המשיח מאיזמיר (חלק א') | 1531 | ||||||||||
|
המשיח מאיזמיר (חלק א') | 1531 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לאלון שלום אכן מפתיע ואולם ההיבט הזה לא נחקר עד עכשיו למרות שעברו עשרות שנים מזמן פרסום יצירת המופת הגדולה של שלום כעולה מכותר הספר ומכותר המשנה שלו קרי היסטוריה חדשה ובלתי מצונזרת של היסוד המיני במיסטיקה המשיחית היהודית הספר בוחר להתמקד במימד המיני המימד המיני לגיטימי בדיוק כמו כל מימד אחר וכשם שניתן היה בהחלט לכתוב על השבתאות מן המימד הכלכלי או מן ההיבט המטאפיזי כך יש מקום לכתוב גם על ההיבט הסקסואלי אין כמובן כל מניעה שמחברים אחרים יבחרו להתרכז באספקט זה או אחר של התופעה סביר להניח שאדם שיבחר לכתוב על המימד הכלכלי בהבנת השבתאות לא יתקל בביקורת שתטען מדוע בחרת לכתוב רק על כך לעומת זאת עובדה היא שכאשר ספר יוצא והוא מבקש להתמקד ברצינות ובהרחבה באספקט המיני טוענים נגדו מיד כי כל מבוקשו סנסציוני ורייטינגי המין מהווה חלק מהותי מן החוויה האנושית ומהותי לא פחות מן התופעה המיסטית והמשיחית ביהדות הנסיון לטעון כנגד ספר מדוע הוא מתרכז במימד זה בלבד מהווה חלק מטענת ריאקציה שמרנית והוא עשוי לענות על שאלתך הקודמת; כיצד זה לא עמדו על עניין זה עד כה התשובה - העניין צונזר והודחק הכתבים נשרפו והועלמו הפרשה הושתקה לעתים גם באלימות ובאיומי רצח והיו לא מעט גורמים ואינטרסים שהדחקה וצנזורה כזאת שירתו את מטרתם חבל שבמאה העשרים ואחת מגמות כאלה של הדחקת הנושא עדיין תקפות כל כך במציאות התרבותית הישראלית הנאורה לכאורה |
|
||||
|
||||
עוצמות השיעבודים של הזכר לייצריו (הרבים - שכולם בעיני רעים לטבע ולאנושות) נראים לי גדולים. הדבר היחידי שהתקדם, אבולוציונית אצל הזכר הוא הדעת/השכל שמופעלים/מופרעים לרעה. כי פיזית, ביולוגית, רוחנית, נפשית ומוסרית - אבולוציונית הזכר עדיין בעבר הרחוק מאד (מאד). רק גברים מבינים ,בעניין המין, זה את זה. וחבל שדווקא "עבדי הייצר" מנהלים (בכוח ייצר השליטה) את העולם. וגברים "יודעים את נפש בהמתם" תרתי משמע. הטסטוסטרון מעביר אותם על "דעתם" כאשה לא הייתי נותנת לעניין המיני משקל יחודי אלא כחלק מצבר רב של גורמים שיחד נתנו עזרה בדחיפה לכיוון התנהלות זה או אחר. או שהצבר הרב של גורמים מספיק -יחד להוביל לכיוון זה או אחר. נשים עוברות טראומות של כאבים באזור המין (לידה, מילה) והן לא משנעות בגלל זה את כיוון העולם ממסלולו). הגורמים הרעים העיקריים שמשנים/מפריעים את חייה של אשה הם דווקא פשעים התערבות הגברים החצופה בחייה ובענייניה של האשה ומוסר כפול נגדן (בשם סוגי הדת/ות שהמציאו הגברים ) או חולשתן הפיזית בעולם הרע של התקופה הפטריארכלית הזו שהביאה לעולם רק רוע ורשע. |
|
||||
|
||||
אלי, שלום. אני קוראת המון תגובות שלך באתר הזה בימים האחרונים, והיה חשוב לי לומר משהו על הקשר בין סופר לספר. ברגע שספר יוצא לאור, הוא הופך להיות נחלת הציבור. הוא עדיין, כמובן, ספרו של הסופר, אבל כמו ילד שצריך לתת לו להסתובב לבד, צריך לקחת בחשבון שליצירה המוגמרת יש חיים משלה. מטבע הדברים, העולם הוא פלורליסטי. יש אנשים שיאהבו את הספר שלך מאוד, יש אנשים שמאוד לא יאהבו אותו, ויש אנשים שיהיו אדישים אליו. כמו *לכל* ספר או שיר או יצירה אחרת. למה אתה מרגיש כזה צורך להתגונן? אז מה אם לאנשים יש מה להגיד? יכול להיות שהביקורת לא מוצדקת, ואז מה אכפת לך? אז אנשים מדברים שטויות באינטרנט, אז מה? ואם הביקורת מוצדקת (וגם זה יכול להיות, אפילו בחלקה), אולי המאמץ הזה להתגונן בלי הרף מפני אנשים באינטרנט שאתה כלל לא מכיר, מונע ממך לקבל את הביקורת בצורה בונה ולהשתפר כאדם וכסופר? כשאיש אקדמיה כותב מאמר והמאמר נדחה, כשמחזה או יצירה מוסיקלית נדחים בבוז, אפש לעשות עם זה מה שרוצים. כמה פעמים קראת על מלחין או מחזאי או כוריאוגרף מתראיין בעיתון ומוחה ברעש גדול נגד הקהל על שהעיז לא לאהוב את יצירתו? זה מזכיר לי את הציורים המופשטים שלידם כתוב טקסט של האמן שמסביר אותם ובלי הטקסט אי אפשר בכלל להנות מהציור. אז מילא בציור, שמדבר בשפת האמנות, אבל בספר? הספר דיבר בשמך. עכשיו ה"ילד" שלך בעולם הרחב. תן לאנשים להתרשם ממנו בעצמם. אין טעם ללוות מוצר שנועד להיקרא - כדיאלוג בפני עצמו בין הקורא לספר - בפרשנות בלתי פוסקת בגוף הסרט. אני לא מנסה חלילה להניא אותך מלהגיב, אלא להביא אותך לחשוב אם ההגנה הנמרצת שלך על הספר נחוצה, או מועילה, או לעניין בכלל. אם הספר טוב ואיכותי, הוא יסתדר בעצמו, גם בלעדיך. |
|
||||
|
||||
המציאות היא דיאלוגית: "אין ויאן" הסיניים. עד שהתגבשה פילוסופיה דיאלוגית במאה ה-19, הבין זאת טוב מאחרים אפלטון ולכן את הפילוסופיה שלו ניסח בדיאלוגים. היהדות עומדת על דיאלוג בין המאמינים לה'. דקרט כתב שקריאת ספר היא למעשה דיאלוג עם המחבר. אם המחבר מוכן לקיים דיאלוג עם קוראיו - אין טוב מזה. שבתאי צבי מעניין אותי וכך הגעתי למאמר ולדיון ארבע שנים לאחר שהתחיל ואני מקיים איתו דיאלוג שהרי ספק אם קוראי המאמר יגיבו. לשבתאי צבי היה דיאלוג עם טבח חמלניצקי באוקראינה. לכל היהודים אז היה דיאלוג עם הטבח. לשבתאי צבי היה פתרון ציוני אלא שהיהודים לא היו אז בשלים לפתרון הציוני ולכן הוא התקבע בזכרון הלאומי היהודי כנביא שקר. לאמיתו של דבר הוא היה נביא אמת שכדי לקרב את הגאולה בחר באמצעים סנסציוניים להכשיר את הלבבות. אמצעים אלה הכשילו אותו. |
|
||||
|
||||
קראתי איפשהו, מתישהו, שכמו שהוא קרא מפורשות בשם הקב''ה שבתאי צבי גם עודד, תמך ויזם אורגיות של מין אנאלי, כדי לחזק את גישת ההתרסה שלו נגד מה שמקובל מוסרי ומותר |
|
||||
|
||||
עצם העובדה שהרמח''ל היה שבתאי נוגדת את קרקע המציאות שעפרה הינו הדיו בו כתובים ספריו - ספר קנאת ה' צבאות הינו תזה מלאת זעם עצור כלפי שבתאי והשבתאות, דרכו של הרמח''ל המשלבת באופן גאוני והרמוני עד להפליא את השכלתנות המסודרת וההנהגתית של האלוהות לפי הרמב''ם עם קבלת האר''י עמוסת הבעיות בעת שאנשים חסרי נוזל מוחי הוגה בה. אינה מותירה אף מקום קצר טווח לקצה של מחשבה רופפת זו, כתביו הקבליים כמו זוהר תניינא ודבריו אודות תרין משיחין הינם חיצוניים ממנו בהחלט וכמובן שכל מי שמתיימר לכתוב על אדם בלתי נתפס זה חייב לגשת אל ספריו וקטעי יומניו וכך כתב לרבו המהר''י בסאן לשוני לא מדוייקת - עינו במקור ''אמנם דברתי על מציאות המשיחים וסדר ענינם אך לעולם לא דיברתי בקץ'' |
|
||||
|
||||
הרמח''ל ממש לא היה קשור לקבוצה טמאה זאת. רבי יהונתן למרות שנחשד, בסוף חזר בו רבי יעקב עמדין והודה שהטעו אותו אנשים רעים שרצו לסכסך. תלמד קצת. |
|
||||
|
||||
כיצד הופכים אדם שרצה לנצל את היות הסולטן מעוניין שיהודים מכל אירופה יבואו לאימפריה שלו ובהזדמנות זו יאכלסו את הארץ תהיה שיבת ציון שניה. והעניין והקשר לביטוי לימות-משיח הוא רצה לגאול את הנשים מהחסות והבעלות והשליטה והשימוש בלעדית של הגבר על חייהן ועל גופן. צבי החליט שנשים שוות בכל לגברים והן חופשיות לנהוג בגופן באופן עצמאי כמו כן יש להן זכות להתנהל בשויון כמו הגברים בבית הכנסת והחל ללמד (לעיניהם המזועזעות של השובניסטים) אותן תורה.כל היתר הם המצאה .של המתנגדים מוציאי הדיבה. הוא ואנשיו היו תמימים צדיקים גמורים ומבורים למטרתם. מעולם לא היוו איום על מתנגדיהם וחבל. אילו פגעו במתנגדים ורדפו אותם עד חורמה עם ישראל כןלו היה נשכר והיתה שיבת ציון כבר באמצע המאה ה-17. עלינו ללמוד ממקרה זה בימינו ולרדוף את הרבנים עד חורמה והרבה הרבה למעלה מזה. הגיע הזמן שנחבל את המעמד והתפקיד הזה או נשנה המון בו בשיתוף שוויוני ותחת הסמכות הנשים. וככה תושלם שליחותו של שבתאי צבי |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |