חברה סקוטית מציעה: טורבינת רוח שתספק תוספת חשמל לבית 1702
חברת windsave הסקוטית הציגה אתמול (ב') טורבינת רוח קטנה שמותקנת על גג בית ואמורה לספק תוספת חשמל למערכת הביתית.

המכשיר, בעל המדחף, שרוחבו 60 ס"מ וגובהו 90 ס"מ עולה 1,273 דולר והחברה המייצרת אומרת שהוא יחסוך 15% מצריכת החשמל של משק בית ממוצע. הטורבינה פועלת גם במהירות רוח קלה של 5 קמ"ש, אך מהירות הרוח האופטימלית היא 32 קמ"ש. כושר הייצור המירבי הוא עד 750 ואט, שמספיק לתאורה ביתית אך אין בו די לחימום או הפעלת מחשבים.

ממשלת בריטניה מקווה שאנרגיית הרוח תמלא תפקיד חשוב בהשגת היעד הלאומי של אספקת 10% מהצריכה הכללית על־ידי אנרגיה חלופית עד שנת 2010. כדי להשיג את היעד מסבסדת הממשלה הבריטית ספקי אנרגיה ידידותיים לסביבה.
קישורים
הארץ
windsave
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

החברה מציעה גם צלחת 182115
המותקנת מתחת לטורבינה ומספקת בשר ציפורים טרי למשק הבית, בכמות שאינה מספיקה להאכלת מבוגר, אך יכולה להאכיל ילד בן 6-8, ביחוד בעונת הנדידה.
רעש, לא ציפורים 182864
בעשר שנותיה של חוות הטורבינות בגולן לא נפגעה ולא ציפור אחת.
אם כבר, אז הבעיה היא רעש, אבל אני לא יודע איך זה בטורבינה כזו קטנה.

באתר החברה הם כותבים:
sound generated - nominal
החברה מציעה גם צלחת 337932
תגובה אופיינית למי שניזון מהתקשורת ואין לו שום מושג מהקורה במציאות.
בגולן פועלות טורבינות רוח מזה למעלה מ-‏20 שנה ולא נרשמה כל פגיעה באף ציפור. יותר מכך, מצאנו אפילו קינון ציפורים על מגדלי הטורבינות.
המושג "מח של ציפור" מתאים יותר לכותב, מפני שמסתבר שהציפורים חכמות יותר ממי שמנסה לכאורה להגן עליהן.
החברה מציעה גם צלחת 338214
חבל. אולי היינו נפטרים מסכנת שפעת העופות.
החברה מציעה גם צלחת 338220
אני לא יודע אם כבר שאלו את זה, אבל אם עוף חולה בשפעת צריך להכין לו מרק אנשים?
נחמד, אבל טעון בדיקות 182116
בעיה ראשונה שאני יכול לחשוב עליה, היא פגיעה אפשרית בציפורים (או בילדים קטנים שעולים לגג ללא השגחה). לדעתי, יהיה צורך בפיתוח מנגנון הגנה (אולי "כלוב"?) לפני שיהיה ניתן לאשר מוצר כזה לשימוש נרחב.
נחמד, אבל טעון בדיקות 182164
סוף סוף נמצא פתרון לבעיית היונים.
רק סקוטים היו חושבים על זה 182119
קמצנים.
האם האייל מקבל קומניקטים של משרדי יחצ"ב? 182143
האם האייל מקבל קומניקטים של משרדי יחצ"ב? 182174
לעיתים (בעיקר בנושאים פוליטיים). אבל ידיעה זו מסתמכת על הפרסום ב''הארץ'' דווקא ולא על הודעה לעיתונות.
אגב, מישהו יודע מה אחוז השימוש 182179
באנרגיה סולארית (=דודי שמש) בישראל?
נחמד אך חסר ערך 182180
לבד מבאזורי מדבר או ערבות מבודדים, שם ניתן להרבות שבשבות ולחסוך תשתית חיבור לרשת החשמל, איני רואה איזה ערך יש למכשיר שעולה לא מעט, הדורש בוודאי תחזוקה, פוגע בנוף ובחי וכל זה משאיר 85% מהוצאות החשמל בעינן.
יש ערך 182181
אומנם נכון שלרוב משקי הבית אין בכך שום ערך.
אולם יש את משקי הבית שמאוד חשוב להם להיות ירוקים. במקרה זה הם גם ישתמשו בטכנולוגיות ירוקות נוספות על-מנת לחסוך בחשמל (לדוגמא אנרגיה סולארית לחימום), מה שיעלה את החיסכון למעל 15%. יתר על-כן, באותם משקי הבית בלאו הכי מדובר בהשקעה ראשונית גדולה מאוד, כאשר הרווח המצופה הוא בעיקר אידיאולגי ופחות כלכלי.
מלחמה בתחנות רוח 182184
פשוט נראה לי שכלל נזקן של טורבינות אלו על הסביבה, מיצורן, דרך השפעת פעילותן על הסביבה, תחזוקן ואשפתן - רבים מתועלתן. אבל כזוהי הנפש האנושית, אמצעי הופך לערך שמתחרה במקורו.
אך את מי שוועתי מעניינת? הכלבים נובחים והשיירה עוברת וחרב הפיפיות הזו תחזור אלינו כמו בומרנג שיתגלגל ויתפח כמו כדור שלג שיצית אש בכל סביבותיו (:

בוקר טוב ויום פורה!
מלחמה בתחנות רוח 182316
נדמה לי שמדינתנו היא המובילה בתחום חימום המים באמצעות אנרגיה סולרית.
מבחינת הנזק הסביבתי, נראה לי שהבעיה היחידה (כמעט) היא הפגיעה באסטטיקה. יתרון הכלכלי, עד כמה שידוע לי, אין, בגלל העלות הגבוהה של ייצור האמצעי הזה.
לכן, התועלת העיקרית היא הפחתה בשריפת דלק שפוגעת בסביבה.
ממבט ראשון, נראה לי שטורבינות הרוח המוצעות, יתרונותיהן וחסרונותיהן די חופפות לחימום באמצעות אנרגיה סולרית.
מלחמה בתחנות רוח 182391
פגיעה באסטטיקה?
*זהו* סוד הקסם של הארכיטקטורה הישראלית! דודי שמש ניצבים איתן על הגג, צינורות וכבלים שונים תלויים על הקירות באופן פרוביזורי, שלבים חסרים בתריסולים של המרפסות שנסגרו...
אני חושב שהטורבינות רק יוסיפו חן וחסד: אני כבר רואה בדימיוני שורות של בלוקים שעליהם מוצבות טורבינות מזמזמות, כלואות בכלובים שניירות נודדים ושקיות ניילום נתפסו עליהם...
מלחמה בתחנות רוח 182392
כל עוד לא תוסיף גם איזה פלסטיק אדום (או לבן) מכוער שכזה, כמו שיש על חלק נכבד מכבישי הארץ, לא תשיג את האפקט המלא של נוף אורבני ישראלי אמיתי.

ערך אידאולוגי 183276
אני תוהה אם באמת, בסופו של חישוב, שילוב כל האמצעים הללו באופן פרטי לכל בית, אכן משרת את האקולוגיה יותר מאשר שימוש בדלק פחממני ביצור המוני ובשיטות נקיות ככל האפשר. אם לא, יתכן שלשימוש ב''אנרגיה נקייה'' יש ערך חינוכי ופסיכולוגי (תחושת טוהר מוסרית), יותר מאשר אידאולוגי, שכן התוצאה עשויה להיות בניגוד לערכים בשמם נעשה השימוש בטכנולוגיה זו.
ערך אידאולוגי 337954
חשמל שיוצא מהקיר הוא אנרגיה נקיה בהרבה מטורבינה מסורבלת על הגג שגם צריך לנקות אותה מדי פעם.
כמה זה 1/0.15? 182257
אם טורבינה אחת חוסכת 15% מההוצאות, כמה חוסכות שתי טורבינות? ושבע?
זן ואומנות אחזקת הפרופלור. 182291
7 זה 8911 דולר. עם חשבון חשמל של 200$ בחודש יעברו יותר משלוש וחצי שנים לפני שנחסה את ההשקעה. כמה עולה מנוי לטכנאי שיטפל ב-‏7 פרופלורים?
שאלה באשר לתאים סולאריים 182483
לפני כמה שנים, קראתי מאמר שבהערת שוליים טען שהזיהום העקיף שנוצר בעת ייצור התא הסולארי, גדול מכל הזיהום שיחסך בשנות השימוש באותו תא.
האם מישהו יודע על מה דובר? האם יש בכך משהו?
שאלה באשר לתאים סולאריים 182491
גם אני קראתי מאמר כזה... אני לא מצליחה להיזכר איפה. היה גם כתוב שבעיה נוספת הינה שהדודים מהווים פסולת מאוד לא ידידותית לסביבה. אנסה לחפש את המקור.
שאלה באשר לתאים סולאריים 182494
חיפוש קצר ברשת העלה את הלינקים הבאים:
התשובה הקצרה היא שלוקח בערך 10 שנים לתא סולרי להחזיר את האנרגיה שהוקעה בייצורו. כמובן שהמספר הזה הוא כללי ביותר. התוצאה משתנה בהתאם לאופן השימוש, ומשתפרת עם הטכנולוגיה.
שאלה באשר לתאים סולאריים 200864
אין בכך אמת ,
אורך החיים של פנל סולרי - כלומר האחריות שהחברה המייצרת נותנת עליו - הוא 20 שנה (!) .
פנל סולרי מחזיר את עלות האנרגיה של ייצורו (כלומר כריית החומרים , החשמל בו השתמשו וכו') תוך 4-8 שנים - בתלוי ב כמות הקרינה שהוא מקבל (כלומר אם מדובר באזור שמשי או לא) , כלומר בישראל זמן ההחזרה קרוב יותר ל-‏4 שנים , ובסקנדינביה הוא קרוב יותר ל-‏8 , אך שניהם קצרים בהרבה מאורך החיים של המוצר!
הידע שלי בנושא מגיע מהרשת , ומבעלות על 130 וואט של פנלים סולריים .
אל תמהרו לפסול 182668
נכון, עכשיו זה נראה אידיוטי להשקיע במתקן מסורבל כזה, שמחזיר את עלותו רק לאחר שנים, אם בכלל. אבל, כשמחירי הנפט והפחם ירקיעו שחקים, ואיתם מחירי החשמל (בחיינו, אני מניח), כולנו נגלה פתאום שבאמת, אנרגיה מתכלה מתכלה, ואנרגיה לא מתכלה לא מתכלה. אני לא בטוח ששימוש ביתי בטורבינות הוא היעיל ביותר (האינטואיציה שלי אומרת שדברים כאלה עובדים ביעילות בכמויות ובסדרי גודל גדולים יותר), אבל באופן כללי, נצטרך מתישהו לעבור לשימוש באנרגיית רוח ושמש כמקורות אנרגייה עיקריים. מי שרואה קצת קדימה, מבין שעדיף לעשות את זה עכשיו ולהקדים תרופה למכה (אלא אם כן אתה מדינת ישראל, ואתה נמצא במשבר כלכלי קשה). אבל, אני מניח שהאנושות, כמו תמיד, תמשיך לחיות על משאבים מוגבלים בלי לראות מטר קדימה, עד שאלה יגמרו ממש.
אל תמהרו לפסול 182693
המתקנים הללו כנראה מסורבלים אינהרנטית, בגלל תפוקת האנרגיה המאוד נמוכה שלהם ליחידת שטח. דהיינו, גודל המתקן שיש לייצר ביחס לכמות האנרגיה שהוא מפיק היא כזו שלוקח זמן רב להחזיר את האנרגיה שהושקעה ביצור.
הבעיה אינה (רק) טכנולוגית (קרי, ניצול 12.5 בלבד מאנרגיית השמש על תא שטח X) אלא פיזקלית (ריכוז נמוך של אנרגיה שמש/רוח בתא שטח X).
לצערי הרב, סבורני שאנרגיית הרוח והשמש לעולם לא יוכלו להוות מקור אנרגיה עיקרי. התחליף הסביר היחיד לדלקי מאובנים, הוא אנרגיה אטומית. צריך להשקיע את המחקר בהיתוך גרעיני.
אל תמהרו לפסול 182759
היתוך ואנרגיה "אטומית" זה די שונה.
אנרגיה גרעינית היא

זמינה היום
מזהמת , ללא פיתרון סביר היום.
כנראה מוגבלת מבחינת משאבים היום (אורניום?)
פוטנציאל מלחמתי ( תוצר נלווה- פלוטוניום).

היתוך הוא:

טכנולוגיה ספקולטיבית היום
כנראה לא "מאוד" מזהמת ( בכל זאת, טריטיום ופליטה של נויטרונים)
תלוי משאבים ( צריך מקור טוב לטריטיום, או שיש מספיק במי ים?)
אל תמהרו לפסול 182766
טריטיום כמעט שאין בים - זה חומר לא יציב (זמן מחצית חיים של 12 שנה בערך) אבל דאוטוריום לא חסר - בערך 0.014 אחוז וגם בו ניתן להשתמש.
אבל כאמור, בינתיים זה עוד לא מעשי.
אל תמהרו לפסול 185268
הצעד הבא: http://story.news.yahoo.com/news?tmpl=story&cid=...
אל תמהרו לפסול 182792
שקיף שביקוע גרעיני והיתוך גרעיני הם שני דברים שונים. אולם שתי התגובות נקראות אנרגיה גרעינית, מפני ששניהן רותמות את האנרגיה שיש בגרעיני האטומים.
ביקוע גרעיני הוא לא מזהם בכלל, אלא מייצר פסולת מסוכנת.
כמות הפסולת המיוצרת היא זניחה לחלוטין ביחס לדלקים אחרים, גם אם מתחשבים בקושי המיוחד שיש להפטר מאותה פסולת. כלומר, אם היו מחליפים את כל תחנות הכח הקיימות בתחנות גרעיניות, עלות סילוק הפסולת היתה יורדת פלאים אם היו מסלקים אותה בצורה הכי בטיחותית שניתן (נניח קבירה בבטונדות עצבניות).
אם אתה מתכוון לסכנה של דליפת קרינה, הרי שיש designs לכורים שבהם אין כלל אפשרות כזו (לדוגמא, כורים עם ריאקציות החודלות מעצמן ברגע מעבר סף של טמפ' מסוימת). זה שהכורים של היום תוכננו בשנות ה-‏70 ושלא נותנים כסף למחקר, זה לא אומר שיש פה בעיה זיהומית אינהרנטית.
לגבי פוט' מלחמתי - לנפט יש פוט' מלחמתי הרבה יותר גדול, ברגע שהוא יתחיל לאזול. האלטרנטיבה היחידה זה דלק גרעיני - ביקוע או היתוך. זה בכלל לא מעשי לספק את צורכי האנרגיה של העולם ע"י אנרגיית שמש/מים.

היתוך אינה טכנולוגיה "ספקולטיבית", מבצעים את זה בתנאי מעבדה כל הזמן. הבעיה היחידה היא שכרגע אין טכנולוגיה המאפשרת להפיק יותר אנרגיה מאשר הריאקציה צורכת.

לקינוח, אני רוצה לציין שאם היה אפשר להפיק אנרגיה מהלהט של הויכוחים באייל, היינו יכולים להאיר איתה את כל גוש דן, מה גם שמדובר באנרגיה בלתי נדלית ומזינה את עצמה.
לגבי הרעיון האחרון: 182793
זה לא רעיון מעשי. *תמיד* קיימת הסכנה (הודאית) שאיזה דמגוג יזכיר את הנאצים ויגרום להפסקת חשמל כללית.

(חוק גודווין לשימור האנרגיה?!)
אל תמהרו לפסול 182817
0) שקיף ? מחידושי המחבר?

1) היתוך הוא *טכנולוגיה* ספקולטיבית. לא *מדע* ספוקלטיבי. הבעיות הן טכניות והשמועה אומרת שגם מאוד קשות.

2) מה ההבדל בין הנימוק "ביקוע גרעיני הוא לא מזהם בכלל, אלא מייצר פסולת מסוכנת" לבין
"שריפת פחם לא מזהמת בכלל, אלא מייצרת פסולת מסוכנת"?

3) העניין עם הכורים שסוגרים את עצמם הוא יפה, ונדמה לי שאפילו היה רעיון לבנות כורי תוריום על בסיס בנית ליבה תת קריטית ושימוש במאיץ כדי להביא חלקים קטנים מהכור למסה קריטית לזמנים קצרים. נדמה לי שמנכל צר"ן(רוביה?) הציע את זה. בכל אופן, אני בעד.

4) אני לא יודע איזה פוטנציאל מלחמה יהיה לנפט כשהוא יאזל, אבל אני יודע שהפצה של טכנולוגיה לייצור פלוטוניום זה לא ויטאמינים.

5) לגבי הפקת חשמל מדמיון אנושי, לא עשו על זה איזה סרט (או שלושה?).
אל תמהרו לפסול 182901
0) ז'רגון צה"לי מפורסם.
1) אוקיי
2) הניסוח שלי אכן מטעה (אבל גם הניסוח המוקדם שלך היה כזה). המילה זיהום בדרך כלל מתייחסת לפגיעה סביביתית, במובן שבו שריפת דלקי מאובנים משחררת גזים רעילים וגזי חממה לאטמו' (או לביוספירה ככלל) בכמויות גדולות מאוד. מה שרציתי להדגיש היא שכור אטומי מזהם בצורה שונה ביותר (כפי שפירטתי לעיל) שלדעתי היא הרבה יותר קבילה מבחינת איכות-סביבה (חייבים כבר למצוא לזה מילה, greenable?).
3) אוקיי
4) למשל, מה לדעתך יקרה אם וכאשר נגלה שכל הנפט שנותר בעולם מספיק לדלק למכוניות למשך שנה אחת, אבל רק למכוניות במדינה אחת?
5) מה זאת אומרת *איזה* סרט? אני רואה שאתה עדיין בהכחשה, ואולי אפילו סוכן.
אל תמהרו לפסול 182909
4) שקיף- נפציץ את המדינה הזאתי בפצצות אטום שייצרנו מהפלוטוניום מהתגובה הקודמת(בהנחה שעוד ישאר לנו דלק לטילים).
אל תמהרו לפסול 182911
בדיוק, אלא שלרוב המדינות אין נשק אטומי ולכן הן ישתמשו בנשק אחר (קונבנציונלי או בלתי קונבנציונלי) כדי להשיג את אותה מנת נפט נותרת. מה שאומר שהמשך השימוש בנפט הוא לאין ערוך יותר מסוכן מבחינת פוט' למלחמה, מאשר שימוש באנרגיה אטומית.
משחף 453848
אני מעוניין לבדוק אפשרות להוספת האנרגייה הסלולרית בקיבוץ.
ניתן ליצור איתי קשר לטלפון 04-6369660.
תודה שחף רטר.
משחף 542503
אנרגיה סלולרית זה כמו אנרגיה סולארית רק מהקרינה של פלאפונים?
דוד שמש... ורוח 542507
לתומי חשבתי שהדיון הזה הוקפץ כדי ליידע את האיילים על העובדה שדוד שמסתייע ברוח כדי לחמם מים כשאין שמש עומד להיות מוצע לקהל:
דוד שמש... ורוח 542538
ואני חשבתי לתומי שהסיבה להקפצה היא ששנת 2010 הגיעה - ומעניין לדעת אם התוכנית הבריטית הצליחה, והפקת חשמל מן הרוח עומדת על 10% מהתפוקה הכללית.
דוד שמש... ורוח 542543
אז התשובה היא שלא - רחוק מכך. המטרה המוצהרת שלהם כרגע היא להפיק 15% מאנרגיה מתחדשת עד 2020, אבל לא נראה שיש לזה הרבה סיכוי. הם דיווחו לאחרונה על אבן דרך - גיגה-ואט אחד של חוות רוח כבר הותקן (http://www.independent.co.uk/environment/climate-cha...). זה מספר יפה, אבל למרבה הצער גיגה-ואט אחד איננו עשרה אחוז אפילו מכושר יצור החשמל של ישראל, לא כל שכן בריטניה (שלא לדבר על כך שגיגה-ואט מותקן מייצר בפועל ג"ו של חשמל רק כשהרוח נושבת בעוז לאורך כל החופים - מצב נדיר למדי). טוב, אולי השמרנים יצליחו יותר.
דוד שמש... ורוח 702959
כמעט 70% מהאנרגיה של סקוטלנד באה מאנרגיה מתחדשת עם כוונה להגיע ל- 100% בשנת 2020, 10 שנים לפני תאריך היעד. בין השאר הם משתמשים בטכנולוגיה להפקת אנרגיה מזרמים בים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים