 |
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים גנזה דו''חות לא מחמיאים על מצב המחקר האקדמי בישראל | 1751 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדע העוסק במערכת החיסון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבני אדם שאני מכיר יש כמה עצבים, לפחות איזה 2-3. כמובן ככה שלדעתי התכוונו ל-science of sadness או לחליפין ל-science of the nerve cell in ameba | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם מדעי החברה? ומדעי הרוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מפרש נכון את כוונתך, אז יש הבדל גדול מאוד בין המונח ''חברה'' שהוא בעל-משמעות בלשון יחיד, לבין המילה עצב שמשמעותה בלשון יחיד היא מגבלתית משהוא. למשל, לא שמעתי על אף פרסומת שמחזירה מלחמה על הקצה המפוצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שהם מדעים? רק מפני ששמם מתיימר להיות כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהתרבות האקדמית במדעי החברה והרוח שונה כל כך מהתרבות במדעי הטבע, עד שקשה להשוות וודאי לקבוע מדיניות אחידה. מהתבוננות בחברים שסביבי בכל מיני דיסציפלינות, הצורה שבה עובדים חברים כימאים וביולוגים (מעבדות, צוותים, פרסומים מרובי מחברים ודי תכופים) די שונה מהצורה שבה אנחנו (אנשי סוציולוגיה, מדעי המדינה, היסטוריה, ולפעמים כלכלה ופסיכולוגיה) עובדים (פרוייקטים אישיים, פחות מימון, אין מעבדות, פרסומים לבד ופחות תכופים). אולי שיטות העבודה השונות מחייבות פרמטרים שונים לקידום ולקביעות בתחומים שונים. מישהו יודע יותר על מצב הפקולטאות למדעי החברה והרוח בישראל? אני מתארת לי שהמיתון פוגע בהן לפחות כמו בתחומים דומים לאימונולוגיה ומדעי העצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה אמר מרצה שלי מיכה ספירא, בפתיחה לקורס בנוירוביולוגיה: "אימרו תא עַצָב. עֵצֶב זה דוכא" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון safira או sfira? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
sfira או spira (מרצה בחסד דרך אגב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר מנקד, ''עצב'' זה בשני קמצים. למה אני רואה לנכון לשלוח את ההודעה הזאת זאת שאלה טובה. כנראה קמתי באחד מאותם מצבי רוח שהופכים אותי לבלתי נסבל. קבל טפיחה ידידותית על השכם וברכת ''אהלן, יופי שחזרת ומה העניינים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מעודד הוספת קמצים, האם זה אומר שאתה קמצן? אהלן וסאהלן, אני חוזר להצצות קצרות בהגיגים אייליים. הכל הדוב, חזרתי מויפאסנה לשגרת בי"ס המוכרת. חיים ונהנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
maybe they should do the same thing like Mekorot did with the Kineret's water-mark
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" תחרותיות" "לבטל את הקביעות" "להתלות [...] בביצועי החוקר" אם השיטה הקיימת כל כך רעה, למה רק אימונולוגיה ונוירו סובלים? האם גם במדעי המחשב צריך לבטל את הקביעות, או שזה עונש רק לאנדר אצ'יברס ? נדמה לי שמישהו עשה אקסטרפולציה פרועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית אקסטרפולציה לגבי תחומים אחרים (חוץ מאולי בכותרת, אבל בטח תבין שיש גבול כמה מילים אפשר לשים שם)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן: "להכניס מימד של תחרותיות למשרות הסגל באוניברסיטאות" התכוונתי שמי שכתב את ההמלצות עשה אקסטרפולציה מנוירו ו אימונו לשיטת הקביעות האוניברסיטאית בכללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהאקסטרפולציה כאן היא שלך. ניתן בהחלט להבין את המשפט כמתייחס לסגל שעוסק באימונולוגיה בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן. חזור לתגובתי המקורית וראה שאני גם תמה למה ''תחרותיות'' תיצלח עבור נוירו, אבל אין בה צורך במדעים אחרים. הגישה שמחלקות באוניברסיטה יעבדו בנהלי קביעות מנוגדים היא עוד יותר מוזרה. בקיצור, אני מפקפק בכך שהסיבה ל''רמה הנמוכה של הפרסומים'' באימונולוגיה זה חוסר תחרותיות ועודף קביעות. אולי צריך לבדוק מה מצב תקציב הציוד המעבדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שרק שני אלה סובלים? אולי גם תחומי מחקר אחרים סובלים מהבעיה הזו? הרי בדקו רק את שני אלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעני בדיקה מדגמית, אה? אם כך המצב, אני אומר "אקסטרפולציה פרועה" עד שלא יוכח אחרת. אם לא כך, ראה התכתבותי עם ערן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שכל השטחים סובלים. להערכתי בדקו את נוירו ואימונו משום שבשטחים אלו היה לחוקרים הישראלים מעמד מוביל לפני עשרים שלושים שנה, ועכשיו הם התדרדו מאוד במעמד העולמי. העולם התקדם, אבל הישראלים המשיכו לדשדש במקום. יתכן שהעובדה שאנחנו ארץ קטנה החייבת שיהיו לה כאן מגוון מספיק של תחומי מחקר, אינה מאפשרת התרכזות בשטח אחד או שניים, והקצאת משאבים וכוח אדם כך שאפשר יהיה לשמור על הרמה המדעית בשטח הזה, יחסית לעולם. מכיון שבמדע של היום, למסת האנשים וכמות הכסף המושקעים בכל נושא יש השפעה לא מבוטלת על הרמה המדעית, הרי לכתחילה אין לנו סיכוי גדול. מכל מקום גם אם מה שאמרתי קודם נכון, אין ספק שניתן להעלות את הרמה המדעית שלנו על ידי הגברת התחרותיות מצד אחד, ושינוי מבנה המועסקים מצד שני. היום רובן המכריע של המישרות במחקר הן של מנהלי מעבדות. אין להם כמעט תקציב ללבורנטים, או לעובדים אחרים, מלבד סטודנטים. קשה מאוד לבנות מסורת מחקרית טובה כאשר האדם היחיד ששורד במעבדה לאורך זמן זה ראש המעבדה, כך שעליו מוטלות כל המשימות, דבר שאינו מאפשר התרכזות שלו בדבר האמיתי. בנוסף למבנה מועסקים לא נכון, ישנה גם שחיקה אישיותית של החוקרים- עד שאדם מגיע לקביעות (בסביבות גיל הארבעים- ארבעים וחמש) הוא כל כך מותש מהלחץ והפוליטיקה שכרוכה בעניין, שלפעמים נגמר לו הסוס, הוא מאבד עניין, ופשוט נח עד הפנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנתי משהו, אבל בכתבה ב"הארץ" נאמר: "הסקירה הביבליומטרית הצביעה על ירידת המחקר באימונולוגיה ועל עליית המחקר במדעי העצב בישראל. לכן, כניסוי, החלטנו לבדוק שני שטחים אלה ביתר תשומת לב". כלומר, המצב בנוירו דווקא *משתפר*. מה שמעלה את השאלה, למה הגישה הוועדה שעסקה בתחום זה דו"ח רדיקלי המציע לבטל את מוסד הקביעות (אולי הציעו לעשות זאת דווקא בתחומים אחרים?), ו*זה* מעלה שאלה נוספת, איך מצטט הכתב מתוך דו"ח שכלל לא הגיע לידיו (משפט הסיום), ומה בעצם כתוב באותם ארבעה עמודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעי המחשב אני באמת יודע שישראל במצב מעולה, אבל קשה לעשות אקסטרפולציה מזה לכלל תחומי המחקר. יכול להיות שבתחומים בהם צריך מעבדות חוקרים פחות טובים מונעים יותר משאבים מחוקרים טובים, ולכן מזיקים יותר, מאשר בתחומים כמו מדעי המחשב, מתמטיקה וכו' אתה יכול לראות אוסף של טענות כנגד מצב האוניברסטאות בארץ כאן: ההמלצה לבטל את הקביעות נראית משונה, מאחר ולא סביר להמליץ לישראל להמציא מודל חדש למשרה אקדמית שלא נוסה בהצלחה במקומות אחרים בעולם, ולמיטב ידיעתי הקביעות לאנשי סגל קיימת בכל העולם המערבי. (אבל אולי אני טועה, או שהדו"ח לא מצוטט נכון.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים כדורבנות. נראה לפי הלינק שיש ברדק גדול באוניברסיטה העברית, לפחות מבחינה ניהולית. גם הטענה שלך שמעבדה בינונית מושכת משאבים ממעבדה טובה נשמעת סבירה, אבל האמת היא שהרבה מעבדות ממומנות מקרנות מחקר. הייתי מצפה שזה יספיק לעודד מחקר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר הנמצא כרגע בהרווארד סיפר לי שגם בארה"ב (כך שמע) שוקלים את ביטול מוסד הקביעות. זו שמועה מכלי שלישי או יותר ואין לי כרגע דרך לאמוד את מהימנותה והיקפה, אך גיגול קצרצר הניב את זה: שוב, אני מסייג: אין לי מושג כמה זה רציני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התברכנו בשני פרסי טיורינג (הפרס הגבוה ביותר) למדעני מחשב ישראלים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה: רבין, פנואלי ועדי שמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. שנים ממכון ויצמן ורבין מהיכן? אודה לך אם תוכל להרחיב על העבודות שזיכו בפרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל רבין (לשעבר אונ' עברית , כיום בהרווארד) - עשה הרבה דברים אבל מה שזכה בפרס היה עבודה מאוד מוקדמת על אוטומטים (שזה מודל חישובי מאוד בסיסי). אני לא זוכר בדיוק את הפרטים. אמיר פנואלי (ויצמן) - המציא לוגיקה שעוזרת מאוד בניסוח וווידוא של נכונות של תכניות מחשב. עדי שמיר (וייצמן) - אחד מתוך שלושת הממציאים של שיטת ההצפנה RSA, שהיתה הדוגמא הראשונה לשיטת הצפנת מפתח פומבי ועד היום היא הפופולרית ביותר. ויש עוד כמה מועמדים/ות ישראלים שעלולים לזכות בפרס בשנים הקרובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כדאי להזכיר גם את אבי ויגדרזון, זוכה פרס Nevanlinna המחולק במקביל למדליית Fields. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוח הימים האלה ובהמשך לתיזה ה"קפיטליסטית" האם זוהי דוגמה לעשירון העליון ( של המחקר) שמופרד בצורה קיצונית מהעשירונים האחרים, או שהקצה מעיד על הממוצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעי-המחשב (ובמתמטיקה) - ה''עשירון העליון'' של המחקר איננו מופרד, ובוודאי לא מופרד קיצונית, מהעשירונים האחרים. יש חוקרים בכירים שזכו בפרסים בינלאומיים, חוקרים מצויינים לא פחות המפרסמים בעיתונים המובילים וזוכים להכרה ולהערכה (גם אם לא תמיד הפרסים משקפים זאת),יש צעירים מבריקים ומבטיחים, ובסה''כ יש, לעניות דעתי, רצף אמיתי של מצויינות לאורך שנים. כך שהקצה בהחלט מעיד על הממוצע, לפחות במדעים אלה. דומני שגם בתחומים מסויימים בביולוגיה המצב דומה, אבל אני פחות מכיר. ובוודאי שיש מדעים אחרים בהם אינני מכיר כלל את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטח שפנואלי המציא את הלוגיקה הזו, מה שאני שמעתי זה שהוא הכניס אותה למדעי המחשב, הראה שכוח הביטוי שלה חזק וקישר אותה ליישום של אימות חומרה ותוכנה במערכות ראקטיביות (מערכות ראקטיביות = תוכנות שפועלות ללא הפסקה ומגיבות לאירועים חיצוניים, בניגוד לאלגוריתמים שמקבלים קלט, מבצעים עיבוד ויוצאים עם פלט). הנושא קיבל דחיפה משמעותית כשנעשה בו שימוש מקיף בפרויקט הלביא. כיום ברוב החברות הגדולות שמפתחות חומרה (בין היתר אינטל, מוטורולה, IBM) ישנן מחלקות שמשתמשות בלוגיקה הטמפורלית על מנת לאפיין ולאמת מעגלים, השימוש בתוכנה פחות נפוץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |