 |
כולם כמו היפיס רק אני חזיר מהעיר | 1637 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מה שגם אני מרגיש, לפעמים. למרות שהייתי רוצה להתחבר עם המהות של הטבע וכו'. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק רוצה לנסות ניסוי קטן, מקווה שזה לא יצרום יותר מדי. -------- אֲנִי מֵאֲתָרֵי בְּנִיָּה, אֲנִי מֵעוֹלַם הַתַּעֲשִׂיָּה, אֲנִי מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁדּוֹהֶרֶת כְּמוֹ רַכֶּבֶת גְּדוּשָׁה בִּסְחוֹרָה מְזֻיֶּפֶת. אֲנִי מֵרְחוֹבוֹת חֲנוּקִים בְּעָשָׁן, מֻמְחֶה בְּהִתְנַהֲלוּת בְּעָנָן שָׁחֹר וְזֶה. לִקְרַאת סוֹף הָאָבִיב מוֹפִיעוֹת מוֹדָעוֹת בְּכָל הָעִיר עַל חֲגִיגוֹת בַּטֶּבַע. כְּמוֹ הִיפִּיס, עִם אַטְרַקְצְיוֹת מְעוֹדְדוֹת אַחֲוַת פְּרָחִים בּשָּׂדוֹת. לִשְׁלוֹשָׁה יָמִים מִתְאַחֲדִים הִיפִּיס מִפַּרְדֵּסִים וְהִיפִּיס מִוָּאדִיּוֹת, היפִּיס מֵעֲיָרוֹת פִּתּוּחַ וְהִיפִּיס מֵעָרֵי שָׂדֶה , הִיפִּיס מִגּוֹאָה תִּשְׁעִים וְשֶׁבַע וְהִיפִּיס מִגּוֹאָה אַלְפַּיִם, הִיפִּיס מֵרָמַת גַּן וְהִיפִּיס מִגִּבְעָתַיִם, לְאֵרוּעַ שְׁמֵימִי, צִמְחוֹנִי. מְחִיר הַהִשְׁתַּתְּפוּת מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל. בִּשְׁבִילִי זוֹ חֲגִיגָה עַל חֲמִשָּׁה בַּקְבּוּקֵי ווֹדְקָה, אוֹ שְׁנֵי בַּקְבּוּקֵי וִיסְקִי, אוֹ נָהָר גָּדוֹל שֶׁל בִּירָה, אוֹ הַכֹּל בְּיַחַד. אֲנִי אוֹכֵל בָּשָׂר וּמְעַשֵּׁן הָמוֹן, וְצָרִיךְ הַרְבֵּה מַיִם בָּאָבִיב, כְּשֶׁכִּמְעַט קַיִץ. עִם שִׂמְלָה מֵהֹדּוּ אֲנִי וַדָּאִי נִרְאֶה כְּמו הוֹמוֹ שָׁמֵן שֶׁבָּרַח מִבֵּית מְשֻׁגָּעִים. שְׁנִיצְל מִסּוֹיָה בְּרֹטֶב סוֹיָה וְסָלָטִים מִסּוֹיָה - עוֹשִׂים לִי צָרֶבֶת מִסּוֹיָה. אֲנִי מִטְרָד אֶקוֹלוֹגִי אֲנִי מֵנִיחַ. לֹא לָבַשְׁתִּי שִׂמְלָה, לֹא מִתְאַחֵד, מִתְחַבֵּר וְ אוֹ זוֹרֵם. אֲבָל הָיִיתִי פַּעַם בְּפֶסְטִיבָל כָּזֶה, לְמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת. הָיָה חַם, לֹא הָיוּ סִיגַרְיוֹת, וְהַבִּירָה נִגְמְרָה וְגַם הַמַּיִם. אֲבָל כֵּן הָיוּ שָׁם בָּנוֹת. עִשַּׁנְתִּי מַשֶּׁהוּ, וְנִרְדַּמְתִּי תַּחַת עֵץ אָבוֹקָדוֹ יָבֵשׁ כְּמוֹ חָרוּב. הִתְעוֹרַרְתִּי לְתוֹךְ כְּמוֹ טֶקֶס ווּדוּ. הִכּוּ שָׁם בְּאֶלֶף תֻּפִּים, מִילְיוֹנֵי מַכּוֹת בְּמִקְצָב אַפְרִיקָנִי אוֹ הוֹדִי או אוֹ בְּרָזִילָאִי אוֹ הַכֹּל יַחַד. מַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ גָּעַשׁ כְּמוֹ דִּיסְקוֹטֶק פְּרֵהִיסְטוֹרִי. הָיָה לַיְלָה וְהָיָה יָרֵחַ מָלֵא. לֹא הִתְעַכַּבְתִּי לִרְאוֹת מִי הַקָּרְבָּן. לָקַחְתִּי אֶת הַטֶּנְדֶּר וּבָרַחְתִּי לֶעָנָן הָאוּרְבָּנִי שֶׁלִּי. הָיִיתִי צָמֵא וְרָעֵב. נִכְנַסְתִּי לְבָּר מְמֻזָּג. נִגֵּן שֵׁם בְּלוּז שֶׁל רַנְדִי נְיוּמָן. הִזְמַנְתִּי בִּירָה גְּדוֹלָה, וּשְׁנֵי וִיסְקִי, וּסְטֵיְק גָּדוֹל בְּרֹטֶב פִּלְפֵּל, וְצִ'יפְּס בְּלִי סָלָט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אצלי לפחות אי אפשר לקרוא כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר בא מנוקד, מה לעשות. אני רק עשיתי קופי אנד פייסט. אין בתגובה שלי שום דבר חדש, זה בדיוק אותו טקסט, רק מסודר מחדש, בשורות של סיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדלים מהותיים בין שני הטקסטים. שבירת השורות בטקסט המקורי משמשת למטרות רבות: רק כמה דוגמאות - בתחילת השיר יש חריזה שתואמת למבנה השורות אֲנִי מֵאֲתָרֵי בְּנִיָּה אֲנִי מֵעוֹלַם הַתַּעֲשִׂיָּה או אֲנִי מֵרְחוֹבוֹת חֲנוּקִים בְּעָשָׁן מֻמְחֶה בְּהִתְנַהֲלוּת בְּעָנָן מבנה השורות משמש ליצירת מקצב - הִכּוּ שָׁם בְּאֶלֶף תֻּפִּים מִילְיוֹנֵי מַכּוֹת בְּמִקְצָב אַפְרִיקָנִי אוֹ הוֹדִי אוֹ אוֹ בְּרָזִילָאִי אוֹ הַכֹּל יַחַד מַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ גָּעַשׁ כְּמוֹ דִּיסְקוֹטֶק פְּרֵהִיסְטוֹרִי לבניית האירוניה וּסְטֵיְק גָּדוֹל בְּרֹטֶב פִּלְפֵּל וְצִ'יפְּס בְּלִי סָלָט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באתי לזלזל חלילה בטקסט בצורתו השירית. אבל זה שיש קצת חריזה (לא מדוייקת, אבל חריזה) במקום או שניים, וקצת מקצב במקום אחד [שנגמר אחרי רגע, למרות שהתופים עוד נמשכים], לא הספיק לי עד כדי שארגיש שהשורות הקצרות הן מחויבות המציאות. כלומר, אילו היו פה חריזה ושימוש במקצב באופן עקבי, לא הייתי מעזה להציע שינוי. אבל כמו שזה... אז ניסיתי. ואני חייבת להודות שבשבילי אישית הנוסח החדש עובד טוב יותר. מה שמצאתי פה עכשיו זה קטע שיכול להוות מונולג נחמד במחזה או סרט, של מישהו שמספר משהו לחבר'ה בצורה מצחיקה, וכולם נהנים מהסיפור. מה רע? לא עדיף מונולוג טוב על שיר שלא ממש נותן את העבודה ששיר צריך לתת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
FWIW, גם בשבילי הנוסח החדש "עובד" טוב יותר. ואני אוהד מושבע של שורות שבורות (למשל אצל קמינגס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נעשה את הניסיון ההפוך. כי לפעמים, גם טקסט בנאלי יכול להישמע פלצני. (אילו רק הייתי יודע לנקד ... ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה רק מדגיש את הנקודה של זאת שהגבת לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיקוי בוקובסקי לא רע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי טבע לעירוני המכור הוא אותו פסטיבל ''טבע'' שעלה לו סכום כסף כמובן, והוא אפילו לא יודע מהו אותו טבע אמיתי ובהיר ונקי ללא אנשים הקיים בחוץ, בעולם הגדול. (אותה הדמות הכותבת יכולה לכנות את העולם הגדול- ''איזור החניה החופשית'' או משהו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאנשים האלה - "BoBo's " (בורגנים בוהמייניים). ובמקום אחר מצאתי "שאנטיאפים" (שאנטי + יאפים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדמיון לא מרמז על היפוך אלא על דמיון- נקודת מוצא משותפת או משהו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהיסטורית, רוב היאפים נולדו להורים שעברו תקופה היפית (ראה הסדרה העתיקה "קשרי משפחה"). במקור היה מדובר על מצליחני הבורסה/הפרסום/המשפטים של שנות השמונים. היום, הערכים של שתי הקבוצות - ההיפים ו"היאפים החדשים" דומים למדי. ההבדל העיקרי הוא כמובן שלבובו'אים יש כסף, ואותו הם מוציאים על פעילויות שהיפים היו עושים בחינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, היאפים הם עצמם ההיפים. ההיפים של שנות ה-60 הפכו ליאפים של שנות ה-80. לא סתם ההיפים של שנות ה-60 היו בשנות ה-20 לחייהם, ואילו היאפים של שנות ה-80 בשנות ה-40. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A young city or suburban resident with a well-paid professional job and an affluent lifestyle
The American Heritage® Dictionary of the English Language or a young upwardly mobile professional person; someone under 40 who prospered during the 1980s WordNet ® 1.6, © 1997 Princeton University the following link would hopefully clear the vagueness around the term. http://www.wikipedia.org/wiki/Yuppie_Philosophy in contrast, the hippie is well defined here: http://www.wikipedia.org/wiki/Hippie YUPPPIES ARE NOT HIPPIES!!!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטקסט יכול לעבוד טוב בהרבה כסיפור או מונולוג. שבירת השורות, שמאריכה אותו טכנית, אינה מתאימה לסגנון הדיבורי. יותר מזה: השיר גם יכול להתקצר בהרבה. החוויה, ההתרחשות שתוארת באמת בשיר, מתחילה לקרות רק לקראת סופו, לאחר הקדמה ארוכה שבעצם מאכילה אותנו בכפית במסקנות של המחבר על עצמו. חבל, כי יש כאן הומור, וסוג מעניין של אמירה, בעיקר במקומות שהוא נהיה ספציפי (תיאור מעגל הוודו, "אין שם סיגריות אבל יש בחורות") ואינו מתעסק במטאפורות (חזיר מהעיר). למעשה, העמדה שמובעת בשיר מתומצתת בשורת הכותרת שלו (בגלל זה אני לא אוהב שורות כותרת לפעמים) ואינה מתפתחת מספיק, בטח לא במידה מספקת בכדי להצדיק שיר כל-כך ארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לשבח את שירה של הילה להב, שעושה שימוש מופלא ובלתי מורגש בחרוז ובמקצב מבלי לפגוע בהוא זה בתוכן. ריח של שירה ישנה. טעם של שירה מודרנית. הרבה זמן לא קראתי שיר שכל כך ריגש באיכותו, ואני לא מדבררק על מחוזי האינטרנט. ישר כוח, הילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבט מפוקח ולא מתחנף לשניה על האשליה הניו אייג'ית העלובה של הפסטיבלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אשליה עלובה ? מה רע בחבורה לא קטנה של אנשים שנהנית באמת מפסטיבל כזה ? אם ההנאה היא אמיתית אז מדוע זו אשליה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנשים שבאים לפסטיבלים האלה לא נהנים מהפסטיבל עצמו אלה מהקונספט של יציאה אלה הם חבורות של ערסים שבאו לעשות בדיוק מה שהם עושים במועדונים כמו הדום והטי אל וי : לקחת אקסטות ולחפש זיונים אין שום דבר רוחני בהנאה של האנשים האלה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |