גרפולוגיה: מדע או אחיזת עיניים? 1421
רבים סבורים כי בשונה מקריאה בקפה או מאסטרולוגיה, גרפולוגיה היא מדע כמעט לכל דבר. אולם עד כמה מבוססת תפיסה זו באופן מדעי?

לפני מספר שנים סיפר לי חבר על ניסוי שנערך באוניברסיטה בה למד. על מנת לבדוק האם יש ממש בגרפולוגיה, התבקשה קבוצת סטודנטים להגיש כתבי יד לניתוח גרפולוגי; הסטודנטים קיבלו ניתוחי אישיות מבוססים על כתבי היד שהגישו, והתבקשו לציין עד כמה הם היו קולעים. התוצאות היו מרשימות: כמעט כל הסטודנטים דווחו כי הניתוח הגרפולוגי היה מדויק ביותר, ורבים מהם ציינו כי הוא חשף פינות חבויות בנפשותיהם שאיש לא הכיר. רק בשלב זה גילו עורכי הניסוי לסטודנטים כי כתבי היד כלל לא נותחו על ידי גרפולוגים, ושכל הסטודנטים קיבלו בדיוק את אותה חוות דעת "אישית", מילה במילה.

הסיפור היכה אותי בהתחלה בתדהמה. עד לאותו יום לא הטלתי ספק בתוקפה המדעי של הגרפולוגיה, ואף השתעשעתי במחשבה ללמוד גרפולוגיה ביום מן הימים. עיון נוסף בניסוי ותוצאותיו הבהיר לי כי המכה שהגרפולוגיה ספגה אולי אינה כה אנושה – כל שהניסוי הראה הוא שניתן לשכנע אנשים כי מישהו אחר מכיר אותם היטב, בעוד הוא למעשה אינו יודע עליהם דבר. תוצאה זו, מעניינת ככל שתהיה, עדיין אינה פוסלת את הגרפולוגיה מכל וכל.

לאחרונה התעורר ענייני בגרפולוגיה מחדש, והחלטתי לבדוק באופן מסודר את התימוכין המדעיים להם זכתה. חמוש בהשכלה סטטיסטית ובספקנות מדעית יצאתי לדרכי, וממצאי מובאים לפניכם.

תולדות הגרפולוגיה והשימוש בה

הטענה כי כתב היד משקף את אישיותו של הכותב היא עתיקת יומין, ושורשיה מגיעים לפחות עד לרומא העתיקה. את המונח "גרפולוגיה" טבע במאה ה-‏19 הכומר הצרפתי מישון (Michon), שהיה בין הראשונים להציע ולפרסם מערכת שיטתית של ניתוח אישיות על בסיס כתב היד. כיום מפותח השימוש בגרפולוגיה במיוחד במערב אירופה, שם היא אף נלמדה באוניברסיטאות אחדות כמקצוע לכל דבר במהלך המאה העשרים. מחקר מ-‏1991 מעריך כי כ-‏80% מהחברות הצרפתיות משתמשות בגרפולוגיה לצורך מיון כוח אדם. היחס לגרפולוגיה בארצות הברית הוא חשדני יותר, אך נכון ל-‏1983, אלפי חברות אמריקאיות השתמשו בגרפולוגיה, והשימוש בה היה במגמת עליה.

ארצנו הקטנטונת, הופתעתי לגלות, היא מעצמה גרפולוגית: שכיחות השימוש בגרפולוגיה בישראל היא מהגבוהות בעולם, ומאמר מ-‏1986 מדווח כי הגרפולוגיה היא מבחן האישיות הנפוץ ביותר בישראל. עיון במדורי הדרושים בעיתונות הישראלית משנות השבעים, השמונים והתשעים אכן מגלה כי גופים רבים (ביניהן תדיראן, כור וקק"ל) מבקשים ממועסקים פוטנציאליים קורות חיים בכתב יד. אחד מאתרי האינטרנט הראשונים המתקבלים מהקלדת המילה graphology במנוע החיפוש גוגל הוא של חנה קורן החיפאית, גרפולוגית בעלת שם עולמי. אתר זה כולל בין השאר המלצות חמות משרים וחברי כנסת, ביניהם, למשל, תא"ל (מיל.) ד"ר אפריים סנה, הכותב "בהיותי מפקד איזור הבטחון בדרום לבנון ב-‏1982, הפניתי לחוות דעתך כתב יד של אישיות מסוימת. לאבחנותיך היה שימוש מבצעי רב תועלת." מצידו השני של המתרס, רבים מבין חוקרי הגרפולוגיה – אנשי אקדמיה הבוחנים באופן ביקורתי את טענות הגרפולוגים – הם ישראלים.

טענתם המרכזית של הגרפולוגים היא כי ניתן ללמוד מתוך צורתו של כתב היד על תכונות אופי כגון יושר, חריצות ואינטליגנציה. מעניין לציין כי רוב הגרפולוגים אינם מתיימרים לזהות את מינו או גילו של הכותב, ומבקשים מהכותב לצרף פרטים אלה לכתב היד, אותו הם מעדיפים לקבל כתוב על נייר חלק ומלווה בחתימה. למרות שהגרפולוגים מצהירים שאינם מתייחסים כלל לתוכן כתב היד, הם מעדיפים טקסטים שנכתבו ספונטנית על פני טקסטים מועתקים, משום שלטענתם האחרונים אינם משקפים כהלכה את אישיות הכותב. גרפולוגים מסוימים טוענים כי ביכולתם לאבחן מחלות באמצעות כתב יד, אולם לא מצאתי כל ניסיון לבדוק טענה זו בספרות המדעית. גרפולוגים אחדים – אך בעיקר כאלה שאינם גרפולוגים – עוסקים במלאכה הקשורה, אך שונה, של אימות האותנטיות של חתימות ומסמכים לצרכים משפטיים. היות שכתבי יד הם זמינים יחסית וניתוח גרפולוגי הוא לרוב מהיר ממבחנים פסיכולוגיים סטנדרטיים, השימוש העיקרי בגרפולוגיה כיום הוא לצרכי מיון והכוונת כוח אדם בשוק העבודה.

הגרפולוגיה תחת בחינה מדעית

אך עד כמה מבוססת הגרפולוגיה באופן מדעי? הספרות המדעית בנושא שהתפרסמה ברבע המאה האחרונה מספקת תמיכה מועטה בלבד לטענותיהם של הגרפולוגים. מבין 12 ניסויים שתוארו ב-‏10 מאמרים אותם קראתי לצורך כתיבת מאמר זה, חמישה לא מצאו קשר מובהק סטטיסטית בין ניבויים גרפולוגיים לקריטריון חיצוני; שישה אחרים מצאו קשר חלש אך מובהק סטטיסטית, לו היה לעתים הסבר חילופי, שאינו מבוסס על צורת כתב היד גרידא; הניסוי היחיד שתמך באופן ברור בגרפולוגיה לקה בפגמים מתודולוגיים קשים. מסקנתם של שלושה מאמרים נוספים שסקרו את הספרות המדעית בנושא, ושכללו התייחסות למאמרים עליהם לא הצלחתי לשים את ידי, היתה חד משמעית כנגד השימוש בגרפולוגיה.

דרך העבודה המועדפת על הגרפולוגים – חיבור חוות דעת מילולית על סמך טקסט לא־מועתק (לעיתים קרובות קורות חיים) – מציבה אתגרים מתודולוגיים בפני חוקרי הגרפולוגיה. טיבעה המילולי של חוות הדעת הגרפולוגית מקשה למדוד כמותית את מהימנותה. כמו כן, תוכנו של טקסט המיועד לניתוח גרפולוגי עשוי לרמוז בעצמו על אישיותו של הכותב: גרפולוג המגלה, למשל, כי הכותב הוא בעל תואר מתקדם בפיסיקה, לא יסתכן בהרבה אם ייחס לו אינטליגנציה; גם רהיטות ועושר הבעה יוצרים פעמים רבות רושם כללי חיובי ומוצדק. בנוסף, לא תמיד קל למצוא קריטריון חיצוני אליו יושווה הניבוי הגרפולוגי: אין זו מלאכה פשוטה, למשל, לבדוק האם צדק גרפולוג הטוען כי אדם מסוים הוא אנוכי.

כדי לקבל מושג על אופי המחקר הגרפולוגי ולראות כיצד מתמודדים חוקרים עם בעיות מתודולוגיות אלה, אסקור כעת בקיצור שלושה ניסויים טיפוסיים. חשוב לציין כי השניים הראשונים מביניהם אינם נמנים על חמשת הניסויים שתוצאותיהם שוללות את השימוש בגרפולוגיה, אלא על אלו שמצאו תימוכין מסויימים לטענות הגרפולוגים.

הניסוי הראשון, המובא להלן, תואר במאמרם של החוקרים הישראלים בן־שחר, בר־הילל, בילו, בן־אבא ופלוג מ-‏1986. קורות חיים בכתב יד של כמה עשרות עובדי בנק נמסרו לשלושה גרפולוגים, שהתבקשו למלא על פיהם טפסי הערכה כמוהם ממלאים ממוניהם של העובדים באורח שגרתי. הגרפולוגים הורשו שלא לחוות דעה במקרים בהם מצאו את כתב היד בעייתי. בנסיון לנטרל את השפעת תוכן כתב היד על הניתוח, התבקשה פסיכולוגית קלינית חסרת כל הכשרה גרפולוגית למלא אף היא טפסי הערכה זהים, על בסיס כתבי היד בלבד. לצורך בקרה נוספת, חושב לכל כתב יד ציון מספרי על פי מפתח שתגמל בניקוד גילויים העשויים להצביע על הצלחת הכותב בעבודתו: תואר אקדמי, למשל, זיכה את כתב היד בארבע נקודות, בעוד שהשכלה של פחות משתים עשרה שנות לימוד גררה קנס של שתי נקודות; העדר שגיאות כתיב זיכה בנקודה, וכו'. הערכותיהם של חמשת השופטים (שלושה גרפולוגים, פסיכולוגית, והציון מבוסס המפתח) הושוו עם הערכות הממונים.

קיצור תוצאות הניסוי הוא כדלקמן: המתאם הממוצע בין הניבוי הגרפולוגי לבין הערכות הממונים היה חיובי באופן מובהק סטטיסטית רק עבור אחד משלושת הגרפולוגים, אך גם במקרה זה היה נמוך (0.29). המתאם בין הערכת הפסיכולוגית להערכת הממונים היה 0.34, והמתאם בין הציון מבוסס המפתח להערכות הממונים היה 0.35. (הסבר קצר: מתאם חיובי בין שני משתנים הוא מספר בין 0 ל-‏1, וככל שהוא גבוה יותר, הוא מעיד על קשר חזק יותר בין המשתנים. מתאם נמוך מ-‏0.3 נחשב כמעט תמיד לחלש). ראוי לציין, אגב, כי בניסוי זה התגלה מתאם של 0.34 בין הערכות הממונים לבין תוצאות סדרה של מבחני כישורים ואישיות פסיכולוגיים סטנדרטיים, שנערכו לכותבים טרם קבלתם לעבודה.

שני הניסויים הבאים נערכו במהלך הכנת תוכנית תעודה בנושא הגרפולוגיה עבור רשת ה-BBC ב-‏1988. בעריכת הניסויים השתתף ראש המחלקה לסטטיסטיקה לשעבר באוניברסיטת אוקספורד, והמאמר המתאר את תוצאותיהם התפרסם בכתב עת מדעי מכובד. בשונה מרבים אחרים, ניסויים אלו תוכננו מתחילתם בעצה אחת עם גרפולוגים; הרעיון היה להציב בפניהם מטלה פשוטה יחסית – כזו שאם יש ממש בטענותיהם, הם יצליחו בביצועה על נקלה.

כתבי יד בעלי תוכן ניטרלי נלקחו מכותבים משלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה כללה 25 מזכירות מצטיינות בסוכנות כוח אדם בריטית מובילה, ומספר זהה של מזכירות כושלות שפוטרו מעבודתן עקב ביצועים גרועים ומתמשכים, או שהיו מובטלות במשך עשרה חודשים לפחות; הקבוצה השניה כללה 30 אנשי עסקים מצליחים שבנו את עסקיהם בכוחות עצמם, ומספר זהה של פקידי בנק וספרנים בני למעלה משלושים; הקבוצה השלישית כללה 30 שחקנים ושחקניות בווסט־אנד הלונדוני, ומספר זהה של נזירים ונזירות. ארבעה גרפולוגים, שידעו על הרכבן של שלוש הקבוצות, התבקשו להכריע (כל אחד בנפרד) על סמך כתבי היד בלבד לאיזו משתי הקטגוריות השתייכו הכותבים בכל אחת משלוש הקבוצות. על מנת להוכיח כי יש ממש בשיטתם, נדרשו כמובן הגרפולוגים להציג שיעורי הצלחה גבוהים באופן מובהק מ-‏50 אחוזים. הגרפולוגים הביעו בטחון רב ביכולתם להבחין בין הקטגוריות, ואחד מהם אף חזה שיעור הצלחה קרוב ל-‏100 אחוז. לצרכי בקרה, קיבלו ארבעה סטודנטים לפסיכולוגיה שעברו קורס בניתוח טקסטים עותקים מודפסים במכונת כתיבה של כתבי היד, והתבקשו למיינם בדומה לגרפולוגים. כבקרה נוספת, קיבלו ארבעה הדיוטות – אנשים חסרי הכשרה גרפולוגית והשכלה פסיכולוגית – את כתבי היד המקוריים לעיונם, והתבקשו אף הם למיינם.

תוצאות הניסוי היו כדלקמן: שיעור ההצלחה הממוצע בקרב הגרפולוגים היה 64.8% (לא נצפו הבדלים משמעותיים בין ארבעת הגרפולוגים או בין שלוש הקבוצות), בקרב הסטודנטים לפסיכולוגיה 53.8%, ובקרב ההדיוטות 59.4%. רק הגרפולוגים וההדיוטות השיגו שיעור הצלחה הגבוה באופן מובהק סטטיסטית מ- 50%, אולם ההבדל בשיעור ההצלחה ביניהם היה כמעט בדיוק על גבול המובהקות הסטטיסטית, כך שניתן רק בדוחק לומר כי הגרפולוגים הצליחו יותר מההדיוטות במשימה.

לאחר שעומתו עם ביצועיהם הלא־מרשימים, התלוננו חלק מהגרפולוגים שהשתתפו בניסוי (ושהיו, כזכור, שותפים בתכנונו) כי דרישות הניסוי לא תאמו את דרך עבודתם הרגילה, ולפיכך מלאכתם היתה קשה משציפו. לכן, שוב בעצה אחת איתם, הוחלט לערוך ניסוי נוסף: שלושה גרפולוגים קיבלו שישה כתבי יד משישה כותבים חדשים, וחיברו לפיהם שישה תאורי אישיות מילוליים (כל גרפולוג חיבר שני תיאורים). כל אחד מבעלי כתב־היד קיבל עותק מכל אחד מששת התאורים (מהם, כאמור, רק אחד חובר על סמך כתב ידו), והתבקש לדרג אותם, בעזרת חבר או קרוב משפחה, לפי מידת נאמנותם לאישיותו. הגרפולוגים, שהביעו בטחון כי הכותבים יוכלו לזהות את תיאוריהם בקלות, התאכזבו בודאי להווכח כי אף לא אחד מהכותבים דירג את התיאור "שלו" במקום הראשון: הכותבים, כך הסתבר, דירגו את תיאוריהם באקראי בין המקום השני למקום השישי. כאמצעי בקרה, מילאו ששת הכותבים שאלון אישיות פסיכולוגי סטנדרטי, על פיו הפיקה תוכנת מחשב שישה תיאורי אישיות מילוליים שהוצגו להם כמקודם; כל ששת הכותבים דרגו כעת את התיאור שלהם במקום הראשון.

החיפוש אחר תוקף אובייקטיבי הוא סממן מובהק של כל דיסציפלינה מדעית ראויה לשמה, אך הוא נעדר כמעט לחלוטין מקהילת הגרפולוגים. יוצאת דופן היא הגרפולוגית חנה קורן, שאתר האינטרנט שלה הוא בין הבודדים הכוללים התייחסות למחקר המדעי בנושא הגרפולוגיה, לרבות מחקר ה-BBC שתואר זה עתה. התייחסות זו, עם זאת, היא מאוד סלקטיבית, והמשפט "אכן, אחד מהגרפולוגים חזה שיעור הצלחה קרוב ל-‏100 אחוז" המופיע באופן מודגש, גרם לי בהתחלה לטעות ולהבין כי אחד הגרפולוגים אכן השיג הצלחה כמעט מלאה. להזכירכם, הגרפולוג רק חזה שיעור הצלחה זה, ובפועל הצליח משמעותית פחות.

מדוע הגרפולוגיה כה פופולרית?

לנוכח התמונה הלא מחמיאה של הגרפולוגים המצטיירת מהניסויים שתוארו לעיל ומרבים אחרים, קשה להבין מדוע ידיהם מלאות עבודה ולקוחותיהם מרוצים. סביר להניח כי חברה ציבורית שתשתמש באסטרולוגיה, למשל, לצורך קבלת החלטות עסקיות, תזכה לתמיהה במקרה הטוב, ולביקורת ציבורית חריפה במקרה הרע. אותי הטרידו במיוחד דבריו של אפריים סנה שהובאו לעיל בדבר השימוש המבצעי שעשה צה"ל בגרפולוגיה; פנייתי לדובר צה"ל בנוגע לשימוש שצה"ל עושה או עשה בגרפולוגיה לא נענתה עד לזמן כתיבת שורות אלה.

מדוע, אם כך, כה רווח השימוש בגרפולוגיה וכה רבים האנשים המאמינים בה? תשובה אפשרית אחת היא שבניגוד לקריאה בקפה, למשל, הגרפולוגיה "נשמעת הגיונית": כתב היד הוא על פי רוב אישי לכותב, עשיר בניואנסים, אחיד פחות או יותר לאורך שנים, אך משתנה מילדות לבגרות; רובנו מבחינים בשינויים בכתב בעת עייפות או לחץ, ומזהים לעיתים כתב יד "נשי" או "גברי". אך "טבעי" הוא להאמין כי אדם מיומן יוכל לשכלל אבחנות אלה, ולהסיק מהן על אופי הכותב.

הסבר אפשרי נוסף לפופולריות של הגרפולוגיה טמון בתופעה פסיכולוגית הקרויה "תוצא פורר". הפסיכולוג ב.ר. פורר (Forer) היה הראשון להראות ב-‏1948 כי ניתן לגרום לאנשים לאמץ תיאורי אופי כלליים ומעורפלים, מבלי שיבינו כי תיאורים אלה הולמים באותה מידה כמעט כל אדם אחר. כמה מבין קוראי מאמר זה, למשל, לא יסכימו עם משפט כגון "לעיתים קרובות אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה, אך לפעמים אתה מתקשה בכל זאת לקבל החלטות"? בניסוי מפורסם ששוחזר בהצלחה מאות פעמים (אחת מהן, כפי הנראה, בניסוי שתואר בפסקה הראשונה של מאמר זה), העניקו הסטודנטים בכיתתו של פורר ציון ממוצע של 4.26 מתוך 5 לתיאור שלהם שחובר "על בסיס" מבחן אישיות בו השתתפו. התיאור, שנלקח מהורוסקופ שהתפרסם בעיתון, היה זהה לכל הסטודנטים.

בנסותי להבין כיום מדוע הייתי כה משוכנע בעבר בכוחה של הגרפולוגיה, ההסבר הטוב ביותר שאוכל לספק הוא ש"זה היה ידוע": רבים וטובים סביבי השתמשו והאמינו בה. ברם, כפי שמלמדת ההיסטוריה, מוניטין מדעיים מושפעים לעיתים שלא בצדק ממוסכמות חברתיות, ולא רק מראיות אובייקטיביות. חשוב, לדעתי, לתת פומבי ככל שניתן לראיות אלה, וזוהי הסיבה המרכזית בגללה חיברתי מאמר זה.

ולסיום, עוד דבר אחד: לו הייתי אני גרפולוג המשוכנע בתקפותה של הגרפולוגיה, הייתי עושה כל מאמץ להוכיח זאת למטילים בה ספק. כל עוד הוכחה זו מתמהמהת, השימוש מרחיק הלכת הנעשה כיום בגרפולוגיה אינו מוצדק בעיני.
קישורים
חנה קורן
תוצא פורר
הארגון לחירויות אזרחיות של קולומביה הבריטית - נייר עמדה על שימוש בגרפולוגיה להערכת עובדים
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  דוקטור! תציל אותי • האייל האלמוני והארסי
  תדיראן, כור וקק''ל • אבי • 44 תגובות בפתיל
  מעניין מאוד.. אתה בטוח? • מינקפופ • 21 תגובות בפתיל
  תודה! • ח.גב • 208 תגובות בפתיל
  סטטיסטיקה • נגה • 4 תגובות בפתיל
  משהו על תקפות מדעי השטות • נושא הארון • 4 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה ואסטרולוגיה • דב אנשלוביץ • 31 תגובות בפתיל
  מעצמה גרפולוגית • האייל שלא התפלא
  משהו חסר • האייל האלמוני • 7 תגובות בפתיל
  יש לי שאלה • דורון יערי • 41 תגובות בפתיל
  מאוכזב • Freddy • 2 תגובות בפתיל
  הצעה לניסיון בכיוון השני • t/ vrtaui • 8 תגובות בפתיל
  פשר תחושת תקפות הגרפולוגיה: גמביט השרלטן וסוביקטיביזם אפיסטמי • מיכאל מ. שרון • 6 תגובות בפתיל
  כמה השגות על המאמר: • Boojie • 10 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • asi • 3 תגובות בפתיל
  תגובה של גרפולוג מוסמך • שייקה לנדאו • 19 תגובות בפתיל
  התנצלות... ותודה... • חנה קורן • 69 תגובות בפתיל
  איך לבדוק • טל כהן • 119 תגובות בפתיל
  בואו נקרא לילד בשמו -- גרפולוגיה היא מעשה נוכלות • אורי • 45 תגובות בפתיל
  דרישות בסיסיות מגרפולוגיה • אורי • 107 תגובות בפתיל
  מאמר מענין • קורא סקרן • 6 תגובות בפתיל
  ובעקבות האייל הקורא... • גלעד ברזילי • 9 תגובות בפתיל
  דוגמא לחוות דעת גרפולוגית • יובל נוב • 11 תגובות בפתיל
  כמה נקודות חושך • ג. אבן-חן • 29 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה היא ''כאילו מדע'' -- הוכחה ומסקנות • אורי • 13 תגובות בפתיל
  אתה הוא כתב ידך • רון בן-יעקב • 6 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דנה • 16 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה והגישה המדעית • יובל נוב • 10 תגובות בפתיל
  ולסיכום ברוח חג הפסח המסתיים! • האייל שמכיר את א. הראשון • 9 תגובות בפתיל
  המדינה המאבחנת • נגה • 21 תגובות בפתיל
  אתגר מעניין • האייל האלמוני • 31 תגובות בפתיל
  הערה לגבי המבחנים • רביב • 6 תגובות בפתיל
  וקצת על מדע • רביב • 126 תגובות בפתיל
  על ניתוח טקסטים ממוחשב • ברקת • 2 תגובות בפתיל
  חשוב לקרוא • פרופילניק ותיק
  ללא כותרת • החזיר האלמוני
  ללא כותרת • ערן בילינסקי • 5 תגובות בפתיל
  מעניין • מיכאל • 2 תגובות בפתיל
  בתור ד''ר למדעים גם אני דיסגרף • נפגע פסאודו-מדעים • 45 תגובות בפתיל
  הוכחה שאסטרולוגיה אמיתית • האייל האלמוני • 340 תגובות בפתיל
  תודה • ורד • 31 תגובות בפתיל
  השוד האמיתי • אור אשנה • 4 תגובות בפתיל
  יש לי הצעה • הגאון מהגנון • 3 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה בעידן האימייל • יובל נוב • 9 תגובות בפתיל
  שאלה לאסטרולוגים • האייל האלמוני
  דעתי • רונן י. • 7 תגובות בפתיל
  תגובתי • רונן י. • 19 תגובות בפתיל
  תגובה נוספת • רונן י. • 3 תגובות בפתיל
  וידויו של גרפולוג (לשעבר) • טל כהן
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  ללא כותרת • דובי קננגיסר • 2 תגובות בפתיל
  האם הגרפולוגיה היא מדע ? • ג'ק
  הגרפולוגיה מצליחה כי • תהילה
  צעד קדימה, שניים אחורה • easy • 7 תגובות בפתיל
  הפתק של טוני גייטס • Xslf • 5 תגובות בפתיל
  ''משתמשים בגרפולוגיה, אבל לא סומכים עליה'' • יובל נוב • 3 תגובות בפתיל
  עולם של גרפולוגיה • פורטל מידע לגרפולוגיה • 21 תגובות בפתיל
  למישהו אולי יש מושג • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  גרפולוג מוסמך! • האייל האלמוני • 14 תגובות בפתיל
  מה רצה סאדאת? • ערן בילינסקי • 26 תגובות בפתיל
  תוקף גרפולוגי • אבי ויס-גרפולוג • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • גל
  הגרפולוגיה נלחמת על כבודה • הנמלה העמלה • 11 תגובות בפתיל
  הארץ-עיתון לעטוף בו דגים מלוחים • מתחזה לחנה קורן • 2 תגובות בפתיל
  גרפולוגיה זה לא, מה זה המדע האמיתי • רוצה להבין • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אלירם אלגרבלי
  סתם עוד משועמם • יוחאי • 14 תגובות בפתיל
  השיטה הסינית העתיקה • חוק פרקינסון
  ניתוח כתב יד ככלי לגילוי שקרים? • Xslf
  ובינתיים, אישוש איג-נובלי לכירולוגיה • ברקת
  על כשלי הגרפולוגיה • רון בן-יעקב
  מבחן הגרפולוגים הגדול - כשלון נוסף • אפופידס • 12 תגובות בפתיל
  עיריית נתניה נסמכת על איבחון ''פסיכו-גרפולוגי'' • רון בן-יעקב • 11 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ • 58 תגובות בפתיל
  יש שופטים בנצרת • שוטה הכפר הגלובלי • 2 תגובות בפתיל
  על גרפולוגיה והונאה עצמית • אפופידס • 8 תגובות בפתיל
  עברתי על כל התגובות מתחילה עד הסוף • השואל ומשיב • 3 תגובות בפתיל
  לאנשים שאינם מבינים מה זה מדע • שואל ומשיב

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים