גרפולוגיה: מדע או אחיזת עיניים? 1421
רבים סבורים כי בשונה מקריאה בקפה או מאסטרולוגיה, גרפולוגיה היא מדע כמעט לכל דבר. אולם עד כמה מבוססת תפיסה זו באופן מדעי?

לפני מספר שנים סיפר לי חבר על ניסוי שנערך באוניברסיטה בה למד. על מנת לבדוק האם יש ממש בגרפולוגיה, התבקשה קבוצת סטודנטים להגיש כתבי יד לניתוח גרפולוגי; הסטודנטים קיבלו ניתוחי אישיות מבוססים על כתבי היד שהגישו, והתבקשו לציין עד כמה הם היו קולעים. התוצאות היו מרשימות: כמעט כל הסטודנטים דווחו כי הניתוח הגרפולוגי היה מדויק ביותר, ורבים מהם ציינו כי הוא חשף פינות חבויות בנפשותיהם שאיש לא הכיר. רק בשלב זה גילו עורכי הניסוי לסטודנטים כי כתבי היד כלל לא נותחו על ידי גרפולוגים, ושכל הסטודנטים קיבלו בדיוק את אותה חוות דעת "אישית", מילה במילה.

הסיפור היכה אותי בהתחלה בתדהמה. עד לאותו יום לא הטלתי ספק בתוקפה המדעי של הגרפולוגיה, ואף השתעשעתי במחשבה ללמוד גרפולוגיה ביום מן הימים. עיון נוסף בניסוי ותוצאותיו הבהיר לי כי המכה שהגרפולוגיה ספגה אולי אינה כה אנושה – כל שהניסוי הראה הוא שניתן לשכנע אנשים כי מישהו אחר מכיר אותם היטב, בעוד הוא למעשה אינו יודע עליהם דבר. תוצאה זו, מעניינת ככל שתהיה, עדיין אינה פוסלת את הגרפולוגיה מכל וכל.

לאחרונה התעורר ענייני בגרפולוגיה מחדש, והחלטתי לבדוק באופן מסודר את התימוכין המדעיים להם זכתה. חמוש בהשכלה סטטיסטית ובספקנות מדעית יצאתי לדרכי, וממצאי מובאים לפניכם.

תולדות הגרפולוגיה והשימוש בה

הטענה כי כתב היד משקף את אישיותו של הכותב היא עתיקת יומין, ושורשיה מגיעים לפחות עד לרומא העתיקה. את המונח "גרפולוגיה" טבע במאה ה-‏19 הכומר הצרפתי מישון (Michon), שהיה בין הראשונים להציע ולפרסם מערכת שיטתית של ניתוח אישיות על בסיס כתב היד. כיום מפותח השימוש בגרפולוגיה במיוחד במערב אירופה, שם היא אף נלמדה באוניברסיטאות אחדות כמקצוע לכל דבר במהלך המאה העשרים. מחקר מ-‏1991 מעריך כי כ-‏80% מהחברות הצרפתיות משתמשות בגרפולוגיה לצורך מיון כוח אדם. היחס לגרפולוגיה בארצות הברית הוא חשדני יותר, אך נכון ל-‏1983, אלפי חברות אמריקאיות השתמשו בגרפולוגיה, והשימוש בה היה במגמת עליה.

ארצנו הקטנטונת, הופתעתי לגלות, היא מעצמה גרפולוגית: שכיחות השימוש בגרפולוגיה בישראל היא מהגבוהות בעולם, ומאמר מ-‏1986 מדווח כי הגרפולוגיה היא מבחן האישיות הנפוץ ביותר בישראל. עיון במדורי הדרושים בעיתונות הישראלית משנות השבעים, השמונים והתשעים אכן מגלה כי גופים רבים (ביניהן תדיראן, כור וקק"ל) מבקשים ממועסקים פוטנציאליים קורות חיים בכתב יד. אחד מאתרי האינטרנט הראשונים המתקבלים מהקלדת המילה graphology במנוע החיפוש גוגל הוא של חנה קורן החיפאית, גרפולוגית בעלת שם עולמי. אתר זה כולל בין השאר המלצות חמות משרים וחברי כנסת, ביניהם, למשל, תא"ל (מיל.) ד"ר אפריים סנה, הכותב "בהיותי מפקד איזור הבטחון בדרום לבנון ב-‏1982, הפניתי לחוות דעתך כתב יד של אישיות מסוימת. לאבחנותיך היה שימוש מבצעי רב תועלת." מצידו השני של המתרס, רבים מבין חוקרי הגרפולוגיה – אנשי אקדמיה הבוחנים באופן ביקורתי את טענות הגרפולוגים – הם ישראלים.

טענתם המרכזית של הגרפולוגים היא כי ניתן ללמוד מתוך צורתו של כתב היד על תכונות אופי כגון יושר, חריצות ואינטליגנציה. מעניין לציין כי רוב הגרפולוגים אינם מתיימרים לזהות את מינו או גילו של הכותב, ומבקשים מהכותב לצרף פרטים אלה לכתב היד, אותו הם מעדיפים לקבל כתוב על נייר חלק ומלווה בחתימה. למרות שהגרפולוגים מצהירים שאינם מתייחסים כלל לתוכן כתב היד, הם מעדיפים טקסטים שנכתבו ספונטנית על פני טקסטים מועתקים, משום שלטענתם האחרונים אינם משקפים כהלכה את אישיות הכותב. גרפולוגים מסוימים טוענים כי ביכולתם לאבחן מחלות באמצעות כתב יד, אולם לא מצאתי כל ניסיון לבדוק טענה זו בספרות המדעית. גרפולוגים אחדים – אך בעיקר כאלה שאינם גרפולוגים – עוסקים במלאכה הקשורה, אך שונה, של אימות האותנטיות של חתימות ומסמכים לצרכים משפטיים. היות שכתבי יד הם זמינים יחסית וניתוח גרפולוגי הוא לרוב מהיר ממבחנים פסיכולוגיים סטנדרטיים, השימוש העיקרי בגרפולוגיה כיום הוא לצרכי מיון והכוונת כוח אדם בשוק העבודה.

הגרפולוגיה תחת בחינה מדעית

אך עד כמה מבוססת הגרפולוגיה באופן מדעי? הספרות המדעית בנושא שהתפרסמה ברבע המאה האחרונה מספקת תמיכה מועטה בלבד לטענותיהם של הגרפולוגים. מבין 12 ניסויים שתוארו ב-‏10 מאמרים אותם קראתי לצורך כתיבת מאמר זה, חמישה לא מצאו קשר מובהק סטטיסטית בין ניבויים גרפולוגיים לקריטריון חיצוני; שישה אחרים מצאו קשר חלש אך מובהק סטטיסטית, לו היה לעתים הסבר חילופי, שאינו מבוסס על צורת כתב היד גרידא; הניסוי היחיד שתמך באופן ברור בגרפולוגיה לקה בפגמים מתודולוגיים קשים. מסקנתם של שלושה מאמרים נוספים שסקרו את הספרות המדעית בנושא, ושכללו התייחסות למאמרים עליהם לא הצלחתי לשים את ידי, היתה חד משמעית כנגד השימוש בגרפולוגיה.

דרך העבודה המועדפת על הגרפולוגים – חיבור חוות דעת מילולית על סמך טקסט לא־מועתק (לעיתים קרובות קורות חיים) – מציבה אתגרים מתודולוגיים בפני חוקרי הגרפולוגיה. טיבעה המילולי של חוות הדעת הגרפולוגית מקשה למדוד כמותית את מהימנותה. כמו כן, תוכנו של טקסט המיועד לניתוח גרפולוגי עשוי לרמוז בעצמו על אישיותו של הכותב: גרפולוג המגלה, למשל, כי הכותב הוא בעל תואר מתקדם בפיסיקה, לא יסתכן בהרבה אם ייחס לו אינטליגנציה; גם רהיטות ועושר הבעה יוצרים פעמים רבות רושם כללי חיובי ומוצדק. בנוסף, לא תמיד קל למצוא קריטריון חיצוני אליו יושווה הניבוי הגרפולוגי: אין זו מלאכה פשוטה, למשל, לבדוק האם צדק גרפולוג הטוען כי אדם מסוים הוא אנוכי.

כדי לקבל מושג על אופי המחקר הגרפולוגי ולראות כיצד מתמודדים חוקרים עם בעיות מתודולוגיות אלה, אסקור כעת בקיצור שלושה ניסויים טיפוסיים. חשוב לציין כי השניים הראשונים מביניהם אינם נמנים על חמשת הניסויים שתוצאותיהם שוללות את השימוש בגרפולוגיה, אלא על אלו שמצאו תימוכין מסויימים לטענות הגרפולוגים.

הניסוי הראשון, המובא להלן, תואר במאמרם של החוקרים הישראלים בן־שחר, בר־הילל, בילו, בן־אבא ופלוג מ-‏1986. קורות חיים בכתב יד של כמה עשרות עובדי בנק נמסרו לשלושה גרפולוגים, שהתבקשו למלא על פיהם טפסי הערכה כמוהם ממלאים ממוניהם של העובדים באורח שגרתי. הגרפולוגים הורשו שלא לחוות דעה במקרים בהם מצאו את כתב היד בעייתי. בנסיון לנטרל את השפעת תוכן כתב היד על הניתוח, התבקשה פסיכולוגית קלינית חסרת כל הכשרה גרפולוגית למלא אף היא טפסי הערכה זהים, על בסיס כתבי היד בלבד. לצורך בקרה נוספת, חושב לכל כתב יד ציון מספרי על פי מפתח שתגמל בניקוד גילויים העשויים להצביע על הצלחת הכותב בעבודתו: תואר אקדמי, למשל, זיכה את כתב היד בארבע נקודות, בעוד שהשכלה של פחות משתים עשרה שנות לימוד גררה קנס של שתי נקודות; העדר שגיאות כתיב זיכה בנקודה, וכו'. הערכותיהם של חמשת השופטים (שלושה גרפולוגים, פסיכולוגית, והציון מבוסס המפתח) הושוו עם הערכות הממונים.

קיצור תוצאות הניסוי הוא כדלקמן: המתאם הממוצע בין הניבוי הגרפולוגי לבין הערכות הממונים היה חיובי באופן מובהק סטטיסטית רק עבור אחד משלושת הגרפולוגים, אך גם במקרה זה היה נמוך (0.29). המתאם בין הערכת הפסיכולוגית להערכת הממונים היה 0.34, והמתאם בין הציון מבוסס המפתח להערכות הממונים היה 0.35. (הסבר קצר: מתאם חיובי בין שני משתנים הוא מספר בין 0 ל-‏1, וככל שהוא גבוה יותר, הוא מעיד על קשר חזק יותר בין המשתנים. מתאם נמוך מ-‏0.3 נחשב כמעט תמיד לחלש). ראוי לציין, אגב, כי בניסוי זה התגלה מתאם של 0.34 בין הערכות הממונים לבין תוצאות סדרה של מבחני כישורים ואישיות פסיכולוגיים סטנדרטיים, שנערכו לכותבים טרם קבלתם לעבודה.

שני הניסויים הבאים נערכו במהלך הכנת תוכנית תעודה בנושא הגרפולוגיה עבור רשת ה-BBC ב-‏1988. בעריכת הניסויים השתתף ראש המחלקה לסטטיסטיקה לשעבר באוניברסיטת אוקספורד, והמאמר המתאר את תוצאותיהם התפרסם בכתב עת מדעי מכובד. בשונה מרבים אחרים, ניסויים אלו תוכננו מתחילתם בעצה אחת עם גרפולוגים; הרעיון היה להציב בפניהם מטלה פשוטה יחסית – כזו שאם יש ממש בטענותיהם, הם יצליחו בביצועה על נקלה.

כתבי יד בעלי תוכן ניטרלי נלקחו מכותבים משלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה כללה 25 מזכירות מצטיינות בסוכנות כוח אדם בריטית מובילה, ומספר זהה של מזכירות כושלות שפוטרו מעבודתן עקב ביצועים גרועים ומתמשכים, או שהיו מובטלות במשך עשרה חודשים לפחות; הקבוצה השניה כללה 30 אנשי עסקים מצליחים שבנו את עסקיהם בכוחות עצמם, ומספר זהה של פקידי בנק וספרנים בני למעלה משלושים; הקבוצה השלישית כללה 30 שחקנים ושחקניות בווסט־אנד הלונדוני, ומספר זהה של נזירים ונזירות. ארבעה גרפולוגים, שידעו על הרכבן של שלוש הקבוצות, התבקשו להכריע (כל אחד בנפרד) על סמך כתבי היד בלבד לאיזו משתי הקטגוריות השתייכו הכותבים בכל אחת משלוש הקבוצות. על מנת להוכיח כי יש ממש בשיטתם, נדרשו כמובן הגרפולוגים להציג שיעורי הצלחה גבוהים באופן מובהק מ-‏50 אחוזים. הגרפולוגים הביעו בטחון רב ביכולתם להבחין בין הקטגוריות, ואחד מהם אף חזה שיעור הצלחה קרוב ל-‏100 אחוז. לצרכי בקרה, קיבלו ארבעה סטודנטים לפסיכולוגיה שעברו קורס בניתוח טקסטים עותקים מודפסים במכונת כתיבה של כתבי היד, והתבקשו למיינם בדומה לגרפולוגים. כבקרה נוספת, קיבלו ארבעה הדיוטות – אנשים חסרי הכשרה גרפולוגית והשכלה פסיכולוגית – את כתבי היד המקוריים לעיונם, והתבקשו אף הם למיינם.

תוצאות הניסוי היו כדלקמן: שיעור ההצלחה הממוצע בקרב הגרפולוגים היה 64.8% (לא נצפו הבדלים משמעותיים בין ארבעת הגרפולוגים או בין שלוש הקבוצות), בקרב הסטודנטים לפסיכולוגיה 53.8%, ובקרב ההדיוטות 59.4%. רק הגרפולוגים וההדיוטות השיגו שיעור הצלחה הגבוה באופן מובהק סטטיסטית מ- 50%, אולם ההבדל בשיעור ההצלחה ביניהם היה כמעט בדיוק על גבול המובהקות הסטטיסטית, כך שניתן רק בדוחק לומר כי הגרפולוגים הצליחו יותר מההדיוטות במשימה.

לאחר שעומתו עם ביצועיהם הלא־מרשימים, התלוננו חלק מהגרפולוגים שהשתתפו בניסוי (ושהיו, כזכור, שותפים בתכנונו) כי דרישות הניסוי לא תאמו את דרך עבודתם הרגילה, ולפיכך מלאכתם היתה קשה משציפו. לכן, שוב בעצה אחת איתם, הוחלט לערוך ניסוי נוסף: שלושה גרפולוגים קיבלו שישה כתבי יד משישה כותבים חדשים, וחיברו לפיהם שישה תאורי אישיות מילוליים (כל גרפולוג חיבר שני תיאורים). כל אחד מבעלי כתב־היד קיבל עותק מכל אחד מששת התאורים (מהם, כאמור, רק אחד חובר על סמך כתב ידו), והתבקש לדרג אותם, בעזרת חבר או קרוב משפחה, לפי מידת נאמנותם לאישיותו. הגרפולוגים, שהביעו בטחון כי הכותבים יוכלו לזהות את תיאוריהם בקלות, התאכזבו בודאי להווכח כי אף לא אחד מהכותבים דירג את התיאור "שלו" במקום הראשון: הכותבים, כך הסתבר, דירגו את תיאוריהם באקראי בין המקום השני למקום השישי. כאמצעי בקרה, מילאו ששת הכותבים שאלון אישיות פסיכולוגי סטנדרטי, על פיו הפיקה תוכנת מחשב שישה תיאורי אישיות מילוליים שהוצגו להם כמקודם; כל ששת הכותבים דרגו כעת את התיאור שלהם במקום הראשון.

החיפוש אחר תוקף אובייקטיבי הוא סממן מובהק של כל דיסציפלינה מדעית ראויה לשמה, אך הוא נעדר כמעט לחלוטין מקהילת הגרפולוגים. יוצאת דופן היא הגרפולוגית חנה קורן, שאתר האינטרנט שלה הוא בין הבודדים הכוללים התייחסות למחקר המדעי בנושא הגרפולוגיה, לרבות מחקר ה-BBC שתואר זה עתה. התייחסות זו, עם זאת, היא מאוד סלקטיבית, והמשפט "אכן, אחד מהגרפולוגים חזה שיעור הצלחה קרוב ל-‏100 אחוז" המופיע באופן מודגש, גרם לי בהתחלה לטעות ולהבין כי אחד הגרפולוגים אכן השיג הצלחה כמעט מלאה. להזכירכם, הגרפולוג רק חזה שיעור הצלחה זה, ובפועל הצליח משמעותית פחות.

מדוע הגרפולוגיה כה פופולרית?

לנוכח התמונה הלא מחמיאה של הגרפולוגים המצטיירת מהניסויים שתוארו לעיל ומרבים אחרים, קשה להבין מדוע ידיהם מלאות עבודה ולקוחותיהם מרוצים. סביר להניח כי חברה ציבורית שתשתמש באסטרולוגיה, למשל, לצורך קבלת החלטות עסקיות, תזכה לתמיהה במקרה הטוב, ולביקורת ציבורית חריפה במקרה הרע. אותי הטרידו במיוחד דבריו של אפריים סנה שהובאו לעיל בדבר השימוש המבצעי שעשה צה"ל בגרפולוגיה; פנייתי לדובר צה"ל בנוגע לשימוש שצה"ל עושה או עשה בגרפולוגיה לא נענתה עד לזמן כתיבת שורות אלה.

מדוע, אם כך, כה רווח השימוש בגרפולוגיה וכה רבים האנשים המאמינים בה? תשובה אפשרית אחת היא שבניגוד לקריאה בקפה, למשל, הגרפולוגיה "נשמעת הגיונית": כתב היד הוא על פי רוב אישי לכותב, עשיר בניואנסים, אחיד פחות או יותר לאורך שנים, אך משתנה מילדות לבגרות; רובנו מבחינים בשינויים בכתב בעת עייפות או לחץ, ומזהים לעיתים כתב יד "נשי" או "גברי". אך "טבעי" הוא להאמין כי אדם מיומן יוכל לשכלל אבחנות אלה, ולהסיק מהן על אופי הכותב.

הסבר אפשרי נוסף לפופולריות של הגרפולוגיה טמון בתופעה פסיכולוגית הקרויה "תוצא פורר". הפסיכולוג ב.ר. פורר (Forer) היה הראשון להראות ב-‏1948 כי ניתן לגרום לאנשים לאמץ תיאורי אופי כלליים ומעורפלים, מבלי שיבינו כי תיאורים אלה הולמים באותה מידה כמעט כל אדם אחר. כמה מבין קוראי מאמר זה, למשל, לא יסכימו עם משפט כגון "לעיתים קרובות אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה, אך לפעמים אתה מתקשה בכל זאת לקבל החלטות"? בניסוי מפורסם ששוחזר בהצלחה מאות פעמים (אחת מהן, כפי הנראה, בניסוי שתואר בפסקה הראשונה של מאמר זה), העניקו הסטודנטים בכיתתו של פורר ציון ממוצע של 4.26 מתוך 5 לתיאור שלהם שחובר "על בסיס" מבחן אישיות בו השתתפו. התיאור, שנלקח מהורוסקופ שהתפרסם בעיתון, היה זהה לכל הסטודנטים.

בנסותי להבין כיום מדוע הייתי כה משוכנע בעבר בכוחה של הגרפולוגיה, ההסבר הטוב ביותר שאוכל לספק הוא ש"זה היה ידוע": רבים וטובים סביבי השתמשו והאמינו בה. ברם, כפי שמלמדת ההיסטוריה, מוניטין מדעיים מושפעים לעיתים שלא בצדק ממוסכמות חברתיות, ולא רק מראיות אובייקטיביות. חשוב, לדעתי, לתת פומבי ככל שניתן לראיות אלה, וזוהי הסיבה המרכזית בגללה חיברתי מאמר זה.

ולסיום, עוד דבר אחד: לו הייתי אני גרפולוג המשוכנע בתקפותה של הגרפולוגיה, הייתי עושה כל מאמץ להוכיח זאת למטילים בה ספק. כל עוד הוכחה זו מתמהמהת, השימוש מרחיק הלכת הנעשה כיום בגרפולוגיה אינו מוצדק בעיני.
קישורים
חנה קורן
תוצא פורר
הארגון לחירויות אזרחיות של קולומביה הבריטית - נייר עמדה על שימוש בגרפולוגיה להערכת עובדים
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  דוקטור! תציל אותי • האייל האלמוני והארסי
  תדיראן, כור וקק''ל • אבי • 44 תגובות בפתיל
  מעניין מאוד.. אתה בטוח? • מינקפופ • 21 תגובות בפתיל
  תודה! • ח.גב
  תודה! • קורא נבוך • 3 תגובות בפתיל
  תודה! • easy
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • דורון יערי
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • easy
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • דורון יערי
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • easy
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • דורון יערי • 24 תגובות בפתיל
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • מ. השור
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • נגה • 50 תגובות בפתיל
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • easy
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • טמבל • 2 תגובות בפתיל
  אני בזמנו השתמשתי במידע הזה הפוך • רודי וגנר • 3 תגובות בפתיל
מדוע סירבת למסור כתב יד? 139817
או זהו, שגם לגבי מבחני רורשך יש מי שמפקפק בתקפותם. ראה למשל:
Projective Measures of Personality and Psychopathology: How well do they work? / Scott O. Lilienfeld. Skeptical Inquirer, V23 N05, Sept/Oct 1999.

המאמר מפנה למחקרים (למשל Wood, Nezworski and Stejskal, 1996) המעידים על אמינות/מובהקות נמוכה מאוד של התוצאות. בפרט, מחקר אחר (Eyman and Eyman, 1992) מראה כי רורשך כושל באיתור דכאון פתולוגי וחיזוי התאבדויות.

המאמר כולל הפניות לעשרות מאמרים אחרים, המטילים ספק ברורשך ו/או במספר רחב של מבחנים שונים מאותו סגנון, ובהם DAP ("צייר אדם", Draw-a-Person) שגם אליו התייחסת.
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • easy
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • יובל נוב
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • עדי סתיו
מדוע סירבת למסור כתב יד? 735552
סקוט ליליינפלד (בינתיים נפטר, תנצב''ה) הקדיש חלק נכבד מהקריירה המקצועית שלו למאבק במבחן הרורשאך. בשורה התחתונה הוא לא צדק. אבל אני לא יודע אם עכשיו רוצים להתעמק בזה.
  אני מבכר מקלחת על פני אמבטיה • האייל האלמוני
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • דובי קננגיסר • 6 תגובות בפתיל
  הו, מבחני הילד העגום... • העלמה עפרונית • 2 תגובות בפתיל
  מדוע סירבת למסור כתב יד? • עוזי ו. • 3 תגובות בפתיל
  למה לא בעצם • chingiss • 22 תגובות בפתיל
  תודה! • אסף
  תודה! • דורון יערי
  תודה! • אסף
  תודה! • דורון יערי
  תודה! • אסף
  תודה! • דורון יערי
  תודה! • דורון הגלילי • 4 תגובות בפתיל
לא תודה 139648
זו זכותו של המעסיק לפי החוק וזו זכותי להחרים את אותו המעסיק - ההפסד, כך אני מקווה להבהיר, כולו שלו.
כמו כן, רכזת כ"א שלא מצליחה אחרי כמה עשרות דקות עם מועמד להחליט אם יש לו את הכישורים המתאימים לעבודה היא רכזת סאב-סטנדרטית. לרוב, הראיון האישי הוא הכלי החזק ביותר, שאר הכלים למיטב הבנתי הם תוספות ו/או כסת"ח.

בכלל ישנה נטיה (אולי היום, בגלל מצב השוק, היא מתגברת) לקבל כמובן מאליו סיטואציות מסויימות בתהליך המיון לעבודה ובכלל ביחסי עובד-מעביד. לדעתי מועמדים צריכים להסכים לעבור רק את המבחנים הרלוונטיים וההכרחיים ביותר ולספק כמה שפחות מידע אישי (פסיכולוגי, רפואי, חברתי). אפילו הדרישה לדבר עם מעסיקים קודמים היא לא הוגנת ולדעתי אנו צריכים להילחם נגדה *. ממש לא אכפת לי להקשות קצת יותר את חייהן של כמה נשות HR אם זה חוסך לציבור ענק סיטואציות מביכות ומשפר את מעמד המועסק מול המעסיק באופן כללי.

--------------------------
* דרישה זו מניחה מראש חוסר אמון במרואיין ומצד שני אמון רב במעסיקו הקודם. הנחה זו לא מבוססת; נוסיף לזה את העובדה שכשעוזבים מקום עבודה ברב המקרים זה לא תחת הנסיבות הנעימות ביותר ויוצא שהדרישה להמלצות היא לא ממש הוגנת כלפי המועמד. וזו אכן דרישה כיום, מי שאין לו המלצות סיכוייו סבירים הרבה פחות.
  לא תודה • קורא נבוך • 26 תגובות בפתיל
  לא תודה • דורון יערי • 17 תגובות בפתיל
לא תודה 735553
ראיון אישי הוא כלי לא מהימן, והנטיה של מנהלים/רכזות כ"א וכיו"ב להסתמך על הראיונות שהם עושים מעידה בעיקר על הטיה שלהם, לא על כישורים שלהם. הייתי מציע לך לברוח ממקומות עבודה שמקבלים אותך על סמך ראיון של עשרים דקות.
לא תודה 735615
בשולי הדברים: אחד הדברים שחשבתי מזמן הוא שכאשר שוכרים עובד חדש שמיועד לעבוד בצוות ידוע, מי שצריך להחליט הם חברי אותו צוות (לראש הצוות אפשר לתת קול כפול כאילו היה בנט).
לא תודה 735617
זה נשמע לי רעיון יותר טוב מאשר ראיון של חצי שעה על ידי מנהל צוות או מנהל משאבי אנוש שאין לו הכשרה מקצועית בראיון
לא תודה 735621
יש, כמובן, סכנה יצירת צוותים הומוגניים מדי, אבל דומני שזאת בעיה אמיתית בעיקר בתחומים צרים למדי כמו אלה שעוסקים ממש ב cutting edge שם ריבוי דעות מגוונות חשוב (אולי?) יותר מהרמוניה חברתית.
לא תודה 735624
להפך. לאיש משאבי אנוש יש הכשרה טובה יותר ויותר ניסיון בראיונות. מעבר לכך, ראיון עם כ״א אינו רק למטרות סינון אלא גם למטרת העברת מידע לשני הכיוונים (לדוגמה: ציפיות שכר ותנאים).
לא תודה 735620
זה יכול להיות בעייתי במגוון צורות, מהרכות (למה לבזבז זמן של צוות שלם, לא מספיק שאני מבזבז שעות על שעות כדי לראיין?) ועד הקשות (אולי מי שמראיינים אמור לבוא במקום אחד מאנשי הצוות הקיימים?).
לא תודה 735625
בזבוז הזמן שמוקדש להוספת חבר חדש לצוות אמור להיות בטל בשישים לעומת כמות השעות שחברי הצוות יעבדו ביחד.

ברור שאם הולכים להחליף מישהו בצוות ושומרים על כך בסוד ההצעה אינה רלבנטית. באותה מידה ברור שאם ההחלפה ידועה מראש לכולם הרי שאיש הצוות שמיועד להחלפה לא יהיה שותף בתהליך הקבלה. מאחר והמוטיבציה היא ליצור צוות יעיל במידת האפשר, מי שעומד לעזוב אינו רלבנטי להשגתה.

(לא כל-כך נעים לי לספר שהייתי פעם בעמדה בה פסלתי מועמד לא על בסיס כשרונותיו המקצועיים אלא מפני שהוא היה אמור לעבוד איתי באותו חדר ומסיבות שלא אפרט כאן (לא מקצועיות פרופר, ולא שייכות לדיעותיו או אורחות חייו עליהן ממילא לא ידעתי כלום). לו הייתי חבר צוות מן המניין לא היו שואלים אותי בכלל).
לא תודה 735626
הפיסקה האחרונה נקטעה.

(לא כל-כך נעים לי לספר שהייתי פעם בעמדה בה פסלתי מועמד לא על בסיס כשרונותיו המקצועיים אלא מפני שהוא היה אמור לעבוד איתי באותו חדר ומסיבות שלא אפרט כאן (לא מקצועיות פרופר, ולא שייכות לדיעותיו או אורחות חייו עליהן ממילא לא ידעתי כלום) לא הייתי מוכן לבלות שמונה שעות ביום במחיצתו. לו הייתי חבר צוות מן המניין לא היו שואלים אותי בכלל).
לא תודה 735628
"צוות יעיל" תמיד מציף לי את אבדון (סרט, 2013) [ויקיפדיה] המעולה.

אני אוהב את סרטי המד"ב בכיכובו של טום קרוז. לא יודע אם זה הכשרון והכריזמה שלו או שהוא פשוט יודע לבחור תסריטים. כנראה גם וגם.
לא תודה 735636
אין לי ספק שהכימייה ויחסי האנוש בין חברי הצוות הם בעלי חשיבות אדירה, לא פחות מהיכולת המקצועית (ועל כן אי קבלה של מישהו לצוות על בסיס שיקולים מהסוג הזה לא ראויה לבושה, להיפך). ואני חושב שמנהל שמראיין, ראוי שייקח גם את ההתאמה לאווירה הצוותית בחשבון, ולא באופן זניח - כך שאי-שיתוף הצוות איננו גורר אי-התאמה לצוות כפי שנשמע קצת בתגובתך.

(וכמובן שחישוב בזבוז הזמן שלך מפספס - בדרך כלל מראיינים עשרות מועמדים משרה אחת, ז''א שהצוות צריך לבזבז את זמנו לא רק על המועמד הנבחר אלא על עשרות שלא נבחרו - בייחוד כשאצלך הצוות הוא חלק חשוב בקבלה או בפסילה).
לא תודה 735639
עשרות? טוב, בעולם בו אני חייתי לראיון הקבלה עצמו הגיעו בודדים, בד"כ לא יותר משניים או שלושה. אני לא בקיא בסינון המוקדם שנערך להם (עבדנו עם חברות חיצוניות של ציידי גולגלות ולא הייתי שותף למבחנים שהם העבירו).

נכון "שאי-שיתוף הצוות איננו גורר אי-התאמה לצוות" אבל שוב אתה מסתכל על העולם בצורה דיכוטומית מדי לדעתי. בלי שיתוף הצוות גוברת הסבירות של מינוי לא מוצלח מבחינה חברתית, ואני לא חושב שמנהלים נותנים לאספקט הזה משקל הולם, או לפחות זה היה המצב במקומות העבודה בהם עבדתי (בד"כ חברות גדולות). בארה"ב הנושא הזה רגיש מאד מסיבות מובנות, וה"diversity" יותר חשוב שם, לפחות ברמה ההצהרתית, מכל שיקול אחר. מהבחינה הזאת אכן יש בעיה בהצעה שלי, כפי שהביקורת על בית המשפט העליון שמיישם אותה חלקית, מוכיחה.
לא תודה 735651
בהחלט עשרות, לבטח מספר דו-ספרתי.
ספציפית אני זוכר שאי-שם ב-‏2002 (קל יותר לספר ממרחק השנים והמיקומים) אני ועוד קולגה ראיינו למשרה מסוימת 50 איש - שחילקנו בינינו כדי לחסוך שעות יקרות - עד שמצאנו מועמד שהתקבל. זה אגב לא חד-צדדי, לפעמים באמצע הדרך מוצאים אנשים טובים שמחליטים ללכת למקומות מתחרים, כמובן.
לא תודה 746498
זה קרה במייקרוסופט בשלב כלשהו, העבירו את הגיוס לאחריות הצוותים המגייסים (במידה חלקית כמובן), בשלב בו הארגון גדל מאוד והיה קשה להמשיך לגייס בקצב הנדרש (מדובר בשנות התשעים). משיחות עם עובדי MSFT דאז, התוצאה היתה אסון. מנהלים שלחוצים לגייס, כדי לעמוד ביעדי פרוייקטים, הורידו את הרף בצורה נוראית.

השיטה המקובלת כיום היא שהצוות המגייס לוקח חלק בתהליך הראיונות, אבל אין לו בלעדיות על ההחלטה. כמו כן נעשית סדרת ראיונות נפרדים ולא ראיון אחד עם מראיינים רבים ("טריבונל").
לא תודה 735768
באיזשהו מקום מפליא אותי שלא נפתרה בעיית ה"איך יודעים אם מועמד מתאים לעבודה" - בעייה שאולי קיימת מאז המהפכה הנאוליתית.
ראיונות, internship, מכוני הערכה, גרפולוגיה - איך עוד לא התכנסו לאמצעי ה"מדעי" ביותר לפתרון הבעיה הזו? טוב, אני מניח שזה עניין של זמן עד שניתן למערכת Machine Learning להכריע בעצמה מי הכי מתאים ומי לא... ואז נגלה שהיא מפלה לרעה איזה מיעוט ונזרוק אותה לפח.
לא תודה 735782
זו פשוט בעייה נורא מסובכת. אפילו בסטארטאפ קטן, אתה מנסה לבחור רשת נוירונים של איזה שני פטא-בייט שתתאים לאינטראקציה עם חמש או עשר רשתות אחרות עם מספר בייטים דומה.

ואתה חושב שרשת נוירונים עם איזה 12 סדרי גודל פחות נוירונים תפתור את זה? למה?
לא תודה 746499
אינרנשיפ זו כנראה השיטה הכי טובה - אתה מעסיק את המועמד כמה חודשים - אבל המחיר גבוה מדי. אין שום סיכוי להעסיק כל מועמד זמן רב כל-כך. מצד שני השיטה לא מתאימה למי שאינו זוטר מאוד: לעזוב את העבודה הנוכחית שלי, לעבור אליכם, לקבל תואר זוטר, ואז אם יתאים לכם לקבל משרה קבועה? לא תודה.
לא תודה 746527
או-טו-טו הבעיה נפתרת לפחות מבחינה טכנית, אם כי חברתית בטח תהיה התנגדות רצינית לרעיון ש ל-AI יש יכולת חיזוי טובה יותר מאשר למוחות פחמימניים (גם) בעניין זה.

אני חושב שתסריט שיאסור על שימוש ב-AI בתחומים שונים, וזה אחד מהם, אינו מופרך, לפחות בשנים הראשונות שהאפשרות הטכנית תהיה קיימת. גם אם איכשהו מערכת כזאת תעבור, אנ כמעט בטוח שייאסר עליה לקחת בחשבון את התאמתה החברתית של המועמדת לאנשי הצוות הקיים. לדוגמא: פסילה של מועמד חרדי לצוות שהוא במקרה אתאיסט במידה קיצונית בטח לא תתקבל ע"י הציבור, גם אם מבחינת המעביד זאת הבחירה הנקודתית הנכונה (אם כי פסילה של אתאיסט קיצוני - מהסוג שמתעקש על זכותו לאכול סנדוויץ' BLT בחדרו - לצוות שהוא במקרה חרדי מאד אולי תזכה ליחס אחר, אבל אני נסחף).
לא תודה 746537
פשוט מוסיפים עוד שכבה לרשת ואומרים לשופט ''ואללה לא יודע למה המחשב אמר שהוא לא מתאים''
  תודה! • אסף • 5 תגובות בפתיל
  תודה! • ירדן ניר • 2 תגובות בפתיל
  סטטיסטיקה • נגה
  סטטיסטיקה • יאיר
סטטיסטיקה 140023
למיטב הבנתי, הניסוי הראשון שתיארתי בודק בדיוק את "יכולת הצפי" של הניתוח הגרפולוגי.

ובנוגע לנקודה שהעלה יאיר: ככל שהצלחתי לבדוק, ב*כל* המקרים בהם נדרש בית משפט אמריקאי להכריע האם חוות דעת גרפולוגית יכולה לשמש כעדות למצב נפשי או גופני, הוכרזה העדות כבלתי קבילה. הסיבה: חוסר ביסוס מדעי.
סטטיסטיקה 744658
עפ"י מאמר ב"הפרקליט" בעניין שימוש משפטי בפוליגרף שנכתב ע"י שופטת ודוקטורנטית למשפטים (סירקה 2012 - משום מה הם נותנים רק תאריך עברי): "לפי מחקרים שנערכו, רמת הדיוק של בדיקת הפוליגרף אינה נופלת מזו של ראיות אחרות שהוכרו כקבילות בבית המשפט, כגון גרפולוגיה או עדויות רפואיות" (הדגשה שלי).

הופתעתי לא רק מעצם העניין אלא בעיקר עמכך שעובדה(?) זאת לא היתה ידועה לי ואני לא זוכר שהיא עלתה בדיון ("משפט" מופיע 157 פעמים בתגובות, אבל רובן הגדול מתייחס למובן התחבירי של המילה ולא היה לי חשק להקדיש המון זמן לעניין פעוט זה).
  משהו על תקפות מדעי השטות • נושא הארון • 4 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה ואסטרולוגיה • דב אנשלוביץ • 31 תגובות בפתיל
  מעצמה גרפולוגית • האייל שלא התפלא
  משהו חסר • האייל האלמוני • 7 תגובות בפתיל
  יש לי שאלה • דורון יערי • 41 תגובות בפתיל
  מאוכזב • Freddy • 2 תגובות בפתיל
  הצעה לניסיון בכיוון השני • t/ vrtaui • 8 תגובות בפתיל
  פשר תחושת תקפות הגרפולוגיה: גמביט השרלטן וסוביקטיביזם אפיסטמי • מיכאל מ. שרון • 6 תגובות בפתיל
  כמה השגות על המאמר: • Boojie • 10 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • asi • 3 תגובות בפתיל
  תגובה של גרפולוג מוסמך • שייקה לנדאו • 19 תגובות בפתיל
  התנצלות... ותודה... • חנה קורן
  שמח שמח אבל... • יובל רבינוביץ
  התנצלות... ותודה... • גלעד ברזילי • 18 תגובות בפתיל
  התנצלות... ותודה... • רעואלה, משוררת
  התנצלות... ותודה... • חנה קורן
  ועכשיו לעניין • ג. שמעון
על התקפות של מבדקי התקפות 140446
אני מזמין אותך שנית לקרוא את מאמרי בפורום גרפולוגיה בתפוז, המתאר את הבעייתיות של מבדקי התקיפות בתחום האישיות. זו גם הסיבה שאף מבדק אישיות פסיכולוגי לא תוקף באופן מדעי, שלא לדבר על התיאוריות הפסיכולוגיות הקליניות השונות, ועל מידת היעילות הטיפולית שלהם (ביחס לקבוצת בקרה של מטופלים באופן אלטרנטיבי או של אנשים שלא עברו כלל תהליך טיפולי).

המאמר:
  על התקפות של מבדקי התקפות • יובל נוב • 12 תגובות בפתיל
על התקפות של מבדקי התקפות 735554
מבדקי אישיות פסיכולוגיים דוקא תוקפו היטב מבחינה מדעית, וכן טיפול פסיכולוגי.
על התקפות של מבדקי התקפות 735682
אתה יכול לפרט על טיפול פסיכולוגי?

טענה שקראתי מדי פעם, אבל אני מניח שהיא תיאור שטחי במקרה הטוב של המצב, היא שידוע במחקר שטיפול פסיכולוגי עוזר לשני שלישים מהמטופלים. אפשר להיות מרוצים או לא מרוצים מזה; אבל מה שמביך פסיכולוגים הוא שאחוזי העזרה האלו עקביים בכל שיטות הטיפול, שהן כל כך שונות זו מזו, וזה מטיל צל מסוים על כולן.
על התקפות של מבדקי התקפות 735690
צל מתבקש - אולי בנושאים פסיכולוגיים גם פלסבו עוזר לשני שלישים?
(ואיך לעזאזל נותנים פלסבו פסיכולוגי? מה זה בכלל?)
על התקפות של מבדקי התקפות 735713
לגבי טיפול פסיכולוגי, אצטט להלן:
"ללא קשר למשקל היחסי שניתן לייחס לסיבות לשיפור של המטופלים, הממצאים העקביים על פני אלפי מחקרים ומאות מטא-אנליזות אינם משאירים מקום לויכוח – פסיכותירפיה היא מועילה"
(מתוך: ambert M. J. & Archer A. - Research findings on the effects of psychotherapy and their implications for practice. Chap. 5 in C. D. Goodheart, A. E. Kazdin & R. J. Sternberg – Evidence Based Psychotherapy: Where Practice and Research Meet. APA, 2006.‏

כך שההשוואה לגרפולוגיה היא מגוחכת.

אתה צודק בכך ששיטות טיפול שונות מניבות שיעורי יעילות די דומים, מה שנקרא לעתים 'פרדוקס השוויון'. יש הסברים שונים לתופעה זו, ואם אמנה רק שניים עיקריים מהם:
התיאוריה, הגישה, או המודל הטיפולי מהווים רק חלק קטן יחסית מהגורמים שתורמים למוצלחות (או כישלון) הטיפול.
יש 'גורמים משותפים' (common factors) לטיפולים השונים, שהם כנראה משמעותיים בקביעה של תוצאות הטיפול (למשל, היחסים הטיפוליים).
על התקפות של מבדקי התקפות 735715
הייתי מוסיף שבעצם ההליכה לטיפול יש הכרה של המטופל בזה שיש לו בעיות, והבעת נכונות מצדו לפתור אותן.

כמו שאשתי אומרת- להכיר בבעיה זה חצי מהפתרון.
על התקפות של מבדקי התקפות 735720
״פסיכותירפיה היא מועילה״

מועילה יחסית למה? הרי יש מתחרים נוספים / אלטרנטיביים בהבאת מזור למצב האנושי. למשל - אפשר ללכת ולקבל יעוץ רוחני מגורו, לחזור בתשובה, להרשם לחוג יוגה או להתחיל ללמוד אצל מורה לנגינה בקזו.

אם הטענה היא טענה מהסוג החלש - פסיכותירפיה היא עוד אינטראקציה אחת מיני רבות אחרות שהאדם יכול לפנות אליהן כדי לשפר את מצבו הנפשי, אז אפשר להסכים עם זה בקלות, אבל זה לא מרשים במיוחד. או שהטענה היא מהסוג היותר חזק והמרשים ״פסיכותירפיה היא מועילה״ איפה שרוב הדברים האחרים נכשלים? אם זה הטיעון, איך בודקים / יודעים אם הוא נכון?

יכול להיות שפשוט הפסיכותירפיה ממלאת את אותן הפונקציות שממלא הרב, השמאן או הגורו, אבל בקונטקסט חילוני. כלאמר, לתוכן הטיפולי אין שום ערך אמת יותר מכל דת אחרת, אבל יחסי ההיררכיה בין מטפל למטופל והמבנה החברתי שנוצר ממלא פונקציה שהרבה (רוב?) האנשים צריכים בחיים שלהם.
(וכמו במקרים של הליכה אל הרב, הגורו והשמאן - אפשר גם לשאול שאלות לגבי המחיר שיש לשיטה הזאת כגון יחסי התלות של המטופל במטפל או החור שצומח בכיס של המטופל בזמן שהחור בליבו מתמלא)
על התקפות של מבדקי התקפות 735725
פאצינט: "דוקטור, כשאני נתקל ב"אינם משאירים מקום לויכוח בהקשר של פסיכולוגיה בכלל ופסיכותרפיה בפרט אני נתקף בפרץ צחוק היסטרי בלתי נשלט"
פסיכולוג: "שלוש פגישות שבועיות במשך שנתיים ואני מבטיח לך שזה יעבור!"
פאצינט: "חהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחה(300)...."
פסיכולוג: "זמננו תם. נמשיך מחרתיים. 450 ש"ח בבקשה".

טוב, טוב, לפני שמסבירים לי שההתנגדות שאני מעלה אינה מעידה אלא על הבעיות הקשות שיש לי (ויש!), ברצינות:

מאחר שהספר אינו זמין עבורי, וגוגל מתעקש לתת לי רק את תקציר התקציר, אשמח לדעת אם במחקרים שבהם בדקו גם את יעילות הטיפול מול פלצבו, הפלצבו היה קבוצה שלא קיבלה שום טיפול או כאלה שקיבלו "טיפול" שנעשה באותם תנאים כמו טיפול מקצועי (כולל תשלום :-)‏1) אבל לא ע"י פסיכולוג אלא ע"י סתם אדם מן היישוב שמקבל רק הוראות הכנה של שעה או משהו כזה עם הנחיות כלליות ביותר לגבי מה מצופה ממנו, משהו כמו "אל תהיה שיפוטי ותשתדל לתת למטופל לדבר בחופשיות ולדכא כל מיני תגובות אינסטינקטיביות שעולות אצלך אם הוא מספר לך דברים שמעלים אצלך רגשות שליליים, למשל שהפנטזיה המינית שלו היא שרה נתניהו". אני רואה בעיות אתיות במחקר כזה, ולכן עולה אצלי ספק קל שהוא נעשה.

ואיך בדקו את התקפות של מבחני התאמה פסיכולוגיים לתפקיד? גם כאן נראה לי שקשה לערוך מחקר טוב עם סמיות כפולה וכל הג'ז.

ושאלת השאלות: כמה מהמחקרים שהשתתפו באותה מטה-אנליזה שוחזרו בהצלחה?
___________
1- תחוק בצד, מישהו באמת בדק את הטענה הרווחת (בקרב אלה שאמורים לדעת משהו על דסוננס וכאלה) לפיה התשלום למטפל הוא עצמו בעל אפקט טיפולי מועיל?
על התקפות של מבדקי התקפות 735732
לגבי סכומי הכסף: אפשר לגזור מכך שיטת טיפול עצמית מאוד אפקטיבית.

יש לך בעיות בחיים ואתה מתחיל לחשוב על הליכה לטיפול. אתה מתחיל לחשוב על סכומי הכסף העצומים שתצטרך להוציא בשנה ואיך הדבר יכביד על התקציב השנתי. הדבר יגרום לך מועקה נפשית רבה, לחץ על הסטטוס שלך במקום העבודה, מחשבות על ויתור על מספר תחביבים ודיכאון רב על ביטול או צמצום החופשות המתוכננות. מיד אתה בוחר שלא להתחיל ללכת לטיפול, נרגע לגבי מצבך הפיננסי, הסטטוס בעבודה, התחביבים שלא יפגעו ומתחיל לפנטז על החופשה שתיכננת. רוגע ומצב רוח טוב שוטף אותך ואתה ממשיך את יומך שמח, טוב לב ונעים לבריות. למחרת אתה חוזר שוב על אותו הטקס.

כמו בבדיחה ההיא של הקמצן שרץ אחרי מוניות, אפשר להרויח ככה סכום לא קטן של כסף.
על התקפות של מבדקי התקפות 735746
מצד שני אחד מפקטורי הפלסבו הידועים הוא כמה כסף אתה משלם על התרופה.
על התקפות של מבדקי התקפות 735809
פלסיבו זה עניין סטטיסטי. אם לי אישית הרוקחים יתחילו פתאום לשלם כדי לקחת את התרופות שלי, המצב הבריאותי שלי ישתפר בכמה סידרי גודל.
(כלומר - אמות עם חיוך על הפנים)
  ועכשיו לעניין • אחד שהתקבל לעבודה • 3 תגובות בפתיל
  התנצלות... ותודה... • דב אנשלוביץ
  התנצלות... ותודה... • האייל האלמוני
  גליליאו מתהפך בקברו • אחד שלא הגיע • 14 תגובות בפתיל
  התנצלות... ותודה... • אביב, אייל
  יש בעייה-של תקפות חוקית במה שאתם עושים • שושן יעקב • 3 תגובות בפתיל
  איך לבדוק • טל כהן
  שלום רב שובך, מר פופר • רון בן-יעקב • 3 תגובות בפתיל
  איך לבדוק • אחד שהתקבל לעבודה • 2 תגובות בפתיל
  הצעה מגוחכת וילדותית • שייקה לנדאו • 23 תגובות בפתיל
  מהצעד הראשון • ברקת
  מהצעד הראשון • רותי אברבנאל
  מהצעד הראשון • ענת זיו
  מהצעד הראשון • קורא נבוך • 6 תגובות בפתיל
  שפיות • רותי אברבנאל • 11 תגובות בפתיל
  מהצעד הראשון • אביב י. • 3 תגובות בפתיל
  מהצעד הראשון • דובי קננגיסר • 6 תגובות בפתיל
  הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • שייקה לנדאו
  הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • יובל נוב
  הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • שייקה לנדאו
  מבחני אישיות • פסיכולוג קליני
  הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • יובל נוב
  – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • שייקה לנדאו
  – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • טמבל (מתרגל כתיבה אסוציאטיבית)
הגרפולוגיה מודדת דבר לא מדיד 140907
למרות הצורה הממש לא מנומסת שבה פנית ליובל (תתבייש) אני מסכים עם נקודה מרכזית בתגובה שלך: "עדיין אין קריטריונים אמינים לאיבחון אישיות". בקיצור, אי אפשר להגדיר חיה כזאת שנקראת אישיות ולמדוד אותה באופן מדעי. ולכן לטענתך "אי אפשר לשקף את כוחו הממשי של האבחון הגרפולוגי".

מכאן נובע שבינתיים הגרפולוגיה מודדת דבר לא מדיד.

אתה מאבד סבלנות כלפי יובל כי הוא תוקף את כלי המדידה. אתה עונה לו, הבעיה היא לא עם כלי המדידה אלא עם הדבר הנמדד. כשתיתן לי דבר מדיד, אני אוכיח לך שכלי המדידה שלי אמין.

המסקנה שלי היא שכדאי שהגרפולוגים ייצאו בינתיים לחופשה ללא תשלום, עד שמדעי החברה או הפסיכולוגיה או מדע אחר יוכלו להגדיר אישיות בצורה מדעית. (אם אתה שואל אותי זה לא יקרה אף פעם).
הגרפולוגיה מודדת דבר לא מדיד 755366
זה מחמם את הלב לראות כמה אתם מסכימים זע''ז, אבל אינני יודע על סמך מה אתם טוענים ש''עדיין אין קריטריונים אמינים לאיבחון אישיות''.

אבחון אישיות הוא תחום רחב שיש בו אין ספור ספרים ומאמרים.

נכון שחלקם עיוניים ויכולים להעלות תיאוריות שונות ומשונות, אבל חלק גדול מהם הם מחקרים העומדים בקריטריונים המקובלים של מדעי החברה ועלתים גם מדעי הרפואה.
  – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • האייל האלמוני
  – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • יובל נוב • 14 תגובות בפתיל
  – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • האייל שהתעצבן יותר מדי ללילה אחד
  הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • בועז • 2 תגובות בפתיל
  הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" • יובל נוב • 17 תגובות בפתיל
  לענת זיו • שייקה לנדאו
  מהצעד הראשון • יובל נוב
  מה צריך להוכיח? • עוזי ו. • 15 תגובות בפתיל
  בואו נקרא לילד בשמו -- גרפולוגיה היא מעשה נוכלות • אורי • 45 תגובות בפתיל
  דרישות בסיסיות מגרפולוגיה • אורי • 107 תגובות בפתיל
  מאמר מענין • קורא סקרן • 6 תגובות בפתיל
  ובעקבות האייל הקורא... • גלעד ברזילי • 9 תגובות בפתיל
  דוגמא לחוות דעת גרפולוגית • יובל נוב • 11 תגובות בפתיל
  כמה נקודות חושך • ג. אבן-חן • 29 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה היא ''כאילו מדע'' -- הוכחה ומסקנות • אורי • 13 תגובות בפתיל
  אתה הוא כתב ידך • רון בן-יעקב • 6 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דנה • 16 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה והגישה המדעית • יובל נוב • 10 תגובות בפתיל
  ולסיכום ברוח חג הפסח המסתיים! • האייל שמכיר את א. הראשון • 9 תגובות בפתיל
  המדינה המאבחנת • נגה • 21 תגובות בפתיל
  אתגר מעניין • האייל האלמוני • 31 תגובות בפתיל
  הערה לגבי המבחנים • רביב • 6 תגובות בפתיל
  וקצת על מדע • רביב • 126 תגובות בפתיל
  על ניתוח טקסטים ממוחשב • ברקת • 2 תגובות בפתיל
  חשוב לקרוא • פרופילניק ותיק
  ללא כותרת • החזיר האלמוני
  ללא כותרת • ערן בילינסקי • 5 תגובות בפתיל
  מעניין • מיכאל • 2 תגובות בפתיל
  בתור ד''ר למדעים גם אני דיסגרף • נפגע פסאודו-מדעים • 45 תגובות בפתיל
  הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • האייל האלמוני
  הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • Dubi Kanengisser • 3 תגובות בפתיל
  הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • נפגע פסאודו-מדעים • 45 תגובות בפתיל
  הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • בועז • 4 תגובות בפתיל
  אוסקר רוברטסון ואני • החזיר האלמוני • 4 תגובות בפתיל
  הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • אורי • 3 תגובות בפתיל
  הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • easy • 42 תגובות בפתיל
  סליחה, אני רק שאלה • האייל האלמוני
  הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • יובל נוב • 8 תגובות בפתיל
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • אלון עמית
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • דובי קננגיסר • 4 תגובות בפתיל
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • easy
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • אלון עמית
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • אלון עמית
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • easy
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • אלון עמית • 4 תגובות בפתיל
  מיהו פיזיקאי? • האייל האלמוני
  מיהו פיזיקאי? • easy
  מיהו פיזיקאי? • אביב י.
  מיהו פיזיקאי? • אליהוא הלם יין • 2 תגובות בפתיל
  מיהו פיזיקאי? • האייל האלמוני
  מיהו פיזיקאי? • קורא נבוך
  מיהו פיזיקאי? • האייל האלמוני
  מיהו פיזיקאי? • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  ספר פיסיקה לכל דבר • קורא נבוך
  ספר פיסיקה לכל דבר • האייל האלמוני
  ספר פיסיקה לכל דבר • קורא נבוך
  ספר פיסיקה לכל דבר • נגה
  ספר פיסיקה לכל דבר • האייל האלמוני • 64 תגובות בפתיל
  אלוהי הדברים הקטנים • קורא נבוך
  אלוהי הדברים הקטנים • נגה
  אלוהי הדברים הקטנים • קורא נבוך
אלוהי הדברים הקטנים 170810
במוסף "הארץ" היתה פעם כתבה על פרופסור רות לורנץ, מתמטיקאית שבגיל 18 כבר סיימה את הדוקטורט שלה וחזרה בתשובה כי היופי של המתמטיקה זה ההוכחה שאלוהים קיים.
אלוהי הדברים הקטנים 746488
א. גיגול קטן מראה שהיא חזרה בתשובה כ-‏10 שנים אחרי הדוקטורט, וכנראה בעקבות ההיכרות עם בעלה.
ב. יש לי יש לי - אז את החזרה בתשובה שלה אפשר להגדיר כ'טרנספורמצית לורנץ'?
אלוהי הדברים הקטנים 746518
זה לורנס, לא לורנץ.
אלוהי הדברים הקטנים 746520
שמתי לב בכתבה, אבל לצורך הבדיחה - הלא מאד מוצלחת, אני מודה - השתמשתי בכציב של התגובה מעלי.
  אלוהי הדברים הקטנים • אביב י. • 4 תגובות בפתיל
  ספר פיסיקה לכל דבר • רון בן-יעקב • 2 תגובות בפתיל
  ספר פיסיקה לכל דבר • אביב י.
  ספר פיסיקה לכל דבר • כליל החורש נאורי
  מיהו פיזיקאי? • אביב י. • 2 תגובות בפתיל
  מיהו פיזיקאי? • אביב י. • 7 תגובות בפתיל
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • מאור גרינברג • 2 תגובות בפתיל
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • האייל האלמוני • 4 תגובות בפתיל
  עוד יותר הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • ידידיה • 94 תגובות בפתיל
  מוטב מאוחר (?) • אלמוני • 12 תגובות בפתיל
  הוכחה שלא • האייל האלמוני
  תודה • ורד • 31 תגובות בפתיל
  השוד האמיתי • אור אשנה • 4 תגובות בפתיל
  יש לי הצעה • הגאון מהגנון • 3 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה בעידן האימייל • יובל נוב • 9 תגובות בפתיל
  שאלה לאסטרולוגים • האייל האלמוני
  דעתי • רונן י. • 7 תגובות בפתיל
  תגובתי • רונן י. • 19 תגובות בפתיל
  תגובה נוספת • רונן י. • 3 תגובות בפתיל
  וידויו של גרפולוג (לשעבר) • טל כהן
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  ללא כותרת • דובי קננגיסר • 2 תגובות בפתיל
  האם הגרפולוגיה היא מדע ? • ג'ק
  הגרפולוגיה מצליחה כי • תהילה
  צעד קדימה, שניים אחורה • easy • 7 תגובות בפתיל
  הפתק של טוני גייטס • Xslf • 5 תגובות בפתיל
  ''משתמשים בגרפולוגיה, אבל לא סומכים עליה'' • יובל נוב • 3 תגובות בפתיל
  עולם של גרפולוגיה • פורטל מידע לגרפולוגיה • 21 תגובות בפתיל
  למישהו אולי יש מושג • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  גרפולוג מוסמך! • האייל האלמוני • 14 תגובות בפתיל
  מה רצה סאדאת? • ערן בילינסקי • 26 תגובות בפתיל
  תוקף גרפולוגי • אבי ויס-גרפולוג • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • גל
  הגרפולוגיה נלחמת על כבודה • הנמלה העמלה • 11 תגובות בפתיל
  הארץ-עיתון לעטוף בו דגים מלוחים • מתחזה לחנה קורן • 2 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה זה לא, מה זה המדע האמיתי • רוצה להבין • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אלירם אלגרבלי
  סתם עוד משועמם • יוחאי • 14 תגובות בפתיל
  השיטה הסינית העתיקה • חוק פרקינסון
  ניתוח כתב יד ככלי לגילוי שקרים? • Xslf
  ובינתיים, אישוש איג-נובלי לכירולוגיה • ברקת
  על כשלי הגרפולוגיה • רון בן-יעקב
  מבחן הגרפולוגים הגדול - כשלון נוסף • אפופידס • 12 תגובות בפתיל
עיריית נתניה נסמכת על איבחון ''פסיכו-גרפולוגי'' 694735
עיתונאי כלכלי עד לא מזמן, הופתע כאשר קיבל הודעת דחייה בזו הלשון: "בהתאם לבדיקות המיון שביצעת במכון נפתלי, המכון לאיבחון פסיכו-גרפולוגי, אינך עומד בציון הנדרש להמשך ההליך".
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708452
ממש לא ברור לי איך בשנת 2019 עדיין יש מקום לגרפולוגיה בעולם המשפט. מהכתבה, "...משמשת עדה מומחית מטעם בתי המשפט השונים בארץ, ומספקת שירות למשפטנים, עורכי דין ומערכת המשפט".
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708456
יוכל להיות שמדובר על גרפולוגיה במובן של מומחיות לכתב יד (לדוגמה: האם שני כתבי יד נכתבו על ידי אותו כותב).
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708457
נשמע לי פחות מוזר מאשר "מומחה לטביעות רגליים"‏1
נראה לי שהשאלה "האם זו חתימת ידו של X?" תהיה די נפוצה בבית משפט.

___________
1 אני מדמיין בן שבט הנבאחו בתלבושת טקסית
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708463
אבל זו גם שאלה נפוצה בבנקים.
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708464
לכאורה הבנקים היו צריכים להעסיק גרפולוגים (או, בימינו, תוכנה כלשהי) כדי לבדוק את החתימות שעל השיקים כשהפקיד בספק.
בפועל הם פשוט מתקשרים לחותם לשאול. או אם הם מתעצלים הם פשוט לא מקבלים את השיק וזהו.
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708466
נראה לי שלבינה מלאכותית שמסוגלת ללמוד לזהות תאים סרטניים יהיה קל למדי להבחין בין חתימה אותנטית למזוייפת.
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708468
אני מקווה שלפני שימציאו מערכת כזו, יפסיקו להסתמך על חתימות כאמצעי זיהוי.

(אני מכיר מישהו שסיפק לבנקים שונים מכשיר לחתימה דיגיטלית. כלומר: מכשיר עם מסך מגע וסטיילוס לחתימה)
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708470
עכש''ז, ויכול להיות שהזכרון הוא מבנקים אמריקאים, השוואת חתימות מתבצעת בתוכנה. אולי רק השוואה ראשונית.
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708471
בבנקים הישראליים רק לאחרונה אימצו את האימייל. יש סניפים שעדיין מעדיפים לקבל פקס. אשמח לדעת שהם אימצו טכנולוגיות זיהוי כתב, אבל אם כן- למה כשאני מפקיד שיק במכונה אני עדיין צריך לכתוב את הסכום?
איך זה שבתי משפט מסתמכים על "פסיכו-גרפולוגי"? 708474
זה דוקא נראה לי אמצעי אימות סביר, לכך שהצ'ק שהפקדת הוא אכן זה שהתכוונת להפקיד (כי זה מחייב אותך במבט נוסף בצ'ק בשביל הסכום).
708478
פעם ראשונה שאני קורא את המאמר הזה (ואולי אני צריך לבקש סליחה על כך שאיך שהוא דילגתי עליו בזמנו) והוא מעניין ומשכנע, ומידה רבה גרם לשינוי דעתי על הגרפולוגיה.
בילדותי נהגתי להאזין לתכניות רדיו בהשתתפות הגרפולוג אריה נפתלי, והתרשמותי אז הייתה שאין ספק שיש ממש בדברים. הופיעו שם אישים כישעיהו ליבוביץ מצד אחד ודן בן אמוץ מצד שני. הפיענוח של הגרפולוג את כתב היד של השניים האלה לדוגמה, בפרוש לא היה דומה, ולו הייתי מקבל את שתי חוות הדעת ואת שמות שני האישים, ללא ספק הייתי יודע להצמיד כל חוות דעת לדמות המתאימה‏1. בתכנית נאמר שהטקסטים שנבחנו היו סתמיים ותוכנם לא היה יכול להסגיר את כותביהם.
כמו כן יש לי קרוב משפחה שמקבל עובדים לחברה שלו תוך הסתמכות על חוות דעת של איזו גרפולוגית. הוא עושה זאת כארבעים שנה, ומאד מאמין בחוות הדעת שלה.
כאמור, המאמר גרם לכך ששוב איני מאמין לגמרי בגרפולוגיה, ובכל זאת נשארו תמיהות. מעניין אם מישהו יכול להסביר את הסיבות למה שסיפרתי על פיענוח כתבי היד של ליבוביץ ודן בן אמוץ. כבר קרה לי שנתקלתי בתופעות שלא יכולתי להסבירן, ושההסבר להן התחוור לי מאוחר יותר. כאן התעלומה עדיין נשארה.

1 אם זיכרוני אינו מטעני הוא אמר על ליבוביץ שמדובר באישיות גדולה עד כדי כך שהוא חש מאד מוחמא שהאיש הסכים להשתתף בתכניתו, וכן שהוא משתמש בלשון חריפה וקשה אך יש בו רוך פנימי (משהו כזה). על דן בן אמוץ היו לו כמה דברי ביקורת שאיני זוכר את תכנם אך הם עצבנו מאד את דן בן אמוץ, והוא החל להתווכח עם הגרפולוג על על תקפותם.
708499
רגע, אם זאת הפעם הראשונה שאתה קורא את המאמר הזה, מי כתב את זה?
:) 708505
ואללה, זה נושא למחקר על הזיכרון אצל אנשים שנמצאים בשנות השבעים לחייהם. ממש לא זכרתי שכבר קראתי וגם הגבתי. אני שמח שלפחות הגרסה שלי לגופו של עניין לא השתנתה במרוצת השנים. מה שנוסף עכשיו הוא ציון טוב על המאמר עצמו, וגם זה משהו.
708506
בכל זאת מצאתי הבדל בגרסאות, וגם קראתי את כל הפתיל שיצרה תגובתי מאז. בגרסה הקודמת הקטע שבו אומר הגרפולוג שהוא חש מוחמא שאישיות כזאת הסכימה להשתתף בתכנית נאמרה על אישיות ידועה אחרת ולא על ליבוביץ, ואני חושב שזו אכן הגרסה הנכונה‏1

1 לשמחת לבי. איני זוכר מי היא האישיות האחרת, ונותר הסיכוי שלא מדובר בשמאלני. . .
708669
>> מעניין אם מישהו יכול להסביר את הסיבות למה שסיפרתי על פיענוח כתבי היד של ליבוביץ ודן בן אמוץ

הלוואי והייתי יכול לשמוע הקלטה של התכנית המדוברת, אבל בהיעדרה, ועם כל ההסתייגויות המתבקשות, הנה שלושה רעיונות:

1. אולי האפיון המדויק היה במקרה, ונחקק בזיכרון שלך רק בגלל כך. יכול להיות שבתכניות אחרות אריה נפתלי פישל בגדול, ואז לא שידרו אותן בכלל, או שידרו ושכחת.

2. אולי האבחון ה"עיוור" בעצם לא היה עיוור. ממש באותה התקופה שודרה ברדיו הישראלי התכנית "שלושה בסירה אחת" עם דן בן ועוד ליצנים בני הדור ההוא. המשתתפים ענו באופן שנון ולכאורה ספונטני על כל מיני שאלות, אבל למיטב ידיעתי בהמשך התגלה שהם היו מקבלים את השאלות מראש (או אולי אפילו השתתפו בחיבורן?) ויכלו להתכונן אליהן. זו היתה רמייה בוטה של הציבור, ויכול להיות שדבר דומה קרה גם בתכנית עם הגרפולוג. כדי למנוע את האפשרות הזו, ולהשתכנע שגרפולוגיה אכן עובדת, צריך מחקר מדעי מסודר.

3. ציינת שדן בן אמוץ הגיב (ברוגז) לדברי הגרפולוג, מה שמעלה את האפשרות שהוא היה נוכח בזמן האבחון (אולי לצד מאובחנים אחרים, שהגרפולוג היה צריך לזהות מיהו מי). גם אם לא, ורק מנחי התכנות נכחו בזמן הזה, קיימת האפשרות של קריאה קרה [ויקיפדיה] - הגרפולוג קלט רמזים התנהגותיים דקים, מודעים או בלתי-מודעים, מצד הנוכחים בחדר, וכיוון את דבריו בהתאם. מחקר מדעי מסודר משתמש בשיטת הסמיות הכפולה כדי למנוע את ההטייה הזו.
708672
לצערי, כמובן אין לי הקלטה. זה היה הרבה לפני עידן האינטרנט. ייתכן גם שלו הייתה הקלטה היינו מגלים שינויים פה ושם בין מה שספרתי ואיך שזה היה באמת‏1.
זיופים בתכנית כמו "שלושה בסירה אחת" הם פחות נוראים, וזה לא נשמע כל כך רע. אבל אם מרמים בתכנית כמו זאת על הגרפולוגיה זה ממש חוסר יושר מצד עורכי התכנית, וקשה לי להאמין שבאמת זה מה שהיה. זה פשוט קל מדי.
קרה לי מספר פעמים שגיליתי תוך כדי מעשה איך זה עובד. על מקרה אחד סיפרתי במאמר שלי שסיפר על ההרצאה של ירין קימור, כשמרח חומר מסויים על "נייר כסף" וזה מה שגרם להתחממותו. על שני האחרים לא סיפרתי כאן (מבלי להתחייב. עוד מישהו ימצא לי את הסיפורים האלה). ראיתי פעם מישהו שקשרו את עיניו והניחו חפיסת סיגריות (או גפרורים) על הרצפה. הוא אחז בידו האחת ביד של מישהו מהנוכחים, ובידו השנייה גישש והגיע למטרה. הבנתי תוך כדי הסתכלות שכנראה אותו איש שהוא אחז בידו סימן בידו מבלי להיות מודע לכך‏2 את הדרך למטרה. זה עלה על דעתי כי באותו זמן האכלתי את אחד מילדי הקטנים (עד כדי כך זה היה מזמן), ובכל פעם שקרבתי את הכפית לפיו שמתי לב שאני גם פוער את פי. . .
סיפור אחר הוא העברה ב"טלפטיה" של מספר בין כמה ספרות מאב לבן. תוך כדי השידור ברדיו שמתי לב שהאב מדבר הרבה ומשתמש בהמון מילות תואר, והבנתי שהוא בדיבורו באמצעות קוד מסוים מעביר את הספרות אחת אחרי השנייה. מאוחר יותר הייתה ידיעה בעיתונות שזה אכן מה שהיה, ואפילו הייתה מחשבה לתבוע אותו, שנפסלה בגלל שמדובר בבידור.
חוץ מאלה שמעתי פעם סיפור מדהים. היה איזה מופע של איש וסוסו. היו מראים לסוס תרגיל חיבור או חיסור פשוט בחשבון, והוא היה רוקע ברגליו מספר פעמים עד שהיה מגיע לתוצאה הנכונה. הטריק היה שהאיש היא מסמן לו בדרך כל שהיא מתי להפסיק לרקוע. החלק המדהים היה שהמשך הסיפור היה שהאיש שם לב שהסוס יודע להפסיק בזמן גם כשהוא לא מסמן לו, והוא חשב שהסוס באמת יודע חשבון. אבל הסוס כמובן לא שינן את התרגילים ולא היה לו מושג בחשבון. ההסבר היה שהסוס חש בחושי הסוס שלו (אולי ריח) מתי האיש רוצה שיפסיק לרקוע.

1 פעם נהגתי לתאר את הפתיחה לסרט "כותרת ראשית", שמאד הצחיקה אותי. כשראיתי את הסרט שוב אחרי הרבה זמן התברר לי שהאיש מחדר העיתונאים שביקש שקט לא היה אחד הגיבורים (ג'ק למון) כפי שזכרתי, אלא מישהו אחר, וגם נוסח הבקשה לשקט שכלל גם את שם השוטר למטה והגידוף "שמן", לא היה קיים בנוסח שזכרתי, וזה די הפליא אותי שאת הפרטים האלה לא זכרתי, ובמיוחד ש"זכרתי" פרט לא נכון: ג'ק למון. אבל בסך הכל הגרסה שלי הייתה די דומה (ואפילו משופרת. . .)
2 או, עולה על דעתי עכשיו, שאולי כן היה מודע לכך והשתתף בתרמית, אבל אני מאמין יותר באפשרות האחרת.
הנס 708673
הסוס האמור הוא הנס החכם [ויקיפדיה].
708674
הנס_החכם [ויקיפדיה]

לא ברור לי איך זה שהסוס לא קיבל פרס נובל לרפואה; הרי בזכותו התפתחה המתודולוגיה של סמיות כפולה בניסויים רפואיים.
708677
הרבה זמן מאז החרמפפפפפ האחרון שלי.
708678
נו, הגיע הזמן.

אתה בטוח שההתפתחות הזו אכן היתה בזכות הנס החכם? לפי ויקיפדיה (Blinded_experiment [Wikipedia]), השימוש הראשון בסמיות במחקר מדעי היה בהפרכת המסמריזם, אם כי לא מפורט שם אם זו היתה סמיות יחידה או כפולה. חברנו הנס לא מוזכר כלל בערך.
תודה 708680
אכן, בניגוד למה שזכרתי מסתבר שהנס החכם לא קשור לעניין, אבל הפרכת המסמריזם נעשתה בסמיות יחידה.

המחקר הראשון שנערך בשיטת הסמיות הכפולה הוא משנת 1907, כמה עשורים אחרי בדיקת המסמריזם.

Rivers WHR and Webber HN. “The action of caffeine on the capacity for muscular work” Journal of Physiology 36: 33-47: 1907 (August).

אגב, נראה שהחוקרים עצמם המעיטו בחשיבות המהפכה המתודולוגית שהם פתחו. בנוסח לגמרי סתמי הם כותבים שם רק: "it was not till the end of the whole experiment that we acquainted ourselves with the nature of the dose on any given day." (הקפאין ניתן בימים מסויימים ופלסבו בימים אחרים)
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708682
המקור שלי הוא https://draust.wordpress.com/2008/11/15/some-history-... (ויש אישוש במקומות נוספים)
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708683
רגע, גם הניסוי המסודר עם הנס החכם התפרסם ב-‏1907. מישהו בדק את הפוטו פיניש?

במחשבה נוספת, לא ברור לי שהניסוי של הנס ראוי לתואר "סמיות כפולה". בד"כ כשמשתמשים במושג הזה מתכוונים שהמטפל / עורך הניסוי לא יודע את הסטטוס האמיתי של המקרה שנבדק, כמובן בנוסף למטופל / נבדק עצמו. הנס אכן נחשף במערומיו ברגע שהסתירו את השאלה מהשואל, אבל לא באמת הסתירו את הסטטוס (קרי, את התרגיל החשבוני) מהנס עצמו - הפואנטה היא שהוא לכאורה יודע לקרוא ולפתור תרגילים בחשבון.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708702
כל מה שאני יודע בעניין זה הוא שהנס החכם מוזכר בהרבה מאד מקומות בהם מדברים על סמיות כפולה (ומכאן, כנראה, הטעות שעשיתי)כהדגמה משכנעת להשפעה - גם בלתי מודעת - שעלולה להיות לחוקר, למרות שאצל הנס ההשפעה הגיעה לא מהחוקר אלא מבעליו.

מעניין, אגב, אם הנס הוא המקור לבדיחות סוסים, שחלק גדול מהן מייחס לסוס אינטליגנציה גבוהה, יכולת דיבור וכד'. הייתי מצפה שתהיינה יותר כאלה שגיבוריהן הם כלבים, ולא היא.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708703
אם כבר מדברים, מר אד וגם בוג'אק.
בוג'אק חדש בשבילי 708704
חביב.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708708
מצחיק, אני מכיר בדיחה שיש בה שני סוסים וכלב ושלושתם מדברים. והיא, אגב, מצחיקה רק אם אתם במצב רוח מסוים ונדיר, וגם אז לא במיוחד, אז תיכף אגלה את הפאנץ' ליין למי שלא מכיר.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708709
<שני סוסים יושבים בבר, אחד מספר לשני סיפור ארוך, השני עונה בסיפור ארוך משלו, הכלב מצטרף, מספר סיפור ארוך משלו. ככה מעבירים איזה שלוש דקות של בדיחה.>
ואז הסוס הראשון אומר לשני: "הי, הנה כלב מדבר."
אל תתחיל! 708715
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708718
טוב, אז אתרום את הבדיחה היחידה שאני מכיר על סוס מדבר, ואני מקווה שלא יתגלה שכבר ספרתי אותה כאן מתי שהוא.
שניים נוסעים באיזה אזור נידח באמריקה והרכב שלהם נתקע. הם יוצאים מהרכב, מרימים את מכסה המנוע ומנסים להחיות אותו. ואז מגיע איזה סוס, דוחף את ראשו מתחת למכסה המנוע, פותח את פיו ומשיא להם איזו עצה לטיפול במצב. השניים כל כך נדהמים מכך שסוס מדבר בלשון בני אדם שהם לא בדיוק שמים לב מה הייתה עצת הסוס, אבל ממש באותו רגע המנוע מתעורר לחיים, והם יכולים להמשיך בנסיעה. הם מגיעים לאיזה מלון דרכים נידח ומספרים בהתלהבות לבעל המקום את אשר חוו. האיש שואל: זה היה סוס חום עם כתם לבן על המצח? והם מאשרים שאכן כך נראה הסוס. ואז האיש פורץ בצחוק אדיר שבקושי הוא מצליח להפסיקו, וכאשר הוא נרגע הם שואלים אותו מה מצחיק. והוא עונה: אני מכיר את הסוס הזה. אין לו שום מושג במכונאות. . .
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708719
יש גם איזו חצי בדיחה שאני מכיר. זה מהספר ''סוס אחד נכנס לבר''. אבל עד כמה שזכור לי המספר אומר רק את המשפט הזה, והמשך הבדיחה נקטע בגלל סיבה שאיני זוכר.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708742
יכול להיות שזו בדיחה באנגלית?

סוס אחד נכנס לבר. אאוצ'.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708720
ויש את בדיחת הק(ר)ש הידועה על הסוס שנכנס לבר ומזמין גזוז, אז הברמן שואל אותו "עם קש?" והסוס עונה - 'עם הרבה קש'.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708725
איש אחד נכנס לפאב עם ברווז מתחת לבית השחי
הברמן צועק לכיוונו- היי, אסור להכניס חזירים לפאב
האיש אומר- אתה לא רואה שזה ברווז ולא חזיר?
הברמן אומר לו- לא דיברתי אליך.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 708743
איש אחד שותה בבר. פתאום נכנס סוס, שותה את מה שיש לאיש בכוס ויוצא. האיש ההמום שואל את הפסנתרן, "תגיד לי, אתה מכיר את הסוס ששתה לי את הוויסקי?". "לא," עונה הפסנתרן, "אבל אם תזמזם לי את ההתחלה..."

ועוד אחת, באנגלית. סוס נכנס לפאב עגמומי. הבארמן שואל אותו, why the long face?
708748
708752
לא הבנתי.
708757
כההודעה שלי לא התייחסה אליך אלא לפתיל כולו. שאיזכרתי בדיחות סוסים פתחתי קן של צרעות.
708759
זהו, אפשר לסגור את האינטרנט. שכ"ג כותב שאיזכרתי???
708760
רק תודיע לאל גור בזהירות.
708761
מה אפשר להגיד? שאתה צודק אתה צודק.
708762
אה, עכשיו שמתי לב שאותה ''כ'' חסרה נשארה בראש המשפט (הוא עבר ניסוח מחדש עם שינוי סדר), כך שמסתבר שדווקא יש לי מה להגיד בדיונים לעונש.
708766
הפעם אני אוותר לך, אבל תיזהר!
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 709433
סוס אחד נכנס לבר, שואל אותו הברמן: מה תשתה? עונה לו הסוס וויסקי כפול ובלי בדיחות קש בבקשה.
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 709434
והברמן שואל: אז אתה רוצה לשלם באשראי או ב....
גאולה לעולם: מי שמע על ויליאם ריברס? 709435
!
708675
צפריר כבר קישר מעלי ל"הנס החכם", ואוסיף שהוא הוזכר כמה פעמים אצלנו באייל, כולל תיאור די מפורט בדיון 3734.

הזיכרון מתעתע בכולנו. ראיתי בזמנו בטלוויזיה את רגע השיא במשפט של או ג'יי סימפסון, שבו הודיעו לו שחבר המושבעים מצא אותו זכאי. בזיכרון שלי נחקקה התגובה שלו - קפיצת "יש!" בלתי נשלטת, שעמדה בניגוד בולט לרשמיות של המעמד. משום מה הרהרתי בה לא מעט פעמים לאורך השנים. מתישהו יחסית לאחרונה רציתי לראות את הרגע הזה שוב, אז מצאתי ביוטיוב סרטון של אותו הרגע, ולתדהמתי גיליתי שמי שקפץ לא היה סימפסון, אלא אחד מחברי צוות ההגנה שלו. השאלה מי קפץ היא כמובן לא משמעותית כשלעצמה, אבל הסיפור הזה משמש לי מאז תמרור אזהרה מפני ההפכפכות של הזיכרון - עד הצפייה המחודשת הייתי מוכן להישבע בחיי ובחיי ילדיי שזה היה סימפסון שקפץ, ושראיתי את זה "במו עיניי".
הסקנדל בחידון טלוויזיוני 708688
אני מניח ששמעת את השם צ'ארלס ואן דורן Charles_Van_Doren [Wikipedia] שהרוויח בשנות ה- 1950ים סכום ששווה ליותר ממליון דולר בערכים עכשוויים. התברר שהוא היה מקבל מעורכי התוכנית את השאלות למפרע. השערוריה היתה כל כך גדולה שהקונגרס האמריקאי חקר אותה.
708676
בשביל מה להסתמך על מדע חדש יחסית כמו גרפולוגיה כאשר יש בנמצא שיטות אחרות שמוכיחות את עצמן כבר אלפי שנים?

אסטרולוגיה
קריאה בכף יד (סיפור משעשע ביותר על סקפטי שחזר בתשובה ושב בשאלה מאוחר יותר)
והפגז האמיתי: האיש שהרויח מליון דולר מהקרן של ראנדי
708679
תודה. "הפגז האמיתי" הכניס אותי ללחץ לכמה דקות, עד הסוף הטוב ;-)

התעלול בקישור הראשון שלך (אסטרולוגיה) הוא כמובן "אפקט פורר", שמוזכר בתחילת המאמר שלי למעלה וגם בסופו.
708681
'צטער, הזיכרון שלי וגו'.
708711
אוף טופיק על דן בן אמוץ ו"שלושה בסירה אחת". בילדותי התגלגל לידי ספר שריכז את העונה השנייה ("הפלגה שנייה") של התוכנית. אהבתי אותו מאוד, וחלקים רבים ממנו אני עדיין זוכר. א. דן בן אמוץ היה רמה אחת מעל כולם בתחכום, בעומק ובהשקעה, ב. מעניין לראות איך באותה תקופה, הנגיעות האקטואליות היו ללא כל ביקורת על הממשלה בישראל, ומלאות ביקורת על העולם כולו שנגדנו. ג. אני בעיקר מתפעל מקטע אחד, שמן הסתם גם ברדיו הוצג כמשהו שבן אמוץ הביא מהבית ולא אלתר: נושא ממגילת אסתר, וחמש וריאציות עליו, שירים שהם פרודיות על חמישה משוררים עבריים שונים. קודם כל זה היה כאמור מבריק, אבל בעיקר מדהים, היום, לחשוב איזה מקום היה אז לשירה בציבוריות בישראל, שאפשר היה להגיש לקהל הרחב פרודיות על חמישה משוררים שונים.
708717
אני זוכר שהיה מצחיק, אבל זוכר רק בדיחה אחת מהתכנית: שאלו את הצוות מה זה "יום האקס"‏1
אחד (אני חושב דב"א) אמר- זה היום שהאקס בא לבקר את הילד.
בזמנו זה היה די חתרני.

_________
1 זה היום שמניה בבורסה נסחרת אקס (כלומר אחרי) אירוע (דיבידנד, זכויות וכו').
708749
אתה בטוח שדיסקסו מונחים בורסאיים בתכנית הזאת‏1? איכשהו זה לא מסתדר לי. בנוסף, מהניסוח שלך יכול להשתמע ששמעת את התכנית במקור, וחשבתי שאתה צעיר מדי בשביל זה.
_________________
1. שלושה בסירה אחת (רדיו) [ויקיפדיה]
708750
נכון. אולי שמעתי תכנית מחקה באותו פורמט, אולי שידור חוזר. היו תכניות רדיו באותה תבנית בהשתתפות יואל ריפל ואחרים שאיני זוכר בבירור (רבקה מיכאלי? מני פאר?)
את הקטע אני זוכר בבירור. שאלו מה זה יום האקס (בלי להסביר את המונח הבורסאי), ואני זוכר את התשובה הזו כי היא היתה "לא מהוגנת" (גירושין לא היו אז משהו להתגאות בו)
708751
כן, היו תוכניות כאלה בשבת בבוקר, בשנות השבעים המאוחרות כמדומני, אבל זה לא היה שלושה בסירה אחת.
708753
לקישון יש הומרסקה ישנה על איך להצליח בבורסה (שורה תחתונה: הסוחר).
708721
בביתם של סבי וסבתי היה ספר שהכיל קטעים רבים מהתוכנית, ונקרא - הפתעה - 'שלושה בסירה אחת'. קראתי אותו פעמים רבות, והיו בו קטעים מוצלחים למדי. הוא כלל גם את ההספד הידוע (והמטרים היסטורית בכמה עשורים) של דן בן אמוץ על עצמו, שהחל כמדומני ב''אוך יא דן יא דן''.
708726
זה הספר עם ירצו יאכלו? ועם רפאל הלפרין?
708740
בילדותי הסתובב אצלנו בבית בדיוק הספר הזה, וגם אני זוכר ממנו את הווריאציות על "ירצו יאכלו", ואת הסיפור על הלפרין והאריה.
708741
קניתי אותו לפני שנים במכירת הספרים המשומשים השנתית במושב גזר.
708744
אכן זה.
708786
מעניין. דווקא את ההספד לא זכרתי, אבל אני לא בטוח אם קראתי את הספר לפני שיצא לפועל או אחר כך.
708790
ההספד העצמי המפורסם לא זכור לי מהספר הספציפי הזה. למעשה, אני לא חושב שאי פעם קראתי את ההספד ישירות, אלא רק ידעתי שהיה קיים (והיה מצחיק) ונתקלתי בציטוט "אח יא דן, יא דן". אבל בזכות יוטיוב כולנו יוכלים עכשיו לשמוע את המקור.
708723
פטור בלא ציטוט מהזיכרון אי אפשר, מי יודע אם זה עוד נמצא איפשהו בעולם חוץ מבראש שלי, וגם אני כבר לא זוכר מפרודיה על איזה משורר זה:

ושתי, הו ושתי, מי ידע חייֵכי,
בערב תבואי ובבוקר תלֵכי,
כשה לעקידה תובלי לגבר,
בידי הסריסים, המה עם-לא-אבר.
708816
וקטע אחר, שמדגים גם את הכישרון וגם את העמדה הפוליטית, "חד גדיא". פה ושם יש מילים שאני לא בטוח בהן, לא קריטיות אני מקווה; ויש מקום אחד שבו אין לי מושג, החלפתי בסימני שאלה, אתם מוזמנים לנסות את כוחכם.

============

גדי קטן, לבן וצח הוא,
לתומו רעה באחו,
וקולו הומה: מֶה, מֶה, מֶה!

חד גדיא, חצוף ועיקש,
רק לרעות בשקט ביקש.

בא הכלב, טרוט עיניים,
ובגדי נעץ שיניים,
ונבח נלהב: הב, הב, הב!

אז הגדי הרים הטלף
והחזיר מנה לכלב,
שילל נכאב: הב, הב, הב.

חד גדיא חצוף ועיקש,
רק לרעות בשקט ביקש.

אז מקל הבזיק ברעם,
ובגדי הצליף בזעם,
וכולו איום: או"ם, או"ם, או"ם!

הוא הצליף בגדי רוב צלף,
על אשר בעט בכלב,
שילל נכאב: הב, הב, הב.

חד גדיא חצוף ועיקש,
רק לרעות בשקט ביקש.

- - - -

גדי קטן, לבן וצח הוא,
עודו רועה באחו,
מרומה הומה: מה, מה, מה.

והכלב, טרוט עיניים,
שוב בגדי נועץ שיניים,
???? - הב, הב, הב!

ומקל, הפלא ופלא,
שוב שומר על שלום ה... כלב,
וכולו איום: או"ם, או"ם, או"ם!

ומולם, צוחק בפלג,
דג צפוני, צחור כשלג,
וצוחק הדג: - - -

חד גדיא חצוף ועיקש,
רק לרעות בשקט ביקש.

================

בנעורי כשהיה לי הספר, כבר הבנתי בקלות את הנמשל הפוליטי, אבל הקטע בסוף עם הדג היה לי חידה, ורק בבגרותי, כשנזכרתי בשיר, נפל לי האסימון. משאיר כאן כתרגיל לקורא.
708829
כנראה מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד [ויקיפדיה] השוודי.
708891
נכון. הוא מוזכר גם בעוד בדיחה אחת בספר הנ''ל, לא מצחיקה במיוחד, וגם שם נרמז שהוא נגדנו ובעד מצרים.
יש שופטים בנצרת 735257
אסף זגורי, שופט בבית המשפט למשפחה בנצרת: "השוואת כתבי יד הינו תחום פסאודו-מדעי לכל היותר הגובל באמנות".
יש שופטים בנצרת 735259
כאן מדובר על המובן השני של גרפולוגיה שלפי המאמר הוא דווקא תחום מדעי מכובד.
על גרפולוגיה והונאה עצמית 737856
כבר שנים רבות ממצאי המחקרים ברורים: כתב היד לא מלמד דבר על אישיותנו. אך שורה של הטיות חשיבה ממשיכה לשכנע אנשים להאמין בשיטה הכאילו-מדעית הזאת - כתבה באתר של מכון דווידסון.
על גרפולוגיה והונאה עצמית 752074
התחום הזה ממש מבקש - מתחנן - לדוקטורט בלמידה עמוקה שייתן לרשת לומדת להסיק מכתב היד על תכונותיו של הכותב.
הצלחה של מחקר כזה, תפריך על הדרך את מה שכתבת במשפט הראשון.
על גרפולוגיה והונאה עצמית 752488
מסכים.
על גרפולוגיה והונאה עצמית 752490
תגובה 674758. בטח מישהו כבר כתב איזה סיפור (וזה בטח היה בורחס) על עולם בו כל כל מה שאפשר לומר כבר נאמר, ואנשים מתקשרים ביניהם אך ורק בהפניות למקורות קודמים. אז אם מישהו זוכר, אשמח לקבל קישור לתגובה בה מישהו כבר שיער את קיומו את הסיפור הזה ונענה בהפניה לסיפור, כדי שאוכל לקרוא אותו.

(אין לי שום ניחוש איך אתמודד עם הסיטואציה אם יסתבר שאני כתבתי את התגובה ההיא.)
על גרפולוגיה והונאה עצמית 753391
סיפור של בורחס אני לא מכיר, אבל יש את הבדיחה עם האסירים והפרק ההוא ב stTNG
על גרפולוגיה והונאה עצמית 753409
איזו בדיחה עם אסירים? ספר :)
על גרפולוגיה והונאה עצמית 753393
אם כל מה שאפשר לומר כבר נאמר, יש מצב שאורך הקישור שמפנה למקור קודם אינו פחות מאורך מה שנאמר שם (עד רמת אלגורתמי הדחיסה).

----

אני זוכר במעומעם ספר ישן נושן על ספריה ענקית שבה נמצאים כל הספרים שאפשר לכתוב. אאל״ט, הסופר כיוון לספרים המכילים את כל צירופי האותיות האפשריים (לא ברור לי איך הוא קבע את אורכו המקסימלי של ספר). האם לזה כיוונת?
על גרפולוגיה והונאה עצמית 753410
כן, אתה צודק. ואז מקבלים שפה בסגנון זו מהפרק של מסע-בין-כוכבים עליו כתב ראובן.

(הסיפור - של בורחס - הוא ''ספריית בבל'').
עברתי על כל התגובות מתחילה עד הסוף 751983
אחד מהדברים שלומדים כאן, זה שאנשים נוטים להמשיך כל אחד בהשקפותיו, למרות שהצד השני מביא לו סימוכין חזקים לדבריו,
וכאן רואים את מה שבאמת משתקף במציאות, אני אישי התווכחתי עם אנשים על גרפלוגיה
כל אחד מתבצר במקומו, וזה לא רק הגרפלוגים שפוחדים לאבד את מקור מחייתם, אלא גם כל מאמיניהם,
ובכן, אני מבין שאי אפשר לשנות את דעתם של אלו שמקבלים כסף להמשיך להאמין במה שהם מאמינים,
אבל יש דרך לשכנע אנשים סתם מהרחוב לשנות את דעתם משקר לאמת, אנחנו רק חייבים למצוא את זה.
עברתי על כל התגובות מתחילה עד הסוף 751991
''רק''...
עברתי על כל התגובות מתחילה עד הסוף 752007
באמת,שקר ואמת זה לבומרים.
לאנשים שאינם מבינים מה זה מדע 752073
יש אנשים שטוענים על עצמם שיש להם חכמת רחוב,
לך תתווכח עם אנשים כאלה, הם חושבים שחכמת רחוב עומדת במקביל למדע,
זה סוג של אנשים עם רמה אינטלקטולית נמוכה, הם אינם יודעים בכלל באיזהו זכות לוקחים אנשים לעצמם את זכות המדע,
אם זה טוב ואמיתי תחלקו את זה לכולם ביושר שווה בשווה, הם חושבים לתומם שבאקדמיה עוסקים במספרים ובמחקרים, משהו דברים כאלה,
אבל מה ולהם להתערב באנשים מהרחוב ? סטטיסטיקה ? מאיזהו צד אוכלים את זה ?
הם פשוט אינם מסוגלים להבין איך הסטטיסטיקה בכלל אמור להוכיח או להפריך משהו,
יש גרפלוגים מקצוענים, למה מקצוענים ? כי כך זה, נקודה. ויש מדענים וחוקרים, בסדר מסכימים, אבל שלא יגידו לגרפלוגיה מה לעשות,
כי זה בכלל לא התחום שלהם, הם צריכים להישאר בפקולטה, ולחקור ולחקור.
ונניח שהם באמת מצליחים להפריך טענות של גרפלוגים, ולהוכיח שזה זה לא אמיתי, עדיין זה לא שווה כלום, כי מצד שני זה כן עובד,
אתם מבינים, הם חושבים שגם אם זה מופרך - זה עדיין עובד טוב במציאות, מי צריך הגיון כשיש את המציאות ?
זה פשוט בלתי יאומן, אבל איך האקדמאים מנסים לדבר עם אנשי רחוב על סטטיסטיקה ? להם זה נראה יותר כמו רוטב שאוכלים עם סלט.
לא שמעתם ? הנה כמה פעמים צריכים להסביר לכם כאן בפורום הזה שהגרפלוגיה עובדת, ויש הרבה עדים על זה, לא רק בפורום הזה,
כל הרחוב מלא אנשים תמימים, שמאמינים בגרפלוגיה, זה אינו יכול להיפרך על ידי טענות לוגיות או מאמרים אקדמאים,
אז איך אפשר להפריך את זה ? חה חה חה מי אומר שאפשר בכלל להפריך את זה ? הרי זה עובדה שקיימת ועובדת…
ואני לא רוצה חס ושלום לפגוע באנשים האלה, אבל מותר לי להסביר את הראש שלהם,
אם אני רוצה להגיד לאזרח מתושבי אפריקה שצבע עורו הוא שחור, זה לא אומר שאני רוצה לפגוע בו, חס ושלום,
אני רק רוצה להגיד לו איזהו צבע פלסטר הוא צריך לקנות,
ובכן, אם אנחנו רוצים להסביר למישהו שיש לו חכמת רחוב על שקריה של תורת הגרפלוגיה, הגיון זה לא הכלי,

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים