ועדת החקירה: המעבורת התרסקה בשל ניהול כושל, להמשיך בטיסות 1590
הוועדה שמונתה לחקר נסיבות התרסקות "קולומביה", בה נספו שבעה אסטרונאוטים ובהם אל"מ אילן רמון, פירסמה היום (ג') את מסקנותיה הסופיות.

הוועדה קובעת, בדו"ח בן 200 עמודים שפרסמה, כי מעבורת החלל "קולומביה" התרסקה עקב פגיעת גוש קצף באחד מאריחי הבידוד של כנף המעבורת כבר בשלב ההמראה, אולם הסיבה האמיתית לאסון נעוצה ב"תרבות של ארגון לקוי" אשר פשתה בסוכנות החלל האמריקאית. לדברי החוקרים, הכשלים שהובילו להתרסקות הקולומביה היו לוח זמנים צפוף, "רעב" לתקציבים ואמצעי בטיחות שאינם מספקים.

למרות הביקורת אמר ראש הוועדה אדמירל (במיל.) הרולד גהמאן: "לו חשבנו שהמעבורת אינה בטוחה, היינו אומרים זאת. זה לא אומר שאין דברים רבים שיש לעשות כדי לשפר את בטיחות המעבורת ... אבל לו חשבנו שהמעבורת אינה בטוחה באופן בסיסי, היינו אומרים זאת".

נאס"א מתכננת להחזיר את צי המעבורות לשירות באביב 2004, כדי לשלוח אנשי צוות וציוד לתחנת החלל הבינלאומית.
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
CNN
דו"ח - באתר ועדת החקירה
מעבורת החלל "קולומביה" התפרקה - עדכון חדשות באייל הקורא
נאס"א - סוכנות החלל האמריקאית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

166452
התרבות פשתה, לא פשטה.
תוקן, תודה. 166455
גוש קצף 166515
מה עשה שם גוש קצף??

האם הגושים האלה הם מה שרואים בצילומי המראות המעבורת, כל הפתיתים הלבנים האלה?
גוש קצף 166554
מעכשיו אזהר יותר כשאני מתגלח. מי יודע למה יכול לגרום גוש קצף סורר.
גוש קצף 166562
תזהר!
גוש קצף יכול להוריד לך אריח קרמיקה מהקיר!
גוש קצף 166593
מכל הדלק החיצוני של המעבורת מכיל כמויות גדולות של חמצן ומימן נוזליים. כדי להקטין את כמות הקרח שמצטברת עליו בזמן ההמתנה להמראה הוא מצופה קצף מבודד.

הדוח מדהים 166662
200 עמודים של PDF, צבעוני עם המון תמונות ואיורים.
166737
g-d gave the human beings the earth and he is in charge of the skies. why do they need to go up to space are they planning to live there?
נכון. 166743
על זה נאמר שאם אלוהים היה רוצה שנטוס לחלל, הוא לא היה מפוצץ את הקולומביה.
נכון? 166767
אם זה אמור להיות מצחיק, החמצתי ועם טובה ומאור הסליחה.

על-פי אותו הגיון מוצק של נסתרות-דרכי-האל-אבל-כשזה-מתאים-לי-אני-מה-זה-מפענח-אותו קיבלנו מקטנות ועד גדולות, מהמזוזות החסרות שגרמו לאסון הבונים ו-"ראש ממשלת ישראל ממלא תפקידו מכח צו אלוקי"‏1 עד למגדלי התאומים.

1 ציטוט שנחרת בזכרוני, נאמר ע"י תלמיד ישיבה צעיר ואינטליגנטי בערך ב-‏12 לנובמבר 1995.
נכון? 166786
לא פרשן מאור אנוכי, אבל אני חושב שהוא לא ניסה להיות מצחיק כמו שהוא ניסה לכתוב תשובה צינית וקצת מרירה למה שכתבה tovah בתגובה 166737. אני חושב שמאחורי הציניות מסתתרת כוונה זהה לזו שלך.
נכון? 166798
קיבלתי, וזה נשמע הגיוני - תודה. מפרשי-אלוה מכל סוג ומין לגמרי מוציאים אותי מכלי, וזה בד''כ ממש, ממש קשה להוציא אותי מהם. (אם יורשה לי להעיד על עיסתי, אני יצור נוח לבריות באופן כמעט חולני).
נכון? 166811
מעניין. למה דווקא מפרשי-אלוה מוציאים אותך מכליך? אתה מאמין שיש דבר-אלוהים שהם "מעוותים"? האמירות שמיוחסות לאלוהים עצמו (ללא הפרשנות) לא מספיק מרגיזות? אם אותם דברים נאמרים ללא ייחוסם לאלוהים, זה בסדר? משהו אחר?
נכון? 166822
יש בזה שילוב של כמה דברים: האמירות המיוחסות לאלוהים מרגיזות, פלוס הצביעות בלומר "טוב, קטונתי מלהבין" כשלמעשה אלוהי אחר אין לפרשן הסבר טוב, פלוס השחצנות הנרמזת מיכולתו של הפרשן לפענח נסתרות, פלוס ההגיון המעוקם והסלקטיבי שלרוב נלווה לפרשנויות, פלוס חוסר היכולת המוחלט (כמעט תמיד) לטעון נגד הפרשנות, ובטח עוד כמה דברים שאני מרגיש אך קשה לי לתאר.

אוה, וגם: המשא ההיסטורי הכבד של מעשי-נבלה שנעשו בידי יודעי-כוונת-אלוה מטעם עצמם. לא שלא נעשו זוועות גם בלי זה, אבל נראה לי שלאמונה דתית נחרצת יש משקל לא קטן בפרקים המכוערים של ההיסטוריה. וכן, יש מן הסתם חוסר-צדק מסויים בכך שאני מפיל את המשא הזה על כל שוטה שחושב שהוא יודע למה נהרגו ילדים בצומת הבונים.

אני נוטה להתכעס גם כשהמסקנה הפרשנית עצמה איננה מרגיזה, ומכאן שלדברים האחרים שציינתי יש משקל לא מבוטל. ומצד שני, לא *רק* מפרשי-אלוה מרגיזים אותי, אבל הם בהחלט מצטיינים בזה, כנראה בשל השילוב הקטלני של מידות שאינני סובל.

ולא, אני לא מאמין שיש דבר-אלוהים שהם מעוותים. אבל זה לא בהכרח קשור; אני סבור שגם מאמינים נבונים לא יכולים לסבול פרשנויות למעשי-האל וכוונותיו.
נכון? 166904
אני מכיר את ההרגשה. גם אני לא מצליח לחמוק ממנה בד''כ. רק שנדמה לי שהיא נובעת מתפיסה לא-נכונה שלנו את האמירות, שנוצרת בגלל בחינה שלהן בכלים לא-מתאימים. אמירות מסוג זה מבוססות על חשיבה מיתית, לא-מושגית, וככאלה אינן מנסות לעמוד בקריטריונים של היגיון מודרני. גם המטרה שלהן אינה בדיוק ''הסבר למציאות'' כפי שאנו תופסים אותן, אלא ערבוב של הסבר כזה, יחד עם חיווי אמוציונאלי וצידוק-הדין.

בכל מקרה, אני חושב שיש להן ''שיטה'' פנימית, ששונה מההיגיון, ושהן נתונות לשינויים (אם כי לא באמצעות טיעונים, זה ערבוב מין בשאינו מינו).
נכון? 166981
ראשית אנסה לסייג קצת את דבריך. במקרים מסויימים תחושתי היא שהפרשן לא פועל מתוך חשיבה מיתית או אמונה אמיתית כלשהי בדברי עצמו, אלא מתוך אופורטוניזם צבוע גרידא. זה לדעתי המצב עם חלק מהמטיפים הנוצריים וחלק מהפוליטיקאים בארץ, למשל. אבל אני מסכים שהללו אינם נושא מעניין לדיון.

לגבי הפרשנים ה-"כנים", המונעים מכוחה של חשיבה מיתית ולא-מושגית‏1, הקושי שלי הוא כזה: אינני יכול לדמיין תהליך רגשי או אפילו מסגרת מוסרית שיוביל אותי מנקודת המוצא: "אלו טענות אמוציונאליות שלא מנסות לעמוד בקריטריונים של היגיון מודרני" אל הנקודה שאליה נדמה לי שאתה מנסה לחתור, שבה אני גובר על או מדכא את הרגשות השליליים והרצון להפריך את הפרשנות הכל-כך פסולה בעיני.

האם כוונתך דומה למצב שבו איננו כועסים על תינוק שאינו מבין את מעשיו?

1 אני מודה שאינני מבין מהי "חשיבה לא-מושגית". זה מונח מקובל? אפשר איכשהוא להסביר אותו?
נכון? 167003
1 אני יודע מעט מאוד על הנושא. בעיקרון, חשיבה מיתית, כמו גם חשיבה באמצעות מושגים מופשטים, היא כלי מחשבתי שמשמש את התרבות לחרוג אל מעבר ל"כאן ולעכשיו" של מקרה פרטי נתון. רק שבשעה שמושגים מופשטים הם "המצאה", המיתוס הוא אופן ביטוי של רעיונות כלליים במונחים של הקונקרטי והפרטי. הוא "ביטוי של ממשויות בלתי-נראות במונחים של תופעות נראות". יש לו כל מיני מאפיינים, כמו האנשה, אנלוגיות, מטאמורפוזה (קשר סיבתי שלא דרך אנליזה: בלי בידוד אספקט מסוים שהוא המשפיע, אלא א' שהופך ישירות ל-ב'), מבנה של חזרה ועוד. באמת עדיף שיעבור כאן אנתרופולוג בסביבה מאשר שאני אקשקש.

לכאורה, אם אתה מקבל את הרעיון שאותן אמירות הן פשוט סוג אחר של חשיבה, ואם (כעדותך) המסקנות כשלעצמן לא בהכרח מרגיזות אותך, הסיבות שנתת להתעוררות רגשות שליליים אינן תקפות. אנשים מסוימים פשוט חושבים בצורה אחרת ממך. אתה יכול לחשוב שדרכך עדיפה, אבל קיום דרכים שונות לא צריך להוציא אותך מהכלים.

אני מאוד לא אוהב את ההשוואה לתינוק שלא מבין את מעשיו.

במחשבה שנייה (כשאני חושב למה דברים כאלה מרגיזים אותי), הדיון קצת לא הוגן מצדי. אולי הוא דורש אינטרוספקציה שאין לך עניין לבצע כאן. כך שמבחינתי תתעלם מתגובה זאת.
נכון? 167039
סליחה עם עצבנתי בעניין התינוק - ניסיתי רק להבין, לא לטעון משהו ובטח לא להאשים.

למה הדיון לא הוגן? אין לי שום דבר נגד אינטרוספקציות, ואם אגיע לגבול של מוכנותי לחשוף, אגיד.

ולגבי הטיעון שלך בפסקה השנייה: אני מבין ומקבל אותו. אבל אם מעורבים אלמנטים שחצניים, מתנשאים, עצלים (עצלות מחשבתית) ואולי עוד אחרים, כנראה שאמשיך לצאת מכלי. לצאת מהכלים זה באופן כללי אקט שלילי, ואני באמת מתמקד כאן בסיטואציה לא אהובה עלי, אבל זה מעניין גם אותי (ואותך? כנראה שלא אף-אחד אחר...)

האמת, עלתה בדעתי תאוריה העשויה להסביר את רגישותי היתרה לטיעונים לא-לוגיים (בעיני), שאכן יהיה קצת אקסהיביציוניסטי לדון בה כאן. אפשר לצאת שנייה מהחדר.
לוגי =? אמת 167047
המשפט האחרון שכתבת "רגישות יתרה לטיעונים לא-לוגיים" קפץ לי כי הוא הזכיר לי משהו שקראתי אצל בואוסמה (זה מדיון 1539). הספר לא נמצא לפני כך שאני לא זוכר בדיוק את ההקשר. בכל אופן, הוא כתב על "השגיאה הלא-לוגית" ושאל מיד האם יש גם "אמת לא-לוגית" וענה על זה בחיוב. מכיון שרוב העיסוק שלו הוא בשפה, אז אני רק יכול לנחש שהוא אולי התכוון לזה שהשפה איננה מכשיר לוגי, אך עדיין אנחנו מסוגלים לבטא בה דברים המתפרשים על ידינו כאמיתות מסוימות.

מה זה קשור? לא יודע. סתם תחבתי אף.
לוגי =? אמת 167054
קשור, קשור. אולי. קשה לי לנחש למה התכוון בואוסמה, אבל קורה לרוב שהשפה (שלי) לא מספקת כדי לבאר טיעונים לוגיים. אבל ככה זה, שפה זה דבר יפה.
לוגי =? אמת 167118
אנחנו נכנסים אולי לרקורסיה :-)
"שפה זה דבר יפה" כמו "ציור זה דבר יפה"? (אבל, אל תתן לי להסיט אותך מהשיחה עם יהונתן שהיא הרבה יותר יפה).

אגב, הסיפור על החבר שלך שמצא אמונה, מזכיר לי "אופרת-סבון מתמטית-פיזיקלית", על מדען וגאון מפורסם. הוא עסק במעשי כשפים ואלכימיה (ואסטרולוגיה?), רקח תרופות מתולעים ועלי מנטה, חישב, עפ"י ספר יחזקאל (או דניאל?), שישו ישוב בשנת 1948, האמין שכמות המאמינים יורדת ולכן היום האחרון לגאולה הוא 3000 ומשהו, כי אז ישאר רק מאמין אחד.
איציק ניוטון? 167208
לוגי =? אמת 167110
זה קצת דוגמא לבלבול בשפה, לא? הביטוי "אמת לוגית" מבטא תקפות צורנית של טיעון (או סדרת טיעונים) בלבד. לעומתו, המילה "אמת" במובנה הרגיל מבטאת תוכן, והיא לא חייבת להיות דווקא לוגית.
לוגי =? אמת 167117
אז אולי הוא התכוון לזה, כי לטעמו צריך להבהיר בלבולים בשפה.
נכון? 167109
נדמה לי שכאשר אתה כותב שבאמירות האלה ''מעורבים אלמנטים שחצניים, מתנשאים, עצלים (עצלות מחשבתית)'', אתה ממשיך להתייחס אליהן במסגרת חשיבה לוגית שמפרידה בין טיעונים לבין פונקציות אחרות של האמירות. לדעתי, הבנה של האמירות מצריכה התבוננות בהן כהסברים, יחד עם דרך להביע את תחושת הדובר, סוג של הצדקה במובן של הרשאה-חברתית וסוג של צידוק-הדין.
אני לא מתכוון לומר שהתבוננות ''נכונה'' גוררת בהכרח את ביטול הרגשות השליליים כלפי האמירות (לפחות לא אצלי). אבל דווקא עובדה זאת מחמירה את הבעייתיות שבהסבר התחושות האלה, ועושה אותן מעניינות יותר.

אפשר לצאת שנייה מהחדר. איפה שיהיה לך נוח (אי-מייל או קפה, לבחירתך).
נכון? 167723
מחוץ לחדר הסכמתי, בגדול. בחלק מהסיטואציות העצלות המחשבתית, למשל, עדיין נראית לי כנוכחת ברקע ולא נובעת ישירות מהאמירה, אבל לא תמיד: כנראה שיש מקרים בהם מה שנראה לי כאי-רצון להתאמץ לוגית הוא תמונת-עולם קוהרנטית ושלמה עבור האחר.

ייתכן שיש כאן בעייה של כבוד. חלק (ניכר) מהפרשנים האלוהיים לא מעוררים בי הערכה אינטואיטיבית, ולא נולד בי רצון לרדת לחקרי דעתם ולגלות שם תפיסות *מעניינות* מספיק כדי לחתור תחת אלו שלי. דוגמה? tovah. דוגמה נגדית? אולי ניצה כהנא (אם כי לא קראתי די מכתביה). מסקנותיה מרתיעות אותי מאוד, אך היא בוודאי מרשימה דיה כדי שאתאמץ.
נכון? 167763
אני לא בטוח שאני מבין מדוע מי שחושב באופן לא-לוגי צריך ליצור תמונת עולם קוהרנטית, אבל זאת סתם קטנוניות מצדי.

אבל אני בכל זאת אתפס למשפט הזה. האם באמת אנחנו יוצרים תמונת-עולם קוהרנטית ושלמה? זה נראה לי לא כזה פשוט. למשל, אהבה יכולה לקרות במסגרות לוגיות? אפשר לטעון שכן, שרגשות הם ה"קלט" שאנחנו מכניסים למערכת הלוגית, ואז אנחנו מחילים עליהם את דרכי המחשבה שלנו. הפעילות שלנו מכאן ואילך, גם כשהיא נראית לא הגיונית, נעשית באותה מסגרת והיא בסה"כ תוצר של עצמת הרגשות שאנו חווים.
אבל זאת נראית לי גישה לא סבירה. אפשר לראות זאת למשל בדרך שאנחנו מתייחסים למאורעות שחלפו ואין להם את אותה עצמה רגשית עבורנו כיום – אנחנו "לא מבינים" את ההתנהגות שלנו בעבר, בשעה שאם היא הייתה נעשית באותה מסגרת היינו יכולים ליצור *רצף* מחשבתי.
נדמה לי שבמצב שאין בכוחנו ליצור רצף והבנה של פעולות (אפילו מודעות!) שלנו, לא נוכל לדבר על תמונת-עולם קוהרנטית.
נכון? 168770
הגזמתי עם "קוהרנטית ושלמה". תיארת מצב שבו מפרש-האל לא סתם מסביר למה מה שמתאים לו הוא דבר-האל ומה שלא לא, אלא שבו יש לפרשן " "שיטה" פנימית, ששונה מההיגיון" (תגובה 166904). בתגובתי התייחסתי בעצם לקיומה (או אי-קיומה) של שיטה כזו.
נכון? 272076
הנה, עוד דוגמה (תגובה 272050). מוציא מהכלים, מכל ההיבטים שהזכרת.
נכון? 272080
יש פה גל קאמבקים באייל. קודם א. הראשון, עכשיו א. עמית... ברוך השב!
נכון? 167100
ואיך זה שעוד לא אמרו שאסון הקולומביה נגרם בגלל שטסו בשבת?
מי זה G-D? 166749
זה הדי-גיי הזה שכולם מדברים עליו?
וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 166738
כולם בוודאי מכירים את הסיפור, אבל לטובת אלו שלא:

ריצארד פיינמן (פיזיקאי - זוכה פרס נובל) ז"ל היה בוועדת החקירה של הצ'אלנגר. הוא האשים את NASA באותם הדברים שמאשימים אותם עכשיו - ניהול לקוי שמעודד חוות דעת אופטימיות של מהנדסים אל מנהלים שאינם מהנדסים אשר נותנים אור ירוק לפעולות כגום שיגורים וכו'. הוא היה היחיד מצוות החקירה בעל העוז לעשות זאת (הבחור היה נודניק לא קטן).
בסופו של דבר החלק של הדו"ח שכתב פיינמן נערך מחדש (סורס) הוצא מהדו"ח הסופי והושם כניספח לדו"ח (נקבר ברמה אופרטיבית).

הניספח: http://www.virtualschool.edu/mon/SocialConstruction/...

ציטוט מעניין:

If a reasonable launch schedule is to be maintained, engineering often cannot be done fast enough to keep up with the expectations of originally conservative certification criteria designed to guarantee a very safe vehicle. In these situations, subtly, and often with apparently logical arguments, the criteria are altered so that flights may still be certified in time. They therefore fly in a relatively unsafe condition, with a chance of failure of the order of a percent (it is difficult to be more accurate).

Official management, on the other hand, claims to believe the probability of failure is a thousand times less. One reason for this may be an attempt to assure the government of NASA perfection and success in order to ensure the supply of funds. The other may be that they sincerely believed it to be true, demonstrating an almost incredible lack of communication between themselves and their working engineers.

וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 166762
אני לא יודע אם הנספח של פיינמן "נקבר ברמה אופרטיבית" יותר משאר הדו"ח, ודי בטוח שמה שכל העולם זוכר מהחקירה הזו זה את פיינמן מדגים את אובדן האלסטיות של טבעת-O באמצעות כוס עם מי קרח בשידור חי (זה היה חי, נכון? בכל אופן זה שודר המון).

מה שבטוח זה שכל ועדת-חקירה, ובעצם כל קבוצת אנשים שמנסה להשיג משהו, צריכה אחד כזה, פיינמני, שחושב ופועל ואין לו כח לגללי-שוורים ותהליכים רשמיים.

וחזרה לענייננו: הנקודה הקשה היא שהתהליכים שגורמים לאנשים לעוות קצת את המציאות ואת דעתם עליה כדי "לצאת בסדר" נובעים באופן טבעי מהדינמיקה הארגונית כמעט בכל מקום. זה אתגר לא קל בכלל לארוג לתוך המרקם של ארגון גדול תרבות אנושית או נהלים שינטרלו, או יחלישו מאוד, את האפקט הזה. האם הדו"ח החדש מציע גם פתרונות כאלה?
וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 166808
פתרון אחד, למשל, הוא פשוט להפסיק את מעורבותה של נאס''א בפרוייקטים מאויישים בחלל. אבל זה אולי קיצוני מדי עבור הרומנטיקנים שבקהל, שחושבים שאולי אם נקריב עוד כמה עשרות אנשים מוכשרים במשימות חסרות-הערך המדעי האלה, נוכל כולנו לטוס למאדים לחופשה.
לא נכון! לא נכון! לא נכון!!! 166877
הטיעון: "במשימות חסרות-הערך המדעי האלה" הוא לא נכון הסטורית.

תוכנית החלל המאויישת היא למעשה אחת משני הסיבות לעליונות המדעית של ארה"ב כיום. היא אחד הגורמים לכך שאתה כותב שטויות לא מבוססות באייל הקורא, למשל.

אני לא מדבר על הטפלון, ולא על ההבל. אני מדבר על מעגלם משולבים.

החברה הראשונה שמכרה מעגלים משולבים היתה חברת פיירצ'ילד - חברת אופטיקה שלקחה הימור על טכנולוגיה לא ידוע שכמה מדענים רצו ליישם. היתרון על הטכנולוגיות המוכרות באותו זמן היה פשוט - אלקטרוניקה מבוססת שפורפרות תפסה יותר מקום. לא היתה לטכנולוגיה הזו שימוש בשנות ה60, מכיוון שלא היה הרבה שימוש באלקטרוניקה, חברות המחשבים לא היו מעוניינות בטכנולוגיה הזו כי היא היתה יקרה מדי, היתרון מבחינת ביצועים\מחיר לא היה קיים, באותו זמן.

רק בשני מקומות השתמשו בטכנולוגיה הזו: בתוכנית אפולו (היה צריך מחשב קטן, יחסית לחשב חישובים באליסטים שונים לניווט) ובטילים באליסטים (בקרת מסלול בזמן אמת).

השימושים הראשונים לטכנולוגית קצה הם בדרך כלל שימושים צבאיים (נו, אף אחד לא מת מזה). תוכנית החלל היא למעשה המקום הראשון שבו ניתן לעשות שימוש בטכנולוגית קצה למטרות אזרחיות.

איזה מהשתיים אתה מעדיף?
ריבוי סימני קריאה לא עושים אותך צודק. 166890
בנוסף, לא הצלחת להצדיק את טענתך בטיעוניך.

לצורך הדיון, אניח כי אתה צודק לגבי הרקע ההיסטורי: החברה הראשונה שמכרה מעגלים משולבים מצאה רק שני שווקים למוצריה: הצבא, במסגרת פרוייקטי הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים, ובמסגרת תוכנית החלל.

עדיין לא הראית מה תרם לכך כל עניין הטיסות המאויישות. גם טיסות לא מאויישות היו נהנות מן המעגלים המשולבים, והם היו קריטיים עבורן - גם בהן עלות העלאת כל קילוגרם של חומר לחלל, לא-כל-שכן למסלול, היא אסטרונומית. גם לטילים שלהן היה צורך בבקרת מסלול בזמן אמת.

בנוסף, גם אם הייתי מסכים כי הטיסות המאויישות תרמו להתפתחות המעגלים המשולבים _אז_, הרי שאין בכך לומר כי יש להן מקום _כיום_. אולי תם זמנן של הטיסות המאויישות, כעת כשאין עוד מקום לתחרויות אגו יקרות בין-מעצמתיות? אולי עדיף להשקיע את המשאבים בחקר-חלל לא-מאוייש? גם בו יש אתגרים טכנולוגיים לא מבוטלים, והוא עלול להזניק, למשל, את חקר הבינה-המלאכותית עשרות שנים קדימה, בעוד שהדגש על טיסות מאויישות מונע דחיפה כזו.

אולי אם יפסיקו את הטיסות המאויישות עכשיו, יוכל נכדך לצעוק על נכדתי שיהיה זה מטופש לעבור לטיסות מאויישות, שהרי הן היו מונעות ממנה לכתוב שטויות לא-מבוססות באייל המדבר?

וגם אם נניח שהטיסות המאויישות הן מאד חשובות וחיוניות מבחינה מדעית עכשיו, מדוע על נאס"א להשקיע בכך? הרי נאס"א, כמערכת, הוכיחה שוב (צ'לנג'ר) ושוב (קולומביה) את יכולתה להקריב אנשים מוכשרים, יקרים עד מאד, על מזבח לוחות זמנים לא-ריאליים. אולי יש לעצור את התוכניות המאויישות של נאס"א לפחות למספר עשורים, עד שניתן יהיה לפתח שם תרבות בטיחותית מתאימה, ובמקום זאת לתת לארגונים אחרים, כמו זה של אירופה, זה של רוסיה וזה של סין, להנהיג את הטיסות המאויישות?

או שתמונת דגל ארה"ב מתנופף בגאון על גבי הגבעות האדומות של מאדים קודמת לכל?
Ok, זה יותר רציני. 166903
1) לא ברור מה היה קורה לתוכנית החלל ה"אזרחית" אם לא היו טיסות מאויישות בשנות ה60 - הטכנולוגיות, סביר להניח, היו פחות ידועות לציבור, וגם סביר להניח שהטכנולוגיות הללו היו נשארות מסווגות - לא היינו רואים אותם 10, 20 , או 50שנה בשוק האזרחי.

2) האם טיסות מאויישות הכרחיות כיום? אני לא יודע, נדע עוד 30 שנה. אולי. היסטורית, התשובה הסבירה היא "כן".

3) איפושהו (אולי בין סימני הקריאה..) נאבד הטיעון המרכזי שלי: האלטרנטיבה למחקר הטכנולוגי שNASA מספקת הוא מחקר צבאי.

אני מעדף רומנטיקה עיוורת על אלימות, ואתה?
Ok, זה יותר רציני. 166911
1. הציבור נראה מעוניין בתמונות מעניינות מהחלל לפחות באותה המידה שהוא מעוניין בתמונות של אסטרונאוטים בחלל. לולא היו שולחים אסטרונאוטים, היה תקציב לעוד תמונות, אולי איכותיות יותר. אולי לך "סביר להניח שהטכנולוגיות הללו היו נשארות מסווגות," לי ממש לא. תן לי דוגמה לטכנולוגיות בעת המודרנית שנשארו מסווגות פרקי זמן כאלה (יותר נכון לומר, לא נגישות לציבור הרחב - הטכנולוגיה הזו הרי קודמה על ידי מדענים, מן הסתם הידע היה בכתבי-עת אקדמיים, ולא היה ניתן לסווגו כבעת מלה"ע השניה).

2. כלומר, מה שהיה הוא שיהיה? נתעלם מן ההקשר, טיסות מאויישות היה טוב, אז יהיה טוב?

3. אם אתה מנסח את הטיעון ככה, אז:
א. אין לו קשר ברור לטענתי המקורית, עליה כה התקוממת. (כזכור, התנגדתי למשימות המאויישות, לא למחקר החלל של נאס"א באופן כללי)
ב. הוא לא ממש נכון. מחקר פיסיקלי של אנרגיות גבוהות הביא לפיתוחים טכנולוגיים מעניינים (WWW), וייתכן שהיה מביא גם להתפתחות בחזית הזו. המקדמים העיקריים של מחשוב-על בימים אלה אלו דווקא סימולציות פיסיקליות כבדות, ולא מן-הנמנע שמחשבי-העל של היום יהפכו למחשבי-הקצה של המחר. ובל-נשכח כי הטרנזיסטור הומצא מלכתחילה כתוצאה ישירה מן הצורך של חברת הטלפון האמריקנית ברכיבי מיתוג קטנים ויעילים יותר. גם הם יכלו לדחוף בכיוון הזה.
ג. אחת הסיבות שאני יכול לכתוב את השטויות הלא-מבוססות שלי באייל היא כתוצאה מרשת האינטרנט, רשת שפיתוחה החל על-ידי מכון המחקר המתקדם של משרד הבטחון האמריקני. ברשותך, אעדיף שלא לכרות את הענף עליו אני יושב.
כל זה נכון, פחות או יותר.. 166953
אבל טענתך המקורית היתה שלא היה ערך מדעי לטיסות מאוישות.

לדעתי היה.

אני בהחלט חושב שהעלת נקודות מעניינות. מחקר אקדמי בהחלט הוליד כמה תוצאות לואי מעניינות, והWEB (למרות שהקשר להולדתה ולמאיץ החלקיקים בשוויץ הוא, במקרה הטוב, נסיבתי בלבד) היא דוגמה מעניינת.

דוגמה שלא חשבתי אליה היתה ההאבל, שאליו אתה מתייחס - אשר לא עבד כששוגר לראשונה ותוקן בחלל - ע"י אסטרונאוטים. אם הטיעון זה משמעותי מספיק לצורך הדיון אני לא יודע - יכול להיות שאפשר היה לבנות עוד האבל - אשר היה עולה פחות מעוד טיסה מאויישת.

לגבי טכנולוגיות מסווגות כן או לא, אני אתן דווקא את הדוגמה שאתה משתמש בה - מחשבי על. עד לא מזמן כדי לקנית אחד (של קריי, נניח) כזה היתה צריך לעבור מסכת של עינויים בירוקראטים הנובעים בדיוק מהפחד של הממשל בארה"ב משימוש צבאי בטכנולוגיה הזו - עם המוליכים של פיירצ'יילד היו משמשים אך ורק לבקרה על טילים באליסטים - אני לא בטוח שניתן היה למכור אותם לכל דיכפין מאוחר יותר.

דוגמה מעניינת נוספת היא טכנולוגיית הצפנה ע"י מפתח פומבי ופרטי שפורסמה בשנות השבעים, אאל"ט, בארה"ב למרות שהטכנולוגיה הזו פותחה קודם ע"י בריטניה בשנות החמישים - וסווגה. (בכלל בריטאניה היא דוגמה יותר טובה לסיווג מטופש של טכנולוגיות מארה"ב, but I digress).

נחזור לעניננו- לדעתי עניתי לטענה המקורית "שלא היה ערך מדעי לטיסות מאוישות" - עובדה היה. לא רק ערך מדעי, אלא ערך פראקטי - ולראיה העליונות של ארה"ב בשוק הסמיקונדאקטורים והשווקים הנלווים (מחשבים, תוכנה)-

אינטל היא צאצא ישיר של אותה פיירצ'לד שעליה דיברתי בתגובה הראשונה שלי.
צר לי, מר בחור, 166968
אבל במקור קראתי להפסקת מעורבות נאס"א בפרוייקטים מאויישים, וטענתי שאין להם ערך מדעי, קרי, אין להם בזה הרגע, או בתקופה האחרונה ערך מדעי. ברור מן ההקשר שדיברתי על ערך מדעי _מוסף_, מעבר לפרוייקטים לא-מאויישים. אולי לא ברור מספיק, ועמך הסליחה.

אבל גם אם נרחיב את קריאתי המקורית לפרוייקטים מאויישים בכלל, הרי שטענתך לערך-מוסף היא נסיבתית בלבד, ואפילו עבור אביו-מולידו של המעגל המשולב, הטרנזיסטור, הנסיבות היו אחרות, ושוב, אינני רואה כיצד הטיסות הלא-מאויישות לא היו מספקות אפילו לצורך זה.

עד כמה שאני יודע, עדיין יש מסכת ביורוקרטית לפני שקונים מחשב-על. מצד שני, התפתחות לא-צפויה בתחום הרישות והביזור הביאה לכך, שגופים פרטיים יכולים להרים כוח-חישוב הקרוב לזה של מחשב-על מרכיבי-מדף — לו היו מוגבלים אף יותר מחשבי-העל, לא מן-הנמנע שהייתה מגיעה העת הזו יותר מוקדם. יכולת זו, והנגישות לידע הטכנולוגי המאפשר את תכנונה, מוגש למעוניינים על גבי רשת האינטרנט, שמקורה, שוב, באותו פרוייקט קישור עלום של מכון המחקר המתקדם של משרד הבטחון האמריקני.

אתה כנראה כלוא בראיה דטרמיניסטית של ההתפתחות הטכנולוגית, ולא כך הוא הדבר. כפי שבשנות השמונים נראה לאנשי המדע הבדיוני שעתיד המחשבים הוא בממשקים גומאי-כל, דבר שבינתיים מבושש לבוא, וכפי שבשנות החמישים(?), בכתבו על מחשב-העל מולטיבאכ, פיספס אסימוב לחלוטין את נושא ההתפתחות המהירה של ממשק המחשב וכיוונו (אצלו התהליך היה כרטיסים מנוקבים -> הפעלה באמצעות קול), לא קל כלל-וכלל לקבוע מה יוביל לאן.

מה שמתמיד הוא היכולת האנושית לעמוד מול אתגרים, בסופו של דבר. השאלה היא האם האתגר שצריך להתמקד בו, ולהשקיע בו כל-כך הרבה מאמץ, בתחום החלל, הוא האתגר של חיים אנושיים בחלל, שהוא בעייתי מאד וגובה קרבנות, במיוחד לאור מדיניות הבטיחות המפוקפקת של נאס"א, ולאור ההבדלים המגוכחים במשאבים הדרושים לכך. אולי הגיע הזמן למקד את כל כח-האדם האנושי הזה בתחומים אחרים, למשל, שיפור מערכות הבינה המלאכותית או השליטה-מרחוק? אולי כדאי להתמקד בחקר האוקיינוסים, ושם לפתח את מערכות אחזקת-החיים, במקום בו החילוץ פשוט הרבה יותר, במקרה של תקלה?
מעבר לאופק 166983
אני נוטה להסכים עם מרבית טיעוניך. יש נקודה אחת, רגשית ולא בהכרח רציונלית, שלא הזכרתם: יש למין האנושי כמיהה להרחיק-לכת ולגלות מקומות לא נודעים. ברגע שטכנולוגיה, חיתולית ככל שתהיה, נהיית נגישה, מיד קמים יחידים (נועזים? שוטים?), קופצים עליה ומפליגים אל האופק. ותמיד זה כרוך באובדן חיי-אדם. כך היה עם הספנים מגלי-העולם, עם המסעות לקוטב, עם קליפות האגוז בהן הפליגו הפולינזים, עם כל דבר.

אני *לא* אומר שזה כשלעצמו מצדיק מימון טיסות מאויישות. אבל אני לא אתפלא אם בתת-ההכרה, או בהכרה, של אנשי נאס"א והתורמים לה יש את האלמנט (הפרימיטיבי?) הזה.
מעבר לאופק 236135
לפחות על פי ואן-אלן, חוקר חלל ידוע (בין היתר גילה את הטבעת הרדיואקטיבית המקיפה את כדוה"א, ונקראת על שמו), זו בערך הנקודה היחידה שעומדת לזכות המשימות המאויישות לחלל.

לקרוא ולהתמוגג. (אין כמו אילן גבוה)
עיין ערך 167261
הקביעה המקורית שלטיסות המאויישות אין ערך מדעי תמוהה בעיניי. אתה אומר את זה על סמך ידע ממשי? אם כן, אנא שתף אותנו.

אם כבר מוזכרת פה טיסתה האחרונה של המעבורת קולומביה כדוגמה לצד השלילי בטיסות המאויישות, ראוי לציין את הצד החיובי שבה: בניסוי הישראלי (MEIDEX) צולמו, בין השאר, "שדונים" ו-"פיות".
השדונים והפיות הללו הינם תופעות מטאורולוגיות - טבעות וכתמים חשמליים (?) המופיעים מעל ברקים.
תופעות אלה נחקרו אך מעט עד כה, ונוצר הצורך לצלמן מן החלל.
בעוד שמתכנני הניסוי הציעו שיטה אוטומטית למחצה, בפועל רק צילום ידני - תהליך בו האסטרונאוט מחפש שדונים עם המצלמה - הצליח לצלמם.
קראתי על זה במקום אחר, אבל פה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2497555,00.h...) התיאור מובא ממש ממקור ראשון.

הצורך הזה במגע יד אדם הינו מאד מהותי לפעמים, וחבל יהיה לוותר על הפוטנציאל הזה.
עיין ערך 167267
ירית לעצמך ברגל: הדוגמה שהבאת בדיוק מחדדת את הבעייתיות שבמחקר המדעי של הטיסות המאויישות, כי אף אחד לא היה מאשר לחוקר המעוניין לצלם את התופעה המטאורולוגית המעניינת תקציב בסדר-גודל של יותר מפרומיל מעלות הטסתה של קולומביה. נכון ש*אם* היא כבר טסה, אז למה לא לזרוק פנימה גם מצלמה של ניקון? אבל זהו טיעון א-פוסטריורי, והוא חסר משמעות לצורך ההצדקה א-פריורי של טיסות מאויישות.
קצת מאוחר... 167717
אבל בכל זאת אגיב.

"אבל במקור קראתי להפסקת מעורבות נאס"א בפרוייקטים מאויישים, וטענתי שאין להם ערך מדעי, קרי, אין להם בזה הרגע, או בתקופה האחרונה ערך מדעי"

נכון. וההבדל בין היתרונות הידועים של התוכנית השנות ה60 ולמה שידוע על היתרונות מהיום הוא - שלא יודעים מה הם עדיין. האם יש טכנולוגיות שיש להם ישום כיום רק במעבורת? לא יודע, אולי לא, אולי כן- לא ידוע לי - יעבור עוד זמן עד שנדע. כרגע נראה שהצדק עמך בנקודה זאת.

"הרי שטענתך לערך-מוסף היא נסיבתית בלבד, ואפילו עבור אביו-מולידו של המעגל המשולב, הטרנזיסטור, הנסיבות היו אחרות, ושוב, אינני רואה כיצד הטיסות הלא-מאויישות לא היו מספקות אפילו לצורך זה."

כן ולא. כן - הטענה נסיבתית אבל ישנם סיבות טובות לראות אותה כטענה אמיתית. אפולו גרמה לטכנולוגיה הזאת להיראות אם היא לא היתה נראת, קיים סיכוי סביר שהיא היתה נקברת.

והאיזכור שאתה ממשיך לבצע בכל תגובה לטרנזיסטור הוא... חלש מאוד, לדעתי - הקשר שנראה לי שאתה מבצע - 'מעגל משולב == הרבה טרנזיסטורים על מצע של חומר מוליך למחצה' הוא שגוי. ההבדל בין טרנזיסטור למעגל משולב הוא עצום - הוא לא אבולוציונרי. הטכנולוגיה שדרושה ליצור מעגל משולב (פוטוליטוגראפיה, למשל) שונה לחלוטין, המחשבה על תכנון מעגלים אלקטרונים - לא מאבני בניין קיימים, אלא ברמה מופשטת לפני המימוש - היא מהפכה שאפשר היה להחמיץ.

"אתה כנראה כלוא בראיה דטרמיניסטית של ההתפתחות הטכנולוגית, ולא כך הוא הדבר"

טוב, אז עכשיו אנחנו עוברים לקללות?

;-)

התפתחות מדעית צריכה קטאליזאטורים. ניתן לראות את זה שוב ושוב לאורך ההסטוריה. תוכנית החלל היתה אחד הקאטליזאטורים החשובים להתפתחות מדעית במאה השנים האחרונות - עם שני מלחמות העולם, והמלחמה הקרה. לי אין את הכלים לראות מה יתפתח כטכנולוגיה חשובה ל50 שנים הקרובות - אבל אני די בטוח שמה שזה לא יהיה - אחד הישומים הראשונים יהיה קשור לתוכנית החלל ובפרט לתוכנית המאויישת.
קצת מאוחר... 167863
מוזר קצת לנסות להצדיק פרויקט כה גרנידוזי ויקר רק על-ידי כמה תוצאות לוואי משוערות שאולי יהיו לו. אתה משער שכדאי להשקיע X מיליארדי דולרים בטיסות מאוישות, בגלל שחלק מהטכנולוגיות שיפותחו לשם כך יוכלו לשמש גם למטרות אחרות, מועילות כשלעצמן. אם כך, בוודאי כדאי עוד יותר להשקיע את אותם X מיליארדי דולרים ישירות באוניברסיטאות ומכוני מחקר ופיתוח טכנולוגי, שצריכים להצדיק *כל* דולר שהם מוציאים בהיות המטרות שלו מועילות‏1 כשלעצמן. ועוד לא דיברנו על החסכון בחיי אדם.

ואולי יש כאן גם שיקול אחר: "סתם" תקציב לעידוד מחקר ופיתוח יהיה כל הזמן כפוף ללחצים להקטינו. מטרה כמו טיסות מאוישות לחלל - מציתת דמיון, פוטוגנית, וניתנת לראיוּן טלוויזיוני - יכולה לעזור למכור לציבור השקעה אדירה במחקר ופיתוח. זו כמובן חשיבה מאוד צינית; איני פוסל אותה, אבל היא מציגה את פרויקט הטיסה המאוישת כמסע יחסי ציבור, יקר להחריד, למשהו אחר.

1 מבלי להתייחס כאן לשאלה חסרת התשובה "מה זה מועיל".
קצת מאוחר... 167901
"מוזר קצת לנסות להצדיק פרויקט כה גרנידוזי ויקר רק על-ידי כמה תוצאות לוואי משוערות שאולי יהיו לו"

כן, זה קצת מפחיד לזרוק מיליארדי דולארים על משהו שנראה מעורפל, אני מסכים. אבל לדעתי זאת הדרך הכי יעילה (וזולה מבחינת חיי אדם) להתקדמות מדעית מהירה.

"אם כך, בוודאי כדאי עוד יותר להשקיע את אותם X מיליארדי דולרים ישירות באוניברסיטאות ומכוני מחקר ופיתוח טכנולוגי, שצריכים להצדיק *כל* דולר שהם מוציאים בהיות המטרות שלו מועילות‏1 כשלעצמן. ועוד לא דיברנו על החסכון בחיי אדם."

הלוואי. אבל זה לא קורה בגלל שאנשים קצת יותר צרי אופקים מהכותבים הנכבדים באתר הזה אחראים לתקצוב האונברסיטאות (הציבור ונבחריו). לגבי מכוני מחקר עצמאיים - יש מעט ומספרם יורד. הדוגמה הקלאסית היא זירוקס פארק, שלמעשה אינו קיים יותר. לא ידוע לי על מכון מחקר רציני - עצמאי שעסוק בפיתוח טכנולוגיות שאינם טריוואליות עבור בעלי המכון.

בנוסף לכך קצב הפיתוח הטכנולוגי באוניבסיטאות מביך יחסית לקצב הפיתוח בתקופת מלחמות העולם או תור הזהב של מרוץ החלל.

לגבי המחיר האנושי, זאת כבר שאלה אחרת. המחיר כבד, ללא ספק. יחסית למחקר אקדמי אולי כבד מידי. יחסית למחיר של מלחמות העולם אולי לא.

"ואולי יש כאן גם שיקול אחר: "סתם" תקציב לעידוד מחקר ופיתוח יהיה כל הזמן כפוף ללחצים להקטינו. מטרה כמו טיסות מאוישות לחלל - מציתת דמיון, פוטוגנית, וניתנת לראיוּן טלוויזיוני - יכולה לעזור למכור לציבור השקעה אדירה במחקר ופיתוח. זו כמובן חשיבה מאוד צינית; איני פוסל אותה, אבל היא מציגה את פרויקט הטיסה המאוישת כמסע יחסי ציבור, יקר להחריד, למשהו אחר"

אני? ציני?! ;-)

מזל טוב. אני סוף סוף מתחיל להרגיש שמישהו מבין מה אני אומר. לא הייתי מסוגל להגיד את זה טוב יותר.

בראיה אחורה - זה מה שמצדיק את 60 מיליארד הדולאר שעלה בזמנו לשלוח איזה ליצן לירח (ותודה לטום להרר, ולוורנר פון בראון) - עליונות כלכלית ומדעית של ארה"ב בעשרות השנים מאז התוכנית הזו. אני לא יודע עם זאת היתה התוכנית של קובעי המדיניות של ארה"ב באותו זמן, אבל הם היו יותר צינים ממני: הם נתנו לנאצי שפיתח טילים שפגעו בלונדון (ומאוחר יותר ברמת-גן) לנהל חלק די נכבד מאותה תוכנית חלל.

טוב, לא יודע מה איתך, אבל אני מרגיש קצת פחות רומנטי עכשיו..
בלבן בין כוכבים? 168000
אם כך, אולי המנהלים בנאס"א (שבוודאי מבינים את הפוליטיקה הזו לא פחות ממני וממך) *בכוונה* מעגלים פינות בבטיחות? ואולי הם צודקים בכך, מזווית הראייה שבה הקרבה גם של חיי אדם (עד מידה מסוימת), וגם של התקדמות הטיסות לחלל (עד מידה מסוימת) היא נסבלת, כל עוד מקדמים את המטרה האמיתית, שהיא פיתוחים טכנולוגיים לאו-דווקא-חלליים מהירים יותר? וכמובן שהם אינם יכולים לחשוף שיקולים כאלו לציבור, שהרי הסכמנו שהמטרה האמיתית הזו מוסווה מאחורי מטרה מוצהרת של טיסה מאוישת.
בלבן בין כוכבים? 168004
בלבניסט יכול לדבר על "המנהלים בנאס"א" כקבוצה?
בלבן בין כוכבים? 168070
טושה.
עכשיו צריך להתחיל לנבור בדו"חות ובפרוטוקולים, ולראות אם יש מחנה של מנהלים שדווקא לוחצים להחמיר בבטיחות.

(להבהיר: תגובה זו והקודמת נכתבו חצי בצחוק. אני לא מתחייב לדעה שיש תהליכים בלבניסטיים כאלה בתוך הנהלת נאס"א ובינה לבין הממשל הפדרלי. אבל אני גם לא מתחייב לדעה שאין כאלה)
בלבן בין כוכבים? 168102
למה שלא יהיו?
גוף ממשלתי גדול, עם תקציבי ענק, ויכולת לקבוע כיווני מחקר - אפשר להניח שפוליטיקאים שואפים לקדם שם (או להצניח לשם) "אנשי שלומנו" למיניהם.
בלבן בין כוכבים? 168535
נניח; אבל גם אם כן, אני לא רואה סיבה מעניינת לחשוב שבטיחות הטיסה דווקא היא עניין שבין הבלדנים למשתלבים, או מי שזה לא יהיה שמקביל להם בארה"ב.
אה, זה פשוט מאוד. 168081
לא.
"מלחמת הכוכבים 2" 168115
האמנם? 168122
כתוב בידיעה המקושרת: "האסטרונאוטים האמריקאים היו הראשונים לנחות על הירח,אחר כך הצטרפו אליהם הקוסמונאוטים הרוסים,כעת מבקשים גם ה"טאיקונאוטים" הסינים לחזור על ההישג."

האם קוסמונאוטים רוסים נחתו על הירח?
האמנם? 168123
לא.
וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 167902
"אני לא יודע אם הנספח של פיינמן "נקבר ברמה אופרטיבית" יותר משאר הדו"ח, ודי בטוח שמה שכל העולם זוכר מהחקירה הזו זה את פיינמן מדגים את אובדן האלסטיות של טבעת-O באמצעות כוס עם מי קרח בשידור חי (זה היה חי, נכון? בכל אופן זה שודר המון)."

התשובה בגוף השאלה: מה שהציבור זוכר זה את הO RING. מה שהציבור לא זוכר זה את מה שהיה כתוב בניספח של פיינמן. טוב, לקח עוד 15 שנה, ובסוף הנספח הזה נכתב מחדש. עכשיו במקום נספח הוא דו"ח. אולי אפילו יתיחסו אליו הפעם.
וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 167923
אתה סבור ש-"הציבור לא זוכר את מה שהיה כתוב בניספח של פיינמן" בגלל שזה היה רק ניספח, או בגלל שזה "נקבר" באיזשהו אופן? אינני סבור כך. את שאר הדו"ח (ההוא) הציבור כן זוכר?

אתה כותב "אולי אפילו יתיחסו אליו הפעם". אתה מאמין שאם הנספח של פיינמן היה מופיע כחלק מהדו"ח גופא, היו כן מתייחסים אליו? אני מוכן להמר שחלק ניכר מהקוראים של אותו דו"ח - גם המנהלים והמהנדסים של נאס"א אז והיום - דפדפו ישר לניספח וקראו בעיקר אותו, ולא את כל הבלה-בלה. כולם, לא רק הדיוטות כמוני, זוכרים את אותה כוס מי-קרח, ובאופן טבעי מתייחסים דווקא לניספח. זה, כמובן, רק ניחוש.
''נקבר ברמה האופרטיבית''. 167932
זה מה שכתבתי, ולזה התכוונתי - אף אחד לא עשה כלום. אף אחד לא שילם של המחדל בתפקידו. שום שינוי לא נעשה במבנה האירגוני של נאסא, או בדרך בה מתתנהלים התהליכים הפנימיים בתוך נאסא. מה שכן השתנה זה שהחליפו את הO-RINGים. זה נובע מכך שנספח, החלק של פיינמן לא חייב פעולה בירוקראטית כל שהיא - זה לא היה חלק מהדו"ח, אף אחד לא חתם עליו חוץ מפיינמן.

בחלק העליון של השירשור הזה יש לינק לנספח המדובר. הוא *אינו* מדבר על הO-RINGים - הוא מדבר על תרבות הניהול בנאס"א - ועל הנתק בין מה שהמהנדסים אומרים ומה שהמנהלים עושים, והנטיה של המנהלים להיות אופטימים מדי. בדיוק הנקודות שהדו"ח החדש מעלה. שם לב לניסוח של כותרת הניספח:

"Personal Observations on the Reliability of the Shuttle"

וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 167904
ולטובת מי שלא ראה - מה הוא הדגים שם?
וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 167905
פיינמן קיבל טיפ שעליו לבדוק מה קורה לO-RING שמשמש לאטימה של מיכלי הדלק של המעבורת בטמפרטורה נמוכה. הוא גילה שהם נהיים קשיחים ומאבדים את יכולת האטימה לזמן מסויים. מסקנה:

קאאאבבוווםם!

הוא הדגים את האפקט בוועדה, שצולמה ושודרה לכל דיכפין שוב ושוב.
וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 167906
מיכלי הדלק של המעבורת היו אטומים בטבעות גומי. פיינמן הדגים באמצעות כוס מים קרים ואטם גומי קטן (ומול מצלמות הטלוויזיה) כיצד טמפרטורה נמוכה עלולה לפגום בגמישותן, וכתוצאה מכך לגרום לדליפת דלק, ולפיצוץ.

וידאו: http://heelspurs.com/zpics/feynman6.rm
וכמובן שפיינמן אמר את זה בפעם הקודמת. 167941
מכר שלי שמע פעם הרצאה בנוסא הצלנגר, ושם אמרו שהבעיה לא היתה רק בטבעות הגומי אלא משהו הרבה יותר בסיסי- מיכלי הדלק המקוריים תוכננו כך שלחץ פנימי יהדק את הדפנות זה לזה. הטבעות נועדו כאיטום משני ובשל כך עמידותן לקור וכולי לא היתה רלוונטית. בשלב מסוים התיכנון השתנה, וטבעות הגומי נהפכו לקו ההגנה הקידמי במקום למערכת גיבוי.

מכיוון שזו עדות מיד שלישית, אני לא יודע כמה זה נכון.
166765
בעמוד הראשון של הדו"ח רואים את הסמל שענדו אנשי-הצוות. רק נדמה לי, או שאחרי השם "Ramon" יש את דגל ישראל? אחרי השם של Chawla אין דגל כזה. רק לי זה טיפה צורם?

(ורק אל תגידו שאני מתבייש במדינה שלי, ואל תגידו שאני לא מכבד את זכרו של אילן רמון ז"ל. אף אחד משני אלה לא נכון.)
(withdrawn) 166768
אני אענה לעצמי - הובהר לי שהמשלחת היתה באופן רשמי שיתוף-פעולה אמריקאי-ישראלי, וקלפנה צ'אולה היא אמנם ממוצא הודי, אבל אמריקאית. חוזר בי מההערה, וזה כבר לא צורם כלל.
איזו מדינה...איזו מדינה... 167210
סליחה על השאלה, אבל בדף האישי שלך‏1 כתוב כי אתה חי בקליפורניה. כשאתה כותב שאינך מתבייש ב*מדינה שלך*, למי הכוונה? ישראל או ארה"ב? (אני שואל מסקרנות גרידא, ואבין אם תבחר שלא לענות)

איזו מדינה...איזו מדינה... 167212
ישראל, כמובן. וההערה המקורית שלי לא רלוונטית, כאמור.
אם כך 167389
אולי תאמץ את המינוח של עוזי וההגדה של פסח

תגובה 139198
אם כך 167396
אז עוזי גר ולא חי. בחירת מרתקת של מלים יופמיות.
כי גרים הייתם בארץ מצריים 167430
אתה מניח שלשתי המלים משמעות זהה בעיני, ובחרתי באחת מהן כדי לייפות משהו.
כי גרים הייתם בארץ מצריים 167456
אז למה היופמיות? אתה חי וגר עכשיו איפה שלא יהיה וזה לא מונע ממך להזדהות ולהרגיש חלק מישראל. מה לא בסדר פה? מי ששואל הוא סתם צר ומי שמשיב בהתחכמות מצתדק שלא בצדק.
כי גרים הייתם בארץ מצריים 167460
גרתי תקופה מסויימת בארצות הברית, והיום אני חי בארץ. למה כל-כך חשוב לך להלחים את שתי המלים עד שיקבלו משמעות אחת?
(אני לא חושב שמי שכתב שאני חי בארה"ב התכוון לסנוט בי, וכשתיקנתי את הטעות שלו לא התכוונתי להצטדק).
שלא ירד להשתקע 167491
כפי שתוכל לראות מתגובה 141570 , יש להבחנה בין המילים אפילו משמעות מעשית: בגינה זכו קוראי האייל להנות - או לסבול, איש איש לפי טעמו - מיממה נוספת של הודעות וישנה למינהו.
סימולציות 166961
בארגון היי-טקי כמו נאסא לא צריכות להיות סימולציות ממוחשבות של כל מהלך הטיסה, כולל בחינה של כמעט כל תקלה אפשרית?
סימולציות 167022
תראה את נאסא האלה! יש להם סימולציות מפה ועד להודעה חדשה, וגוש קצף בטיסה הקרובה הם לא יכולים לסמלץ.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים