רציונליות מטרפת 1520
אם יש משהו שדעת האדם אינה מסוגלת לתפוס, הרי שזהו האין - בעיקר אם האין מתייחס אליה עצמה. מחשבות על מה שיש אחרי, של מי שלא מאמינה שיש שם משהו.
האנס הולביין הבן, "ריקוד המוות" (1491)
הפעם המאמר לא מבוסס על מחקרים והוכחות. הפעם המאמר מבוסס על משהו שאירי שיכור אחד אמר לי פעם. כשסיפרתי לו, לאירי השיכור, שאני אתאיסטית, הוא ענה לי שאין אתאיזם בעולם, ושלו הייתי אתאיסטית באמת, היה הפחד מהמוות מעביר אותי על דעתי. בראי השנים, אני מרכינה לעומתו את ראשי - האירי צדק. לא קשה להבין מדוע היה האדם צריך להמציא את אלוהים, ומדוע הפארא־פסיכולוגיה והאמונה בחיים שלאחר המוות פורחות. גם מבין חבריי הלא־מאמינים, קשה למצוא מישהו שיצליח לומר, חד וחלק, שלדעתו אחרי המוות לא קורה כלום - התולעים אוכלות את מה שנשאר, וזהו. אנשים מתקשים לבטא את המילים האלו, ורובם גם לא מחבבים את הנטייה שלי להכניס את התולעים לתמונה. גם האדם הכי־לא־מאמין שבנמצא, עדיין היה רוצה, באיזו פינה קטנה בלב, להאמין שמשהו נשאר אחרינו, להאמין שאנחנו כל־כך מיוחדים, עד כי נצליח להערים על כוחות הטבע.

כשאני חושבת על המוות, אני נקרעת בין שתי גישות נוגדות לחיים. האחת מהן היא הדרך בה בחרתי: אם כבר אנחנו חיים חיים כל־כך קצרים, למה לא להעביר אותם תוך עיסוק במקצוע שאני אוהבת, גם אם לשם כך אני מקדישה עשר שנים מחיי ללימודים? את שארית חיי אעביר כבן־אדם אחראי ומיושב, בעל מקצוע מכובד והכנסה קבועה, וכנראה שאחיה את החיים היאפיים היפים.

הגישה השניה זורקת אותי לסיפורים שקוראים בעיתונים במוספי סוף־השבוע, על הזוג שנודד בקרוואן או ביאכטה או ברגל ברחבי העולם כבר שלושים שנה, או על הבחור שניסה את כל סוגי הסמים הקיימים. אם החיים הם קצרים ואין אחר־כך דבר, למה לבזבז אותם במשרד או באוניברסיטה? למה לא להתפרע בלי גבולות, לאכול ולשתות ולעשן, ולהתנער מעבודה ואחריות ותכניות לטווח ארוך? בקיצור - לנהוג כמו אדם שאין לו אלוהים.

יש כאלה הטוענים שהרעיון הוא להשאיר את שמך אחריך, כאילו המוות קל יותר לעיכול כשאני יודעת ששמי ילך אחרי. אני מודה שיהיה נחמד להשאיר אחרי משהו, אבל אני באמת בספק אם למרקס, פרויד או איינשטיין היה קל יותר למות רק משום שהם ידעו שהשאירו חותם.

פסיכולוגים טוענים שהפחד מהמוות עובר בגיל הזקנה, כאשר ניתן להביט לאחור על חיים מלאי עשייה ולהתרווח ברוגע תוך ציפייה למוות. הרי אף אחד לא רוצה לחיות לנצח, במיוחד לא כאשר הגוף האנושי לא מתמודד בהצלחה עם זקנה מופלגת. והתשובה שלי: אז מה? לו הייתי יכולה, הייתי משלמת כל סכום שבעולם כדי להבטיח לי חיי נצח - ולו רק כדי שלא אצטרך להתמודד עם המחשבה על חוסר הקיום המוחלט.


הירונימוס בוש, "גיהינום" (פרט מתוך "גן התענוגות הארציים")



בעלי לא מתעייף מלהסביר לי שהפחד מהמוות הוא הפחד הכי בלתי־רציונלי שקיים, כיוון שזהו האירוע האחד בחיי שלא יצא לי לחוות, ומיד עם התרחשותו גם לא אהיה שם כדי להיות מודעת לכך שהתקיימתי אי־פעם. כן, אני יודעת. אז מה. עצם ההתמודדות עם רעיון חוסר הקיום ועם חוסר המודעות הנובעת מחוסר הקיום, הופכת את הקיום הנוכחי שלי לחסר משמעות באופן אבסולוטי, למשהו בעל משמעות כמו זו של פרח שקטפתי או תפוח בו נגסתי. התוצאה התיאורטית היא חוסר משמעות מוחלט לחיי.

אני מצטערת על שלא נולדתי למשפחה דתית, כי עכשיו כבר מאוחר - רק שטיפת־מוח אינטנסיווית תוכל לגרום לי לפתח אמונה באיזשהו גורם מטאפיזי. נדמה לי שלו הייתי אדם מאמין, היתה ההתמודדות עם המוות קלה עלי אלף מונים.

משום מה, חבריי הלא־מאמינים לא מוטרדים כהוא זה מהמוות. הם מקבלים אותו כרע הכרחי, כאירוע שאין לנו שליטה עליו, שאין טעם לדוש ולדון בו. ואני לא מבינה - איך אפשר? הרי חוסר הקיום הסופי מעיב בהכרח על הקיום הרגעי, וכיוון שחיינו סובבים סביב הקיום הרגעי, כל דבר העלול להעיב עליו משפיע ישירות על היום־יום ההווה. לא?

ואולי זו מציאות הפיגועים הישראלית ששינתה את תפיסת המוות אצל אנשים? שרירותיות הפיגוע מחזקת את תחושת השרירותיות של המוות, ויכולה להקצין את תחושת חוסר התוחלת של הקיום; אבל מה שאני רואה בארץ היא תופעה הפוכה - כדי להמשיך בחיי היום־יום, שרירותיות המוות מוכחשת ומודחקת, כך שלמעשה מישראלים היום נחסכת ההתמודדות הטריוויאלית עם רעיון המוות. ישראלי שיתעמת עם מושג המוות הרי ייתקף חרדה קיומית, לא ייצא מהבית מחשש לפיגוע, לא יעלה על אוטובוס ולא ייכנס למרכז קניות.

אז כנראה שהאירי צדק. אני חושבת שבשביל האתאיסט, המוות הוא מושג שלא נתפס על־ידי התודעה, מושג שלא ניתן באמת להתמודד איתו באופן שפוי. האם מה שמחזיק את שפיות דעתנו הוא באמת אותו שביב אמונה המבטל את קיומו של אתאיזם אמיתי? האם, כדי לעבור את הלילה, אנחנו מרשים לעצמנו - למשך שבריר שניה - להאמין בחיים שלאחר המוות? לשכוח לרגע את התולעים ואת הביולוגיה? כי אני לא. ואני תוהה איך ניתן לשמור על שפיות הדעת בהיעדרה המוחלט של אמונה.

פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  הכחשה • שוטה הכפר הגלובלי • 3 תגובות בפתיל
  חרדת מוות • אפופידס
  אפשר להאמין • מינקפופ
  רבי נחמן מברצלב היה אומר לא להתיאש • האייל מברסלב • 4 תגובות בפתיל
  שלוש הערות • דב אנשלוביץ • 33 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • חולד חקרן
  מאמר יפה • easy • 64 תגובות בפתיל
  ומה המסקנה? (מפליא שבעלך לא גילה לך) • יחזקאל • 11 תגובות בפתיל
  "Life sucks, and then you die" • אביב י. נאבק באסמבלר
  אי אימונה היא עוצמה • point618
  רק ליפול על גן עדן • גידי אהרונוביץ האייל העיוור • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • פלאי גרייצר • 2 תגובות בפתיל
  פילוסופיה בגרוש. • גלעד ברזילי • 19 תגובות בפתיל
  שלושה כשלים במאמר • אסתי • 27 תגובות בפתיל
  עבור 9.99 בלבד, • האייל האלמוני
  על הקשר בין מוצארט לבין הפירמידות לבין חיי נצח • חיים קפון • 17 תגובות בפתיל
  פחד מוות • ניצה • 3 תגובות בפתיל
  המוות ואני • כליל החורש נאורי יצא מסבך אחד • 4 תגובות בפתיל
  זהירות: חיי נצח גורמים לדיכאון • מיאתה • 49 תגובות בפתיל
  תגובה • shabi • 9 תגובות בפתיל
  תרופה למוות • גל בצר • 55 תגובות בפתיל
  בתגובה ל Had • shabi • 4 תגובות בפתיל
  החיים כמימד של הקיום הכללי • אדון חרדון • 14 תגובות בפתיל
  לכל הפיסיקליסטים • shabi • 6 תגובות בפתיל
  מאדי ודיוויד • עדי • 4 תגובות בפתיל
  המוות והאתאיזם - הילכו יחדיו? • אבי • 24 תגובות בפתיל
  מי שטוען שאיננו מאמין עושה מעצמו בדיחה • דר' איתן הירש • 8 תגובות בפתיל
  האדם צריך משמעות • חיימון • 2 תגובות בפתיל
  מעט שמן למדורה • האייל הדואלי • 5 תגובות בפתיל
  ה''אין'' ישנו • רון בן-יעקב • 19 תגובות בפתיל
  ה''אין'' וה''יש'' • דפנה • 2 תגובות בפתיל
  איך לשרוד לאחר המוות... • שועל
  כמה שכל !!!! • יוני • 2 תגובות בפתיל
  לא פחד ממוות -- פחד מאין משמעות • אורי • 2 תגובות בפתיל
  צרת רבים... • חגי • 3 תגובות בפתיל
  התאומות הסיאמיות מאיראן • אסתי • 38 תגובות בפתיל
  טוב, הנה דעתי • יוני • 2 תגובות בפתיל
  בחזקת קיים • בלהה • 28 תגובות בפתיל
  התמודדות עם המוות • דודו מזרחי • 8 תגובות בפתיל
  שיתוף • קבקה דקלה • 2 תגובות בפתיל
  רציונל שמשחק ברגש • האייל האלמוני • 91 תגובות בפתיל
  האימה • עידו
  האמונה ביסודו של האדם • נוריאל
  ללא כותרת • בנימין
  אין חיים לאחר המוות • עופר
  כל עוד הנר דולק- אפשר עוד לתקן • מיכל • 2 תגובות בפתיל
  בודהיזם • צ'וק
  attitude towrd death • yael
  ללא כותרת • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  המוות • ''ghost dog'' • 7 תגובות בפתיל
  כמי שחזר מהמות • איציק • 3 תגובות בפתיל
  באמת רוצה להבין .... בישביל לקבל תובנה צריך לצאת מדעתך • מתוודע ....

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים