''כלכלת הסמלים'' במלחמה נגד הטרור 1410
הטרור גובה קורבנות רבים בנפש, אך המטבע האמיתי בו הוא גובה את ניצחונותיו הוא המטבע הסמלי. האם ניצחון צבאי בעירק יכול לשקם את ארה"ב מהתבוסה הסמלית שנחלה ב- 911?
קטע מציורו של פאבלו פיקסו "גרניקה" (1937)


בכניסה לאולם דיוני מועצת הביטחון שבבניין האו"ם בניו יורק תלויה דרך קבע רפרודוקציה של הציור "גרניקה" מאת פיקסו. התמונה צוירה בעקבות הפצצת "הלופטוואפה" של היטלר את העיירה הבאסקית "גרניקה" במהלך מלחמת האזרחים בספרד, בה נספו 1600 איש. הציור, המבטא את שוועת הנטבחים העולה השמיימה, הפך לאחד הסמלים האנטי־מלחמתיים המפורסמים והמוכרים ביותר במאה העשרים. ב- 27 בינואר 2003, היום בו הציג קולין פאוול באו"ם את מסכת הראיות שאמורה היתה להצדיק הפעלת כוח צבאי נגד סאדם חוסיין כדי לפרקו מנשקו, כוסתה רפרודוקציית "הגרניקה" שבפתח אולם דיוני המועצה בבד כחול. ההסבר הרשמי שניתן לכך היה שהתמונה תלויה בדיוק במקום שבו חברי המועצה נוהגים להתראיין בפני מצלמות הטלוויזיה, והוחלט כי לא ראוי שציור אנטי־מלחמתי מעין זה ישמש רקע לצילומי טלוויזיה שבהם מדברים על מלחמה חדשה. "הציור הוסתר באופן זמני בלבד," הסביר איש יחסי הציבור והתקשורת של האו"ם, "אנחנו עושים זאת רק עד שמצלמות הטלוויזיה יעזבו את המקום." המלחמה הגלובלית המתנהלת נגד "הטרור העולמי" מאז אירועי 911 רוויה סמלים וסמלים שכנגד - סמלים הפכו למטבע עובר לסוחר במלחמה על דעת הקהל העולמית.

התנועה האנטי־מלחמתית עושה שימוש רב בסמלים והפגנותיה מצטיינות ביצירתיות לא מבוטלת: ברחבי העולם נערכו מיצגים שבהם גופיהם הערומים של המפגינים יצרו את הכתובת "NO MORE WAR". העירום מסמל את הפגיעות של הגוף האנושי, את אין־אינותו מול כלי המשחית של הטכנולוגיה המלחמתית ואת העוול שבהפעלתם. בסן פרנסיסקו נערכה הפגנה שבה הקיאו כ- 300 מפגינים על המדרכות והכיכר שמול "הבניין הפדראלי" בעיר, כביטוי לבחילתם מהמלחמה. בגרמניה הוקעה מנהיגת האופוזיציה השמרנית אנג'לה מרקל, המבקרת בחריפות את המדיניות האנטי־מלחמתית של הממשלה ואף ביקרה לאחרונה בוושינגטון, בתהלוכה קרנבלית שהתקיימה בדיסלדורף. הוצגה שם בובה בדמותה תחובה בישבנו של "הדוד סם", כשהמסר הוא "ככה ייעשה לאיש או לאישה המלקקים את ישבנה של אמריקה".


בובה בדמותה של אנ'גלה מרקל מבצבצת מישבנו של "הדוד סם"

מחאה נגד המלחמה האמריקנית בעירק בקרנבל בדיסלדורף


הממשל האמריקני ער מאוד לכך שמלחמתו בטרור רוויה בחומר נפץ סמלי. כך, לדוגמה, בתחילת המלחמה, כשחייל מארינס אמריקני הניף את דגל ארה"ב באום קאסר שבדרום עירק, מיהרה להגיע פקודה להסירו, שכן דגל תקוע באדמה הוא סמל אוניברסלי לכיבוש, בעוד שהממשל דואג להדגיש שמדובר ב"שחרור עירק".

סמלים משחקים תפקיד במאבקים למיניהם מאז ומעולם. כשמעלים על הדעת את המהפכה הצרפתית, לדוגמה, מיד מצטיירת לנגד עינינו התמונה האייקונית של ההמונים המסתערים על הבסטיליה. אמנם היסטוריונים של המהפכה יודעים לספר שלמעשה התחילה המהפכה חודשים רבים לפני ה- 14 ביולי, שהבסטיליה הייתה כמעט ריקה מאדם וקומץ אסירי־המלך שישבו בה היו אריסטוקרטים, שנגד עמיתיהם כוונה המהפכה, אך אין בכך כדי להוריד מערכה של התמוטטות הבסטיליה כסמל עממי למיגור העריצות עד לימינו. סמלי המון אינם משקפים בהכרח את העובדות כהווייתן. כוחם של סמלים טמון ביכולתם לחדור למעמקי הנפש הקיבוצית, ללכדה ולשחרר מתוכה אנרגיות עצומות.

אף שהתפקיד שממלאים סמלים במלחמות אינו חדש, הרי שלתפוצתם בעידן הפוסטמודרני אין אח ורע. הטלוויזיה המסקרת את האירועים היא מדיום אייקוני, שבנוי מלכתחילה לקלוט ולשדר תמונות וסמלים יותר מאשר מילים ורעיונות מנוסחים כהלכה. היות שהמסרים אינם מילוליים, הם חוצי גבולות ויכולים לחלחל במהירות לנפשם של קבוצות המונים גלובליות. כשם שחוללה התקשורת הפוסטמודרנית מהפכה בשווקי הכספים בעולם, גימדה את השווקים המקומיים והכפיפה אותם לכלכלה הגלובלית, כך גם יצרה תקשורת ההמונים "כלכלת סמלים" חובקת עולם. "כלכלת סמלים" זו היא מצע הגידול של הטרור האיסלאמי. הטרור גובה קורבנות רבים בנפש, אך המטבע האמיתי בו הוא גובה את ניצחונותיו הוא המטבע הסמלי.

אמירתו של שטוקהאוזן כי קריסת מגדלי התאומים כפי שנצפתה בטלוויזיה היא יצירת האמנות הגדולה ביותר של המאה ה- 20 זעזעה רבים ובצדק - היא דוחה, אין להחיל שיפוט אמנותי על אסון אנושי. ועם זאת, יש באמירה זו גרעין של תובנה. להתמוטטות מגדלי התאומים כפי שהיא נצפתה בטלוויזיה היה הכוח הסמלי המצוי לעתים ביצירות אמנות גדולות (ראו בהקשר זה מאמרו של לי האריס, "אידיאולוגיית הפנטזיה של אל־קעידה"; האריס מייחס חשיבות מכרעת להיבט הפנטזיה שבאירועי 911 ולהשפעתו על ההמונים המוסלמיים). קריסת המגדלים היתה סמל לפגיעה אנושה בכוחה של הגלובליזציה - קרי: האמריקניזציה של העולם - וארה"ב עמדה מושפלת וחסרת אונים מולה מפני שזו היתה מכה קשה שאי אפשר להשיב עליה בפעולת תגמול. אי אפשר להשיב על תבוסה סמלית בפעולה צבאית.

אנחנו הישראלים, אחרי שנתיים וחצי של אינתיפאדת אל־אקצה, יכולים להעיד אולי טוב מכולם על אמיתותה של טענה זו. לא זו בלבד שהטרור הפלסטיני תבע מאיתנו קורבנות בנפש ושיבש את כל אורחות חיינו, אלא שהוא גם הצליח לייצר סמלים אחדים שעדיין לא הצלחנו למגרם. אמנה כאן ארבעה מהם: הסמל הראשון הוא מסגד אל אקצה, שהעניק את שמו לאינתיפאדה, והמבטא את חזקתם של הפלסטינים על ירושלים המזרחית. מאז ביקורו של אריק שרון במקום, לא העזה ישראל לעשות דבר העלול להתפרש כפגיעה בסמל זה, המודיע לנו השכם והערב כי ריבונותנו על ירושלים בירתנו אינה מלאה ומוטלת בספק; השני, תמונת הטלוויזיה שבה נראה הילד מוחמד א־דורה נורה ונהרג. תמונה סמלית זו, המציירת את מדינת ישראל ככובש אכזר וחסר מעצורים גרמה לנו נזק חסר תקנה בדעת הקהל בעולם, וגם אחרי שהתברר בדיעבד כי קרוב לוודאי שהילד לא נהרג מירי ישראלי אלא מירי פלסטיני, לא השתנה דבר בדעת הקהל - הסמל שריר וקיים, שכן אין בכוחן של עובדות להכריע סמלים; השלישי, הוא ערפאת המסמן "וי" באצבעותיו מפתח המוקטעה. ככל שהתעצם ההרס הפיזי שצה"ל גרם בשטחים, כן התעצם כוחו של ערפאת המגיח מבין עיי החורבות כסמל לרוחה האיתנה של ההתנגדות הפלסטינית; והסמל הרביעי הוא המחבל המתאבד כמרטיר גואל האומה. המחבל המתאבד משלהב את הדמיון הפלסטיני מפני שהוא מסמל כוח שאין לעמוד בפניו - כוח פיזי אינו יכול להתגבר על מי שאינו פוחד מן המוות. צה"ל נחל עד כה ניצחונות לא מעטים על המחבלים המתאבדים ושולחיהם, אך לא הצליח לחסל את המחבל המתאבד כסמל. אי אפשר להדביר סמלים בחיסול ממוקד.



הנשיא בוש, אולי משום שהוא בנוי כך מיסודו, ואולי משום שהבין זאת באינסטינקט, הגיב ל- 911 קרוב ככל האפשר לרמה הסמלית שבה מתנהל הטרור האיסלאמי הרדיקלי. הוא תפס אותו מיד במונחים של טוב ורוע, של בני אור ובני חושך, והכריז על מלחמה לא בטרוריסטים, לא בבין לאדן או באל קעידה, כי אם מלחמה בדבר־מה רחב ומופשט יותר: ב"טרור העולמי", מושג מטפיזי כמעט. אחרי 911 הגיבה ארה"ב די במהירות באפגניסטן, הפילה את משטר הטאליבן וחיסלה את "תשתית הטרור" של אל־קעידה שם. אך הנשיא הודיע מראש שאין זה סוף פסוק והמלחמה ב"טרור העולמי" תימשך. דומה שהיה ער לכך כי גם אם יתמלאו חדרי המעצר ב"גאוונטאנמו ביי" עד אפס מקום באנשי אל־קעידה לא יהיה בכך כדי לגרוע מההון הסמלי שצבר האסלאם הרדיקלי ב- 911.

ספק גם אם שבייתו או הריגתו של בין לאדן יכולים ליישב את החשבון במלחמה הסמלית. מותו של בין לאדן יביא קרוב לוודאי להפיכתו למרטיר ולשימור כוחו הסמלי ואולי אף להתעצמותו; ואם ייתפס חי סביר להניח שלא ילך בעקבותיו של אוצ'לאן (הפחדנות שגילה אוצ'לאן במשפטו הביאה להתמוטטותו כסמל, והדבר שם קץ למרידת הכורדים בטורקיה).

אי יכולתה של ארה"ב להביס את אל־קעידה בשדה הקרב הסמלי הובילה ישירות למלחמה בעירק. אמנם סדאם חוסיין קשור לטרור בכך שהוא מחלק כספים למתאבדים פלסטיניים, וקרוב לוודאי שאכן יש לו מאגרי נשק כימיים וביולוגיים, אך גם לאסד, לדוגמה, יש כלי נשק להשמדה המונית, והעובדה שהוא מארח בדמשק ארגוני טרור ידועה לכל. גם קשריהם של הסעודים עם הטרור הם סוד גלוי. אך בשלב זה ערכם של אסד ובית המלוכה הסעודי בבורסת הסמלים של המלחמה בטרור האיסלאמי אינו כה גבוה. סדאם חוסיין, לעומת זאת, הוא סמל מובהק של ההתנגדות הערבית לארה"ב. אפשר שאין לו קשרים ממשיים עם בין לאדן, אך השניים הללו מאכלסים את אותה משבצת סמלית.

לארה"ב יש סיבות ממשיות מוצדקות למלחמה בעירק וקולין פאוול גולל אותן בכשרון רב במועצת הביטחון, אך בלא ספק שיחקה הרמה הסמלית תפקיד מכריע ביציאת ארה"ב למלחמה. גם לפעולות שמבצעים האמריקנים במהלך המלחמה הם מייחסים חשיבות רבה ברמה הסמלית, הם ערים לכך שמצלמות הטלוויזיה המסקרות את המלחמה יכולות להפוך אירוע שולי מבחינת המציאות הממשית בשדה הקרב רחב הידיים לסמל ענק שמשחק לרעתם. תקרית נקודתית בכפר עירקי יכולה עד מהרה להפוך באמצעות פלאי "כלכלת הסמלים" הטלוויזיונית ל"גרניקה של המאה ה- 21".

עם זאת, לא כל דימוי טלוויזיוני הופך לסמל שמוצא לו הד בליבם של המונים. גולת הכותרת של מבצע "הלם וייראה" היתה הפצצת ארמון הנשיאות של סדאם חוסיין בבגדד. אפשר שבסתר ליבם קיוו מפקדי המבצע כי על רקע השמועות על פגיעה בפיקוד העירקי הבכיר, יסמל הארמון הבוער את האות להתמרדות כלפי שלטון סדאם בבגדד, אך זה לא קרה. ככלל, יחסית לפוטנציאל הסמלי שלו, רישומו של האירוע לא היה רב, והוא נמחה כמעט כליל אחרי הופעתו של סדאם חוסיין בטלוויזיה כשהוא בריא ושלם. שטף התמונות בטלוויזיה הוא אדיר, דימויים ודימויי־נגד זורמים בלא הפוגה, אולם רק מקצתם הופכים לסמלים בני־קיימה, ובודדים עוד יותר הופכים לסמלים משני תודעה, המטים את שטף האירועים לכיוון היסטורי חדש.

אין ספק שארה"ב תצליח למגר את שלטונו של סדאם חוסיין, אך ניצחונה במערכה הסמלית לוטה עדיין בערפל הקרב.
קישורים
אידיאולוגיית הפנטזיה של אל־קעידה - מאמר מאת לי האריס (באנגלית)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ללא כותרת • Danny Bluestein
  סליחה, • האייל הקורע • 3 תגובות בפתיל
  לא יעזור לכם • אבי • 4 תגובות בפתיל
  יש לשים גבולות • איילה • 5 תגובות בפתיל
  חצי סמל • pilpilon
  מלחמות אידאולוגיות • ניצה • 91 תגובות בפתיל
  הסמל- מטרה בפני עצמה, אך גם אמצעי • אסתי • 2 תגובות בפתיל
  ייבוש ביצת הסמלים • רון בן-יעקב • 11 תגובות בפתיל
  מה אם סמלי המערב? כיצד על המזרח למגרם? • אתי אלמוזלינו
  מסיבה זו המפתח לחיסול הטרור הוא בתקשורת • יצחק • 10 תגובות בפתיל
  לא מלחמת סמלים • דב אנשלוביץ
  איקרוס בעירק • גרושו • 2 תגובות בפתיל
  המלחמה על סמלי ה''חופש'' • הקריבו המקוטב • 11 תגובות בפתיל
  מלחמה מראשית המאה שעברה • ברקת • 23 תגובות בפתיל
  סמל סמל לך • אליהו
  מאמר מקומם • עומר אורי • 42 תגובות בפתיל
  ילדים אמיתיים • רון בן-יעקב
  מבט אחר • רון בן-יעקב
  קלקלת הסמלים • ר.נ.
  הסמל הוא נשקם המשלה של החלשים • בועה • 4 תגובות בפתיל
  על השפה • רון בן-יעקב
  גם ב-YNET • האייל האלמוני
  ''הזוועה הפריעה לכתבי הטלוויזיה'' • ערן בילינסקי
  היווצרותו של סמל: מוחמד אל דורה • אסתי • 111 תגובות בפתיל
  גבעת התחמושת • אפופידס • 9 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • בתלי • 2 תגובות בפתיל
  כלכלת הסמלים במלחמה נגד ההסתדרות • עוזי ו. • 25 תגובות בפתיל
  במלחמת סמלים כמו במלחמת סמלים • שמעון גלבץ • 3 תגובות בפתיל
  לסמליות חשבונאות משלה • שמעון גלבץ • 6 תגובות בפתיל
  יפה..ומה לגבי "כלכלת סמלים" ביחסים בין אישיים? • דביר
  שאלת השאלות • האייל האלמוני
  אל-אקצה כסמל לכל פלסטין • ג. שמעון • 4 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים