בואו ננסה בזהירות! 170
המחלוקת סביב צמחים ומזון מהונדסים גנטית (Genetically Modified Food) נמצאת בראש סדר היום באירופה וארה"ב. לפני כשבועיים. החליטה ממשלת בריטניה לפרסם בקיץ ספר לבן אשר יכיל תקנות בנוגע למזון מהונדס. השמרנות האירופית עלולה לעכב את התקדמות הטכנולוגיה שיכולה לשנות את העולם, פשוטו כמשמעו.


)תמונה 1: משמאל, צמחי תפוחי־אדמה מהונדסים בגן לעמידות בפני מחלת הפרודניה ומימין, קבוצת הבקרה הבלתי מהונדסת. מיטב הכימיקלים והטכנולוגיה הידועה למלחמה במחלה נוסו על שתי החלקות. תמונה 2: במרכז, תפוח־אדמה מהונדס בגן לעמידות בפני עש פקעות, ומסביבו, קבוצות הבקרה בחתכי זמן שונים.)


בישראל, הדיון הציבורי בנושא ההנדסה הגנטית, כבכל נושא אחר המעסיק את אומות העולם, כמעט ואינו קיים או ראוי לאזכור. מאמר זה מנסה להעלות את הנושא לדיון, משום שהוא נוגע לחיינו מאד, אף כי איננו מרגישים זאת. אין זה מפתיע, במדינה בה משרד איכות הסביבה זוכה ללא יותר מאשר פרומיל מתקציב המדינה, והשרה העומדת בראשו אינה כה נלהבת, בלשון המעטה, למלא תפקיד זה, שענייני איכות הסביבה ירדו מסדר היום כמעט לחלוטין. עם זאת, נושא המזון המהונדס הוא נושא כה קרדינלי ומשמעותי לחיינו, שיעשה עוול אם לא יתפתח דיון רציני (וגם וירטואלי) בנושא.

באוגוסט 1987, אולץ הפרופ' האמריקאי גארי סטרובל להשמיד את עבודת חייו, על־ידי שלטונות הבריאות האמריקאיים (מתוך כתבה במגזין Time, ספטמבר 1987). האם הרעיל את מימי ארה"ב? מסתבר שלא. האומלל בסך הכול הכל השתיל גן "סמן" בבקטריה באחד מניסוייו - דבר שנגד את תקנות התברואה באותם זמנים. למזלנו, העולם הגנטי השתנה רבות מאז. מה שהפיל אז את פרופ' סטרובל, נעשה היום על־ידי כל סטודנט לתואר שני בביולוגיה המתעניין בנושא. אולם, עדיין נראה שדפוסי החשיבה השמרניים שהביאו להשמדת אחת העבודות הבוטניות החשובות, מושלים במקבלי ההחלטות באירופה.

העובדות מדברות: האירופאים לא רוצים מזון מהונדס. ארגוני מזון ובריאות באיחוד האירופי מתקנים תקנות המקשות ביותר על ייבוא או גידול מזון מהונדס. ארגון GreenPeace וארגונים ירוקים לוחמניים במיוחד אחרים משתמשים בתעמולה נוקבת נגד מזון מהונדס. תעמולה שהגיעה, באחד המקרים, לכדי עצירת ספינה שהכילה סויה מהונדסת מלהיכנס לתחומי אירופה. רשתות שיווק מזון אירופאיות, כגון Sainsbury, Tesco, Marks&Spencer ואחרים משנות קווי יצור לקווי "GM Free" (מזכיר לא מעט את חותמת בד"צ, לא?) בגלל לחצים של אותם ארגונים. יש לציין לטובה את שוויץ כיוצאת מן הכלל, אשר במשאל עם ב-‏1998 הכריעה בעד הקלות בייבוא מזון מהונדס. מובן שאפשרות זו ניתנה לה רק היות והיא אינה חלק מהאיחוד האירופי.

חוסר הידיעה בתחום, הפרופגנדה הפאנאטית נגד, ובעיות האגו הקשות מול ארה"ב (שמקילה בהרבה על גידולים מהונדסים), הם שאחראים לדעת הקהל האירופאית המתנגדת בנחרצות לטכנולוגיה זו.

עיקר טענות המתנגדים, כפי שטען בפני בלהט פעם חוואי גדול בבריטניה, היא: "איך ניתן לאשר שימוש בטכנולוגיה זו על מזון לפני שאנו יודעים בבירור שאין בה נזק לאקולוגיה או לבריאות?" טענה זו מבוססת על החשש מפני מעבר של גנים זרים מהצמח המהונדס לסביבתו הטבעית, ובעיקר, לצמחי בר, חרקים וחיידקים. כך, לטענתם, יכול גן המעניק עמידות לצמח מפני קוטלי עשבים לעבור לעשבים עצמם וליצור זן של עשבי בר החסין לקוטלים. כמו־כן, לטענתם, יכול גן המעניק עמידות לחומרים אנטיביוטיים מסויימים לעבור לחיידקים שכיחים בקרב בני־אדם וליצור זן חדש של חיידקים העמידים לחלוטין בפני אנטיביוטיקה.

התשובה לטענה זו היא שלעולם לא נדע בוודאות שאיננו מזיקים לאקולוגיה. אין זה אומר, עם זאת, שאל לנו להשתמש בטכנולוגיה זו, שכן באופן אובייקטיבי ומדעי לחלוטין, היא מסוכנת ומזיקה הרבה פחות מטכנולוגיות אחרות שאנו כבר משתמשים בהם כיום. הארגונים הירוקים פוחדים משינוי המאזן האקולוגי, ובצדק. כבר היום כימיקלים מדבירי חרקים, קוטלי עשבים ומחטאים שונים, הוכחו בפירוש כמזיקים מאד ומשנים את המאזן האקולוגי - אך עם זאת, השימוש בהם נמשך. השימוש בכימיקלים כאלו, שרובם אלימים, קשים ורעילים בצורה בלתי רגילה הוא המזיק האמיתי לאקולוגיה. אלפי טונות של כימיקלים רעילים מרוססים בשנה על מיטב גידולי השדה. אלו משמידים אוכלוסיות חרקים מסויימות, ומטפחים עמידויות, מבלי לדעת, באוכלוסיות אחרות - ואולי גרועות יותר. מהו זה אם לא שינוי המאזן האקולוגי באמצעים מלאכותיים? ולאן בדיוק הולכים כל אותם כימיקלים בתום השימוש? הם לא נעלמים, הם נשפכים ויוצרים נזקים אקולוגיים במידה בלתי משוערת לאדמה, למים, לצמחייה ולבעלי־החיים.

ההנדסה הגנטית בצמחים בשלה אקולוגית להיכנס לשימוש מסחרי. כמות הידע, הניסיון והבדיקות שנערכו מעניקים בטחון מספק (אם כי לא מוחלט) מפני הנזקים שטכנולוגיה זו עלולה ליצור. איזו טכנולוגיה נבדקה יותר מהנדסה גנטית כבטוחה לשימוש? ה-DDT, שתכונותיו כמדביר חרקים נתגלו רק ב-‏1939, כ-‏65 שנה לאחר שסונתז לראשונה, הוכנס לשימוש מייד, וזיכה את המגלה, פול מלר השוויצרי, בפרס נובל. רק 23 שנה לאחר מכן, בשנת 1962, נאסר השימוש במדביר זה בגלל נזקיו האקולוגים. 23 שנים ארוכות, בהן עשרות מיליוני טונות של DDT הסבו נזק בלתי הפיך לאקולוגיה שלנו: השמדת זני ציפורים ודגים שהורעלו, הרעלת מים וחלב פרות, פגיעה במערכת העצבים והדם האנושית, פגיעה בשכבת האוזון ועוד הרבה נזקים מדהימים עליהם אפשר לקרוא בספרה המפורסם של רייצ'ל קארסון. הספר, Silent Spring, הביא למהפיכה בחוקי התברואה בארה"ב, ולאיסור השימוש ב-DDT.

ההנדסה הגנטית בצמחים נקייה מכל אלו. הארגונים ה"ירוקים" היו צריכים לעמוד מאחוריה בנימה תקיפה, היות ויש ביכולתה להפסיק את השימוש במדבירים כימיים המזיקים לסביבה! מדובר ביתרון ראשון במעלה. במקום זאת, הם עוסקים באיוולת. בבריטניה היה אירוע בו פעילי GreenPeace לבושים בבגדים המזכירים את לבוש הקו־קלס־קלאן צעדו חמושים במגלים לעבר שדות תידס מהונדס והחלו לעקור אותו, עד אשר המשטרה הבריטית הגיעה למקום לעצור בעדם (מתוך New Scientist, אוגוסט, 1999).

טיעון נוסף, לא פחות נפוץ, אם כי הרבה פחות רציונלי, בו משתמשים מתנגדי המזון המהונדס הוא טיעון אתי. "את המניפולציות הגנטיות מן הסוג הזה יש להשאיר לאלוהים לבדו" - מילותיו של הנסיך צ'ארלס מתוך מאמר בדיילי טלגרף. קשה להתווכח עם תיאולוגים על מהות ההנדסה הגנטית, וגם אינני בטוח שתועלת רבה תצמח מוויכוחים שכאלו. עם זאת, לדעתי, האדם הוכיח כבר פעמים רבות, ולא באמצעות מניפולציות גנטיות, שהוא עושה דברים שעד כה נחשבו לנחלתו הבלעדית של אלוהים. ביקוע האטום, חקר החלל, פלסטיקה מודרנית והשתלת איברים הם רק אחדים מהם.

לעומת הטיעונים נגד, הטיעונים בעד השימוש בטכנולוגיה זו הם מדהימים.

אירופה יכולה להרשות לעצמה שלא להשתמש במזון מהונדס. אזרחי העולם השלישי לא. במקומות באפריקה בהם רעב הוא בין גורמי התמותה הראשונים, הנדסה גנטית במזון היא עניין של חיים ומוות, או יותר נכון - של חיים. שילוב של גנים המגנים מפני מחלות ידועות כעש פקעות, עם גנים המשפרים את כמות היבול עד כדי הכפלתה ושילושה, בתוספת גנים המשפרים את יכולת האחסון של יבול לטווח ארוך, יצילו חיים במדינות העולם השלישי, והרבה מהם.

כמו כן, שיפור מזון על־ידי הנדסה גנטית, טומן בחובו פוטנציאל אדיר להקטנת התמותה במדינות העולם השלישי. ניתן לשפר את ערכו התזונתי של מזון כך שישפר את בריאותם ותזונתם של הניזונים ממנו. כך למשל, ניתן להוסיף לגידולי שדה רבים, כמו אורז ותפוחי־אדמה, את חומצת האמינו ליזין - דבר שיהפוך אותם לתואמי בשר בערכם התזונתי. דוגמה אחרת היא החדרת מרכיבי מחלות לתוך צמחים, כך שהאוכלים אותם יתחסנו נגד אותן המחלות. בשביל אנשי אומות העולם השלישי, אשר אינם מודעים לתזונה נכונה, ואינם מתחסנים באופן קבוע כמו בעולם המערבי, מדובר שוב במזון המציל חיים - פשוטו כמשמעו.

כמו כל התקדמות טכנולוגית אחרת, יישומה תמיד יתחיל בקרב אלו שיש להם את הכסף והידע לממש אותה, ורק לאחר מכן, אצל אלו שאין. עד שלא יוסר ה"אמברגו" מעל מזון מהונדס באירופה, לא יוכלו מדינות העולם השלישי להנות מפירות הטכנולוגיה.

הארגונים הירוקים אולי חושבים בטעות שהם פועלים בעד הסביבה, אבל הם בפירוש וביודעין פועלים נגד האדם. בניסיון הנואל שלהם לפעול נגד הקדמה הטכנולוגית, הם הורגים אנשים - או לפחות מונעים את הצלתם. האחריות מוטלת עליהם, בנוסף לשלטונות האירופאים המתחסדים.

אך לא מדובר רק בשיפור איכות החיים של מדינות העולם השלישי, אלא גם על שלנו, בני העולם המערבי השבע. הנדסה גנטית בצמחים תביא לשיפור איכות המזון, להוזלה במחיריו (עקב הפחתת עלויות ייצורו), לתרומה אקולוגית על־ידי הקטנת השימוש במדבירים כימיים, לשיפור ערכו התזונתי, ולהקטנת ממדי התוצר החקלאי הפגום.

הגישה האופטימלית צריכה להיות - "בואו ננסה בזהירות." בואו ננסה בזהירות! אינני מציע להסיר כל רסן מעל טכנולוגיה זו, אך גם לא זהירות בגישה האירופאית, על־ידי הגבלה מוחלט על שימוש. גישה זו איננה מציאותית ולא נכונה, כיוון שאנחנו רוצים מזון מהונדס: הוא נקי יותר, בטוח יותר וטוב יותר. זהירות על־ידי בדיקות במיטב השיטות והידע בנושא, שתמנע פגיעה בסביבה, ובו בזמן תאפשר הצלת חיים.


קישורים
Silent Spring - קנו את הספר באמאזון
ארגון הצרכנים האורגניים
ארגון ידידי האדמה
מונסאנטו - יצרנית המזון המהונדס גנטית הגדולה ביותר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מעניין 3096
נכון חובה לדאוג לכולם אבל האפשרות המדוברת שכן יפגע העולם בגלל פיתוח של חיידק שמטרתו לעזור לתפוחי האדמה לחיות יותר ולהדביר את החרקים הפוגעים בהם עדיין בהחלט עלולה ליצור מוטציה אשר יהיה לנו קושי רב במציאת פיתרון בשבילה.

במידה כמובן והיא תחליט משום מה שהיא אוהבת גם לחסל סוג חיידק שאותו צריכה העגבניה.

אני בהחלט בעד שיפורים אבל כמו שסוכם בסוף המאמר הרי שהם חייבים להיות זהירים ביותר.
רועי
קיצוניות לשם הוויכוח 3097
מה התועלת במילוי בטנם של מיליוני רעבים ולו רק כדי שיביאו לעולם עוד מיליוני פיות רעבים. אולי אנחנו לא בשלים לתת מתת "המן" זו לאנשים שלא השכילו לדעת עדיין
כי כדי לשבוע יש להביא תוצר גבוהה ופחות פיות רעבים

ואם נקצין קצת אז למה שלא נלך על האופציה של חיי נצח מהונדסים לתפארת

למי נעניק אותם?
קיצוניות לשם הוויכוח 3098
אתה מטיל ספק למעשה בלגיטימיות חייהם של תושבי העולם השלישי. לא אכנס לוויכוח האתי - האם העולם המערבי צריך או לא לחוש חובה מוסרית להאכיל את אזרחי אפריקה (בהתחשב בעובדה, שברוב המקרים, הוא זה שאחראי למצבם העגום).
אבל מנקודת ראות פרקטית יותר, צריך לזכור ששיפור האגרו-טכנולוגיה תוכל לכלות את הרעב במקומות בעלות פוטנציאל נזק לעולם שלנו. במקומות כמו הודו וסין, מדינות החמושות בנשק גרעיני ובטילים המסוגלים לשגר נשק זה ליעדים כמעט בלתי מוגבלים, השיפור באיכות ובכמות המזון, בנוסף להיותו מחווה הומניטרית ראשונה במעלה, הוא גם דאגה ליציבות העולמית הכללית.
(צפון קוריאה, אגב, היא דוגמה כמעט הפוכה. שם אזרחי המדינה גוועים ברעב כיוון שהממשלה מוציאה מיליארדים על פיתוח וקנייה של נשק גרעיני ואמצעי שיגור)

ולגבי הערתך לגבי חיי נצח: ספק אם ההנדסה הגנטית תצליח אי פעם לחולל חיי נצח היות והתפתחות הגנים עצמם והאבולוציה מבוססת בעצמה על תמותה והתחלפות.
קיצוניות לשם הוויכוח 3111
זאת נאיביות לחשוב שאוכל מהונדס גנטית ישמש, בן השאר, להאכלת העולם השלישי.
אין מחסור באוכל בעולם. יש מספיק מזון כדי לכלכל את כל תושבי כדור הארץ ברווחה מרובה, הבעיה היא בחלוקת המזון.
מידי שנה ארה''ב ''זורקת'' לפח עשרות אלפי טונות של חיטה, ושל תבואה, בשל אילוצי ''הכלכלה החופשית'' ויחד עימה עוד עשרות מדינות מתועשות, ו''נאורות'', ביניהם ישראל.

כל עוד יפעל העולם מתוך אינטרס כלכלי, כשהגדרת המילה ''כלכלי'' לא כוללת בתוכה כלל התייחסות לערכים אחרים (הערך ה''כלכלי'' של החיים, של הטבע, של הסביבה), יהיה רעב בעולם.

מלבד, להנדסה גנטית צדדים חיוביים רבים (על רבדיה השונים), אבל היא חובאת בתוכה קטסטרופה מוסרית-אתית בקנה מידה עצום. היא מאפשרת ליצר הטבעי של האדם להתחרות באל ובטבע להגיע לידי סוג של מימוש, אבל מימוש מעוות, לא אמיתי.

ההשלכות של שינוי גנטי של תפוח-אדמה, כדוגמה פשוטה יחסית, יכולות להיות אינסופיות ומורכבות בצורה בלתי ניתנת לתיאור, שלא לדבר עם התעסקות גנטית עם חיים ברמת תודעה גבוהה יותר (דולי ושות'). אנחנו רואים חלק קטן מאוד מהתמונה, וזה לעולם יהיה כך. ובדברים הללו צריך לפעול בזהירות מרבית, ולא מתוך סינוור טכנולוגי.

אישית, אני לעולם לא אוכל (או אשתדל שלא) מזון מהונדס גנטית, זאת מתוך אמונה שלמזון ערך נוסף מאשר סכום הרכיבים הכימיים המרכיבים אותו. בדיוק כמו שקונפלקס, על כל רכיבי ה''חיוניים'' אינו שווה כקליפת השום והוא חרא של מזון. מזון אינו חומר כפלסטיק או פלדה, יש לו חיים משל עצמם, והתייחסות אליו בתור מוצר תעשייתי הוא אחד התחלואים הגדולים של ימנו.
קיצוניות לשם הוויכוח 3114
הכרזתך ש- "אין מחסור באוכל בעולם" לוקה בחוסר אמיתות רצינית - נו טוב, די לניסוחים המטופשים - זה פשוט לא נכון. קרא פעם את "How many people can the earth support", של ג'ואל כהן (נמצא באמאזון).
אתה טוען שלו רצו, יכלו מדינות המערב להפנות את המזון העודף שנזרק למדינות העולם השלישי. טענה זאת לא ריאלית במאת האחוזים. לא רק שכמויות המזון המדוברות כדי להדביר את הרעב במדינות העולם השלישי עולה עשרות מונים על הכמויות הנזרקות בכל העולם המערבי, אלא שגם רוב הגידולים לא יחזיקו מעמד באחסון ובמסע לארצות היעד.

שימוש בביו-טכנולוגיה ואגרו-טכנולוגיה מתקדמת בחקלאות העולם השלישי היא הפתרון לבעית הרעב. הגדלת כמות ואיכות המזון של מגדל המזון הממוצע באפריקה, סין או מלזיה היא הפתרון - זה פשוט. אם חסר מזון אז ננסה להשתמש בטכנולוגיה כדי להגדיל את כמות המזון. אם חלה קפיצה בכמות הגידולים ואיכותם בעקבות השימוש במדבירים ומחטאים בתחילת המאה שעברה, אני סבור שחלק מזה נובע מהרעב באירלנד בסוף המאה ה- 19, למשל. הנדסה גנטית במזון, בעיני, היא עוד קפיצה בתחום זה.

"קטסטרופה מוסרית-אתית בקנה מידה עצום"? מימוש מעוות ולא אמיתי של יצר האדם? או שלא הבנתי בדיוק על מה אתה מדבר, או שזה קשקוש מלומד הרחוק מבינתי.
הנדסה גנטית, לדעתי, היא לא הטכנולוגיה הכי מתקדמת, הכי מדהימה או הכי מסוכנת שהמין האנושי עוסק בה - בבסיסו, זה דווקא פשוט, לטעמי.

לגבי ההשלכות על הנדוס תפוחי-אדמה - במקום לדבר באוויר, בוא נדבר תכל'ס. ממה אתה פוחד? איזה תסריט אתה מוצא מאיים בהוספת גן מסויים בתפוח-אדמה אשר גורם לו להיות חסין לחרקים מסויימים?
לא אתחסד ואומר שאין תסריטים מאיימים, אבל כך גם בשימוש כמעט בכל טכנולוגיה חדשה בתחום - הנדסה גנטית אינה שונה.

לא תאכל מזון מהונדס גנטית? זה חבל לי - כי אני מאמין שבעתיד זה המזון הכי טוב שיהיה אפשר להשיג. האנלוגיה שלך לקורנפלקס היא כל-כך לא רלוונטית ולא קשורה למה שאנחנו מדברים, אז אני אמנע מלהתייחס אליה, ברשותך.

מזון אינו חומר כפלסטיק או פלדה? מדוע לא, בעצם? נשמע לי קצת מפוקפק להתייחס למזון כאל "חי" (וכאן אני חייב להזכיר את משפחת אדאמס, בה מורטישיה אומרת לביתה: "Play with your food!"). מדובר בדיוק באותן מולקולות וחלקים שמרכיבים פלסטיק - במה זה שונה? בעובדה שזה בנוי בצורה מיוחדת שאנו מסוגלים לעכל. איזה מן תחלואה אתה מוצא בהתייחסות למזון כאל מוצר תעשייתי? להיפך - אני חושב שזה בין ההישגים הגדולים של המין האנושי - להביא את המזון הטוב ביותר, במחיר הטוב ביותר, לרוב המקומות בעולם.
האכר יצמיח לנו לחם כשנהיה גדולים 3115
נתון כזה שקראתי אי אלו פעמים, אבל נראה שאתה מצוי בתחום יותר ממני, אז תקן אותי אם אני טועה: ייתכן שכמות המזון המיוצר היום בעולם לא מספיקה, אבל הכמות ש*ניתן* לייצר, בטכנולוגיות הקיימות מאז "המהפכה הירוקה" (שנות החמישים-שישים) מספיקה לכל בני האדם החיים היום והרבה הרבה יותר. הרעב הקיים הוא תוצאה של בעיות פוליטיות, אם של מלחמות ממש שמונעות מחקלאים לחקל*, ולרוב "סתם" בעיות של חלוקת הון וכוח-קניה, שלא מאפשרת למדינות/חקלאים לקנות זרעים, להוביל מים וכו'. כל זה לא יפתר עם ההנדסה הגנטית, ועלול אף להחריף אם הזרעים יתייקרו.
נראה שכניסה מסיבית של חקלאות מהונדסת-גנטית תעזור (שוב) בעיקר למדינות העשירות להיות עשירות יותר.
האכר יצמיח לנו לחם כשנהיה גדולים 3163
(הכותרת שבחרת נהדרת)

השאלה, אם כדוה"א מסוגל לספק את צרכי כל האנשים הקיימים בו כעת, היא שאלה שמעסיקה את מיטב החוקרים והדיעות חלוקות מאד בנושא. כך שאינני יכול לתת לך תשובה חד משמעית. שאלה יותר משמעותית היא, האם כדוה"א יהיה מסוגל לספק את צרכינו התזונתיים בעוד 10 שנים, לאור גידול האוכלוסייה.

גם בנוגע לענייני פוליטיקה ומדיניות, קשה להכיר את התמונה הגדולה, ובכל הקשור לענייני מזון, היא בד"כ גדולה מאד. כך שקשה מאד לבוא ולהגיד מה בדיוק לא בסדר, או מה בדיוק צריך לשנות בכדי לספק מזון לרעבים. ובלי קשר ולמרות נקודות אלו, עדיין, הנדסה גנטית ללא ספק תעזור להתמודד ותועיל לבעיית הרעב במדינות העולם השלישי. סביר להניח שבעתיד, היא גם תעזור להתמודד עם בעיות רעב בעולם המערבי.
קיצוניות לשם הוויכוח 3216
תראה, אני לא אכנס לנושא בכללותו, אבל ככה או ככה - הרעב בעולם, בחלקו הגדול (אין טעם להתחסד שכולו, זה ברור) נוצר כתוצאה מבחירות פוליטיות וכלכליות, ולא בהכרח מתוך בחירות של "להזין" את הרעבים. העודפים שאני מדבר עליהם, אינם בהכרח בצורת עודף ישיר, אלא גם בצורת צריכת היתר הבזויה אליה התרגל העולם המערבי (ראית, לדוגמא, כמה "פרות", לחמניות ושות' זורקים מידי יום בכל אחת מתחנות מקדונלדס הפזורות ברחבי הארץ?)
אבל זה נושא אחר למקום אחר, ואין ממש טעם לדון בו.

יש שתי דברים שאני אומר, באופן כללי : אחד, זה שהשימוש בהנדסה גנטית היא מסוג הדברים שאתה יודע להיכן אתה נכנס, אבל אין לך ולו מושג כיצד תצא. ובמובן הזה, אני חושב שהטיבו אנשים אחרים לטפל כאן (ע"ע, פגיעה בשרשרת המזון, יצירת זנים חדשים של מזיקים, בלה, בלה,בלה)

הדבר השני, והוא היותר חשוב, לטעמי, הוא זה :

יש בפילוסופיה הגרמנית (אם כבר אתה רוצה להצמד לתיאוריות מובנות), גישה פילסופית בשם גשטאלט (ואם אני טועה באיות, אני סתם עושה מעצמי טמבל, אז תסלח לי). הגישה אומרת כי מכלול הרכיבים המרכיבים דבר אינו שווה לסכומם. ניסוח מסורבל קצת, לרעיון נורא פשוט :
ישנה חשיבות לא רק לאטומים המרכיבים את מזון איקס, או ווי, אלא גם למספר דברים שמעבר, שאינם בהכרח פיזיים או ברורים.
במידה כזאת, יש (לדעתי, ואפילו אני אעז לומר, לנסיוני) הבדל של ממש בין המזון שאוכלים במקדונלדס לבין המזון שאוכלים בבית אמא, אפילו אם תפוח האדמה הוא אותו תפוח האדמה, השמן הוא אותו השמן, הזמן בישול הוא אותו זמן בישול וכן שאר המרכיבים. ההבדל הוא מעבר לרמה המולקולרית.

יכול להיות שאתה מסכים איתי, וסביר להניח שלא. אבל אין זה חשוב כלל.
מבחינתי, מזון מהונדס גנטית, אינו יכול להכיל את אותה "חיות" המכיל מזון רגיל,
ולכן- מבחינתי הוא פסול.

וזה יהיה עצוב מאוד, אם לא יתאפשר לי, לבחור לא לחיות מחומר מהונדס גנטית.
קיצוניות לשם הוויכוח 3232
ציינתי גם במאמרי, שקשה להתמודד עם טענות ספיריטואליסטיות. הטענה שלך, שבמזון יש משהו ''מעבר'' לחומרים מהם הוא מורכב היא טענה השקולה לטענת כוהני דת מסויימים (בד''צ, אגב, כלל לא מתנגד להנדסה גנטית במזון) שאל לנו לעסוק בהנדסה גנטית שכן זהו עיסוק אלוהי.

אינני יכול להתווכח על טענתך זו. אני מכבד את ה-''אמונה'' שלך, אבל מוצא אותה מגוחכת למדי. אני רק שמח שמעטים האנשים המתנגדים להנדסה גנטית במזון ומשתמשים בטיעונים שכאלו.
קיצוניות לשם הוויכוח 3240
אסף נחמיאס (ואללה השם הזה מוכר לי, הגם אתה מאולטינט ?)
--
יקירי, אני בכלל לא מדבר על היומרה של האדם לאלוהות, בלה, בלה, בלה. זה נושא אחר, שהוא באמת עניין של דיעה אישית ולא ממש ניתנת לדיון.

הראיה שלך חוטאת בצרות אופקים כלשהי. אני _לא_ מדבר על אישור הבד"צ, הבג"ץ או הקצ"צ. אני מתייחס אל הנדסה גנטית כאל יצור כלאים בעייתי, מועיל לעתים, אבל בעל פוטנציאל נזקים לא מבוטל. החטא היחידי שלי היה שיצאתי מההגדרה המדעית הקרה, והמצומצמת, אל עבר השלכות גדולות יותר, שלמרות שהן "מגוחכות" בעיניך יש להן חשיבות עצומה.

להנדסה גנטית השפעות רבות, ואני חושב שמעטים האנשים שמתנגדים לשימוש בה באופן מוחלט. (אני עצמי, מתקיים על חסדי הרפואה הגנטית, שמאפשרת ייצור מסיבי של אינסולין ממקור הומני). אבל היחס של האדם למזון כאל פלסטיק, כאל בטון, הוא בדיוק זה הגורם לרעב בעולם השלישי (באופן עקיף, כמובן) ולמרבית התחלואים (אפילו הרפואיים, אם תרצה להצמד לפרקטיקה).

אתה לא חייב להגדיר את זה כאלוהות או "חיות", פשוט תקרא לזה "האדם שעדיין לא מבין מספיק". אבל זאת עובדה, מדעית, שחלב מהומגן (כדוגמא), [מהומגן, אגב, זאת מילה המתארת את ההליך הבא : מפרקים את המולקולות של החלב, בתהליך הרתחה ו"מרכיבים" אותן מחדש, על מנת שהחלב יהיה אחיד ולא תהיה שכבת "שומן" נפרדת] בריא פחות מחלב שהושאר כמות שהוא. ההבדלים הכימיים אומנם אינם גדולים במיוחד, אבל ישנם דברים (אפילו עם ביטוי פיזי, לא "מרחף") שמשתנים כתוצאה מהתהליכים הללו.

זאת נאיביות לחשוב שניתן לקחת פרי, "לשפר" אותו במובנים מסויימים, מבלי לגרום להתדרדרות בתחומים אחרים, אפילו אם (שוב) נתעלם מהאספקט המטא-פיזי.
--

ולגביך : אל תמהר לשמוח לאידם של ה"בורים", כי הבורים הללו, שאולי לא יכולים לצטט מאמרים ולהפנות לעובדות "מדעיות", מכירים את המציאות לפעמים טוב יותר מאשר אתה תכיר אי פעם. והמציאות, עם כל הכבוד, לא חיה במעבדה.
קיצוניות לשם הוויכוח 3254
קראתי "מגוחך" (ובלי שום כוונות להעליב או להתנשא, חלילה) לטענתך, כאילו מזון הוא יותר ממרכיביו הכימיים. עדיין לא ביארת טענה זו באמצעים רציונלים שאינם תחושת בטן שלך. עם תחושות בטן אינני יכול או רוצה להתווכח. אם תחושת בטן סובייקטיבית ואישית מנחה אותך שיש להימנע מאכילת מזון מהונדס - פה נגמר הדיון. אך אם יש מאחורי זה אידיאולוגיה קונקרטית האמורה להשפיע על מישהו מלבדך, נא באר אותה.

היחס של אדם למזון כאל פלסטיק הוא הגורם לרעב בעולם? למה כוונתך? הסבר, וברחל ביתך הקטנה, בבקשה.

מדוע זו נאיביות לחשוב שניתן לשפר פרי בלי לפגום בו בדרך אחרת? אתה באופן עקבי לא מציג בפני תסריטים שיזיקו לפרי. ניתן ליצור היום אורז (בסדר, זה לא פרי, אבל ניחא) אשר ערכו התזונתי עולה בשיעור ניכר על אורז אורגני. במה הוא פחות טוב בעיניך?
קיצוניות לשם הוויכוח 3263
יש הבדל משמעותי בין "תחושת בטן", או "אינטואיציה" (שכבודה במקומה מונח) לבין ידיעה או הבנה שבאה כתוצאה מחוויה אישית. כעובדה פיזית, שאת השפעותיה ניתן למדוד, אני יכול לומר לך שאוכל _זהה_ בערכו מבית אמא לצ'פס (לדוגמא) של מקדונלדס יהיה בעל "ערך תזונתי ישיר" גבוה יותר. כלומר, בבדיקת מעבדה אולי הערכים יהיו זהים, אבל היחס של הגוף אל המזון הוא שונה (ופה נכנסים מספר מאפיניים, כמהירות הספיגה, תגובת מערכת העיכול, הפרשת ההורמונים השונים וכו'). כדוגמא מששית, אני יכול לומר שהגוף שלי אישית (בתור גוף שנמדד מדי כמה שעות לפחות בתגובת אחד ההורמונים שלו) מגיב אחרת למזונות _זהים_ ממקורות שונים.

בקשר לרעב בעולם ולפלסטיק. זה לא סוד שהכלכלה הקפיסטליסטית חוטא בדברים רבים, ביניהם חוסר היכולת "לתת" ערך כלכלי למושגים חמקמקים כמו אדמה, חיים, משאבים טבעיים וכו'. כתוצאה מכך, זה "כלכלי" יותר למקדולנדס, לדוגמא, לזרוק מידי יום עשרות ק"ג בשר לחנות מאשר לחסוך, זה כלכלי יותר לשאוב נפט מאשר לחסוך במשאבי טבע וכו'. הבזבוז והבהמיות בה אנו צורכים עוד ועוד היא זאת האחראית, במידה רבה, לחלק ניכר מהסבל בעולם השלישי (ואני חושב שאין צורך להזכיר את אותם ילדים קטנים שמנוצלים בשביל הנייק שלך).

בקשר לנאיביות (וכפי שאתה רואה, אני מקצר) : האדם אינו יודע הכל. אני חושב שאפילו גדול המדענים יסכים עימי שדברים רבים בעולם עדיין נסתרים מענינו. יש אינספור מקרים בהם, על פי הידע העומד לרשותנו, דברים לא יתכנו, או אמורים לקרות בצורה מסויימת, ולמרות זאת - אינם עונים את הציפיה שלנו.
במידה רבה, אין אנו יכולים לצפות את כל התהליכים בעקבות שינוי גנטי של פירות, אפילו לא את חלקם. אבל ביומרות עיוורות כאלה, תמיד יש סיכון. (לא למדת על הטרגדיה היוונית בבית-ספר?)

בכל מקרה, פורים שמח.
305594
(מישהו הקפיץ את הדיון הזה, אז אני מרשה לעצמי לענות בחמש שנות איחור)

"...אוכל _זהה_ בערכו מבית אמא לצ'פס (לדוגמא) של מקדונלדס יהיה בעל "ערך תזונתי ישיר" גבוה יותר. כלומר, בבדיקת מעבדה אולי הערכים יהיו זהים, אבל היחס של הגוף אל המזון הוא שונה..."

זהו, שהצ'יפס של מקדונלד'ס והצ'יפס שמכינים בבית הוא לא בדיוק אותו הצ'יפס. גם מעבר לשאלה של איכות תפוחי האדמה (כי אם צריך שלושה-ארבעה תפוחים בודדים או שלושמאות-ארבעמאות קילו, מן הסתם שהארבעה יהיו, בגדול, איכותיים יותר. לברור ארבעה תפוחי אדמה נקיים זה לא קשה. לברור אלפים זה קצת יותר מעיק). השמן שמשתמשים בו למזון מהיר הוא אותו השמן (אז קצת פחות נקי) ובכלל, יותר שמן. הצ'יפס אצלך בבית הוא אולי "עם נשמה" אבל גם אובייקטיבית, כנראה שהוא מוצלח ובריא קצת יותר.
ככה שה"מזונות הזהים", בגלל המקורות השונים, הם לא זהים בכלל.
305601
דבר חשוב יותר מכמות השמן הוא כנראה אופיו של השמן, ראשית כל, ממה הוא מופק (זית, חמניות, סויה, חסה וכן הלאה,) ושנית, באיזו צורה הוא נשמר.
רשתות מזון מהיר נוהגות לטגן צ'יפס (ושאר מזונות) במה שנקרא ''שמן קשה'', משום שקל יותר לאחסן אותו, הוא זול יותר, ואורך חיי המדף שלו ארוך יותר מזה של ''שמן נוזלי'' רגיל אותו קונים בחנות.
השמן הקשה מזיק לבריאות הרבה (הרבה) יותר מהשמן הרגיל.
הוזלה במחירי המזון? 3099
אינני מעונין להתייחס למאמר כולו כרגע, אולם לא יכולתי שלא להזדעק למקרא הטענה כי הנדסה גנטית תוביל להוזלה במחירי המזון.

אחד השימושים הראשונים של הנדסה גנטית הוא גן ה-Terminator. גן זה, המשולב כיום (או ישולב בעתיד) בכל צמח מהונדס גנטית, מוביל לכך שהצמח אינו מייצר זרעים פוריים. המטרה: החזקת החקלאים כשבויים של החברות המייצרות את הזרעים.

חקלאי שקונה כיום זרעים, נאמר לזן מסויים של תפוח-אדמה, יכול (אם יש לו את הידע והסבלנות) להשתמש בתוצאה כדי לגדל דורות נוספים של תפוחי אדמה. לא כך עם ה-Terminator. חקלאי שקונה זרעים שכאלה (קרי: חקלאי הקונה זרעים מהונדסים גנטית) פשוט לא יכול להמשיך ולגדלם, והוא תלוי בחברת הענק, יצרנית הזרעים, לשם המשך פרנסתו.

התוצאה: אפילו החקלאות עוברת ל"שילטון ריכוזי", אולי מונופוליסטי.

נשים לב לכך שכל שדות תפוחי האדמה יהפכו מהר מאד לשדות מהונדסים גנטית - התופעה תתפשט כאש בשדה קוצים. הנה למה: שדה "מהונדס" בעל צמחים עמידים יותר יוביל למזיקים "קשוחים" יותר (משיקולי ברירה טבעית פשוטים). נכון, המזון המהונדס יהיה עמיד למדי בפני המזיקים ה"קשוחים", אולם מה יקרה כאשר מזיקים אלה יגיעו לשדה השכן, של תפוחי-אדמה רגילים?

לבעל אותו שדה, שפשוט יושמד, לא תהיה ברירה אלא לעבור גם הוא לצמחים "חזקים" יותר - כלומר לצמחים מהונדסים. ואז גם שכניו שלו יאלצו לעבור, וכך הלאה...

שאלה למחשבה: מה קורה בעולם בו כל תפוחי האדמה מהונדסים, וחברה אחת הפכה למונופול על ייצורם? ...ומה קורה בעולם כזה אם החברה הזו פושטת רגל?

ולנושא בשלו כתבתי התגובה: ברור כי שליטה שכזו בחקלאים תוביל ל*עליית* מחירים. לכן הטיעונים הרבים לגבי עזרה לעולם השלישי, וכו' מופרכים ברובם. האינטרס הכלכלי ישאיר את מדינות העוני באותו מצב בדיוק.
הוזלה במחירי המזון! 3101
אני שמח שהעלת נושא גן ה- Terimnator, הוא אפילו ראוי לדעתי למאמר משלו.

כפי שציינת, גן זה הוא גן אשר מונע את התפתחות זרעים בגידולים ובכך מונע את השימוש מחדש בזרעים שנוצרו בגידול. עם זאת, הצגת את הדברים בצורה מאד לא מדוייקת. ראשית כל, ראוי לציין, כבר היום גידולים רבים מוגנים לשימוש מחדש ע"י שימוש בהכלאות זנים אשר יוצרות היברידים (hybrids) של זנים משופרים. הזרעים של אלו האחרונים *לא* ייצרו את אותו היבריד משופר. כך שכבר היום, גידולים משובחים רבים מוגנים, והחקלאים נאלצים לקנות זרעים מדי שנה.
הבעיה בשיטה זו היא שהיא אינה אפשרית בגידולים מסויימים, כמו תפוחי-אדמה, חיטה, אורז ועוד אחרים. באלו, מדינות רבות, ובמיוחד הודו קנו פעם אחת זרעים והם ממשיכים להשתמש בהם שוב ושוב בגידוליהם.

שאלת האתיקה וההגינות עולה כאן בהכרח. האם לדעתך זה הוגן שחברת זרעים תשקיע מיליארדים בפיתוח זן עמיד, משובח ומטויב, וחקלאי חמדן "ישכפל" את הטכנולוגיה הזו שוב ושוב מבלי לשלם? האם העתקה בלתי חוקית של מוצר תוכנה אינה דומה לכך? האנלוגיה ברורה, אך לא מדוייקת כל-כך: תוכנה נקנית לתמיד, זרעים נקנים לעונת גידול. אך מצד שני, בקצב תחלופי מערכות ההפעלה ושאר תוכנות בימינו, בהחלט ניתן להגיד שבאופן חוקי, אתה אמור לקנות מוצרי תוכנה באופן קבוע במשך הזמן.
העקרון באנלוגיה עם מוצרי תוכנה הוא נכון, עם זאת: חברות הזרעים אינן מוכרות רק זרעים, אלא טכנולוגיה מתקדמת ושנים של מחקר ופיתוח. בדיוק כמו שחברות התוכנה אינן מוכרות רק ביטים, אלא רעיון, טכנולוגיה וגם כן, שנים של מחקר ופיתוח.

אמירתך, שהחקלאים יוחזקו "בשבי" חברות הזרעים אינה נכונה. העלות של הזרעים הנקנים מדי עונה תתקזז על חשבון איכות הזרעים המשובחים שירכשו. הזרעים הנרכשים יעניקו עמידויות בפני מחלות, יגדילו את כמות היבול שלך, ובאמצעות יכולת מיוחדת הנרכשת באמצעות גן ה- Terminator, תימנע נביטה שלהם בתנאי קירור - מה שיגדיל בהרבה את יכולת האחסון שלהם. יכולת אחסון ירודה, לדוגמה, אחראית לכך שבתוניס משהו כמו חצי מיבול תפוחי-האדמה נזרק! מצרים והודו, בהן נהוגת שיטת מחזור הזרעים, סובלות מאיכות גידולים ירודה במיוחד: ביבול נמוך, במחלות רבות (במצרים, משמידה מחלת הרקבון החום כמעט את כל יצוא תפוחי-האדמה שלה) ועוד נזקים רבים.
קניית זרעים מחברות הזרעים היא קדמה חקלאית, ללא ספק. לחקלאים אין את המומחיות והטכנולוגיה הנדרשת ליצר זרעים - את השירות הזה הם קונים מחברות הזרעים. לראיה, בישראל, באופן וולונטרי לחלוטין נקנים מרבית הזרעים מחברות הזרעים למרות היכולת להשתמש בהן מחדש. כמה הדבר שונה מהטיפוס הישראלי המעתיק תוכנה - נראה שהחקלאים יודעים (או לומדים מניסיון מדינות שכנות להן) שקניה חוזרת של זרעים היא יתרון בשבילם מכל הבחינות.
כמה הערות ... 3110
קראתי באחד מעיתונים (נדמה לי הארץ) כתבה על היכן נעלמו הציפורים.
כתבה זו מביאה סיפור על ישוב קטן באנגליה שעבר לגדל מזון מהונדס ומאז נעלמו הציפורים.
הציפורים נעלמו כי החרקים שבשדות נעלמו.
דבר זה גורם לשבירת שרשרת המזון הטבעית שאת סופה והשלכותיה אנו לא יודעים.

בגדול אני יודע שקיים חוק טבע שאין יש מאין וכל דבר בא על חשבון דבר אחר.
אני חושב שאין לנו עוד מספיק ידע על כל הגנים ולמה הם גורמים או עלולים לגרום.

לדעתי יש כבר פיתרון נגד ההדברה והחרקים והוא כבר מיושם בהצלחה בירקות של גוש קטיף הנחשבים לירקות טובים ללא חרקים וללא הנדוסים (למיטב ידיעתי)
משום מה העולם המערבי נוטה לכיוון מניפולציות בטבע דבר שתמיד מתברר בסופו של דבר כמזיק.

לדעתי יש לחייב סימון של מוצרים מהונדסים ולתת לנו (הצרכנים) את הבחירה

לדוגמא מחלת הפרה המשוגעת נוצרה כתוצאה של האכלת פרות במזון שלא התאים להם
זו מחלה ללא תרופה ושהמדע לא יודע להתמודד איתו
כמה נפגעו מזה ?

לעולם לא נדע !!
כמה הערות ... 3217
באופן כללי, חוץ ממספר דקויות, אני מסכים איתך.
רק תיקון אחד, או הוספה. ה"פרה המשוגעת" היא מחלה שנוצרת כתוצאה של האכלת פרות בכימיקלים המשמשים לדישון. הרפתות, בעת החדשה, נוטות לחשוב (כמו לא מעט מהדנים פה בנושא) כי המזון הינו לא יותר מאשר גוש אטומים, וככזה, הכל "חוקי". הרפתן "מחשב" את כמות הפחמימות וכו' שדרושה לפרה, מכניס למחשב את הרכיבים העומדים לרשותו (כולל מזון שאינו מתאים לפרה, בצורה טבעית, כגון "אבק עופות" "אבק דגים", שאריות מבשר הפרות שנשחטו ודשנים שונים), כל זה בהתחשב בפקטור מרכזי אחד : העלות. את הפרות מאכילים בתוצאה ה"חסכנית".

ככה או ככה, כתוצאה מההאכלת פרות בבשר "חברותיהן" המחלה התפשטה פעמיים במהלך שנות התשעים, כשפעם השניה (98 אני חושב) הובילה להשמדת כל הבקר בבריטניה, לנזק כלכלי של יותר משתי מיליארד דולר, ולשתי הרוגים (אם אני לא טועה).

זה לגבי הפרה המשוגעת.
העתיד כבר כאן 6296
לכל רואי השחורות ומחרימי המזון המהונדס - צר לי להיות זה שמודיע לכם, אבל כמעט כל הירקות והפירות (ועוד הרבה הרבה מוצרי מזון שנכנסים לפיכם) הנם מוצרים מהונדסים גנטית. לכו לכל שוק מצוי, ותראו שכמעט בלתי אפשרי להשיג פרי או ירק שאיננו מהונדס. המוצרים הטבעיים פשוט לא עומדים בתחרות - הם קטנים יותר, מבריקים פחות, בעלי זמן מדף קצר יותר ופגיעים יותר למחלות. אולי פיסת המידע הזו תשנה קצת את דעתכם בויכוח?
העתיד כבר כאן 6301
לא מדוייק. לא כל עגבניה מבהיקה היא עגבניה שעברה הינדוס גנטי. למעשה, למיטב ידיעתי אין כלל עגבניות שעברו שיפור ברמת ההנדסה הגנטית על המדפים בארץ (וכנ''ל לגבי מרבית הירקות האחרים).

מה שכן, צמחים רבים - כמעט כל צמחי המאכל - עוברים השבחה ע''י ברירה סלקטיבית ושאר ירקות. מכון וולקני, למשל, עוסק בדיוק בכך.
העתיד כבר כאן 6302
אפרופו עגבניות, שמתם לב לעגבניות החדשות שיש עכשיו בשווקים, עם ריח של פעם - עגבניות קטנות יחסית אבל עם ריח שמזכיר לי נשכחות וטעם משגע!
אני בפרוש מעדיף אותן על העגבניות המפלצתיות חסרות הטעם, שאני מכיר אנשים שפשוט מטביעים אותן במלח.
מחקרים מדעיים לכך? 203179
אני אישית בעד מזון מהונדס, אך יש לי בכל זאת שאלה- האם ישנם רישומים או ממצאים על מחקרים מדעיים מאושרים ע"י גוף כלשהו, המראים שלמזון מהונדס ישנם השפעות רעות לגוף האדם, או שהוא מסוכן כפי שהמתנגדים לו טוענים? אשמח לקבל תשובה ואולי גם אתרים הקשורים למחקרים כאלו.
סויה 303059
טירוף הטהרנות ההאירופית (במקרה זה בנוגע למה שנכנס לפה) האנטי-מוסרית ממשיך להכות:
"ברזיל שמחה לספק את הביקוש הגובר, ובניגוד לארה"ב ולארגנטינה, התמקדה בגידול סויה שאינה מהונדסת
גנטית. גידול זה דורש מחקלאי הסויה להשתמש בשטחים נרחבים כדי לספק רמת תפוקה גבוהה. החלטתה
הפרלמנט האירופי, שהתקלבה בלחץ הציבור שחשש לבריאותו, להגביל יבוא מזון מהונדס גנטית היתה האות
להגברת קצב השמדת היערות."

פסיקה תקדימית: אסור למדינות להגביל יבוא מזון מהונדס-גנטית 367313
"פסיקה תקדימית בעלת השלכות כלל עולמיות קיבל ארגון הסחר העולמי (WTO) את עמדת ארה"ב, קנדה וארגנטינה, וקבע כי ההגבלות שהטיל האיחוד האירופי על יבוא יבולים שהונדסו גנטית אינן חוקיות. הפסיקה נמסרה לצדדים וטרם פורסמה רשמית, אך תוכנה הודלף. הארגון, המסדיר את הסחר הבינלאומי, קבע כי אין הוכחות מדעיות לכך שהשימוש במוצרים אלו כרוך בסיכונים בריאותיים, וכי ההגבלות הן יחס מפלה."

הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
הנדסה גנטית? בעד 382112
ראשית כל, כפי שיכולה לרמוז הכותרת, איני מתנגדת להנדסה גנטית. להפך, אני רואה את התועלת שהאנושות יכולה להפיק מהתהליך.
יחד עם זאת, אני חייבת לציין מס' סיבות נוספות (אולי מוצדקות אולי לא) מדוע חוששת ארופה מהנדסה גנטית.

* כאשר מחדירים גן לרצף הד.נ.א, אין אנו יכולים לקבוע איפה בדיוק יתמקם אותו גן (אלא רק בקירוב), לפיכך, אותו גן שמצד אחד אמור להקנות למוצר המהונדס עמידות כנגד מזיקים או אורך חיי מדף ארוכים יותר, מצד שני יכול להתמקם דווקא במקום שמקודד לטעמו המשובח של המוצר, או לצבעו או אף לקשיחות הקליפה (והדוגמאות אינסופיות).
*כמו כן, קיים החשש שבהתליך הנדסת המוצר, יתרחשו שינויים נוספים, והגן של "התותים המהונדסים גנטית" ייצר חלבון חדש (שלפני זה לא היה קיים באותם תותים) אשר יגרום לפלוני אלמוני, שרצה לפנק עצמו בפרי תמים לגמרי, אלגריה חמורה שבמקרה הגרוע ביותר תוביל אף למוות...

הסבירות שתרחיש זה יתקיים, הוא נמוך ביותר, מצד שני מה תגיד למשפחת פלוני אלמוני? "מצטערים, זוהי פשלה אחת למיליון"... הציבור לא יהיה מוכן לקבל זאת, יתר על כן, המתנגדים למיניהם יצוצו כשבידיהם טיעון חריף כנגד תותים מהונדסים גנטית.

ושוב אני אחזור על מה שטענתי בתחילת דבריי, אני בעד(!) הנדסה גנטית. נעזוב את המקרה הספציפי של הנדסת מוצרי מזון. הנדסה גנטית היא ענף רחב ומקסים של אינסוף אפשרויות. החל משתילת גנים המקודדים לייצור אנסולין בחולי סכרת (לא, זה עוד לא קרה, אךיתכן בעתיד) ועד ל"הינדוס" חיידקים שמייצרים את הורמון הגדילה...

תמיד נוכל לטעון שאל לנו להתחרות באלוקים, אך האם אין זה רצונו שנתפתח? בידינו הכוח לייצר דברים הרסניים (כלי נשק גרעניים), אך גם היכולת לרפא (מה היינו עושים כיום ללא הרנטגן?)...
לא, אני לא מאמינה שאלוקים היה רוצה שלא נשתמש בידע ובטכנולוגיה העומדים לרשותינו, וזאת כל עוד המצפון והמוסר מובילים את דרכינו.
חיידקים במעצר בית 649677
פיתוח מעניין שמונע‏1 מחיידקים מהונדסים גנטית להתפשט מעבר לתחום המיועד להם : http://www.sciencedaily.com/releases/2015/01/1501211...
__________
1- עד כדי תקלות בנוסח "פארק היורה"

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים