 |
האייל ששאל - אוגוסט 2003 | 1594 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "טריוויה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בנוגע לשאלה של עמית: - נדמה לי שהאסטרונום יוהנס קפלר גם חיבר שירה. - איך מנוקדת המילה "המשלים"? האם הכוונה היא לצורת הריבוי של "המשל", או לתוארו של זה העוסק בהשלמות? (זה לא שאני רואה איך התשובה תקדם אותי, אבל לפחות שיהיה סדר!) |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אופס: אלון, אלון עמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לענות, אבל עורך הטריוויה תבע במפגיע ממציעי החידות לסתום למשך שלושה ימים ואני פוחד... עורך, עורך, נכון שזה לא נחשב רמז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. מטא-חידת-טריוויה: איזו חידה בתולדות המדור היתה די מתקלקלת אילו היתה מופיעה אם ניקוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השאלה של איילת על השטיחמוס1? דיון 1200 1 שזה כמובן זה: תגובה 103278 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיחור מזעזע: החידה על אמיליה, ג'וליה וטרנטינו בדיון 1123? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן! תודה על סגירת החוט הפרום שנשכח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העורך דומם, אז אסכן את צווארי :-) במילה "המשלים", ה-מ' פתוחה, ה-ש' שוואית. זה רדיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירסם (ב-1618) ספר אסטרונומיה בשם "ההרמוניה של העולם", על מסלולי הפלנטות סביב השמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לא מתחבר לי לרמזים האחרים, אבל יצירה ללא חמישית נשמע לי כמו הספר שנכתב ללא האות e (החמישית בא"ב) "La disparition". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צדקת, כידוע, וכל הכבוד. אפשר רק להזכיר שיש עוד (לפחות?) יצירה אחת בלי האות החמישית, Gadsby של ארנסט וינסנט רייט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לשאלתו של דני ליבליך) כלומר: הגוסס. שיר של ברל, תורגם כמדומני ע"י דן אלמגור. ביצוע עברי (הופיע גם בתקליט): ישראל גוריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר הנפלא, שירו הידוע היחיד של טרי ג'קס, שהיה ללהיט אדיר ושוחזר אחר כך גם על ידי וסט לייף. מקורו כפי שאמר זה שמעליי בצרפתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת: הפזמון החוזר (הנוקב), הומר בגרסאות האנגליות בפסאודו-נוסטלגיה סאכרינית. באחת מאותן גרסאות (אני חושב שהמושמעת מביניהן) הבית האחרון, שבמקור הכיל את הקליימקס, הוחלף במשהו שמתאים יותר לילדים. מי המבצעים באנגלית? למי אכפת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי פתרת! pantin.boom.ru/texts/b/brel_jacques/moribond.htm לפני כמה שנים היתה גרסה קנדית (באנגלית) סנטימנטלית ושם דומני אכן היו אב, בת קטנה וחבר ותיק. אני זוכר את המילים "Good bye Papa".
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי לתומי שזה יחזיק מעמד יותר זמן... מדובר בשיר "לה מוריבונד" (האיש הנוטה למות) של ז'ק ברל, שיצא לאור ב-1961. השיר תורגם לעברית בידי דן אלמגור ובוצע על-ידי ישראל גוריון. לשיר קיימת גם גירסה אנגלית (מלים של רוד מקיואן), מפורסמת בהרבה, בשם "עונות בשמש" - שיר שהוא גירסה מרוככת ביותר של המקור. השיר המקורי בצרפתית מספר על מילותיו האחרונות של גבר העומד להיות מוצא להורג, לאחר שרצח את חברו הטוב אשר שכב עם אשתו - ומפנה דברים לדמויות חשובות בחייו: חבר ילדות, הכומר, החבר הבוגד, ואשתו. הגירסה העברית שומרת על נאמנות די-גבוהה (אם כי לא מוחלטת) למקור, בעוד שהגירסה האנגלית הפכה לשיר פרידה רומנטי מהחיים. השיר באנגלית בוצע ע"י מבצעים רבים (הביצוע המקורי הוא של להקה בשם "הפורצ'נס"), אך הביצוע המפורסם ביותר הוא של טרי ג'קס. "שלום, אשתי האהובה עצמתי עין כשבגדת בי עתה שתיהן אני עוצם שתערב לכם שנתכם" "We had joy, we had fun, דני
We had seasons in the sun, But the fun and the joy Like the seasons have all gone" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוליבר? אקוודור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של בוליבר שקשה לדעת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקום שהגשים חלומות של רבים והפך למלכודת - הטיטאניק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאין יבֹא, שֶטה - המפולין אם מליטא? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה ביאליק ,לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר ניחושים פרועים, יש גם ניחוש הפוך - נדמה לי שג'ון דון כתב שירה על אסטרונומיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של סימון בוליבאר, ואם כך הוא בודאי צולם בדרום אמריקה, אולי בבוליביה הנקראת על שמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הסיפור על היחלצותו מהביצה ע"י משיכת עצמו בציצית המגף (ומכאן - Reboot במחשב כביטוי לאתחול)? אין לי מושג איפה צולמה התמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מגף, מה שיש לו ביד?? איזה מידת נעליים יש לו, 70? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לפסל. הפסל נראה צרפתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו ביד חפץ שבור, או שרק נדמה לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד ניחוש: האם זהו גריבלדי או מאציני? (ואם כן, זה צולם באיטליה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אקדח? החלק הארוך זה הקנה? מה זה יורה, ופלים? והוא גם מחזיק את זה הפוך... משהו שבור דווקא נשמע הגיוני, כי זה לא דומה לשום דבר שלם שאני מצליח לחשוב עליו. מוכרחים להבין מה זה, כי בשיטת ה-"האם זה בן-גוריון?" אנחנו לא מתקדמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נראה לי שזה כן אקדח. הוא הפוך כי הוא תקוע בחגורה ובעת הצורך שולפים אותו באמצעות היד הנגדית. הדמות שלנו, במקום לשלוף את האקדח, מושיטה ידה לשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, אז אני ממש לא רואה טוב... הייתי משוכנע שיד ימינו אוחזת בחפץ, והוא לא תקוע בחגורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר שלא. זה באמת נראה כאילו הוא מחזיק אותו אבל מצד שני החפץ נראה כמו אקדח. אולי זו מין לחיצת יד של ג'נטלמנים עם יד אחת על האקדח, אבל ללחוץ יד שמאל? טוב, אני לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לקבוע מהתצלום, אבל נראה לי כי יתכן שהחלק ''האחורי'' הוא בכלל השסע של הז'קט, ולא שייך לחפץ שביד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ולא. בקשר למיקום, אני לא אאשר ולא אכחיש מיקום ברמת היבשת, מדינה או מחוז. (אבל אין צורך בנ"צ 12 ספרות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי גוגל (conjecture, complement, perfect) מדובר בהשערות ברג לגבי גרפים מושלמים או בהשערת פואנקרה לגבי טופולוגיה של גופים בעלי שטח פנים קשיר פשוט. עוזר למישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אפשר לקשר זאת איכשהו עם "נעלמים"? משתנים נעלמים או שטח פנים נעלם או משהו כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...הנסיך קטן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז הנסיך המאושר מהסיפור של אוסקר ווילד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי על הנסיך המאושר.. בכל מקרה, הלבוש נראה לי כשל קצין גבוה, יתכן שייך לבית מלוכה. אני חושב שראיתי את המלך חוסיין ז"ל עם משהו דומה.. יכול להיות שהפסל מספרד? המדים פשוט נראים לי מתאימים.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא ארצנו הקטנטונת? ובקשר ליצירה ללא חמישית- זה נשמע לי מוכר.. זה לא קשור במקרה לאקורדים, לצליל הרמוני או בכלל למוסיקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי יש עוד מקומות כאלה: מלון קליפורניה איביזה (מלכודת תיירים) הנהר של המלין :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך קראו לארץ ההיא של הילדים העצלנים בפינוקיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את יכולה לפרט? איזה חלום הוגשם במקומות הללו ואיך הוא הפך למלכודת מכוערת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלין - מלכודת עכברים. הנלי, מלון קליפורניה - You can checkout any time you like
but you can never leave! http://zj112.myetang.com/english/song/hc.htm |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נלסון בטטרפלגר יושב על סוס או משהו, לא? (עכשיו פתאום זה לא נראה לי הגיוני. למה שימאי ישב על סוס? סוסים לא מקבלים מחלת ים? אני אבדוק בספרים על לונדון כשאני אגיע לעבודה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סוס, אבל כובע. וקצת קרדיט ל-easy... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני חשבתי שזה הפסל של הנסיך ג'ורג'(1) (גם בטרפלגר) אבל הנחתי שלא יכול להיות כזה קל. (1) בשבילי הוא תמיד יהיה PRINCE GEORGE מ"בלקאדר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רוצים מישהו על סוס תמיד יש את הדוכס נוולינגטון (שניצח את נפוליון ביבשה). והנה הוא עם כובע מאולתר.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדולים, הגלזווגים האלה. ושימו לב שגם בלי האלמנט התחבורתי יש לסוס על המצח משהו לא מאוד שייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בדקתי אצל אנגלי-הבית, שאמר שזה לא נלסון, ושזה גם לא אנגלי אחר. וסיכמנו שהאיש נראה ספרדי (או איטלקי). אלה מדי צבא בסגנון המאה ה-18, אני חושבת. וזה מתאים לי למלחמות העצמאות למיניהן בדרום אמריקה. בכל אופן- לא סביר שהוא אנגלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה הוא, אז מדובר במשחרר של צ'ילה. ממזר (במובן המקורי של המילה) שסה''כ היה פקוד של סן-מרטין. מה שלא הפריע לצ'ילנים להפוך אותו למשחרר הלאומי, שיהיה רק שלהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אע''פ שבמחשבה שניה המגילה שהוא מחזיק ביד אופיינית יותר לסוקרה. קשה לדעת, הם כולם נראים אותו דבר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צילום של הכיכר המרכזית בסוקרה: ואני משאיר לך את הכבוד להשלים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוקרה היה בחור טוב. גם עשיר, גם מלומד, גם גיבור וגם חבר נאמן. מלבד היותו חלומו של כל אמא פולניה, הוא היה יד ימינו של בוליבר בשחרור דרום אמריקה, שהצטיין מאוד בקרבות השחרור (בתחילתם הוא יצא מקראקס, היום בירת ונצואלה, עם מאה בחורים, וקרב איאקוצ'ו הוא הקרב המפואר ביותר שלו שבעצם בעט את הנאמנים למלך הספרדי החוצה). חוץ ממלכת מכות הוא ידע גם לתווך בין אנשים, לפשר ולגשר (ולכן הוא גם היה בין הבודדים שיכל לעמוד בקפריזות של סימון בוליבר). הייתה לו משנה מדינית וכמו סימון בוליבר הוא היה ער לסכנות הפוליטיות הצפויות משחרור עולם של השלטון הטוטאליטרי הספרדי. לצערנו, במבט לאחור הם צדקו. בעוד שבוליבר התרוצץ בעיקר בצפונה של ''קולומביה הגדולה'', סוקרה התיישב בדרומה, ואף הספיק להיות נשיא אקוודור לאחר שזו פרשה מקולומביה הגדולה. הוא היה אמור להחליף את בוליבר כנשיא טוטאליטרי, אך הוא נרצח כנראה ע''י שליחים של סנטנדר הבוגדני. לימים הוא יהפוך למטבע הלאומי של אקוודור שיפשוט את הרגל ויפנה את מקומו לדולר הירוק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך, זהו הגנרל אנטוניו חוזה סוקרה והמקום הוא אכן הככר המרכזית של העיר סוקרה בבוליביה. מישהו רוצה להשלים את החסר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב סוקרה, אם תשאל בוליביאני מהי עיר בירתו, הוא יענה בתשובה - סוקרה. אולם לא בוליביאני יענה - לה-פז. מישהו יודע למה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי סוקרה היא הבירה הרשמית (ובה גם הוכרזה העצמאות) אבל כל מוסדות השלטון, למעט בית המשפט העליון, נמצאים בלה-פס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שכל הסינים והיפניים שאני פוגשת כאן בטוחים שתל אביב היא בירת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסידני בירת אוסטרליה וריו דה ז'נרו בירת ברזיל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- צורפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה ההחלטה לגבי הולנד? אמסטרדם או האג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הFact-Finder שלי אמסטרדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האג! :-( וההולנדים יאמרו: דן-האאח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בהולנד עברו לאירו, וחסכו להולנדים את ההתלבטות האם לשלם בגילדן (גילדר) או בפלורינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפי ה CIA Factbook זה אמסטרדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וניו יורק היא בירת ארה"ב/מדינת ניו יורק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאגוס היא בירת ניגריה. ___ דורון, שמשלים פערים אחרי תקופה בג'ונגל של ניגריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיסטנבול היא בירת תורכיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכבי היא בירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקזבלנקה היא בירת מרוקו (או שמא מרקש?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלפחות במקרה של ברזיל הבלבול מוצדק, כי אם אני זוכר נכון, ריו דה ז'נירו באמת היתה הבירה לפני הקמת ברזיליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? שינו? מתי? זה בטח היה אחרי ספטמבר 2003. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת רוצה את הפתילון שיתפתח כאן עכשיו (הגב' ככל הנראה גרה באוסטרליה ובעלת חוש הומור של קנגורו דכאוני)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מקום מגוריה, זאת גם ההשערה שלי. לגבי חוש ההומור, לך תדע איזה שפן היא תשלוף מהכיס של הקנגורו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קריאת עיר על שמו של גנרל (ונשיא לשעבר) היא המצאה בוליביאנית? הצרפתים קראו על שם דה-גול שדה תעופה ותו לא, ולכבוד דומה זכה גם בן גוריון אצלנו. ורק לסטלין היתה את החוצפה לקרוא לעיר שלמה על שמו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם הרצליה? כפר-וורבורג? כפר-מסריק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא טוב כליל: ג-נ-ר-ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, LG הזכיר את דב"ג, שהיה הרבה דברים, אבל ג-נ-ר-ל דווקא לא, אאז"נ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא שוב את התגובה של LG, והופ, תזהר מהמכה במצח כשהיד שלך תכה בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבות אמיתיות להכות במצח. הומור אינו אחת מהן, גם כשבערך אני עצמי ואנוכי מבינים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרום אמריקה יש עוד כמה ערים שכאלו: סן-מרטין בארגנטינה, למשל.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וושינגטון, סטלינגרד, סוקרה - האם השמות האלו ניתנו תמיד בסערת הקרב, עוד בחייו של הגיבור שאותו באו לכבד? למעט הגנרל סן מרטין, שזכה לעיירה קטנה וסימפטית במיקום יפהפה אבל נידח, בכל המקרים האחרים יש לטעמי ערבוב קצת מסוכן של תהילה צבאית עם ערכים אזרחיים. ואולי נכון לומר שכל עם (וכל אדם) בתקופת מלחמה/מצוקה נוטה לחפש גיבורים שיוכל להעריץ ולכבד, מין דמות אב שלובשת ממדים על אנושיים? האם זהו מנגנון סוציולוגי שהוכיח את תועלתו בעבר, שיש לו יתרון אבולוציוני שנסתר ממני? בקיצור, קשה לי להסביר את העניין באופן לוגי. קריאת עיר שלמה על שמו של אדם אחד נראית לי כמו אבדן פרופורציות מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה תאמר על קריאת ארצות שלמות על שמו של אדם אחד? אנו חיים באחת כזאת (ישראל), וישנן עוד - בוליביה, קולומביה, ערב הסעודית ובעבר רודזיה (זימבבואה דהיום)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ארצות? יבשת שלמה על שם של וספוצ'י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להזכיר שסוקרה ובוליבר היו לא רק גנרלים, אלא גם מדינאים, אנשי רוח - וכמובן אנשים שהובילו לשיחרור/ לתחיה הלאומית. גם לאחר שתמו המלחמות הם תרמו לעיצוב האופי והזהות של העמים והמדינות בדרא"מ (זה לא כ"כ המצב לגבי סן מרטין, שהיה מדינאי גרוע, ולאחר פגישה עם בוליבר בגוויאקיל החליט לפרוש לחיים אנונימיים באנגליה). לגבי העירבוב המסוכן של תהילה צבאית וערכים אזרחיים - אני מסכים במאה אחוז. זה מצער אותי, למשל, שמאיש אשכולות, נאור ובעל חזון כבוליבר, נותרת רק דמות של מצביא צבאי. יש שאומרים ששלטון הגנרלים של בוליבר בערוב ימיו הוא המקור של כל הדיקטטורות הצבאיות בדרא"מ. יש פה אירוניה מרה, מכיוון שבוליבר שאף לכונן חברה אזרחית שתתעלה מעל הדרג הצבאי ולא להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה מאוחרת לפתיל: יש כמובן את ולטה [ויקיפדיה]. והיא אפילו לא קרויה ע"ש משחרר אלא רק ע"ש מגן. להגנתם יש לציין שהם ניסו לסייג את התואר, אבל זה לא בדיוק הלך להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתשובה לשאלה של אלון עמית נעוצה דווקא במדור המדע בדיוני.. יכול להיות שמדובר בספרים של דוגלאס אדמס: - (ארבעה ספרים מסדרת החיים, היקום וכו' - בלי יצירה חמישית. - השאלה היא, כמובן, מהי משמעות החיים (והשאלה המשלימה היא מהי משמעות השאלה מהי משמעות החיים). - מקום שהגשים חלום של רבים אבל הפך למלכודת מכוערת..האמת היא שלא כ"כ מצלצל לי.. - השירה האיומה של היצורים האלה שבאו להשמיד את כדור הארץ...? זה בכיוון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לשירה הווגונית. אבל היתה יצירה חמישית בסדרה - Mostly Harmless. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וליצירה שלו 'אנדימיון' ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה רעיון - אולי זה קשור לעיר האגדית אלדורדו שהזינה את חלומותיהם של מחפשי עושר, וגם לסרט הישראלי בשם זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק ברכבת התחתית של בוסטון יש שלט שאומר: outbound to wanderland. עוד לא יצא לי להגיע לתחנת ארץ הפלאות, אבל כשאגיע, אספר.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את הסרט Next Stop Wonderland? הקו הכחול מככב שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל עכשיו אני אחפש אותו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה הזדמנות חפשי גם את Wonderland של מייקל ווינטרבוטום. אחד הסרטים האהובים עלי ביותר: http://www.imdb.com/title/tt0171865 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה: הכוונה כמובן לרמז השלישי, "למקום שהגשים חלום...", ואין לייחס חשיבות לנוסח השונה - סתם טעיתי בציטוט עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קיימת, הפכה למלכודת מכוערת ואני משער שאפשר לראות בה חלום של רבים.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכך מספרים על ייסודה: אנשים בני אומות שונות חלמו אותו חלום עצמו ובחלום ראו אישה רצה לעת לילה בעיר לא ידועה. .... כשנמוג החלום, יצאו לחפש את העיר הזאת; מעולם לא מצאוה אך מצאו זה את זה והחליטו לבנות עיר כמו זו שבחלום. ... זו היתה העיר זוביידה שבה התנחלו, מחכים שלילה אחד ישוב ויתרחש המעשה. ... אלה שהתישבו בה ראשונים לא הצליחו להבין, עכשיו מהו שמושך אנשים אלו אל זוביידה, העיר המכוערת הזאת, המלכודת הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מ"הערים הסמויות מעין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין לי שהתכוונתי לציין זאת בסוף הציטוט ושכחתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבותינו, הגיע זמן זריקת-רמז ראשון לקהל המיואש. לא ככה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי דווקא זו אטלנטיס? נראה לי שהתחילית תתאים לדי הרבה מילים עם משמעויות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור אולי להיעלמות של משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני רמזים כבר קושרו ליצירות של שניים מחברי אוליפו - ז'ורז' פרק ואיטלו קלווינו. נדמה לי שגם מאה אלף מיליארד סונטות של ריימונד קנו יכול לזכות לתואר ספר שירה אסטרונומי עם מספר השירים הפוטנציאלי שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שגרפי ברג קשורים לענייני מושלמות ומשלים (המשלים של גרף מושלם, גם הוא מושלם, או משהו כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות נוספת היא היצירה הליפוגרפית הראשונה שהיא ספר שירה על יוליסס של יווני בשם טריפיאודורוס שנכתב ב-24 כרכים, שבכל אחד מהם חסרה אות אחרת (שוב אסטרונומי בגודלו). בקשר לרמז השלישי, חשבתי על שאנגרי-לה של הספר "האופק הנעלם" ג'ימס הילטון אא"ט. ואז המשותף צ"ל בכיוון של נעלם , העלמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד. כפי שציין האלמוני מתחתיך גם הרמז הרביעי כבר קושר, בתגובה 167654. וסליחה על האיחור שבאישור (עקב מסע מסביב לחצי עולם - אני כרגע בארץ). שוקי שמאל פתר רמז ראשון ממש מהר בתגובה 167481, והייתי בטוח שזהו (מה גם ששוקי הזכיר "ליפוגרפיה"!). אחרי שמ. השור זיהה את קלוד ברז', הנחתי שתוך רגע מישהו יעלה על קשר בינו לבין ז'ורז' פרק. ואז easy מצא את איטלו קלוינו בתגובה 168364 ועדיין היה כנראה קשה יותר משציפיתי להבין שמדובר ב-Oulipo. אבל סוף טוב הכל טוב, וכל הכבוד לכולם על עבודת הצוות ול-Steerpike על קישור החוטים. אכן כיוונתי לספרו של קנו, עם מספר השירים האסטרונומי שבו. ה-"סדנה לספרות פוטנציאלית", Ouvroir de Literature Potentielle, נוסדה בצרפת לפני כ-30 שנה בידי קבוצה של כותבים ומתמטיקאים, ביניהם צאצאו (נכדו?) של י"ל פרץ ז'ורז' פרק, איטלו קלוינו, ריימונד קנו, פרנסואה לה ליונה, קלוד ברז' ואחרים. הקבוצה פעילה עד היום, אם כי חבריה ומטרותיה השתנו מן הסתם עם השנים. אפשר לקרוא עליהם למשל כאן: אחד מתחומי העניין העיקריים של הקבוצה הוא הקשר הפרדוקסלי-לכאורה בין כבלים וכללים לחופש אמנותי, וראו למשל הציטוט של איגור סטרווינסקי בקישור לעיל. לכתוב ספר שלם בלי e זה בוודאי קיצוני מאוד, ויש יאמרו סתם גימיק. אך מפתיע לראות כמה קל למצוא באמנות דוגמאות למסגרות של חוקים וכללים, נוקשים יותר או פחות, שאמנים מציבים לעצמם כדי להשתחרר מהחופש המוחלט, המסחרר, האדיש, שכל-כך קשה למצוא בו נתיב. הרמוניזציה לפי באך, מוסיקה סריאלית, שירה אליטרטיבית ובחרוזים, פיסול "מן המוכן", ... הבו דוגמאות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורי מנור פרסם לפני כעשר שנים ב"הארץ - תרבות וספרות" שני שירים, האחד בעברית והשני בצרפתית, שהם הומופוניים! כלומר - אומרים אותם אותו דבר (בערך, אני משער, שהרי יותר מדי הגאים נהגים שונה בשתי השפות). העברי נקרא "אפיטף לנבלת משורר". בזמנו לא ידעתי צרפתית, ולא יכולתי להתענג עליו כראוי. האם מישהו כאן מכיר? יודע? שמר אולי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זוכרת את זה. היה מופלא ותמוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר למתכנתים שבינינו את אותה התכנית שאפשר לקמפל/להריץ ב-7 שפות תכנות שונות - COBOL, Pascal, מופלא ותמוה, אמרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מריפרוף על התוכנית זה נראה לי קצת שרלטנות - הם חוסמים בעזרת ההערות את השורות הלא חוקיות בכל שפה. המקבילה האנושית היא שיטת ייעול לצפיפות באוניברסיטה שהמצאתי פעם: שני מרצים באותו אולם כותבים על הלוח בגירים בצבעים שונים. כל סטודנט מקבל משקפיים בצבע המתאים, בהתאם לקורס הנלמד. המטרה לאפשר שימוש באולם אחד גדול במקום הרבה חדרים קטנים, לקורסים דלי משתתפים. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפיטף למשורר / דורי מנור (מתוך "מעוט") לא עבר. לא כלה פרי אסון אמור, אסון מושר. כאן תהל הלת עלה, הלת עלה נושר: נדון לקר (עולם, כסה!) נדון למות עקר. L’eau avare, l’eau qui l'a (אוף, אני קצר רוח מדי. אם תרצה, אפרסם מחר את הגרסה המנוקדת.)
Pris à son amour, A son mouchard. Quant à elle, Il a talé, Il a talé nos chairs – Ni dans le corps (Ô lames cassées!) Ni dans les mottes, A quarts. *** |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה משמעות השיר בצרפתית? אם יותר לי לנטפק, אם הוגים עברית עם כל ההטעמות הרלוונטיות, הרי שהדמיון פוחת. מרשים, בכל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאדם פרטי - תודה! נפלא! כחבר מערכת, אני נוזף בך על הפרת זכויות היוצרים - די היה שהיית אומר שזה מהספר. כאדם פרטי, שוב - אני אנצל את זה לטובתו, ואקנה את הספר. ולשאלתו של כליל, הנה תרגום די מילולי של הגרסה הצרפתית: _____ המים קמצנים, המים שלקחו אותו אל אהבתו, אל חור-ההצצה שלו. באשר לה, הוא פצע, הוא פצע את בשרנו - לא בגוף (הו, להבים שבורים!) אף לא ברגבים, לרבעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי קריאת התרגום נשארתי מאוכזב. לקח אוסף של מלים בעלות צליל דומה והצליח לסדר אותן כך שמתקבל סינטקס חוקי בשתי השפות. לא משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבאמת אין כאן הרבה יותר מגימיק, וה"נפלא!" שלי מתייחס לרעיון, ולהפגנת וירטואוזיות מסוימת בביצוע, ולא לעומק שירי גדול. אבל אני חושב שאתה בכל זאת עושה לו עוול: יש כאן יותר מסינטקס חוקי. יש לשני השירים נושא ברור, וזהה (הספד משורר שמת), והבעה די משכנעת של צער על המוות הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן פשוט לא הבנתי את השירים. אוף, כמה משוררים מתים באייל בזמן האחרון :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא הבנת? אם לא הבנת שמדובר בהספד למשורר, כנראה פשוט לא שמת לב לכותרת השיר... סביר שגם אני בלעדיה לא הייתי מפענח זאת1. פרט לכך, נקודה אחת שבה התעכבתי ארוכות בתרגום כדי להבין למה יכול היה להתכוון המשורר, ולו ברובד הלשוני, הוא השורה "באשר לה" - למי? בסוף הבנתי, באופן תחבירי טהור, שזה יכול רק להתייחס לאהבה משתי שורות קודם. מכאן זו כבר פרשנות1: נראה לי שאם המים לקחו אותו אל האהבה, אז יתכן שהאהבה הזו היא המוות, ובמותו המשורר פצע אותנו, מוקירי זכרו. זה גם מסביר מה עושים הרגבים בהמשך. 1אני לא מבין מימיני ומשמאלי בשירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מיטב הבנתי את חוק זכויות היוצרים, מותר לפרסם שיר (או חלקים ממנו) אם הדבר נעשה למטרות ביקורת שירה או לשם דיון. אבל תשאל את מיץ... בכל אופן, הנה השיר המנוקד*: --- אפיטף למשורר לֹא עָבַר. לֹא כִּלָּה. פְּרִי אָסוֹן אָמוּר, אָסוֹן מוּשָֹר. כָּאן תָּהֵל הִלַּת עָלֶה, הִלַּת עָלֶה נוֹשֵר: נִדּוֹן לְקֹר (עוֹלָם, כַּסֵּה!) נִדּוֹן לְמוֹת עָקָר. L’eau avare, l’eau qui l'a * (כל השגיאות הן, כנראה, שלי)
Pris à son amour, A son mouchard. Quant à elle, Il a talé, Il a talé nos chairs – Ni dans le corps (Ô lames cassées!) Ni dans les mottes, A quarts. --- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי של דוגמה. נדמה לי שזה יחיד במינו פחות או יותר, נכון? אני דווקא סקרן לשמוע על דוגמאות לשיטות אמנותיות כובלות שהפכו ממש לזרם, לא רק ליצירות חד-פעמיות או בודדות. אני אתן כדוגמה את המוזיקה הסריאלית (ליתר דיוק, הדודקפונית) של ארנולד שנברג. הרעיון היה לחתור בכוח נגד הכבלים הישנים - חוקי ההרמוניה והטונאליות. בשיטתו של שנברג, בוחרים תמורה (פרמוטציה) על שנים-עשר הטונים, ומשתמשים בתמורה זו (ורק בה), ובהיפוכים שונים שלה, כדי ליצור יצירה שלמה. נדמה לי שהיו אפילו כללים לגבי בחירת הפרמוטציה - לאף שלושה צלילים רצופים אסור היה להיות "הרמוניים". שנברג עצמו, כמובן, השתמש בשיטה, אך היו בפירוש מלחינים נוספים שהשתמשו בה - אני זוכר את שאלבן ברג עשה זאת (לדעתי בהצלחה רבה יותר משנברג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהשיטה הדודקפונית היא אכן שיטה כובלת, אך במקרה זה היא מהווה כלי לחיבור יצירה שאיננה טונאלית. בשיטה הטונאלית יש צליל אחד מרכזי שאליו מתייחסים כל שאר הצלילים (נקרא הטוניקה). חיבור מוסיקה שאיננה נשמעת טונאלית איננה דבר קל, גם לבעלי יכולת הלחנה. יש שיטות שונות כיצד לצאת מן הטונאליות, ושיטת 12 הצלילים היא אחת מהן. על ידי כך שמספר ההופעות של כל תו שווה (ובצרוף סדר הצלילים) נמנעת הרגשת הטונאליות. כלי אחר ליציאה מן הטונאליות הוא שימוש בסולם של טונים שלמים (נמצא רבות ביצירות של דביוסי ובמוסיקת ג'ז). טכניקה אחרת (ניתן למצוא ביצירות של ברטוק) היא הוספת תו במרווח קבוע לצלילי המנגינה. כל השיטות מהוות כבלים, אחד יחד עם זאת גם עזר להלחנה כך שתניב מוסיקה לא טונאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבלים המסייעים ליצירה האמנותית - זו בדיוק הכוונה שלי, ולכן אין צורך לומר "*אך* במקרה זה" או "יחד עם זאת". תודה על הפירוט, בכל אופן. ואגב "גם לבעלי יכולת הלחנה" - לדעתי, *דווקא* לבעלי יכולת הלחנה קשה יותר להיחלץ מהפרדיגמות המפתות של הטונאליות. זה ממש יושב באצבעות... ומכאן בדיוק, לראייתי, נובע הצורך בכללים נוקשים שיוציאו אותך מזה. (לילדה שלי, בת שמונה חודשים, אין שום יכולת הלחנה, אבל חיבור מוסיקה שאיננה נשמעת טונאלית בא לה מה זה בקלות - רק אני מושיב אותה מול הפסנתר והיא ממריאה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לפגוע בכשרונה של בתך בת 8 החודשים, יש להבחין בין מוסיקה א-טונאלית לבין מה שמכונה קקפוניה. בקקפוניה אני מתכוון למוסיקה נטולת אירגון צלילי, בניגוד למוסיקה הא-טונאלית, ובמיוחד למוסיקה סריאלית, שבה רמת האירגון הצלילי גבוהה מאד (ובסריאליזם חמור גבוהה מאד מאד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קקפוניה אתה בעצמך, והיא עוד תראה לכולם. זה לא קקופוניה, אגב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבהרה, שמא אחשד ברשעות: זה לא היה ברצינות... חוץ מהקטע של הכתיב: זה באמת "קקופוניה", לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, קקופוניה. מן היוונית: kakos = רע, phone = צליל, טון, וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנה עברה מאז הדיון המרתק הזה ורק עכשיו נתקלתי בו. חבל. כך או כך, רציתי לתת את גרסתי (שיש בה מידה מסויימת תשל פרשנות, כמובן) לנוסח הצרפתי של השיר המדובר, שכתבתי לפני יותר מעשור: מים קמצנים, המים שנטלו אותו מאהובו, מן המוֹסֵר [המלשין] שלו. אם להיסמך עליהם, הרי שהוא כתש הוא כתש את בשרנו - אך לא בגוף (הו, מִשברים מנותצים!), אף לא ברגבים, כי אם לרבעים. דורי מנור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בהבדל פרשנות גרידא, אלא בעיקר בשגיאה שלי בצרפתית: חשבתי ש-prendre à פירושו "לקחת אל", אבל זה "לקחת מ-" (ומכאן, כמו שאומרים במבחנים במתמטיקה - שגיאה נגררת). תודה על תשומת הלב! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הספקת לקנות מאז את "מעוט"?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אבל הספיקותי לעיין רק בשיר הראשון (הנהדר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו שמתי לב שזכרונך הוסיף לשם השיר את המילה בעלת הצליל הכה-צרפתי ''לנבלת''. מחריד קצת, אבל גם יפה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מקווה שהמילה הזו היתה בעיתון (משם אני זוכר אותה), והושמטה בספר (ממנו גלעד ציטט). אם לא אז זה אחד המקרים הכי מוזרים וחזקים בחיי של זכרון שתול. בעצם, אני לא מפחד מהאפשרות הזו, אז אפשר להחליף את המילה ''מקווה'' מהמשפט הראשון במשהו נייטרלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר "Let Ton beau de Marot" של הופשטטר עוסק רבות ביצירה תחת אילוצים. ראה: http://www.forum2.org/tal/books/marot.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עדכון: קניתי את הספר, ואסתער עליו בהזדמנות - תודה. מקריאת חלק מהמבוא נראה לי שהשנים וההצלחה הפכו את הופשטטר לקצת מדושן-עונג מעצמו, וזה טיפה מעצבן. היו אנשים שחשו כך כבר לגבי GEB, אבל אני כנראה הייתי צעיר ונאיבי מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המבוא ל-LTbdM נראה לך מדושן עונג, הזהר מהמבוא למהדורת עשרים השנה של GEB. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ימצא לי כתבה בנושא מ''מאזניים'' עם דוגמא נפלאה-כליל האיקו(על משקל כליל סונטה) רק זכרון מעורפל נשאר לי של השיר כמו גם של החוויה הנפלאה בגילוי פריחתה של יצירה בתוך המסגרת הכובלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט "חלון אחורי" של היצ'קוק מתרחש כולו בחדרו של אדם (המגולם ע"י ג'יימס סטיוארט) המרותק לביתו עקב רגל שבורה, וצופה מחלונו על הבתים האחרים בשכונה (ותוך כדי כך מצליח לפענח תעלומת רצח). בנוסף לכך שזהו אחד הסרטים המושלמים ביותר של המאסטר, ונחשב גם כמטאפורה נהדרת על קולנוע ומציצנות, מקובל לחשוב שהיצ'קוק כפה על עצמו את המגבלה (שהיא קשה באמת ביצירת קולנוע) כאתגר עצמי. כמו-כן הסרט "החבל" שלו מצולם כולו במצלמה אחת ובצילום ("שוט") אחד. עקב מגבלות טכניות של אורך הסרט הנכנס למצלמת קולנוע - כ-10 דקות , בעצם הוא מורכב מ-8 שוטים של 10 דקות. בכל פעם כזאת המצלמה "במקרה" עוברת מאחורי איזה חפץ או אדם ומגיחה מעברו השני. פרט לעניין זה הסרט נראה כולו כצילום אחד ארוך בזמן אמיתי. גם-כן ניסיון לאתגר-עצמי כנראה, וסרט מעניין למדי . הוא מבוסס במידה מסוימת על הפרשה המפורסמת של שני הסטודנטים-הרוצחים ליאופולד ולב, כולל רמיזות - מעודנות בהתאם לתקופה - על מניעים הומוסקסואליים. בימים אלה ירד מהמסכים הסרט "תא טלפון שגיבורו כלוא לאורך כל הסרט בתא טלפון כאשר צלף מאיים עליו שלא ייצאממנו. לפי מה שקראתי הרעיון הסרט נהגהלפני כ-30 שנה ע"י מפיק שקיווה להפיקו עם היצ'קוק, התוכניות התבטלו, ורק כיום הופק מחדש. - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה לגבי 24. כשהסדרה משודרת בטלויזיה, כל פרק אורך שעה. אלא שבפרקים יש גם פרסומות. שאלתי היא האם בגרסת ה DVD הדמויות עושות יותר דברים בשעה הזו או שהפרקים קצרים יותר? שאלה נוספת. אם ב DVD אין פרסומות, מתי הדמויות הולכות לשרותים? אפילו ג'ק באוור הגדול לא יכול להתאפק כל כך הרבה זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי אורכי הפרקים? האם האם גירסאות ה DVD מכילות קטעים שהופקעו מצופי הטלויזיה לטובת פרסומות או שהפרקים ב DVD קצרים יותר (מה שקצת פוגע בקונספט של הסדרה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקטעי הפרסומות ה dvd פשוט מדלג קדימה. זה לא פוגע בשום קונספט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אז האורך של הפרק הוא פחות משעה והעניין של זמן אמת קצת הולך לאיבוד. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הולך לאיבוד כלום. מופיע השעון הדיגיטלי שאומר 12:33:44 ואח"כ 12:38:26. מזה אתה לומד שארבע דקות וקצת של זמן אמיתי חלפו להן. מה הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרסת ה-DVD של הסרט "חלון אחורי", אחד המשתתפים בעשייה מספר כי היצ'קוק תכנן במקור לכלול, בסצינת שיחת הטלפון (די בתחילת הסרט), בה הפצוע מתקשר לעורך העיתון, תמונות ממשרדו של העורך (כמקובל בהצגת שיחות טלפון בקולנוע – תמונה של כל צד בזמן שהוא מדבר). אותו משתתף בעשייה (באמת שאינני זוכר מי זה היה) שיכנע את היצ'קוק להמנע מכך, כדי להשאיר את הסרט כולו בתוך החדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול לספר קצת על החוקים שקבעו חברי הקבוצה הקולנועית Dogma? בטוח שיש ברשת, אבל אולי תוכלו להעמיק קצת יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לך שלא כתבו על זה באייל? דיון 275! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס! לא חיפשתי אפילו... (*ראש נחבט קלות במוניטור*) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר. נדמה לי שהמאמר ההוא לא נחרט בזכרון הקולקטיבי של האייל. גם אני רק בקושי נזכרתי בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אבל כמו עם "קקופוניה", גם הפעם אני חש דשב"כ לנג'ס: צ"ל "נחרת בזכרון", לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה (כללית: האם יש הבדל בין "חרט" ל"חרת"?). אני אנסה לבדוק. מה זה דשב"כ? <אשר><חזור> אה, הבנתי (-: <אשר> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה לגמרי, אתמול בדקתי במילון אבן שושן את המלים חרט וחרת. לצערי המילון כרגע לא בהשג ידי, אבל בגדול: חרת זה רשם על דבר מה באמצעות מכשיר חד החורץ סימן. בהשאלה זה שמר בזכרון. חרט זה גילף או הקציע באמצעות מכשיר חד וכמו כן חרת זה מקרה פרטי של חרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה נסגר עם חרת ו/או חרט האם חרת/חרט על דגלו את סמל המצוינות וכד' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה חרטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, אא"ט היצ'קוק הפיק ו/או ביים סרט שכולו מתרחש על סירת-הצלה קטנה. כיוון שהיצ'קוק כפה על עצמו גם את האילוץ של הופעתו-עצמו בכל סרט שלו, וקצת היה קשה לו להופיע על הסירה לרגע ולהיעלם ממנה, הוא הסתפק בהופעת תמונתו בעיתון שהיה על הסירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hitchcock, in keeping with his cameo appearances, was pictured in "before" and "after" pictures in a newspaper advertisement for Reduco the Obesity Slayer.
Several members of the cast caught pneumonia after constant exposure to cold water. http://www.teako170.com/af30.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה, חברת הסרטים הוסיפה לסרט מוזיקת רקע למרות התנגדותו של הבמאי. ועוד סרט-תרגיל, לא של היצ'קוק: The lady in the lake, פילם נואר, מצולם כולו מנקודת מבטו של הגיבור. רואים אותו רק פעם אחת, במראה. אבל התרגילים האלה די משעממים. בעיקר חומר לשיעורי קולנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע זה לא נכון. היצ'קוק, בזמן העריכה, תהה מאיפה המוזיקה אמורה להגיע, והמלחין דייויד ראקסין ענה שהמוזיקה באה מאיפה שהתאורה והמצלמות באות. בכל מקרה, הוא לא התנגד למוזיקת רקע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אבל התרגילים האלה די משעממים'' - אז זהו, שאני לא בטוח שזה תמיד כך. כשיוצר בוחר לעבוד במסגרת כללים נוקשים, זה לא בהכרח סתם ''טריק'' שיווקי או סנובי שמטרתו שהיצירה תילמד בבתי-ספר לאמנות. לעיתים (קרובות, אני מאמין) זה נותן השראה, מסייע לתהליך היצירה, ומאפשר להגיע למקומות שלא היית מגיעה אליהם כך סתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש מבין באומנות, אבל התקופה הכחולה של פיקאסו קשורה כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה, ואפשר להחיל אותה גם על פוינטיליזם, קוביזם, וציורים בעלי מבנה קשיח של רותקו, Klee, מונדריאן, קנדינסקי1... התשובה היא שאינני יודע. אינני יודע אם פיקאסו כפה על עצמו כחול ככלל מגביל כדי "לתגבר" את היצירתיות שלו, או שסתם בא לו לצייר כחול. לגבי חלק מהאחרים, הניחוש שלי היא שהתשובה היא - בפירוש כן, אבל אני גם לא ממש מבין באמנות. 1 איך הניים דרופינג? סתם, כולם פשוט ציירים שאני אוהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על העיקרון אלא על המקרים שאני מכירה. "החבל" ו"הגברת באגם" משעממים נורא. מה שכן, יצירה יכולה לפרוץ דרך גם אם היא משעממת :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהיפוך הקלישאה, לא ראיתי אבל קראתי את הספר. דווקא ספר מצויין ( אני מאוד אוהב את ריימונד צאנדלר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז'ורז' פרק *אינו* מתייחס על הסופר י"ל פרץ, על אף ששמו המקורי אכן פרץ. לצערי איני מצליח למצוא כרגע דף שמזים את השמועה, אך זכור לי שהשתכנעתי שמדובר בייחוס שגוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה שקראתי פעם שהוא נכדו בביקורת על אחד מספריו, ושזה נשמע הגיוני בגלל השם (והעיסוק!), אין לי באמת שום עדות מוצקה. אני גם אנסה לבדוק. תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר W או זיכרון ילדות (הספריה החדשה) שער אחורי,כתוב שהוא קרוב רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם שהפיקו סרט על חיי מוחמד, ומכיוון שלפי האיסלם אסור להראות את דמותו (האמנם?), נאלצו לעשות סרט שלם ללא תמונה אחת של גיבור הסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרכו של ישוע מצטלבת יותר מפעם אחת בדרכו וגורלו של בן-חור. את פניו של ישוע לא רואים ולו פעם אחת. המצלמה מצלמת מאחור, מרחוק, ובפרופיל שבו שיערו הגולש מסתיר את פניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל צפיה אקראית בהאבקות, ניצל מרצח שנועד לחרחר מלחמה בין האימפריות. כשלעג לקידמה המכנית, התועמלן הארסי רצה להגיש נגדו תביעה על פלגיאט. נאום בן שש דקות לא רק שלא גרם לו להפסדי ענק, אלא שימש במכונת התעמולה החברתית הקיצונית, ועצבן את ראש העוצמה העסקית. בסופו של דבר, נשמתו נתפסה בכף ידם של הפולני והבולגרי, ושוחררה בשדה תירס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשלעג לקידמה המכנית" אולי קשור ל"זמנים מודרניים" של צפלין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה באמת איזה נסיון תביעה על רקע פלגיאט ע"י גבלס, ומצאתי גם את שדה התירס, הפולני והבולגרי, למשל כאן: אבל את השאר לא בטוח שהבנתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עכשיו אפילו לא צריך להפעיל תאים אפורים... הנאום בן 6 דקות הוא מסופו של "הדיקטטור הגדול" שם החייט היהודי הנחשב בטעות להיטלר נואם בזכות השיוויון, האחווה האנושית, החופש והדמוקרטיה, אך בעיקר על גורלו של האיש הקטן שגורלו הוא גורל האנושות. הסרט נתקל בעוינות מצד בדלנים אמריקניים שחששו מקלקול היחסים עם גרמניה (1940) אך אומץ בחום בברה"מ שם יצא לאור קובץ מיוחד על צ'פלין שחלק ניכר ממנו הוקדש לסרט הזה המראה את תלותו של כל אדם בגורמים היסטוריים. לגבי האימפריות, כנראה שהכוונה היא לסרט "נשק הכתף" שבו הקייזר נלקח בשבי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיון לרצח...? היאבקות...? זה גם מאותו סרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה נא, יכול אדם לילך לספרייתו, ולדלות ממנה את העותק המאובק של ''נשק הכתף'', ואז לשבת ולצפות בו משל זמן יש בעולם. אך מוטב שנבקש מרב''י שישפוט בינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלון וגרושו, את הפיסות החסרות לא תמצאו בסרט (שווא ב-ב'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, אישית, נואשתי1. גרושו - זכית מן ההפקר. 1 אלא אם זה קשור בהתנקשות בראש ממשלת יפן, כמובן. במקרה זה, נואשתי קום לאודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק לא עובד. בכל אופן, יש קשר הדוק להתנקשות. בשנות השלושים צ'פלין ביקר ביפן ובנו של רוה''מ לקח אותו לתחרות האבקות. בעוד הם צופים בתחרות נודע להם שרצחו את רוה''מ. הרוצחים נתפסו, קבוצת הדרקון השחור אאז''נ, ובמשפט הם אמרו שהתכוונו לרצוח גם את רוה''מ וגם את צ'פלין. מטרתם היתה לגרור את ארה''ב למלחמה נגד יפן, כשצ'פלין שהיה מפורסם ואהוד בארה''ב, אמור היה להוות עילה. גרושו, לא רק בדלנים אמריקאיים הפגינו עוינות לסרט ''זמנים מודרניים''. הנשיא רוזוולט קרא את צ'פלין לסדר ואמר לו שהסרט גורם לו בעיות גדולות עם הארגנטינאים (לא ידוע לי מדוע). חקסמח לכל האיילים והאיילות, קטנים וגדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממממ... לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קונים? כנראה שלא היו קונים גם אילו שאלתי איזו להקה בריטית ידועה שרה את "ג'בל וגם נוח". טוב, אז רמז: בעצם, לא צריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יומיים ואין פוצה פה - האשם, כנראה, במחבר ולא בפותרים. מה קורה? רוצים רמז, או סתם לא מתעניינים? רק לחדד את מה שכבר יודעים: הלהקה - באמת מהחשובות בהיסטוריה, ושם השיר, כפי שאני *בטוח* שהבנתם, הוא שיכול אותיות. נו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזה ג'ון בסיפור (לא לנון, אני מניח)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתעניינים, מתעניינים. ניסיתי וניסיתי לאנגרם, לשווא. לפי ה-ח', אני מניח שמדובר בתרגום לעברית של השם. ניסיתי להתמקד במילים אפשריות עם ח'. מכיוון שמדובר בשיר רוק-פופ, ועוד מפורסם מן הסתם, אפשר לפסול מילים כמו ''גחון''. נשארתי עם ''חלון'', ''חלום'', (וביאושי ניסיתי גם ''מוח'', ''חום'') - כלום. כל הזמן אני נשאר עם שני ה-ג' האלו. נסיון לאחוז את השור בקרניו עם ''חגג'' לא צלח אף הוא. אם אחת או יותר מההנחות היוריסטיות שלי כאן שגויה, אתה מוזמן לבסס על כך רמז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אין פה "שני ה-ג' האלו", יש ג ויש ג'. שנית, למה התייאשת מ-"חוׁם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! יפה! פתחתי את החלון הזה כדי לכתוב בתגובה שאני עדיין בערפל ("ג'ון בגל חום"?). ואז חברתי שתחיה מצאה את מילת המפתח. עוד קצת תקתקו הגלגלים בראש, ואז בשאגה ניצחת שלפתי מתקליטייתי את התקליט אדום הכריכה, של הלהקה הנרמזת בכותרת כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפו תמסור, במטותא, לחברתך שתחיה, כי לך מגיע מקסימום כובע טמבל על זה שיש לך אפילו את התקליט ולא זכרת לאיזו להקה נודעת יש שיר ששמו הוא אנגרמה. סתאאאם...! כל הכבוד, וסחתיין על הכותרת. אם מישהו עוד איתנו ולא משוכנע שהוא הבין, נא לכתוב ונסביר הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-King Crimson יש, בתקליטם אדום-הכריכה Discipline מ-1981, שיר מעניין (שגם סיפור מאחוריו, עם אדריאן ביליו מקליט קולות מהרחוב) בשם "Thela Hun Ginjeet". איך נתרגם זאת לעברית? "תלה הון ג'ינג'יט" מחמיץ את הנקודה, כפי שנראה, ו-"בואי הנה, אדומת שיער" זה טוב אם למדת ערבית בכיתה ד' וזהו. השם, כפי שיודע כל קרימזונאי בינוני, הוא אנגרמה על Heat in the Jungle, שזה לא מאוד עוזר להבין את השיר אבל ככה זה להקות פרוג רוק. אז התרגום הנכון לעברית הוא, כמובן, "בנם ג'ל וחוג", כפי שהופיע בחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וכותרת תגובת הפתרון שלי, שחוזרת כאן בוריאציה אחרת, רומזת כמובן לתרגום העברי של שם הלהקה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Oll Korrect, ככל הנראה, כלומר שיבוש (מכוון) של All Correct. נעשה בזה גם שימוש תעמולתי עם הקיצור Old Kinderhook, מה שפרסם את זה אף יותר. פרטים נוספים יש באתר www.straightdope.com (אין לי זמן לחפש שם כרגע). קראתי פעם במקום אחר מאמר שלגלג על התאורייה הנ"ל, ותמך דווקא ב-"Zero Killed", משהו כמו דיווח יומי משדה הקרב במלחמת האזרחים בארה"ב. The Straight Dope מצטט, לטענתו, מאמרים מוסמכים שסוגרים סופית את העסק לטובת Oll Korrect. אלה, בכל אופן, נראים לי המועמדים הרציניים להיות האמת (יש עוד תאוריות מצחיקות לרוב). ועכשיו, אחרי שכתבתי את כל זה, עולה בדעתי שזו לא ממש האכסנייה הנכונה לשאלות "הכה את המומחה"... אז מה, למחוק הכל? לא בא לי... שנעבור ל-"שאל ת'אייל"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי מקור הביטוי הוא ממלחמת העולם ה-II, שבה כדי להעביר ידיעה שאף אחד לא נהרג ו"הכל בסדר", היו אומרים OK, כקיצור ל-0killed (מצטערת על חיבור שתי המילים, משום מה לא הייתה תמיכה להפרדתן בסדר שבו חפצתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הזכרנו תאוריה זו בתגובה 172732, אבל זה בטח לא ממלחה"ע II - הביטוי OK הוא מוקדם הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תרשו לי חידה למה האור ברמזור המורה על נסיעה הוא ירוק,ועל עצירה הוא אדום? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |