טלנרקומנים 1614
הטלוויזיה היא החומר הממכר הנפוץ ביותר בעולם, וההשפעות שלה ניכרות לא רק על המכורים לה, אלא על החברה כולה.
(צילום אילוסטרציה: באדיבות morgueFile)
כשעלה הסקר האחרון באייל, ששאל כמה שעות אנו מקדישים בחודש לצפייה בטלוויזיה, לא הקדשתי לו יותר מדי מחשבה. 5-10 שעות נשמע לי אומדן סביר, אז בזה בחרתי. רק אחר־כך ניסיתי לעשות חשבון. עד מהרה התחוור לי שרק עם תוכניות החדשות אני כבר עובד את ה-‏10 שעות בחודש. ואחרי שסיימתי לצפות בשתיקת א. שרון ובניו, צפיתי באדיקות גם בבחירת שרון א. ובניה, וגם איזה גרייניק ואלתרמן או שניים, וגם כמה שי ודרור, ואיזה מאחורי החדשות כשיצא, ואחד המופע המרכזי, כשחשבתי בטעות שכדאי לתת להם צ'אנס, וכמה דברים ב-AXN כי הייתי צריך לאוורר את המוח, וכמה שעות טובות של לוגי, כי זה ערוץ חמוד ועוד ועוד ועוד. אם ירדתי מה-‏30 שעות, אני אופתע.

זה לא שהגילוי הזה מחריד אותי בפני עצמו. בילדותי הייתי מגיע ל-‏30 שעות צפייה בפחות משבוע. מה שהפתיע אותי היה שלא הייתי מודע לכמות שעות הטלוויזיה הזו שאני סוחב איתי. הייתי בטוח שדי נגמלתי מהטלוויזיה. היו חודשים שלא הייתי מדליק את המכשיר הזה בכלל, אלא אם היה פיגוע. ועכשיו פתאום אני מגלה שחזרתי לסורי במלוא המרץ. האם אני מכור לטלוויזיה?

כשישבתי אצל חברים לפני כמה ימים, הטלוויזיה שלהם הייתה דלוקה. לא משהו מעניין - סתם כדי להעסיק את הזאטוט שהסתובב להם בין הרגליים. פטמת הזכוכית, חבר אחר שלי נהג פעם לכנות את מקלט הטלוויזיה. הם שמו את אחד הסרטים הללו שמיועדים ל"פיתוח יכולות קוגניטיביות" אצל ילדים על־ידי מוזיקה קלאסית ותמונות משעממות עד כדי קריזה של צעצועים זזים. הילד הפסיק לגעות וישב מרותק למסך, מה שאפשר לנו לשוחח בשקט. מה שנחרדתי לגלות הוא שכל כמה שניות העיניים שלי נמשכו בעל־כורחי אל המסך המרצד, והייתי צריך להתיק אותן ממנו בכוח. האדם שמולי היה מדבר אלי, ועיני נדדו, לגמרי בעצמן, אל התמונות הנעות. כשראיתי שהילד נרדם בין כה וכה, ביקשתי לכבות את הטלוויזיה. רק אז הצלחתי להתרכז בשיחה - וגם כך, מפעם לפעם הגנבתי מבט נוגה לעבר המסך המושחר.



יומיים אחרי הפיגוע ברחוב עמק הרפאים, שלגמרי במקרה שם נמצא גם המשרד בו אני עובד, הלכתי במורד הרחוב וראיתי, מהצד השני של הכביש, צוות צילום. המצלמה הייתה מכוונת לכיווני הכללי, ועיני נדבקו לעדשה. המשכתי ללכת ישר, אבל ראשי פנה יותר ויותר לאחור, צעדי הולכים ומאיטים, עד אשר לא נותרה לי ברירה ונאלצתי לסובב את ראשי חזרה - בדיוק בזמן כדי להתחמק מעץ זריז שחישב להתנגש בי. המצלמה היא הדבר השני הכי מהפנט בעולם, אחרי הטלוויזיה.

אינני מדבר רק על אותם חוליגנים הנוהגים להתקבץ מאחורי כתבי החדשות המסכנים ולנפנף ביד האחת בעוד שבידם השניה הם מצלצלים בסלולרי למכר עלום כדי שיבוא לראות אותם בטלוויזיה. גם אנשים רגילים לחלוטין מתקשים לחלוף ליד מצלמה בלי להישיר אליה מבט ולחשוב מי, אם בכלל, יזהה אותם על המרקע. חרדים נוהגים להסתיר אין פניהם בכובע כאשר מצלמים אותם. לא, אני מנחש, משום שהם חוששים שפרצופם ילכד בעדשה, אלא כדי להלחם ביצר הרע הדוחק בהם להביט הישר למצלמה, ולהיות שותפים לחטא.



הטלוויזיה, די מיותר לציין, שינתה את פני העולם. היא שינתה את הרגלי הפנאי שלנו, היא שינתה את פני הפוליטיקאים שלנו, היא הפכה את הסיבתיות בין חשיבותו של אדם לבין הפרסום לו הוא זוכה. הוידאו הרג את כוכב הרדיו, וגם עוד כמה דברים בדרך.

לטלוויזיה יש מקום מרכזי באמונה של אנשים שהם מבינים הכל. כל אדם יכול לראות תוכנית בערוץ 8, ולחשוב שעכשיו הוא משכיל. כל אדם יכול לראות את החדשות ולחשוב שעכשיו הוא מעורב. כל אחד יכול לראות את רינו צרור ולחשוב שעכשיו הוא בעל מודעות חברתית. כל אחד יכול לראות תוכניות אוכל ולחשוב שעכשיו הוא יודע לבשל. הקריאה, הדיון, ההשתתפות, ההתנסות - כל אלו נדחקים לקרן פינה. הפעילויות הללו דורשות יותר מדי זמן, יותר מדי מאמץ, מכדי שהאדם הרגיל, העובד, קשה היום, יוכל לעסוק בהן. ומצד שני - אותו אדם לא רוצה לוותר על עולם הידע הרחב שהוא יודע שיש שם בחוץ. אז הוא רואה טלוויזיה, ובמקום לדעת שהוא לא יודע, עכשיו הוא חושב, בטעות, שהוא כן.


(צילום אילוסטרציה: באדיבות מייקל קונורס)



יש אנשים שרואים בטלוויזיה שורש כל רע בעולם. היא לא. שורש כל רע היא העצלות האנושית, גבהות הלב, הבורות והאטימות. הטלוויזיה היא בסך הכל כלי בידי כל אלו.

קחי אותי

אפשר להגיד הרבה דברים על "קחי אותי שרון", מיזם ה"מציאות" של קשת, אבל מה שלא יאמרו, העובדה היא שאמרו את זה. "קחי אותי שרון" היא אולי לא תוכנית אינטליגנטית, והיא בטח לא מציאות, אבל היא טלוויזיה מצויינת, מותחת, סקסית ומדרבנת את הצופים להיות מעורבים רגשית ומעשית. גם "כוכב נולד" יוצרת מעורבות רגשית ומעשית אצל הצופים, אבל בעוד שב"כוכב נולד" אפשר היה לדבר על איכות אובייקטיבית כלשהי כמדד למתמודדים, ועל הגיון כלשהו בהשתתפותם הפעילה של הצופים מהבית, הרי שב"קחי אותי" אין שום איכות אובייקטיבית, ואין שום הגיון בהשתתפות פעילה של הצופים. שרון היא אישה עם טעם משלה, יש להניח, וכל גלגלי ההצלה שהקהל לא יזרוק לחביביו לא ישנו את העובדה שמועמד זה וזה לא ממש תואם לטעם הזה. אפשר להתווכח אם לשירי יש מנעד רחב יותר מאשר לנינט או אם שי מרעיד את קולו יפה יותר משירי, אבל על מה כבר אפשר להתווכח בין גדי ליואב או בין טל לרודריגו?

כך קורה שכמות נכבדה של צופי טלוויזיה שפויים בדעתם הופכים למשך שיחת סלון שלמה לדודות מתקרצצות שמתווכחות על זה שמחזר א' גבוה מדי, אבל מחזר ב' מלוקק, מחזר ג' צעיר מדי ואילו מחזר ד' הוא חלאה שעובד במס הכנסה, כך שטוב לא יכול לצאת מזה. ובסוף בסוף, רגע לפני שנחזור להיות אנשים רגילים ולא דודות דקדקניות, בטח עוד נספיק להפטיר "נו, מתי תתחתנו כבר?"

קבלת החלטות

ואם כבר בענייני טלוויזיה, לאחרונה מתרוצצת על מסכינו פרסומת חדשה של החברה שפעם קראו לה פשוט "בזק", אבל כיום קוראת לעצמה, משום מה, "B בזק". מה בפרסומת? הספרות שעל הטלפון שרות לנו ומעודדות אותנו להעביד אותן בפרך. וכל זה למה? כי "בבזק שם החליטו לשנות ולהוזיל". החליטו? בזק נלחמה בציפורניים נגד ההוזלה שנכפתה עליה על־ידי משרד התקשורת, והצליחה עוד לגרד העלאה של דמי השימוש הקבועים כפיצוי על הפגיעה בה. אז נכון שבזק צריכה לעשות מה שאפשר כדי לקדם את האינטרסים שלה, אבל לשקר לצופים שבכל מקרה יודעים מה קרה שם באמת, זה סתם מרגיז.
קישורים
הסקר האחרון - כמה שעות צפית בטלוויזיה במהלך אוגוסט?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

בזק ומחירים 169943
מילא זה, אבל בבזק *לא* הוזילו את מחירי השיחות. השיחות בשעות הערב וסופ"ש *התייקרו*. מה שנגרם הוא שצרכנים נבונים, אשר מנהלים שיחות ארוכות (אותן הם בוחרים לנהל בשעות הזולות) ישלמו *יותר* על השיחות שלהם.
זה לא פעם ראשונה שבזק "מוזילים" את המחירים. הם עשו זאת גם כשאיחדו את אזורי החיוג. מחיר שיחה בינעירונית אמנם ירד, אף הרוב הגדול של השיחות - המקומיות - התייקרו.
בזק ומחירים 169955
ההוזלה המשמעותית ביותר היא ביטול תעריף המינימום (20 ומשהו אגורות) לשיחה.
בזק ומחירים 169958
לדברי הוועדה:
א. השינוי בתעריפים יביא להקטנת חשבון הטלפון של מרבית לקוחות בזק.
ב. התעריף הממוצע בשעות השיא היה 17.6 אגורות לדקה (בשל המינימום לשיחה).

לצערי לא הצלחתי למצוא את המידע הגולמי: התפלגות נוכחית של הכנסות "בזק" מטלפונים. המידע בוודאי עמד לרשות הוועדה.
בזק ומחירים 170568
להלן הודעה שקבלתי באינטרנט:
לאחרונה נתבשרנו כי תעריפי הטלפון יוזלו בשיעורים נאים. להלן הפרסומים של חברת בזק בעניין התעריפים - פה מבטיחים ירידה של 6%:
ואילו כאן מפורטים המחירים הנוכחיים (לפני ההוזלה):
התעריף כיום אמנם כולל חיוב מינימום של 22.5 אג' והחדש יהיה פטור ממנו א-ב-ל תעריפי הלילה לא הוזלו - הם הוכפלו ויותר, בשקט בשקט:

לשם השוואה - 10 דקות בתעריף הישן: 2.5 אג' *10=25 אגורות (עובר את תעריף המינימום ולכן ממילא לא משנה ביטולו).

לעומתן - 10 דקות בתעריף החדש: 5.5 אג' *10 =55 אגורות!!! כלומר 220% מהתעריף המקורי (ייקור של 120%!!!)

ההוזלה תפעל בעיקר לטובת עסקים הפועלים בשעות ה"שיא", ולרעת הציבור הפרטי - זה שמדבר בשעות הערב כדי להוזיל את עלות השיחות - אשר ישלם יותר מכפול !

איפה ההגינות בפירסום?
יום ולילה 170680
כנראה שהרעיון בהתייקרות היה לייקר את תעריפי השיחות כאשר רוב האנשים בבית ומעדיפים להשתמש בטלפון הקווי על פני הסלולרי, וזאת באיצטלה של הוזלה.
יום ולילה 170699
הרעיון הוא לפצות על ביטול תעריף המינימום לשיחה, שלמעשה היה התעריף הקובע בכשבע שמיניות מהשיחות בשעות השפל (כלומר, שיחת עשר-הדקות מהמכתב היא לא טיפוסית), ולעבור למבנה תעריפים שקוף יותר (משלמים לפי כמה שמדברים).

עוד על החסכון הכולל הצפוי מהשינוי בתעריפים ועל מה שעומד מאחורי המלצות הוועדה:
יום ולילה 170743
תודה.
עד שאני כבר מגלה בעצמי קנוניה נצלנית של בעלי ההון כנגד ההמונים העמלים, בא איזה ארנב, השד יודע מאיפה, ומטיח את האמת היבשושית בפני (:
(לא שזה נוגד לחלוטין את טענתי, אך זה מגמדה.)
יום ולילה 170744
שכחתי להוסיף קודם, שעכשיו כל שנותר לעשות הוא למצוא איזה דואל-שרשרת מלפני כמה שנים שמסביר למכותבים איך בזק עובדת עליהם בעיניים ובעצם המחירים לא נמוכים כמו שהם נראים, בגלל התשלום המינימלי לשיחה, עם דוגמא של שיחה של חצי דקה (רק להשאיר הודעה בתאקו) שעולה כמו עשר דקות תמימות.
פראייר סידרתי 170745
אכן. כבר קיבלתי לא מעט אימילים הטוענים שגוף זה או אחר מנצל אותי או אף מסכן אותי, עד שזה יצר אצלי תחושה של "אם כולם עושים לי את זה, מדוע יפקד חלקו של זה?"
אני מניח שהאימייל אותו אתה מזכיר לא ישכנע איש. תמיד תימצא דרך לשחק במספרים כך שיוכח שאז כהיום אנו מנוצלים, גם אם בזק תתמוטט עקב חובות ענק.
_________________
אפופידס, שאימו חשדה בו שנים ארוכות שהוא קונה מוצרי חלב שעומדים לפוג כי הוא מרחם על בעלי הסופר.
פראייר סידרתי 171083
תגיד לאימך שאתה רק דואג לאיכות הסביבה (לא בוכים על החלב שנשפך, אלא על אריזות הקרטון שלו).
פראייר סידרתי 174483
הערה בסוף התגובה שלך מזכירה לי אותי כשהייתי ילד, כשהייתי קונה את החלב הכי ישן שהיה במקרר בגלל ששמתי לב שבאלו הצטבר הכי הרבה שומן על השקית.
מה שהיום כבר לא קורה בכלל כי שינו את תהליך העיבוד של החלב או שעברו לקרטונים :o(
או סקנדל או פסטיבל 172379
לאחרונה דווקא מסתובב ברשת דוא"ל שרשרת - שלא לומר סרטון פארודי ומושקע - שמסביר למכותבים שלמרות ביטול תשלום המינימום לשיחה, עדיין דופקים אותם.

ובינתיים, מעדכון שהגיע זה עתה, מסתבר שהמחלקה המשפטית של בזק כבר מיהרה להגיב על קליפ המחאה, מה שנכון לעכשיו הביא את יוצריו להוסיף כמה פסקאות הבהרה בתחילתו.

או סקנדל או פסטיבל 172380
קראו את המכתב מהמחלקה המשפטית של בזק המופיע באתר. יש שם בסעיף 11 דרישה שממש קשה לעמוד בה...
או סקנדל או פסטיבל 174334
LOL
קצת רקורסיבי סעיף 11 הזה...
או סקנדל או פסטיבל 174337
אכן. ולמי שאין כח לעקוב אחרי הקישורים, בסעיף 11 בזק תובעים ממר שמוליק לדרמן לבצע *מיד* את הפעולות הנדרשות בסעיף 11, שאם לא כן רע ומר יהיה גורלו.
''בסך הכל כלי'' 169945
הטלוויזיה בוודאי איננה שורש כל רע, אבל הטענה שהיא "בסך הכל כלי" איננה נהירה לי. טלוויזיה מעמיקה את הבורות האנושית‏1, את העצלות, את האטימות, ואולי עוד דברים, אז באיזה מובן היא "כלי"? מי משתמש בכלי הזה? והאם "בסך הכל" מנקה אותה (את יוצרי התכנים) מאחריות?

וסתם קטנוניות עריכתית, כאילו שזה במקום שלי להעיר לך: אם אתה רוצה להעביר מסר ולעורר דיון בנושא, אז הפיסקה האחרונה קצת מקלקלת.

1 היא גם עושה את ההיפך, לפעמים, אבל זה לא קשור. שמעתי שמשדרים עכשיו בארץ את "היה היה". יו, איזה כיף לכם.
''בסך הכל כלי'' 169979
הטלוויזיה היא כלי מצויין לסימום ההמונים - אנשים צופים בדברים החשובים, וזה מספיק כדי לגרום להם להאמין שהם מעורבים במה שקורה. הפעילות למען דבר מה הופכת למשהו פחות חשוב מאשר עצם הידיעה על קיומו, והטלוויזיה מקלה מאוד על כך. נכון שאפשר להגיד את זה על כל אמצעי התקשורת, אבל הטלוויזיה, בנגישות המוחלטת שלה לכל ציבור, הפכה זאת לתופעה רחבה יותר שפונה דווקא לקהלים שהכי קל לסמם (הבלתי משכילים). הטלוויזיה, בכך שהיא משלבת תמונה וקול, נותנת לך הרבה יותר הרגשה של "להיות שם". למה ללכת למשחק כדורגל אם אני יכול לראות אותו בטלוויזיה? למה ללכת לראות מופע אם מחר הוא ישודר? למה ללכת למפגש עם המועמדים לראשות הממשלה אם אני יכול לשמוע אותם בטלוויזיה?
יוצרי התכנים הם אלו שמשתמשים בה, אבל יותר מהם - מממני התכנים, שבסך הכל רוצים להגדיל רווחים ולכן משרתים את מטרותיהם של כל מיני בעלי מאה שרוצים להפיץ את דעותיהם.
לא תמיד, כמובן, ולא בכל ערוץ. אבל זה קיים, ומכיוון שדווקא אלו שהכי פגיעים לסימום הזה של הטלוויזיה הם אלו שיקבלו הכי מעט הכנה והדרכה על צפייה ביקורתית, יש להתריע על כך (וזה לא שאני הראשון או משהו) ולחפש אמצעים שיוכלו לצמצם את פגיעתה הרעה של הטלוויזיה, בלי להשמיד את המדיום כולו, שלא באמת אשם בעניין.

לא הבנתי לאיזו פיסקה אתה מתכוון.
לאזרספלד ומרטון. 169991
למי שלומד תקשורת המונח "סימום" צריך להיות מוכר..

ולא לגמרי לא קשור:

לאזרספלד ומרטון. 170254
כמובן, שהרי כל מי שהעיף מבט בעמוד הכותב שלי‏1 יודע שאני עצמי סטודנט לתקשורת.
מצד שני, כל הקונספט של דיספונקציה די רוקן את הפונקציונליזם מהכוח ההסברי שלו והפך אותו לתיאור די חסר תועלת...

1 בקרוב – העדכון!
לאזרספלד ומרטון. 170292
> מצד שני, כל הקונספט של דיספונקציה די רוקן את
> הפונקציונליזם מהכוח ההסברי שלו והפך אותו לתיאור די
> חסר תועלת...

טוב, טוב.. למה לקלל.. אני אינני סטודנט לתקשורת, כל חטאי הוא שלקחתי קורס סמסטראלי בתקשורת המונים לפני שנה, קורס מאוד שטחי מבחינת רמת הלמידה, מפגש אחד בשבוע, שהקיף גם את ההיבטים החברתיים, הטכנולוגים (והיה עוד היבט אחד ששכחתי.)

המעט שאני כן זוכר זה את האדונים מהכותרת ובעיית הסמים שלהם, מקלואן (משהו על איזה כפר, ומסר כלשהו.. הכל עמום לי עכשיו)

די נהנתי ממנו דווקא. יותר מהקורס הסמסטראלי על תורת היחסות הכללית, מכניקת הקוואנטים, ושאר ירקות שלקחתי בסמסטר השני באותה שנה.
''בסך הכל כלי'' 170038
לא נראה שיש לנו ויכוח. התכוונתי לפיסקה בה אתה כותב שהטלוויזיה איננה שורש כל רע, אלא היא רק כלי - התכוונת כנראה למדיום הטלוויזיוני, ואני התכוונתי לתכנים.

בכל תווך אפשר לעשות שימוש ראוי, כנראה (ובמובן זה אני לא חושב שהתווך הוא באמת המסר), אבל יש סוגי תווך שכנראה נגררים נמוך באופן טבעי יותר מאחרים.
''בסך הכל כלי'' 170589
ואני לתומי חשבתי שהתכוונת לתלונה על בזק, שבינה לבין נושא המאמר הקשר עפעס קצת רופף.
''בסך הכל כלי'' 170591
אה, בטח. עניתי לדובי על השאלה הלא נכונה.
אמור לי באילו תוכניות אתה צופה ואומר לך מי אתה 169947
עם יד על הלב: באילו תוכניות טלויזיה אתה מעדיפים לצפות? ב"יפים והאמיצים" או ב"חוק וסדר"? בעונה החדשה של "אלי מקביל" או ב"אסתי המכוערת"? בשידורים חוזרים של "כן אדוני השר" בבי.בי.סי פריים, או ב"קחי אותי שרון" בערוץ 2? האם קיים מתאם בין טעמך הטלויזיוני לבין פלח האוכלוסיה אליו אתה משתייך? האם ברמת אביב ג' היו אחוזי צפייה גבוהים יותר בסדרה "רמת אביב ג"' מאשר בקרית אתא?
למה מחירו של ערוץ ההיסטוריה בכבלים הוא 7 שקלים לחודש וערוץ פלייבוי עולה 44 שקלים לחודש?
למה הפרסומאים משקיעים כסף רב על מנת לכוון את סוג המוצר הנמכר בפרסומות בתוכנית מסויימת, לסוג הקהל הצופה באותה תוכנית?

בילדותי הרחוקה עד כאב,, הייתי משוכנע שכל הילדים קוראים את אריך קסטנר. ואת אבנר כרמלי, ואת אניד בלייטון ואת א.ק. דויל (ויסלחו לי הסופרים ששמם נעלם בערפל השנים). לא היה ספק בליבי שבכל בית יש לפחות שלוש אנציקלופדיות חובה: "תרבות" "מכלל" ו "האנציקלופדיה לידיעת הארץ" של וילנאי.
באותה עת, כמעט בכל בית שהכרתי היתה ספריה ובה נגלו פניהם התרבותיות של בני הבית. הטלויזיה הינה החלופה העכשוית לאותו ארון ספרים מיתולוגי. היום פניך התרבותיות מתגלות על פי התוכניות בהן אתה צופה.
טלויזיה זו תרבות. בדיוק כמו ספרות, כמו ציור, אופרה, פיסול וכיו"ב.
לכן אל לנו לפסול את המדיום עצמו, אלא להתייחס בשיפוטיות לתוכן המועבר אלינו באמצעות המדיום.

או, עד כמה אנו רוצים להיות אינדיבידואליסטים ! עד כמה אנו משוכנעים שטעמנו בבגדים, בנשים, בגברים, בציור, במוסיקה- הוא שלנו ושלנו בלבד. אנחנו כמובן טועים, וטועים בגדול.
אנחנו תמיד חלק מקבוצה מוגדרת היטב ובעלת מאפיינים ברורים, אם לא כך היה הדבר, היו הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, וענפים רבים בפסיכולוגיה, הופכים להיות מיותרים לחלוטין וחסרי כל תוקף מדעי.
יש קשר מפחיד במדוייקות שלו, בין הערוצים בהם אתה צופה, לבין סביבת המגורים שלך, מוצאך העדתי, השכלתך, הכנסתך, או במילים אחרות: יש מתאם מובהק בין ההשתייכות הסוציו אקונומית שלך לבין העדפותיך התרבותיות. ולפני שיקפוץ המגיב התורן ויביא מלוא הטנא דוגמאות על פרופסורים שאינם מחמיצים משחק של בית"ר ירושלים, או יספר בהתלהבות על דודתו המובטלת מיד אליהו הצופה באדיקות בנשיונל ג'אוגרפיק- הרשו לי לציין שדוגמאות בנוסח זה אינן אלא היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל...!

וכמה מילים על בזק:
הכותב המוכשר, מר ד. קננגיסר, תוקף בנמרצות את הפרסומת של בזק. על מה בדיוק יצא קצפו- קטונתי מלהבין. הרשו לי להזכירכם שבזק לא פרסמה מעולם, עד שהחל העידן הסלולרי. לבזק יש תחרות קשה, קשה מאוד אפילו מול חברות הסלולר, בהן מחירה של כל שיחה יקר בהרבה ממחיר השיחה בבזק. עקב התחרות בזק מפרסמת.

ובהזדמנות זו כמה מילות ביקורת על ביקורת טלויזיה או ביקורת של פרסומות בטלויזיה: לכל תוכנית, לכל תשדיר, יש קהל יעד מוגדר. אדם שאינו משתייך לאותו קהל יעד- תמיד יטעה בביקורתו. תמיד.
טוב, אני חייב לסיים, "תיק תקשורת" עומדת להתחיל....
(מישהו יכול לנחש מה הפרופיל הסוציו אקונומי של צופה
ממוצע בתוכנית זו?)
אמור לי באילו תוכניות אתה צופה ואומר לך מי אתה 169949
''תיק תיקשורת'' לא עומדת להתחיל (אלא אם כן היא משודרת אצלך במכשיר הוידאו) - התוכנית בחופשה.
מקרה-מבחן בשבילך 169953
אני רואה גם "צעירים חסרי-מנוח"( ויקטור חזר ועכשיו נראה מה הוא יעשה לג'ק ובראד על שלקחו ממנו את "ניומן אנטרפרייז"), גם את "סיינפלד"(כבר מההתחלה, כשזה עוד לא היה כזה אופנתי, וגם עכשיו בשידורים החוזרים), את חוק וסדר במוצ"ש, וגם הישרדות(העונות הקודמות, את הנוכחית לא יצא לי), וגם כדורגל, וגם חדשות-הן רגילות והן תוכניות אקטואליה מעמיקות יותר.
בילדותי הייתי קורא אנציקלופדיות וגם ספרי שרלוק הולמס וספרי אגאתה כריסטי וספרי ג'ינג'י, כשהייתי ילד.
אני שואף להגיע להצלחה אקדמית, אבל ויקטור ומעשיו לג'ק ובראד עדיין מסקרנים אותי מאוד.

לא מעט סתירות, אה?
אז לפי זה אתה יכול לזהות איזה אדם אני?
תשובה למבחן 169956
הרשה לי לצטט מתוך המילים שכתבתי, עליהן הגבת:

"ולפני שיקפוץ המגיב התורן ויביא מלוא הטנא דוגמאות על פרופסורים שאינם מחמיצים משחק של בית"ר ירושלים, או יספר בהתלהבות על דודתו המובטלת מיד אליהו הצופה באדיקות בנשיונל ג'אוגרפיק- הרשו לי לציין שדוגמאות בנוסח זה אינן אלא היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל...!"
תשובה למבחן 169969
באיזה אופן בדיוק זה מוכיח את הכלל?
תשובה למבחן 170009
אני דווקא חושבת שהכלל הוא אנשים שמערבבים בין תכניות טלויזיה "איכותיות" (סיינפלד? נו מילא) לבין כאלו שנחשבות לא איכותיות. דווקא אלו שצופים אך ורק בערוץ ההיסטוריה, סרטים דוקומנטריים יפנים וערוץ ARTE הם מיעוט נדיר, וכמותם גם אותם ישראלים שצופים אך ורק בזבל'ה דוגמת אסתי המכוערת ודודו טופז. בעצם מדובר בשתי נקודות קיצון וביניהם סקאלה של אנשים שמעדיפים שילובים שונים, והם הם הרוב.
דבר מעניין ששמתי לב אליו, הוא שאנשים שמאמינים בקוטביות המוחלטת הזאת, דווקא יסכימו לקבל את ההנחה שרק מיעוט צופה אך ורק בתכניות איכות מעולות, אבל לא יסכימו לקבל את ההנחה שרק מיעוט צופה אך ורק בתכניות נחותות. ובמילים אחרות: נבחרת מצומצמת מול עדר המוני של בורים. לי נראה שזו סתם עוד תפיסה אליטיסטית חסרת בסיס, שמעמידה את רוב הישראלים באור לא מחמיא שדווקא לא מגיע להם.
תשובה למבחן 170019
אם כבר, אז מילדות אני לא מבין את המשפט הזה.
וגם את "אתה יודע למי מראים חצי עבודה."
ועוד כמה כאלה.
וכל פעם ששאלתי למי מראים חצי עבודה ואיך היוצא מן הכלל מוכיח אותו, צחקו עלי או שהמציאו תשובה שונה בכל פעם, או שעברו נושא.
נותרתי בבורותי.
______________
לקוח מן הפרק "ילדות קשה" מתוך הספר "מטרה ודרך - חיי אפופידס"
תשובה למבחן 170031
בהנחה שאתה שואל ברצינות, הנה איך שאני מכיר ומפרש את שני הביטויים:

אומרים "יוצא מהכלל המוכיח את הכלל" על דוגמא שהיא הפוכה מהמצב ה"נפוץ", והיא מספיק יוצאת דופן על מנת שתחשב לאנומליה. עצם ההתייחסות אליה כאל אנומליה מעידה שבעצם המצב האחר הוא ה"נפוץ", ומפחיתה ממשקלה. דוגמא:

א: כל ראשי המדינות בעולם הם גברים.
ב: רגע, אבל מה עם ת'אצ'ר וגולדה?
א: טוב, נו, הן יוצאות מהכלל שמעידות על הכלל.

ולגבי חצי העבודה, המשפט המלא הוא: "לא מראים לטיפש חצי עבודה".
תשובה למבחן 170032
אבל למה לא מראים לטיפש חצי עבודה?
תשובה למבחן 170034
כי הוא לא מספיק אינטליגנטי להבין שכדי לעשות משהו, צריך לפעמים קודם "להחמיר את המצב", ולחכות בסבלנות עד לסוף התהליך.

(כשאני מתקן פנצ'ר באופניים שלי, אני צריך קודם לפרק את הגלגל ולהוציא את הפנימית. טיפש היה אומר אז: "אבל עכשיו אתה *בכלל* לא יכול לרכוב!", אבל זה רק בגלל שהוא טיפש, וראה רק חצי מהעבודה.)
אה, אתה לניניסט. 170035
תשובה למבחן 170044
שאלתי ברצינות. תודה.
בעניין היוצא מן הכלל: אז זה משפט די מטומטם. זה לא היוצא מן הכלל כשלעצמו שמוכיח את הכלל, אלא עצם נדירותו. וגם היא, בעצם אינה מוכיחה דבר, הרי גם מבלעדיו הכלל נכון, אפילו במידה רבה יותר.
בעניין חצי העבודה, אז אתה אומר שהראו לי משפט חלקי וחשבתי שהוא שלם?
תשובה למבחן 170054
ה'יוצא מהכלל' הוא כמובן משפט אווילי, ובהקשר של מדעי הטבע בכלל ומתמטיקה בפרט, עקרונית, אינו יעבוד. חוץ מבפסוודו מדע. מעניין אותי אם טרחנים במתמטיקה השתמשו בטיעון הזה להוכחת טענותיהם, אני בהחלט יכול לדמיין מצב כזה..

לעומת זאת בהקשר דתי, ולפעמים במדעי החברה, הוא יכול לשמש כטיעון מחץ בוויכוחי סרק.
תשובה למבחן 170121
היוצא מהכלל אינו מוכיח את הכלל אלא בודק אותו. מעתה אמור (או אמרי): "יוצא מו הכלל הבודק את הכלל".
הנוסח הנפוץ הוא פשוט תרגום לקוי מלטינית.
תשובה למבחן 170059
דווקא לא כל-כך מטומטם. נראה לי שהיוצא מן הכלל הוא זה שמאפשר לנו ליצור את הכלל, ובמובן זה הוא מעיד שהכלל קיים. בלעדיו, התופעות שיוצרות את הכלל לא היו נגישות להכרה שלנו, לא היינו יודעים שיש ''משהו'' שמצריך כלל (כמו שאין מושג של חושך בלי מושג של אור, מושג היבש בלי מושג הרטוב וכו').
אין לי מושג אם זאת כוונת המשפט.
תשובה למבחן 170064
אני מבין מה אתה אומר אך זה טיעון מצויין למשהו אחר. נסה זאת על הדוגמא שהביא יובל בתגובה 170031
תשובה למבחן 170070
אז אנסה משהו פחות מופשט. המשפט עצמו אינו מטומטם, אבל השימוש בו קלוקל: המשפט עצמו בא לציין שיטה להסיק על אפיוניו של הכלל (ולא על עצם נכונותו). השיטה היא בחינת היוצאים מן הכלל, בדיקה *למה* הם כאלה, ודרך זה לימוד על הסיבות והאפיונים של הכלל.
תשובה למבחן 170160
מתשובתך, מזו של יובל ומזו של עוזי הזוכה הוא....
יואב! סתם.
מסקנתי היא שראוי שהמשפט יהיה: "היוצא מן הכלל המעיד על הכלל", כאשר "כלל" הינה בהוראתה כ"כלל הציבור" ולא כ"חוק".
כמו כן, עקב נטייתו היתרה של משפט זה להשתבש ואף לשבש דעת, נפסל הוא לשימוש מרגע אישור תגובה זו. במקומו יש להסתפק ב"חריג" או "יוצא מן הכלל" בלבד.
בנוסף, החלטה קודמת בה נקבע כי אין טעם ביצירת שפה מדוייקת, בטלה בזאת והנושא כולו יובא לדיון מחודש תוך 60 יום.

על החתום %^%$*^&
אפופידס, מוסמך לכל נושא ועניין
תשובה למבחן 170162
אני חושב שאחרי תגובתו של עוזי אין כל-כך מקום להשערות.
תשובה למבחן 170184
תגובה 170181 הינה בתגובה לזו.
תשובה למבחן 170165
אם כבר אתה בשוונג, מה מקור הביטוי "נכסי צאן ברזל"? זה תמיד מזכיר לי צמר פלדה.
תשובה למבחן 170173
הכוונה היא כמובן לרכושן של הכבשים עליהן חולמים אנדרואידים (:
אין לי מושג. מישהו?
תשובה למבחן 170180
משהו מעומעם - אולי זה קשור לאיל ברזל.
תשובה למבחן 170190
אלה נכסים שאשה מביאה לבעלה, אבל הם חוזרים אליה במקרה גירושין או התאלמנות.
אולי התכשיטים שלה?
נכסי צאן ברזל 170212
ע"פ מילון אבן שושן: במובן המקורי של המונח מדובר בנכסים שהמקבל אותם לרשותו אחראי למלוא ערכם בשעת הקבלה (כמו ברזל שהוא מוצק ולא נפחת). ובייחוד, כפי שצוין לעיל, נכסים שהאישה מביאה לבעלה עם נישואיה והוא או יורשיו אחראים להחזירם לה במלוא ערכם אם הוא מגרש אותה (או נפטר). בהשאלה, כידוע, הכוונה לדברים של ממש, קיימים וקבועים, יסוד ועיקר.
Two roads diverged 170181
אכן קרוע אני,
מחד מקורותינו "כל המהרהר אחר רבו כאילו הרהר אחר השכינה" (מסכת סנהדרין) ומאידך, מקורותיהם: "הטל ספק בכל" (בודהה).
האם אתם ילדים תורוני הדרך?‏1

1 (: ללא כל כוונת לעג!!
Two roads diverged 170326
זה לא בודהה, זה דקארט. נו, פחות או יותר אותו דבר...
Two roads diverged 170329
הציטוט המלא:
"Doubt everything. Find your own light."
ומי זה מעז להטיל ספק בדבריי?
Two roads diverged 248616
"I can doubt everything, except one thing, and that is the very fact that I doubt."
דקרט, כמה אלפי שנים אחרי בודהה.
Two roads diverged 248620
מה הוא מתכוון לומר?
Two roads diverged 249050
''אני חושב משמע אני קיים''(הגרסה המוקדמת).

נהוג לומר שזה הבסיס לחשיבה המדעית המודרנית, כלומר אל תקבל דברים כפשוטם אלא חקור ובדוק או בקיצור הטל ספק בכל.
Two roads diverged 249070
יש לי ספק בפרשנות זו. חשבתי שכוונת משפט זה היתה דווקא להדגיש את הוודאי. אבל פרשנותך משלימה פרשנות זו בצורה יפה.
תשובה למבחן 170085
אין לידי מילון, אבל דומני שלמילה "כלל" יש פירוש נוסף פרט ל"חוק", והוא משהו דומה ל"ציבור" (כמו ב"רשות הכלל" או "הוציא עצמו מן הכלל"). בנוסף, אם אני זוכר נכון, הנוסח המדוייק של הביטוי הוא "יוצא מן הכלל ה*מעיד* (או ה*מלמד*) על הכלל", ולא "המוכיח". לאור שתי נקודות אלה, הביטוי הוא אולי לא לגמרי מטומטם. בוא ניקח עוד דוגמא: ספאד ווב, כוכב NBA לשעבר בגובה מטר שבעים, הוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל. עצם העובדה שאני בכלל יודע וזוכר את השם שלו, למרות חוסר העניין הכמעט גמור שלי בכדורסל, מעידה שככלל, שחקני NBA הם גבוהים.

בנוגע לחצי העבודה - אני חושב שאתה נתקלת באמירה שמתייחסת לביטוי המקורי (נוסח "אתה יודע מה יכול לעשות מי שטרח בערב שבת"), ושהפכה למעין ביטוי בזכות עצמה. ועוד הערה: מקורות יודעי דבר טענו באזניי היום כי נוסח הביטוי המקורי הוא "לא מראים ל*חמור* חצי עבודה"; הנמשל הוא אותו נמשל.
ברייתא דרבי ישמעאל 170088
"רבי ישמעאל אומר, בשלש עשרה מדות התורה נדרשת: ... מכלל ופרט, ופרט וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. ... כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ..."

(אפשר למצוא את הברייתא כולה בסידורים, בתחילת תפילת שחרית).

זהו הפרט המלמד על הכלל. דוגמא:
- הרס"ר, במסדר: "כל הג'ינג'ים נשארים שבת" (זהו הכלל).
- הרס"ר, פוגש את צביקה הג'ינג'י אחרי המסדר: "בשבת - אתה במטבח" (הפרט).
- צביקה, במאהל: "חבר'ה, נדפקנו פעמיים, לא רק שאנחנו נשארים שבת, הרס"ר עשה אותנו תורני מטבח" (הפרט המלמד את הכלל).
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170246
במאמר מצוטט לעייפה בסוציולוגיה של התרבות ("מסנוב לאומניבור" או משהו כזה) מגדיר פיטרסון במדויק את התופעה אותה אתה מתאר, ומזהה אותה כמאפיינת את המעמד הבינוני והבינוני הגבוהה (אם אני זוכר נכון).

טענה חשובה בסוציולוגיה של התרבות שקבוצות חברתיות מבחינות את עצמן באמצעות צריכה תרבותית ייחודית. מחקרים אין-ספור נעשו בנושא, אולי המפורסם ביניהם של בורדייה (distinctions), למרות שקדמו לו גם אחרים. לטענתו של בורדייה, בהעדר הבחנות שיוכיות (כמו תארי אצולה), המעמדות העליונים נאלצים להבחין את עצמם מהמעמדות הנמוכים באמצעים אחרים. הפתרון שנמצא הינו הצריכה של "תרבות גבוהה" (אומנות גבוהה, מוזיקה קלאסית, ספרות יפה וכו'), המונגדת ל"תרבות ההמון" (כמו מחזות זמר, רומנים למשרתות וכדומה) הנצרכת על ידי המעמדות הנמוכים.

בהערת אגב, חשוב להבין שעל מנת שתתאפשר הבחנה יש הכרח בהבנייה של שני סוגי התרבות כשונים ומנוגדים - ואכן, ההבחנה בין תרבות גבוהה ונמוכה היא תופעה חדשה יחסית שמופיעה יחד עם העלמות המובחנות על בסיס שיוכי.

ולענייננו, ישנה הסכמה רבה למדי על כך שהחל ממחצית המאה העשרים בערך - תלוי היכן - התיאוריה הנ"ל כבר ממש תופסת. כל ההבחנה בין תרבות גבוהה ונמוכה הפכה למיש-מש אחד גדול (טוב, לא לחלוטין, אבל במידה רבה), וכולם צורכים הכל (ע"ע פוסטמודרניות ופוסטמודרניזם).

"האמנם?" שואל פטרסון, וממהר לענות: "לא ולא!".
לטענתו, בני המעמדות הגבוהים כבר לא מבחינים את עצמם דרך היותם "סנובים", אלא דרך היותם "אוכלי כל" (אומניבורים, בלע"ז) - הם צורכים *גם* תרבות נמוכה, ו*גם* תרבות גבוהה. ולא רק זה, הם גם יודעים *איך* לצרוך תרבות נמוכה - באופן מודע, לא מחייב, קליל, מנתח לעתים, וכדומה (או במילים אחרות, רצים לספר על זה לחברה ב"אייל"). ליוסי שביט יש מאמר בכלל לא רע המתאר את התופעה בישראל, במתודה כמותנית.

סתירות?
לא, לא ממש.
דווקא דוגמה מצויינת.
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170248
דבריך הזכירו לי באופן אסוציטיבי את הטענה שפעם שומן נחשב לסממן של עושר ובריאות ואילו היום העניים (בעולם הראשון) שמנים ( בשל תפריט עתיר שומנים זולים) והעשירים הם רזים.
סימני מעמד 170256
זה נכון גם בנושא השיזוף. עד היום העובדים התאילנדים מתעטפים מכף רגל ועד ראש בעבודתם בשדות, שמא שיזופם יעיד על היותם עובדי כפיים. בעולם המפותח לעומת זאת, שיזוף הוא סימן לזמן וכסף לנופש.
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170249
מאוד מצאה חן בעיניי תגובה זו, ובכ"ז: זה נראה לכאורה שפטרסון אינו אומר דבר, אלא אם הוא טוען שה"אומניבורים" אינם באמת נהנים מן התרבות הנמוכה, או אינם נהנים ממנה די כדי שהנאה זו תהיה סיבתם היחידה לצריכתה.
או שמא זוהי מוטת המנעד התרבותי שמביאה לגובה המעמד?
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170324
הטענה הראשונית אכן נוגעת למוטת המנעד. זה מה שבדק, לדוגמא, המחקר של יוסי שביט. הוא גילה שבעוד כולם צורכים תרבות פופולארית בצורה שווה פחות או יותר, צריכה של תרבות גבוהה היא כמעט אקסקלוסיבית לבעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה. אך זו אינה הטענה היחידה.

לגבי אופן הצריכה של תרבות פופולארית, הטענה אינה שהאומניבורים נהנים ממנה פחות, אלא ש*אופן* הצריכה (או ההנאה, אם תרצה) הוא שונה. כל המנגנון של צריכה תרבותית כאמצעי מבחין מבוסס, על פי התיאוריה, על הנאה ועל נטיות, ולא על כוונה מודעת (דרך מושג ההביטוס של בורדיה, למי שמכיר) - אין כאן הנחה של ציניות. ולפינת הדוגמא האישית:

מאז שהשתתפתי בקורס על מיתוסים (עם חיים חזן - מומלץ מכל הלב למי שלומד בת"א), הדרך שבה אני צורך מוצרים תרבותיים השתנתה: ואני רואה מיתוס מאחורי כל פרסומת לגבינת קוטג'. אני לא נהנה פחות או יותר, אני לא מתאמץ יותר באופן הצריכה שלי - זה פשוט שונה (ונחמד מאוד, לרוב - או לפחות מאפשר לך להשמע כמו פלצן אינטילגנטי בקלות רבה מהרגיל. יש בחורות שזה עדיין עושה להן את זה. וגם בחורים.)
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170577
נדמה לי שהטענה מהמחקר של י. שביט פשטנית מדי.
א) נדמה לי שבישראל יש מעמד בינוני די גדול. קיום מעמד בינוני גדול בד"כ מקלקל חלוקות פשוטות כאלו. לא נראה לי שיש איזו סיבה שצריכת תרבות גבוהה צריכה להיות עם קורלציה כלשהי למיקום הסוציואקונומי היחסי בתוך המעמד הבינוני.
ב) קבלנים, ראשי השלטון המקומי, כדורגלנים, דוגמניות ויתר אנשי חוג הסילון למינהו הם בד"כ ממעמד סוציואקונומי גבוה. האם אתה חושד שהם צרכנים מובהקים של תרבות גבוהה.
ג) בבריה"מ ז"ל, התרבות ה"גבוהה" (מוזיקה קלאסית, בלט, תאטרון, אופרה) היו זולים מאד ומופצים ע"י השלטון. הצריכה שלהם שם היתה רחבה מאוד.
בכל מקרה, לדעתי זו לא הנקודה. כצופה של bbc prime,אני יכול להעיד על כמות הזבל שם. אבל יש שם גם תוכניות איכותיות לא מעטות. הבעיה בערוצינו הוא הטיהור המוחלט מכל מה שהוא מעל המכנה המשותף המינימלי. יש הרגשה שהקברניטים שם סבורים שכל תכנית שלא מיועדת למסעודה מירוחם תמוטט את הערוץ שלהם כבנין קלפים.
שדרות. מסעודה היא משדרות 170580
ראשי שלטון מקומי, כדורגלנים, דוגמניות וכד' אינם ממעמד סוציואקונומי גבוה. הם פשוט בעלי ממון רב. מעמד סוציו-אקונומי כולל, כפי שמרמז השם, גם פרמטרים חברתיים, לא רק כלכליים: השכלה, למשל. גם השכלת והכנסת ההורים בד"כ נכנסות לחישוב (כי זה ההבדל בין מעמד ס"א גבוה לבין סתם נובוריש).
שדרות. מסעודה היא משדרות 170584
אם כך, אני קורא לשנות זאת מיד.
וברצינות, בהגדרה זו, התוצאות שצוטטו הם טוטולוגיה גמורה (כמו להגיד שבין צרכני תכניות הטלביזיה באידיש יש אחוז גבוה של יודעי אידיש). זה ברור שתהיה קורלציה גבוהה בין השכלה לבין צריכת תקשורת הדורשת השכלה כלשהי כדי להבינה.
לא מזמן התפרסם בתקשורת רכילותית כלשהי כי אחד מצאצאיהם של הזוג פארה פוסט וריאן אוניל טען שהם אובססיביים ועסוקים כל הזמן בפעילות גופנית וטיפוח גופם. חשבתי לעצמי, מה רוצה מהם הצאצא הנרגן? הוריו הם שחקני קולנוע. במה ציפה שהם יעסקו? בקריאה וניתוח של דוסטייבסקי?
מה שהיה חסר לי במאמר, הוא התיחסות לשינויים שבגורם הזמן. למשל, רבים טוענים שהצפיה בטלביזיה של הנוער, באה על חשבון אינטראקציה עם בני גילם החביבים ועם הטבע בשדות ובגנים. זה אולי נכון אם כל בני הנוער היו גרים בנהלל או במרחביה. נראה לי שאצל לא מעטים הטלביזיה באה במקום שוטטות ברחובות ואינטראקציה עם נוער עבריין או גרועים מהם. יתכן שהצפייה המופרזת בטלביזיה היא לא רק גורם של הדרדרות חברתית אלא גם תוצאה שלה.
מעמד סוציואקונומי 170779
מכיוון שגם לי יוצא להשתמש בביטוי "מעמד סוציואקונומי גבוה", אני תוהה אם מושג זה מוגדר בכלל. האם, כפי שאתה מציע, הוא מוגדר בדומה למדד - כלומר ישנו אוסף פרמטרים שמשוקללים ע"י מישהו והם ההגדרה? או שישנה הגדרה מצומצמת יותר.
ובכן?
מעמד סוציואקונומי 170798
אני מניח שהסוציולוגים יוכלו לענות לך ביתר דיוק, אבל בעקרון, כל חוקר בוחן מעמד סוציואקונומי לפי איך שנוח לו. עם זאת, ההגדרה התיאורטית של מס"א כוללת את המרכיבים השכלה, הכנסה, מקצוע, ועושר (או רווחה, או איך שלא תתרגם wealth). חוקרים שונים מסתמכים על מרכיבים שונים, או שילוב בין מרכיבים, כדי לחקור את מה שמעניין אותם, לפי הרלוונטיות.
לעומת זאת, כשנושא המחקר הוא ילדים, מס"א נמדד ע"פ השכלת ההורים, הכנסתם, אבל גם לפי מימדים תרבותיים - הנגישות של ספרות יפה בבית, למשל.

חיפוש בגוגל העלה את שני המאמרים הבאים:
החל מסוף עמוד 12 יש שם סקירה נאה של הגדרות שונות של מס"א בעבר.

החל מסוף עמוד 1 (רקע תיאורטי) מתוארת מדידה אחת ספציפית של מס"א אצל ילדים.
מעמד סוציואקונומי 170818
שביט משתמש בסולם של אריקסון וגולדת'ורפ, המבחין בין מעמדות הומוגניים למדי מבחינת תנאי התעסוקה, בטחון כלכלי, סיכויי התקדמות, ומיקום במערכת הסמכות והפיקוח.
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170583
"בריה"מ ז"ל"? ז"ל?!
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170585
למה לא? אם זה ממש מפריע, אתה יכול להתיחס לזה בבחינת "אחרי מות, קדושים". אם תשים לב ההקשר בו הוזכרה בריה"מ היה כזה שבו אי אפשר לבוא אליה בטענות (עידוד תרבות גבוהה).
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170588
אני לא נוהג להגיד ז''ל אחרי מות דיקטטורות. אולי שר''י או ''ברוך שפטרנו'' יתאים כאן יותר.
אחרי מות, קדושים אמור 170615
מסעודה גרה בשדרות. 170633
ההגדרה הסוציולוגית היא ''אומניבור'' 170756
עדיין, הטענה נראית לי מעניינת, אך לא מחדשת. האין זה ברור שעושרו התרבותי של אדם יותר, משפיע מאוד על רובדי ההנאה שלו מחוויות תרבותיות? סביר שמי שעולמו הפנימי עשיר יותר, יהנה באופן נרחב ומרובד יותר, גם אם טוטאלי פחות (אוף, עכשיו אני צריך להסביר את זה. לא רוצה!) מאשר עניי הרוח.
בקשר לנושא המעמדות, זה לא נראה לי רלבנטי כאן. נראה לי שכבר אפשר לצאת מן השיח והחלוקות המרכסיסטיים ותולדותיהם. די, נגמר!
אני מניח שיש למר שביט טענות נוספות.

בעניין הקוטג', סיקרנת אותי. יש איזו דוגמונת שאתה זוכר?
מיתוס הקוטג' 170757
נו, בית קטן עם גג רעפים אדום = משפחה מאושרת, לא ?
חלומות של אתמול 170789
קוטג' זה לא משפחה קטנה ועצבנית, משכנתא של 200,000$ וחפצים ארוזים בהמתנה להוצאה לפועל?
__________________
אפופידס מערבב דברים שראה אתמול עם דברים ששמע לפני חודש (אין פירוט נוסף)
מיתוס הקוטג' 170764
אציין שגם אני לקחתי את אותו הקורס בזמנו, ואכן במשך זמן די ארוך לא השתחררתי מהניתוח של כל דבר סביבי לסמלים ומיתוסים.
הגרוע מכל היה שכעבודת גמר ניתחתי סמלים ומיתוסים בתעמולת המפלגות הדתיות לבחירות דאז (1999, אם אינני טועה). בכל צפיה נוספת בתשדירי התעמולה ראיתי עוד ועוד דברים, ומאז אני לא יכולה לצפות בתעמולה בטלוויזיה בלי להיבהל מעוצמת המיתיזציה שמוכנסת לכל פריים ופריים.
מיתוס הקוטג' 170799
בבחירות הבאות, את כותבת לפחות דו''ח תעמולה אחד.
צר לי, אבל הצלחת לבלבל אותי לגמרי עם הפסקה הראשונה 170816
אם תרצה תגובה, תהיה חייב להסביר בכל זאת.

לגבי נושא המעמדות - הוא כמעט תמיד רלוונטי, ובודאי ובודאי שבהקשר זה. מטרתו העיקרית של המאמר של שביט היתה לברר האם אכן (כפי שטוענים לעתים קרובות) החשיבות של מעמד בצריכה תרבותית זניחה ביחס לחשיבות של גורמים אחרים (כמו עדה ולאום) - ותשובתו היתה שלילית.

אמנם החלוקה המעמדית של שביט היא ובריאנית (ושירות לקהל: כלל אצבע פשוט במאמרים בסוציולוגיה הינו שמי שקורא לזה מעמד הוא מרקסיסט או ניאו מרקסיסט, מי שקורה לזה מעמד סוציו אקונומי הוא ובריאני או ניאו ובריאני) ולא מרקסיסטית, מכיוון שהיא מתבססת על סטטוס מקצועי ולא על בעלת על אמצעי ייצור , אך לא משנה תחת איזו הגדרה, מעמד היה, הינו, ויהיה מושג מרכזי בכל ניתוח סוציולוגי. והחשיבה ההמרקסיסטית בכלל (והניאו-מרקסיסטית) חיה, בועטת ורלוונטית כתמיד (אם לא מתמיד) בסוציולוגיה.

וכמה שורות שהקדימו את זמנן שורות מהמניפסט הקומוניסטי, לחובבי הגלובליזציה:

"הצורך בשוק מתרחב-והולך למוצריה מריץ את הבורגנות על פני כל כדור הארץ. היא מוכרחה לבנות לה קן בכל מקום, לתקוע יתד בכל מקום, לקשור קשרים בכל מקום.

על ידי ניצול השוק העולמי שיוותה הבורגנות צורה קוסמופוליטית לייצור ולצריכה של כל הארצות. לדאבון-לבם הרב של הריאקציונים שימטה את הקרקע הלאומית מתחת רגליה של התעשייה. התעשיות הלאומיות העתיקות נהרסו, ועודן נהרסות יום-יום. הן נדחקות מפני תעשיות חדשות, שהקמתן היא שאלת-קיום לכל האומות התרבותיות, מפני תעשיות ששוב אינן מעבדות חומרי-גלם מקומיים, אלא חומרי-גלם מן האזורים המרוחקים ביותר, עושר מוצריהן נצרכים לא בארץ-המכורה בלבד, אלא בכל חלקי-תבל כולם. במקום הצרכים הישנים, שסופקו על-ידי מוצרי הארץ, באים צרכים חדשים, התובעים לסיפוקן את מוצריהן של הארצות והאקלימים הרחוקים ביותר. תחת ההסתפקות העצמית וההסתגרות הישנה, המקומות והלאומית, בא מגע-ומשא כל צדדי, תלות-גומלין כל צדדית של האומות. וכמו בייצור-החומרי, כן גם בייצור הרוחני. היצירות הרוחניות של האומות השונות נעשו נחלת-הכלל. החד-צדדיות והצרות הלאומיות יוצאות יותר ויותר מגדר האפשר, ומתוך הספרויות הלאומיות והמקומיות הרבות מתהווה והולכת ספרות-עולמית.

על-ידי שכלולם המהיר של כל מכשירי-הייצור, על ידי קשרי-התחבורה שהוקלו לאין-שיעור, סוחפת הבורגנות את כל האומות, גם את הברבריות שבהן, לתוך מעגל-הציוויליזציה. המחירים הזולים של סחורותיה הם הארטילריה הכבדה בה היא מנתצת את כל חומות-סין עד היסוד, בה היא מכניעה את שנאת-הזרים העקשנית ביותר של הברברים. היא כופה את כל האומות לסגל לעצמן את אופן-הייצור של הבורגנות, אם אין ברצונן לעבור מן העולם; היא כופה אותן להנהיג בביתן הן מה שמכונה בשם ציוויליזציה, כלומר – להיות לבורגנים. כללו של דבר: היא יוצרת לעצמה עולם בדמותה ובצלמה."

לגבי הקוטג', אני כבר לא זוכר את הפרסומת, אז אולי ניקח במקום זה את הפרסומת של אגד (זוכרים? שני צעירים יושבים משני צדדיו של מעבר באוטובוס והוא הופך בדמיונו של הצעיר - או של הצעירה, אני כבר לא ממש זוכר - לחתונה?).
מה יש לנו כאן? לפני הכל - ניגודים. ניגודים הם הבסיס ללוגיקה של המיתוס. נחזור אליהם מייד. נקודה שניה - תצורת המרחב: אוטובוס שהנפח שלו מתרחב פתאום כדי להכיל חתונה שלמה, תנועה פלאית ןמיידית של המשתתפים בחתונה ממקום א' (ריאלי, יומיומי) למקום ב' (הזיה, משאת נפש) וכדומה. התנועה הבנאלית של האוטובוס הופכת לתנועה מיתית ובעלת משמעות ערכית. נקודה שלישית - תצורת הזמן: הזמן חולף לו בן רגע: בתחילת הפרסומת הם עוד לא הכירו, ותוך שלושים שניות הם כבר נשואים.

אבל הנקודה המרכזית באמת היא הניגודים. כל מיתוס משחק על הנגדה חוזרת ונשנית של אופוזיציות בינאריות (שאחד מהקטבים שלהם תמיד טוב יותר מהשני - טוב/רע, טבע/תרבות, גבריות/שניות וכו'), על הצגת אופוזיציות תרבותיות וזמניות כטבעיות ונצחיות, ועל טרנספורמציות ביניהן. בפרסומת של אגד, הניגודים המרכזיים הם חלום מתוק/מציאות אפורה, בדידות/יחד, נישואים/רווקות, כמיהה/אושר וכדומה. מדוע הפרסומת אפקטיבית? מכיוון שהיא מצמידה זה לזה את כל הניגודים הללו, ומספקת לנו את האמצעי לעבור ממצב של מציאות אפורה/בדידות/רווקת/כמיהה/למצב של חלום מתוק/יחד/נישואים/אושר: נסיעה באוטובוס של אגד, שהוא הגורם המגשר על כל הניגודים הנ"ל.
צר לי, אבל הצלחת לבלבל 170849
"כלל אצבע פשוט במאמרים בסוציולוגיה הינו שמי שקורא לזה מעמד הוא מרקסיסט או ניאו מרקסיסט, מי שקורה לזה מעמד סוציו אקונומי הוא ובריאני או ניאו ובריאני" - לא, לא, לא. לפטר מיד את המתרגל שלך במבוא לסוציולוגיה. החלוקה המרקסיסטית של בעלות/אי-בעלות על אמצעי היצור הוחלפה מזמן ב-SES, בלי קשר לאם אתה ניאו-מרקסיסט, ניאו-וובריאני, פונקציונליסט או פוסט-מודרניסט. כולם משתמשים ב-SES בלי קשר לוובר, ודווקא ניאו-וובריאנים "כבדים" יתמקדו בחלוקה של קבוצות לפי תרבות ואורח-חיים ולא לפי SES.
אם תקרא את הניאו-מרקסיסטים הגדולים של המאה העשרים, תתפלא לגלות שאף אחד מהם לא מדבר יותר על בעלות/אי-בעלות על אמצעי היצור כאמצעי לפילוח האוכלוסיה, ושהם כולם מדברים על SES.
SES=מס"א ? 170857
כן, סליחה. 170858
ו"מס"א" מהו? 170924
מעמד סוציו אקונומי 170925
צר לי, אבל הצלחת לבלבל 170892
אני לא עומד להכנס אתך לויכוח לגבי מדידת מעמדות, מהסיבה הפשוטה שאני לא עוסק בריבוד, ולכן מבין מעט מאוד בנושא. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאת מבינה יותר, ולכן את צודקת.

אני חייב, עם זאת, לגבות את הטעויות שלי בכמה הסברים, ולו רק כדי שלא יפטרו אותי מהתרגול במבוא. ראשית, כלל האצבע האמור מקורו באחד מספרי המבוא לסוציולוגיה אותם קראתי (לא זוכר איזה, אולי משוניס) - מה שכמובן לא מעיד על נכונותו.

לגבי סולמות מדידה - ו- SES הוא שם גנרי - לאיזה סולם את מתייחסת? לסולם של אריקסון וגולדתורפ המתייחסים למעמדות המבוססים על סטטוס מקצועי? לזה של רייט המדבר מפורשות על מעמד ועל דומיננטיות מעמדית? (ומכניס סטטוס מקצועי בדלת האחורית כסוג של אמצעי ייצור)? לזה של טרימן הדוחה לחלוטין את מושג המעמד ונשאר רק עם סטטוס? ישנם וכוחים עזים בתחום לגבי האופן שבו יש למדוד (אם בכלל) שיוך מעמדי, ולמהות והתועלת שבעצם מושג המעמד. אני לא חושב שניתן לרדד אותם ל"כולם משתמשים ב-SES". בכל אופן, אל החלוקה בה השתמשתי (בין סולמות ובריאניים ומרקסיסטיים) מתייחס גם יוסי שביט במאמר.

מאמר לא מעניין (כמו כל הנושא) אך גם לא רע של ברמן וג'וי בנושא השוואת סולמות מעמדיים:

ומתוך סקרנות אמיתית - אילו מרקסיסטים לא מדברים על בעלות על אמצעי ייצור? אלו שאני קראתי מדברים עליהם ועוד איך - וגם כשלא, הם אובססיביים בנסיון להסביר את חוסר הרלוונטיות *לכאורה* שלהם לאור החלוקה הראשונית של מרקס (ורייט הוא דוגמה מצויינת כאן).

לגבי הניאו-וובריאנים ה"כבדים" את צודקת לחלוטין, כמובן.
צר לי, אבל הצלחת לבלבל 171016
1. כבר טוב לדעת שאנחנו מסכימים על זה שמה שכתוב בספרי המבוא האלה הוא לא רפרנס שאפשר לקחת ברצינות; אך בכל זאת יש לציין שאני מופתעת. מה זה משוניס? האם תוכל להפנות אותי לספר? האם הספר הוא ישראלי, או תרגום לספר זר?
2. בלי להיכנס לוויכוחים בתחום, אני מתייחסת ל-SES בצורתו הקלאסית - השכלת האב, הכנסת האב, מקצוע האב.
3. מרקסיסטים מדברים על בעלות על אמצעי היצור הרבה מאוד, כי השורה התחתונה של כל מרקסיסט תהיה אנטי-קפיטליזם, ומכאן בעלת השלכות על בעלות על אמצעי היצור (פרטית/קיבוצית/ממשלתית). *אבל* לענייננו, כשמרקסיסט מבצע מחקר חברתי, הוא לא מפלח את החברה ל"חסרי בעלות על אמצעי היצור"/"בעלי בעלות על אמצעי היצור", כמו שעשה מרקס. לא רק שהפילוח הדיכוטומי הזה הוכח כשגוי עוד בתחילת המאה (כשהניאו-מרקסיסטים הראשונים התחילו לשחק עם התיאוריות שלו כדי להפוך אותן ליותר ריאליסטיות), אלא ש(בהתעלם מהזווית של אסכולת פרנקפורט וכמה רדיקלים אחרים על הנושא) הוא גם לחלוטין לא רלוונטי. דוגמאות למרקסיסטים שמבצעים מחקרים בסוציולוגיה ומשתמשים ב-SES לפילוח אוכלוסיית המחקר? *כולם*.
("כולם" זו הגזמה, ובטח יש כמה דוגמאות למחקרים מוזרים שעוקבים אחרי החלוקה של מרקס אחד לאחד. נדמה לי, עם זאת, שב-AJS לא תמצא אפילו אחד.)
צר לי, אבל הצלחת לבלבל 171420
משוניס הוא אחד הספרים הנצרכים ביותר במבוא לסוציולוגיה. אם אני לא טועה הוא הטקסט-בוק של מבוא לסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
צר לי, אבל הצלחת לבלבל אותי לגמרי עם הפסקה הראשונה 171421
לא *כל* מיתוס משחק על הנגדה.
אני יכול להבין מהיכן שאבת את הרעיון. פרופ' חזן הוא סטרוקטורליסט ידוע, וככזה הוא מאוד בעניין של לוי-שטראוס. ולוי-שטראוס זה, מדבר על סטרוקטורות ניגודיות.
ישנן דרכים אחרות לנתח מיתוסים, גם בלי לגעת בניגודיות.
צר לי, אבל הצלחת לבלבל אותי לגמרי עם הפסקה הראשונה 171475
כמובן שזה עניין של הגדרה. תפיסת המיתוס על פי לוי-שטרוס, זו המבוססת על ניגודים בינאריים (וכהערת אגב, חזן יותר בעניין של אדמונד ליץ', שהגישה שלו פחות ביולוגית מאשר זו של לוי-שטראוס, גם אם דומה מאוד לגבי עניין הניגודים) שונה לחלוטין מתפיסת המיתוס על פי בארת (שגם הוא נלמד בקורס) המבוססת על מגדלים של מסמנים ומסומנים ועל טבעונם, או מזו של קמבל שלטענתו כל המיתוסים הם תמיד וריאציות על התמה של מסע הגיבור.

מעולם לא טענתי שיש רק דרך אחת לנתח מיתוסים. מכיוון שהעבודה שלי בקורס עסקה בניתוח המבוסס על ניגודים (למרות שהיא שילבה גם אלמנטים מבארת ומקמבל), ברור שזו דרך הניתוח שהשפיעה על אופן הצריכה התרבותית שלי - כפי שתיארתי בהודעה קודמת.
טוטאליות 173870
כוונתי היתה שאנשים אינטיליגנטיים או משכילים יותר, או שעברו חוויות יותר מגוונות בחייהם, או בעלי דמיון מפותח יותר,... חווים דברים באופן נרחב/עשיר יותר במובן שישנם בנפשם יותר מרכיבים שונים אליהם חוויה נתונה מקושרת. אך ריבוי זה גם שמפחית את הטוטאליות של החוויה (לפחות בחלק מן המקרים), בקשרו אותה גם לאלמנטים ממתנים כמו פרספקטיבה הסטורית ("מממ... מעניין מה דקארט היה אומר על השער הזה "), פיקחון מסייג ("אני שמח אבל האמת? זה בא להם בפוקס. הפעם דווקא אליצור נווה-מוצמוץ הוכיחו שליטה טובה יותר במרכז השדה") ועוד תחושה שאני לא יודע אך לקרוא לה ("הלוואי שדודה פרומה לא רואה אותי עכשיו בערוץ הספורט, מריע בין המוני האזיאתים המשולהבים").

לגבי הציטוט מן המניפסט: כלומר, בעלי עיקר ההחזקות במפעלים שעוברים לדרום מז' אסיה, או לירדן, במקרה שלנו, זו הבורגנות? האין אלו בעלי ההון? או שכל מי שלא פועל הוא בורגני?

בעניין המעמדות, היה טעם בטענות על קיומם אם למשל בהתפלגותם של מדדים סוציואקונומים - למשל ההכנסה, היו יותר משיא אחד, או שהיו בהתפלגות מדרגות (ואולי זהו המצב?), או במקומות ובתקופות בהם לא היתה כמעט ניידות סוציואקונומית. אחרת, אני לא רואה טעם בשימוש במושג המעמד במובן המרכסיסטי. הרי מדובר ברצף של מעמדות, לא? הSES נראה לי הרבה יותר רלבנטי. חבל רק שבעברית משמשת המילה 'מעמד' הן לציון status ןהן לציון class.

בעניין האוטובוס, תודה! אנסה זאת כבר בדייט הקרוב (:
בענין האוטובוס 173953
סיפור שאורי זוהר היה נוהג לספר. הוא היה עולה לקו חמש בת''א בשעת העומס בצהריים כשבכיסו גזר גדול. הוה היה נצמד לבחורה צעירה עם הכיס שבתוכו הגזר. הבחורה היתה מנסה להשתחרר מהאי נעימות ומתפתלת לצידו השני של אורי. ''שם כבר אני הייתי מחכה לה'', סיים את הסיפור.

לא לנסות בבית.
קטן עלינו אורי זוהר 173959
אהה. לרכבת התחתית בניו-יורק עולים בשעת העומס בחורים חביבים כשבכיסם לא גזר גדול, אלא הדבר האמיתי.
בכיס??!! 174222
בכיס??!! 174530
כן. ניו יורק, נו.
צר לי, אבל הצלחת לבלבל אותי לגמרי עם הפסקה הראשונה 173896
פסקה אחרונה - הקרדיט כמובן שייך לקלוד לוי-שטראוס, שטבע את מושג האופוזיציות הבינאריות.

(אני לא בטוחה שתמיד אחד מהם יותר טוב מהשני. אבל אולי חלמתי בשיעור).
דברים בשם אומרם 174087
למעשה, הקרדיט (על הרעיון של אופוזיציות בינאריות) הולך אחורה כל הדרך עד לדה-סוסיר (שמדבר עליו בהקשר של יחסים סינטגמטיים).

הטענה שיש שיפוט ערכי שכרוך בכל אופוזיציה בינארית קשורה (למיטב זכרוני - לא התעסקתי בחומרים האלו כבר די הרבה זמן) בעיקר להגות הפוסט - סטרוקטורליסטית והפמיניסטית (פמיניזם תרבותי/פוםסטמודרני). אני לא זוכר אם טענה זו מופיעה גם בסטרוקטורליזם עצמו.
טלויזיה חינוכית 169948
כמו שגראוצ'ו מרקס אמר: טלויזיה היא דבר מאוד חינוכי, כל פעם שמישהו מדליק אותה אני הולך לחדרי וקורא ספר.
מצד שני לא היה אכפת לי אם היו משדרים את you bet your life

הטלויזיה היא רק מדיום, במקור היא הייתה אמצעי חינוכי אולם המפגש שלה עם עולם הפרסום הפך אותה לאיש מכירות שרובץ בסלון.
169950
רק כדי לומר דברים בשם אומרם, הכינוי פטמת הזכוכית הומצא על ידי הרלן אליסון, סופר מדע בדיוני גדול מדור הזהב של הז'אנר.
169998
והביקורת שלו שם (אני לא זוכר מאיזה ספר) מצויינת ומזעזעת.
בעיקר על הילד שישב מול הטלויזיה כאשר....
מדובר במבוא של קובץ הסיפורים: "לראות" 170001
יצא בהוצאת מסדה
תסביר לי שוב, למה זה רע? 169951
נניח שמה שכתבת נכון, איפה בדיוק הבעיה? גם אנשים שקוראים את "המשפט האחרון של פרמה" חושבים שהם מבינים מתמטיקה וזה לא תמיד נכון. באותה מידה, מי שרואה תוכנית בערוץ 8 על המשפט האחרון יכול לקבל תחושת שוא של הבנה.

באשר ל"קחי אותי שרון", הבעיה העיקרית בתוכנית היא שהיא פשוט משעממת. אתה מוחה על כך שהבחירה של שרון בתוכנית אינה מדמה את המציאות, אבל זו לא מציאות - זו טלוויזיה.

אם כבר "קחי אותי שרון", סיפור מאתר האגודה למדע בדיוני: http://www.sf-f.org.il/story_454
תסביר לי שוב, למה זה רע? 169971
זה קורה הרבה יותר בטלוויזיה, מה אני אגיד לך. עם כל הכבוד ל''משפט האחרון של פרמה'', יש הרבה יותר אנשים שרואים חדשות וחושבים שהם מבינים מה לא בסדר עם הכלכלה של ישראל, מאשר אנשים שקראו את ''המשפט של פרמה'' ויוצאים להסביר למתמטיקאי העולם איפה הם טועים.

לא מחיתי בכלל על חוסר המציאות בבחירה של שרון. איש לא ציפה למציאותיות בתוכנית הזאת, אם כי יש אחרים שכן מחו. אני לא חושב שהתוכנית משעממת. אני חושב שהיא בונה מתח מצויין, רק שזה מתח ריק מתוכן.
תסביר לי שוב, למה זה רע? 169981
אנשים לא חושבים שהם יודעים מה לא בסדר עם הכלכלה בגלל הטלוויזיה אלא מכיוון שהם חיים במציאות הכלכלית. ניתן לראות ביטוי לכך בתחומים רבים ולא רק בכלכלה. הרבה פעמים אתה רואה אנשים ש''כועסים'' על הפרשן בטלוויזיה כי הוא ''לא יודע על מה הוא מדבר''. לתפיסתך הרי היה עליהם לאמץ בחום כל מילה היוצאת מהצד המקליט של המצלמה.

אנשים מקבלים משכורות, משלמים מיסים (או לא), מפרישים (או לא) לפנסיה, מפרנסים משפחות, מנהלים עסקים ומקבלים קיצבאות. לכן הם חושבים שהם יודעים מה צריך לעשות בכלכלה, קשה לי לקבל את הטלוויזיה דווקא כגורם לכך.
אני לא רואה פירסומות 169970
אני מעדיף ומיישם אי צפייה ואי האזנה לפירסומות מתחילת עידן ערוץ 2 וטוב לי- כל מיני רעיונות, אנימציות והשקעה דמגוגיים שהושקעו כדי שאני אשנה דעות לגבי דברים ואפתח דעות לגבי דברים לא מעניינים אותי. אז אני לא מבין לפעמים למה כולם שרים את השיר המסוים ומאיפה הגיעה הבדיחה התורנית אבל אני מאמין שיש לי יותר שקט נפשי ופחות חלק במרוץ הקניות מלאחרים.

העובדה שמעצבנת אותי יותר מכל היא שבכל ביקור במרכז הארץ יש פרסום על כל דבר קיים והנוף העירוני נבלע בים הפירסומות הנדבקות לשלטים אדירים, אוטובוסים, עמודים, בתים וכו'- העיר היא מה שמתחת ואיך התושבים הסכימו לפלישה האדירה הזאת לחיים שלהם??
אין דבר יפה מההר ששוכן לי מעל הבית- אם ישימו עליו פרסומת אני מתאבד
אני לא רואה פירסומות 169975
בתגובה למיאתה: אל תתאבד, פשוט שרוף את שלט הפרסומת. סמוך עלי, זה עובד יופי.
אני לא רואה פירסומות 169978
לא רואה פרסומות ומשתדל לא לצפות בטלוויזיה, אלא אם כן יש סיינפלד או איזושהי ביוגרפיה. בכל אופן, גרתי בתל אביב שנתיים ושם הנוף העירוני אכן טובע בים הפרסומות, הכל צבעוני, צעקני ומרצד, מכל פינה צצים כל מיני ילדים/נערים שעורכים סקר או מציעים פרס... לא קל לחמוק מהם, הם אפילו גורמים לך להרגיש כאילו אתה פוגע בהם באופן אישי וגוזל את פרנסתם.

הT.V אכן משחיתה (לא פחות מהכיבוש). אדם יושב בבית וצופה באיזו טלנובלה טיפשית בזמן שסביבו חיים מליוני אנשים מדוכאים ורעבים, הוא לעולם לא ידע באמת! מה קורה סביבו, הוא עשוי ב"מציאות" שבמסך, המציאות שמחוץ לקופסה אינה מעניינת אותו, לרוב אין לו את היכולות להתמודד איתה.

הטלוויזיה היא מכשיר פופולרי מובהק, אינה מכשיר נוח להעברת אינפורמציה אובייקטיבית.

כבר שנתיים שאיני צופה בטלוויזיה וכאשר אני כבר נתקל באחת, אני מרותק, יש בה משהו שונה (משהו לא דומה), משעבד.
אני לא רואה פירסומות 169993
ואיך שכחתי להזכיר את טלויזיות הפרסומות שצצו ברחבי הצמתים המרכזיים בערים?

לעירייה יש חלק בזה? מי נותן רשיון לשלטי פרסום שגונבים את הדעת מהנהגים ?
אני לא רואה פירסומות 169994
הרשות המקומית מגייסת כסף ע"י מכירת הרשיונות להצבת שלטים. אפשר כמובן לגייס את הכסף גם ע"י העלאת הארנונה. מה עדיף לך?
אני לא רואה פירסומות 170012
אולי זאת דמגוגיה בעיני אחדים אבל אני מעדיף קיצוצים בעיריות כאלה- למה לראש העיר מגיע רכב שהוא בוחר? למה לחלק מראשי העירייה יש הרבה יותר סגנים מהנדרש? למה יש כל כך הרבה פקידים בחלק מהמקומות?

אצלנו אין גרעון, ואין שלטי פרסום, יש פעיליות תרבות מדי פעם, וארנונה נמוכה יחסית(צפון הארץ), ואנחנו לא מוגדרים איזור פיתוח א'

במקומות בהם המערכת מושחתת או מנוונת תמיד יש צורך בעוד כספים לעירייה
אני לא רואה פירסומות 170014
אני חושב שהתחמקת מהשאלה העקרונית. גם במודל הממשל הקטן והחסכוני שאתה מציע יש הוצאות ולכן צריך הכנסות.
אני לא רואה פירסומות 170022
היה אייל אלמוני לפני כמה תגובות שדיבר על ארנונה- זה אתה או אחר?

(מה גם שזהו מודל עירוני ולא ממשלתי.)
אני לא רואה פירסומות 170024
זה אני, זה לא לפני כמה תגובות אלא פה למעלה וזה ממשל עירוני, אז מה?
אני לא רואה פירסומות 170015
בקרוב יוצבו שלטי פרסומת גם על בנייני מגורים, בתמורה לשיפוצים שייערכו בבניין. יוזמה שקיימת בת''א בכל אופן.
אני לא רואה פירסומות 170016
למה בקרוב? זה כבר עכשיו. במו עיני ראיתי פרסומות למשקאות של Virgin על בנין בשיפוץ איפושהו בצפון (ירמיהו?), כבר לפני כחצי שנה.
טיפשות זה רק בטלוויזיה 169995
"אדם יושב בבית וצופה באיזו טלנובלה טיפשית בזמן שסביבו חיים מליוני אנשים מדוכאים ורעבים"
ואם אותו אדם היה קורא ספרות ברמה או הולך למחזה איכותי זה היה עוזר לאותם מדוכאים ורעבים? האם צפיה ברומאו ויוליה או קריאה של שר הטבעות תעזור לאנשים להתמודד אם המציאות שסביבם? בכלל האם יצירה טובה היא רק כזו שמתייחסת למציאות נוכחית?

ולמה כשמדברים על טלוויזיה אנשים מייד צורחים "טלנובלות" כאילו אוז, המגן, הבית הלבן, חוק וסדר, גמד אדום, סיינפלד, הסימפסונס, פיוצ'רמה, סאות' פארק ואחרים מעולם לא התקיימו. איך הייתם מרגישים אם בכל דיון על ספרות מישהו היה מתפרץ וצועק "למה אתם צרכים את "צמרמורת" וכל הזבל מהסוג הזה?!".
"אני לא רואה טלויזיה/פרסומות" 170000
נו, ידידי היקרים, זה כל כך פסה להתהדר בעובדה שאינך צופה בטלויזיה. לו רק שבריר אחוז מכל הטוענים שאינם צופים בטלויזיה, אכן היה מיישם את האמירה, מספר הצופים
ב"קחי אותי שרון" לא היה מגיע ל 570 אלף איש...
כדאי לקרוא כתבונת בנושא שהופיע במוסף "הארץ" האחרון, במדור "מלח הארץ" , ואני מצטט עבורכם כמה שורות:
"גם דוד טמיר...מאמין ברייטינג אבל לא במחקרים. "בארץ אי אפשר לעשות מחקרים,כי כשעושים סקר טלפוני רוב הצופים טוענים שהם היו על ערוץ 8 או על נשיונל ג'יאוגרפיק. לישראלים יותר חשוב מה יחשבו עליהם מאשר להיות ממושמעים"
האמת, אצלי המצב הפוך.. 170106
אני צופה לא מעט בפרסומות. מה לעשות, התוכניות ביניהן לא משהו, אז למה לא לנסות להנות מהחלק המושקע ביותר בטלויזיה?

האמת, די מפחיד לפעמים. הנורמות שמופיעות שם מדאיגות, מה שמנסים למכור שם כ"מגניב" נראה לי תזזיתי ורדוד.. אבל זה לא מפתיע אותי.

אין לי כבלים, אז זה או ערוץ 2, או ער*ץ**ח*, שאני קולט גרוע. אה, ויש את הערוצים הסורי והירדני, ואת אל-מנאר.

אם כבר אל-מנאר, הבוקר פתחתי, ומה אני רואה?

ילד יושב בכיתה, עצוב. בא סבא זקן חביב כזה, מתבונן בו מבעד לדלת, ומצייר חיוך על הזכוכית. הילד לא משתעשע לאורך זמן. אז הוא נכנס לכיתה, ומתחיל לשיר, ולהפעיל את הילדים. ומה נושא השיר?

"אל-אקצא שלנו!" "קדימה הג'יהאד!"

הילדים רצים להם בשמחה ובששון, כמו בקדימון לחדר של חני, כשלפעמים מופיעות תמונות המסגד המדובר וסצנות-אינטיפאדה.

הזוי לגמרי.
האמת, אצלי המצב הפוך.. 170258
צב"ר על תוכנית הילדים המצויינת.

אגב, עוד מישהו שם לב לשינוי בסיסמא של כביש 6? כיום הסיסמא היא "הכי מהיר שיש". במקור, זה היה "הכי בטוח שיש". אבל אז היה להם פיגוע...
האמת, אצלי המצב הפוך.. 170263
מהאזנה מחצי אוזן חשבתי שזה ''הכי רגוע שיש'', או ''הכי גרוע שיש'', או משהו
האמת, אצלי המצב הפוך.. 170264
מישהו אמר שטיפת מח?

הרי חלק מאיתנו ראו את הקליפים של האינתיפאדה החדשה- הלוך ושוב הלוך ושוב בטלויזיה הפלשתינאית
מותה הקרב של הפרסומת 172545
קראתי פעם שמחיר ההפקה של דקת פרסומת היא כמחיר ההפקה של שעת תוכנית. זה כנראה גם מדד לאיכות.

בכל אופן קראתי החודש ב WIRED שרשתות הטלוויזיה חרדות בגלל המצאת מכשיר הווידיאו הדיגיטלי (DVR). מכשיר זה יכול להקליט את *כל* הערוצים למשך מספר שעות ( 16 ויותר). התוצאה היא שבעלי המערכת הזאת נוטים לראות תוכניות ( לא ספורט או חדשות) בעיכוב של יום, ומריצים קדימה את הפרסומות. התנהגות כזאת היא מכת מוות למודל העיסקי של הרשתות היום, שמתמחרים פרסומת על פי הרייטינג של התוכנית.

בעיה נוספת היא יכולת התיכנות והעריכה של מערכת כזאת- אדם יכול להרכיב ערוץ טלוויזיה *כבקשתו*. זה שובר את שיטת המיצוב של הרשתות השונות, ושוב מפריע לתימחור הפרסומות. ייתכן שאנו עדים לשנים האחרונות של מודל ערוץ הטלוויזיה הממומן מפרסומות.

מה יחליף מודל זה? על פי הכתבה, או ערוצי כבלים בתשלום, או פרסומות "סמויות" (שרון ויואב שותים קולה בטוסקאנה), או הרבה תוכניות שחייבים לראות בזמן אמיתי (ספורט, משחקים אינטראקטיביים). יכול להיות שעוד נתגעגע לפרסומות מוצהרות בטלוויזיה.
מותה הקרב של הפרסומת 172549
לפחות בקשת, פותרים את הבעיה הזו, באופן חלקי, בינתיים, על ידי שימוש בבאנרים במהלך התכנית.

כרגע הם רק מגרדים זמן פרומואים נוסף מתוך זמן התוכניות, אבל אין זה מן הנמנע שכל הרשתות המסחריות, התלויות בפרסומות, יאלצו לעבור לשיטה כזו, בסופו של דבר.
מותה הקרב של הפרסומת 172553
נכון, שכחתי להוסיף בנרים לרשימת הפיתרונות (דווקא זה לא הוזכר במאמר).
מותה הקרב של הפרסומת 172579
הוידאו האמריקאי שלי ידע לסנן פרסומות. סתם וידאו פושטי שקנינו בקיי-מארט בזול.האם אתה מדבר על TIVO?
וידאו שמסנן פרסומות??? 172590
יש חיה כזאת???
וידאו שמסנן פרסומות??? 172592
וידאו שמסנן פרסומות??? 172642
אז זהו, שזה TIVO, שזה מכשיר יקר ומסובך. הוידאו שלי היה סתם וידאו.
מותה הקרב של הפרסומת 172926
דיברתי אכן על TIVO ( שזה שם מסחרי של אחד מייצרני הווידיאו הדיגיטלי) , מה הוידיאו שלך מראה במקום הפרסומת?
מותה הקרב של הפרסומת 172928
אנלב"פ, אבל יש מכשירי VCR שאפשר להקליד לתוכם את המספר שמייצג את הסיגנל של התוכנית. הסיגנל הזה משודר בהתחלה ובסוף של כל קטע.
אם יש לך מכשיר כזה אתה מקליד את הקוד הזה במקום את שעת השידור. המכשיר נדלק בהתחלת השידור, נכבה ביציאה לפרסומות, נדלק שוב בתחילת הקטע הבא, וכו'.
הסיגנל הזה קיים גם בארץ? 172931
מזכיר קצת את האנטי מחיקון (של קישון, לא של זך).
הסיגנל הזה קיים גם בארץ? 172932
אני לא חושבת. כשזה קיים, המספר מופיע בלוח המשדרים שמפורסם בעיתון, בתוך ה''בוקסה'' של כל תכנית ותכנית, יחד עם שאר פרטי המשדר.
הסיגנל הזה קיים גם בארץ? 172935
במחשבה שניה, הסיגנל אולי קיים, כחלק בלתי נפרד מהשידור, אבל בארץ לא מאפשרים להשתמש בזה למטרות טובות כמו היפטרות מהפרסומות... (וזה אגב טוב גם למקרים שבהם התחלת השידור מתאחרת בגלל אותו משחק כדורגל שנכנס להארכה, וכו')
הסיגנל הזה קיים גם בארץ? 172946
שמעתי פעם על מישהו שפתח חברה שהשתמשה בתשתית הביפרים כדי לדווח למנוייה מתי מתחילה ונגמרת פרסומת. נדמה לי שהיה לו דרך לחבר את הביפר לטלויזיה או לוידיאו, והיה לו צוות שראה טלויזיה ושלח את ההודעות.
מופרך? אולי זו סתם אגדה אורבנית.
הסיגנל הזה קיים גם בארץ? 172954
אם הסיגנל קיים, הרי שכל מה שצריך לעשות זה להשיג (מחו"ל?) מכשיר וידאו עם פונקציה כנ"ל, ולשחד טכנאי של רשות השידור שיגלה את הקודים.
מותה הקרב של הפרסומת 172953
יש מכשירי וידיאו שיכולים לזהות את הלוגו של הערוץ (הסמל שמופיע למעלה בצד כל הזמן), ולהקליט רק בזמן שהוא משודר.
מותה הקרב של הפרסומת 172955
אבל אם הלוגו משודר כל הזמן, המכשיר יקליט כל הזמן...
[אסתי, עדיין נטולת טיוי בארץ, ולכן לא מכירה את הלוגואים וכל זה]
מותה הקרב של הפרסומת 172957
בזמן הפרסומות מתחלף הלוגו למעין פ''א מסוגננת.
מותה הקרב של הפרסומת 172959
אבל אם מספיק אנשים ישתמשו בעובדה זו כדי לדלג על פרסומות, ישנו הערוצים את המדיניות (וזה יהיה להם הרבה יותר קל ומהיר).
מותה הקרב של הפרסומת 172961
מה האינטרס של המשדר לאפשר דילוג על פרסומות? או שפשוט הרגולטור מחייב אותו לאפשר זאת?
מותה הקרב של הפרסומת 172971
אין לי מושג, אבל יותר סביר שהערוצים עושים זאת בלית ברירה, מאשר כי הם נורא נחמדים..
אני רק יודעת שמכשירים עם פונקציה כזאת (שנקראת videoplus אא"ט) קיימים, ופרסום הקודים בלוח המשדרים גם קיים (באנגליה, לפחות).
מותה הקרב של הפרסומת 172985
אני חושב שמערבבים כאן כמה דברים. הקודים בעיתון (Video+ או VCR+) הם פשוט קיצורי-דרך לתכנות מכשיר ההקלטה: הם מקודדים מידע על מועד התכנית והתחנה. VPS הוא תקן (בלתי-תלוי ולא נפוץ) לשידור המידע הזה יחד עם התכנית, כדי לאפשר למכשיר שתוכנת ("ידנית" או באמצעות קוד) להקליט תכנית מסוימת להקליטה במלואה, גם אם חל שינוי במועד השידור או אפילו אם הייתה הפסקה באמצעו. להלכה, תחנת טלוויזיה יכולה להשתמש ב-VPS כדי לחסוך לצופים את הקלטת הפרסומות. אינני חושב שזה נעשה ע"י תחנות מסחריות. מכשירי וידאוטייפ שמדלגים על הפרסומות עושים זאת, למיטב ידיעתי, לא בזמן ההקלטה אלא בזמן הנגינה, ומבחינים בין תכנית לפרסומת לפי סמליל התחנה ו/או העובדה שעוצמת הקול בפרסומות מוגברת.
מותה הקרב של הפרסומת 172989
לי אישית לא היה מכשיר עם וידאופלוס, אבל זה מה שהבנתי מאלה שכן היה להם- שהם יכולים להקליט בלי הפרסומות.
אולי באמת לא הבנתי נכון, וסינון הפרסומות נעשה רק בפלייבק? המ...

ל.ב.פ! אייך?!
השמועות על מותה הקרב של הפרסומת 173025
היו מוגזמות.

אתה צודק כמובן. עשיתי סלט משני דברים שונים. הוידאופלוס, שהוא מה שאמרת. ו-PDC (פרוגרם דליברי קונטרול), שהוא זה ששולט על הטיימר של הוידאופלוס, ומשנה את שעת ההקלטה לפי הצורך. איך הוא עושה את זה לא הצלחתי לגלות. אבל מן הסתם אתה צודק גם בזה, והסינון קורה רק בפלייבק.

[אוכלת כובע קש, בעמידה על רגל אחת].
מותה הקרב של הפרסומת 172981
הרגולטור מחייב, כדי שהצופים לא יוטעו לחשוב שפרסומת היא תוכנית ולהיפך. אבל כתבנו לענייני רגולציה בחורשה בטח יוכל לתת תשובה מפורטת יותר.
מותה הקרב של הפרסומת 173043
אין לי שמץ של מושג איך הוידאו עשה את זה. הוא היה מקליט את הפרסומות, אבל מריץ אותן אוטומטית בהצגת מסך כחול כשהינו צופים בהקלטה. היה אפשר בקלות לראות את הפרסומות אם רצינו-פשוט ללחוץ על אחד הכפתורים. הוידאו היה מתוצרת RCA והוא היה הכי זול שהיה בקי-מארט.
מותה הקרב של הפרסומת 174145
מה הבעיה? אוסרים בחוק על מכשירים כאלה, וחסל. כבר היו נסיונות ראשונים.
נסיונות ראשונים 174221
הדגם הסבר ופרט.
נסיונות ראשונים 174285
המלצת חקיקה כללית:

הבעת עמדה לגבי כוונות עתידיות אפשריות (לא הצלחתי למצוא את המאמר המקורי שקראתי בזמנו):

(חפש kellner)

אאז"נ היתה גם תביעה ספציפית נגד TIVO, אבל אין לי כוח לחפש אותה כרגע. אני מניח שהחומר הטוב נמצא רובו במילות מפתח "DRM", "MPAA" ו-"TIVO", ואולי גם "legislation" או "lawsuit", לפי העניין.
נסיונות ראשונים 174395
תודה על המקורות!

לגבי הלינק הראשון ,קראתי אותו רק בריפרוף, סעיף 4.7 מאשר מפורשות שימוש ב TIVO

הלינק השני מכיל קטע ראיון מדהים: ראש טרנר ברודקסטינג טוען שאי צפיה בפרסומות זה הפרת חוזה!

לא הצלחתי למצוא חומר בקשר לתביעה, רק איזה הפרת פטנט. בכל מקרה לא נתקלתי באיסור על שימוש "פרטי" לTIVO, רק להפצה נוספת של תוכניות שהוקלטו כך.
ואולי פרסומות אינן דבר כה נורא... 170175
אחד הטיעונים המעניינים שנשמעו תמיד בעד פרסומות , והיה נכון עד לסוף שנות ה-‏80 , היה ממבקרים בברלין.
לפי התיאור , במזרח ברלין, חסרת השלטים הצבעונים, אורות הניאון ושאר אמצעי הפרסום, אולי היה "נוף עירוני" אך הוא היה אפור, מוזנח, מדכא ומשמים. לעומת זאת מערב-ברלין התוססת וה"קפיטליסטית" היתה עליזה הרבה יותר בין השאר בזכות אותם אמצעי פרסום.

איני יודע כמה אמת יש בכך ואשמח אם מישהו שאכן ביקר בשני המקומות יכול לחוות דעה על כך.

אולם יש להתייחס אל הפרסומות כחלק מה"נוף העירוני" כשלעצמו. כמובן , אין צורך להגזים .דוגמה נפלאה לכך היא בסרט "ברזיל" , שבו לקחו את הרעיון של שלטים לצד הדרכים אד-אבסורדום - המכונית נוסעת על כביש בין--עירוני כאשר משני צידיה קירות גדולים שהם כולם פרסומות, ואי אפשר לראות כלום פרט לכך, בפרט לא את הנוף שמסתתר מאחוריהם...

- אסף
ואולי פרסומות אינן דבר כה נורא... 170179
גם בסרט ''דוח מיוחד'' לדעתי צעדו צעד נועז נוסף עם הפרסומות - החדירה לרשות הפרט הגיע עד לכך שבכניסתך לחנות אתה זוכה לפרסומות מותאמות אישית - דמות הולוגרפית ניגשת אליך, פונה אליך בשמך, פוצחת בשיחת חולין קצרה ומפרסמת מוצרים שאמורים להתאים ל''פרופיל'' שלך.
ואולי פרסומות אינן דבר כה נורא... 170267
וב"פיוצ'רמה" יש פרסומות בחלומות ועל זה הגיב פריי:
<ציטוט מהזכרון>
"אצלנו מעולם לא היו פרסומות בחלומות! רק על שלטים גדולים, ובטלויזיה, וברדיו, ועל משאיות, ובתים, וקרטונים של חלב, אבל לעולם, לעולם לא בחלומות!"

מה זה פיוצ'רמה?
ואולי פרסומות אינן דבר כה נורא... 170183
מצד שני, ייתכן כי מזרח ברלין הייתה אפורה, מוזנחת, מדכאת ומשמימה, בגלל שהיא הייתה _קומוניסטית_, למשל, במובן הסובייטי של המלה, שעודדה בעיקר שיממון בכל הנושא של בניה עירונית להמונים (וראה שיכונים רבים בארצנו הקטנטונת). אין לבלבל סובב ומסובב.

כאדם שיוצא לו לסוע הרבה בכביש החוף, יוצא לי לעבור לא מעט ליד ג'סר א-זרקא. מה לעשות, ריבוי שלטי-החוצות (הלא חוקיים, אאז"נ, שהרי בכל זאת מדובר בכביש בין-עירוני) לא יכול לחפות על ההזנחה, חוסר הריצוף, הבוץ, הפחונים, ודרכי העפר.

למערב גרמניה היו יתרונות אחרים, פרט לחשיפתה לפרסום מקיף.

שמישהו יסביר לי כיצד הרי אדום יתייפו מכיסוי על ידי כרזות פרסומת ל"קחי אותי לעו"ד גירושין, שרון," התוכנית החמה של הקיץ הבא.
הסרט ''להתראות לנין'' 170191
שמופץ עכשיו בקולנוע נוגע בדיוק בנקודה הזו.
מאמר מעניין 169974
המאמר מעניין וחשוב מאד. אינני מסכים עם הקביעה כי הטלויזיה איננה שורש כל רע, או שמה שחשוב בטלוויזיה הוא התוכן (כלומר אילו תכניות משודרות) מפני שהטלוויזיה, מעצם היותה מדיום של שפה חזותית, מנציחה דימויים ויזואליים, חשיבה מקוטעת ותזזיתית, ניתוק מהקשר, דלות שפה ומדכאת חשיבה ליניארית רציפה, עומק, דמיון וכו'. זה לא ממש משנה אם אתה צופה בחדשות, בערוץ 8 או בטלנובלה מטומטמת - המסר שמעבירה הטלויזיה עובר לידך. אתה לא באמת סופג משהו. רגע אחד אתה עצוב כי נהרגו 20 אנשים בפיגוע, שבריר שניה אחר-כך אתה כבר מתעניין במצב הזוגיות של ג'ניפר לופז ושנייה אחר-כך אתה כבר שקוע במשחק כדורגל. מי זוכר שנהרגו 20 איש בפיגוע? ויותר מזה, למי באמת אכפת, עכשיו, כשבדיוק הבקיעו גול? ואז מה אם זה היה לפני דקה?
האופן המוצלח ביותר להוכיח כי הטלוויזיה היא אכן, מעל לכל ספק, שורש כל רע, היא פשוט להתנתק ממנה ולראות שהחיים הופכים לכל-כך יפים, רגועים ומלאים בלעדיה.

מעט ספרים מומלצים בנושא:
ניל פוסטמן, "בידור עד מוות"
פייר בורדייה, "על הטלוויזיה"
קאלה לאסן, "שיבוש תרבות"
מרשל מקלוהן, "להכיר את המדיה"
למה להקצין 169997
אני לא מבינה את התפיסה המקצינה. "רגע אחד אתה עצוב כי נהרגו 20 אנשים בפיגוע, שבריר שניה אחר-כך אתה כבר מתעניין במצב הזוגיות של ג'ניפר לופז" - האם הטלוויזיה אשמה? האם קוראי עיתונים לא מדפדפים בין עמוד הפנים לעמוד הרכילות?
*חלק* מהאנשים יזפזפו בין הערוץ עם חדשות הפנים לערוץ הרכילות. חלק גדול יותר פשוט יצפה בתכנית האהובה עליו, לא בחדשות ולא ברכילות. יש הרבה רע לומר על הטלוויזיה בלי הצורך להקצין ללא טעם.

באותה נשימה, מר ארנב תגובה 169978 - "אדם יושב בבית וצופה באיזו טלנובלה טיפשית בזמן שסביבו חיים מליוני אנשים מדוכאים ורעבים, הוא לעולם לא ידע באמת מה קורה סביבו" - כשאני קוראת ספר או עיתון, לומדת, עובדת, מבלה עם חברים או הולכת למוזיאון, אני לא באמת יודעת מה קורה סביבי. את המדוכאים והרעבים אני רואה רק בטלוויזיה, בתכניות של דיסקברי (וזה לא נכתב בציניות, אלא בשיא הרצינות). בשכונה שלי אין מדוכאים ורעבים. כמה טוב שיש לי חלון (דרך הטלוויזיה) לעולם שמעבר לרדיוס-עשרים-בלוקים בו אני מעבירה את זמני.

ולסיום, לדובי. "כמות נכבדה של צופי טלוויזיה שפויים בדעתם הופכים למשך שיחת סלון שלמה לדודות מתקרצצות שמתווכחות על זה שמחזר א' גבוה מדי, אבל מחזר ב' מלוקק" - אני מקווה שגם אתה מנסה להקצין כדי להדגיש את הרעיון המרכזי. אני לא מכירה את "קחי אותי שרון", אבל מנחשת שהטלוויזיה הישראלית העתיקה את מתכונת "The Bachelor" האמריקאי, מה שאומר שמאז שעברתי לארה"ב שודרו כאן בערך 20 (וזו לא הגזמה) וריאציות על הרעיון. ולא, האמריקאים לא יושבים בסלון ומדברים על המחזרים בתכנית. גם אם אראה פרק בתכנית מהסוג הנ"ל (ומדי פעם זה כיף), כשתסתיים התכנית היא תתפוגג ממוחי כלא היתה, וטוב שכך. זו אינה מסוג התכניות שיש טעם לדסקס אחר-כך. האם באמת יושבים אלפי ישראלים ומתדיינים בתכונותיו של כל מחזר?
בעצם, למה לא. שיתדיינו. מה רע? האם הם היו יושבים ומעיינים באנציקלופדיות אלמלא "קחי אותי שרון"?

מה רוצה לומר? יש הרבה רע בטלוויזיה, אבל גם בעיתונים, במגזינים, בקולנוע, בפרוזה וברדיו. אמנם הטלוויזיה זמינה, מהפנטת וממכרת - אז מה? תצפה או לא תצפה, תצפה בסלקטיוויות או לא, אני לא רואה שום מצב בו אפשר לדבר על הטלוויזיה כגוף הנושא באשמה להרגלי הצפיה שלנו. אז הם בחרו להפיק את "קחי אותי שרון"? אני מוכנה להתערב שבאותה שעה משודר משהו הרבה יותר אינטליגנטי באחד הערוצים האחרים. לו היתה הטלוויזיה משדרת רק זבל, הייתי מצטרפת למניפי האצבעות. אבל היא לא, לא כאן ולא בארץ. אם בחרתי לצפות ב"The Bachelor", הרי שזה אומר לי משהו על עצמי, לא על רשת Fox והרגלי ההפקה שלה. יכולה הייתי באותו הרגע לצפות באחד מ-‏30 הערוצים היותר-אינטליגנטיים ומעשירים שיש לי בממיר, ובחרתי שלא. יכלתי לכבות את המכשיר ולצאת עם חברים, ובחרתי שלא.

אני יודעת ש"אשמה" היא לא נושא המאמר, אך מהמאמר ומהתגובות מצטיירת תמונה לפיה הטלוויזיה היא ישות של ממש, הנושאת באחריות לטמטום ההמונים.
כפי שאין להאשים את המצאת הדפוס בכל ספר גרוע או עיתון צהוב, כך אין להאשים את הטלוויזיה בהרגלי הצפיה שלנו.
למה להקצין 170003
מכיוון שהטלוויזיה הפכה לכלי העיקרי שבאמצעותו מתנהל השיח הציבורי/פוליטי/תרבותי, שאר המדיה, כמו הקולנוע והעיתונים אימצו לעצמם תכונות "טלוויזיוניות". כך שבעצם, היום, כל צריכה של כל כלי תקשורת, אפילו של אינטרנט, היא בעצם סובבת סביב הטלוויזיה. השיח הפך "טלוויזיוני" גם כאשר הוא לא משודר בשום מקום וגם כשהוא מתנהל בין אנשים פרטיים. הטלוויזיה אשמה מפני שאנשי הטלוויזיה מודעים לכוחם ומנצלים אותו לטובת הפקת רווחים. הצופים אינם אשמים, מפני שכאשר הטלוויזיה מהווה בשבילך עולם ומלואו מרגע לידתך או לפחות מגיל הילדות - אין לצופים אפשרות בחירה אמיתית ללכת ולעשות משהו אחר. ההשפעה הטלוויזיונית היא כל כך חזקה וארוכת שנים, שלרוב האנשים אין שום אפשרות להתנגד. הם (וגם את, כנראה) אפילו לא מצליחים להבין שתכניות כמו "קחי אותי שרון", "מי רוצה להיות מיליונר", "מופעי החדשות של ערוצים 2 ו- 10" וכו' - הם תכניות מסוכנות לתרבות, לשפה, לבריאות וכן הלאה.
למה להקצין 170018
הבט בעיתונים מתחילת המאה. די אותו דבר.
למה להקצין 170047
תצחקי, אבל באמת דיברו על זה כאן בלי הרף - כל כך הרבה דיברו על זה, שישבתי ‏1 לראות את הפרק האחרון, הערב. דווקא נהניתי.

1 ואני נוטה להתעלם מאירועים תרבותיים מהסוג הזה, במיוחד אם הם בערוץ 2.
למה להקצין 170049
גם אני מודה באשמה. לא צפיתי רצוף, ולא ממש נהניתי.
טמבלוויזיה 169985
אמנון יצחק יורה לכל הכיוונים...ולפעמים פוגע.
נרקומוסים 169986
הטלויזיה היא לא הבעיה.
מאז המצאת האייל אני יושב עשרות שעות בחודש מול מסך 15 אינטש, ומשלה את עצמי שעכשיו אני יותר משכיל, וגם יודע למה ביבי לחש בקול רם באוזן של כדורי.
LOL 169989
נרקומוסים 170013
אתה לא משלה את עצמך, אתה באמת יותר משכיל :)

-------------
ערן, נרקומוס
משהו גם ליומולדת האייל 170021
זה לא צחוק. מאז היכרותי את האייל, ירד מספר השעות בהן אני צופה בטלוויזיה באופן חד. אני גם מפסיק עתה את המנוי על "הארץ", בעיקר עקב חוסר זמן. סביר מאוד שאלמלא האייל, שני אלו לא היו קורים.

חוץ מזה 15 אינטש? שדרג ללפחות 17, חבל על העיניים!
_________
אפופידס, 19 אינטש (המסך)
יומולדת, חגיגה נחמדת 170039
מאז הכרותי עם האייל, התחלתי להקליט תוכניות טלוויזיה כי "לא הייתי באייל יומיים ויש לי 500 תגובות להשלים!".

וגם אני מסכימה עם תגובה 169997 של נגה. אה, ואני גם מעדיפה לבלות את זמני כאן במקום לראות במי שרון בחרה ("מצויינת, מותחת וסקסית"?! נניח).

(עדי, בלי שום מושג כמה אינטש המסך שלה)
עולם ללא טלביזיה 170023
אז מה אתה בעצם רוצה לומר? ואולי תחסוך לי תגובה מיגעת (אך מנוסחת טוב יותר).
נסה לחשוב מה היה לפני או ללא הטלוויזיה. לא, לא למיעוט הקטן שוחר הדעת, ובעצם גם לו. מה היה קורה לדמוקרטיה, לידע המדעי (למשל) של רובנו, לידע של ההמונים על המתרחש במדינה ובעולם, לאיכפתיות שלהם ממה שקורה בעולם, לקשר וההזדהות שלהם עם בני אדם מרוחקים, ליכולת להונות אותם, להסתיר מהם.
חוץ מזה אני מסכים עם תגובה 169997 של נגה.
הטלויזיה היא שורש הרע 170042
ומאז שקיים האדם הוא ניסה אינספור שרשים לתבל בהם את ארוחתו..

הטלויזיה מוסרת מידע. שגוי או אמיתי, הכרחי או חסר תועלת, זהו מידע.

בניגוד למדיומים אחרים, היא משאירה את הצופה פאסיבי בצורה איומה ונוראה. כאשר אני קורא עיתון אני עוצר לרגע וחושב. כאשר אני קורא ספר אני עוצר לרגע וחושב. כאשר אני רואה סרט אני עוצר לרגע וחושב.

אנשים שרואים טלויזיה לא עוצרים רגע וחושבים. הם מקבלים אינפורמציה לוריד, ולרוב - האינפורמציה הזו חסרת תכלית בעליל. כבעבר, רוב האנשים נוטים להמשך לחלק המהנה במדיום הזה, כפי שנמשכו לתסכיתי רדיו, לטורים האישיים, ו(אם הולכים אחורה) לרומנים ובסופו של דבר למחזות.
אולם כל אלו עודדו מידה מסויימת של חשיבה ביקורתית (וגם דמיון והרבה דברים נפלאים אחרים) בנושאים אחרים. הטלויזיה אינה מעודדת דברים כאלו. תהודת האינפורמציה בתוך ראשינו הולכת ומתמעטת - משום שהטלויזיה מניחה בפנינו הכל בצורה פשוטה. אנחנו צריכים לעבד פחות. לחשוב פחות. לבחור פחות. אין לנו זמן להבין - כי עכשיו יש פרסומות, כי היא/הוא הייתה/היה מאוד יפה, כי הסימולציה הממוחשבת מדהימה, כי זה יפה, אין לנו זמן לדמיין, וגם אין צורך - כי הכל מונח לפנינו.

כולם אוהבים (או רוצים לאהוב) ? אז יש לכך ביטוי בטלויזיה. וצריך שזה יובן על ידי כולם ? אז זה יהיה במכנה המשותף הנמוך ביותר.
וזה לא רק אהבה.
המבחן הוא פשוט. קח ספר, עיתון או מאמר. קרא. צפה בתוכנית בטלויזיה. מה תזכור יותר ?

אחרי חצי שנה ללא טלויזיה החיים שלי השתפרו פלאים. רק כשאני ממש צריך להירגע (פעם בחודשיים) אני פותח את הטלויזיה לשעתיים. אני מרגיש את רמת המשכל יורדת. אני מרגיש את המוח נכנס לניוטראל. אני מתחיל להתעצבן. ואז אני סוגר אותה, בוהה במסך השחור 2 דקות תוך שאיפות עמוקות לריאות ואומר - תודה לאל.

[ואפילו מארקס (נדמה לי) אמר פעם - תודה לאל שיש טלויזיה, מעולם לא היה דבר שעודד אותי כל כך לעשות פעילויות אחרות]
הטלויזיה היא שורש הרע 170046
אתה מדבר על "טלויזיה" כמכלול, כאילו אנחנו עוד בעידן הערוץ הבודד עם המחיקון.
גם עניין הפסיביות לא ברור לי.
מה יש בטלויזיה שהופך אותי לפסיבית שאין בסרט קולנוע או בציור? אתה בעצם אומר שכל אמנות חזותית הופכת אותנו לפסיביים?
יש דבר כזה תכניות טלויזיה מגרות דמיון ומעוררות מחשבה: בדיוק כמו שיש סרטי קולנוע כאלו וציורים כאלו.
אני שוב לא מבינה את הקיצוניות הזאת. כאילו יש רק שתי ברירות: לצפות כל היום עד טמטום חושים או לא לצפות בכלל. למה לא לצפות רק באותם דברים שהם כן איכותיים מבחינה אמנותית או תרבותית?
הטלויזיה היא שורש הרע 170073
אולי אתה פשוט לא מספיק אינטיליגנטי על מנת להעריך את המדיום הזה.

נמאס כבר מתגובות לא מנומקות ובעלות אורך מופרז שהתוכן שלהן מסתכם פחות או יותר ב''טלוויזיה זה לטמבלים''. נימוקים יהיו חידוש מרענן (לא אתה, דובי, אתה בסדר).
זה לא הטמבלוויזיה 170063
וכי החרדים שלא צופים בטלוויזיה (טמבלוויזיה כמו שהם מכנים זאת) אינטליגנטיים יותר? מעורבים יותר? משקיעים יותר בילדים? במשפחה?

ממש לא!
זה לא הטמבלוויזיה 170065
הם קוראים יותר.
זה לא הטמבלוויזיה 170159
באמת? ומה הם קוראים? כל סיפורי הבעל-שם-טוב, סיפורי אליהו הנביא, כה עשו חכמינו וזהו!

עד לפני 10-15 שנים, כל, אבל ממש כל אוצר הספרים היהודי, ואני לא מדבר על אוצר הספרים התורני, לא תפס יותר מארון אחד וגם הוא לא היה גדול!

ומה הוא הכיל? אגדות חז"ל מעובדות, סיפורי צדיקים ומעשיות.

ילד חרדי, מה ילד, נער חרדי שגדל בתוך המסגרת, אין לו שום בעיה עם משפט כזה: נפוליאון לא נלחם בנאצים כי גם הוא שנא יהודים....
זה לא הטמבלוויזיה 170192
ילד חילוני ממוצע לא יודע מי זה הבעש''ט.
אבל שאל אותו על כוכבי המורדים.
איך אני יודע...
זה לא הטמבלוויזיה 170201
בדיוק זאת הנקודה, לא לדעת מי זה הבעש''ט מול לא לדעת על נפוליאון....
זה לא הטמבלוויזיה 170205
סביר להניח שרוב בני טיפוחיה של לימור לבנת גם לא יודעים מי זה נפוליאון.
(אני בספק שהיא עצמה יודעת...)
אני יודע! 170327
הוא היה אחד הדמויות בקטקטים.
זה לא הטמבלוויזיה 170197
ומה עם סיפורי הרשל'ה? ומה עם חכמי חלם? ומה עם שלום עליכם? ומה עם כהן-טנוז'י? אה, רגע, האחרון זה בכלל בקוונטים.

איה שמעת המשפט הזה, ומי כילחהו בשתגשכי?
זה לא הטמבלוויזיה 171942
ומי כיל.. מה?!
זה לא הטמבלוויזיה 171956
מה, את לא מבינה ג'יבריש?
זה לא הטמבלוויזיה 171984
אה. לא, פעם ידעתי אבל שכחתי.
זה לא הטמבלוויזיה 171987
זה נורא פשוט ללמוד.

את פשוט ג'ןגחד כלל גדשגכ חל בווג.

ואז, את דשכלחלן דןןג ללל גדשמהלמל בגהבגה!

ובסוף, לגמלכדש, קצת ווווד'קשכק'שרכ, וקמצוץ בזיך של קר'ןרקו9232תגדשכגכדשכד, וסיימת.
זה לא הטמבלוויזיה 171990
ףכךלדגגד44לכח :-)
זה לא הטמבלוויזיה 170067
היי, זה לא אתה מהבלוג?

אני מאוד אוהב לקרוא אותך. כה לחי.
"ממש לא!" 170089
מניין לך?
"ממש לא!" 170155
איך אני יודע? אני גר שם! נולדתי שם! גדלתי שם!
"ממש לא!" 170271
רוב אלו שנולדו וגדלו כחרדים אינם יושבים היום על הגדר.
צריך לקבוע איזו אפשרות סבירה יותר: או שאתה מייצג את הציבור הזה, אבל מיוחד במשהו שגרם דווקא לך לבחור בגדר, או שאתה לא מייצג אותו.
"ממש לא!" 170274
האפשרויות אינן רלוונטיות - היושב על הגדר לא צריך "לייצג" את הציבור או "לא לייצג" אותו - הוא חAווה וחOווה אותו מבפנים, ועל כן אמור להיות מסוגל להעיד עליו.
"ממש לא!" 170294
''לייצג'' לא במשמעות של ''נציג ציבור'', אלא של ''מדגם מייצג''. אנשים שונים חווים את אותו ציבור (מבפנים) באופנים אחרים, ודווקא העובדה שמישהו מטפס על הגדר מעידה שהחוויה שלו שונה מזו של האחרים.
"ממש לא!" או "לא ממש!" 170412
אני חושב שרמזתי לזה באחת התגובות שלי, אבל צריך לשים לב שמדובר כאן על שני דברים שונים.

האם הנוער או הציבור החרדי יודע יותר מכיון שהוא קורא במקום לראות טלוויזיה, זו שאלה עובדתית, את התשובה לשאלה הזו יודע כל מי שגר שם היום, או מי שחוקר את החברה הזו היום מבחוץ.

לשאלה האם הידע "מי היה הבעש"ט?" שווה יותר מהידע "מי היה נפוליאון?" היא שאלה ערכית, שבהחלט התשובה משתנה ברגע שמישהו מחליט "לחיות על הגדר".
"ממש לא!" או "לא ממש!" 170571
ענית ב"ממש לא!" על ארבע שאלות: "האם החרדים (שלא צופים בטלוויזיה) אינטליגנטיים יותר? מעורבים יותר? משקיעים יותר בילדים? במשפחה?".

אני חושב שעל השאלה הראשונה קשה לתת תשובה משמעותית (אם מבדילים בין אינטליגנציה לידע (מסוג מסויים)), ואת השניה לא הבנתי בעצמי. אבל הוודאות שבה אתה משיב ב"ממש לא!" על שתי השאלות האחרונות קצת תמוהה בעיני.
כמי שחי קרוב לעולם החרדי (גם אם לא ממש בתוכו), נדמה לי שהתשובה עליהן היא דווקא "ממש כן".
"ממש לא!" או "לא ממש!" 170602
איך, בדיוק, האדם החרדי הממוצע משקיע בילדיו ובמשפחתו יותר מהאדם החילוני/דתי הממוצע?
"ממש לא!" או "לא ממש!" 170607
לחרדי הסטריאוטיפי יש עשרה ילדים, נכון? לוקח יותר זמן לעשות שעורי בית עם עשרה ילדים ולהכין להם ארוחת ערב, מאשר לעשות שעורי בית עם ילד אחד ולהכין ארוחת ערב לו ולכלב.
חוץ מזה, החרדי אינו צופה בטלוויזיה, אז יש לו יותר זמן לדברים אחרים.
אתה רציני? 170610
לחרדי הסטריאוטיפי יש עשרה ילדים, נכון? לוקח יותר זמן לעשות שיעורי בית עם עשרה ילדים ולהכין להם ארוחת ערב, מאשר לעשות שעורי בית עם ילד אחד ולהכין ארוחת ערב לו ולכלב, אבל מי אמר שהחרדי הסטריאוטיפי עושה את זה?

במשפחות חרדיות (וגם בחלק מהמשפחות החילוניות), פעמים רבות ה"עול" של הכנת הארוחות ועזרה לאחים הקטנים מוטל על האחים הגדולים. להורים אין הרבה זמן (אפילו שהם לא צופים בטלויזיה).

חוץ מזה, זה שיש להם יותר ילדים לא מראה שהם משקיעים יותר (כמו שנאמר: זו לא הכמות, זו האיכות).
אתה רציני? 170612
ומניין *את* יודעת שהם לא? (כזכור, כל הפתיל התחיל ב"ממש לא!" פסקני ובלתי מנומק בדיוק על השאלה הזו).
170921
אבל אני לא התייחסתי ל"ממש לא" הפסקני והבלתי-מנומק, אלא למשפט האחרון שכתבת בתגובה 170571, שאותו הבנתי כ"החרדים משקיעים יותר בילדים ובמשפחה". כששאלתי למה, ענית לי שזה בגלל שיש להם יותר ילדים ולכן הם משקיעים יותר זמן, ואני עניתי שזה לא קשור.

איך אני יודעת? מפני שהכרתי משפחות חרדיות, והילדים הגדולים שם הם עזר של ממש בבית, כמעט בכל דבר, וכבר מגיל צעיר מטפלים באחיהם הקטנים יותר.

שלא תבין אותי לא נכון: אני לא מצטרפת ל"ממש לא!" של היושב על הגדר, אבל גם לא ל"ממש כן" שלך. לא נראה לי שיש מגזר ש"משקיע יותר" בילדים או במשפחה.
170933
נורא ואיום 170968
אבל לא ממש הבנתי מה ניסית להגיד בזה. המקרה הזה מעיד לדעתך על כלל החברה החרדית?

(אתה לא האלמוני ממקודם, נכון? כי אם כן, אז אתה ממש סותר את עצמך).
נורא ואיום 170971
Just an example of what can happen when 12 children have to share the attention of only one set of parents.

נורא ואיום 170978
כמה ילדים היו להורים של הילד מ"שכחו אותי בבית"?
נורא ואיום 170981
איזה מזל ש''שכחו אותי בבית'' זה רק סרט. כמה חבל שפרומה אסתר חשין לא.
נורא ואיום 170982
Three if I remember correctly. The rest are his cousins.
נו, זה באמת נכון 170979
טוב, אני אף פעם לא הייתי בעד 12 (!) ילדים. אני רוצה ארבעה (כן, קוראים יקרים, רק אם אני אוכל לכלכל אותם).
נורא ואיום 171051
לא קשור לשאלה שלך, אבל אני צריך לפרוק עצבים: עכשיו התראיינה ברדיו חברה של המשפחה, שהסבירה שמדובר במשפחה למופת, שהילדים שמורים היטב, מטופחים, מאושרים. המראיין כל הזמן ניסה לציין שאחד הילדים מת, אז כנראה הם לא שמורים טוב כל כך, והאישה התעקשה שלא, ושזה משהו שיכול לקרות לכל אחד, ועוד גערה במראיין שהוא מעולם לא התנסה בלהגיע מארוע בארבע לפנות בוקר, ולכן לא יודע על מה הוא מדבר. המראיין התאפק מלענות.
לבסוף, היא הודיעה שמה שקרה שם כל כך לא הגיוני, שזה חייב להיות יד אלוהים. היא סיפרה שהאב אמר שאלוהים עצם את עיניו, וזה הוחלט בראש השנה שעברה, וכך נגזר עליו.

עכשיו עוד חברה מספרת על איזה משפחה מושלמת זאת, וכמה הם דואגים לתריסר ילדיהם, ואיך שהם היו ידועים בכל הסביבה כמשפחה אוהבת ודואגת וכו' וכו' וכו'.

פשוט מעצבן להחריד. הורים למופת, עאלק.

(דובי, מונע עצמו בכוח מלכתוב תגובה שהוא יאלץ להסיר אח"כ)
נורא ואיום 171063
במקרה זה הנאשמים הספציפיים כבר נענשו בצורה החמורה ביותר ו''המשכיל בעת ההיא ידום''.
לדעתי, כל הציבור הזה, מוריו ומנהיגיו נאשמים בחטא הרבה יותר חמור. חמור וסמוי מן העין. הזכות ללדת כמה ילדים שאתה רוצה היא לדעתי אחת הזכויות הגדולות שיש לבני אדם ואחת הפחות מערכות ביותר. צריך רק לחשוב על החיים בסין בה הממשלה מחליטה על גודל משפחתך ומענישה את הסרבנים. אני רואה כאן אכזריות אוילית, בה חסרי אחריות אלו גוזלים את הזכות הזאת מילדיהם שלהם (וגם של האחרים).
נורא ואיום 171176
Yes, the right to bear children (1) is a very important one. But like any privilege it comes with liability. When a parent fails to care for his children or endangers them he/she should be persecuted to the full extent of the law (2) even though they suffered a great loss.

1. Is this in the second amendment as well?
2. I also believe that parents that take their children to places like Hevron should be persecuted for reckless endangerment if anything happens to the child.

איני מסכים 171658
אם כי שנינו כנראה באים מאותה השקפת עולם, אני מאוד לא מסכים לדבריך. הזכות שאני מדבר עליה אינה ליגאליסטית או מופיעה בחוקה כלשהי. זו זכות טבעית (או אלוהית יגיד אדם דתי). הייתי מתאר אותה כנתונה באופן טבעי לכל אדם אך לא בלתי ניתנת לשלילה.
הזכות הזו ניתנה לבני האדם ע"י הטבע (הבריאה) שיצר מרחב מחיה גדול ומעט בני אדם וגם ע"י ההתפתחויות החקלאיות והטכנולוגיות שיזם האדם שהרחיבו את אפשרויות המחיה שלו.
בתפיסת העולם שלי ושלך, אנו רואים באופן בלתי אוהד הורים היולדים ילדים לתוך תנאים קשים או בלתי נסבלים. אני אישית איני מעריך משפחות היולדות ביודעין ילד נכה. יותר מהן איני אוהב את המנהיגים הדתיים המורים להן לעשות זאת. עם כל זאת, אני מוקיר ומעריך בלי גבול את היכולת של החברה בה אני חי לאפשר להורים אלו לפעול לפי הבנתם (בעיקר בגלל שאני מעריך שהמשפחות עצמן נושאות בעיקר הנטל).
ההכרח לחוקק את הזכות ללדת יוליך אותנו באחד משני כיוונים. או חוק אחיד נוסח סין שמניח חוסר צדק כהכרח בל יגונה ודורש ככל הנראה שלטון טוטאליטרי חזק ויציב, או חוק שמידת הצדק בו תהיה תחת התקפות בלתי פוסקות והיכולת לכפות אותו מפוקפקת.
האם יש כיום מדינה דמוקרטית המענישה הורים לילדים שהם נרקומנים, חולים במחלות נפשיות או תורשתיות, קרובי משפחה? במדינת ישראל, מסורת לא כתובה היא גם לא להעניש הורים המונעים מילדיהם חינוך פורמלי או חיסונים רפואיים. יש כאן משהו החזק הרבה יותר מחוק כתוב כלשהו המנחה את החברות החופשיות לנהוג כך.
לדעתי המניע לכך גם אינו אמפטיה אנושית נוסח גנדי. בחברה שסועה לאומית, דתית ועדתית נוסח ישראל, קשה למצוא מספיק אמפטיה כדי להצדיק חופש העולה לחברה כל כך ביוקר.
הסיבות לדעתי הן: הבנת השלטון כי חקיקה כזאת תהיה בלתי נסבלת ע"י ציבורים גדולים. בלתי ניתנת לחקיקה ואכיפה בשלטון דמוקרטי וקרוב לודאי שהנזק שינבע מביטולה הודאי יעלה על התועלת שבעצם חקיקתה (נוסח מה שקרה בהודו). סיבה חשובה נוספת היתה ההנחה שהתאמתה במערב שעליית רמת החיים ויציאת נשים לעבודה תוריד את הילודה ותיצב את האוכלוסיה לפני שתגיע אל הקו האדום.
במקום לבוא בטענות חסרות תועלת אל אנשים שאנו חושבים לכסילים גמורים, המבטלים עצמם לגמרי ופועלים ללא כל מחשבה ע"פ הוראותיהם של הבישופים, האייתולות והרבנים שלהם, כדאי שנפנה את טענותינו כלפי הכלבים המנהגים את העדר ולא כלפי הכבשים.
שמחה לאידם של הורים אשר הרגו בחוסר דעת את ילדתם, אינה מועילה לאיש. הגיע הזמן לתקוף חזיתית את מנהיגי העדר הזה המתנערים מאחריותם ומטיפים להפקרות. צעד ראשון עשויה להיות הקביעה העקרונית כי ההורים אחראים לגורלם וטובתם של ילדיהם ולא החברה. החברה תפעל לטובת הילדים רק מתוך שיקולים של טובת החברה בכלל ולא של הילדים בפרט.
במדינה כמו ישראל, כדאי להזכיר מה קרה באיראן. שם הכשילו האייאתולות את נסיונות השאח להגבלת הילודה רק כדי לגלות שאין להם ברירה אלא לאמץ אותה כאשר עלו לשלטון. הם גם אמצו את ההטפה להגבלת הילודה בחצי פה ובחצי לב (מתוך רצון להפיל את כל העסק על השלטון החילוני למחצה) וגם נכשלו בביצועה בגלל שלא יכלו לעמוד מאחוריה מתוך יושר לב. בכך נמצאו גם אוכלים את הדגים הבאושים וגם סופגים את עונש המלקות. ולא אתפלא אם בסופו של דבר גם יגורשו מן העיר.
הפתרון לא יהיה בחקיקה בלתי אפשרית ולא מועילה (מה יהא על אנשים שירצו ללדת ילד שמן או לא אסתטי או סתם קצר רואי?), אלא בדרישה תקיפה וחד משמעית מעובדי מדינה (הרבה רבנים הם כאלו, ולא יפקד גם מקומם של ראשי הציבור הערביים) להפסיק את ההטפה והעידוד לחוסר האחריות של משפחות עם עשרה ומעלה ילדים.
המציאות השתנתה. העולם השלישי ומדינת ישראל עומדים על הקו האדום (ראה מצב זיהום האויר, המחסור במים לחקלאות, הצפיפות בדיור ובכבישים, בעיות האבטלה). מנהיגים ומורי דרך שיסרבו להתמודד עם המציאות החדשה, יצטרכו לתת דו"ח לפני הציבור ולפני מצפונם.
פשוט מחריד 171076
אמהות קטנות 171023
דווקא הנקודה הזו - העזרה שמגישים האחים הגדולים - תורמת לליכוד המשפחתי, לקשר בין האחים והאחיות ולבניית ילדים אחראיים יותר.

אני מדבר על זמן כפשוטו, כשיש לך 10-11-12 ילדים ויותר, אין שום אפשרות שהם יקבלו תשומת לב אישית כמו שצריך!
אמהות קטנות 171121
יש קו דק בין ליכוד משפחתי לבין חוסר-עצמיות. איני יודע היכן הוא עובר, אבל אני בטוח שכשנערה בת 12 נאלצת להתחיל לגדל את אחיה ואחיותיה הצעירים, המשפחה שלה נמצאת יותר מדי בכיוון החוסר-עצמיות.

ילדים לא צריכים לגדל ילדים!
אמהות קטנות 171131
על אף שאני חייבת לרוץ הביתה אני מגיבה כי זה ממש מעצבן לקרוא אנשים שמדברים בביטחון כזה על מה שאין להם מושג בו.
כמה אחים יש לך? שאתה יודע שעובר גבול דק וכו' וכו'?
אני גדלתי במשפחה עם שנים עשר ילדים ואם יש דבר שאי אפשר להאשים בו את אף אחד מהאחים שלי, זה חוסר עצמיות. לא נעים להעיד על עיסתי, אולם נראה לי שאף אחד מעשרת ילדי שכן- עוזרים לי מאוד בניהול הבית שלי-שלהם, אינו לוקה בתסמונת האישיות המחוקה. כאלה יש ללא קשר למספר הילדים בבית.
אני גם מכירה הרבה נערים ונערות שגדלו במשפחות גדולות, והאישיות שלהם לא נופלת במאום ולעיתים רבות עולה על זו של אלו שגדלו במשפחה עם שני ילדים.
לעניין של הילדה שנשכחה- אני ממש מרחמת על ההורים האלה. מבחינת האשמה שלהם- היא נראת לי כמו אשמה של מישהו שהרג את הילד שלו כי הוא לא חגר אותו באוטו או כי הוא לא עצר בתמרור עצור. שני הדברים נוראים ואיומים, וקשה לי לדמיין איך הורים ממשיכים את החיים אחרי דבר כזה. אולם
אחד לא נראה לי פחות גרוע מהשני.
אמהות קטנות 171132
אני מצטער. אני לא מוצא דרך לא-מעליבה להתייחס לתגובה הזו.

יש סיבה להתנגדות הכוללת להוכחות על ידי אנקדוטות, כי הן מהר מאד גולשות לארגומנטום אד-הומינם.

יום טוב.
האנקדוטות של ניצה 171135
עומדות בסתירה גמורה לסטטיסטיקות המרשימות שאתה הבאת. כל הדיון הזה הוא על אנקדוטה - הילדה שהושארה באוטו.ועל איזה "הוכחה" מדובר כאן? לא כל החיים זה מתמטיקה!
אמהות קטנות 171143
אוסיף, למען הסדר הטוב, שהערתי המקורית אינה נוגעת לאנקדוטה שהוזכרה לגבי הילדה שהושארה באוטו, דבר שקרה לא מעט, אגב, והוא מעבר לאנקדוטה, אם כי על פי מיטב זכרוני, הוא הכה גם בלא-מעט משפחות קטנות. מה לעשות, גם מיעוט הילדים לא יצילם מידי הורים חסרי-אחריות.
אמהות קטנות 171219
הדוגמא היא על מנת לומר שאין אתה יודע על מה אתה מדבר, לעומתי, (סליחה שזה נשמע יהיר), שאני כן יודעת על מה אני מדברת. לא מאנקדוטה אחת: המספר ה*ממוצע* של הילדים במשפחה בכיתה (המצויינת) של הבת שלי כאשר היתה בכיתה יב'- היה שמונה ילדים. כמחצית מהמשפחות הבוגרות שמתגוררות בקרבתי יש בהן תשעה ילדים או יותר, במשפחה שלי מכל הצדדים, מספר הילדים הממוצע הוא שבעה-שמונה. זה מספיק כדי שמה שאני אומרת יצא מגדר אנקדוטה?
בכל העם רב הזה, שגדל במשפחות גדולות, אני לא מכירה אחוז משמעותי של ילדים מחוקים, בעייתיים או כל סימון שלילי אחר. ולהפך, יחסית לילדים (גדולים- סטודנטים בדרך כלל) שגדלו במשפחות קטנות, שאני מכירה, יש להם הרבה מאפיינים חיוביים. ברור לי שלא *כל* המשפחות עם הרבה ילדים הן מוצלחות ובריאות, אולם מנסיוני הדל גם משפחות עם מעט ילדים הן לא תמיד מוצלחות ובריאות.

על סמך מה *אתה* אומר את ההכללה שלך?
מחיקת העצמיות 171142
את זה קל לבדוק: כמה מילדיך תומכים בגוש שלום? כמה אתיאיסטים?
אמהות קטנות 171148
לא הבנתי למה אתה מתכוון ב"חוסר עצמיות". כשנערה בת 12 מגדלת את אחיה הקטנים, זה נראה לי כמו עצמיות יתר (יש דבר כזה?).
אמהות קטנות 171155
הכוונה היא להתפתחותה כאדם. אני לא מדבר על עצמאיות, למשל, או היכולת "להסתדר" לבד. אני מדבר על היכולת לפתח אישיות עצמית וחופשית, בפרט מן המשפחה ומנושא גידול המשפחה. זאת קשה לעשות כאשר מגיל 12 אתה או את עסוקים בלגדל את אחיכם הקטנים, חמודים ככל שיהיו. מה עם לימודים? מה עם בילויים? מה עם העשרה ויצירה? מה עם כל הדברים שילד זקוק להם על מנת להפוך לבן-אדם משל עצמו?
אמהות קטנות 171911
מה עם אחריות? מה עם יכולת לרחוש אמפתיה לאח קטן? מה עם שכלול היכולות החברתיות ותקשורת בין קבוצות גיל שונות?

יש פנים לכאן ולכאן.
אמהות קטנות 171957
אחריות ממילא תבוא אח"כ. לא צריך להתחיל בגיל 12 עם אחריות לכמה אנשים חיים. מתחילים בקטן.

כמובן, משפטית האחריות היא של ההורים בלבד, בכל מקרה.
פרדוקס הערימה 172291
לא צריך להתחיל בגיל 12 עם אחריות לכמה ילדים, והגיל 40 כבר מאוחר מידי, ומה עם גיל 13, לילד אחד בן 8?
(סתם, אני מתאמן על פרדוקס חדש שלמדתי).
פשרה 171158
במשפחות גדולות, ההורים משקיעים יותר זמן בילדים - שמקבלים פחות זמן כל-אחד, בממוצע.
אני עצמי הייתי צופה מכור לטלוויזיה 170090
כאשר היה ערוץ אחד . אבל מאז שיש שפע כזה של ערוצים אני בקושי מסתכל בה פרט לתוכניות בערוץ ההיסטוריה ודיסקוברי ועוד 2-3 סדרות מדי פעם. אני מוצא שכיום אני יוצא מחוץ לבית למופעים וסרטים יותר מאי פעם וגם בתקופות של פיגועים קשים, רק לא להישאר בבית בוהה בטלוויזיה . מצאתי שדווקא שפע הבחירה מצמצם מאוד את העניין שלי.
שאלה ממש לא חשובה אך מטרידה 170117
את מי בחרה שרון בסוף ?
יואב 170119
וזה מה שיש לרענן שקד לומר על כך, ועל דברים נוספים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2755282,00.h...
יואב 170123
זה מה שאתה עושה בבוקר במקום לעבוד?
נרקומוס!
שאלה ממש לא חשובה אך מטרידה 170122
נערת הפורמייקה לקחה את הקרש.
ש-ע-ר-ו-ר-י-ה-! 170876
יניב זך ממעריב טוען ששרון בחרה את יואב זמן קצר לפני נקודת ההכרעה, כאשר בפגישה בארבע עיניים אמר גדי לשרון שהוא אינו מעוניין בה באמת.

"מעריב": http://images.maariv.co.il/channels/5/ART/541/214.ht...
ש-ע-ר-ו-ר-י-ה-! 170941
ואם כבר מתעמקים, בידיעות אחרונות מגלה גדי אינפלד את האמת.
"3 ימים לפני הבחירה הסופית, הבנתי שזה גדול עלי. נראה לי ששרון היא לא הטיפוס שלי וכשהיא בחרה ביואב, חשתי הקלה. כנראה שרציתי אותה פחות ממנו...מבחינתי זה היה משחק."
תגובתה של שרון לא התקבלה, היא מבלה עם יואב בטוסקנה.
המשך יבוא...
זו שאלה ממש לא חשובה וממש לא מטרידה 170145
זו שאלה ממש לא חשובה וממש לא מטרידה 170168
זו שאלה מעניינת מאוד.
כאן אמור היה להופיע משהו ציני ולא ממש מצחיק שעסק בשרון ובגדי שבכל אחד מאיתנו.
במקום זאת, משהו חיובי.
לא עקבתי אחר הדיון בנושא בתקשורת, כך שאולי אני חוזר על דברים שנאמרו: מישהו חשב על זה שהם שם למעלה בטלוויזיה היו יכולים ללכת על משהו יותר בטוח, מיינסטרימי, מקבע סטריאוטיפים, עוד ממה שאנו כבר רגילים אליו?
שמתם לב למשל שלא גבר היה במרכז ההרמון, אלא אשה?
ולא פרגית בת 24 אלא אישה בת, שומו שמים, 30?
ואילו הגברים, כולם (?) היו צעירים ממנה?
ולא מישהי עם הפרעות אכילה, אלא...נגמרו לי המילים והזמן לתגובה זו.

עתה יבואו המלעיזים ויתרצו מדוע בעצם כל זה שלילי או לפחות מונחה רייטינג. אתם יכולים לחסוך את זה מעצמכם, אני יכול לעשות זאת לא (הרבה) פחות טוב.
_____________________
אפופידס, שאומנם לא צפה אתמול בתכנית, אך צבר עד היום כ50 דקות של הסאגה החביבה.
זו שאלה ממש לא חשובה וממש לא מטרידה 170172
גם אני שמתי לב להיפוך התפקידים- האישה דומיננטית וחופן גדוש של יפיופים מפנקים ומחניפים לה. ממש הרמון הפוך, הגבר כאוביקט. איפה כרמית וטלה בר שיסבירו לנו איך יש כאן מוטיבים פאגאנים של פולחן האלה (הזוכה המאושר נהיה מלך לשנה אחת בלבד, ואחר כך מה? מוקרב לאלה, הבוחרת מלך חדש?).
זו שאלה ממש לא חשובה וממש לא מטרידה 170261
היו, היו מבוגרים יותר ממנה, אבל הם נופו בזריזות. האישה והגומות אוהבת זאטוטים.
זו שאלה ממש לא חשובה וממש לא מטרידה 170270
וואלה? כמה מתוך כמה?
קשה, קשה להיות גבר. קמט ראשון, שערה לבנה בודדת ואנו נזרקים מן המירוץ.
איפה היית אתה ששרון בחרה ביואב? 170338
נדמה לי שחלק גדול מן הגברים שהוקצו לשרון היו צעירים ממנה, אבל זה ממש לא בדוק.

אם כבר זאטוטים, דירה שראיתי היום נמכרת עקב גירושים - הבעל שם בגד באישתו (המדהימה) עם מישהי מבוגרת יותר, שאגב היתה גם חברתה הקרובה ביותר של האישה.
למתווכת שהראתה לי את הדירה היה בן זוג/בעל הקטן ממנה ב12 שנה, עד שלדבריה הם נכנעו ללחץ החברתי. איפה היא היתה כשאני הייתי קטין?
מה קורה כאן? האם זה רק בהרצליה?
איפה היית אתה ששרון בחרה ביואב? 170346
לא יודע, אבל באחד הפרקים של שרון, רודריגו ניסה לשכנע אותה שאפשר גם אפשר לקיים מערכת יחסים עם פער עצום לטובת האישה. הוא צילם זוג נשוי, כשהגבר בשנות השלושים המוקדמות, והאישה בשנות החמישים שלה. אמ'מא? האישה נראתה בערך בת 40, והגבר נראה כאילו הוא אוטוטו סוגר על 60.
אני חושב שזה פעל לרעתו. (:
40-60 170383
כן ראיתי את זה. זה היה מוזר ומביך.
זו שאלה ממש לא חשובה וממש לא מטרידה 170296
השנה לא, אבל בשנה הבאה שרון תבחר את בחיר ליבה לשנה הקרובה בפסטיבל "קוקה- קולה למען הקניית ערכי תרבות" באולם "הייניקן הבימה קלאב" בשידור חי בערוץ 2, 10 וCNN

אז תראה מה-זה
Technology 170163
I’m surprised that nobody mentioned the affect of the technology that was developed for movies and is being implemented in T.V as well.
Only the other day I watched, again, the brilliant (at least the idea behind it) movie “wag the dog”.
The bottom line is that what you see is not necessary what it is…news items can be manufactured like fantasy movies…direct quotes can be taken out of contest or miss-represented by simple editing…brain washing and manipulations are so easy.
A short quote from the movie: “of course there is a war with Bosnia, I saw it all on T.V”.

נוטה שלא להסכים. 170178
מדוע? נראה לי שמרוב שאנשים התרגלו לאנימציה ממוחשבת, הם רואים בה יותר ויותר ייצוג של המציאות. כמו שבזמן הסרט המונוכרומטי, נעלם לעיתים המסך והאנשים מצאו עצמם בתוך העלילה, למרות שלא היו שם כל קסדות תלת-מימד, ולמרות שלא היו צבעים (!). לי, אדם שגדל בשנות השמונים המאוחרות והתשעים המוקדמות, הסרט "שליחות קטלנית 2," למרות שהוא משתמש במעט מאד אפקטים ממוחשבים, יחסית למצוי כיום, ובהרבה מאד דגמים, איפור ופירוטכניקה, עדיין נראה הרבה יותר אמין מרוב הסצנות שראיתי בקדימונים של "שודדי הקריביים," "שר הטבעות," או "הארי פוטר."

כך גם במשחקי מחשב, לצורך העניין. משחקים _מאד_ מודרניים נראים לי מצועצעים, משחקים _מאד_ ישנים (שנות השמונים המוקדמות) נראים לי מפוקסלים, אם כי חלקם נראו לי אמינים מאד כילד קטן, ורק דור הביניים נראה לי סביר ומעניין.

לסיכום, הטכנולוגיה הזו היא חסרת-משמעות בכל הנוגע לבידור. החזירו את טכנולוגית הדימוי הארבע-מימדית למדענים, שצריכים אותם, והחזירו לי את הסופר-נינטנדו!

;-)
נוטה שלא להסכים. 170272
You missed my point totally.
I guess you didn’t see the movie (or the Hebrew translation is so far fetch you didn’t recognise the English name). There you see how, with the help of technology, news items are manufactured for the benefit of somebody.
My point was: one can’t believe to anything on T.V even if one sees it with his/hers own eyes.
A good example to the power of manipulative T.V is the rise of Bibi from total anonymity…who heard of him before his face filled the T.V screens?

נוטה שלא להסכים. 170299
כשכש בכלב, לדעתי, היה קונספט נחמד שהתאים לסיפור קצר, שמתחו אותו לסרט ארוך ומייגע. לא שאין בו אמת ולקחים מעניינים. מלחמת המפרץ 2 היא דוגמה טובה למניפולציות של התקשורת - ויכול להיות מעניין לנתח את השינויים שנעשו בנתינת גישה לתקשורת (כתבים עם הלוחמים) בניגוד לסרט המקורי עם אבא של בתפקיד הראשי - ובהתאמה ללקחים שאולי למדו קובעי המדיניות מצפיה בכשכש..

"רואים.. זה בכלל לא כמו בקשקש בכלב! כאן יש כתבים בשטח שמצלמים דברים אמיתיים!"

לגבי פירסום כללי, הגבולות נפרצים שוב ושוב, הנה.. הזוג המאושר בלימוזנה בדרכו את השקיעה הנכספת (במערכת היחסים) מקבל קופםה. מה זה יכול להיות?..

חופשה חלומית בטוסקאנה מתנת ישרא-אינטרנאטיונאל-בלוף-טורס נסיעות!!
נוטה שלא להסכים. 170300
לגבי הפרסומות בתוך התוכנית - אבל הרי כאשר מוענקים פרסים, תמיד הם מוענקים "מטעם". גם ב"מי רוצה להיות מיליונר" הפרסים "מוענקים על-ידי". לא מדובר פה בסדרת דרמה שבה הגיבורה אומרת "אבל איציק, למה שלא ניקח את החבילה של משה-טורס, טלפון 07-9988776, רחוב הרצל 47, חולון, משה-טורס, הטור הכי ישראלי שיש? אתה לא יכול לעשות לי את זה! וחוץ מזה, אני בהריון!", אחרי הכל.
נוטה שלא להסכים. 170370
סתם לידיעתך, הפרסים הגבוהים (מ125000 ומעלה) משולמים ע"י חברת ביטוח, שאר הפרסים הם הוצאות הפקה.
החברות ש"מעניקות" פרסים משלמות סכום קבוע (סדר גודל של עשרות אלפי דולרים לתכנית) עבור הפרסומת בלי קשר לסכומי הזכיה.
נוטה שלא להסכים. 170391
ברור. לכן כתבתי ''מוענקים'' במרכאות. גם העובדה שהם מערבבים כל פעם את סדר ה''מעניקים'' (פעם את המיליון מעניקה חברת סלולרי, פעם איזה בנק, ופעם איזה יוגורט) מרמזת על כך. אבל את הוצאות ההפקה מממנות הפרסומות, שבתוך התוכנית, כמובן.
נוטה שלא להסכים. 170396
ברור, אבל דוקא הפרסים הגדולים לא. (כמובן שהוצאות הביטוח כן)
נוטה שלא להסכים. 170398
לא בדקתי, אבל נדמה לי שההפקה היתה עושה עסק לא רע אם היתה לוקחת על עצמה את הפרסים הגדולים ומשאירה את הקטנים לביטוח.
נוטה שלא להסכים. 170416
לדעתך עדיף ביטוח רכב (ללא השתתפות עצמית) מוגבל לסכום של עד 10 אחוז משווי הרכב?
נוטה שלא להסכים. 170417
לא הבנתי את האנלוגיה. אבל לידיעתך, בחברות ליסינג מסוימות נהוג לוותר על הביטוח מכיוון שמספר המכוניות הרב של החברה מספיק כדי לנצל את חוקי הריבוב הסטאטיסטי למיניהם.
נוטה שלא להסכים. 170418
נו, מה יהיה עם המלכודות האלה.
נוטה שלא להסכים. 170419
לא צריך ללכת רחוק, הרכב שלי (חברה) לא מבוטח כי לחברה יש הרבה כלי רכב ועלות הביטוח הכוללת יותר גבוהה מעלות התיקונים. זה חייב להיות ככה, אחרת חברות הביטוח לא היו מרוויחות אגורה.
ולעניננו, אתה מציע ל"רשת" לבטח את עצמה כנגד הפסדים קטנים וצפויים (כל תכנית זוכים בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים) ולא לבטח את עצמה כנגד הפסד גדול ונדיר. (זכיה ב125000 ש"ח ומעלה לא קורה הרבה)
לפי ההגיון הזה, עדיף לבטח רכב כנגד שריטות, פנסים שבורים, מראות תלושות ופגושים סדוקים, (עלות תיקון קרובה להשתתפות עצמית) ולא לבטח כנגד "טוטאל לוס" כי לא סביר שזה יקרה.
נוטה שלא להסכים. 170421
הבנתי. דווקא נשמע לא רע, כמובן שהכל שאלה של שכיחות.
בביטוח מכוניות, יש יתרון סטטיסטי לחברת ביטוח על פני בעל המכונית הבודד, אבל במקרה של משחק טלוויזיה יחיד במינו, השיקולים הם לא כל כך פשוטים. רחמי על האקטואר שצריך לאמוד את ההסתברות של אנשים שיכו את הקופה.

בכל מקרה, גם חברות הביטוח לא פרייריות ובוודאי שהפרמיה שלהם מספיקה לכסות את תוחלת ההפסד. מכיוון שהמשחק הוא יחודו, הרי שהתוחלת מבוססת על ממוצע בזמן ( להבדיל ממוצע על מספר בעלי המכוניות). אם התוכנית תרוץ מספיק זמן, אין בעצם הבדל בין התשלום לחברת הביטוח לבין התשלום למשתתפי המשחק, פרט לפער התיווך של חברת הביטוח.
נוטה שלא להסכים. 170427
זה לא מדוייק. לפי ההגיון הזה, אם אתה מתכוון להיות בעל רכב 50 שנה (ולהחליף אותו מדי פעם כמובן) גם אז אין הבדל בין תשלום הביטוח ובין כיסוי הנזקים בעצמך, למעט פער התיווך. הנקודה היא, ש"רשת", כמו כולנו, מעדיפה לפרוש את התשלומים הכבדים על שנת תקציב שלמה (ואולי על יותר משנה אחת) ולא לשלם באופן פתאומי ובלתי צפוי סכום גדול. אם "רשת" היתה ערוץ נושא, שמשדר אך ורק שעשועונים נושאי פרסים, יתכן שלא היה צורך בביטוח.
נוטה שלא להסכים. 170429
אם תחליף 50 שנה ב 500 שנה, נראה לי שתצדק. בכל אופן, אני מוכן לקבל את ההנחה (הבלבניסטית?) שגם רשת וגם חברת הביטוח יודעים מה הם עושים.
נוטה שלא להסכים. 170464
אתה רק מחזק את דברי. אם ל"מי רוצה להיות מליונר" היה צפי ל20 עונות, אז אולי לא היה צורך בביטוח.
אני מקבל את ההנחה הבלבניסטית.
נוטה שלא להסכים. 170448
צפיתי בסרט המדובר, ודברי _רלוונטיים_ כתגובה לדבריך.

בשנות העשרים הצליחו לעבוד על חצי ארה"ב עם תסכית רדיו. לא צריך טכנולוגיה מתקדמת, צריך להרגיל את הציבור לטכנולוגיה הקיימת.
אוי ויי !!! 170594
בשנות העשרים הרדיו נחשב לטכנולוגיה מתקדמת !!!

בסביבות 1896 נבנה מכשיר הרדיו הראשון ששידר למרחק של כ 200 מטר (ניסוי שהוכיח את קיומם של גלים אלקטרומגנטים שעד אז נחשבו להשערה תאורטית בלבד)
נוטה שלא להסכים. 170641
שנות ה-‏20? אם אתה מתכוון לתסכית של אורסון וולס, אז מדובר על סוף שנות ה-‏30 (30 לאוקטובר, 1938).

אם התכוונת למשהו אחר, אז סליחה. אני בכלל לא פה (ומעולם לא הייתי!).
נוטה שלא להסכים. 170913
כמובן, ותודה על התיקון.
קח, נודניק 170312
קח, נודניק 170450
יש לי, תודה. זו הייתה קריאה רטורית.

חוץ מזה, zsnes יותר טוב.
I'll try to remembmer that. 170561
''ההגרלה בבבל'' 170399
כדאי לקרוא את הסיפור של בורחס, ואולי תכניות "Reality Show" בטלוויזיה ייראו גם לכם, כמו לי, כדבר הזה בדיוק. כמעט. טוב, בערך. נו די, סתם אסוציאציה.
ובשם הדודות - מחאה קטנה 171216
הקישור בין דודה (אשה. מבוגרת בטח.) ונודניקיות, מיותר. הייחוס הבלעדי של תכונות מקסימות כחטטנות ורכילות לנשים בלבד, לא מוסיף לכבודו של הכותב, אך בהחלט גורע מהנאתה של הקוראת.
נ"ב אני מאחלת לכולכם את מנעמי הדודוּת (או שמא יש לומר
מנעמי דודים? :) )
ובשם הדודות - מחאה קטנה 171335
כדוד גאה, אני מבטיח לך שהכוונה לא הייתה להעליב. ההתייחסות, כמובן, היא לסריאוטיפ, ואין בכך כדי לטעון שהסטריאוטיפ מוצדק. ''דודות'', אגב, הוא גם השם המקובל למשגיחות במבחנים באוניברסיטה, וגם בכך אין כדי להעליב את מי שהיא באמת דודה.
מבחן של כבוד 171340
סתם, נזכרתי שהתבקשתי פעם להיות הדוד במבחן בו נבחנתי אני.
ובשם הדודות - מחאה קטנה 171342
דודות זה גם הכינוי למתנדבות המבוגרות שמחלקות אוכל לחיילים במזנונים של הועד למען החייל, ושמעתי שע"ש הדודות האלה נקרא "גשר הדודות" על הירדן (שנסחף, בינתיים http://www.arik4x4.com/ntrip/d06/32.jpg )
ובשם הדודות - מחאה קטנה 171362
זה לא שהיה שם אי פעם ממש גשר, זה היה מעבר ''אירי'', כלומר קטע סלול שהמים זורמים מעליו.
והוא נקרא ע''ש דודות של האגודה למען החיל שנסחפו שם עם רכבן וטבעו. (או לפחות ככה ספרו לי)
רוגל אלפר 172383
באחת הכתבות הטובות ביותר שלו אי פעם משווה בין קשקושי השטות של גיבורי "שרון" כאשר חזרו ארצה ובין המונולוגים המפגרים של גיבור הסרט "להיות שם" :
מצד שני באמת אינני רואה מה היה לבני הזוג לאמר לאומה בעת חזרתם מטוסקנה . אם אני הייתי במקומם הייתי מדבר על גזע האטרוסקים שגר שם בעבר הרחוק ועל הקשר שלהם לפלישתים ועל הכתב שלהם וכו', הזוי באותה המידה ומטורף לא פחותאבל לפחות המאזינים היו לומדים משהו מעניין . אבל אני לא דוגמה לשום דבר.
רוגל אלפר 172452
זו לא כתבה - זה מאמר, או ביקורת.

לא ברור למה נטפלים דווקא לשרון ויואב עצמם. הם עושים עבודה מצוינת. מי שמזייף הם אלה שמראיינים אותם, מזמינים אותם ‏1, או מתחככים בהם, בחשיבות כזו.

1 הנקודה השחורה כאן היא לפרס וליח"צנים שלו.
רוגל אלפר 203723
צר לי לבשר, שרון ויואב נפרדו.
עברה חצי שנה וזה נגמר (החוזה או האהבה, תחליטו אתם).
רוגל אלפר גם כתב פעם 172894
על תיאורייה שלפיה צפייה בטלוויזיה משתקת פיזית את המוח במובן כלשהו, באמצעות מעבר מגלי ביתא לאלפא, עד שתוך שלושים שניות הצופה הופך לזומבי סביל, מהופנט ורצפטיבי, והכל פיזיולוגי לגמרי.

כאן מסבירים את זה יותר טוב (לא מצאתי בעברית):
כתבה יפה 172782
אני מסכים עם הנאמר, אכן הרבה תועלת אין במרבית תוכניות הטלויזיה, הן בגלל האנשים שיוצרים אותן והרבה יותר בשל הקהל ש''דורש'' תוכניות רדודות ומשעשעות ובעידן המסחרי יש מי שיספק לו את זה.
אני בכל אופן, לא מגיע לכזו כמות מרשימה של שעות צפיה בחודש, אני בערך מגיע לכל היותר לחמש שעות בחודש. מצד שני אני מבלה יותר מידי זמן בגלישה חסרת תחליט...

בכלל, בהקשר של הזעטוט שנמשך אל המרקע ויחד איתו אתה וחבריך, קראתי פעם מחקר מעניין אשר דיבר על הרגלי הציד של האדם מהעבר, אשר בגינם אנשים מבחינים היטב בתנועה ובמרקע הטלויזיה, התנועה בלתי נפסק, האורות כל הזמן מתחלפים ומשתנים וכך אתה מוצא את עצמך מרותק למסך הפלא בלי הרבה יכולת לשלוט בזה, בשל יצרים חיתיים)
להתרחק מהמסך 173355
מרצה לתקשורת (התומך בגסויות "אותנטיות" בטלוויזיה) מצוטט כאומר "...ושימוש במילים כמו 'אבוי' או 'לעזאזל' במקום בקללות של ממש יוצר תחושה של חוסר אמינות שמרחיקה צופים מהמסך". באמת אוי ואבוי.
להתרחק מהמסך 173375
נו, אבל הוא צודק. הדרך הנכונה להתמודד עם זה, כמובן, היא להמנע ממילים כאלו בכלל - לא לקלל אבל גם לא לדבר כמו נד פלנדרז.

הבעיה עם האמריקאים היא שמילה נורמלית ושמישה כמו "damn" נחשבת שם קללה, והם מחליפים אותה בדברים כמו darn, שנשמעים פחות אמינים.
Oh shoot, you're right 173377
Oh shoot, you're right 173411
צחוק צחוק, כבר פגשתי לא פעם ולא פעמיים אנשים *אמיתיים* (מחוץ לטלוויזיה) שמשתמשים במילים כמו shoot ו darn.
Oh shoot, you're right 173432
שנים, *שנים* לקח לי להבין שלא מדברים ככה באמת ולהוציא את הביטויים המפגרים האלה מהרפרטואר שלי.
Oh shoot, you're right 173459
צודק. נשפך היין מהצנזורה.
Oh shoot, you're right 173498
לא מפחידים יונה ביין.
אגב דיבור ''נקי'' 173564
מוטה גור, מי שהיה רמטכ"ל ושר במדינת ישראל, אמר פעם בראיון רדיופוני‏1 על דבר ש(לטענתו) לא היה ולא נברא: "לא דובים‏2 ולא זאבים"‏3.
יש באמירה זאת השתלשלות מעניינת ומשעשעת. במקור היה הבטוי "לא דובים ולא יער". הפלמ"חניקים הנועזים, ברוחם ובלשונם, חרזו את הבטוי ל"לא דובים ולא זובים". כאשר הפלמ"חניק ענב עניבה ולבש חליפת מיניסטר, הוא עידן את הזובי שבפיו לזאב.

____
1 נדמה לי שבתקופת כהונתו כשר הבריאות, אבל אני לא בטוח.
2 ובאיילית: לא קננגיסר ולא אנשלוביץ.
3 קיימת גם גירסא‏4 שאומרת "לא דובים ולא זבובים", כנראה תלוי באיזה הכשרה היית בפלמ"ח.
4 גירסה למתעקשים.
אם כבר ''אגב''-ים 173588
יש לי חבר שנוהג לבלבל את ידידיו עם הביטוי ''מרוב דובים לא רואים את היער''. לרוב האנשים זה נשמע פשוט בסדר, ולאחרים ברור שיש משהו מאוד לא בסדר כאן אבל אין להם מושג מהו עד שהם לא ממש חושבים על זה.
אם כבר ''אגב''-ים 173720
וכמובן, אי אפשר לרקוד על שתי החתונות ולהשאיר את העוגה שלמה.
אם כבר ''אגב''-ים 173742
תגובה 95520 (וגם קצת לפניה ואחריה).
אם כבר ''אגב''-ים 173784
ומה עם:
"בת יענה המטאטאת את הבעיות מתחת לשטיח"?
(אפופידס, יולי 2003)
שבוע שלם עבדתי על היצירה הזו ועד היום אני מנסה לעודד פוליטיקאים לעשות בה שימוש.
להתרחק מהמסך 173455
נו, אבל ודאי שהוא צודק. הצחיק אותי השיפוט הערכי, שהניח כל כך בטבעיות שהרחקת אנשים מהמסך היא מגמה מסוכנת.
שיפוט ערכי? 173466
שמור על הפה שלך. אמור- עובדה לא אמפירית.
שיפוט ערכי? 173470
אופס! :-)
אני חושב שצריך פחות לראות טלויזיה 281366
לפי דעתי אני חושב שצריך יותר פחות להקדיש שעות לטלויזיה יש הרבה דברים לעשות חוץ מהטלויזיה לגבי הפרסומות אני חושב שהפרסומות זה דבר מאוד מיותר בטלויזיה וצריך להפחית אותן.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים