפר את השירות או להוציא יותר כסף על פירסומות ולשפר את חווית הסעידה שלי, הייתי שוקל לעבור לרשת המתחרה. לא שאני מאיים או משהו. אבל אני לא רואה הבדל משמעותי בין שני הדברים. מבחינתי לפחות. יתכן שאנשים עשירים שרואים בשינוי המבני הזה הזדמנות עיסקית או אנשים שבצורה כלשהי נהנים מהכספים שהמדינה מצליחה לחסוך בדרכים הללו כן יתמכו בהצעה אבל אני מקווה שהם לא יצליחו להעביר אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שונא להיות קטנוני, אבל וופר זה של ברגר-קינג, לא של מקדונלדס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי מבוססת על זה שבעוד המדינה נוהגת לכבד את החלק בהסכם הלא כתוב (או הכתוב) שבינה ובין האזרחים שבו הם מעבירים לה כסף או זכויות, היא נוטה לשכוח את החלקים האחרים (ע''ע שביתת הנכים, הסטודנטים, הסכמי עבודה שנפרצים לכל עבר בתוכנית הכלכלית החדשה) אני חושש שבסופו של התהליך ה''לא עשירים'' ימצאו את עצמם בלי מסכות, בלי כסף ובלי תלושים לרכישת מסכות. חוץ מזה המסכות הן רק חלק מהעניין יש את ההוצאה המתחדשת של שליפת פקק של הפילטר שפה מדובר בשיקול יותר מיידי ואסור שייווצר מצב שבו אדם חושב פעמיים לפני שהוא מבצע את הצעד הזה בזמן שבו הוא צריך לבצע אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עירית, את יכולה לחדש את המינוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בערך בתחילת הפיסקה השנייה, מצאתי משהו די תמוה. בניגוד לדעה הרווחת, אין למשטרה צבאית שום רצון לתת דוחות כאלו ואחרים על אי נשיאת ערכת מגן. אין לך תחבושת אישית? הסתובבת בלי אישור במדי ב' באמצע עזריאלי? העזת לאסוף את הצמה עם גומיה סגולה עם פרחים ורודים? אכלתם אותה. לא נשאת ערכת מגן? תפדאל. אם מישהו יעיר לך על זה זה רק הרס"ר או המפקד שלך. לא בעלי השרוך האדום-כחול. _________ העלמה עפרונית, דווקא יודעת על מה היא מדברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ידיעה ב-ynet, במסגרת ועדת חו"ב תוקם ועדת חקירה לבדיקת התנהלות מערכת הבטחון בזמן המתקפה בעיראק, ובכלל זה ההחלטה להורות על פתיחת ערכות המגן. (גישה מחו"ל בתשלום) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שבהסתמך על הערכות המצב (האסטרטגיות, אני מניח) יש טעם לחלק (או להשאיר הערכות שכבר חולקו) רק בהתייחס לאיום העירקי. כלומר בהנחה שהסיכוי להתקפה לא-קונוונציונלית מצד עירק יקטן באופן משמעותי לאחר מבצע "חירות לעירק", לא יהיה עוד טעם להשאיר את ערכות המגן בידי האוכלוסיה. מכיוון שלאחר איסוף הערכות למחסנים (כנראה לזמן ארוך) יהיה צורך לחדש/להחליף את רב הערכות בכל מקרה, הרשה לעצמו הפקע"ר להנחות את הציבור לפתוח את הערכות (כפי שכבר נכתב ברבות מן התגובות) פשוט כאמצעי לצמצום ההיסטריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, אפשר לסגור את ערכות המגן ולהוריד את הנילונים מהחדרים האטומים. שר הביטחון הודיע על שינוי מצב הכוננות בארץ בעקבות בדיקות וחיפושים שערכו האמריקאים במספר אתרים חשודים במערב עיראק. הארץ: את הנילונים, אגב, אל תזרקו. בקרוב תתפרסם רשימה של אתרי איסוף ליריעות, מהם יפונו הנילונים למיחזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה, רעיון לסקר חדש: מה הייתה מידת התייחסותך למצב הכוננות? 1. הכנתי חדר אטום, סחבתי הערכה לכל מקום, אגרתי מים ומזון. 2. הכנתי חדר אטום וסחבתי הערכה. 3. סחבתי הערכה. 4. התעלמתי באלגנטיות. 5. הזרקתי אטרופין חמש פעמים ברציפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עורכים סקר כזה, אני מציע רשימת תשובות כזו: 1. הכנתי חדר אטום ונשאתי את ערכת המגן איתי לכל מקום. 2. הכנתי חדר אטום אך השארתי את הערכה בבית. 3. הצטיידתי בחומרים לאיטום אך לא אטמתי חדר, נשאתי את הערכה איתי. 4. הצטיידתי בחומרים אך לא אטמתי, השארתי את הערכה בבית. 5. לא הצטיידתי בחומרים, השארתי את הערכה בבית או שאין לי ערכה. 6. הייתי בחו"ל. 7. הרווחתי מאות שקלים מאנשים שדוד שלח אותם. בעצם, גם השאלה שאני מציע היא אחרת: "איך נהגת במצב הכוננות? (ותודה לכליל החורש נאורי הציע סמינר)". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף ''(ותודה לכליל החורש נאורי).'' בכל זאת, הצעת הסמינר הייתה דבר זמני. אגב, להבא, כאשר אתם כותבים דבר דואל למישהו, ואומרים שאתם הולכים לצרף קובץ, כדאי שגם תבדקו שבאמת צירפתם את הקובץ, כי אמצעי קריאת המחשבות של המחשבים היום הם ממש תת-רמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגבי סקר ההמשך: למי שענו בחיוב על ארבע השאלות הראשונות, מה בכוונתכם לעשות עם הניילונים? 1. לזרוק אותם לפח. 2. להחזיר אותם כאזרח טוב לרשות השיווק ולקבל על זה כמה אגורות. 3. להחזיר אותם כאזרח טוב לרשתות השיווק ולא לקבל על זה כמה אגורות. 4. למכור אותם במחירי רווח לההוא שהרוויח מאות שקלים מאנשים שדוד שלח אותם. 5. לשמור אותם למלחמה המתקרבת עם סוריה. 6. לפתוח בעצמכם "עסק דוד" עצמאי למלחמה המתקרבת עם סוריה. 7. בכלל אנחנו לא מורידים אותם. בגלל 5,6 או שהחלטנו שזה טוב לכל השנה. 8. לא הורדנו אותם גם מאז מלחמת המפרץ הקודמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |