 |
החגים הפגאניים של ישראל | 1494 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מאמר מצוין. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערב שבועות חל ב-ו בסיוון, שבועות חל ב-ז בסיוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערב שבועות חל היום. היום יום חמישי. יום ראשון היה גם הראשון לחודש העברי וגם לחודש הלועזי. מכאן, ערב שבועות חל בחמישי. אגב, אני זוכר ששבועות חל בשישי, במיוחד בגלל שיומיים אחרי זה, בשמיני, חל יום הולדתי העברי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנימוקים קצת מיותרים, זו עובדה טריוויאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז אני אדם מיותר. קורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף יש לי הזדמנות טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק - ראיתם איך ומה הקורן ההוא ענה לכליל בדיון על ההתנחלויות? יש גבול תעלב ממי שבא לך :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז ככה, התנך לא מציין תאריך אלא את הספירה, ועל הספירה היה ויכוח. באנציקלופדיה מצויינים שני תאריכים - ו ו-ז בסיוון (כנראה בעקבות יום שני של גלויות) ולי נשאר בראש ז בסיוון. אני מצטערת על שגרמתי לבלבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להשמע קטנוני, אבל היית יכולה לבדוק בלוח השנה וזהו. ברוב אלה שתמצאי בארץ, היה מופיע הפרט הקטן והשולי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצרת כמו שהוא מכונה בתנ''ך, נחגג שבעה שבועות אחרי ט''ו בניסן, חג הפסח שבמהלכו נערך קציר השעורים, כמו שכבר הוזכר לעיל. התאריך של עצרת יכול להיות או בה' סיון, או בו' סיון, או בז' סיון, כתוצאה מתנועת הירח. מה שמוביל לדיונים כל שנה האם החודש מלא (שלושים יום), או חסר (עשרים ותשע יום). חכמים רצו שהעצרת תחגג בו' סיון- התאריך בו על פי המסורת ניתנה תורה. על כן הם קימבנו את סידור הלוח כך שחודש ניסן יהיה תמיד חסר, ואילו אייר יהיה מלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, ניסן תמיד מלא ואייר תמיד חסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השבת על פי המשנה היא לא שבוע אלא חג-מועד. ואכן הצדוקים פירשו את השבת כיום השבת, ולא היה להם תאריך קבוע לחג השבועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדובי או שמעון? - הציור בפתח המאמר נהדר - זה של נחום גוטמן? למה לא כתוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלה, אני שמח שהציור מצא חן בעיניך. מצאתי אותו בחיפוש בגוגל בגלריית ציורים ופוסטרים המציגה איורים עם מוטיבים יהודיים. חיפשתי את שם האמן ולא מצאתי, הוא לא מצויין שם. קישורית לגלריה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שאם המלוכה הייתה מה שתיארת, הארץ הייתה ניטשת מגברים במשך פסח והם לא היו חוזרים עד שהסכנה הייתה חולפת. אחרי הכל, מי רוצה לאבד את ראשו? יש להניח שכוונת הכותב היא ל-'אהוב על העם' או 'אהוב על האל' השליטים אף פעם לא העמידו את עצמם בסכנה שמא הם יהפכו לקורבנות בפולחן שהם עמדו בראשו.אם זה היה קורה, צאצאיהם כבר היו מטפלים בכהונה הסוררת. ב. הרומים נהגו להעניק בעת האובאטיו כתר של עלי הדס. הבנתי שהכבוד הזה נפל בחשיבותו מהזכות לקבל כתר של עלי דפנה בעת הטריומף. קראסוס קיבל כתר של עלי הדס על כך שדיכא את מהומת העבדים של ספרטקוס ומכיוון שלא נחשבה למלחמה הוא לא יכל לתבוע זר של עלי דפנה.יש לציין כי יש והעירו שגם זר של עלי הדס נראה יותר מדי מכובד לאירוע אותו דיכא. מה דעתך? ג. מאמר מעניין על כל פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו, מבלי להיכנס לוויכוח האם אכן דוד היה שם גנרי המציין את אהוב האלה, יש לציין כי ככלל אין זה נכון שראשם של שליטים קדומים לא היה נתון בסכנה כפי שציינת. בספר "ההמון והכוח" מציין אליאס קנטי שבצורות קדומות של מלוכה יש שני טיפוסי שליטים. האחד הוא "משנה-הצורה הכל- יכול" המסוגל ללבוש כל דמות וכל צורה, בין אם של חיות, רוחות-חיה או רוחות-מתים וכו' ולמעשה כוחו מעוגן בדמויות הרבות מספור שהוא יודע ללבוש (בדומה לשאמאן). טיפוס השליט השני, שהיה מצוי בתרבויות קדומות, מגלה זיקה הפוכה בדיוק לשינויי צורה, זהו מלך שחייב להישאר תמיד כפי שהוא. להלן ציטוט מהספר (ע' 284): "אצל המלך [מהטיפוס האחר] שינוי הצורה אסור ומנוע... הוא אנוס להישאר כמות שהוא עד כדי כך, שאף להזדקן אין הוא רשאי, וחובה עליו להיות תמיד הגבר המצוי בשיא-בשלותו, בפיסגת בריאותו וחוזקו. אכן, מרגע שסימני-ההזדקנות הראשונים נראים בו - שיער שיבה או ירידה בכוח-הגברא - נוהגים להמיתו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בדרך כלל בשלב הזה הבנים היו מגיעים לבגרות ואלה היו חסרי סבלנות ורצו להיות מלכים עכשיו ולא שאביהם יואיל להתפגר.יש לבקש גם הוכחות לטענות כאלו ולהוכיח כי זה נבע מסיבות פולחניות ולאו דווקא מסיבות של פוליטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כול, אתה צריך לקרוא את ''האלה הלבנה'' - גרייבס היה מסביר לך שמאמיני האלה היו רואים זאת לכבוד ולאושר להקריב את עצמם למענה. ההדס היה, נדמה לי, מוטיב קדום יותר לדפנה ומקודש מבחינות אחרות. הדפנה לא היתה מקודשת אלא סמל לניצחון (לא ברור לי מדוע, חוץ מזה שהעץ היה מקודש לאפולו - לאחר שניסה ללא הצלחה לחטוף ולאנוס את הנימפה בשם זה, הפך אותה לעץ והשתמש בענפיה לעטור את ראשי המנצחים - רעיון מזעזע לדעתי). בכל אופן, גרייבס מסביר גם את ההדס, ואני משתמשת בהסבר שלו כי הוא מסתדר טוב להפליא עם הרעיונות שיש לי בנוגע למנהגים יהודיים (במיוחד כאלה הנזכרים אצל עגנון, שאת ספרי עליו ''אלתו של עגנון'' אני מנסה למכור עכשיו לאחר שהוא הופיע כספר אלקטרוני בהוצאת בקבוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דפנה ברחה ביער אבל אפולו הוא לא זה שהפך אותה לעץ היא התפללה לדיאנה ובקשה נפשה למות ולא לאבד את בתוליה והאלה נתנה לה נצחון על אפולו בכך שלא הצליח לקחת את תומתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, אין לי מה לומר בקשר למאורעות היסטוריים - מספיק לי שאני מתרכזת ברעיונות המיתולוגיים ובביצועם בצורת פולחנים דתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בטוח שהפירוש המקובל הוא שזה הוא שיר אהבה המתאר את אהבת עם ישראל לאלוהיו, כשאלוהים הוא הדוד, האהוב, הבעל, ועם ישראל אשתו, או משהו בסגנון. למיטב ידיעתי, הפרוש הזה היה מקובל גם לפני אלפיים שנה (אני מכיר התייחסות למקור האלוהי של השיר מהמאות הראשונות לספירה), וייתכן שזה היה כך גם קודם. יש התייחסות ל'דוד' כמנהיג גם במשהו עברי? הרי האמורים היו קרובים לעברים, אז שימוש במילה לבעל במשמעות הקרובה של מנהיג לא מפתיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שיש היום עוד מישהו תמים עד כדי כך שאינו רואה את משמעות שירי האהבה בין גבר לאישה בשיר השירים? אלא אם גדלת באווירה יהודית דתית לחלוטין. המשמעות ל"דוד" שאני מוצאת היא בדרך כלל קשורה באהבה (חוץ מהקשר המשפחתי המודרני), חוץ מפירוש קדום אחד שהוא משהו חזק ויציב כסלע - זה אולי יכול להיות תואר למנהיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שקצת מעליב לקרוא לניתוח הזה "תמימות." (לא אותי, אגב, אבל האנשים שזה באמת יעליב עד עמקי נשמתם לא יוכלו להגיב כרגע) היהדות היא דת לגליסטית. בשבילה, ספר הקודש המקורי, התורה, הוא כבר ממזמן לא כלי לניתוח מילולי, אלא דרך משקפיים על גבי משקפיים של ניתוח, מדרשים, פלפולים, אלגוריות, ומתאפורות. זה מה שקורא עם לגליזם, עם הזמן. לא אתפלא אם דבר דומה יקרה לחוקה בארה"ב, אם היא תמשיך להתקיים עוד כמה אלפי שנים. כמובן, שמבחינה מילולית ברור כי מדובר בשיר אהבה, אפילו גס, מדי פעם. אם אני מתבונן לי בקונקורדנציה שלי, ומחפש "דוד," ומתעלם מן ה"דוד" ה"היסטורי" (של ספרי שמואל ומלכים), הרי שמדובר בידיד וגם באהוב, במידה שווה. באילו מקורות את חיפשת? בביתי, לצערי, יש לי מקורות מהימנים מועטים, אם בכלל, למיתולוגיות השונות והמשונות מרחבי העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אני* בטח שרואה (1), אני רק שואל מה היה הפרוש המקובל על העם היהודי לפני 3000 שנה. הרי אנו עוסקים בשאלה איך הם תפסו את זה, לא איך אנחנו. מההתייחסות הקדומה ביותר שאני מכיר, שהן מהמאה השנייה - החמישית לספירה (קשה לתארך) הפרוש האלוהי לשיר היה מושרש מאד. את רוצה לדבר על המאה ה10 לפנה"ס, אבל מנסה לעבוד עם מקור אמורי, לא עברי, ולכן שאלתי המקורית. (1) וזה בלי סתירה להיותי תמים ובלונדיני, אגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המאמר. אני לא מומחה לנושא אבל יש לי כמה הערות/שאלות. 1) כתבת שאל-השמש "מתגבר עם הלבלוב באביב", ושפסח הוא חג "אהבת האביב...חג של אהבה ובוודאי גם של הוללות מינית". יעקב גרים העלה את הסברה שהמלה "ארוס" באה מהמלה "אביב", "אאר" ביוונית. במיתולוגיה היוונית ארוס הוא אביב, אהבה, וגם פריון ופריחה. השורשים העתיקים לדמותו של ארוס באה כנראה מהדת האורפאית העתיקה. ארוס מגלם שני פרצופים, מצד אחד אימה ופחד ומצד שני עדינות ורוך. לפי חוקר היוונות והמתרגם בנציון בנשלום, כוחה משתלט עלינו בלי שיהיה לנו כוח להתנגד לה והיא יכולה להוביל אותנו למעשי טירוף, אקסטזה של מין ודם. לא לחינם אומרים "עזה כמוות אהבה". אבל באותו זמן, הותננו במהלך ההיסטוריה להשתוקק אליה, לחפש אותה. 2) כתבת ש"אדוני" בא מ"אדוניס" שקשור ל"בעל" הכנעני. מהמעט שקראת בנושא שמתי לב שהחוקרים נזהרים מנחרצות ותמיד מסייגם את הקביעות שלהם, ואני חושב שיפה היה אם היית נוהגת כך. למשל, אחת המשמעויות של "אדוני" - שליט, סוברני, באה כנראה מאכדית. אבל, לפי השימוש האוגריתי משמעותה היא "אבא". באוגריתית המילה 'דן או 'ד, זה "אבא" וגם "שליט". אגב, אני לא חקרתי אבל נראה מעניין שיש קשר בין "אדוני" ל"דין". הקבלה רואה את מידת הדין כבעלת קונוטציה שלילית, ויש לה דווקא מאפינים נשיים. 3) לחזור לקשר בין אדוניס לאדוני. מהמעט שאני יודע, לא ברור אם העברית (או אבותיה) השפיע עך היוונית, או להיפך. חוקר המיסטיקה הגדול יהודה ליבס אומר שכנראה יש תהליך של הפרייה הדדית. למשל, המילה "ארך אפיים" שמציינת את היישות האלוהית העליונה, מופיעה גם בדת האורפאית הקדומה באותו שם "אריקפיוס". כך שאני לא יודע עד כמה את יכולה להראות בצורה נחרצת מי קדם למי ומי הושפע ממי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד שיש לי ידע רב למדי בבלשנות עברית, ואף על פי שלמדתי קצת יוונית, אני לגמרי לא מומחית ביוונית ואיני יכולה להעיר ממש על כך. לא אמרתי שאדון בא מאדוניס אלא להיפך - שהשם אדוניס נגזר מאדון העברי (בכך אין שום ספק אצל הבלשנים), וששתי המלים קשורות בשורש השמי אדנ שמשמעו חזק, יציב, וזה מתאים למה שאמרת על האכדית. נכון שהיתה הפרייה הדדית בין עמי הים התיכון, ויש להם מלים משותפות, אבל השורש אדנ הוא בלי ספק שמי במוצאו והיוונים לקחו מאתנו. אשר למלה "אבא" באוגריתית הקשורה בשורש הזה - לא שמעתי עליה. אשר לדין - אל תשכח שבתנך "שופטים" פירושם מושלים ומנהיגים - זה היה תפקיד כל השופטים בישראל בתקופת המקרא. אני לא רואה מה שלילי בזה - והאם כל קונוטציה נשים היא שלילית? אני לא חושבת שזו הכוונה בקבלה הקושרת את מידת הדין עם הנשיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לא סביר יותר שהיוונים לקחו את השורש הזה מן הפיניקים, שהיו עם שמי סוחר, ולכן בעלי יכולת השפעה מרובה יותר על הנהוג ביוון עצמה? בל נשכח כי בעוד אלכסנדר מוקדון פיזר את ההליניזם ברחבי תבל, ובפרט בארץ ישראל, הרי שלעברים לא היה מנהיג כובש דומה, או רקע מתאים במסחר, על מנת להפיץ את מרכולתם הלשונית בנכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם רוב העברית וגם הרבה מהיוונית מיוחסות למקור פיניקי, עם שהיה בקשרים עם שני האחרים, ולכן הדימיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיניקית קרובה מאוד לעברית, אך איננה עברית. כפי שציינתי קודם (ובנוסף): זוהי שפת אם ממנה צמחו העברית, הארמית והיוונית - שפות של עמים שבאו במגע עם הפיניקים. הפיניקית עצמה כשפה מדוברת נעלמה ב - 200 לספירה, עם העלמות הפונים (קרתגו ומושבותיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היוונית ולא הארמית (האחת הודו אירופית והשנייה שמית בעלת קיום עצמאי) צמחו מהשפה הפניקית. אתה כנראה מתכוון לכתב הלטיני, הארמי וכתבים אחרים, שמאמינים שהתפתחו מהכתב הפניקי. העברית גם היא לא התפתחה מהפניקית. אלא התקיימה לצידה באותו הזמן כשפה מדוברת הזהה לה. קרי הפניקית היא עברית...או כנענית איך שבא לך לקרוא לה ובנוסף לזאת קרתגו לא נעלמה ב 200 לספירה אלא ב 146 לפנה"ס בהשמדתה של קרתגו הפניקית. לאחר מכן הוקמה שוב אך כעיר רומאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד תבדיל בין פניקית לבין עברית? ארמית ועברית הן שתי שפות קרובות אך נבדלות בבירור. בהיעדר הבדלים בין פניקית לעברית, אפשר באותה מידה לומר שהעברים דיברו פניקית, או שהפניקים דיברו עברית. הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי כבר את ההערה של מר קורן, תודה. חוץ מזה, לרגע נתקפתי בפניקה - כי לא זכרתי שהגבתי לעצמי :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך לאמץ שם מעט פחות גנרי משמנו הפרטי? אני מניח שליאור חיימוביץ', LG, וגם ליאור גימל יוקירו לך תודה על כך. לי זה טיפה פחות מפריע, לאור הדמיון בדעותינו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, אני מבין שזה מציק לך קצת שאני התחלתי להשתמש בשם הפרטי, בעוד שאתה היית קודם בשם המלא. אבל עכשיו, שהחלטת שאין כל רע בפרטי בלבד, זה יכול דווקא להיות משעשע. מה דעתך על הפיתרון שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב ונחמד. מעניין כמה זמן זה יחזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לאמר שהפניקים דיברו עברית והעברים דיברו פניקית. בהחלט כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי רון. מצטער על האופטופיקיות. היתה לי בימים האחרונים תכתובת מעניינת עם תוכנת הדואר שלך. רק היום שמתי לב שיתכן ואין לך חלק בעניין. בדוק אם אין זה וירוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מספר הסתייגויות: יש לא מעט איזכורים בתנ"ך שמוכיחים שבארץ התקיימה תרבות עשירה, אחרת מזו שהנביאים רצו שתהיה. ההנחה ששבטי ישראל של תקופת התנ"ך הוא עם זר שהביא מנהגים זרים, היא לדעתי,הנחה שגויה. שבטי ישראל נהגו כשאר שבטים ועממים שהיו בארץ באותה עת. חגיהם היו חקלאים עם האלוהויות המיוחדות לכל שבט ושבט. ברוב המקרים היו אלה אותן אלוהויות בשמות שונים. לגבי רשימת הצמחים שהבאת: האם הערבה היא אותה ערבה ששבי בבל מתכוונים אליה? והרי אם נקרא את יחזקאל: "על נהרות בבל... על ערבים תלינו כנורותינו..." לא צומחת הערבה המוכרת לנו מנחלי ישראל, על נהרות בבל, שם צומח העץ הנקרא "צפצפת הפרת" אשר בערבית נקרא "ע'ארב", האם התבלבלנו? הסיפור המאחד של עם שיש לו אלוהים אחד, הוא סיפור מאוחר. היה צריך להתאימו לחגים הקיימים והם די הצליחו בזה. אפילו התפרים לא כל כך גסים. ראי איך אנחנו היום תופרים את הסיפור הלאומי החדש שלנו, הלוואי והיינו מצליחים כמוהם. ועכשיו אני צריך להביא הנמקות, אך האורחים צריכים להגיע ועלי מוטלת חובת הזנתם. אז בפעם אחרת. חג שמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערבה והצפצפה שייכות שתיהן למשפחת הערבתיים (ראה לקסיקון בוטני של חנה נמליך), כך שבהחלט הן יכולות להתחלף ביניהן - והשם הערבי מחזק את המלה העברית ביחזקאל. בייחוד שמדובר בעץ הגדל ''על נהרות בבל''. לא כל שבטי ישראל ישבו תמיד בארץ - אל תשכח את השבטים שבאו מהמדבר, ובראשם שבט יהודה - ואל תשכח את התנגדות הריכבים למנהגים שאנו קוראים ''כנענים'', כי היו מנוגדים למסורות של כמה משבטים אלה. למעשה, דוד (אם היה כזה) היה זה שהוביל את המרד הגדול נגד הכנעניות והשלטת רבים ממנהגי שבטי המדבר בקרב העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית התנצלות. הציטוט שהבאתי:"על נהרות בבל" הוא מתהלים קל"ז ולא ביחזקאל כפי שבטעות כתבתי. תהילים פרק קלז א עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן. ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ-- תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ. נראה שההצפצפה שצומחת ביחזקאל י"ז בלבלה אותי: ה וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ, וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה-זָרַע; קָח עַל-מַיִם רַבִּים, צַפְצָפָה שָׂמוֹ. שניהם אכן שייכים לערבתיים. אך בעוד הערבה צומחת על גדות נחלים באקלים ממוזג (ים תיכוני), צפצפת הפרת צומחת בארצנו בעיקר בגאון הירדן. יש חורשה נאה בעין עבדת ועין זיק (באגן נחל צין) וגם בנחל הבשור. (הגיאוגרפים סבורים שלפני היות השבר הסורי אפריקאי היו שני אלה נחל אחד שנשפך לים התיכון. ובאשר להתנגדות בני רכב ושבט יהודה. מי שחיבר את הסיפור המאחד ומייחד לשושלת הבאה משבט יהודה את המרכזיות, האם לא יתכן שזה נעשה בכוונת מכוון? המדבר וארץ ישראל: דווקא המדבר הוא ארץ ישראל בצד הרי השומרון והגליל. דווקא העמקים (מישור חוף פלשת, חוף השרון, חוף הגליל ועמקי הצפון) הם המקומות שאינם ארץ ישראל של התנ"ך. שופטים א' 19 "...כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי הָעֵמֶק, כִּי-רֶכֶב בַּרְזֶל לָהֶם." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
7.6.2009 רק דתיים שלומדים גמרא ומקורות יהודיים אחרים יודעים שסוגיא זו (של ערוב בין הערבה לצפצפה) קיימת כבר במקורות ושם אפשר פשוט ללמוד שהערבה היא אכן אינה הצמח הגדל אצלנו על גדות הנחלים בעוד שהצפצפה יכולה להיות הערבה המדוברת (של 4 המינים) בגלל שיש לה שני סוגי עלים והעלים הצעירים הם מחודדים וארוכים ולכן קרוב לוודאי שהכוונה בערבה של ארבעת המינים היא למין צפצפת הפרת הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא את ההוללות המינית משאירים לכל ימי השנה (לפחות משתדלים) ודווקא מסיבות הטראנס והסמים קשורים ועוד איך אל הטבע. רוב מסיבות הטראנס (אני מתכוון ל''רייבים'' האמיתיים ולא למסיבות הממוסחרות במועדונים התל-אביביים הצפופים) נערכות בטבע, תחת כיפת השמיים, ביערות ובמדבר, לאורן של שקיעות וזריחות. הטבע הוא חלק חשוב באווירה השוררת סביב. באשר לסמים, נכון שהכימיקלים המעובדים אינם טבעיים, אך כאשר מדובר במריחואנה - יש חשיבות רבה לאיכות ולטריות הצמח, פרחיו וזרעיו, אופן גידולו ואפילו אופן קצירתו ושימורו. אפשר אולי להגיד ש''רייב'' המוני המתרחש בחיק הטבע, המהול בעישון עשבים רעננים, הכולל התהוללות מינית - מקביל ואפילו משחזר במידה מסויימת את אופן החגיגות בעולם הקדום. יש כאן שיבה מבורכת אל הטבע. אבל לך תסביר את זה למשטרה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אין כמו התהולליות מיניות מרובות-משתתפים בחיק הטבע. מה יותר טבעי מלחלוק במיניותך, באישיותך, ובעגבת ובמנדבוצ'קעס עם כלל חבריך וחברותיך? אה, רגע, אבל היום אפשר לטפל במחלות מין כאלה. כמובן, עושים זאת על ידי כימיקלים סינתטיים ארורים. אני תוהה כמה אנשים מוכנים לשלם את מחיר החזרה לטבע במלואו, בימינו אלה. אף-על-פי-כן, אינני רואה לנכון להפוך את זה לעניינה של המשטרה; אם המשטרה הייתה עוצרת על כל סוג של חוסר-אחריות, אני הייתי ראשון היושבים בכלא. (למשל, רק שלשום, כשהלכנו לעדכן תעודות תושב, נזכרתי רק במקום עצמו ששכחתי את שלי בבית!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________________ כליל החורש נאורי, חי על הקצה, 2003 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה צודק אתה צודק, מר פלוני אלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה לשמוע שחלק ממסיבות הטראנס נערכות בחיק הטבע - אבל אתה בעצמך מודה שחלקן מתנהל במועדונים הצפופים של תל אביב. אני תומכת בכל צורה של חזרה לטבע, אבל האם באמת אנחנו זקוקים לשם כך לסמים, אפילו רכים כמו מריחואנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע. צריך לשאול את מי שמעשן. אני יכול רק לשער שיש בזה משהו שמוסיף לתחושת ההתחברות לטבע, שכן רבים האנשים שמעשנים סמים בעת מסיבות טראנס בטבע. (ורבים עוד יותר אלו המשתמשים בסמי הזיה ''בלתי-טבעיים'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקראים נוהגים לספור ממחרת השבת הקרובה ליום ראשון של פסח. אם יום ראשון של פסח חל ביום א' הרי שהספירה תתחיל ביום א' שאחרי השבת הבאה אחריו, כלומר, שבוע. אם ביום ו' הרי שביום א' שאחרי השבת כלומר אחרי יומיים וכו'. הם מצביעים על הסתירה של הרבניים בפירוש אותו פסוק: "ממחרת השבת" במשמעות של יום המועד = יום אחד. "שבע שבתות תמימות תהיינה" במשמעות שבעה שבועות: 49 + 1 = 50. ואין זה העניין היחיד שבו הקראים חולקים עלינו, אך זה כבר עניין אמוציונלי ממין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלוקת היא לא רק בין הרבניים לבין הקראים אלא גם בין הרבנים לבין עצמם, והיא נמשכת מאות בשנים. כל עוד המחלוקת נמשכה, היתה הדת חיה. מאז שההלכה נקבעה בלי אפשרות לשנות שום דבר, אפילו בהתאם לחיים המודרניים כיום, הדת מתה ולדעתי הדרך היחידה להחיות אותה (מי שמעוניין בכך, כמובן), היא להחזיר את אפשרות המחלוקת בין אפשרויות הפסיקה השונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההלכה היהודית לא קבועה היום יותר משהייתה קבועה לפני כמה מאות שנים. ייתכן שהיא הגיעה למצב של סטגנציה, כשהררי הפירושים על גבי פירושים כל כך מסובכים ומסועפים, שרוב הפוסקים פשוט אינם בטוחים בעצמם דיו על מנת לפסוק דבר מהפכני באמת. אבל אם נחכה כשש, שבע שעות (קצת יותר עבור דתינו מן הנכר המערבי, קצת פחות עבור דתינו מן הניכר המזרחי), הרי שנוכל לשמוע מפי אנשים, אשר הינם יותר מעורים ממני בעניין. וכמובן, אין לשכוח את הקונסרבטיבים, שמאפשרים לעצמם, א-לה לייבוביץ' (יותר נכון, לייבוביץ' אפשר לעצמו א-לה הקונסרבטיבים, אבל לא משנה), להפריד בין עיקר לטפל בהלכה, בין מצוות מהותיות למצוות תלויות-תרבות. אבל אני חושש שקונסרבטיבים עדיין אין לנו באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב ככל המשתתפים הפעילים באייל הם יהודים, אם מהגדרה עצמית, ולרוב גם מבחינה הלכתית. לעומת זאת, אנשים שמסכימים עם דעותיך אחת לאחת אכן קשה למצוא כן, וכיון שכך אתה מגדיר ''יהודים,'' אז כנראה שאין הרבה ''יהודים'' בכלל בארץ, והייתי אומר שטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקיצה לאלו כאן שלא מגדירים עצמם כיהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה 1, ל.ב.פ. היא קונסרבטיבית. 1 וזה אאל"ט גדול, מפני שההנחה הזאת מבוססת על סמך זכרוני בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יודעת מה? זה באמת יכול להיות. מה, רק לדובי מותר להיות סנילי? זו מדינה חופשית, וגם לך וגם לי יש הזכות המלאה להיות סניליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ONLY HER HUSBAND IS
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? תגובה 123512 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז יאללה! להגיב ולתרום! האייל צריך פרספקטיבה יהודית לא-אורתודוקסית, ויפה שעה אחת קודם משתיים על העץ, ואפשר לאכול את העוגה משני הצדדים, אבל אי אפשר להכריח אותך לחשוב. אמם... לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בסדר: הנה תגובה: כן. נכון. האורתודוקסיה מאמינה שההלכה היא "כדבר משה מסיני", ולכן אין לעשות בה שינויים. ככלל, התנועה הקונסרבטיבית (שכוללת בתוכה הרבה תתי-זרמים(בדיוק כמו האורתודוקיסת והרפרמית)) מאמינה שההלכה אינה דבר מקודש, אבל שהיא מיצגת את חכמת ישראל של מאות ואלפי דורות, ולכן אפשר להמשיך ולפתח אותה כדי שתתאים לשינויי הזמן, אבל כל צעד צריך להעשות בזהירות, מתוך שיקול דעת וכבוד למסורת, ומתוך מודעות לכך שכל שינוי הוא בעל חשיבות. התנועה הרפורמית מעמידה את האדם בן דורנו כמרכזי - ההלכה על פיהם היא גמישה הרבה יותר, ויש פחות חשיבות לאלמנטים הסטורים , כלומר עדיף לפסוק פסיקות הלכה חדשות ולהקל במקומות מהותיים(ובמקומות בהם השינוי הוא קוסמטי), מאשר להקשות על האדם בן ימינו למצוא את זהותו היהודית ביהדות. אני וזוגי שייכים לתנועה הקונסרבטיבית, למרות שלדעתי השינויים נעשים בה בקצב איטי מדי. לאחר שהות בארצות הברית למדתי להעריך את התנועה הקונס' יותר, כי המנעד של בתי הכנסת שם יותר רחב, ולכן הכרתי גם קהילות יותר ליברליות מקהילת "מוריה" בחיפה, שאליה השתייכנו במקור (ב"מוריה", למשל, נשים נכללו למניין רק לפני כמה שנים, ועכשיו כשהם חיפשו רב קהילה חדש אני מאד בספק אם הם היו לוקחים רבה). כשחזרנו לארץ החלטנו להעמיד שיקולים אידיאולוגים לפנינו כשנחליט לבחור בית כנסת, ולבחור קהילה על סמך מידת הליברליות שלה (איפשהו באמצע בין שנינו, אני מניחה) ולא בהכרח על סמך ההשתיכות התנועתית שלה. עם זאת, לפחות בארצות הברית (ובעיני), מי שעושה את העבודה החשובה ביותר בעזר לשמור על זהות יהודית של אנשים זו דוקא התנועה הרפורמית, שמקבלת אנשים מכל זרמי החברה, כולל בתי כנסת "עליזים"(שמחזיקים בד"כ קבוצות תמיכה לנוער שעושות בעיני עבודת קודש), משפחות מעורבות, וילדים שאביהם אך לא אמם יהודים (אם כי גם הקונסרבטיבים מתיחסים אליהם כ"זרע ישראל" ומקלים עליהם מאד מאד את הגיור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד בעניין זה בhttp://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... . ציטוט נבחר: דניאל שפרבר, מהחוג לתלמוד באוניברסיטת בר אילן מנתח את הסיבות לקיפאונה של ההלכה ב-200 השנים האחרונות. הוא מציין בין היתר את הסיבות הבאות: ריאקציה לחילון, כתיבה רבה, שקיבעה את הפסק הכתוב לעומת הפסיקה האישית מדורות קודמים, ומעבר הסמכות מרב הקהילה, הרגיש למצוקותיה, לראש הישיבה החי ב"מגדל השן". ספקולציה ברוח הגלובליזציה: מה שסייע לסטגנציה המדוברת הוא שיפור התעבורה והתקשורת בדורות האחרונים. אלו יצרו אינטראקציה "יתרה" בין הקהילות השונות, מה שיצר האחדה כמעט מיידית של חלקים מרוחקים של היהדות, מבלי תת להם להתפתח, לפסוק ולהתאים עצמן לצרכיהן המיוחדים. הדבר איפשר מימוש הדומיננטיות של קהילות/גולות מסויימות על פני האחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אקדים ואציין שאני בכלל לא אובייקטיבי. אני יהודי מאמין (במלוא המובן האורתודוכסי) ולכן על סמך משפט הפתיחה: "שלוש הרגלים ... מבוססים על חגים פגאניים קדומים יותר ..." אני מאמין, עוד לפני שאני קורא, שיש לי הרבה מה להגיד על המאמר. ואכן: כבר בפסקה הראשונה: "רק אחרי שיבת ציון התאחד העם סביב בניית בית המקדש השני, והיהדות המשנאית הלכה והתבססה על יסוד רעיון תרבותי השונה מזה של סביבתו - הרעיון של אל לאומי אחד" למה מלכתכילה בנו את בית המקדש הראשון? (רמז: בע"ה נבנה את השלישי מאותן סיבות) פסח ---- התיאור המרשים על שורה של מלכים לפי זה שבשיר השירים קוראים למאהב "דוד" פשוט נפלא - אותן אותיות, בטח מדובר במאהביה של האלה שנטבחו עד שנולד שלמה והקים שושלת. איך לא חשבתי על זה קודם? "..פסח היה חג של אהבה, ובוודאי גם של הוללות מינית.." אם כזו לוגיקה איך אפשר להתווכח? לגבי האבל בספירת העומר - מנהג האבלות החל רק בתקופת המשנה המאוחרת, סוף תקופתו של ר' עקיבא, אבל על מות תלמידיו - בתקופה הזו אף אחד כבר לא זוכר מנהגים כנעניים קדומים. שבועות ------- הזזת החג כדי למקם אותו בצורה נוחה יותר לתיאוריה הכללית היא רעיון מבריק. חוץ מזה ט"ו זה ליל ירח מלא ואז בטח גם לאלים הקדומים טוב יותר על הלב והם היו חוגגים איתנו את חג הביכורים, נורא חבל שאנחנו מפספסים אותם כל שנה בגלל המגלומניות של הכוהנים. אגב, הכוהנים לא היו קובעי הכללים, תמיד היו נביאים/שופטים/חז"ל שמילאו את התפקיד הזה. רק הערה אחרונה (יש לי עוד אבל נמאס לי): "פר ... פולחן ... קריעת הקרבן לגזרים ואכילתו. אולי הקניבליות הזאת ..." אצלי לאכול פר זו לא קניבליות! רציתי לכתוב סיכום כללי לדעתי על המאמר אבל זה היה כל כך לא יפה שמחקתי. אני מאחל לכולכם מאמרים טובים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתחיל בלהסכים שגם אצלי אכילת פר היא לא קניבליות. היא מקסימום רצח (מפני שלכל היונקים יש רגשות), אך רצח שאני מודע אליו, מצטער עליו וחי איתו בהשלמה מלאה. (יסלחו לי הצמחוניים - אני לא אוהב 90% מהירקות ואני לא אוכל לחיות מבלי לאכול) בקשר לקורבן "דוד" - נאמר פה באחת התגובות שזה לא נראה הגיוני שיהיו אנשים שיסכימו למלוך ושאז יעלו אותם קורבן. בתרבות המאיה, קורבן אדם היה דבר שכיח, נערות אומנו מיום לידתם לקראת הצעד הזה (שמרו על בתוליהן, הסבירו להן שהן הולכות להיות מצילות הכפר וכו'). ואמנם רוב הנערות, כמיטב הבנתי הלכו בשקט אל מותן (כמובן שסיממו אותן, אבל מסיבות מובנות בהחלט). ולכן, אני לא יודע כמה זה נכון שלא היה מלך דוד (יחיד); אבל בכל אופן, אם היה צורך להקריב את ה"דוד"ים אז כנראה שזה היה אפשרי... בכלליות, אחלה מאמר. ונישאר ב"כל אחד באמונתו יחיה". (ודת ה"יגל" ממש מתירנית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הכנענים (כנראה גם מבני ישראל) נהגו להקריב קורבנות אדם למרות שבדרך כלל רק ילדים...למולך. שזה יכול להיות עוד ביסוס לרעיון של הקרבת מלכים,אבל זה רק אם המולך לא היה אל (האל חור המצרי?) וכמובן אל שמאוד אהב ילדים . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובואו לא נשכח את בת יפתח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמו של ה''מולך'' מראה שהוא היה אל-מלך מהסוג המקודש שהומלך לזמן קצוב והועלה קרבן בעצמו - הילדים שהועלו קרבן למולך היו אלה שהיוו תחליף לקרבנו של המלך המקודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קניבליות ולא רצח - היא קרניבוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם זוהי קרניבוריות. התכוונתי שבעיני פגיעה בחיות = רצח. (ואף למרות זאת אני עדייו אומניבור ומודע להיותי שותף לרצח) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו נראית לי דרך חיים בעייתית קצת - לאכול פרה ולבכות... או שתחליט שאתה צימחוני מטעמי מצפון, או שתפסיק לחשוב על זה ותקבל את עצמך כמו שהטבע ברא אותך - כאוכל כל. למה לייסר את המצפון ולקבל אולקוס? העיקר הבריאות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אוכל פרות ובוכה. אני אוכל פרות, נהנה, מודע לרצח אך אפאטי אליו. (כמו שאני אפאטי למוות של 30 איש מקוג'יקיסטאן שמתו מהצפות) אני לא מייסר את המצפון - אני פשוט מנסה להסביר לכם שאתם כולכם (הלא צמחוניים) פשוט רוצחים בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לאו. אולי לא רוצחים אקטיבים - אבל בהחלט רוצחים פסיביים. יש אנשים שיבינו את זה ויחליטו להפוך לצמחוניים. ויש אנשים שיבינו את זה אבל אהבת הבשרים (של חיות..) תשאר יותר חשובה להם. אני אישית נהנה מדאבל-צ'יזבורגר... בקשר להיות בני-האדם אומניבורים, ובכלל, אני מציע לקרוא גם את התגובה הבאה שלי (שנכתבה קודם לזאת מבחינה כרונולוגית) :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בעיניך גם רצח של אדם "=" הריגת פר, או שהשוויון עובד רק בכיוון ההפוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחיד שיכול לעשות את ההשוואה בכיוון הזה הוא חניבעל לקטר. ובאופן כללי, כן. רצח הוא רצח בכל מקרה ולא משנה מה הסיבה - כל עוד הנרצח הוא חיה תבונית ומרגישה (וכואב לה); ולרוצח יש ברירות אחרות. ד"א יכול להיות שהגדרתי לנרצח היא אפילו עדינה מדי; יכול להיות שנרצח הוא כל מי שנטלו לו את החיים (בין אם הוא מרגיש כאב ובין אם לא). כלומר נמר חייב להרוג את האיילה כדי לחיות. בני-האדם לא חייבים להרוג פרות, כל עוד יש חלופות. ובכלל מבנה האדם קרוב ביותר לאוכלי פירות (פרוביבור) כגון שימפנזות. תפסיקו עם תפיסת העליונות האנושית הזאת! מה חטאו הפרות שצריכים לגדל ולפטם אותן ולסגור אותן בחוות, רק כדי לרצוח אותן שהן תגדלנה??? בוא נקצין: נאמר וגזע עליון היה מתיישב פה ומכניס את כל בני-האדם למכלאות, מגדל אותם ואוכל אותם. האם היית חושב על האקט הזה כעל משהו יותר ברברי? או לחילופין, משהו שיעצבן קצת את השמאלנים: נאמר וניקח את כל הפלסטינים ונכניס אותם למכלאות ונרצח אותם בהגיעם לגיל מסוים. זה בוודאי לא מוסרי, נכון? ואם נאכל אותם, אז זה כן יהיה מוסרי? "לא! מה פתאום!? בני האדם הם לא קניבלים מטבעם!" - בני האדם הם גם לא קרניבורים או אומניבורים מטבעם, כפי שציינתי מקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימפנזים, כמו שהעורך הראשי יגיד לך בתום תקופת הבחינות, אינם נמנעים מאכילת בשר. הם ציידים לא רעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה את העובדה שמבחינה פיסיולוגית אנחנו מותאמים ביותר לאכילת פירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מותאמים ביותר לאכילת כל. כלומר - אנחנו לא היסטריים בקטע של אכילת ירק ופרי, ולא אדירים בקטע של אכילת בשר. אנחנו צריכים את שניהם. גם השימפנזים. (דובי, עדיין בתקופת בחינות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון ששימפנזות אוכלות גם בשר (של חיות קטנות) אך עיקר האוכל שלהם הוא פירות. והם עדיין פרוגיבוריים. בדיוק כמו בני-האדם. הבונובו (סוג של שימפנזה) מסתפק רק בפירות. וכל שתחזרו אחורה בשושלת קופי-האדם תגלו שהם תמיד אכלו רק פירות. המסקנה שלי שרק עם תחילת הבינה (והשימוש בכלים) התחילה גם אכילת החיות ע"י הקופים, קרי: רק החל מהשימפנזים וכלה בבני-האדם. מבחינה פיסיולוגית גרידא כל קופי-האדם זהים מבחינה אנטומית ושונים משאר בעלי-החיים האחרים (הקרניבורים, ההרביבורים והגרמיניבורים). חקרתי, חיטטתי, חיפשתי ומצאתי את האתר הבא שמכיל את כל ההבדלים הפיסיולוגיים-אנטומיים בין בני-האדם לשאר החיות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למתעניינים בשימפנזים ציידים: http://www-rcf.usc.edu/~stanford/chimphunt.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיות קטנות? הם אוכלים קופים. כן, הם קטנים יותר, אבל מה רצית שהם יאכלו, פילים? עיקר האוכל של שימפנזים, כמו גם של בני-אדם (בתנאים פרימיטיביים), הוא פירות. נכון. אבל אם בודקים לא לפי משקל אלא לפי התרומה הערכית לדיאטה, גם אצל שבטים פרימיטיביים שאוכלים בשר אחת לשבוע או אחת לחודש, הבשר תופס מקום חשוב. הבונובו, ואל תרגיז אותי כאן, אינו סוג של שימפנזה, כמו שהשועל הוא לא סוג של כלב. אלו שני מינים נפרדים עם קשר משפחתי הדוק - ליתר דיוק, הם נפרדו לפני כשלושה מיליון שנה. האדם והאב הקדמון של השימפנזה והבונובו נפרדו לפני כשישה מיליון שנה, לשם השוואה, והענף כולו נפרד מהאב הקדמון של הגורילה לפני שמונה מיליון שנה, בערך. אין לי נתונים לגבי הרגלי האכילה של הבונובו, אבל אני לא רואה סיבה משמעותית שהוא יהיה שונה מהשימפנזה בהרגלי אכילת הבשר שלו. המסקנה שלך היא הפוכה - הבינה התחילה, ככל הנראה, עם המעבר לאכילת בשר באופן משמעותי יותר. לשם השוואה - ההומו-ארקטוס, הראשון בשושלת האנושית, היה בעל נפח מוח גדול פי שתיים מאשר קודמו, האוסטרופיתלקוס1 - נפח מוח שנתמך, כך טוענים חוקרים, על ידי הגדלת מקומו של הבשר בדיאטה של אותו מין. אבל אני מסכים עם המסקנה שלך שאכילת בשר החלה בערך עם האב הקדמון שלנו ושל השימפנזים והבונובו - אלו, הרי שלושה מינים בעלי מערכת חברתית מורכבת מאוד שמצריכה מוח גדול ומתוחכם יותר מאשר המערכות הבסיסיות של הגורילה וחוסר המערכת של האורנג-אוטנג המתבודד.2 מבחינה פיסיולוגית, בני האדם דומים לקופי-האדם, וגם לקופים אחרים, פשוט משום שאנחנו קרובי משפחה. לא הבנתי מה ניסית לומר בזה. האתר שהבאת הביא כמה וכמה עובדות לא נכונות (הטענה ששימפנזים לא אוכלים בשר אלא מקסימום חרקים היא לא נכונה בעליל. חרקים, אגב, אוכלים גם קופים פרימיטיביים יותר כמו המקוק). האתר גם מתעלם מהעובדה הפשוטה שבני אדם בעולם כולו, בכל התרבויות המוכרות, אוכלים בשר. אי אפשר להתעלם מאוניברסלים שכאלו. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמבנה החברתי האלמנטרי של האנושות הוא זה של הציידים-לקטים. אוניברסלים צריכים להדליק נורה אדומה מעל לראשו של כל אדם - זהו דבר טבעי. אכילת בשר היא טבעית לאדם. כל ניסיון להכחיש זאת יתקל בחומה הזו של האוניברסל האנושי הפשוט הזה: כל בני האדם אוכלים בשר. 1 יש סיכוי משמעותי שטעיתי באיות השם הזה. 2 אין לי מושג מה המערכת החברתית של הגיבון, קוף-האדם האחרון (או הראשון, תלוי מאיפה מסתכלים). חשוב לציין שגם אצל קופים יש מערכות חברתיות בסיסיות, למרות שהם חיים בקבוצות גדולות מאוד. אין לבלבל בין גודל הקבוצה לבין המורכבות החברתית שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורנג-אוטן, לא אורנג-אוטנג, שהוא יציר לשוני וולגארי, מסתבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Australopithecus
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחקרה ארוך השנים של ג'ייין גודל היא מצאה שהיו מספר שימפנזות (ממין נקבה) וילדיהם שרצחו תנוקות של אמהוות אחרות ואכלו אותם. כמובן יכול להיות שזה נדיר אצל השמפנזה אבל להרוג גורי בבון מאד נפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בני האדם לא היו קרניבורים מטבעם, הם לא היו אוכלים בשר. התרבויות יוצאות הדופן הן דווקא התרבויות הצימחוניות ולא הקרניבוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני-האדם למדו לאכול חיות אחרות (במסגרת שאר היכולות שבני האדם "למדו"). זה לא אומר שכך הם מטבעם. וכפי שאמרתי כל עוד זה צורך אני לא מחשיב זאת כרצח. בני-האדם בלאו הכי היו צריכים את העור של החיות כדי ללבוש ולשרוד בתקופות הקרות. יכול להיות, וצריך לבדוק זאת עם מביני עניין, שאכילת בשר היא המשך ישיר - או כתוצר לוואי של הצורך בעור של החיה או כתוספת מזון כי הפירות והירקות פשוט לא הספיקו (ועוד לא היו מערכות השקיה או חקלאות). ונאמר ואנחנו כן אומניבורים מטבענו ומשחר הפרה-היסטוריה - (נגיד). האם העובדה שאנחנו כבר לא חייבים אותם בשביל לשרוד ואינטלגנטים מספיק כדי להבין את המושג "רצח", האם העובדות הללו לא מספיקות כדי שנפסיק לרצוח את החיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה אתה לא עושה זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הוא מאמין שרצח פסיבי זה טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא איכפת לי מרצח פסיבי. כמו שאמרתי שגם לא איכפת לי מהרג של אנשים שאני לא מכיר. (היי.. לא טענתי שאני בן-אדם טוב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האסקימואים אוכלים בשר בלבד מכיוון שאין להם גישה לצמחים. אילו לא יכלו לעכל את הבשר הזה הם לא היו ממשיכים להתקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו היית רוצח אנשים מפעם לפעם, גם עם זה היית חי בשוויון הנפש שאתה מפגין בתגובה 151373? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא לה היה חי עם זה בשלווה - זה לא רצח פסיבי, זה רצח אקטיבי. הוא היה חי בשלווה עם לראות אדם מדמם למוות ולא להזעיק אמבולנס, לדוגמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לאכול סטייק אדם מדיום-רייר, בתנאי שלא הכיר אותו קודם מותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אולי וכן. :) לגלעד, הבהרה: אני מניח שכן הייתי מנסה להציל את חייו. אך לא הייתי משתפך אם הוא היה מת (ואני לא מכיר אותו, כמובן). כמו שלא ברור לי איך הייתי מתנהג במשחטה. (יכול להיות שהייתי מנסה לעצור את ההרג, אך זה אקט לא רציונלי כי שאני לא אהיה שם הרצח ימשך. ובכלל - מה איבדתי במשחטה?) ומשום מה, אתם מתחמקים מהדיון על השאלה אם האקט של אכילת החיות כמוה כרצח. במקום זאת אתם דנים ברמת האיכפתיות שלי, האם בני-אדם הם אומינבורים ורמות הפסיביות של הרציחות... כל אחד בפורום שישאל את עצמו (ואם רוצה שיענה) רק על השאלה הזאת: האם כל אחד מכם, פלוני בן פלוני, רואה אכילת חיות כאקט של רצח? (משתי הסיבות הבאות: כי יש לבני-האדם תחליפי מזון אפשריים ולחיות יש רגשות?) או שמה זה לא רצח? (והייתי מבקש נימוקים, כי לאופציה הראשונה אני הבאתי שניים) זהו. רק תענו על זה - רצח או לא רצח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הנושא מעניין אותך, אתה מוזמן לקרוא את דיון 792 ולנסות להחיות אותו. אם לא טוב בעיניך להרוג חיות, אולי תתמקד בטענה הזו מאשר בהשוואה (המופרכת) בין הריגת אדם להריגת פרה? אל תשכח שההשוואה עובדת בכל הכיוונים, וגורמת לזילות של חיי אדם לא פחות משהיא מטיבה עם בעלי החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתאר לעצמנו את התמונה הבאה. לפנינו תינוקת חמודה בת כשבעה חודשים. לחיים וורודות, קורנות חום, עורה רך וענוג, מעט ריר נוזל מבין שפתותיה "לנשיקות נועדו". חומד של בובה, לבושה במחלצות לבנבנות, מוצץ מתנודד על סרט משי צהבהב שמוצמד למלבושה בסיכת ביטחון שעליה שפנפן פלסטיק, שלא תדקר הקטנטנה חלילה באצבעה הפעוטה. יד שעירה ושרירית מצמידה את ידי המסכנה לצדיה. הקטנה נאבקת בכוחות אוזלים. יד אדירים נוספת לוחצת על לחיי התינוקת, רחמים אנשים, ופוערת את פיה לכדי פתח קטנטן ועגלגל. הבה נעצור כאן ונבחון מה קורה פה. ובכן, להקלת כולנו, התינוקת המחותלת בלבן, חולה, והוריה המסכנים, בדמעות כאב, עושים כמצוות הרופא ומנסים להערות לתוך גרונה מעט תרופה להורדת החום. האם מדובר כאן בהתעללות, רחמנא? האם יש לקרוא למשטרה, פדופיל בסביבה? אותו מעשה, אותה השתלשלות ארועים, אותם דמויות. קונוטציה שונה שמובילה לפרשנות והגדרה שונה. אין "רצח" שמתסתובב לו אי שם בחלל העולם ושאנחנו יכולים למשוך ממנו הקבלות כאוות נפשנו. ישנם המעשים אותם אנו עושים, ושלהם אנחנו *מסכימים* לתת מובן ושם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה קלה - אכילת חיות אינה רצח מכיוון שרצח היא מילה שמורה לסיום חייהם של בני אדם בכוונה תחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני הציטטה, הגדרה: רָצַח - הרג, המית (בעיקר מתוך כוונת זדון). - ע"פ מילון א. אבן שושן. אולי בני-האדם מקשרים רצח רק לגבי הרג של בני-אדם אחרים. אבל זה נובע רק מתוך ההרגל לחשוב ככה. ולציטטות: מתוך המסעדה שבסוף היקום מאת דאגלס אדאמס ז"ל: "ערב טוב, אני המנה העיקרית של היום. אני יכול לעניין אתכם בחלקים מגופי?" - הפר מהמסעדה. ... "אני פשוט לא רוצה לאכול חיה שעומדת כאן ומזמינה אותי [לאכול אותה]", אמר ארתור, "זה רוע-לב". "זה עדיף על לאכול חיה שלא רוצה שיאכלו אותה" אמר זאפוד. התרגום הוא שלי (מתוך המקור באנגלית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודקירה בכוונת זדון של כלב (נאמר הכלב הביתי והאהוב שלך, חומי), זה לא רצח? ואם זה נעשה על-ידי פיליפיני שגם אכל את חומי שלך? אז זה כבר לא רצח? (שני המאפיינים שלי לרצח קיימים: א. היו לו חלופות, כלומר, זה לא נבע מתוך הגנה עצמית, והוא יכל לאכול משהו אחר. וב. לכלב זה בטוח כאב. וככל הנראה גם לך זה כאב שגילית שחומי שאהבת וגידלת כל השנים הפך למאכל של הגנן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
300. רצח (תשי"ד) א. העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד: 1. גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו; 2. גורם בכוונה תחילה למותו של *אדם*; 3. גורם במזיד למותו של *אדם* תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; 4. גורם למותו של *אדם* כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 1 מסקרן מאוד: מדוע נבדלים האב, האם, הסב והסבה? איזה מחדל "מותר" ואיזה "אסור"? האם ישנם חוקים נוספים שעל פיהם עלול אדם להענש בשל מחדל, פרט ל"אי מניעת פשע"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, שבשלושת הסעיפים הראשונים מופיע הזדון, או הכוונה תחילה, בעוד מהסעיף הרביעי הוא נעדר. יוצא מכך, שע''פ הסעיף הרביעי, אותו נהג (ששמו זרח מפרחוני), אשר דרס למוות את השוטר שניסה לעוצרו בעוון נסיעה במהירות מופרזת, היה צריך להישפט על רצח, ולא היתה אמורה לעמוד לו הטענה כי לא התכוון לדרוס את השוטר, שכן מוסכם (או לפחות נטען) כי הוא גרם למותו של השוטר, וכי מותו של אותו שוטר נגרם כאשר הנהג ניסה להימלט מעונש על עבירת הנהיגה במהירות העולה על המותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע"ד ולכן לדידי העניין תלוי במשמעות של "כשנעברה" – האם נדרשת כאן בו-זמניות? שהרי במקרה דנן, אפשר לומר שהדריסה התבצעה *לאחר ש*נעברה עבירת הנהיגה במהירות מופרזת, ולא *כש*נעברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני משוכנע. מכיוון שמה שרלוונטי זה נסיון הבריחה או ההמלטות מהעונש, אבל אולי כדאי שנמתין עד שיבוא אליהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והירדן ענה: בעצמי אלע"ד) אבל כן יש שם כוונה - במובלע, משתמע מהמילה "כדי". אינך יכול לעשות משהו לא בכוונה כדי [משהו]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. לא צריך להיות עו"ד, מספיק לדעת עברית (ונדמה לי, כי מבין המגיבים באייל, אינך הלוקה ביותר בשליטה בשפה זו או בהבנתה). הרי מדובר על לעשות משהו בכוונה, "כדי" [משהו1] ותוך כדי כך, כתוצאה מכך, שייגרם [משהו2] שאליו לא כיוונת, ואותו לא רצית. ____ במקרה האמור: [משהו1] = "להמלט" [משהו2] = "לגרום למותו של אדם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא ברור כל כך. קרא שוב את החוק, ותראה שמהניסוח עולה ש[משהו2] נעשה כדי לממש את [משהו1]. הווה אומר, [משהו2] נעשה בכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה דוקר בזדון כלב, זוהי עבירה על חוק צער בעלי חיים. אם אכלת כלב של מישהו אחר, הרי שפגעת ברכושו, בנוסף לכך, ועל כך תכנס לכלא (באותה מידה שתכנס לכלא אם תצית את ביתו). זה רצח? לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דקירת כלב היא עבירה על חוק צער בעלי חיים ולא מוגדרת כרצח. גם אכילת כלב היא עבירה על חוק צער בעלי חיים. כבר דיברנו על זה. תגובה 80180 תגובה 104378 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה נקרא "קריאה סלקטיבית". אותו מילון, ערך אחד למטה: רֶצַח - הריגה, המתת אדם (בעקר בזדון). ורק כדי לסבר את האוזן: הֶרֶג - רצח, מוות, המתת בני אדם. כמו שאמרתי במקום אחר, רצח יכול להתקיים רק בהקשר חברתי, שאינו קיים בינינו לבין הפרות. זו הסיבה שזה לא רצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שהמאמר של טלה יהפוך לפשוש קטן שצריך להאכיל גוזל קוקיה ענק של דיון על זכויות בעלי חיים, אני עונה במקום אחר: תגובה 151542 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שבני האדם הם ''אוכלי-כול'' מטבעם, והכול הזה כולל גם בשר - אפילו בשר אדם במקומות מסויימים שחלבון מסוג אחר היה נדיר מדי. הגוף שלנו לא בנוי, כמו גוף הפרה, להפיק חלבון מצמחים שהחלבון לא מצוי בהם, כמו עשב או עלים או פירות בלבד. גם הקופים, אפילו אלה שאינם טורפים, אוכלים חרקים וכל מיני שרצים אחרים שיש בהם חלבון מהחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא מזמן הסתבר שדווקא כן. גוף האדם מסוגל להפיק את החלבונים הדרושים מצמחים בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מראה מקום בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה: http://www.vrg.org/nutrition/protein.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביולוגי כל האייל: התאחדו! על פי הקישור שלעיל, בני אדם בכלל לא צורכים פרוטאינים שלמים, אלא מפרקים אותם בין כה וכה לחומצות אמינו ומשם ממשיכים בעצמם. לכאורה, הבעיה היחידה היא שיש חומצות אמינו שאנחנו לא יודעים להרכיב לבד, ולכן אנחנו צריכים לקבל אותם ממזון. חומצות האמינו הללו זמינות הן במזון מן החי והן ממזונות שונים מן הצומח. הסיפור שאני מכיר הוא זה שבני אדם לא יודעים לבנות *פרוטאינים* מסויימים, כאלו שרק אוכלי-עשב למיניהם יודעים לבנות, ולכן אנחנו צריכים לאכול בשר. איזה סיפור נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון. בני אדם לא יודעים לבנות חומצות אמינות מסוימות. ולכן הם זקוקים לאספקה מבחוץ של חומצות האמינו הללו. ריכוז חומצות האמינו החיוניות הללו שונה בין מזונות מהחי למזונות מהצומח. וייתכן שקשה יותר להגיע לריכוזים הדרושים כאשר אוכלים רק מזון מין הצומח. מרכיבים תזונתיים חיוניים אחרים, כמו ויטמין B12, קיימים במינונים נמוכים בהרבה במזונות מין הצומח בהשוואה למזונות מין החי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנל"ב. רוב בעלי החיים מסוגלים לייצר לבד 10 מתוך 20 החומצות האמיניות. את ה10 האחרות הם חייבים להשיג ממקור חיצוני. אוכלי עשב מקיימים סימביוזה עם חיידקים שמייצרים חומצות אמינו מחנקן לא אורגני. אוכלי כל מסתדרים עם מה שיש. החתוליים לא יכולים לייצר 11 חומצות אמינו, ולכן לא מסוגלים לשרוד על תפריט צמחוני. (בניגוד לכלבים, זאבים, שועלים, דובים וכו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימפנזים, אנשים, צייד ו- HIV. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור - בשר (שאוכלים שימפנזים) זה רצח (שלנו). ידעתי שיש משהו חשוד בחיות הללו. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"The new study found that 99.4 percent of the most critical DNA sites are identical in the corresponding human and chimp genes. With that close a relationship, the two living chimp species belong in the genus Homo, says Morris Goodman of Wayne State University in Detroit"
http://www.newscientist.com/news/news.jsp?id=ns99993... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שועלים לא מסוגלים לשרוד עם תפריט צמחוני! (לפחות השועל הזה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף טופיק: כלבים יכולים להתקיים על תפריט צמחוני בלבד? הכיצד?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיון מראה שהם מסוגלים. לי אישית, זה נראה כמו התעללות אבל לא שמעתי על כלב שהתלונן, ויתכן שאני משליך מעצמי עליהם. (והאכלת פרות בבשר כבש זה כן הגיוני?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דבר שהבחנתי בו - לפי המאמר הזה, הטענה שהועלתה במקום אחר לפיה בני אדם הם פרוגיבוריים (כלומר, אוכלי פירות) היא לא נכונה, משום שפירות אינם מספקים את אותן חומצות אמינו הדרושות לנו1. 1 Fruits, sugars, fats, and alcohol do not provide much protein, so a diet based only on these foods would have a good chance of being too low in protein
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. בני אדם צמחוניים חייבים להשיג חלבון ממקור חלופי - מוצרי חלב, ביצים, או במקרה הקיצוני, קטניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקופים הם טורפים במיוחד קופי האדם שגם מבצעים קניבליות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל''טורפים'' נחשבות רק חיות שאוכלות בעיקר בשר - כמו חתולים, כלבים, צבועים וחלק מהלטאות (תנינים, הייתי חושבת). שום מין מהקופים לא חי בעיקר על בשר, לכן אינם נחשבים ל''טורפים'' אלא או לצמחונים (הגורילה) או לאוכלי כול כמו השימפנזים וכמונו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע. למזלנו, טרם קמו אנשים שמוחים גם נגד אכילת צמחים(אם כי יש אנשים שמחו כנגד קטיפת עלים בטענה שצמחים יכולים להרגיש כאב). בנוגע ל-"טורפים", זו ההגדרה המצומצמת. ההגדרה הרחבה, זאת שמקובלת על האקולוגים, היא כל אורגניזם שאוכל אורגניזם אחר וזה כולל גם אוכלי צמחים למיניהם. ורוב רובם של הצמחים התפתחו כדי להתמודד כנגד אוכלי צמחים[פרט למקומות שזה מביא תועלת לצמח.] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה חדש לי. עד כמה שידוע לי, המלה "טורף" ביחס לבעל חיים מכוונת ל"אוכל בשר" - carnivore . לא שמעתי על טורף שאוכל צמחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם צמחים הם לא אורגניזמים ביולוגיים? חוץ מזה, כמו שאמרתי, זוהי ההגדרה הרחבה. לא כל כך סביר שתיתקלי במינוח כזה בחיי היום-יום. [כך לפחות טוענים ספרי הלימוד שלי בנושא לגבי ההגדרה ל-"טורפים"] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המינוחים המדוברים הם אוטוטרופי והטרוטרופי. אוטוטרופי הוא יצור שלא צריך חומרים אורגניים; הוא מייצר אותם מחומרים אי אורגניים. צמחים הם כאלה. הטרוטרופי הוא יצור שצריך חומר אורגני כדי לחיות. אני חושב שהקשר שנתת למונח "טורף" הוא לא מוצלח. ההגדרה של טורף מדוייקת, ושונה, ובלי להכנס לכל מיני דירוגים קצת מטושטשים אפשר לומר שהוא ניזון (גם? בעיקר?) מהטרוטרופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדיר :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כול, למה בכלל טרחת לקרוא את המאמר, עם דעות קדומות כאלה? בית המקדש הראשון נבנה אולי במטרה לאחד את העם אבל בטוח שהוא לא הצליח בכך - כבר בדורו של בנו של שלמה העם התפלג! אני לא משתמשת בלוגיקה כדי להראות את מה שאני רוצה להראות, אלא בראיות שמצויות בכתובים רבים שאתה בוודאי לא קורא ולא מכיר. את כללי הדת לא הנביאים ולא השופטים היו קובעים אלא הכוהנים. השופטים היו מנהיגים פוליטיים ואני מעריכה שלא התעניינו יותר מדי בדת, והנביאים לא קבעו שום דבר - הם הרי נלחמו נגד הממסד רוב זמן פעילותם. אתה בטוח שקראת את התנך פעם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רק מביאה השערות ורעיונות שמבוססות על ממצאים שיכולים להעיד על ההפך ממה שאת מציעה שהתרחש בעבר או על דברים עוד יותר מוזרים. הכוהנים גם הם היו מנהיגים פוליטיים וחלק בלתי נפרד מן השלטון. ואולי אף התחרו בו כמו במקומות אחרים ורבים כל כך. בית המקדש אולי לא מנע מלחמות ירושה ומרידות במלוכת שבט יהודה על שאר השבטים. אבל הוא בהחלט עזר לריכוזיות הפולחן הדתי בבירת שבט זה ובכך לביסוס שלטון מרכזי אחד (עוד קשר הדוק בין דת לפוליטיקה), ויותר מכך לגיבוש זהות דתית חזקה שנשארה עד עצם היום הזה. גם אצל שארית או תוצר הלוואי של אלו שהתפלגו מקבוצת שבט יהודה (השומרונים). ולא צריך להיות איסור על אנשים שלא מסכימים עם השקפת עולמך לקרוא ולבקר את הכתבים שלך. ובמיוחד לא צריך לקרוא לדיעותיו דיעות קדומות. מי יודע אולי הן יותר מפותחות מהדיעות שלך. הרי את כתבת לי באחת מתגובותייך שאת לא אוהבת לראות את הדברים מנקודת מבט מודרנית. והנה סתם עוד רעיון לסיום. שבט לוי נקרא על שם האל שאליו סגד. לויתן נחש המים הגדול. וזה לא רעיון כל כך מופרך בהתחשב שלויתן היה מפלץ מים ששלט על ממלכת הים. ולפי מיטב ידיעתי סגדו לו. אבל זה רק רעיון ואין מאחוריו הרבה ביסוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבט לוי הוא השבט היחיד שנוסף לו ה' הידיעה. (אין בשום מקום בתנ''ך אמירה על שבט המנשה למשל.) לכן מדובר בשם תואר - השבט הנלווה או המלווה. שם תואר זה נובע ממקורו הזר של השבט - מצריים, כפי שמעידים שמות מצרים המופיעים בו כמשה ופינחס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי זה היה רעיון טוב וזה נשאר רעיון טוב. גם אם זה עם ה' הידיעה. ועוד רעיון נפלא אבל לא שלי. מקורו של שבט הלוי הוא מלוב ולא ממצרים ולכן נקרא לוי. ולזה יש אפילו תימוכין באופן התספורת של הלויים, הפייאס! שהיו גם אצל הלובים...שהיו חלק מהאימפריה המצרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכבר הזכרתי את הספר הזה "קדם וערב" של ע.ג חורון פרק שמיני עמ' 241 שמעון ולוי האחים מלוב המחבר הוא אבי תנועת הכנענים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודרך אגב, משמעו של השם לוי הוא מהשורש לוה - כי הוא זה שנלווה אל האל בתור עובד בקודש. למעשה, זהו שם מקצועי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים ג' י"ג: "ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה". ובבמדבר פרק כ"ו: "אלה משפחות הראובני... אלה משפחות השמעוני... אלה משפחות הזבולני..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאלת השאלה... האם הא הידיעה מופיעה רק בתצורת הסמיכות אותה ציטטת, או גם כשמדובר ללא סמיכות (אני לא מכיר את תיאוריית ''הלוי'', ולכן שאלה זו מופנית גם לאמיר קורן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מכיר את תיאורית הלוי...! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלה ''הלוי'' מקבילה בדיוק למלה ''היהודי'', או ''המנשי'' או ''הראובני'' - בגלל מציאותה של י' אחת לא הוסיפו עוד י' בשביל שם התואר. כל זה לא אומר שום דבר, למעשה, על מקור השם עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשום מקום לא נאמר שבט המנשי או שבט הראובני לעומת שבט הלוי (במקום שבט לוי). כמו כן, השמות המצריים המופיעים בו ועצם העובדה שלא היה שבט מתנחל אלא שבט של כהני דת מחזק הנחה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''וניתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי צורה של סמיכות. המילה שבט מתיחסת לחצי ולא להמנשי שבה ה' הידיעה מופיעה כאמור כסמיכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום הבדל דקדוקי בין ''שבט המנשי'' בביטוי ''שבט המנשי'' ובין ''שבט המנשי'' בביטוי ''חצי שבט המנשי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה זה נאמר רק לגבי "חצי השבט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלה ''המנשי'' מתייחסת לשבט - בדיוק כמו שבט הלוי או ''משפחת הלוי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לוגיקה מוזרה - בגלל שזהו שבט של כוהנים הוא חייב להיות ממוצא מצרי? איך אתה מסביר את ההנחה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. השמות המצרים הנמצאים בו. ב. הרקע של משה כמי שגדל בבית פרעה. ג. המאבק הידוע בין כהני אתון לכהני אמון. משה ואהרון נימנו ככל הנראה עם הראשונים וכאשר נכשלו במאבקם בעליית תות-אנח-אמון לשלטון, יצאו ממצריים ונדדו למדבר בלווית עבדים ושבטי מדבר. במהלך הדורות הפכו צאצאיהם להיות הכהנים של שבטי ישראל ועל המאבקים בין כהני משה וכהני אהרון (ונצחונם של האחרונים) ניתן לקרוא ב''מי כתב את התנ''ך'' מאת ריצ'ארד פרידמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה לא מוכיח שהשם לוי קשור בדרך כלשהי ללוב - ולוב איננה מצרים, והליופוליס, עירו של אתון, איננה בלוב! נכון שהיו שבטים שהיה להם קשר עם מצרים (שבטי יוסף, כמקובל), ואולי גם לשבט לוי, אבל ההנחה הלשונית כאן מוטעית, לדעתי, אפילו אם הסיפור נכון (וגם זה, כמובן, איננו אלא תיאוריה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טענתי לגבי לוב. זו היתה התיאוריה של אמיר קורן בתגובתו אליי. שבטי יוסף שהתנחלו וישבו במרכז הארץ לא היו קשורים למצריים. השבטים שבאו ממצריים או מסיני מלבד לוי היו כנראה יהודה ושמעון. מכאן גם הטענה בתגובה 106361 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את המאמר מסקרנות. נקבל את הטענה שבית המקדש הראשון נבנה כדי לאחד את העם ולא הצליח בכך. עדיין, סביב מה? סביב האלילים? לא! בית המקדש הראשון נבנה כדי לאחד את העם סביב אל יחיד. - בערך ארבע מאות שנה לפני התקופה שלטענתך החלה להתהוות האמונה באל יחיד. את מדברת על תאוריות שמצויות בכתובים שונים - הוכחות אני לא בטוח שיש שם - תאוריות מבוססות לכל היותר. אם אני טועה ויש הוכחות כלשהן, אני אשמח לקבל הפניה. בנוגע ל: "את כללי הדת לא הנביאים ולא השופטים היו קובעים אלא הכוהנים" השופטים מעצם תפקידם שפטו והכריעו מותר או אסור, חייב או זכאי. במסורת היהודית פוסק ההלכה הוא הדיין. הכוהנים הם הזרוע המבצעת את עבודת ה' בבית המקדש. מקרה השיפוט היחיד של הכהן הוא בנגע הצרעת, בו הוא מחליט האם טהור או טמא ואת הכללים כיצד להחליט לא הוא קובע. הקביעה שהשופטים לא התעניינו בדת, והנביאים לא קבעו שום דבר, מתיישבת לי עם זה ששאלת האם קראתי את התנ"ך. על זה אמרו חז"ל: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המקדש הראשון נבנה בשטח יהודה ובניימין - על ידי שבטי המדבר שעבדו, גם לדעתי, לאל זכר פחות או יותר יחיד שממנו נגזר השם יהוה. העובדה היא ששבטי ישראל הצפוניים לא קיבלו את עבודת האל הזה ובנו להם מקדש לעגל, שהוא בעל בנו של הפר אל. והעובדה לאשרה ולעשתורת נמשכה עד הגלות, כפי שהתנך והנביאים אומרים לנו בפירוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המקדש הראשון נבנה ע''י המלך שלמה. המלך שלמה אכן היה משבטי המדבר - שהרי בני ישראל יצאו ממצרים, חצו את ים סוף, שהו במדבר ארבעים שנה וחצו את הירדן בכניסה לארץ ישראל. בתקופת המלך שלמה הממלכה היתה מאוחדת. ההפרדות היתה בימי רחבעם בנו של שלמה ולא על רקע של עבודת אלילים אלא על רקע עומס המיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסופקת מאוד אם השופטים קבעו את דיני הדת, הקרבנות, הפולחנים וכיו''ב. אולי אתה מסתמך על התלמוד, אבל אני לא זוכרת מקום בתנך עצמו (אולי חוץ מספר עזרא, שהיה גם כוהן ולכן היתה לו סמכות לקבוע דינים דתיים), שם עזרא היה שותף לשר נחמיה, שהיה המנהיג הפוליטי של אותו הזמן, שבו שופט קבע את דיני הדת. המלה התנכית דיין, דרך אגב, מתייחסת לשופט פוליטי ולא למי שקובע דיני דת. (המלה דת, כמובן, מתייחסת גם היא לחוק פוליטי - וראה ''ואת דתי המלך אינם עושים'' - אסתר, למי שלא יודע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופטים שקמו אחרי הכניסה לארץ ישראל והנביאים שקמו אחריהם, הם היו הפוסקים בכל עניין והם גם קבעו כיצד לעבוד את ה' - שהרי כל זמן שהיה שופט העם הלך בדרך ה' ומיד עם מות השופט חזרו לעבודת אלילים (ספר שופטים, חוזר על עצמו רוב הספר) עזרא הסופר הוא מתקופה מאוחרת בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסתמך על התנך כהיסטוריה בעוד ששום מדע כיום לא עושה את זה. התנך הוא סופר הוראה איך לעבוד את ה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ''ך הוא לא רק ספר הוראות. אם יש לך תיעוד טוב יותר של תקופת הכניסה לארץ ישראל אני אשמח לשמוע על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אין תעוד טוב יותר, זה לא אומר שהתעוד הקיים הוא אמת היסטורית. אתה יכול לטעון שהוא הקירוב הכי טוב שבנמצא, אבל כדאי לא לשכוח את שגיאת המדידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כבר שאלה של אמונה. חוץ מזה, איך אתה יכול למדוד שגיאת מדידה בכלל בדברים כאלה ? (איך אתה יכול למדוד את המדידה עצמה בתור התחלה...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ"ך הוא אוסף של אגדות ומיתוסים לצד דיווחים היסטורים מהימנים וכולם במסגרת של נראטיב על בדוי מתקופה מאוחרת על מוצא משותף וממלכה גדולה שהתפלגה. להבנה טובה של התנ"ך מומלץ לקרוא את הספרים הבאים: "מי כתב את התנ"ך" מאת ריצ'ארד פרידמן, "העבר המכונן את ההווה" מאת נדב נאמן, "ראשית ישראל" מאת ישראל פינקלשטין וניל אשר סילברמן ו"מדריך אסימוב לתנ"ך" (לא תורגם לעברית) וכמו כן את הפרק הראשון ב"חשבון הלאומי" מאת בועז עברון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והספרים שציינת, הינם כנראה, ה"קנון" בו אתה *מאמין.* זה לא כאילו שזה ויכוח מדעי טהור פה, אלא על האמונה של "מאיפה באנו", ולכן כמעט עקר (מלבד התועלת שבמילוי חללים בזמן הפנוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהבנה טובה אף יותר מומלץ לעיין ב''דעת מקרא'', אולי אפילו ב''מורה נבוכים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה אתה מוריד את השם כשאתה כותב תגובות כאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. זה מעורר מחשבות לגבי הצורה שאתה רוצה להיתפס בעיניי הקוראים כאן. משהו מפריע לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אין לי עניין בוויכוח שאתה מנסה להיגרר אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתיעוד, התנך הוא חומר מפוקפק ביותר - אמנם יש ראיות רבות המהוות רקע אפשרי לסיפורי התנך, אבל אין כמעט שום הוכחה ממשית לקיומם של הסיפורים האלה כהיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ישנן גם ראיות כלשהן התומכות בטענות שלך לגבי ההסטוריה שלפני בית שני? מה המניע לקבל את הטענות שלך על פני מה שמופיע בתנ"ך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארץ מלאה ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית שני, מלבד ממצאים בכתב - ספריו של יוסף בן מתתיהו, למשל, כתבים פרסיים, יווניים ורומאיים ועוד. הטענות נגד התנך כתעוד אמין אינן שלי אלא של כל החוקרים אנשי המדע העוסקים בנושא הזה. אני רק מצטטת אותם. אם אתה איש דתי ולא למדת בשיטה מדעית, אז חסר לך משהו בהשכלה שאפשר להשלים אותו בקריאת ספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדבר בשם -כל- החוקרים זה קצת יומרני. אם אני דתי זה לא אומר שלא למדתי בצורה מדעית. מה המניע לקבל את הסיפורים שלך לגבי ההיסטוריה שלפני בית שני? אל תסבירי לי שהתנ"ך לא אמין. גם אם אנשים חיברו אותו, הם חיו קרוב יותר לתקופה ההיא ממך. למה הטענות שלך יותר אמינות מהתנ"ך? אפשר להתמקד אפילו יותר: העלית טענות מעניינות, את יכולה להוכיח את הדברים שבמאמר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלא היבנתי בדיוק את השאלה. התשובה היא שאי אפשר להוכיח שלילה - איך אפשר להוכיח שאין ראיות המוכיחות את קיומם של האבות, את יציאת מצרים ואת מלכות שאול ודוד המלך? לעומת זאת ישנן ראיות על מלכותו של המלך צדקיהו, למשל, וכל הסיפור על כך שנלקח לבבל, ששני בניו נרצחו לעיניו לפני שעיוורו אותו מסופר גם בכתבים בבליים אלה נקראות ראיות. בכלל, לחלק גדול מתקופת המלכים המאוחרים של בית ראשון אפשר למצוא ראיות בכתובים זרים ובממצאים ארכיאולוגיים. אבל לא לתקופת האבות, כיבוש הארץ, שופטים ושמואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מאיפה בא הרעיון שדוד בעצם היה סדרת מלכים ולא מלך יחיד? על מה הסתמכת כשכתבת את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלה במוחי המעוות רעיון מעניין, בליל אמש: הייתכן כי "אחאב" (אחי האב) הוא למעשה שם-רמז ל"דוד," שניתן לו כיוון שהוא היה חלק מסדרת המלכים המדוברת, אך לא רצו להזכיר זאת, ומצד שני לא רצו למחוק מידע שהיה בטקסט המקורי? טוב. אל תגידו שלא הזהרתיכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שטעית בפתיל: תגובה 152206 (סתאאם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רעיון מקורי שלי המסתמך על התיאוריה של המלך המקודש אליה התייחסתי, למשל, במאמרי על גבורה וגיבורים ובמאמרים אחרים באתר הזה. לא אתה ולא אף אחד אחר חייבים לקבל את הרעיון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אמנם נבנה בית המקדש הראשון סביב אל אחד (וזוהי גם ההנחה שלי - אל המדבר), הוא הרי לא הצליח במשימה והאל האחד נאלץ לחכות עד לבניית בית המקדש השני כדי לאחד את העם סביבו. אתה מדבר על המסורת היהודית, שהיא קשורה כולה עם בית שני, בעוד אני מדברת על הימים של טרום מסורת - שנראה כי אתה לא מאמין שהיו קיימים אי פעם, אז אני לא יודעת איך אפשר להמשיך בוויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסורת היהודית יש בערך 5763 שנה אחורנית מהיום, שזה הרבה לפני בית שני. ישנה נקודה כלשהי כנראה באזור בית שני, ממנה את מפסיקה לקבל את המסורת היהודית ומעדיפה את הפאגנית. ואכן אין על מה להתווכח וכמו שאמרו לפני "איש באמונתו יחיה"(1) אני מעדיף להמשיך ולקבל את המסורת היהודית. (1) הציטוט המקורי מספר איוב: "צדיק באמונתו יחיה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כותבת שאינך משתמשת בלוגיקה כדי לבסס את דבריך, אלא בראיות שמצויות בכתובים. חבל רק שאינך מביאה מראי מקום לאותם מקורות כתובים, משום שיוצא שאינך מביאה ראיות *כלל*. מאמרך מכיל היגדים רבים, ורוב רובם אינם בגדר עובדה שאין עליה עוררין. לכן טוב היית עושה אילו טרחת לציין על מי ועל מה את מסתמכת (ניכר, למשל, ואף ציינת זאת, שאת מסתמכת על משנתו של רוברט גרייבס ב"האלה הלבנה", וזה משמעותי, משום שהתיאוריה שלו אינה מקובלת על רוב רובם של החוקרים). נטילת תיאוריות ללא ציון מקורן והצגתן כעובדות במשפטים פסקניים ללא סיוג מותירה את מאמרך על משענת קנה רצוץ, וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, אני לא יודע איך הגעתי לפה, אבל הוצאת לי את המילים מהפה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידו זה רק אני או כאילו הסיפור הזה כבר התפרסם דיון 1142 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור כתבתי מאמר אחד על ''חגי כנען בישראל'', שכלל גם את שלוש רגלים וגם את ראש השנה. מערכת האייל החליטה לחלק אותו לשניים בגלל אורכו, וכדי לסבר את האוזן למי שלא קרה את המאמר הראשון נאלצתי לחזור על כמה דברים שנאמרו שם - ואתך הסליחה על המיחזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באינטרנט כדי לסבר את האוזן למי שלא קרא את המאמר הראשון אפשר לתת לינק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תטען למערכת - לא אליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלה, תוכלי בבקשה לפרט יותר על הקשר שבין הפסוק הזה לפולחן דיוניסוס או לפולחנים זרים אחרים באזורנו? (או לפחות לספק מראי מקום) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר שנקרא An Illustrated Encyclopaedia of Traditional Symbols by J.C.Cooper אני קוראת בעמ' 74 בערך "עז" שדיוניסוס הופיע בצורת תיש, או גדי, ששימש כקרבן, ובעמ' 91 בערך "גדי" שזה היה מועלה קרבן באביב כתחליף לאל המת וקם לתחייה בכנען ובבבל. בספרו של גיימס פרייזר The Golden Bough קשור פולחנו של דיוניסוס בגפן ובעצים - 509, בחקלאות ובדגן - 510, בעז - 514, שם הוא מכונה "גדי", בקרבן אדם - 516, בפר - 610, בתחייה - 615. פרייזר מקשר את פולחן דיוניסוס עם פולחן בעל ותמוז באזורנו. ובאנציקלופדיה לארוס של המיתולוגיה אפשר לקרוא עליו ערך שלם בעמ' 178. על אמו של דיוניסוס, סמילי, נאמר שהיתה בתו של קדמוס, ונהוג לזהות את קדמוס (מהמלה קדם="מזרח") עם כנען - כלומר, פולחנו של האל הגיע בעצם ליוון מהמזרח, שכלל את כנען - בעיקר כאל הדגן והעזים, ואת מסופוטמיה - בעיקר באל היין, והוא לא נולד ביוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את המאמר כמי שחוקר בעניינים כאלו, אני מתפלא עליכם. בתחילת המאמר אתם מביאים את שלושות עונות השנה, ואח"כ כותבים כביכול התורה מחקה ומנצלת את המושרש כבר לצרכיה, והדגשתם את הנקודה של עליה לרגל. סלחו לי!! התורה מודיעה במפורש שמלבד פסח החגים באים לחווית האסיף והקציר. ואילו הפסח משחזר את יציאת מצריים. כך בכל המאמר אתם נותנים פרשנות סובייקטיבית לחלוטין!!! דוגמא נוספת, ממנהג ביכורים אתם מביאים ראיה על משמעות העגל, אתמהההה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שחוקר בעניינים האלה אני מתפלאת עליך: א. את המאמר כתבה אישה אחת ואין להתייחס אליה בלשון רבים. ב. אילו היתה העברית שלך יותר ברורה ותקינה אפשר היה גם לענות על הערותיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התורה הקדושה אומרת טעם אחד-זה באמת עניין עונות השנה חג הקציר וכו'-התורה לא מתכחשת לעניין זה וזה עדיין לא אומר שהתורה העתיקה את המנהג מהשבטים שהיו באותה תקופה וניתן דוגמא: תארו לכם אתם מגיעים לארץ בבתקופת הפסח אתם קוצרים וכו' בכל תקופה זורעיםואוספים וכו' גם אם לא היו שבטים מסביבכם ודאי שהייתם עושים איזה ציון אם כך יש הסבר שהתורה בוודאי ללא פיקפוק לא העתיקה חגים מעמים אחרים כמו כן התורה מדגישה שעיקר החגים הם האירועים שקרו בתקופות האלו יציאת מצריים קבלת התורה וכו' פעם הבאה להיות קצת מדייקים כל הכבוד לדורש אמת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שדויד שלט במהלך המאה העשירי לפני הספירה הנוצרית אבל גם שאול מלך לפחות עשר עד 15 שנים וולפניו היו שנים עלי הכהן הגדול ואחריו שמואל כך שדויד סה"כ מלך חלק מהמאה נניח שחי זמן ארוך אז מדובר על בין 25 ל40 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, התנך מתבסס במידה מסויימת על רקע היסטורי, אבל כשלעצמו איננו היסטוריה ואי אפשר להתייחס אליו כהיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "באמונה הכנענית, זוהי תחילת תקופת ניצחונו של מות, אל היובש והמוות, על אחיו בעל, אל הגשמים; בעונה זו החלו שעבודו של בעל, ומלכותו של מות על הארץ הצחיחה". זה לא נכון. תחילת תקופת שלטונו של מות, על פי האמונה הכנענית היא לא בהשתוות הסתוית אלא בהיפוך הקיץ, כלומר בתקופת תמוז. (וזה גם מופיע מאוחר יותר במאמר...) 2. ט"ו באב לא "הומצא מחדש" על ידי הכוהנים כחג בציר ענבים, אלא הוא עברות של חג אהבה מסופוטמי - איחוד קצר של האלה אישתר והאל תמוז לאחר שהיא חוזרת מן המתים, אך לאחר יום אחד שוב דנה אותו לקיץ צחיח שימשך עד סוף כסלו. מן הסתם בציר הענבים השתלב טוב בחג האהבה כי הענבים מבשילים בתקופה זו. ואפשר לראות למשל בספר: Marc Cohen - The Cultic Calendars of the Ancient Near East "בעלת שמים רבים", בכל התרגומים שלי למיתוסים (יש לי את האריס, גיבסון וקאסוטו) היא לא ענת, אלא אשרה, מלכת השמים ואלת השמים.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי לתומי את האתר שלך טלה בר ונהנתי מאד! בתור תושבת צפורי שרוחות דיוניסוס עולים מפסיפסיה מחד והבאת הבכורים לבית המקדש בביה'כס העתיק מאידך- תודה רבה. אמשיך לעקוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמממ... פה זה לא האתר של טלה בר, כן? כאן רק, מדי פעם ובינות למאמרים אחרים, מתפרסמים מאמרים שלה. סתם, שיהיה ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שיודע את השם השני של סוכות שיגיד לי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פה המון תגובות ולא קראתי את כולן, אבל לא ראיתי אף אחד שכתב שהרעיון הכללי די מובן מאליו. בתורה כל שלושת הרגלים מקושרים לאדמה ולעונה. למשל: פסח הוא חג הקציר, שבועות חגיגת הביכורים וכו'. במשנה מתקשר גם הנושא המיני לחג: בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים בבגדים שאולים כדי למצוא חתן- וכדי שהוא לא יסתכל על היחוס או הכסף אלא על יופיין. בנוגע לקרבנות:כבר הרמב"ם הסביר את עניין הקרבנות תוך השוואה לדתות הפגאניות הקדומות. לטענתו, הסיבה היחידה למצוות הקרבנות היא סיפוק היצרים הפגניים של עם ישראל. ולמרות שזהו מעשה פגני לחלוטין יש, לדעתו, הבדל עקרוני בדבר כאשר הוא נעשה במצוות האל האחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאחרי כל כך הרבה שנים הדיון כבר לא רלוונטי, אבל נראה לי לא מתאים לחלק למונוטאיסטי ופאגני. גם הדתות המונותאיסטיות הן דתות של אנשים.ודאי שיש הרבה יסודות עממיים- חגים הקשורים לעונות השנה, מנהגים קודמים וכד'. לכן לא הייתי מכנה את החגים כחגים פאגניים אלא כארועים עממיים. בהרבה מקומות אפשר היה למצוא טכסים, מחולות ושירים הקשורים לקטעים ספציפיים בחיי האנשים. שירי קציר, חתונה ולמעשה כמעט לכל פעילות. היות שלא האל (פאגני או יחיד) לא ברא את האדם אלא האדם ברא את האל, האנשים הדביקו טכסים לאלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מענייין.עם זאת חסרים אזכורים של החומרים עליהם מבוססת העבודה. עם כל הכבוד, תיאוריה מעניינת ככל שתהיה אינה יכולה לקבל התייחסות רצינית מבלי שתציג בגוף המאמר (ורצוי גם בסופו) מוקרות שונים על מנת שניתן יהיה לאמת את העובדות עליהם מבוססת התאוריה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |