משלוח המנות של עובדיה יוסף 176
הרב הנושך, הנחש השוכח, הנשכח בלי תיק, השר עם רב, האל בלי עונש והשמיים עם הצ'קים.

הרב עובדיה, באווירת הפורים השורה עלינו בימים אלו ממש, יצא אמש בגיל ובצהלה וסיפר לאנשים מעשיה נחמדה ומשעשעת, המספרת כי יוסי שריד, שר החינוך, הוא ארור, הוא כמו המן הרשע, הסיטרא אחרא והשטן, ויש למחותו כמו את עמלק. מכיוון שלא הייתה זו אלא מעשיה פורימית מבודחת, אין להתייחס לדברים ברצינות, ובטח שאין לפעול על פיהם.

זה המסר שמנסה עובדיה יוסף להעביר לעם ישראל בהודעה שפרסם הערב. אל לאנשי שלומו של הרב לנהוג באלימות, שכן, כפי שקובעת ההצהרה, לא זו דרכה של תורה.

למי שהתבלבל - אין כאן התנצלות. אפילו לא שביב של חרטה. הרב עובדיה ממשיך להאמין בכל ליבו שיוסי שריד הוא לא פחות מאשר השטן, עמלק, ואילו היה שולמית אלוני, ודאי גם השם לילית היה עולה איפשהו. אלא מה? הרב עובדיה גילה שלא הכל מותר לו, ושהיועץ המשפטי לממשלה הוא בעל סמכות גם כלפיו. בנסיון נואל לכסות על אחוריו, הוציא עובדיה את ההודעה הנ"ל, וקיווה כי בכך סתם את פיות החילונים החוצפנים המונעים ממנו את זכות ההסתה הלגיטימית שלו.

העצוב הוא, שהוא צודק. יוסי שריד, זה שהסכים לשבת בממשלה עם ש"ס, זה שהסכים לקבל תחתיו סגן שר מאותה המפלגה, זה שיעשה פחות או יותר הכל כדי שלא לפגוע בסיכויי השלום החמקמק - הוא ישלח כמה חיצי ציניות קהים, ויתקפל חזרה למקומו. מרצ לא יודעת לאיים. מרצ לא מרשה לעצמה להציב תנאים. עד היום לא ברור מה, בעצם, עושה מרצ מחוץ לישראל אחת.

הנחש

את האמת, מגיע ליוסי שישפילו אותו. הזובור שהוא עובר בממשלת ברק מאז שהצטרף אליה הוא תגובה הולמת על התנהגותו הפוליטית. אין ראוי יותר מכך לאדם שכיום יושב בכסא שר החינוך, לאחר שהעיף לפני קדנציה וחצי את שולמית אלוני מאותו המושב בדיוק. האם זוכרים אתם, ילדים, על שום מה נזרקה שולמית אלוני לכלבים? לא, לא משום שלא תפקדה כראוי. לא, לא משום שהיא מושחתת. לא, אפילו לא משום שהיו חילוקי דעות בינה לבין דרכה של הממשלה. הסיבה היא שש"ס לא אהבה אותה שם. ויוסי שריד, תככן שכמותו, חיכך ידיים בהנאה, וברגע הנכון נתן לאלוני דחיפה קטנה כדי לפנות את מקומה במפלגה עבורו.

יוסי שריד אינו המן, או עמלק או השטן, אך כמו שם ספרו של יואב קוטלר על מעלליו הפוליטיים של שריד - הוא נחש. לפחות עכשיו הוא יודע איך אלוני הרגישה.

טומי, השמיע קול!

טומי לפיד, שינוי. זוכרים את השם? בשלב הזה בערך הוא אמור היה להתגלגל מצחוק במורד מדרגות אולפני רשות השידור, בדרכו אל אולפן חדשות ערוץ 2. אבל הוא לא. הוא נעלם לגמרי. תוכניות האקטואליה כמו שכחו את מי שבתחילת הקדנציה היה איש התגובות מספר אחד בכל ענייני הדת - מי שפרצופו הופיע מיד לאחר כל פרצוף מזוקן. איפה הוא היום, ההבטחה הגדולה של הציבור החילוני?

במקום כלשהו בירושלים, יושב לו כעת אדם מאוד עצוב, מאוד גלמוד, שהקהל שלו זנח אותו, שחבריו למקצוע־לשעבר שכחו ממנו, ושמטרתו שלו נשתכחה מליבו. עצוב וחבל, בעיקר משום שלאור האימפוטנטיות ששבה ומפגינה מרצ, שינוי הייתה אמורה לזרוח עכשיו ככוכב המראה לקהל החילוני - זו הדרך!

מרצ לא תפרוש מהקואליציה. אין לה כוח לעשות כן. זו הייתה יכולה להיות שעתה הגדולה של שינוי, אבל לפיד מעדיף לצפות מהצד, לכל היותר להנות מהחבטות שמוטחות בפרצופו של שריד. אילו רק היה יודע לכמה הערכה היה זוכה אילו היה נחלץ כעת לעזרת יריבו השדוד.

שר הבריאות עובדיה

בתוכנית האקטואליה שבע וחצי של ערוץ אחד, הופיע הערב השר בניזרי. כשאלת אגב, נשאל מדוע אין מתערב הרב עובדיה לטובת הרופאים בשביתתם. בניזרי נחלץ מיד להגנת רבו - הרב, כך הוא אמר, דורש עדכונים בנושא מידי יום ביומו, ואף פוקד עליו, על בניזרי, לדבר עם זה ולהפגש עם ההוא, לעשות כך ולדרוש כך. זו, לדעת שר הבריאות בניזרי, התערבות ראויה.

מוזר, חשבתי שלהפגש ולדבר, לעשות ולדרוש - אלו הם תפקידיו של שר הבריאות במקרה הנ"ל. האם גם כדי למלא את תפקידו שלו צריך בניזרי את הוראותיו של רבו? מסתבר שהשאלה שהייתה צריכה להשאל היא דווקא מה עושה בניזרי עצמו למען הרופאים...

הצלה מדאוריתא

אחחח... מדאוריתא, איזו מילה נפלאה. כמה שימושית היא! בכל פעם שפולט איש דת זה או אחר שטות מסיתה, כל שעליו לומר במקום התנצלות היא המילה הזו, על גרסאותיה. אל יפול היועץ המשפטי לממשלה למהתלה פשוטה זו. לזעוק בקול רם כי הכוונה הייתה לעונש משמיים ולא על־ידי אדם, אין זה שונה מלבוא אל אדם ולומר לו - "אתה חלאה, אבל בלי להעליב". דיסקליימרים אינם עובדים במקרה זה. בעיקר כאלו שלאחר מעשה.

פרנסה משמיים

כדי להיות שני צעדים לפני תביעות בגין הטרדה מינית, יצא לאחרונה כרוז ברחוב החרדי הקורא ליראי השמיים מבינינו להמנע מלעבוד באותו חדר עם אישה, ולמצער - לשבת בשולחנות מרוחקים ככל האפשר. הכרוז הוסיף וקבע כי לנשים אסור להכין קפה למעסיקיהן, כי כל שיחה צריכה להתנהל מרחוק ובטון ענייני ולא ידידותי, למעסיק אסור לשבח את העובדת, אלא לכל היותר את עבודתה - ובכלל, העסקת מזכירה מצריכה אישור מראש של רב. כך, ללא ספק, נמנע הטרדה מינית. מסתבר, הרי, שלכסות את האישה מכף־רגל ועד ראש, כולל כיסוי לשיער ושרוולים ארוכים, אינו מספיק לגבר החרמן, ויש צורך בחוקים נוקשים עוד יותר.

אך אם עוד ניתן להבין את חששם של הגברים מפני תביעות, הרי שאת סיומו של הכרוז קצת יותר קשה לעכל - אם מקום העבודה מסרב לספק את התנאים הנ"ל, יש להתפטר לאלתר, והפרנסה תבוא משמיים. כמה נוח. מזל ששר האוצר אינו אישה - קשה להאמין שהייתה עומדת בכזו מסה של אנשים המטרידים אותה...
קישורים
שינוי - זוכרים אותם?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הרב עובדיה צודק? 3233
שני דברים:
ראשית, אין לי ספק שכוונתך היתה אחרת מלכתוב באמת ובתמים שהרב עובדיה צודק באמרותיו. שריד ומר"צ אולי טעו בשיקול הדעת שהוביל אותם לשהות במחיצת ש"ס באותה הקואליציה (וגם על כך ניתן לנהל ויכוח, ומיד אגיע גם לזה), אך מכאן ועד להצדקה דמגוגית של הרב עובדיה, כשברור לכל בר דעת, שהיא כזו שאינך מסכים איתה - המרחק רב.
שנית, באותו הקשר של הטעות שלכאורה נעשתה. טעותו היחידה של שריד היתה שנגרר ע"י טומי לפיד לתחרות הכרזות מטופשת שנכנעה להגדרה: "עם מי אני לא אשב בקואליציה, נשבע לכם!". אתה מסוגל לראות קואליציה אלטרנטיבית? אולי כזו משתקת עם הליכוד? או אולי ליברמן וסיעתו יהוו את הפתרון הנחשק?

ועוד דבר קטנטן, על אף שהבטחתי רק שני דברים. אני מציע בחינה מחדש של הטקסט, בפעם הבאה, לפני שאתה משלח אותו לפירסום. זאת כדי להימנע מדבל סטנדרט: אתה מבקר את אמרות השפר של עובדיה יוסף, אבל מצדיק אותו, ומגדיל לעשות בכותרתך המופלאה: "הנחש". לא יודע מה איתך, אני הורג נחשים לא קרואים בדלת אמותי. אני מניח שגם אצלך "נחש" הוא לא כינוי חיבה שגור.
הרב עובדיה צודק? 3239
לא אמרתי שהרב עובדיה צודק. אמרתי שמגיע ליוסי שריד שיקבל את היחס הזה מצד האנשים שאת אחוריהם הוא מנשק בעצם ישיבתו עמם לשולחן הממשלה. טעותו של שריד הייתה שהוא הסכים לממשלה הנוכחית. כן - יש חלופות. גם ממשלה עם הליכוד היא חלופה מוצלחת. ממשלת הליכוד הביע דעות קרובות למדי לדעותיו של ברק כיום, שקשה לי להאמין שהם היו יכולים להיות הפכפכים יותר מאשר ש''ס. גם ממשלה דחוקה עם שינוי, פרץ, ''הבחירה הדמוקרטית''(אחח, איזה שם מוצלח למפלגה שלא נבחרה בבחירות דמוקרטיות...), והערביות. את מה שאני אומר עכשיו אמרתי גם מיד אחרי הבחירות, ואמרו כל אלו שזעקו יחד איתי - רק לא ש''ס.

באשר למוסר הכפול לכאורה - אין לי שום דבר נגד התבטאויות חריפות. הדבר הוא בתחום חופש הביטוי, ומותר לעובדיה יוסף להגיד על שריד שהוא חלאה, אדיוט ואיש מרגיז מאוד. מה שאסור לו להגיד זה שצריך להרוג את שריד, כפי שחמישה אחוז ממצביעי ש''ס אכן הבינו מדבריו, לפי סקר של ידיעות אחרונות. אני דווקא לא הורג נחשים, אני מאמין שאם אפגש באחד, אקרא ללוכד נחשים ואבקש לשחררו בטבע. מה שכן - אני לא אשלח אותו לכנסת...
הרב עובדיה צודק? 3244
המממ... ליכוד אמרת? אותו ליכוד של אריק שרון? אותו אריק שרון של "אם ז'בוטינסקי היה מנהיג את התנועה הציונית, השואה לא היתה מתרחשת"? אותו אריק שרון של מלחמת לבנון? אותו אריק שרון שהפסיד בתביעת דיבה נגד עיתון הארץ. הוא תבע אותם על כי טענו כי שיקר לבגין. אתה בטוח שעל אותו אריק שרון אנחנו מדברים?
אותו ליכוד שמונהג ע"י אותו שרון, המניפולטור, הצבוע, ואם להשתמש במילותיך - חלאה אדיוט ואיש מרגיז מאד.
ישנה כמובן האפשרות ליצור קואליציה בת 62 חברים, אשר כוללת את הסיעות הערביות, ואשר הפוטנציאל הטמון באופוזיציה שלה, הוא הצבעת נגד מתמשכת ועקבית, שהרי כולם באופוזיציה לקואליציה שכזו, יהיו מתנגדים טבעיים לממשלה. כך שמספיק גם "קרוס-סיידר" אחד, נגיד מישהו אמין כמו רומן ברונפמן וסיעתו הדמוקרטית, כדי להפוך את הקערה על פיה. אתה באמת חושב שבקואליציה "יציבה" כזו ניתן להביא שינוי? ועוד לא נגעתי בכלל בהשפעה שתהיה לבחירה בקואליציה עם המפלגות הערביות ובעשרת המנדטים שלהן (שגם הן לא ה-שותפות הטבעיות של ישראל אחת בגלגולה הנוכחי הכולל את דוד לוי) על, נניח, משאל העם שיערך על נסיגה מהגולן.

גם אני צעקתי "רק לא ש"ס" בכיכר, אבל האלטרנטיבות היפות שאתה מציע, נשארות יפות רק על הנייר. ביד יש לנו מפלגה, שבראשה עומדת בובה על חוט. ונודה על האמת, עובדיה יוסף הוא מריונטה של העומדים בראש ש"ס, לפני ומאחורי הקלעים. מדי פעם היא מנתקת חוט אחד או שניים, ועל דעת עצמה מדברת שטויות, אבל כשהיא שומרת על הפה, היא התשובה היחידה לקואליציה יציבה. וכן, זה לא מצחיק, זו הקואליציה היציבה ביותר שתוכל למצוא בכנסת החמש-עשרה עם אהוד ברק בראשה.

הערת אגב - אני לא רוצה להישמע תומך ש"ס נלהב, כי אינני כזה. לא נלהב, לא תומך, ולא בכלל. אם נרצה להיפטר הוויכוח האקדמי על יציבות קואליציה כזו או אחרת, אין מנוס מלהעמיד את הדברים על השולחן, ולקרוא לבחירות חדשות. בהן אני מאמין, ש"ס תצטמק ותיבחר על-ידי ציבור בוחריה הטבעי.
הרב עובדיה צודק? 3246
כן, אמרתי ליכוד. אותו ליכוד, עם אריק שרון וכל הסמטוחה. עדיף לי מישהו שאני לא מסכים איתו על מישהו שחושב שאני לא לגיטימי.
מכיוון ששנינו מסכימים שהממשלה אינה יציבה בכל מקרה, עדיף לי שהיא תפול בגלל אי הסכמה בין ישראל אחת לליכוד, מאשר בגלל שש"ס לא קיבלה את ליטרת הבשר היומית שלה.

באשר למפלגות הערביות - חבל באמת שלא היה לברק את האומץ להיות הראשון שיתן לגיטימציה אמיתית למפלגות הללו, שעומדות כל השנים בצורה כל-כך עלובה מחוץ לגדר, תומכות בממשלות השמאל, אבל אף פעם לא זוכות למילה טובה. למה הן לא יכולות להצטרף? אני לא מסכים איתן בהרבה נושאים, אבל גם עם מרצ אני לא מסכים בהרבה נושאים. מה גם שמפלגות כמו חדש מקבלות הרבה מאוד מקולותיהן ממצביעים יהודים.

אם זו הממשלה הכי יציבה, עדיף שלא תהיה ממשלה בכלל. עם רמת יציבות כזאת, אי אפשר להקרין אמינות כשהולכים לקראת שיחות שלום עם סוריה.
וארבע שנים אחרי... 211582
כן, אותו אריק שרון.
ללא זכר ושריד 3269
"טעותו של שריד היתה שהוא הסכים לממשלה הנוכחית".
רק תהייה קטנה: האם מישהו שאל אותו? כלומר, האם בלי מר"צ הקואליציה נופלת, או שמא נשארת קואליציית ישראל אחת- ש"ס. כי אם האופציה השנייה היא הנכונה, הטענות שלך נגד ממשלה עם ש"ס יכולות להיות מופנות נגד ברק, לא נגד שריד. בזה שהוא ניסה להעמיד פנים שלא ישב בממשלה עם ש"ס הוא עשה אולי את המקסימום שביכולתו.
ללא זכר ושריד 3391
ממשלה כזאת לא הייתה קמה, חד וחלק. אנשי ישראל אחת עצמם לא היו מאפשרים הקמת ממשלה שמורכבת מישראל אחת מפלגת המרכז (שספק אם היא עצמה הייתה נכנסת לקואליציה שכזו בשלמותה), וקונסטלציה של מפלגות ימניות (ש''ס, מפד''ל וישראל בעליה). התקפלותו של שריד בפני האיום של תהליך השלום הייתה מביכה.
אני יכול רק להביע צער על ההחלטה (הצפויה) של ש''ס להשאר בממשלה, ועוד יותר - להביע צער שמרצ עדיין נמצאת בתוכה.
מדינת חוק 3235
אני לא מבין למה אנו מתפלאים. במו ידנו החילוניות הענקנו לחרדים למינהם זכויות על.
הם לא צריכים לשרת בצבא, חיים על חשבוננו ומגישים הצהרות כוזבות על ישיבות שלא קיימות בלי שאף אחד יועמד לדין.
במדינתנו אפשר להעמיד לחקירה ראש ממשלה ונשיא מדינה, אבל אוי ואבוי עם יוגש כתב אישום נגד האיטולה יוסף.
הנושא העיקרי בכל בחירות הוא השלום והביטחון, כשצד אחד מוכר אותנו בשם השלום והשני בשם הבטחון. אם לא נתעורר ונשנה את סדר העדיפויות נמצא את עצמנו בקרוב בשלום עם סוריה אבל במלחמת אחים בתוכנו.
?הנצא 3247
לפי דעתי בלונדי צודק במאת האחוזים. שלום וביטחון( ובמיוחד ביטחון)הם ערכים ומטרות חשובים ביותר, אך לא במחיר אבדון. ומי שלא מסכים למילה אבדון, אבקש לשולחו אל צילום ההכרזה ה''משעשעת'' של הרב עובדיה שם נראים עשרות אוהדיו ומעריציו כשהם מריעים לשמע דברי הבלע וחיוך מנוול על פניהם. לדעתי , השאלה היחידה שצריכה להשאל היא האם ומתי נצא למאבק האמיתי והסופי מול כל אלו שאינם מאמינים בשלטון החוק, אינם מאמינים בזכותנו לחיות את חיינו בשלווה וללא כפייה ואינם אינם מאמינים בזכותנו המלאה והצודקת לחיות את חיינו ללא פחד ויראה.
לצערי... 3251
בקשר ל(רב) עובדיה יוסף:
אז שוב, לצערי, הבעיה המרכזית היא לא הרב, ז"א הוא גם בעיה, גדולה אפילו ועיניינה לא נגמר, אך הבעיה המרכזית שלנו כעם (???) היא לא מר יוסף ואימרותיו, אלא העובדה החמורה שכל-כך, אבל כל-כך, הרבה אנשים הולכים אחריו באש ובמים, על גחלים לוהטות, אימרות נאצה, הסתה, יזמרו אמן באם ישיר יונתן הקטן ובאם יקרא מהקוראן.
זאת הבעיה שלנו.
שכ"כ הרבה אנשים יעשו כל מה שכבוד הרב יגיד/יפלוט/יקלל/יברך (ואפילו בתנ"ך ישנו משחק מילים שכזה), אם זה לגדל מלפפונים ופרדסים בנגב, ועד, חלילה וחס, חס וחלילה, לפגוע פיזית במישהו.

אז שוב. זאת הבעיה. ולצערי לא נראה לי שיש פתרון. אז כמו שכבר אמר לנו שלום חנוך:
ישמור אותי האל מפני האמונה
אדם נשאר אדם
אל תקרא לי עם.

אין שום עם סגולה, יש רק יחידים.
3252
Why is any expression of a mildly
retarted imbecile making so much
Headlines?

Any person who stuffs his head
with Talmudic books is bound
to suffer from a mental
disorder.
אני אגיד לך למה: 3259
זה בגלל שלאימבציל הספציפי הזה יש קהל מאמינים גדול, שיהיה מוכן לקחת את דבריו צעד אחד קדימה. להוציא אותם מן הכח אל הפועל.
ובקשר להערה שלך על כל אדם שמביע עניין בתלמוד. אני מציע לך פעם לפתוח את ספרי הקודש שלנו. אני עושה זאת מדי פעם. אני סובל מהפרעה מנטלית? אני לא בטוח.
אני חושב שמי שסובל כאן הוא אתה. אתה לוקה בתסמונת ה"בוא נתרחק מכל דבר שהם נוגעים בו". זו בדיוק הבעיה. המונופול של החרדים על היהדות, מרחיק אנשים שבנסיבות אחרות אולי היו מוצאים בה ענין רב.
חבל.
משהו חסר 3268
היכן ה -
good guy
בסיפור ?
איך נדע ממי לקחת דוגמה ?
משהו חסר 3364
Pardon my English, I´m writing from Spain.
In this story, there is no good-guy.
Tomy Lapid, who could´ve been the good-
guy, simply disappeared, preferring
to throw a random punch at Sarid instead
of representing the secular interest
as he should have. Yossi Sarid, though
he had countless occasions to leave
the government a hero, prefers to stay
there, appearantly, through thick and
thin. Mainly thin, so far.

The good-guys?
We can be the good-guys, if we try
to raise our collective voices and let
our representatives know how we feel.
We should never have stopped shouting
"Anything but Shas!". But we have -
and it is now high time we start again.
משהו חסר 3433
את תגובתי זו כתבתי בחיוך. לא חשבתי שתבוא לה תגובה, ולכן לא חפשתי תגובה, וגיליתי אותה במקרה רק עכשיו.
החיים מספקים הרבה דוגמאות לסיפורים שגיבוריהם הם אנטי גיבורים. אין זו הדוגמה היחידה.
האימל שדובי לא הצליח "לפתוח" !! 45987
מר דובי קננגיסר , העו"ר של האייל הקורא ,
הינה מצאתי רעיון "מקורי" לשלוח לך דרכו את האימל שלא הצלחת לפתוח ואינני מצליח לנחש עדיין את ה"סיבה" מדוע לא הצלחת לפתוח ! ( אם הייתי שולח לך - במקום האימל - את קלאודיה שיפר , יכלתי להבין מדוע השקר הלבן הזה ואף להזדהות איתו.. אך אימל לא לפתוח ? לא להצליח ? לא מקובל עלי ! ) ..דמיון מזרחי ..

מר קננגיסר , ואפילו המיקום של ה"רעיון" שמצאתי , מתאים שיגעון לנושא האימל שלי - שלא הצלחת לפתוח - ובמיקרה !
עיין ותיווכח !
------- האימל במלואו שלא הצלח.. ------

אדוני העורך שלום לך .
אנא , תן לטקסט שלי במה .

הטקסט המצ"ב ( מחולק לחמישה פרקים ) הוא מכתב שהפניתי לפני כמה חודשים אל הרב עובדיה יוסף - דרך יו.פי.אס. - ומעולם לא קיבלתי עליו תשובה או התייחסות . וכנראה שלעולם לא אקבל ..

אדוני העורך . יש לי אלף ואחד סיבות , שביכולתי להשען עליהם בלתמוך בבקשתי לעיל .. אך באמת אני מרגיש חסר אונים .. אני מרגיש הרגשה כבדב של חוסר ביטחון עצמי כי תחושתי היא שלא אצליח לשכנע אותך . או גם אותך ..

אדוני העורך הראשי של האייל הקורא , אנא תן צ'אנס אנושי לבקשתי . אני על סף תחינה .. זה הדבר הייחיד שנותר לי כאמצעי .
בנוסף , אני קליינט וותיק באתרכם , אדוני העורך , אך אף פעם לא ייצא לי להשתתף באופן פעיל .

תודה ובכבוד / אלברט שבות

------- חמשת הקבצים המצורפים במלואם שלא הצלח.. --------

----- Original Message -----

Subject: To : Harav Ovadia Yosef

ב``ה

לכבוד הראשון לציון כבוד הרב עובדיה יוסף – ירושלים .

( 16.5.2001 )

תארו לכם , כבוד הרב , אם מופנית שאלה כזו: האם הקב``ה קיים ? התשובה , צריכה להייות ברורה ישירה חלקה וחד משמעית .
כן . כן חזק . הוא קיים . הוא נמצא . כל תשובה אחרת שלא תתחיל במילה הפשוטה והקצרה ``כן`` יש בה משום כפירה - לא עלינו . בתשובה לשאלה כזו אני לא מעביר מסר , אני עונה . כפי שלא מועבר מסר בתשובה לשאלה שניים ועוד שניים כמה שווה?
לא ניתן לענות : אני חושב ששווה ארבע ! זה לא זה.. זו לא התשובה..

ואם בכל זאת יימצא מורה למטמתיקה שיענה לשאלה כזו ב : ``אני חושב ששווה ארבע..`` אזי אני אפקפק במורה הזה אפקפק בהגיון האנושי אפקפק בביתה``ס הזה ובכל בית ספר אחר , אפקפק בכל מערכת החינוך !

אני חושב שאפקפק , ובצדק .

כי את התשובה המפוקפקת הזו לא קיבלתי מסתם בן אדם ! קיבלתיה ממורה למטמתיקה .

אני אישית , כבוד הרב , עברתי את הניסייון הזה , דווקא בתור מורה , וניכשלתי , מעדתי .

פעם , ביציאה מהסופר כשראיתי בידו של הבן שלי סוכריה קטנה שלקח בלי לשלם , צחקתי . זה באמת היה מצחיק לתפוס תינוק בן שלוש-ארבע על חם.. עם סוכריה ששווה פחות מאגורה.. צחקתי , אך לא שכחתי לומר לו , שאסור לקחת להבא בלי לשלם , עם זאת , נתתי לו לאכול את הסוכריה כאילו כלום קרה..

בדיעבד , אני יודע שניכשלתי ומעדתי . כלפי התינוק שלי , כלפי הנשמה הטהורה . כי במקום לנצל את ההזדמנות , במקום להכנס איתו שוב לסופר ולהחזיר את הסוכריה ולעשות מזה -כאילו- עניין ורעש , במקום זאת אמרתי לו בעצם : ``אני חושב שאסור לגנוב `` . בילבלתי אותו בעצם ! וזו הייתה מעידה של ממש כמורה , הורה , ואב .
לסיפור הזה הייה המשך טבעי באותו סופר ועם אותו ילד , ולא בקלות יצאתי ממנו !

אנו עם נאור כבוד הרב , ודתינו היא נאורה . לא רק אני כיהודי מעיד על זאת , כל העולם לכל דורותיו מעיד על זאת . הבהירות , הכנות , הם סימני ההכר של דתינו . אין בדתינו גימגום גם לו ברמז . זהו סימן ההכר -לדעתי הענייה- הגדול ביותר בדת היהודית .
סביר להניח , שכל דת אחרת -אם נכון הביטוי- תטען לבעלות על סימן ההכר הזה , תרצה לאחוז בקרניו.. אך רק בדת היהודית , ישנה ההוכחה לזאת . ישנם ההוכחות לזאת , הוכחות שנאמרו בלשון חדה , חד משמעית , ובדרך הישירה ביותר , מבלי להשאיר מקום לספק .

הוכחות שרובן ככולן , דווקא לא החמיאו להסטוריה שלנו , לא החמיאו לנביאנו למלכינו למנהיגנו - ובלשון המעטה .

תורתינו לא גימגמה בתיאור הפרק הנבוך של דוד המלך , החטא ועונשו תואר במלוא הדרו בפרשת הסלע של משה רבינו . ואש ירדה ואכלה את בני אהרון , לעיני אביהם הכהן הגדול של ישראל , לעיני דודם משה רבינו , ולעיני כל ישראל .

הבהירות כבוד הרב , הכנות , אי-הגימגום , הם סימני ההכיר של דתינו היהודית . חשיבותם נשקלה כנגד הרושם המר שעלול להשאר לדורי דורות , ובמישקל הזה הבהירות ניצחה , והכנות עלתה על כולם .

אנו שמרנו על התורה שכונינו בה ``קשי עורף`` ולא הסתרנו לדורותינו את הטיפשות את הבושה - בושתינו בלעבוד את העגל .. לא הסתרנו את החרפה את העובדה שפעם וביום מן הימים הגיע לנו פסק דין של מחיקת שמינו מחיקת קיומנו , והיינו במרחק של אך צעד אחד לביצוע גזר הדין הזה . כל קייומנו יכל לזוז הצידה.. , אילו לא היה שם איש צנוע אחד במקום הנכון ובזמן המתאים !
בימינו , כבוד הרב , וברוח התקופה , עלול לצוץ ``רעיון מודרני`` מתקדם , שיתאר את עצם פירסום ושימור הפרשייות ``ההם`` לדורי דורות , כמסר חינוכי בלתי רצוי , כפול , ותמוה !

דהיינו : מצד אחד עם קדוש וטהור עם נביאיו ומנהיגיו הבלתי מעורערים , ומצד שני : גם דוד המלך יכל להגיע לפשע שפל כזה.. איזה מסר כפול זה ששומרים עליו ומשמרים אותו ! איזה הגיון עומד מאחורי זה !!

וככל הנראה , כבוד הרב , רק הגיון אחד עומד מאחורי זה : לא לגמגם כשנדרשת האמת , ולא משנה המחיר ! או בלשון פחות ``דיפלומטית`` : גם אם התוצאה היא מסר חינוכי בלתי רצוי , אל לך לגמגם בן אדם בשעת מבחן , ייהייה המעשה אשר ייהייה , ותהייה התוצאה אשר תהייה . כי התוצאה הגרועה מכולם היא , כשאתה משאיר מקום לספק .

הספק הוא שטח הפקר פרוע בלתי נשלט מטבעו , ובלתי אמין לדורותיו . הספק הוא פתח רע לבאות , כי הוא מזמין עוד ספקות בעקבותיו..ומכאן , הוא לא בר שליטה ומטבעו .

To Harav Ovadia Yosef ( part # 2 )

נולדתי , כבוד הרב , במדינה ערבית וחייתי בה הרבה שנים . מטבע הדברים , יכלתי לעמוד מקרוב על עקרונות אלו או אחרים שקשורים איכשהו בדת המוסלמית של המדינה בה חייתי :

ידעתי בעל פה למשל פרק אחד בקוראן שמדבר על ככיבוד אב ואם . אהבתי לקרוא אותו ובעצם ריגש אותי לקוראו שוב ושוב עד שלמדתיו בעל פה . המסר שבפרק הזה - מילותיו ניסוחו אינם נופלים ואף הולכים באותו מישור עם המסר היהודי באותו נושא . ( אם מדברים על "בני דודים" , אזי הפרק הזה ולדעתי הוא המקום הטוב ביותר לזנק ממנו .. ) .

נולדתי בבית יהודי כבוד הרב . אני יכול להעיד - ואני היום כבן ארבעים עם משפחה וילדים עם יידע לא מועט בחינוך היהודי המקובל והניתן בארץ וגם במדינה העכשווית בה אני חי כיום - אני יכול להעיד כבוד הרב , שרק במדינה בה נולדתי , רק בעיר בה גדלתי , רק שם יכלתי לקבל את כמות המנה הדשנה של החינוך היהודי על כל מה שמשתמע מכך . אמרתי חינוך , אך עוד לא דיברתי על אמונה .

בכיתה א' כבוד הרב , בן שלוש ארבע , כל הסידור של תפילת שחרית מנחה וערבית היה מוכר לי ככף ידי . בכיתה ד' , נבחנתי על הפרשות שופטים ותרומה אך לא רק עליהן , עליהן כעיקרון . לא רק אני נבחנתי ועברתי , כל הכיתה שלי . לא רק כיתתי , כל התלמידים כל הבחורים כל היהודים שנולדו בעיר שלי , חלב .

ילד בן עשר , היה אז ילד שיודע כבר את כל התפילות של כל החגים את כל המנגינות , היתה מנגינה לתורה מנגנה לתהילים אחרת לנביאים אחרת למישלה לאיכה לדניאל.. בכיתה ו' היינו כבר מעל לראש במשנה ובגמרה ואני עדיין זוכר את "הבעיה" הראשונה שנתקלתי בה : " שלושה שאכלו כאחד חייבים לזמן.."

אני יכול להעיד כבוד הרב , שעד שעליתי ארצה , לא ידעתי שקיים דבר שנקרא דתיים וחילוניים . פשוט לא היה מוכר לנו המושג הזה . לשמור שבת - חג - כשרות - מיקווה - תענית אסתר.. זה לא רק דבר מקובל , זה היה טבעי . מי שהיה מניח תפילין ומתפלל שחרית מנחה וערבית הוא לא היה דתי , הוא היה יהודי .

ויש לציין ולהדגיש , שכל זה היה והתקיים במדינה עויינת מוצהרת מבלי להסתיר.. אחת הקללות המוכרות ברחוב שהיתה - גם לא ליהודים : "יהודי.." .

יש לציין , שלימודי הדת המקצועיים החל מכיתה א' והלאה , לא התקיימו במסגרת ביתה"ס כי מנהל ביתה"ס היה גוי , והיה עלינו ללמוד את תוכנית הלימוד הרגילה של משרד החינוך הסורי , כל יום עד שעה שלוש אחה"צ !

לימודי הדת של כל היהודים בכל הגילאים בכל הדורות התקיימו בכיתות מאולתרות בבית הכנסת , ובמיסוואה של תפילה , שכן היה לזה אישור רשמי מהממשל , וזה התחיל מידי יום בשלוש אחה"צ , אחרי צאתינו מביתה"ס .

עם זאת כבוד הרב , ולמרות האווירה היהודית הזאת , הטבעית הזאת , נתקלתי גם נתקלתי בבעיות קשות שנוגעות ב"אמונה" בעקרונותיה וביסודה . ואני מודע למשקל המילה שנקבתי בה .

דוגמה אחת : כפי שהיה מובן מאליו שאסור לאכול חמץ בפסח , אסור לאכול בשר וחלב , כך גם מובן מאליו שלא משתתפים במבחן הממשלתי הרשמי של משרד החינוך שחל ביום שבת . המבחן הזה היה מתקיים פעמיים בחיי התלמיד , כל תלמיד בסוריה ונדמה לי גם בכל מדינה בעולם , בסיום כיתה ט' , והמבחן הממשלתי לקבלת תעודת הבגרות . זה היה מבחן אחיד של משרד החינוך הסורי לכל התלמידים בסוריה .

שני כללים , חייבים הייו להתקיים , בכדי לעבור את המבחן הקשה הזה , ולא להכשל בו . ( כישלון אומר הפסד של שנה תמימה , פשוטו כמשמעו ) :
1- לא להכשל בשני מבחנים , כמו בהסטוריה ובפיסיקה .
2- לא להכשל במבחן הערבית .
מכאן , אם מבחן המטמתיקה חל בשבת , אז עדיין יש סיכוי לעבור את השנה ולקבל את התעודה , אך אם מבחן הערבית חל בשבת , אז העניין אבוד.. בדיחה אחת הייתה מוכרת : " למה לא אמרו מהתחלת השנה , שמבחן הערבית ייפול בשבת !.."

ויום אחד כבוד הרב , אנו מתעוררים עם השמועה , שפלוני הלך לערבית בשבת !!! השמועה התאמתה והפלוני היה ולא אחר בנו של הרב , השני בדרגתו אחרי הרב הראשי של הקהילה . הוא היה סגן מנהל ביתה"ס מטעם הקהילה , המוהל הייחיד , מורה לגמרה באחת הכיתות הגבוהות , וכמובן אחד מעמודי התווך של הקהילה מתוקף מעמדו .

עקב המקרה הזה , ואני חייב להדגיש שוב שזה היה מקרה בלתי רגיל בעליל כמוהו כמו להתקל בימינו במקרה של רוצח ועוד בכוונה תחילה.., עקב זה לא היתה שום התארגנות כנגד הרב הזה שלא עצר בעד בנו . ( כן יכל / לא יכל / כן ידע / לא ידע / כן התרגש מהמעשה / לא הזיז לו.. / .. ) וכהנה וכהנה שמועות ודיבורים שלא עברו את מחסום הרכילות פן ישמע חלילה כבוד הרב שמרכלים עליו.. פן ייפגע חלילה וחס מעמדו.. שום פעולה שום הסבר ואולי התיעוד הייחיד למקרה הזה נמצא בתת המודע שלי ושכמותי . אגב , אותו הרב עדין הוא אחד מעמודי התווך של הקהילה היהודית בפנמה .

מקרה זה השאיר אצלי ספקות רבות וקשות מנשוא . השפיע עלי כילד וכמבוגר . עובדה שזוכר ומזכיר אותו עדיין .

אם תשאל כל אדם , כל יהודי שחי בתקופה שלי בחלב , לגבי הרב הראשי של חלב ( הוא עדיין חי קיים ופעיל בקהילה החלבית בברוקלין ואחד מראשיה ) התשובה תהייה אחידה : הוא רב משכמו ומעלה . הוא איש גדול בתורה . ואולי הוא אחד מגדולי הדור בתורה על כל מה שמשתמע מכך .
ועוד דבר אחד יוסכם עליו פה אחד : אין לו ולצניעות מאומה .

בתור ילד , תמיד השתמשתי בפסוק ההוא : והאיש משה.. בשביל למנות מניין . מהפסוק הזה למדתי עוד , שהאיש החזק הזה , המנהיג ההסטורי הזה , הנביא היחיד שהורשה לדבר פנים אל פנים מול בורא עולם , ועבור האישייות הזו בחרה התורה להשאיר בתודעתינו עליו רק כינוי אחד : עניו , צנוע . ואף הרחיקה לכת והישוותה מידתו זו עם כל מידה של צניעות לכל אדם בכל מקום על פני כל כדור הארץ , בשביל לא להשאיר שום מקום לספק חלילה .

הפסוק הזה כבוד הרב , עשה בי דווקא מעשה נורא . הוא דווקא הרחיב את תהום הספקות שנתקלתי בהם - לא ביוזמתי גם לא בהזמנתי . לא הסתדר לי הדבר ברוח התקופה שחייתי בה : מהי צניעות , בשביל מה זה טוב , בשביל מה זה רע , מה הקשר שלה בכלל לדת , האם היא כדור שלוקחים אותו לפני האוכל או אחרי האוכל ?!

וראה איזה פלא : דווקא "החיזוק" בדרך לאמונה ( ואני מתכוון ב"חיזוק" להיפוכו הגמור של ה"ספק" ) בא לי ממקום אחר , ממקום בלתי צפוי ואקראי לחלוטין : יום שישי אחה"צ , בבית , מול הטלביזיה הערבית הסורית ( היה לנו רק ערוץ אחד ) , ואחרי שהעבירו את תפילת יום שישי מהמסגד , וכמידי יום שישי , מעבירים בזנב השידור הישיר הזה , הדרשה השבועית מפיו של אחד "השיכים" .

באותו יום שישי שאני לא אשכח , הדרשה לא היתה של "שיך סטנדרטי" מהמסגד , אלא של איש דת שהוא גם מדען ונושא בתואר דוקטור למדעי הביולוגיה - אם זכרוני לא מטעיני . הדרשה הועברה מהאולפן , ומה שמשך את תשומת ליבי בדרשה ההיא שלא אשכח , הוא התחלתה .
קודם כל הנימה סיגנון הדיבור של הדורש , לא היה דתי מוסלמי.. ואני ידעתי אז להבדיל..

הוא התחיל את השידור בהרצאה מדעית לכל דבר , ולרגע לא הבנתי - ואני מניח שהרבה כמוני לא הבינו - למה הוא חותר , אם בכלל זה השידור של יום שישי !

הוא הרצה על העין האנושית תוך כדי שימוש בצייור מדעי שהיה תלוי על הקיר , הרצאה מדעית מקצועית לכל דבר : איך העין האנושית פועלת , איך קולטת את התמונה , אני זוכר שאמר שהתמונה דווקא נקלטת / משודרת למוח בצורה הפוכה והוא זה שמחזיר אותה לכיוון הנכון כפי שהיא , איך כל תמונה כל קו מועבר למוח דרך עצב הראייה , ועצב זה מגיע ונוגע בכמה נקודות / מקומות במוח , מאות ואלפי נקודות ומקומות , כך שבכל נקודה ונקודה אמור להתרחש מעין אבחנה ואנאליס לגבי התמונה / הקו שזה עתה הועבר אליה .
ואז לפי האבחנה הספציפית , מועברים כל מיני קודים / מסרים חשמליים / פקודות לכל מיני מקומות בגוף שכתוצאה מהם אנו מתקרבים מתרחקים מחייכים בוכים..

ונא לזכור שייחד עם כל זה , ישנה איזה שהיא התייעצות מרכזית עם שאר החושים שפועלים באותו רגע במוח , נגיד אתה רואה מריח וטועם באותו רגע ! אך הבן אדם , הדרשן הדתי , התמקד רק בעין , וניסה להסביר מדעית כמה מאות אלפי פעולות אמורות להתרחש , בכל מאית של שנייה , של כל שנייה ושנייה !

יש לציין , שהדרשן ההוא , הדוקטור ההוא , לא חס בכלל על צופיו ולא נרתע בלהכנס לכל ההסברים הנדרשים , ועם זאת סיכם , שכל מה שהסביר הן הפעולות הניגלות שמוכרות למדע , והן כאפס לעומת עוד פעולות - ניקרא להן ניסתרות - שמתבצעות באותו שבריר של שנייה , של כל שנייה ושנייה , ושהמדע עוד לא הגיע לקצה החוט שלהם .

על השולחן של השדרן הדוקטור הזה הייתה מונחת מכונת צילום , וממש לקראת סייום השידור כאשר אני והרבה כמוני עוד לא הצלחנו להבין לאן חותר הדוקטור הזה.. , הרים את מכונת הצילום בידו ושאל : זוהי מכונת צילום חדישה יפה ומשוכללת . האם למישהו ספק שבספקות שמישהו עשה אותה ? האם מישהו יכול לטעון ואפילו בהזייותיו שזה נעשה מאליו ע"י האיבולוציה ? ובאותה נשימה המשיך והצביע על עינו : וזוהי העין האנושית , קצת יותר משוכללת מהמצלמה , שכפי שראיתם ניסיתי להסביר חלק זעיר ממה שידוע לנו עליה , והרשו לי לחזור על אותה השאלה של המצלמה : האם למישהו , מצביע על עינו , ספק שהדבר הזה נעשה מאליו ?

הוא לא ענה על השאלה , ובחר להשאירה פתוחה לצופים , שכל אחד יענה בעצמו - כראות עניו , מבלי שום הכוונה השפעה או הפעלת לחץ מכל סוג שהוא .

לי זה הספיק כבוד הרב . זה היה קול הגיוני . זה היה קול אנושי . בשבילי זה לא היה חיזוק , זה היה התגלמות האמונה ובמלוא הדרה ועוצמתה .

כבוד הרב , לא שלפתי בכוונה תחילה את אירועי יום שישי ההוא מקובץ הזיכרון שלי , במטרה להסביר משהו .. אין לי מושג וחצי מושג איך התפרץ לו פיתאום הקובץ הזה מתת המודע ..

ולאמיתו של דבר , הרעיון המרכזי מלפני דפים אחדים שרציתי והתכוונתי להגיע אליו הוא , שאי-הגימגום , אמירת האמת המוחלטת מבלי להתחשב בטעם המר או המתוק שתשאיר , אי-גמגום , זהו סימן ההכר הבולט ביותר בדת היהודית , ובתורתינו הקדושה .
גם הקוראן הוא קדוש בעיני מאות מליוני אנשים שמאמינים באותו אלוה שלנו , אך אינני חושב - וזה הרעיון שהתכוונתי להגיע אליו - שסופר אי-פעם בקוראן ש "עומר עבד אל חטאב " או מוחמד בכבודו ובעצמו , נאף גזל כפר או הפר את דברי אלוהו בכוונה או לא , ברמז או לא !
אינני חושב שהסיבה המתבקשת מהמשוואה , זה שמנהיגי היהדות , נביאיה ומלכיה לא נזהרו בדרכם , תעו ובאו על עונשם , לעומת טוהר המידות המוחלט של כל אישייות כל דמות שנזכרה בקוראן !
כן אני חושב ומאמין , שהסיבה המתבקשת מהמשוואה היא , שהתורה הקדושה ביקשה פשוט לא לטייח . ביקשה לומר את האמת , כל אמת , גם זו שבעקבותיה נשאר טעם לא טוב.. גם זו שמשאירה חותם רע , אף זו שמעבירה מסר חינוכי לא הולם .

תורתינו ביקשה , ועשתה .

To Harav Ovadia Yosef ( part # 3 )

ישנו , כבוד הרב , רעיון ישן נושן וערמומי , יש לו אלף שמות וכינויים , והוא בשימוש עד עצם היום הזה . הרעיון הזה נולד מהבסיס שאומר : לא תמיד כדאי ויש לומר את האמת . לא צריך לומר לעיוור עיוור בפניו גם אם הדבר הוא אמת !
אמת , הוא עיוור , מכוער , נמוך , מטומטם , צולע.. העובדה היא אמיתית , והאימרה משקפת רק את האמת , אך לא תמיד צריך לומר את האמת בפנים .

מהרעיון הזה אני מאמין , נולד הדבר שנקרא : שקר לבן . וגם זה מדבר על : " לא ללכת עם הראש בקיר.." לפעמים בשביל "שלום בית" לדוגמא צריך וחובה לא לומר את האמת ואף להשתמש בשקר לבן קטן..

ישנו עוד דבר שאומר : לא תמיד צריך לומר את "כל האמת" . לא מובן לי מה זה אמת וכל האמת אך מאמין אני שזה עוד אחד מניניו של הרעיון הקדמון ההוא , ולא מן הסתם הזכרתי שיש לו אלף שמות וכינויים ..

ידוע גם כבוד הרב , שסוחר שלא אומר את כל האמת או שמעוות במקצת את האמת הוא לא בידייוק שקרן , הוא יותר סוחר מאשר שקרן . בימינו קוראים לו סוחר ממולח .

בימינו , כבוד הרב , הרעיון הזה התפתח והשתכלל , עד שהגיע לרמה , או אם תרצה למונח שניקרא : פוליטיקה .

ידוע כבוד הרב , שפוליטיקאי אומר את האמת , כל עוד האמת הזו משרתת את צורכיו - וניתן לשים מתחת למילה הזו "צורכיו" רשימה ארוכה של הרבה מילים גדולות ואף אדירות ומרגשות : אינטרס לאומי . אינטרס מפלגתי . אינטרס האומה ובניה . הציבור , הבוחר , העם . הבנים . כלומר , אם נביט על הרעיון הקדמון ההוא במשקפיים "פוליטייות" , אזי נגיע לדבר הרבה יותר מרכזי מאותו רעיון קדמון , גם הרבה יותר רחב ממנו : הכל נתון לשיקול האדם .
ואם נצייר את "שיקולו של האדם " בצורת מעגל או כדור , אזי לא יימצא כלל אחד / חוק אחד שיעמוד זקוף מחוץ למעגל הזה וישלח קריצה ממזרתית לעבר אחיו הכלואים בתוך המעגל . כולם בפנים . כל הכללים בפנים , כולם נתונים לשינוי ולשיקול . אין עבד עברי ועבד גוי , כולם שווים בפני אדונם : שיקולו של האדם .

ברור כבוד הרב , שלא לכל אדם ניתנת הזכות והרשות לשחק בכדור הזה ! במעגל הזה ! זה לא משחק ילדים ! אך בעצם , זה כן ומידי פעם משחקם של ילדים , ממש כמו בחיי היום יום : ילד משחק בכדור קטן , נער בכדור בינוני והמבוגר כמובן יכול לשחק בכדור הרבה יותר גדול .

אשתמש בדוגמה של משוואה מטמתית לכל דבר :
כאשר אנו מחליטים להנפיק איזה שהוא "שקר לבן קטן" , ולפני שפולטים אותו , הרי אנו שוקלים אותו :
האם לא כדאי להגיד לאישה שהאוכל היה נהדר למרות שלא , ולו בכדי שלא תיפגע ? ולו בכדי לא לקלקל את התודה שאנו חייבים לה ? ולו בשביל שלום בית ? בוודאי שכן . יש וצריך וחובה לפלוט את השקר הלבן הקטן הזה .

ברשותך כבוד הרב , אקפוץ עוד מדרגה למעלה , במשוואה מטמתית זו :
האם מישהו יתרגש מסוחר בחנות מכולת שמעיד על הסבון שהוא מוכר שהוא הטוב מכולם , למרות ועל אף שהוכח חד משמעית שבביתו של הסוחר הזה , משתמשים בסוג אחר של סבון שנמכר אצל שכנו בחנות ממול ! האם מישהו יציע להעמיד אותו לדין ? האם החברה כל חברה , כאן שם וממול , לא אמורה להשלים בסלחנות ואף בהבנה עמוקה עם סוג השקר הזה ? הרי זה לחמו , זו פרנסתו ופרנסת הבית שלו ! מה אתם מציעים במקביל שיסכן את פרנסת משפחתו ? שיבגוד במשפחתו ?!

ונא לא לשכוח כבוד הרב , שבסוחר חנות מכולת עסקינן , וישנו עוד סוחר קמעונאי , סוחר בתים , סוחר בניינים , סוחר נדלן וסוחר קרקעות.. ומידת ההבנה / ההשלמה שהחברה העמידה לרשות מיודעינו סוחר המכולת , משתנה ועולה בייחס מטמתי עם תחום העיסוק או בעצם , עם גודלו . אם כתוצאה מהשקר "המובן" שילמת יותר אלף דולר לסוחר המכולת , הסוחר הזה ועם כל הכבוד וההבנה יוזמן לתחנת המשטרה , ייחקר וייעצר , אך כל שוטר יצחק לך בפנים , אם תתלונן בפניו על סוחר קרקעות שמכר לך דירה ששווה ששים ותשע אלף דולר בשבעים אלף !

והמישוואה המטמתית עולה ועולה עד שמגיעה לנקודת השיא . לפיסגה !

מה לא אעשה בשביל מדינה ! אני אשדוד ארצח בשביל המדינה שלי . אני לא אשקר אם מדובר בעניין לאומי ?!
מה לא עושים לטובת הלאום ! מה לא עושים בשביל האומה ! בשביל העם ! הבוחרים ! הילדים . הבנים .
מרגע זה והלאה , כאשר טובת הכלל עומדת על הפרק , "שיקול האדם" או המעגל / הכדור ההוא שציירתי לפני , הוא בשיאו . לא רק שאין שום כלל או חוק שיכול לחמוק ממנו , אלא גם הנפח של הכדור הוא בשיאו . האינטרס של הכלל הוא מעל לכל ולרשותו עומד הכל . אם תרצה , זהו הכלל המנחה הייחיד שיכול לפעול באותו המעמד ובאותה הזירה .
כאן כבוד הרב , בידייוק בנקודה הזו הפוליטיקה נכנסת למעגל הזה , בנפח הכי גדול של "שיקול דעת" במימד כמעט דמיוני , כמעט בלתי אנושי , ולבטח בלתי מוגבל , ע"פ חוק וע"פ המוסר .

אינני טוען בזאת , כבוד הרב , שבכדור הפורח של "שיקול הדעת" של הפוליטיקאים , רק השלילי והשקר נצבים שם ככלי שרת לרשותם כאשר באים לשקול דברים ברומו של עולם , אלא , גם השלילי גם השקר נצבים לרשותם , וטובת הכלל היא זו שנותנת תוקף לשימוש בהם , וכמובן אם אין ברירה אחרת , אם אין מנוס , אם צו השעה מחייב , ועוד מליון אם ואם , שכל "אם" כל אחד כבד יותר מהשני , וכאשר כל כובד שיקול דעתם , מונח לו ולא במקרה על אותו משקל של תוצאת החלטתם , שתשפיע מטבעה על רבבות , על עם שלם , או על חתך ממנו .

פוליטיקאי טוב נמדד , כך אומרים , בכמות הצעדים שמחשב קדימא . מכאן , פוליטיקאי שלוקח בחשבון עשרה צעדים , הינו טירון לעומת מי שחושב מאה צעדים קדימא או אפילו מאה שנים קדימא . לשני קוראים בעל חזון , בימינו .

הפוליטיקאי למעשה כבוד הרב , הוא לא בהכרח המנהל את סדר יומנו , כי המנהלים את סדר יומנו יומנו בפועל הם המנכל"ים הסמנכל"ים שלרוב הם לא אנשים פוליטיים גם אם הם מנויים פוליטיים , ובמקרים מסויימים אף נאסר עליהם להשתייך לזרם פוליטי מזוהה.
אם כן , הפוליטיקאי והלכה למעשה הוא המתכנן את סדר יומנו מעט בהווה , והרבה יותר לעתיד . המילה מתכנן גם נוחה יותר לשימוש בעתיד .

לא קל לתכנן את העתיד כבוד הרב . לא רע לתכנן את העתיד . ניתן לתכנן את ציביון האומה למאה הבאה . כדאי לתכנן ולהערך לגבול בטוח ומסודר ולכל טווח של עתיד . יש לתכנן את פני האומה המוסרי , ולנסות להוריד מהכיעור שנסחפים אליו בעל כורחינו בהווה , כך שנוכל לשלוט בו קצת יותר בעתיד . יש לתכנן את המסר החינוכי הרצוי לעתיד האומה הנראה לעין וגם לשנים רבות .
אני מניח , מבלי שום אירוניה , שאם הייו מביאים היום את הסיפור המביך של דוד המלך בערוב ימיו אל וועדת חינוך מרכזית של הכנסת , היא היתה שוללת מכל וכל את הופעת הקטע הזה בתנך מחמת המסר הלא מוסרי שעלול להשפיע על הקוראים בכלל ועל הנוער בפרט , ובאופן שלילי למדאי .
יתכן ואף תועלה הצעה נועזת בוועדה כזו , כמו להפוך סיפור כזה על פניו , לשנות עובדה הסטורית ולשקר במצח נחושה ! ולמה לא , אם במסר חינוכי לנערינו לבנינו - עסקינן ! איזה טוב יצמח מזה בלדעת על דוד על יונה , איזה דוגמא נלמד מהבן של שאול , מהילדים של אהרון הכהן , אם ניתן לפסוח פשוט על כל הסיפורים התימהוניים האלה , מבלי להתעכב עליהם , ולהקים להם ביוזמתינו צומת היסטורית עם רמזורים תאורה ומרכז קנייות מפואר למשוך "בכוח" את תשומת לב התייר ההסטורי ! בשביל מה טוב כל זה ? אני משוכנע כבוד הרב , שאלו ייהייו עיקרי הטענות של וועדה אחראית בת ימינו , אילו תובא בפניה הכרעה מעין זו : לפרסם עובדות כאלה או לא ? ואם בכלל , בשביל מה זה טוב !

את זאת אבקש לומר : בורא עולם ברא אותנו , נתן לנו בנדיבותו תבונה שכל ומוח , תשתמשו בהם , תפתחו אותם , תפעילו שיקול דעת ובמינון שתבחרו בו , אבל אל תבינו מזה שבבואכם להפעיל שיקול דעת בלתי מוגבל , אי-ההגבלה הזו כוללת הוויתור על כל כלל במיגרש !! לא ולא !!

רוצים בדוגמה של כלל אחד שיכלתם להקריב אותו "בקלות" על מזבח שיקול הדעת ?
- האמת .

האמת השלמה והמושלמת . האמת הטובה והאמת הלא מחמיאה . האמת היפה והאמת המכוערת . לא לסלף אותה לא לשקר .

והעיקר מכל : לא להסתיר את האמת כי כמוה לשקר !
לא להסתיר את האמת גם לצורך הדבר הכי חשוב והכי נעלה . וגם אם "שיקול דעתכם" מורה לכם ובאופן ברור שהעלמת האמת במקרה זה או אחר היא צעד נכון חייוני ומתבקש לטובת העתיד , לתיכנון העתיד .
תיכנון העתיד הוא וככל הנראה , שטח השיפוט הבלעדי של הבורא יתברך . ואל לנו להכנס לשטח הזה לפי הכללים שלנו , כללים , שבתנאים מסויימים , ובפיסגה מסויימת , שיקול דעתו של האדם יכול להתעלם מהם כאינם , ברשות החוק ובחיפוי המוסר .

לענייות דעתי , הבורא הגביל את "שיקול דעתו" של האדם בתחום הסיפור עם האמת , ואף ביטל אותה . אין שיקול דעת כאשר מדובר באמירת האמת ולא רק כך : כגודל האמת ( גודל המקרה וחשיבותו ) כך גודל הבמה עליה תיחשף אותה האמת . תורתינו הקדושה , סיפרה לנו את כל האמת בפרק שלא החמיא לילדי ישראל אבינו .

שנים עשר ילדים שלא רק זכו למעמד המכביר : בניו של.. אלא ולימים ייצגו את כל שבטי ישראל , ויזכו לעמוד בראשו , כל אחד על ראש שבטו . לדורי דורות . לעולמי עד .

תורתינו סיפרה לנו את כל האמת , באחד מפירקי ההיסטוריה הקשים ביותר , כאשר האדם מגיע לשיא הכיעור , שיא הקינאה , שיא האכזרייות , עושה את מעשיו לאדם לא זר לו , לאחיו דמו ובשרו , וממשיך בדרכו בקור רוח , מבלי לעצור לרגע חושבין , לרגע חרטה , לרגע של רחמים אנושיים של רגש אנושי הבסיסי ביותר , ממשיך בדרכו ככלום , חותם / מעטר את פישעו ב : "לרמות אב " אביו של יוסף לא רק אביהם הם , שזה בעצמו פשע עם אות קלון .

פרק אכזרי בלתי אנושי שמשאיר את הטוב התם והרע פעור פה והמום מכמות אדירה של רגש שלילי שנשפך בפרק הזה בלי חשבון כמיים ..
ולהבדיל אלף הבדלות , גם בפרק האנושי של עקידת יצחק נשפך רגש אנושי ( והפעם חייובי ) מבלי חשבון וכמיים .

הרי כל הקטע הזה של עקידת יצחק היא ניסוי אחד גדול לרגש האנושי גרידא ! עד כמה ניתן למתוח הרגש הזה והשאלה הראשית שהתורה ביקשה לבחון היא : האם הרגש עולה על השכל האנושי או המוח עולה על הרגש ?

האמונה באלוהים בעיקרה , כבוד הרב , היא לא מתוך הרגש היא מתוך השכל , מתוך ההגיון , או בוא נקרא לדבר הזה : "מוח" , ובעצם : לא צריך להיות חכם גדול בשביל להאמין באלוהים , בשביל להבין שהעין שמתבצעות דרכה מאות אלפי פעולות כל אלפית השנייה , מישהו עשה אותה . ומנגד , צריך להיות טיפש בשביל לומר שזה נעשה מאליו , שהעין נעשתה מאליה או שהאיבולוציה עשתה אותה .

עם כל הכבוד לתורת דרווין לאיבולוציה , הם מתעלמים מדבר חשוב אחד : התיכנון . ולא סתם תיכנון . העין היא לא רק מעוצבת היא מתוכננת , ולא סתם תיכנון . היא מתוכננת לתאם בין מאות אלפי פעולות שמתבצעות בו בזמן ותוך כל אלפית השנייה ותוך כל שנייה ושנייה . ישנו עוד אלמנט חשוב שמתעלמים ממנו גם באופן תמוה : בוא נסכים איתם שהעין היתה חייבת להעשות ולהגיע לממדיה הנוכחיים מכוח תורת האיבולוציה - תורת ההתפתחות , דהינו כל דבר התפתח מדבר יותר מופשט , וגם הדבר המסובך ביותר התפתח בעצם ממשהו פשוט ומופשט : נגיד "תא" .

הם מסכימים בינם לבין עצמם , מודים בזאת ומלמדים את זה שהעין זה דבר מפותח ביותר משוכלל ביותר מסובך ביותר . הם יודעים כמוני וכמוך מה זה עין וגם משתפים בזאת פעולה איתי ואיתך ואף מלמדים אותנו על העין דרכי פעולותיה ונפלאותיה , וגם מודים בפה מלא שכל פעולה ופעולה כל תא כל ניב כל תיאום לקח לו הרבה שנים - הם מודדים במליוני ומליארדי שנים - עד שהגיע לשלב השני . כל תא לקח לו מליארד שנים , מליון , אלף שנים עד שעבר לשלב הבא של שני תאים שהוא קצת יותר משוכלל מתא אחד .

ונא לזכור , כבוד הרב , שמדובר בנתיים רק על החומר על בניית החומר , דהינו , אומנם עצב הראייה נבנה מתאים חיים , אך העצב הזה לא יועיל בכלום אם הוא לא יעבוד בתיאום ובהרמוניה עם עוד כמה מליוני עצבים שונים אחרים , שכל אחד ואחד מהם הוא ממשפחה אחרת ממקום אחר בעל תפקיד אחר , ופשוט לא קשור בשום הבט באחיו העצב שנמצא על ידו ממש דבוק בו , כי לכל אחד תפקיד אחר , משימה שונה ואם תרצה ייעוד אחר .
התיאום בין כל העצבים האלה , אחים הם או לא , התיאום בין כל תא ותא , פשוטו כמשמעו : בין כל תא ותא , הוא זה שמאפשר לנו לראות לחייך לבכות להתרגש ואפילו לישון , כי גם כשהאדם יושן , הגוף שלו לא מפסיק לעבוד , וישנם פעולות שהגוף מבצע אותן דווקא כשהאדם יושן .
כלומר , ישנו דבר שנקרא לבנות את החומר , את עצב הראייה ואת השני שיושב על ידו , וישנה עוד בנייה של לתאם בין פעולות שני העצבים שכבר נבנו , כי אחרת , אם לא יפעל התיאום הזה נכון ובתיזמון נכון , אם התיזמון התיאום הזה לא ידפוק כמו שעון , תהייה שמה מלחמת גוג ומגוג . פשוט אי-אפשר אחרת , ולא בגלל שכדאי ויותר טוב לתאם , בגלל שאי-אפשר אחרת .
בניית התיאום הזה , הנדסת התיאום הזה , הוא סוג אחר של בנייה , שלענייות דעתי , הוא קצת יותר מסובך מבניית החומר עצמו , ועם כל הכבוד לחומר המשובח והמשוכלל ! לענייות דעתי זה יותר מסובך , כי מדובר בתיאום של קצת יותר משני עצבים . הרבה יותר לשני תאים..

ונחזור ונסכים שגם התיאום הזה נבנה לאיטו לפי תורת האיבולוציה , וכל דבר התפתח מדבר יותר מופשט , ואם "מוצר" בן עשר תאים לקח לו להתפתח מאליו מליון שנה , אז לכל פעולת תיאום בין מערכות לקח מליארד שנה , ובוא נגיד שלמוצר המוגמר היגענו בכמה מליארדי שנים או בכמה מליוני שנים , ובוא נעגל למספר עגול מובן וברור : מליון שנה . האדם על כל תאיו ומערכותיו לקח לו להיווצר מאליו מתא אחד ועד לכמה מליארדי תאים ומערכות : מליוני שנה .

האלמנט החשוב שמתעלמים ממנו המדעים והמשכילים וסתם "עמך" שהאמינו בתורת האיבולוציה ובהגיון שעומד מאחוריה הוא : ואיך ניתן לדבר כה מסובך להבנות במשך זמן כל כך ארוך , מאות מליוני שנים , מליארדי שנים , אתם מסכימים עם אורך הזמן , מבלי ששום דבר יפריע או יחבל בעקבייות של הבנייה !? מה אם נכניס לעסק את תורת ההסתברות שמוסכם עליה ומיסודה היא מדעית : אם ניתן לתינוק בן עשרה חודשים שזה עתה למד ללכת , לחצות רחוב ראשי סואן (אוטוסטרדה) מלא במכונייות , איזה סיכוי ישנו לתינוק הזה שיגיע אל עברו השני של הרחוב ( עשרים מטר ) שלם בלי להפגע ?! ואיזה סיכוי תיתן לאותו תינוק בשביל לחצות את כל כדור הארץ ברגל ?!

הרי מוסכם מראש על כל אדם , מאמין או לא , שהייתה עקבייות בבריאת האדם כגוף וכמערכת . הרי לא נוצרה קודם האוזן ואח"כ היד ופיתאום הופיע לו הכבד משום מקום !! כלומר , הייתה עקבייות ועקבייות מאוד עדינה וחכמה .
איך זה , עקבייות זו נשמרה לאורך כל הדרך.. בלי שום הפרעה או חבלה ? מה עם המטאורים ? מה עם אסונות הטבע ? מה עם האסונות מהסוג שיכלו להכחיד את גזע הדינוזוארים - היצור הכי חזק שחי אי-פעם על כדור הארץ ולפי העדות של אותו מדע ! של אותם מדענים ! של אותו ההגיון !
והשאלה העיקרית היא : אם מוסכם שהייו בדרך אסונות טבע אדירות , ואפילו כדור הארץ בעצמו נוצר מהתפוצצות אחת גדולה מאסון אחד גדול ( לפי התאוריות המדעייות שלהם ) , ואם כן , איך שאחרי כל הפרעה אחרי כל אסון , קו הייצור הזה של המכונה העדינה הזו חזר אוטומטית לנקודת ההתחלה ממנה זינק והמשיך עד אותה נקודה ממנה הפסיק רגע לפני האסון !!!

והרי לך כבוד הרב , הסתירה הגדולה מכולם , שמזמינה אותה בעצמה תאורית האיבולוציה , אך לא נותנת עליה את הדעת :

א' - או שהייה שקט ושלווה במשך מליארדי שנים במערכת השמש בכלל ובכדור הארץ בפרט ולא התרחש מאז ומעולם שום אסון טבע , חריג או לא , שיכל להפריע ל"בריאה" שנעשתה מאליה והתפתחה לה ממש כבתוך מעבדה ובחממה נוחה ושקטה , וזה מה שמסביר את היצירה הנפלאה שהגיע אליה הטבע - את ההגיון - את העקבייות המדהימה.. ( דבר שנסתר על ידי אותם מדענים מכל וכל - כן הייו אסונות ואסונות נוראים - הפיצוץ הגדול , הכחדת הדינוזאורים , רעידות האדמה החזקות שגרמו לשבר הסורי למשל - הרי הגעש שכולם הייו פעילים פעם . המטאורים שמידי מליוני שנים התנגשו בארץ וגרמו לתאונות מצערות.. )

ב' - או שכן ומטבע הדברים הייו והייו תאונות פיצוצים הכחדות ואסונות , אבל בד בבד , היה איזה שהוא מנגנון שאיחסן את כל הנתונים שאליהם הגיעה האיבולוציה ( הטבע ) בכוחות עצמה , ומנגנון זה שמר נתונים יקרים אלה עד שעבר האסון האדיר של הטבע , עד שעבר זעם.. ואז כאשר הכל הסתיים ובא על מקומו בשלום , הכל היה שוב מוכן ומזומן להמשך קו הייצור הטבעי , ומאותה נקודה ממש בה הפסיק כאשר האסון התרחש ! וזה מה שמסביר את היצירה המושלמת אליה הגיע הטבע .. זה מה שמסביר את העקבייות הנפלאה והמדוייקת שבייצירה . ואילולא המנגנון הזה , יהייה שמו אשר יהייה , לא היה לעד הסבר לעקבייות המושלמת של היצירה , בתוך התמונה הכוללת .
מנגנון זה בימינו יכול להקרא קובץ במחשב , ( לא די' אנ' אי' שגם הוא שומר קבצים ששום מחשב לא יכול לשמור או להתחרות בו , והרי אנו מדברים על יצירת ה- די.אן.אי. בעצמו ) , בימינו ניתן לקרוא למנגנון כזה : כוח אנטלגנטי כלשהו . ( ודבר מעין זה נסתר ונשלל מכל וכל ע"י אותם מדענים או אותה תיאוריה איבולוציונאלית שטוענת שהיצירה נוצרה בכוחות עצמה ומכוחות עצמה בלי שום התערבות של שום כוח זר אינטלגנטי ויהייה שמו אשר יהייה ) .

כבוד הרב . אמונתינו באלוהים באה מתוך ההגיון לא מתוך הרגש . היא באה מתוך השכל הישר וההגיוני שיש לנו שליטה מלאה ואבסולוטית עליו , היא באה מתוך החלק הרציונאלי ולא מתוך הרגש ששולט בנו יותר מאשר אנו שולטים בו .

אכן . אני יכול לאהוב את אלוהים וזו פעולה רגשית , כי הוא טוב אלי , כי הוא רחום וחנון וסלחן ומבין אותי ונדיב אלי וטוב לכל הבריות , אך האמונה בו היא פעולה שיכלית לא רגשית . היא פעולה הגיונית ושקולה שיש לי שליטה מלאה עליה כאדם עצמאי שמפעיל מנגנון הגיון עצמאי וחופשי .

אני מאמין , שאגב מבחן האמונה , הקשה לכל הדעות , שנבחן בו אברהם אבינו ועמד בו בכבוד , הרי זה היה בדיקת מעבדה פסיכולוגית הראשונה מסוגה בהיסטוריה , ומזמין הבדיקה ולא אחר הוא הבורא בכבודו ובעצמו : האם הרגש עולה על השכל או להפך ! ובאיזה מידה !
או בלשון אחרת : האם החלק שנשלט ע"י האדם במוח - השכל הרציונאלי - מפותח דיו באדם בכלל ובאברהם בפרט , או שהחלק השני שבמוח ששולט לרוב באדם - הרגש - הוא זה השולט הכמעט בלעדי עדיין באדם , ואיזה ייחס ישנו בין שני החלקים שבאותו מוח : השכל ששולט בו האדם והרגש שהאדם נשלט על ידו .

הרי אברהם אבינו יכל לעצור בבוקר מלבצע את ההוראה - יכל לעצור באמצע הדרך , יכל לעצור אפילו בלילה עוד באותו רגע כשקיבל את ההוראה ולתת למלוא הרגש שלו לפעול , ומיד לתת את התשובה : רגע רגע רגע .. עד כאן . זאת לא היתה הוראה מעכשיו לעכשיו ולדעתי לא במקרה , הוא ישן על ההוראה הזו עד הבוקר , אין לי מושג אם הוא ישן בכלל , אך היתה לו הזדמנות אחת ושתיים ועשרות לשקול ולצאת מזה , הייו לו הרבה נקודות יציאה.. וניתנו לו בכוונה תחילה ..

ושוב , אם ההוראה היתה ניתנת מעכשיו לעכשיו , אזי תוצאות הניסוי הייו מוגבלות : או שהשכל שולט או שהרגש שולט , אך באיזה מידה לא ניתן לדעת . או יש אמונה או אין אמונה , באיזה מידה אין לדעת . אך הבורא ביקש ניסוי ( בדיקה ) הרבה יותר רחבה , ולא שאף לתוצאות מוגבלות אלא לתוצאות נרחבות ביותר עם אחוז טעות אפסי .
כלומר , אם אברהם היה " נשבר " בשעה עשר בלילה זה לא כמו להשבר בשתיים לפנות בוקר ולבטח לא היה אותו הניקוד אם אברהם אבינו היה נשבר ממש בשעת המעשה ברגע ששלח טכלס את ידו למאכלת.. כלומר , אלוהים הבורא , ציפה לאיזה שהיא "שבירה" באיזה שהיא נקודה , ופשוט ביקש הלכה למעשה לבדוק את זאת , וכי אחרת היה מקיים את הניסוי מיסודו ?!

וכמו שאומרים , השאר הוא היסטוריה : אברהם עמד במבחן והגיע לניקוד הגבוה ביותר , המושלם , הוא ייצג את האדם בכבוד ואמר בקול רם וצלול : כן . אנו שולטים כבר בשיכלנו , אנו שולטים בעצמינו . האדם כבר עומד על רגליו . אני מאמין , שעם תוצאה חד משמעית כזו , אלוהים התגאה במעשה ידיו , ביצירתו , לא פחות מגאוותו באברהם אבינו . על זה נאמר : נחת רוח ליוצרו..

כבוד הרב . ובכל זאת , ולמרות התוצאה הרי זהו סיפור של הרגש . ולמרות התוצאה בה ניצח השכל על הרגש , אך זהו סיפורו גם של הרגש , ולפחות בחמישים אחוז ממנו . הרי בכל זאת התורה ביקשה לספר לנו את הסיפור , לנו , ויכלה לצאת מנקודת הנחה שאנו , הרוב , איננו מגיעים לרמתו של אברהם אבינו , הרגש אצלינו עולה במקצת על השכל , אנו הרוב ובוודאי , שולטים פחות בעצמינו מאשר אברהם אבינו , אנו ובוודאי לא היינו מגיעים לניקוד שלו וגם לא מתקרבים אליו . הרגש , הוא הצד החזק אצלינו - וחלק המודע שאנו שולטים בו , הוא קטן יחסית לעומתו .

אני לא פונה לבן ארבעים כפי שאני פונה לבן עשר באותו נוסח וניסוח , כי אני מניח ובצדק , שבן העשר לא יבין אותי מייד ולא באותה הצורה , אני צריך להתחשב בכלים ההבנתיים שעומדים לרשות בן העשר . הכלים שעומדים לרשותינו לקליטת הסיפור של הניסיון הזה , מורכבים יותר מחומר רגשי מאשר מחומר מוחשי הגיוני שאנו שולטים בו . גם סוג הנושא בו מדובר קרוב יותר מטבעו לחלק השני של המוח , לרגש .

כלומר , יכלנו לצפות מהתורה כאשר ביקשה לשדר לנו את הסיפור שתפנה קצת יותר לרגש שבנו , ולא לחלק המעשי והמוחשי ! הן בגלל חולשותינו ועיצובינו והן בגלל הסוג של השדר עצמו שמחציתו כאמור מדבר על רגש ! משהו קצר סימלי שנוגע באיזשהו עצב רגשי , וגם בשביל להפיק קצת אפקט למסר עצמו להבנתו לעומק , משהו מעין : ויבכה אברהם . נדדה שנתו.. ויתנגד יצחק , ולא התנגד יצחק , ויאחוז אותו בכוח , ויעזור לו יצחק להדק את הקשירה...

ידוע שהתורה היא קמצנית ( יותר מחסכנית ) במילים ובאותייות , אך בקטע הזה ולדעתי , קמצנותה עלתה לאין ערוך .. במישרין , רק שני פסוקים הופשרו והועמדו לרשות תיאור המעשה עצמו , ששיאן הוא כידוע : ויעקוד את יצחק בנו , שיאן , כי העקדה הזו היא הצהרת הכוונה האמיתית , דבר שכבר אין חזרה ממנו ..

ושוב , הקמצנות בשיאה , מבלי להתחשב בנמען ולפנות בשפתו , שזה המקום האידיאלי להשתמש בה . ובמקום זה , השאירה את העבודה לתלמוד חכמים , לפירוש חכמים , לרש"י , ובעצם , השאירה לנו את זה . הטילה עלינו את העבודה בלהבין את הנושא מכל הבטיו .

לא ככה , כבוד הרב , היה הדבר בפרשת יוסף ואחיו . התורה לא חסכה בפרטים ואפילו ירדה לפירטי פרטים . את הפרשה הזו , כבוד הרב , קראתי פעם אחרונה מלפני כעשרים שנה , לצערי ובעוונותי . ובכל זאת , אני זוכר אותה ולפרטי פרטים . כן . אני מבקש להוכיח בזאת שאם הפרשה הזו לא היתה משתרעת על פני כמה עמודים ופרקים לא הייתי זוכר אותה בבירור . הבור , השימלה המגואלת בדם של העז , הבדואים המצרים שעברו , הוויכוח הנוקב של האחים , והכל על השולחן , לפני ואחרי המעשה , החלומות המטורפים של יוסף שבגללם הכל , מעשה הרמאות לאדם זקן בצירוף הניסוח המלא מילה במילה , וזה עוד לא הכל , היה לזה המשך מכובד במצרים , עם אחיו התאום ועם כל אחיו , ויפלו איש על רעיהו , ויבכו ויתחבקו .. ולאורך כל הסיפור הזה , מהצהרת הכוונות של האחים בדרך והוויכוח הסוער עד עליית יעקב למצרים לפגוש את בנו , לאורך כל הסיפור לא היתה שום קמצנות מצד התורה , מה חשבו מה אמרו מה התכוונו מה עשו ומהו מוסר ההשכל ( האמת תתגלה ) בצורת רמז יותר מדי עבה !

אם ירצו פעם לעשות סרט מהסיפור הזה , לא יהייה צורך בתסריט . התסריט נמצא . ואולי אף יחתכו ממנו , ברוח הדור , בשביל לקצר .

יש לזכור שלושה דברים מרכזיים :

א' - הסיפור הזה קרה באותה תקופה של אברהם אבינו ועקידת יצחק . מדובר בנכדים של יצחק , ולכל הדעות זו אותה תקופה . ואין לטעון שכל תקופה ושיטת הניסוח שלה .. וגם אם טענה כזו היא מוטעית מיסודה , הרי אני מביא את ההבהרה הזו , במטרה להוריד כל ספק שבספקות .

ב' - בשני המקרים , הנושא המרכזי בהם הוא רגשי . הרגש הוא החומר שנטחן בסיטונאות בעקידת יצחק , וגם נשפך כמיים בפרשת האחים לבית ישראל . אומנם לא באותו רגש מדובר :
האחד הוא חייובי נעלה של אהבת אב לבנו והקרבת האהבה הזו על המזבח , ממש על מזבח העצים , ככתבו וכלשונו , ובשני משתולל לו רגש שלילי ביותר מבלי שום מעצורים . בסיפור הזה אנו נחשפים לשינאת האחים המכוערת ביותר , לרגש השינאה החזק ביותר והשפל מכולם , וגם בוחנים בעקבותיו ותחת זכוכית מגדלת את שאר הרגשות השליליים והעזים שבאים בהמשך , מבלי להסתיר שום תיאור או לטייח .
אין ספק שגם בסיפור של בני יעקב ברגש אנושי עסקינן , לעומת השכל האנושי שעליו שולט האנוש , ושבמקרה מצער זה , הרגש עלה על השכל וינצח , היפוכו הגמור של המקרה של אברהם אבינו .

ג' - ואולי זו הנקודה החשובה מבחינתי .
הסיפור של האחים ישראל , הוא סיפורו ההסטורי של כל ישראל , הוא חלק ממורשת ישראל ולכל הדורות . כי בשמם ניקרא ותחת שבטם נלך .
הסיפור של האחים ישראל הוא כתם מצורע לכל הדורות , זהו סיפור לא מחמיא למורשתינו במיוחד , וזהו סוג מהסיפורים שעדיף לשכוח ..
לעומת הסיפור של עקידת יצחק שגם הוא מהווה חלק ממורשתינו , ולהבדיל , זהו עץ שאוכלים מפרותיו עד עכשיו , זהו מקור הגאווה שלנו , קודם כל כאנשים ששולטים בשיכלנו הישר בשיכלנו הטוב , ששולטים אף בריגשותינו , ואח"כ כיהודים שמאמינים באלוהים ועובדים אותו מבלי תנאי או מחיר .

ואם נבוא לוועדת החינוך של הכנסת , איזה סיפור תסתיר ואיזה סיפור תבליט ?
איזה סיפור תסתיר ותעטוף ברמזים לא ברורים וקמצנים שרק רש"י יכול לפענח אותם , ואיזה סיפור תבליט בהרחבה על כל מה שמשתמע מכך ?!

אין לי ספק , שגם הבן שלי בן השבע , יידע לענות על השאלה לעיל , ויידע לענות נכון . הוא יקלע למטרה ובהגיון בריא דווקא . בהחלט , יש להבליט את סיפורו של אברהם אבינו ואת השני יש להסתיר עד כמה שאפשר , במטרה לצמצם את נזקיו , את הנזק שבמסר שישודר לדורי דורות .

אין שום סיבה שיהייה להפך . ובצדק !
כמעט בצדק ..

כי תורתינו מצאה , ובכל זאת , סיבה אחת אחרת , וביקשה להעביר לנו את המסר דרכה , באופן ברור ביותר , כן ביותר , שקוף ביותר , ובעקבייות לאורך כל התורה , לאורכה ולרוחבה :

תהיה כן בן אדם ואל תסתיר שום אמת גם האפלה מכולם , וגם לטובת הכוונה הכי מוצדקת שההגיון שלך יורה לך !
וגם לטובת תיכנון העתיד , עתיד בניך , עתיד עמך , הרי אף מורה או מחנך ירצה שבניו ילמדו דוגמא רעה !

רק בזאת לא ! אין לך את הזכות בלהפעיל את שיקול הדעת גם אין לך את הרשות בלעשות זאת .

את האמת תאמר גם אם היא מרה . בעיקר אם היא מרה . בעיקר אם היא אפלה , או אז יהייה עליך דווקא להבליטה ולסמן אותה .
גם אם זה מנוגד להגיון שלך , להגיון הבריא שאני נטעתי בך , גם אם זה לא הולך יד ביד עם תיכנון עתידך , גם אם זה נוגד את אחד החוקים האנושיים הבסיסיים , בלנסות ולשלוט בעתיד ביד רמה , וגם אם זה עוקף את החוק האנושי : " המטרה הטובה מקדשת את האמצעים.."

בזאת , אין לך שיקול דעת בן אדם , ובכל הרמות אליהן תגיע .

אל תגמגם בלומר את האמת .

אל תהסס בלומר אותה .

ואת האמת המרה דווקא תבליט .

תעשה ותשמע .

זוהי ולדעתי הענייה , כבוד הרב , המסקנה והייחידה , לסתירות המכוונות בתורה , שנדרשתי להן לעיל , ומניתי להן שלוש הבהרות , וכדוגמה אחת מתוך רבות , ובאופן עקבי לאורך כל התנ"ך .

To Harav Ovadia Yosef ( part # 4 )

כבוד הרב .

כאשר חלפה במוחי המחשבה בלשגר לך מכתב , נתקלתי מעצם המחשבה בבעיה : סיכמתי עם עצמי שזה יהייה מכתב מכובד כבן עשר שורות , ולא נאה לעשותו פחות , אחרת זה לא ייראה כמכתב ועוד ממדינה למדינה ..
אבל הבעיה שלי היתה , איך אני אמלא אותו !! במה אמלא אותו ..

הרעיון שעמד מאחורי שיגור המכתב הוא : מדוע לא שומעים את קולך הברור בפרשת דרעי לכאן או לכאן ? ושוב , נתקלתי בבעיה ומה אני אכתוב אח"כ ?! מה אני אשלח מכתב בן שורה וחצי לכבוד הרב ממדינה למדינה ?! טיקסתי עצה עם עצמי , שאוסיף ואקשט את המכתב הזה בכמה פסוקים שאיכשהו קשורים בעניין ושעדיין אני זוכר מלפני עשרים שנה , וכך , אוכל להגיע לעשר שורות מכובדות .

התחלת המכתב הייתה בעייתית בפני עצמה.. עד שהחלטתי שאם לא אתן לעט שלי חופשייות לשום דבר לא אגיע , וכך כבוד הרב , הפסוקים הספורים ההם שבאמת נזכרתי בהם , הולידו את כל הדפים האלה .

מרגיש אני את החובה , כבוד הרב , בלציין איך נולד המכתב הזה , כי רואה לנכון להדגיש , שיוזמת המכתב הזה היתה עצמאית לגמרי ואפילו אני עצמי לא חשבתי גם לא תיכננתי את המכתב הזה .

אינני גם איש דת , כבוד הרב , רחוק מאוד מזה .. כן אני מניח תפילין ומתפלל יום יום שחרית ביחיד בבתי , אך ביום שבת אינני מתפלל גם לא ביחיד כי אני לא רוצה לשקר את עצמי ואת אלוהי וללכת אחרי התפילה לעבודתי .. אינני גאה בזה . ואני אדגיש אינני גאה בזה , אני מציין את העובדה הלא כל כך מחמיאה זו , כי היא נפלה פשוט כאן , יש לי את הצורך והחובה בלומר , שעד כתיבת השורה האחרונה מהמכתב , איש אינו יודע ממנו חוץ ממני , הוא נולד מיוזמתי , האישית , וגם כך במקרה .. לא ע"י איש דת , גם בוודאי לא איש פוליטי .. אני במרחק של יותר מאוקיאנוס מהפוליטיקה בארץ .. אני חי מעל לעשר שנים בפנמה , אחרי שעליתי ארצה ועשיתי את הצבא . את המכתב הזה , - ואני מרגיש את הצורך בלציין גם את העובדה הזו - אני כותב בתנאים בלתי אפשריים , תנאים אישיים .. אינני כותב את המכתב הזה על שובע , גם אינני נמצא על אי-שקט עם כוס תה ביד ..

היכרתי אותך כבוד הרב פעם . זה היה אם זכרוני לא מטעיני בשנת שמונים כשעליתי לארץ , באסיפת עולים באיזה מרכז של עולים חדשים ביבנה . יכול להיות במקום אחר אבל היינו ביבנה . דיברת אז חמש עשר דקות באולם שהצטופפו בו כמה עשרות אנשים ואני הייתי בתוכם . היית עם אותה גלימה ורק כשחזרנו הביתה הבנתי , כי סיפרו , שפגשנו שם את "החכם" הגדול מכולם בישראל . את הראשון לצייון . אני זוכר טוב טוב את הרגשת הפיספוס כששמעתי את זה , איך לא התאמצתי לשבת בשורה הראשונה ..

קולך היה נמוך גם אז , וחזק .

למיותר לציין ששמעתי מאז עליך , על ההצהרות הנזיפות.. החדשות דרך כל כלי תיקשורתי אפשרי , אבל הפעם השנייה שנתקלתי בדמותך ממש כבמעמד אישי , הייתה באינטרנט . זה היה לפני כשבועיים כשגלשתי באינטרנט והיגעתי איכשהו לאתר תחנת הרדיו הדתית שנקראת : רדיו אלפיים .
ישנו מפעל מבורך שם שנקרא : והייו עניך נשואות .. ראיתי ושמעתי כמה מהדרשות שלך , ממש כמו בשידור חי , דבר שלא היה מתאפשר פעם לי או לשכמותי . באותו האתר , היה גם דבר שניקרא : "שאגת אריה " . במקום הזה התעכבתי ושמעתי את כל מה שיש לו : העיתונאי אמנון דנקנר , עו"ד יורם שפטל , עוד עורך דין אחד , ועוד פרופסור אחד מאוניב' . וגם הקדמה של הרב אורי זוהר שלא הסתיר ואף הדגיש שאנו בזאת ניתן לכם לשמוע דווקא את הקול החילוני .

כולם , כל הקולות , הייו כידוע בעד אריה דרעי ונגד העוול שנעשה לו ע"י מערכת המשפט וע"י המדינה . חד משמעי . מחריד . ניתן להשתמש רק במילה הזו , מחריד . אלו הייו נאומים לא הצהרות או תוכנית יחיד , כי הייו ברקע קריאות ותרועות ..

גם אם לא הייתי נכנס לאתר הזה ושומע את הקולות הברורים המחרידים האלה , הרי ידעתי גם ידעתי על המחלוקת הקשה סביב העניין הזה .
הקול הדתי ( בד"כ ) והברור נגד הקול החילוני ( בד"כ ) הברור .
יש לציין , שהקול החילוני הוא לא פחות חזק וברור , אותו מייצגים שופטים בישראל לא רק התיקשורת , מדינת ישראל מייצגת את הקול הזה .

לי ולשכמותי מהצד , לא נותר אלא לבחור : צד זה או צד זה .
ממש , להפעיל את ההגיון וללכת אחריו . או לצד זה או לצד זה .

קל לי ללכת אחרי הצד הרשמי , ולהגיד שמדובר בשופטים בראייות במערכת משפט , של מדינה דמוקרטית . קל לי גם ללכת אחרי הצד השני , בלי היסוס , ישנו שם ציבור דתי , שמאמין באלוהים , ישנם שם רבנים , רבני הדור מועצת החכמים , ישנו שם אפילו ייצוג קטן של הקשת החילונית .
ומה הבעיה שלי ?! להפעיל את ההגיון או מה שארצה , וללכת לכאן או לכאן . או אפילו עומדת לרשותי האופציה לא להביע שום דעה . שום עמדה ! הרי לא חייבים להביע עמדה בכל דבר ולחפש מקום בכוח באיזה שהוא צד מהצדדים ! וזו האמת כבוד הרב . וככה גם נהגתי . מי עומד עלי עם שוט ? בחרתי לי באופציה האחרונה . כך נהגתי מאז שהכרתי את הנושא , אני חושב מאז שהייתי בארץ . לא חייב להביע עמדה ולא חייב לחפש וויכוח בכוח ובכלל אני לא נמצא בארץ .. הרי יותר גדולים ממני מתעסקים בזה , ומי אני שאחלוק על דעתו של שופט - כל שופט בארץ , או חלילה על דעתו של רב של איש דתי ! קטונתי !!

עד שהיגעתי לאתר הזה כבוד הרב . רדיו אלפיים . והייו עניך נשואות.. שאגת אריה . זה פתח לי פיתאום קובץ אחד שהייה רדום מלפני עשרות השנים .. קובץ שהייתי מהמר שכבר נשכח ונעלם . קובץ , שברצון הייתי שם אותו עם הנשכחים ..

זה לא היה דבר גדול דווקא , בפרספקטיבה קיומית של אז והיום , כמו הבחור ההוא הבן של הרב , שהלך למבחן בשבת , וכל העניין הושתק ועומעם פן ייפגע כבודו של הרב ! אך עלי זה לא עבד טוב , אז , וכנראה עד היום , והשאיר צלקת שלא מכאיבה דווקא , אך היא מכוערת , מעבירה בי חלחלה .. הרגשה כזו שאעדיף לוותר עליה .. אעדיף כל דבר תחתיה אם הייתי מתבקש לבחור ..

הספק כבוד הרב , הספק הוא האשם בכל , הוא האוייב של כל המערכות של האדם , כי הוא מבלבל לו את המערכות , מחבל לו בהם , והוא אפילו לא מורגש , קשה להגדיר אותו , ועוד יותר קשה להצביע עליו .
הוא האוייב מס' אחד של האדם .

האם מאוד יותר אסור לחלל שבת או קצת פחות מיותר אם מדובר בעתיד בלכתוב רק שעה אחת ולהציל שנה שלמה ! אני יודע שאני הוזה כרגע בשאלה רחוקה מההגיון זו , אך אני מנסה להדביק ממש להדביק את מה שיש לי בראש על הנייר הזה , ואני חושב שזו דרכי הייחידה בשביל להסביר עד כמה הספק הוא אוייב , עד כמה הוא סרטני !

מה היא צניעות ! האם היא כדור שלוקחים לפני האוכל או אחרי האוכל ? או אולי לוקחים בייחד עם האוכל שייהייה לה אפקט יותר טוב ! ליותר זמן עד שהאוכל יתעכל !! יכלתי כבוד הרב לחיות עם השאלות האלה , ואחרות , ולהחזיק מעמד ולא למות .
עובדה . אני חי ונושם וכותב לך מכתב זה ! ואפילו אני מאמין באלוהים באמונה שלמה ! וכל השאלות והספקות שנשארו פתוחים לא מזיזות לאמונתי והיא נשארת ותישאר חזקה . ספקות אלה בכלל לא קשורים באמונה והרי הם חבויים ומוסתרים אי-שם בתת-המודע ולא מפריעות כל כך -הם יוצאים לאוויר פעם ב.. וניתן לכל הדעות לחיות איתן . ואני אעבור , בלי קשר ישיר ובלי שאני אדע איך אצא מזה.. , אל השאלה שמנקרת לי בראש : האם הבורא הייה לו ספק באמונתו של אברהם אבינו בו ? ולמה שיתעורר בכלל הספק הזה !!! ולמה צריך להעיר את הספק הזה !!! מה יש כאן משחק של פרובוקציה ?!
המסקנה היחידה והתשובה הבודדת שניתן להגיע אליה היא , שבטח שהקב"ה ידע על אמונתו של אברהם אבינו , הרי הוא נגלה אליו , אבל הוא ביקש לדעת בניסיון ההוא את דרגת האמונה , מאחד עד עשר , ביקש להגיע למספר , ביקש לערוך בדיקה ולהגיע לתוצאה מספרית , וזה מה שמסביר את מה שהזכרתי כבר : מדוע לא ערך את הבדיקה מעכשיו לשכשיו , מהיום להיום , מה האומנם הוא ביקש להתעלל באברהם אבינו ולענות אותו קצת לפני הניסוי ?!
חלילה וחס . הוא ביקש לערוך ניסוי רחב ביותר , ולהגיע לתוצאה מדוייקת מספרית שלא הייתה מוכרת לקדב"ה וביקש לגלותה ע"י הניסוי הזה , וגם היה לו ספק לגבי התוצאה עצמה כנתון מספרי , אחרת אין שום הגיון לעריכת הניסוי מלכתחילה , על כל מונחיו והבטיו .
כאן כבוד הרב , אני מגיע ל"קשר" שחששתי לאבד אותו : השטח של הניסוי שאנו עומדים עליו היום , היום בשנת אלפיים ואחד , הוא הרבה יותר רחב והרבה יותר קשוח מזה שעמד עליו אברהם אבינו בזמנו . אם אז הייו ספקות שריחפו באוויר ועליהן רק עליהן עמד אברהם אבינו למבחן , אזי הספקות ( שטח הניסוי ) גדלו היום בשנת אלפיים ואחד לאין ערוך . וספקות אלה הם מעשה ידי האדם , ולמרבי האירוניה לאדם יש את כל השליטה על הספקות האלה הרי הם מעשי ידיו . ולמרבי האירוניה ספקות אלו לא עוסקות במהות האמונה עצמה וביסודה , וניתן להגדירם כפרזיטים לאמונה כעלוקות בדרך לאמונה , אך בשום פנים לא ניתן לייחס להם חשיבות של חייה טורפת .. עוד לא ראיתי את האדם שמת מעלוקות על הידיים . אך כן ביכולתם להשפיע על איכות חייו של האדם , והרבה חלשים טוענים שאין טעם לחיים בלי איכות !

בדיעבד כבוד הרב , כן הספקות משפיעים על אנשים , על כל האנשים , ובמיוחד על החלשים בתוכם .
עלוקה לא תהרוג , אבל ביכולתה לייאש , להמאיס את החיים , להפוך אותך לאפתי לאדיש , לא משנה כלום לא מעניין אותך כלום.. העיקר להמשיך איכשהו ולגמור איכשהו את החיים , לא להתעמק בשום שאלה , להסתקרן מידי פעם אך לא להתעמק . בשביל מה ? על מה ? אין על מה , אין צורך ואין כוח.. יש לי אמונה באלוהים ? זה מספיק לא צריך ליותר..

אדם יכול לחיות עם עלוקות , ולשאת אותם על היידיים כל החיים שלו בלי לאבד צלם אנוש , הוא ימות והם עוד דבוקים בו עד הקבר . הוא יעביר אותם בלי ספק לילדים שלו והילדים יעבירו את זה הלאה.. ומכאן אני אומר כבוד הרב , שהעלוקות הם סרטניים , הספקות הם תאים סרטניים שמתרבים לאט לאט בלי להרגיש , הם לא פוגעים באמונה ישירות וזאת דווקא הבעיה שלהם כי לא ניתן למשש אותם לאתר את פגיעתם הישירה , הם לא טיל שפוגע ישירות , הם טיל רצחני לטווח ארוך , לדורי דורות .

בזמננו כבוד הרב , בשנת אלפיים ואחד קל יותר להאמין בבורא . למרות כל הטלביזיות הסרטים והחופשייות של הדור , דווקא קל יותר להאמין .
המדע כבוד הרב , עוזר לאמונה או אם תרצה נקרא לו חיזוק וממדרגה ראשונה . הוא מגיע ישירות אל החלק שיש לאדם שליטה עליו ומדבר אליו ישירות מבלי שום תיווך : יש לו דלת פתוחה אצל ההגיון האנושי .
ההוכחה לזו היא לא הפרופסורים שמאמינים באלוהים גם לא אנשי הרוח שחוזרים בתשובה , ההוכחה היא בעולם , בעולם כולו . אינני היסטוריון גם אינני סטטיסטיקאי , אך אני בטוח שישנם - ייחסית - היום על כדור הארץ אנשים שמאמינים באלוהים הרבה מאשר בזמן אברהם אבינו או משה רבינו .
יסלח לי כבוד הרב , אך אני לא מדבר כאן רק על היהדות . אני מדבר על השכנים שלנו אני מדבר על המטבע הדומיננטי בימינו שעל כל שטר ושטר שלו כתוב : אנו מאמינים באלוהים . אינני נכנס כאן להשוואה חלילה , אך הם , ובאיזה שהוא מקום , מאמינים כמונו וכמו המוסלימים באלוהינו היחיד שבשמיים , ואני לא מאמין שזו סתם סיסמה פוליטית שמישהו החליט שכדאי שתתנוסס לה מעל כל שטר .. היא נמצאת שם יותר מדאי זמן .

בזמן אבותינו כבוד הרב , לא ראו תחת המיקרוסקופ את כדורייות הדם הלבנות , איך הן מתאספות ותוקפות , ממש תוקפות את החיידק , כל חיידק שנכנס לגוף בלי רשות , מתאספות סביבו בכמוייות מחסלות אותו והולכות לישון אח"כ או לטייל להן בגוף כאילו כלום קרה !

עם כל ההשפעה של כל מיני אמונות ודתות טפלות שצצו בעולם , אך האדם היום חשוף יותר להבנת עוצמת הבריאה מאשר בזמן אבותינו .
האדם הגיע לירח ועוד יגיע ליעדים הרבה יותר רחוקים . הוא ראה את כדור הארץ היפה מהחלל והצליח לחשב / להבין , שאם הכדור הזה היה קצת יותר רחוק או קצת יותר קרוב לשמש , לא היה ניתן לחיות עליו . רק במיקום הזה המדוייק רק באטמוספרה הזו רק באלפי תנאים אחרים ניתן לחיות על כדור הארץ . האדם היום נחשף מאי-פעם לסדר המפליא הזה , שגם אם ישנם עדיין פה ושם קולות שמסבירים שזה הטבע.. האיבולוציה .. הרי קולות אלו הולכים ונחלשים כי בסופו של דבר , ההגיון כנראה הולך ומתפתח באותו קצב של התפתחות האדם .

ישנה עוד תופעה כבוד הרב , שניתן גם להבחין בה בימינו , כי היא כמעט מאפיינת את דורינו , תופעה זו דווקא מנוגדת לתופעת ההבנה לעוצמת הבריאה והחשיפה לאמונה , אך האחת חייה לצד השנייה בהרמוניה תמוהה , כאילו והיה בינהן הסכם סמוי : תני לחיות ואתן לך לחיות .
גם אם קשה להגדיר תופעה זו , ולצורך העניין , אקרא לה קלילות . הכל היום קליל כזה . אפילו השירים כבוד הרב הם רחוקים באלף שנה מפעם , הם רחוקים אלף שנה אפילו מהשירים שמלפני רק עשרים שנה ! אינני יודע ( אין לי תלונה על זה.. ) אם שמעת פעם את המושג " פופ - רוק " שהיום הוא המוביל במוזיקה הבינלאומית , וגם אם אשים לנגד עיני : " על טעם ועל ריח ".. , הרי המסקנה הייחידה שניתן להבחין בה משיר כזה היא : הקלילות . מהיר כזה קליל כזה.. אין סימן אין רמז לעומק .. הכסף היום הוא קליל - לעשות אותו , הדרכים הביזבוז .. הכל מתאפיין היום בקליל - מהיר . רק שיהייה מהר וקל . הייחסים בין אישיים , הקלות שבהחלטה , בינו לבינה .. הקלילות שבעניין .. הכל מהר וקל , אפילו יש היום אוכל מהיר והוא זה ששולט בעולם כבוד הרב .

ישנם הרבה סיסמאות לתופעה הזו , וחכמים ממני כבר הבחינו בה מזמן והדביקו לה כינויים : התפוררות . התפוררות מבפנים מבחוץ . שקע באמונה . תהום תרבותי . ואם נתמקד בעמינו הקטן ובארצו , אזי הכינוי שבראש המצעד הוא כמובן : התפוררות היהדות . אני טוען כבוד הרב , שהכינוי הכללי הזה לתופעה הכללית המורגשת באמת , הוא לא נכון בלשון המעטה , והוא בחזקת הדחקה עד רמאות . לא יותר ולא פחות .

תופעה : אם כבר אני יהודי מאמין באלוהים , רוצה להמשיך להאמין באלוהים ולהיות יהודי וברצוני שגם הילדים שלי יהייו יהודים , אזי תנו לי לגייר את האישה שאהבתי מהר !! בבקשה , מה אני מבקש ? מה אתם נגד זה שאני יהודי אני מאמין ועובדה שאני רוצה בילדים יהודיים ?! מדוע אתם נגד זה ! ונשאלת השאלה באותו עניין : אם הגייור האורטודוקסי היה מהיר ( ואני לא מתכוון בזאת להמליץ שיהייה מהיר ) איפה כל העם היהודי היה מגייר את נשותיו ? בירושלים או במיאמי ? אני בטוח שהייו מעדיפים לבוא איתן לירושלים , גם אם הם חיים בתוך מיאמי , ומסיבה פשוטה ואמיתית : כן . הם כנים . הם מאמינים באלוהים . הם יהודים גם בנפשם , ולכן הם הייו מעדיפים שהגייור הזה יהייה באמת כהלכה כפי שאמונתם האמיתית מנחה אותם , אחרת לא היה איכפת להם הגייור בכלל , רפורמי או אחר , אחרת לא היה איכפת להם ההכרה בגייור הרפורמי גם לא הייו מקימים עולמות למענה . הכרה זו היא לא שאלה של כבוד של מי ניצח את מי , זו שאלה של אמונה . והם הם דווקא שמחזיקים במקרה הזה ולצורך המקרה הזה בלפיד האמונה . הם רוצים לשמר את אמונתם ותת המודע שלהם לא נותן להם מנוחה . יש בהם משהו שמושך בחוזקה לכיוון הפנימי לאמונה שבאמת ובתמים הם מחזיקים בה , ויש בהם עוד משהו שמושך בכוח לצד השני לכיוון ההפוך . מושך בכל הכוח . אין להם שליטה עליו כי הם לא יודעים להגדיר אותו . הם מבולבלים ובצדק . אני מצדיק אותם אני מבין את בילבולם . הם למעשה הייחידים בחתך העם היהודי שנדרש להתמודד עם הבילבול הזה ומסיבה מקרית של ממש . פיתאום נפל עליו דבר שאומר לו בלי התראה מוקדמת : אתה חייב להוריד מעליך את כל העלוקות / הספקות והמשקעים שלהם , לגייר את אהובתך כהלכה , אחרת כל הקייום היהודי שלך בסכנה . אחרת בינך בשרך הוא לא יהודי : רק לפני רגע רק לפני חודש , הוא היה יהודי בן יהודי , אף אחד לא הפריע לו , הוא האמין באלוהים ואף אחד לא הפריע לו , הוא חי את היהדות הבינונית על כל העלוקות שהייו עליו שחי איתם בשלום , וגם היהדות חייה איתו בשלום . ופיתאום זורק הרופא המומחה את השאלה לפציינט חולני סופני בסרטן : ולמה יש לך כרס ?! זה לא טוב אתה חייב להוריד אותו !!! אתה לא יכול להחליף את השדר את התדר במליון קילווואט בבת אחת ! אך מיודעינו שרוצה לגייר את אהובתו מתבקש לעשות זאת , אחרת כל השלווה שהייתה לו היא בסכנה ! אחרת , היהדות שחי איתה בשלום עד עכשיו בלי לשאול הרבה שאלות היא בסכנה !
אינני מזדהה עם האיש הזה כבוד הרב , גם אינני חס עליו , שיילך לכל הרוחות - חסרות בנות יהודייות ?! אך אני מבין את מה שמתחולל בתוכו אני מבין את המכניזם הזה שהוא הוא אותו מכניזם אצל חתך גדול בעם היהודי , אצל החילוניים והמסורתיים וגם חלק לא מבוטל של הדתיים . ההבדל הוא שאצלו זה פעיל ובמיקרה הופעל בגלל תקלה טכנית בלתי צפוייה בגלל סיטואציה מסויימת שנקלע אליה , ואצל האחרים - השאר : המכניזם הזה לא פעיל . רדום אך קיים .

אני כותב את זה וליבי רועד אך ידי בשום פנים רועדת !

אני חושש כבוד הרב , שאני מדבר על חתך משמעותי שמתקרב לספרות האחרונות של מאה האחוז ! אני מדבר על היהדות כבוד הרב . על בעיה אמיתית פיזית לא דמיונית על תופעה שמתחוללת כאן ועכשיו . אין לאף אחד שליטה עליה אין לאף אחד מושג על ממדיה לאן הגיעה מהו מקורה ולאן היא חותרת !
העלוקות כבוד הרב , אני מדבר על העלוקות , אני מדבר על התופעה הזאת . הרחבה ביותר והסמוייה ביותר . אני מדבר על העלוקות על המנגנון של ההדחקה ועוד הדחקה ועוד הדחקה , פעם קראו למנגנון הזה : הבהרת הספק , והיום אין לו שם , עד כדי כך , הוא לא מוכר . אני קורא לו עלוקות ואני יכול לקרוא לו גם עלי .. החשוב הוא איך פועל המנגנון הזה :
אני מקבל שדר לא ברור , הוא נקלט במוח שלי , והוא מסווג אותו לפי דרגת חשיבותו , אך משאיר אותו פתוח כי הוא עוד לא ברור , עוד לא נפתר , ובתור שכזה גם מתייק אותו , מאחסן אותו אי-שם בחלק של השיעורים הפתוחים שעוד צריך לעבוד עליהם , פתוחים שעוד לא נפתרו . וזו הבעיה . אין לך שליטה על זה , אתה לא יכול למחוק קובץ מסויים ולהשאיר אחר , המוח לא נשמע להוראות כאלו , אם תרצה או לא הוא מאחסן ומאחסן קובץ מעל קובץ ואני מדבר על אלו הלא פתורים , הפתוחים , שצריך עוד לעבוד עליהם.. עד שמגיעים קבצים אלה לכמות כזו לדרגה כזו שהמוח כבר יודע שלא יכול להתמודד איתם , שאין אפשרות לפתור אותם , את כולם , והוא משלים עם זה . כאן , הנקודה הזו היא נקודת השיא שבד"כ מסמלת את ה"אין חזור" את הייאוש האמיתי את ההשלמה המושלמת , את הניכור למציאות ואת האדישות כלפי הכל . כאן כבר לא שואלים שאלות וגם אם פעם התעניינו שאלו הקדישו קצת מחשבה , בנקודה הזאת המוח כבר פוטר אותם מכל זה כאמצעי הגנה לבל יתפוצץ לבל יתפרק . מה שמעניין בכל התהליך הזה , שגם בהגיענו לנקודה הזו , מוחנו לא מפסיק לאסוף עוד קבצים ולאחסן עוד ועוד שאלות פתוחות ובסדר מפליא . מדוע , לשם מה , מה ההגיון !? לא מובן אך זה קיים .

לנקודה הזו , יכול להגיע האדם בכל גיל בכל מצב ובכל תקופה , יכול להגיע אליה גם בגיל רך , תלוי בכמות הקבצים מהסוג הזה שנאספו במוחו , שנחשף להם .

הנקודה הזו כבוד הרב , העלוקה הזו השאלות הפתוחות האלה , אין להם שום קשר לאמונה . הנקודה הזו ולמרבה האירוניה אין לה קשר ישיר לאמונה הבסיסית המהותית העקרונית הגולמית , אך כן וכן יכולה להשפיע על הדירוג ההוא שאברהם אבינו קיבל עליו בזמנו עשר על עשר . אין ספק שגם אם חלילה לא היה עובר את המבחן ההוא , לא היתה נשללת ממנו החזקה על האמונה הבסיסית , אך כן , הצייון היה משתנה . כן יכל לשאוף גם לאפס , ואפילו אברהם אבינו הגיע לדרגה כזו של ספק אצל הבורא הכל יכול , והיה עליו להבחן עליה .

נדמה לי כבוד הרב , שאם אחזור לנקודה ההיא של הספקות ועלוקות .. אוכל להסביר מדוע לא אמורה לעניין אותי פרשת דרעי למשל , ומדוע כן צריכה לעניין אותי ולא כדאי להשאיר שום ספק פתוח . אוכל להסביר מדוע קראתי לפרשת הבן של הרב שעבר את המבחן בשבת כ-"לא דבר גדול , בפרספקטיבה קיומית של כל זמן " ולהסביר במקביל מדוע היא כן פרשה קייומית , והשפיעה ועוד תשפיע ובכל הזמנים .
אוכל להסביר מדוע חשוב כל כך לדעת מתי לקחת את הכדור ההוא אחרי האוכל או לפניו , ובמקביל יש להיות סלחן איתי אם בטעות אקח אותו לא בזמן ..

אני מאמין באמונה שלמה כבוד הרב , שהתורה ידעה שפרשת דרעי יום תבוא ועוד פרשות מסובכות ממנה . אני מאמין באמונה שלמה - ולא רק לצורך העניין - שאנו נמצאים בסרט כתוב מראש עם תסריט מוכן ומוגמר . ניתנה לנו הזכות בלהכנס לסרט הזה גם להשתתף בו . ניתנה לנו עוד זכות אדירה בלהתפרץ לכל קטע בתסריט בכל זמן כל שלב ולשנות בו כראות ענינו . שינוי זה שהחלטנו עליו מרצונינו החופשי , יגרום ליציאתנו המיידית מאותו סרט ולהתחלת סרט אחר באולם קולנוע אחר , סרט שיכול להיות איכותי יותר , או פחות , זה תלוי רק בנו .
בסרט השני שוב , התסריט מוכן מראש והכל כתוב , וגם כאן אנו חופשיים בהחלטותינו . אין סוף להחלטותינו אין סוף לשינויים - אין סוף לתסריטים , רק תבקש . כאן נולדו כבוד הרב עקרונותיה הבסיסיים של הדמוקרטיה שטוענים בעלות עליה במאה הזו ..
מכאן , אני מבין את הנדיבות הלא מוגבלת של הבורא כלפי האדם , שאיפשר לו לשנות ולהשתנות מכל מקום בכל מצב . גם אם הוא נמצא בתחתית לא הכל אבוד , שום דבר לא אבוד . וזה טוב . זה נדיב . זה מעניק תיקווה . אולי זה מסביר את העובדה התמוהה מדוע בכל זאת לא מפסיק מוחינו לאסוף ולתייק קבצים ושאלות פתוחות , אף על פי שמגיע לנקודה ההיא בה מפסיק האדם להתייחס לשאלות אלה ולשדר מנקודה זו ואילך רק מצוקה ואדישות .

אני מגיע למסקנה הזו בדיעבד . כן . ניתן לפתוח כל קובץ לא ברור , ללמוד אותו ולפענח אותו . ניתן לפתוח את הקובץ האפל ביותר , אפל כבוד הרב , זה לא רע או רע מאוד , זה דבר שמזמין ספקות . זה דבר לא ברור לכל . זה דבר שבהחלט יכול להיות טוב מיסודו או טוב בכוונותיו או טוב שהוא כך או כל סוג של טוב , אך כל עוד והספקות סובבים אותו הוא אפל ובגבול השפל והלא רצוי , עד שיוסרו כל הספקות סביבו , עד לבודדו מכל ספקותיו , ולהשאירו יחיד במגרש , רק אז נוכל לקרוא לו בשמו .

אני מזמין אותך כבוד הרב , לזכות ולצמצם את הנזקים עוד בדורך . לפתוח את כל הנושאים שהספקות רוקדים סביבם , ולעשות מצוות ביעור ספקות אלו , עוד בדורינו , עוד בדורך .

הבעיה היא לא האמונה כבוד הרב . רוב העולם כבר מאמין באלוהים . זו תופעה מבורכת ודווקא הולכת ומתרחבת .
הבעיה היא לא המיקווה ולא חילול שבת ולא הטלביזיות או התיקשורת , התועבה לא באה משם , וזו הטעות האופטית של עצב הראייה האנושי .
הבעיה היא שבקור רוח הבאנו את האדם לזירת הפשע , העמדנו אותו בידייוק בעמדת הרצח , שמנו בידו אקדח טעון , וגם לימדנו אותו להשתמש בו ובמיומנות , ואחרי שנודע לנו על מעשה הרצח הנתעב שעשה , שפטנו אותו וביצענו בו גזר מוות , וביערנו הרע מקירבנו , במצח נחושה , ובקור רוח .

הבעיה היא השקר כבוד הרב . השקר ככתבו וכלשונו . התורה ידעה וציפתה שזו תהייה המחלה העיקרית שאנו עוד נסבול ממנה ולדורי דורות . ולכן היא הקדימה ולימדה אותנו לא לשקר . לימדה אותנו גם איך לעשות את זה . נתנה לנו דוגמא ועוד דוגמא ועוד דוגמא וכמעט פגעה באינטלגנציה שלנו אך היא ידעה עם מי יש לה עסק ! עם קשה עורף אנחנו !

למה הכוונה בספקות ועלוקות ושקר ואמת ! דוגמא וחייה :

אתמול ביום שני קראתי את הכתבה הראשית ב-שבע ימים שהתפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי האחד עשרה במאי, אלפיים ואחד . כתבה מעל לעשרים עמודים , ארוכה ביותר על בחור אחד ושמו גלעד . גלעד , חייל בצה"ל , וכרגע הוא אזרח , במונולוג עצמי על תקופת שהותו בהר הקללות "הבופור" בלבנון . הוא מדבר על שרותו הצבאי עם הצוות שלו בבופור . עד כמה שזה קשה.. דברים אנושיים רגשות אנושייות מיד ראשונה .
הוא איבד חבר ועוד חבר ועוד אחד שהלכה לו היד בנוכחותו , פשוט נותקה ממקומה . הוא אומר את המשפט הבא :
" אני בן עשרים ואחד , תפסתי גופה של חבר בידיים בלי הראש כי הראש עף ממקומו ולא מצאנו אותו , ואני חושב שבסופו של דבר , אני לא החייל הייחיד בן עשרים ואחד בצה"ל שתופס בידיו גופה של חבר בלי ראש " . גלעד הוא בחור יהודי לאימא יהודייה .
ושוב אחזור על המשפט האחרון שבעים פעם : גלעד הוא יהודי כשר .

והשאלה היא מה עושה גלעד עם הספקות / העלוקות שלו ? מתי יגיע לנקודה ההיא - אם זכורה לך כבוד הרב - נקודת ה"אין חזור" נקודת ההשלמה , נקודת האדישות . העלוקה !

ספק מס' אחד : הנטל רק עלי , והדתיים מנצלים אותי ואת הדת שלי , היהודית .
מה עושים היום גדולי התורה , להסרת הספק מהבחור הזה !
איזה דין וחשבון יתנו ובבוא היום , בפני בורא עולם , לגבי הבחור היהודי הזה גלעד ?
ונא לא לטעות , בדין וחשבון שעומדים לתת בפני בורא עולם , הוא לא מדבר על שאלת הנטל של גלעד ולמה הוא נשא בו לבד , הוא מדבר , הדין וחשבון , על הספקות שהתפתחו לתאים סרטניים בגלעד , ומה הם , גדולי התורה , עשו בנידון !

הבעיה כבוד הרב , שגלעד לא שואל את השאלה הזאת . חיפשתי בכל עשרים העמודים של המונולוג שאלה כזאת , של למה אני כן והחרדים לא , ולא מצאתי , לא מצאתי אפילו ברמז , אך כן מצאתי משהו דומה : הוא מקנה ושונה את הג'ובניקים בקריה ששותים קפה כל היום !
מכאן אני מסיק , שהוא כבר עבר את הנקודה השחורה ההיא , הוא כבר לא ישאל שאלות ולא ייעניין אותו כל זה .. הוא לא ילך להפגין מול איזה ישיבה אחרי שישתחרר : למה אני כן ואתם לא? הוא ייסע ישר אחרי הבקו"מ למזרח הרחוק לנקות את הראש . הוא כבר מקרה אבוד .
הוא מקרה אבוד כבוד הרב .

אנא כבוד הרב , הסר ממני אם בכוחך את עול הספק . אני אשאל את אותה השאלה שמוסתרת בתת המודע של גלעד , ושכבר לא שואלים אותה מחמת ההתיישנות : מדוע יהודה , הבחור החרדי , לא ישתתף בנטל של ההגנה , אם הוא חי באותה מדינה , אוכל מאותו לחם , ושותה מאותו כוס מים ?
ואני אוסיף עוד שאלה : ואם יהודה , הבחור החרדי , יתגייס לצבא , מי יישא אז עליו את עול התורה והתלמוד ?

ברור לי כבוד הרב , שהתשובה לשאלה הראשונה , היא אותו נוסח של השאלה השנייה . ונוסח זה בפני עצמו , פותח עוד ערוץ חדש של ספק : וכי מדובר כאן בכל החיים ? בכל הגילאים , לכל האנשים ?
לא כבוד הרב . לא מדובר בשרות קבע לכל החיים . כולם יודעים כולל גלעד ויהודה שמדובר רק בשלוש שנים של שרות , שאחריהם יכול יהודה לחזור ללימודיו התורניים . ולבטח שום גלעד לא יכול לטעון לעולם מדוע אני משרת בקבע את המדינה ויהודה לא ! כי קבע זה עבודה , זה לא שרות .
אזי מה הבעיה ?

עוד דוגמא של ספק של סתירה של עלוקה :
ומה עם המוסר של פיקוח נפש ?

הרי אם לא נגן על ביתינו ( ואני לא אומר מולדתינו בשביל לא להתפס לקטנות ) האויבים יבואו ויהרגו אותנו ! אם אתה מוצא איזה שהיא גוזמה במשפט האחרון , אני מזמין אותך לקרוא את הכתבה ב-שבע ימים של גלעד . באותה כתבה נזכר שמו של בחור בשם נועם ברנע שנהרג מת בשביל המוסר הזה פיקוח נפש , הוא הלך פשוט אל מותו ביודעו שהוא עלול למות , נועם מת וגלעד שהיה במרחק של מטר ממנו נשאר חי .
הם הלכו בשביל להוציא מוקשים שתקעו שמה המחבלים בדרך אל הבופור . זה היה רק לפני שנה , בשנה שעברה .

עכשיו , היתכן שהבעיה היא שהצבא הוא חילוני , יש שמה חיילות , הפקרות .. היתכן שהבעיה היא הפחד והחשש לשלומם הנפשי והרוחני של הדתיים וכל מי שתורתו אמונתו חייב להייות בריא בנפשו ברוחו ובנשמתו ? האם אתה בורא עולם כבוד הרב ? האם אנשי הדת של דורינו ומועצות החכמים קיבלו על עצמם את עול התיכנון של העולם ? אינני יוסי שריד כבוד הרב ולא התכוונתי לפגוע ואבקש את מחילתך וסליחתך , אני גם לא תיכננתי להגיע לנקודה הזו , אך אינני מרשה לעצמי להפסיק כאן , דווקא כאן , ולכן אבקש את סליחתך , גם אצפה לה מתוך עצם המחשבה על ההמשך לנקודה זו .

בורא עולם הוא אחד כבוד הרב . הוא המתכנן הייחיד של עולמו , וקטונו אנו בלהתערב בתיכנון רחב הקף זה .

ישנה אמת אחת כבוד הרב : אתה צריך להגן על ביתך .

עוד אמת שנייה כבוד הרב : לא צריכים לעשות את זה במקומך .

ועוד אמת חשובה מכולם : אסור להשאיר ספק בכל לב לגבי שתי השאלות לעיל , מחמת חילול שם השם .

כן כבוד הרב . גם אם היתה פסיקה של גדול פוסקי התורה , והיא בפרוש אוסרת על איש דתי לשרת בצבא , אני הייתי עומד רועד וזקוף בפני הקדוש ברוך הוא , ומבקש ממנו ביטול פסיקה זו , ולו בשביל אחדות עמי , ולו בשביל להסיר ספק אחד מליבו של יהודי אחד .
ולו בשביל להסיר ספק מליבם של שני יהודים ..
אשתחווה לפניו ואומר : אלוהי , זהו מצב עמי היום ולמענו גם למען אחדותו אבקש את זה , אינני יודע ועקב זה מה יוליד המחר אך אתה הוא בורא עולם , עולם היום ועולם המחר .

----------------------עד כאן החלק הלפני אחרון של המכתב.-----------------------

To Harav Ovadia Yosef ( last part )

Subject: To Harav Ovadia Yosef ( last part )

... כבוד הרב , מדוע לא נשמע קולך הברור והחזק בפרשת אריה דרעי ?
אם הוא זכאי , אזי משמעות הדבר שנפש טהורה אב למשפחה ואיש יהודי נזרק מאחורי הסורגים על לא עוול בכפו . קול זעקה צריך להשמיע . מחובתך להשמיע . כי העניים נשואות אליך כבוד הרב . ואם זה יוביל למהפכה של ממש במדינת ישראל , אז שיוביל . זהו רצונו של הקב"ה . עלינו לומר את האמת , והשלך על אלוהים , סמוך עליו .
תומר את האמת ואל תחשוש למה שיבוא בעקבותיה , הוא הוא אלוהים שידאג לזה , אסור לנו לפקפק אפילו ברמז , חובה עלינו להראות את זה , חובה עלינו לא להשאיר ספק לזה , בליבם של האחרים .

ואם הוא אשם , ואני מדבר על העניין האישי לא הציבורי , אם בתיק האישי הוא אשם , גם קול ברור וצלול צריך להשמיע , מבלי להשאיר מקום לספק שבספקות . חילול השם הוא אם לא ייעשה כך . קידוש השם הוא אם תבטח בה' ותומר בגלוי את האמת .

ואל תומר אין זה מתפקידי ועבודתי להבין ולהכריע במצב . לא כבוד הרב . זו עבודתך וזה תפקידך . כי העניים נשואות אליך . ואם למען זה צריך לעיין ולקרוא באלפי עמודי פרוטוקול ראייות והוכחות , אזי זוהי התורה בכבודה ובעצמה .

חילול השם הוא להשאיר את המצב במתכונתו הנוכחית , כאשר אתה יוצא ונכנס לדרעי או נכנס ויוצא מדרעי , כאשר צריך ללמוד מחכמי הפוליטיקה , את רזי ההכרזות שיוצאות מפיך בנוגע לנושא , וזה נתון תלוי ומשתנה , לפי המצב של אנשי דרעי בש"ס , של אנשי ישי בש"ס , או במצב הפוליטי בכלל של ש"ס בממשלה , בציבור או בכנסת . אנא כבוד הרב , סלח לי על הערה זו : מצב זה הוא רחוק מקידוש השם ברבים .

אתה אחד מחשובי הפוסקים בדורינו . אתה פוסק כבוד הרב . וכאן נדרשת פסיקתך כבוד הרב , כי הנושא הזה פורסם דיו , הוא עלה לכותרות , וגם האיש הוא מפורסם והוא לא סתם איש בש"ס , ש"ס שאתה מנהיגה , והאחרייות כלפי שמיים וארץ מוטלת עליך , שאתה מרצונך לקחת על עצמך .

אנא כתוב פסיקה ואפילו בלשונם , וככתבם , קח בחשבון את כל הראייות הניגלות והניסתרות , וצא בפסיקתך לעולם . פסיקה רחבה מנוסחת ובלשונם , ביכולתה להסיר אלפי ספיקות ועלוקות , מלב רבבות יהודים , יהודים באשר הם .

תורתינו הקדושה עזרה לנו , כאשר פטרה אותנו משיקול הדעת באמירת האמת . היא הורידה מעלינו בזאת , את כל עול האחרייות שמוטל על כתפינו , לגבי מה שיהייה היום ובמיוחד מחר , עקב אמירת האמת .

אל תחשוש בן אדם , תומר את האמת ואל תחשוש . תומר אותה במלואה , אל תהסס באומרה , ואל תגמגם באמירתה .

אל תחשוש באמירתה כי מה יהייה מחר .. אלוהינו הוא המתכנן של מחר . אלוהינו הוא האחראי על המחר . וכטוב בעיניו יעשה .

כבוד הרב , אני זקוק לברכתך , אנא תואיל בטובך לברכיני : שמי אברהם בן שרה .

חתימה / אלברט שבות

------------------------ סוף המכתב -------------------------
אני יכול להבין למה עובדיה לא ענה 45989
אני יכול להבין למה עובדיה לא ענה 46020
נו ליאור , אני ממתין לתשובתך על גחלים ..

בחיאת ליאור , תן כבר את האבחנה !
אין לך מושג מה לא עשיתי ע"מ להגיע לתשובה !

דחילק ליאור , אל תשאיר אותי במתח .. בשיא הרצינות !
אני מצטער, ישנתי 46032
ראשית יש להבהיר כי הדיאגנוזה המיוחלת באה מצדו של צעיר שטרם מלאו לו עשרים, שלא טרח לקרוא את כל המלל ששלחת לכבוד הרב, ונוהג לכתוב בצורה בלתי מובנת עוד יותר. יש כאן כמה ברי-סמכא לכתיבה שידעו ודאי למסור לך ביקורת עניינית יותר.

בכל אופן, לו אני הייתי במקומו של הרב, ולא הייתי משועמם במיוחד עם קבלת המכתב, לא הייתי טורח לקרוא את מכתבך הארוך למכביר. מילא אם הייתי מבין מפתיחת המכתב מדוע יתרתו הארכנית נחוצה, אך לגמוע סתם עמודים על גבי עמודים של סיפורי ילדות והנמקות לא ענייניות, זה לא בשבילי, גם לא כרב.

מן המעט שניסיתי להבין ממכתבך, עולה קריאה לקבוע פומבית אם דרעי זכאי או אשם, תקן אותי אם אני טועה. דומני שלקראת הרשעתו של דרעי פורסם ברבים כי דרעי זכאי בדין-תורה, כלומר הרב יוסף יצא בגילוי-דעת פומבי הקובע כי דרעי חף מפשע. אם אני טועה אך זו היתה כוונתך, הרי שלאור שחרורו הקרב של הנ''ל, מאמר בנושא באייל יכול להיות נחמד. מאמרים שולחים לעורך, הידוע בכישוריו לאבד מסמכים, אך חף מכוונות זדון.

זהו.
(אם תגובתך היתה צינית אתה מוזמן להתעלם)
ולאחר שקראתי את מכתבך במלואו 46077
אבקש לחזור בי מן ההשוואה בין כתיבתך שלך לזו שלי. מכתבך ארוך אך נהיר, ואין זה מתפקידי לחלק ציונים לכתיבתך מבלי שהתבקשתי לכך.

דומני שהדיון בעין האנושית אינו רלבנטי לדיון על דרעי, וניתן היה להשמיטו מבלי לפגום באותנטיות של המכתב. טל כבר ציין את 'השען העיוור' בו מנתח דאוקינס בפרטנות מייגעת את מופלאות העין האנושית ואופן התפתחותה בתהליך האבולוציה המוכר לנו. לא מובן לי מדוע אתה מעמיד את עמדת היהדות כמנוגדת לתורת האבולוציה. אדם יכול לקבל על עצמו עול תורה ומצוות ובו-בזמן להחזיק בתורת האבולוציה, ולראיה - יש פרופסורים דתיים לביולוגיה. בכל אופן, אתה מוזמן לעיין בדיון באייל תחת מאמרו של ד"ר הושע אבינתן (1), אשר טען כי לא יתכן כי החיים התפתחו באקראי. בעקבותיו פרסמתי מאמר (2) השולל את מסקנותיו של ד"ר אבינתן ואחרים, ומנסה לברר מדוע יש יהודים המנסים לצאת בשם היהדות נגד ממצאי המדע המודרני, למרות שאין סתירה בין היהדות למדע.

כל טוב.

(1) החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי?http://haayal.co.il/story.php3?id=425

(2) הבורחים תרשישה http://haayal.co.il/story.php3?id=468
אני מצטער, ישנתי 46109
ליאור ה"טרם מלאו לו עשרים" ובהנחה שאכן טרם :
אתה יכול להיות כל דבר ליאור . אתה יכול להיות פיסיקאי אסטרונאוט רופא פילוסוף , אתה יודע מה ? אתה יכול להיות אפילו אדם ישנוני וישנו , תתפלא , מקצוע כזה , רק דבר אחד אתה לא יכול להיות : ש ו פ ט ! בחיים לא תוכל להיות שופט ליאור , מה לעשות ! תוריד את המקצוע הזה מהרשימה העתידית שלך , אם היה לך בכיוון כוונות .
בטח שתגובתי (הראשונה) היתה צינית , ואתה עשית לי את היום כאשר היגבת על תגובתי "הצינית" .. ומאידך , חרצת את גורלך סופית ובמו ידך ( בזה שלא תהיה בחיים שופט ! )

עכשיו , הנחתי הכמעט וודאית היא , שתגובתך לנאמר תהייה לא פחות עסיסית משלי , לפי מיטב המסורת שמציעה העברית החדישה ( אתם מכירים : "...ציה" ו".....ציה" ונא לא לקפח את ה"..ציה" ..etc ) , משהו שלא משתמע לשני פנים , מעין : ידידי מר שבות , זו לא צורה מתורבתת לקבלת ביקורת , כל ביקורת , מכל סוג שהוא כולל מה שלא מוצא חן בעניך ! אנא ממך אלברט , למד לחיות עם מי שלא מסכים איתך .. לפחות ככה זה אצלינו באייל , אתה מוזמן לקבל את תרבותינו "השיחתית" , או לא ! _ או בלשון קצת פחות מתורבתת : קבל נא הבעסה בסבבה !

נכון ליאור ? נכון גנבתי לך את המילים מעל הלשון ? ( או שאומרים מתוך הפה ? ) .
וסליחה באמת ליאור , שאני מדבר בשימך מבלי להשתמש , תנכי מעפן שכמוני , בשום מילת ...ציה ! אל תגידו לי שטל כהן גם קורא את זה ! זה מה שחסר לי ..

חשבתי לסיים בנקודה הזאת את ביקורתי לביקורת , במעין - אני אפגע באינטלגנציה שלך ליאור , אם אפרט לך בנוסף , מדוע אני חושב שאין לייעדך לשופט , ובזאת אוסיף -כאילו- מלח על הפצע..
אך המלח הוא זול ליאור , ולמה לא לפזר ! למה להתקמצן על דבר זול :

אם האורך , אם תרצה האריכות ( בשביל לא להכנס לדברי תועבה בלי כוונה ) אם זה היה "עצם ביקורתית" , אם זה היה כלי ביקורתי לשימוש בכל תחום של ביקורת , דמיין לך כל תחום שתרצה , אזי אבוי ואבוי ואבוי להרבה אנשים יוצרים ממציאים צדיקים עליזים ומה שתרצה.. שנכנסו להסטוריה מדלתה האחורית כגנבים רמאים לכל דבר , כי , אבוי , איך אף אחד לא שם לב לנבזות שבאורך המצאתם , יצירתם ..
ומר גולגר כבר שם לב לאורך , סליחה על הביטוי , מהמבט הראשון ! הצביע עליו וסימן אותו למרות ועל אף הייותו בהליך שינה ,לפי עדותו האישית , אך הוא התעלה על עצמו למרות חולשות הגוף ושלח את ההודעה שמתבייתת על האבחנה בבירור , רגע שנייה לפני שגופו האנושי החלש התמסר טוטאלית לשינה . התיאור הוא לא צייורי ! הוא ממש , אבל ממש ככה .
זה מזכיר לי רבותי את סיפורו של איינשטין איך רשם משוואה/ שורה במחברת רגע לפני שנחר.. לבל תברח לו ..
אגב , אין לי ספק מר גולגר , שיש לך תמיד על יד המיטה , עט ופיסת נייר .

ולמחרת , ליאור , אתה מעיין בפתקך מאתמול ושוטח מעל הבוקר את תורת ה"לו" שלך במלוא תפארתה : לו הייתי הרב , ולו לא הייתי משועמם , ולו .. וכל זה - איזה ביטחון עצמי - ועוד לא קרא או עיין בחומר הארוך , לפי דבריו האישיים , ובשביל הדייוק והאטיקה , אתה קראת חתיכונת מהתחלה , ופיסה מהסוף , ועל סמך זה אני מתבקש על ידך לתקנך , איזו נדיבות , שכל העסק / המכתב / החומר / הבילבול מוח / הוא הצגה חוזרת ומשעשעת של הזוג היפה דרעי יוסף , ולצאת בגילוי דעת פומביביסטי !

אז תן לי לתקן אותך , וכבר נתת לי רשות : אתה טועה חבוב .

ואיזה פלא , איזה נס , שגם אחרי השלב הזה , גם אחרי קריאתך עד המילה האחרונה לחומר המעייף , התוצאה לא משתנית ! העין המקצועית שלך לא מזייפת ! לא תזייף ..

מה שמעניין בכל התהליך הזה , זה שיתוף הפעולה האציל בין טל לליאור . טל אומר מה שמשתמע ממנו , שליאור עשה לו כמעט חצי העבודה . אחוות רעים ! אני מדמיע..

טל כהן : שאלה חבוב : קראתי אתמול באתרכם , באמת תוך כדי דיפדוף ובמקרה אקראי , מאמר על שני מדענים שכתבו ספר שעיקריו , כפי שהובאו במאמר , תומכים כמעט מותאמים להבלים ששטחתי בראייתי לאיבולוציה והפרופסור הסורי שלי . שאלתי השאלתית היא : האם יואיל כהן טל לעיין שוב במאמר הזה לפני הנפת היד המבטלת שרבין ז"ל הוריש , וככל הנראה , לנתיניו ? תעשה את זה טל ?

ובהפוגה הזו , יורשה לי לברר מה עם דובי ! איפה אתה מר עורך ! ביקשתי במה , ואני נמצה כעת בבמה אלטרנטיבית , זו לא במה והלכה למעשה , ואתה יודע את זאת טוב ממני ! וחוץ מזה עד שמגיעים לדף , לתחתית הדף , עד שהדף נטען כי הוא ארוך , (נמאס להגיד סליחה על הביטוי) , עד אז נגמר החשק או הסבלנות ומי כמוך יודע עד כמה אלמנטים אלו חשובים במקרה שלפננו !
העורך הראשי של האייל הקורא , דובי : הכנות , כשלעצמה , אף פעם לא תזיק : יש לי ביצים לבקש ממך את זה , את כל זה , במה ובלגן .. לא בגלל שאני ישראלי חוצפן ! לא כי אני חלבי חמוד , ואפילו לא בגלל נושאי הקרוב ללב המערכת ! מקור הביצים הבייולוגי הוא כלהל"ן :

לפני שהגעתי אליכם , לאייל הקורא , ומתוך סוג הנושא , דת - הרב עובדיה .. הלכתי לאתרים דתיים . מטבע הדברים .
אתר מוכר בתחום בשם "כיפה" נזרקתי ממנו אחרי שניית , ואני לא מגזים : שנייות . ולא באתי עם כמות החומר הזה , חלילה , באתי עם משהו סימלי שיוביל לחומר הזה שפרסמתי כאן באתרכם במלואו , וציפיתי בטבעייות להעלמותו למחרת .. ובמקום זה ראיתי כאן שתי תגובות .. אומנם הותקפתי היתקפתי .. אך להבדיל מליון הבדלות .. בינכם "הכופרים" לבינם "המאמינים".. ! ואני לא מדבר על צורת הוויכוח , על תרבות הוויכוח , אני מדבר על הוויכוח ! עצמו ! לא פחות גם לא יותר !
נשלח לי בשבוע שעבר ווירוס שחיבל לי הרבה , ואני יכול להניח באדיבותם של מי ..
ישנו אתר עממי ומאוד ב"מודה" עכשיו של גדול המחזירים בתשובה , הרב אמנון יצחק , שם הגיעו איתי לשיאים , לא שיא אחד . אחד השיאים הוא הודעה קולית של הרב בכבודו ובעצמו ששלחו לי בדואר , בה מודיע לי חגיגית שהעניין הוא גדול עליו ואני משתמש ומאיית את המילים שלו . והעניין הוא אותו עניין שמוצג כאן לעיל ! תאר לך הודעה כזו מטל כהן או מליאור שאומרת : תרד מזה .. העניין גדול עלי ! אני לא מתאר לעצמי שאקרא אי-פעם משפט כזה כאן באתר . ולא בגלל שכאן כולם יודעים ומבינים בכל . פשוט כאן ישנו דבר שניקרא :דייון, דיבור , וויכוח , תרבות , ועוד הפעם : דייון . תרבות דייון ! מכאן אני שואף את הכוח שלי דובי , כאן גיליתי את הכוח שלי . חוצפה וביצים לא יהייו בחיים מילות תרבותייות , וגם כאן! אך כאן והפעם ארשה לעצמי להשתמש בהם : דובי , תן במה בבקשה .
ולא דרך אגב , העניין הוא לא פוליטי , שום דחף פוליטי , שום שליחות פוליטית . שום דרעי או "זרם ישי.." , העניין הזה ולמרות הופעתו בקטע האחרון במכתבי , כסיכום לכל "העבודה" ולכל המכתב כפי שנראה על פניו , אך באמת ובתמים כל עניין דרעי במכתבי הוא משני . נקודה . לא שכך הייתי רוצה להציג .. , כך הוא . / א. שבות
באת לקלל ויצאת מברך? 46110
אז רגע, רצית לבקר את שיתוף הפעולה הסמוי בין טל לביני (??) ויצאת מברך על תרבות הדיון באייל? כי אם כן, אשרינו.

בכל אופן, אני אך משועשע מדבריך, מקווה שלא התכוונת להכעיס (:

אם תרצה לדון בענייני עיניים וכו', אתה מוזמן לעיין במאמרים שציינתי. כל טוב.
האריכות המקוצרת, או להיפך 46111
בדרך כלל אני נוהג לפי הכלל של המחזיק במועט וגו' אבל בתוך התשובה הנ"ל אני מוצא את היוצא מהכלל שנחבא תמיד בכל כלל. עכשיו מן הסתם אשוב לקרוא את התגובה המקורית בשלמותה.

בכל אופן, מכיוון שחוצפה היא מלה מקובלת ביותר (אפילו היא נכנסה לשפה האנגלית, כך בעברית יידישאית) אעיר שאפילו גדולי המאריכים שבין האמנים נטו לפתח נושאים ומוטיבים עם ווריאציות שהוסיפו שכבות על הבסיס העקרי. אני מכוון במיוחד למלחין ריכארד וואגנר( אם כי אני חושש שאפילו האופרה המונומנטלית שלו טבעת הניבלונגים על 20 שעותיה תתקשה להתמודד עם 30 הדפים המודפסים של שרשרת מכתביך)

אבל אולי אני טועה וההשוואה צריכה להיות עם המוסיקה המינימליסטית של פיליפ גלאס, כי הרי איינשטיין צמצם את כל תורתו לרגל אחת בת 5 תווים.
האריכות המקוצרת, או להיפך 46132
ווידוי : אינני בקיא כל כך בוואגנר , גלאס , ואני נרדם , מן הסתם , על מוסיקה של אום קולתום , מה לעשות , מאשר על מוסיקה מינימליסטית ואפילו של מיודעינו פיליפ גלאס ..

אבל , ובכל זאת , מעריך אני שלא אבדה בזאת תיקוותינו ! יש עדיין מחנה משותף בינינו - אם רק רוצים :

אתה מכיר את הגששים ? אתה ישראלי ?
ישנו איזה מערכון , לא זכור לי כרגע מתי יצאו בו לאומה , אך אם אתאמץ , אוכל לזכור מי הלחין - סליחה - כתב / חיבר אותו .
מה שכן , זכור לי קטע מהמערכון הזה , שקשור איכשהו לתגובה שלך - ואני אשתמש בו בתיקווה שלא יתבעו אותי הגששים על השגת זכוייות יוצרים :

גברי : זה רעיון !
שייקה : כן . זה רעיון .
פולי (מסכם) : טוב זה גם רעיון , זה רעיון וזה רעיון ..

אתה הבנת את זה בן-יעקב ?
איכזבתיהוך, אלברט? 46138
קפטריה בטבריה
איכזבתיהוך, אלברט? 46147
זה לא שאני מנסה להסיט את הנושא ..
אבל שמעת כבר את "חתונת הדמים" ?
פשוט חובה בן- יעקב ! ומי שלא שמע עדיין את זה ייקנס ! או יישלח לכל הפחות לוואגנר !

לידיעת כל הממונים על הדבר , ולידיעת טל גם ! שייהייה !
איכזבתיהוך, אלברט? 46152
שמעתי ולטעמי התוכניות האחרונות שלהם כבר היו מאולצות ומלאכותיות מה. אני נשאר בקלסיקה שלהם ואקבל בהכנעה את הקנס.

אבל אם הזכרת את חתונת הדמים אני ממליץ לשכור את הסרט של קארלוס סאורה. קבוצת רקדני בלט עורכים חזרה למחזהו של לורקה ותוך כדי כך מעלים גירסא מקפיאת דם בעלת יופי איום.

אני עדיף שנזנח את הנוהל הצבאי ושתשתמש בשמי הפרטי
איכזבתיהוך, אלברט? 46156
אוקה רון ..

מה דעתך רון על התגובה של מר עורך ? אפשר קצת רכילות כאן.. ?

דבר שני ידידי רון , ובתור מתמיד וותיק באתר , אני מניח , מי הוא שנתן לאתר את השם שלו , אתה יודע ? ולמה דווקא האייל הקורא ! למה לא האייל הצודק ? או האייל המתחמם ! ולמה בכלל אייל ! שמעתי , לא מזמן , על משקה שהגיע לארץ והסמל שלו שור ! שור אדום ! ודווקא הצליח המשקה הזה , עד כמה שידוע לי ! ובעליו עשו עליו אללא של כסף !
אז למה לא להעתיק סמל של הצלחה ..! סתם רעיון ..

תעשה לי טובה דובי ולך לישון ! לך למיטה . זה יותר מתאים לך משולחן העורך !
דיון ותרבותי ועמיאת !
הבעיה , דובי , שאתה יכול לזרוק אותי מהדיון , מהאתר !
והבעיה שאקח , אני , את הבעסה בסבבה !
אתה הבנת את זה דובי , או שאצלכם לא יורדים לרמה כזו !
תעשה לי טובה דובי ולך לישון , בטוח אתה נרדם איך שמניח את הראש , ישר , כמו תינוק , בשקט ובשלוות נפש ! הרי עשית את עבודתך נאמנה והראית מי בעל הבית כאן !
לא כמו טל ה"נחנח" ..

גבר אתה אדוני . גבר לעניין .
עורך ראשי ! של אקבר אתר ! מכובד !!

לילה טוב / תשיר לו משהו בן-יעקב לווגנר , שיירדם .. עוד יותר בשקט ..
בסופו של דבר , צריך לאסוף כוח ! למחר ! למנייקים כמוני , אה ?

לילה טוב אדוני העורך .
אשרינו שזכינו לחוצפן חדש. 46157
אשרינו שזכינו לחוצפן חדש. 46161
רואים שאתם מחונכים ! עד כמה השקיעו בכם ..

לא להתחצף ילדים , להיות תרבותיים ! או - תישלחו לוואגנר , בלי חוכמות ! יש כאן תעריף ! יש כאן תרבות !

כנראה , ידידי הזכיין , יש מידי פעם לתרבת את המתורבת ! לעדכן נתונים ! בידיוק כמו הרופאים שחובה עליהם להתעדכן כל תקופה , אחרת יהייו אווט !

תאר לעצמך רופא שמסרב להתעדכן ! על רקע זה שהוא יודע הכל ובלי זייוני מוח !
תאר לעצמך עד כמה , במקרה היפוטטי כזה , יכלנו להיות בסכנה ! עד כמה החברה מסתכנת לפעמים ועומדת לה חסרת אונים , מול טיפוסים כוחניים כאלו .. כדוגמת הרופא ההוא ..

דובי , ישנת כבר חבוב ?!
46163
נראה לי שירדת מהפסים.
אם אי פעם היית עליהם.
לאסף שרעבי 46176
מה אפשר לענות על ההערה שלך אסף ? מה אתה רוצה שאענה !
לילה טוב אסף .
רק בשביל לעדכן אותך 46166
כאן יש חיבה מוזרה לחוצפנים, הם נתפסים כחדשנים.
לעומת זאת יש עוינות מופגנת למרבים בסימני קריאה.
לכן, אם ברצונך להביא את חברי המערכת למפגן פבלובי נוסף של עוינות צוננת, כל שעליך לעשות הוא לחתום כל משפט שני בשלושה סימני קריאה.
מצד שני, חילופי הדברים כאן איבדו מזמן כל גוון ענייני. אם הטיעונים שהעלת במכתבך המנומס יותר למרן בכלל מעניינים אותך, הייתי מציע לחדול כאן את הירידות הטפשיות על חברי המערכת. אלפי אנשים נחשפים להגיגיך אליבא דטל, היית רוצה שיאבדו בך עניין כ"כ מהר? (שלא ינוס לחך מהר כזה שלי)
רק בשביל לעדכן אותך 46189
תגיד לייאור , אז מי קדם למי ,הביצה , התרנגולת , או רוח הקודש ! ( לא יכלתי לוותר על סימן הקריאה ! )

מצד אחד ישנה חיבה מוזרה לחוצפנים לחדשנים.. וראיתי בזה כמעט הזמנה גועלית להתחצפן ע"מ להמשיך להתקיים ..
ותיכף ומייד אתה מאיים על קייומי ( ככה זה עובד אצליכם? ) אם לא אחדול ומייד מהירידות שלי על נסיכי המערכת והחוצפה המתלוות לאקט ה"ירידה" !! ( לא הצלחתי לוותר על הסימן ! גם הפעם ! )

אז תחליט ידידי ! מחד או מאידך !!

אתה חייב להיות עקבי בהצעותיך מר גולגר , גם אם הן , איך לומר , מגונות !!!

ועוד דבר חשוב מבחינתי : הודבק לי הכינוי " חוצפן" בזכותכם , באדיבותכם , או אולי מכוח עליון נסתר !
אך מי אמר שאני ה"חוצפן" ?!

אולי אולי , באמת אולי , אתם ה"חוצפנים" ?? אולי חברי המערכת , בכבודם ובעצמם , הם הם "החוצפנים" , או סליחה על הביטוי , "המנוולים" ?? במקרה הספציפי שלפננו !!

אולי נעמיד את זה להצבעה ? חשאית , בלי שמות ?( אני מתחיל להאמין שישנם אפילו פה , כאלה שחוששים לתחת שלהם .. ) מה אתם אומרים ! הרי נקודות הפתיחה הן לזכותכם .. ישנו פער משמעותי-התחלתי לזכות המערכת ! ממה יכולים לחשוש ?

מה אתם אומרים חבר'ה ?
טוב 46223
אין לי מושג מה אתה רוצה, זה כבר לא כ"כ מעניין אותי. אתה מוזמן להתדיין עם מי שמעוניין להתדיין איתך. להתנצח עם אנשים מבוגרים שמתעקשים לקשקש בצורה לא מובנת עד בוטה נראה טפשי אפילו לי.

יום טוב, מר בחור מפנמה (?).
איכזבתיהוך, אלברט? 46281
או! שאלה רלוונטית! את שם האתר אני המצאתי, בכבודי ובעצמי, ועודני זוכר את אותו רגע של הארה, אחריו הסתובבתי בבסיס בו שירתתי בזמנו וצחקקתי בהיסטריה על ההברקה המצויינה. "אייל קורא", כמובן, על שם המוס, שהוא חיה אהובה עלי ועל קבוצה מסויימת מחברי. איור של מוס (אייל קורא) אפשר למצוא בלוגו שלנו.

אגב, באשר להצעה שהצעת בהמשך הדברים, להצבעה, והשאלה האם מדובר בדמוקרטיה או לא, הריני להבטיח לך שהאייל אינו דמוקרטיה. אני הוא העורך, ואני הוא הקובע מה מתפרסם ומה לא מתפרסם. כמובן שאני נוהג להתייעץ עם אחרים כאשר מתעוררים ספקות, ואינני פוסל מאמר לפני שהתייעצתי עם אדם אחר. בכל אופן, לאחוריים שלי אין נשקפת כל סכנה, לא ממך ולא משכמותך. היחידים שיכולים לפטר אותי הם חברים שלי, ואף כי אני מאמין כי האייל ימשיך לשגשג גם בלעדי (ואולי אף מוטב לו כך), הרי שאני בספק אם העלמותי מהאייל תהיה שלא על דעתי האישית.

אגב, הרי לינק מעניין עבורך: http://www.forum2.org/moose
אדון שבות הבלתי נלאה 82691
החליט לפזר מרכולתו גם בפורום א''צ והצליח להקפיץ למערכת את הפיוזים.
אני מצטער, ישנתי 46148
יצויין רק, אגב, שבתגובתו של מר גולגר אליך לא הסתיימה ולו מילה אחת בתיבות "ציה", כך שאין לי מושג מדוע אתה משלח בו את מילותיה המתעללות. אבל אני סומך עליו שהוא יקח את זה בקלות.

באשר לבמה שביקשת: שלחת לי מכתב בעברית שלא יכולתי לקרוא, מסיבות שטל כהן ציין. כתבתי לך חזרה, וביקשתי שתשלח לי את הטקסט כקובץ וורד, כך שאוכל לקוראו. עד היום, איש משולחי המאמרים לא התקשה במשימה מורכבת זו. שלחת לי עוד מכתב - שוב אותו דבר. אין לי מושג אין, אבל המכתבים שלך הצליחו להגיע לכמעט 400K. אני ממש לא יודע מאיפה. ובכל זאת שוב שלחתי לך מכתב, והבהרתי שאני צריך קובץ מסוג DOC או RTF אם משהו שאני יכול לקרוא. מכתב שלישי כבר לי קיבלתי. במקום זה, קיבלנו כולנו את דבריך כאן.

מספר דברים לי אליך, אם כן: ראשית, בחרת היטב, ידידי. למאמר הזה יש פחות משלושים תגובות. לכן, אין לך על מה להלין על מהירות ההורדה - להוריד את המאמר ואת כל התגובות שקדמו לשלך לוקח פחות זמן מאשר להוריד את התגובה שלך לבדה. הבעיה, אם כן, אינה במאמר.
שנית - מכיוון שהדברים כבר התפרסמו, איזה אינטרס יש לי, כעורך, לפרסמם שוב בעמוד הראשי כמאמר נפרד? אילולא נהגת בפרנואידיות כזו, היית שולח לי את הטקסט כפי שביקשתי, והיינו שוקלים ומחזירים לך תשובה רצינית בנוגע אליו, ואולי(!) אפילו מפרסמים אותו.
שלישית - הטקסט, כפי שצויין, ארוך. לטעמי האישי, הוא גם מייגע להפליא. טל נהנה ממנו. אולי טל היה עורך אותו אם היית שולח אותו אלינו כראוי, ואז הוא היה מתפרסם. אני, אישית, לא הייתי לוקח על עצמי מטלה שכזו. לא משום שהנושא "גדול עלי", אלא משום שהכתיבה מעיקה עלי. אם תרשה לי להפטר מהנימוסין, הכתיבה שלך רצופה בזיוני שכל, סטיות מהנושא, מעקפים אדירים, סיפורים לא רלוונטיים, וזה בלי שקראתי את החלק הרביעי ומרבית החלק החמישי. יצא לי מכל החורים (תגיד, אגב, איך בדיוק "ארוך" זו מילה גסה?). כעורך, לו הייתי נדרש לכך, הייתי מסיר חלקים נכבדים מהטקסט ומשאיר אותו קצר בכשני שלישים, מבלי להפסיד פרודה אחת מהמסר המקורי. אבל, לשמחתי, פטרת אותי מהעול הזה.
רביעית - כעורך, אחת השאלות הראשונות שאני שואל את עצמי כשאני קורא מאמר חדש היא - למה לעזאזל אני רוצה לקרוא את זה? פעמים רבות, לטקסט יש מסר מעניין, אבל בגלל פתיחה לא מוצלחת, הקורא עשוי לפרוש לפני שיגיע לכך. הוא פשוט יאבד עניין. אצלך, אני מאבד עניין מהמשפט הראשון. מה מעניין אותי המכתב שלך לרב עובדיה? גם אותך לא כל כך מעניין לפרסם אותו פה. אתה לא רוצה להתדיין לגביו (על מה להתדיין? על זה שהאמת חשובה?) אותך מעניין לפרסם אותו כדי שיגיע לאוזני הרב עובדיה. עם כל הכבוד לקהל של האייל, אני לא חושב שאנחנו בחירה כל-כך מוצלחת. למה שאני אפרסם מאמר כזה, שאינו פונה אל קוראי האייל, יהיו אשר יהיו, אינו מתעניין בהם ואינו מכוון אליהם, אלא אל אוזניים ספציפיות מאוד? האייל נוצר כדי לאפשר דיון ציבורי בין אנשים בכל מגוון הדעות. איך המכתב שלך מתאים למטרה הזו?
חמישית - אתה לא מספר לעורך שכתב-העת שלו הוא המפלט האחרון שלו, אחרי שפנית לפרסומים "יוקרתיים" כמו חברת ההחזרה בתשובה של אמנון יצחק ושאר אתרים קיקיוניים. זה סתם מעליב.

תהנה מתיאוריית הקונספירציה. נכון. אנחנו רק רוצים לסתום לך את הפה. למעשה, אני מקבל בקשיש מאלי ישי בשביל זה. סוף סוף אוכל לבנות את בית חלומותי לחופי אגם אונטריו.

לילה טוב.
אני מצטער, ישנתי 46190
הצעתי לליאור גולגר , לפני מספר הודעות , הצעה "מגונה" שמדברת על הצבעה משונה ..

מה אתה אומר דובי , נלך על דמוקרטיה ? או שעד כאן .. זה לא בשביל האייל !!

לשיקולך הבונה , מר עורך , אודה .
דע לך 46243
א. כפי שטל אמר, נחשפתי לתגובתך בסיפור ישן זה, בזכות מנגנון ''דיונים מתמשכים''.
ב. אם אני נחשפתי והגבתי, חזקה היא שעוד עשרה נחשפו ולא הגיבו.
ג. לפני שניגשתי לקרוא את מאמרך גללתי עוד למטה וקראתי מלבנים קצרים יותר שכתבת.
ד. בזכותם (בזכות תרבות הדיון הקלוקלת שהפגנת) לא אקרא את מאמרך.
ה. מאחר והאייל הוא אתר בוגר ורציני, אני מאמין שכך ינהגו גם הקוראים האחרים.
ו. כך שהפגנת תרבות דיון באתר זה היא לחלוטין רק לטובתך, כך יתייחסו אליך ויקראו אותך.

(הבהרה - אינני חלק ממערכת האייל, או מקורב לה, רק קורא קבוע)
למען התיעוד . 46779
התגובה להל"ן נשלחה לפני דקות אחדות לליאור גילגר , כתגובה לדבריו (אחרי הודעתי) במאמר על הסקר בשם "מה דעתכם על הארוויזיון".
כן , אני מביא את זה כאן למען התיעוד . אם תרצו : תיעוד התמצית .

מה הכעס הזה ליאור ?
מה חברי .. עמיתי , מבוגרים ? ועלית על החברה שלי ואתה משאיר את ההחלטה למבוגרים !

מה אתם מפלגה ליאור ? מה אתם חברה בעמ ? תגיד לי אתה לא מתבייש ? מה הסיפור כאן לסתום פייות ? כבר מעל ההתחלה אמרתי לכם איך עושים את זה , עוד כשהטון לא עלה ולא ירד.. ( אתה זוכר את הסיפור על אתרי הדתיים ? על "כיפה" .. שזרקו אותי אחרי שנייות .. ) עכשיו : הדבר הייחיד שלא ארשה לך ולשכמותך ולשכמותם ולאף ייצור כל עוד כוחי בי וכל עוד נותרה בי תיקווה כלשהי , הוא : לשחק משחק כפול . אין לי ספק שלא הבנת אך המסר הזה הוא לעמיתיך המבוגרים , שסמכת עליהם שיחליטו בעצמם .. ( חקרים ? שישלחו לי ווירוס ? שיהרסו ליאור ? זאת הכוונה ? הייתי , תאמין לי בסרט הזה )
תתנצל ליאור , ומייד ! אם יש בך עדין טיפה של כישרון לתהות בעצמך בראי . כבוד עצמי ליאור .. תן לעצמך את הכרדיט הזה ..

לעצם העניין : אני מבקש לעצמי במה . כן . והאופן שייצרתי הוא חוקי . פיירי . בתנאים שנוצרו . עכשיו : התשובה לזה מנגד היא מחיקת הדברים . פשוט ללכת ולמחוק . המבוגרים יכולים ללכת ולמחוק . יכולים להגיע במחיקה עד השורש .. שהתחיל כאן רק לפני כמה ימים . ואם זו התשובה שלהם , אזי אני רוצה לראות את זה בעיני ! אני רוצה לראות את הצד הזה ולתעד אותו .
זה סוד העניין ליאור , בתמצית : ישנם אך ורק שני צדדים . שני פנים . ביניהם , בין שני הצדדים / הפנים האלה , ישנו שטח הפקר פרוע שמשחקים בו - עד עכשיו - המבוגרים שלך חופשי על הבר ועושים בו ככל העולה על רוחם . וזה לא פייר ליאור . זה משחק מלוכלך וכפול ליאור . אלו כללי המשחק של מפיה גולגר , ואם כבר אז בואו חברה לקרוא לילד בשמו . בשמו ובשם סבתא שלו ובן דודה שלו.. לא ארשה לאף בן דוד להסתתר . מילה זאת מילה ליאור .
הערה אחרונה בנושא 46793
כרגיל לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד, ככל הנראה היטבת לאבד איזה בורג או שניים, כמו כותבים משכילים ובוגרים ממך בעבר.

לא הבנתי על מה אני אמור להתנצל - על כך שמחיתי על ~עשרים התגובות שפיזרת ברחבי האייל כדי להפנות אותם לשטויות שכתבת כאן? על כך שהצעתי לקוראים האחרים ליידע את מעסיקיך בדבר מעשיך? על כך שציינתי כי יהודי מאמין לא יעשה כדבר הזה בשבת? למען האמת, לא מעניין אותי יותר מה יש לך לומר, והתנצלות על לא כלום לא תקבל. גם התייחסות לא.

מאות אנשים נאלצים לקרוא את ההבלים שאתה מפזר כאן, הפסקת להתייחס לגופו של הדיון שפתחת כאן אחרי תגובה או שתיים ומאז אתה סתם משתין על הקוראים שטורחים להתייחס אליך. ובכן אלברט, חיים שלווים וכל טוב, ממני לא תשמע יותר. אלא אם תחליט שוב לפזר פרומואים מפגרים כשלוליות אחרי הגשם, או-אז צפה לבום עצבני.
נגיד שלום יפה .. 46858
טוב חבר'ה , קיבלתי כבר את התשובה שחיפשתי . ( לא מדובר בתשובת ליאור גולגר .)
היה עלא כיפק . תודה שאירחתם אותי . ניפרד בחייוך קטן :

סמי פוגש את חברו הטוב , רפי , יושב לו ככה בפינה , עם פרצוף תשעה באב .. על הפנים ..

סמי : מה קרה רפי , מה הסיפור רפי , אחי .. אתה נראה כפרצופו של מאמן מכבי חמש דקות אחרי הפסד בפליי- אוף..

רפי - ( בקול חנוק ) : .. אל תשאל . אל תשאל אחי .. צרה צרורה - אשקרה אנטרקס אצלי בבית .. הבן שלי סמי .. דמי ובשרי .. חזר בתשובה .

סמי ( עם שיעול קל עד חנק של ממש .. ) : שאלוהים יהייה בעזרתך .. אלוהים גדול אחי ..

עבר שבוע , ולמען האמת שבוע ושלושה ימים , וסמי שוב פוגש בחברו הטוב , אך הפעם עם פרצוף - חבל על הזמן.. ישר לחדר מיון ..

סמי : אחי .. מה .. מה קורה איתך אחי .

עונה לו רפי בוכה : ( כן בוכה ) : אישתי _ חזרה אתמול בתשובה . גם אישתי ..

סמי : ( מגייס את כל מה שיש לו מקונטרול עצמי , רגשי , ואף סנטימנטלי ) : אחי , אין לי מה להגיד לך אחי . לא יכול לעזור לך כבר אחי .. אתה חייב - חייב לבדוק את כל המזוזות שלך בבית . מייד . מזוזה מזוזה .
----------

טוב חברה , נגיד שלום יפה . / אלברט שבות
לפרוטוקול / לי ולעצמי 51297
את ההודעה למטה , שמתי בפורום מסויים , ובא לי , כפשוטו , להוסיף אותה גם כאן . כפי שאומרת הכותרת : למען הפרוטוקול..

כן שמתי לב , למקרה וההנהלה תיקרא , להעדר הכתבה "הפטרונית" מרשימת הדייונים הממושכים , ואף מרשימת המחבר בעצמו ! לעובדה האחרונה המצערת , אין לי אלא להרגיש רגשי-אשמה אמיתיים . . איך לא ?
------------------

ברצוני לספר לכם סיפור אישי ביותר , וחשוב לי לשתפכם בו . זה מסוג הסיפורים שהאדם זקוק להוציא החוצה , כי בריא לו הדבר .

לפני פחות משנה , בחודש מאי שעבר , ישבתי יום אחד וכתבתי מכתב ארוך ביותר אל הרב עובדיה יוסף . אני נמצא בפנמה והוא בישראל . מציין את זה , כי חשוב להזכיר שאין לי שום קשר אישי / רוחני / פוליטי או מהותי לרב .. שאני אשב ואכתוב לו מכתב ! אני לא דתי אפילו .. אבל זה ייצא ככה . פשוט כתבתי מכתב לרב עובדיה .

על המכתב עצמו סיפרתי בגוף המכתב עצמו , כלומר איך נולד .. הרעיון .. ניסיתי להתמסר , בגוף המכתב , התמסרות מוחלטת לכנות - שתוביל אותי לאן שתרצה , וכך לא עצרתי גם כאשר היגעתי לדברים אישיים , שביימים כדירבנם הייתי שומר עליהם קצת אחרת .. וכנראה , הגורל אהב את הדבר , אהב התנהלות כזאת , ונתן את הטיפ שלו .. היה נדיב בטיפ , יש לציין , עד מאוד .

למשל : המכתב עצמו הוא ארוך ביותר , הוא בן 43 עמודים של כתב יד שלי , וכמובן נכנסתי בתוכו להרבה מאוד נושאים , בטח מעל לעשר , הרבה מעבר לנושאים ספורים במכתב ממוצע בן ימינו , ומטבע הדברים אתה צריך לחבר לקשר בין הדברים שהקשר לא ייאבד שהרצף יישמר.. ואני לא אומר שהדבר הוא מעבר ליכולתי האקטואלית , אולם ובכל זאת לא יכלתי להתעלם מהקלות שבדבר .. לא יכלתי לא להתרשם , אני היוצר הכותב , עד כמה בא לי הדבר בקלות.. נזכרתי ועמדו לרשותי דברים תסריטים שנלקחו במדוייק מתמונות רחוקות .. אבל הדייוק הפרטים הקטנים הייו מרשימים , "הספר" שנפתח בפני , ואפילו שהוא שלי- אישי , "הדף" שנפל בידייוק "השורה" ואפילו עד רמת "האות" .. הדייוק המרבי הזה הרשים אף אותי .
ניתן כמובן לשים את כל התיאור שתיארתי לעיל , תחת הכותרת " רמת שיא של סיפוק עצמי " ואני מסכים להגדרה ויכלתי להסתפק בה , אם "הטיפ" של הגורל היה נעצר גם בנקודה הזאת ושלום על ישראל . הדוגמא הבאה תסביר את ההסחפות מעבר לנקודה האישית , את הנדיבות , אם תרצה , של הגורל של "הטיפ" שלו..

את המכתב עצמו כתבתי בשלושה ימים (מקוטעים) ובעיקר כתבתי כאן בחנות שלי , והאמת זה היה מתוך התבטלות כי לא היתה עבודה.. המצב כאן על הפנים .
בקטע מסויים , כמעט לקראת הסייום - הסיכום החמאה , הזכרתי מאמר מסויים מעיתון ידיעות אחרונות , ניתחתי אותו וההישענות שלי עליו הייתה קריטית , זאת ההגדרה , לסיכום הכללי שביקשתי להגיע , זה היה עמוד השדרה של כל מה שכתבתי , ורק כשסיימתי את המכתב , אחרי ימים ספורים אולי , שמתי לב שאת המאמר ההוא קראתי בידייוק בערב לפני שהשתמשתי בו , בעיתון שקניתי בידיוק באותו היום . ושוב , המאמר ההוא , ולצורך השימוש שנעשה בו , היה מסוג הדברים שעליהם נאמר : צריך ליצור אם לא היה קיים ..

וגם את זה ברצוני להוסיף , לטיפ :
המכתב בפני עצמו , הוא לא "ריגשי" כזה .. קשה מאוד להצביע בבירור על קטעים ריגשיים בו גרידא . וגם אני רבותי , ואני מעיד על עצמי , אינני איש רגשי . רק למען ההדגש , זכור לי איש אחד , בהלוויתו של אבי ז"ל , הייתי בן 13 , איך הוא אמר לי במילים האלה : תבכה בירטו למה אתה לא בוכה ? תראה איך האחים שלך בוכים .. זה טוב להוציא - לבכות .. זכורים לי המילים שלו טוב , זכור לי הפרצוף הכל .. אך לא בכיתי או לא הצלחתי .. ועוד איך היה חסר לי אבא ! הוא היה החבר שלי היינו חברים של ממש .
המכתב , רובו כתבתי במשרד - פתוח כזה לחנות , כאשר הייתי צריך להסתובב כאילו מחפש משהו , כל פעם כאשר מישהו מהעובדים התקרב לכיוון המשרד לקחת משהו , כי הייתי עם מלא דמעות בעניים , ומישהי פעם הספיקה לשאול למה אני עם עניים אדומות ! ( אמרתי לה בגלל העדשות! )
את הנקודה הזו אני מצרף לנושא ה"טיפים" , כי גם היא נמנית על הנקודות שלא מובנים לי .. שאין לי בשבילה הסבר , אם תרצה , הגיוני ..

אין לי ספק , שרוב משמעותי מהקוראים ש"החזיקו" מעמד עד השורה הזאת , יתחילו להשמיע צלילים של "חמלה" ! דווקא כלפי כותב השורות : איזה פירסומת זולה וארוכה .. למכתב שמבקש ומשום מה לפרסם ברבים .. אז תוציא כבר את המכתב מבלי כל התיאורים והבלגן ! ומי שרוצה שייקרא אותו ושייבושם לא ! ( ואוסיף גם טיפ : צודקים )

יותר מזה : אתם צודקים אנשים . גם אני חשבתי בכיוון !
מה לא עשיתי , בשביל שהמכתב לא יגיע דווקא אליכם ! מה לא עשיתי , שלא תעיינו בו .
כן שאף אדם לא יעיין בו חוץ מהמכותב שהוא כבוד הרב עובדיה יוסף . ואני חשבתי על זה מתוך סיבה שנהוג אצל האדם לקחת אותה בחשבון : כבוד לכבוד הרב . כבוד לאדם שתורתי שייהדותי מייוצגת על ידו ולא במקרה . ואני לא צריך להתפלפל בשביל להצביע , בעצם הכוונה , (גם) על כבוד לבוראי שאני מאמין בו .

בהמשך אני אראה לכם מה הוא המאמץ שעשיתי למען המטרה , שהמכתב יגיע אך ורק לידי הרב עובדיה . או לפחות לאדם , כל אדם מטעמו .
כבר אני אגיד לכם : בקשתי/כוונתי אכן לא הייתה "תמימה" : שכבוד הרב יקרא את כל המכתב , אולם סייגתי לעצמי , שאין זה מתפקידי להחליט אם על הרב לקרוא את מכתבי (על אף רצוני הרב בזה) , אולם כן עמדתי על זה , לקבל אישור מכבוד הרב או מכל אדם מטעמו , מאדם מוסמך מלשכתו , שמכתבי הגיע והתקבל .
כן עמדתי על זה ועשיתי הרבה למען זה : לקבל אישור על קבלת מכתבי מהרב או מכל אדם מטעמו . זאת היתה מטרתי : קבלת האישור - לא יותר , ועד הרגע הזה לא הצלחתי להגיע ולגעת במטרה .

השאלה קורצת : ולמה העקשנות ? לעמוד על קבלת אישור ..
יותר מזאת : המכתב נשלח דרך יו.פי.אס. וקיבלתי כדת וכדין את אישור המסירה מהחברה . הוא ברשותי אישור זה .
ויותר מכל זה : אינני איש עקרונות רשמיים בנושא הזה . אני מזדהה דווקא עם התוכן ומתעב כל דבר "רשמי" והלאה.. "אישור" ומבחינתי , הוא דבר משני ביותר , כי "העיקר" תמיד מקדים אותו .. אחרי הכל , האישור הוא סמל לא יותר ..

כן אני מודה : ההתנהלות שלי בנושא הזה , הייתה של פחד .. אעדיף לקרוא לדבר : ייראה .
כן . חיפשתי כפקיד את האישור , וביקשתי לשים בכיס , שהייד תיגע בו , שייהייה בהשג-יד , ביקשתי לישון איתו , ואני לא מתאר למען התיאור , זהו ולא אחר התיאור האמיתי הפיזי .

פחדתי .

הרבה אנשים , שיתפתי בפחד הזה . הרבה מאוד אנשים , ביקשתי לשתפם בעצם : באחריות . כי פשוט מאוד , הרגשתי שהאחרייות כבדה עלי , מכבידה עלי , ואולי גדולה עלי . חיפשתי אנשים , איפה לא חיפשתי , ולא מצאתי אנשים . לא מצאתי איש אחד , הרי היא תעודת העוני שלנו , של כולנו , האנשים , האדם .

אספר לכם סיפור : בדיעבד אני יודע , ואני עומד למסור דבר שעל פניו ייראה תמוה : תוכן המכתב וכנראה , חשוב ממה שהערכתי אני , כותבו . היוזם הכותב והמנסח .
אחרי שכתבתי את המכתב וניסיתי לשלוח אותו באמצעות כמה כתובות , ( כמו באמצעות הרב אורי זוהר ..) ולא הצלחתי , לא עלה בידי , ונוכח הכישלון הזה , וכמו כל אדם מציאותי , תפסתי את המכתב ביד לארוז אותו , פשוטו אנשים , לארוז אותו , לשים אותו במעטפה ולסגור , והרי מה עושים עם דבר כזה ? ואני מדבר על העתק , האוריגינל מזמן הוא לא אצלי , אך כאשר תפסתי את ההעתק ביד וביקשתי פשוט לסגור את הפרק הזה עם עצמי , ושוב אחרי כמה ניסויים כושלים לשליחתו אחרי כמה ניסייונות , ובכל פעם חברים : משהו קורה ומונע ממני את האריזה הזאת .
לא בכוח , לא בניגוד לתודעתי , לא באמצעים קונבנצייונלים שלנו , אלא ברכות בחום בצורה יפה עדינה , כמעט חיזור רבותי , ותאמינו לי אני עם הרגליים על האדמה כשאני כותב את זה !

ערב ראשון אחרי המסה הראשונה של "ניסייונותי הכושלים" לשליחת המכתב , באותו ערב הטרידה אותי מאוד מחשבה מסויימת , פשוט לא ישנתי כי חשבתי על הדבר כמו כל דבר רגיל אחר שאדם חושב עליו לפעמים . בגוף המכתב תיארתי קטע מסויים מאז שהייתי ילד , קטע שראיתי בילדותי בתוכנית טלויזיונית שבין היתר מתייחס לאיך העין האנושית פועלת . הדבר המסויים שהזכרתי אותו במכתב מאותה תוכנית טלויזיה (דאז) היה : שהתמונה שהעין האנושית קולטת , מתקבלת במוח דווקא הפוך (ראש למטה -רגליים למעלה) , ואחת מאלפי הפעולות שהמוח עושה כשמקבל את התמונה , זה להפוך אותה לכיוונה הנכון .
הדבר שהפריע לי באותו ערב / או בוקר כמעט כי השעה היתה מאוחרת אחרי חצות , הדבר הוא : ומה אם זה פשוט לא נכון ? מה אם הזיכרון הזה לא נכון ? הרי אני נכנס כאן לנקודה מדעית של ממש ! מה אם לא קיים כזה דבר של תמונה הפוכה .. וכאמור הירהרתי בזה והלכתי לחדר אחר לראות טלויזיה כי לא היתה לי שינה . פתחתי את הטלויזיה וזה ייצא בתחנה של (דיסקווארי) , וכנראה האחרון שצפה בטלויזיה , היה רואה את אותה התחנה .
התמונה הראשונה שראיתי ( לא הקטע ) כשסידרתי לי ככה את הכרייות כמו כל טקס צפייה , היתה מסך שמהבהב עם צייור של גוף אדם : היבהוב עם הראש שלו למעלה , והיבהוב שני והפעם הרגליים למעלה .. וברקע מישהו שהסביר את התופעה הזאת , איך התמונה משודרת הפוך למוח ... וכמובן , קרצתי כזה לעצמי .. ואפילו שמחתי , אך לא מעבר לזה .
עם זאת , זה היה כאין וכאפס לעומת "צירוף המקרים" שקראו בידייוק למחרת היום , בצהריים , כאשר החלטתי לארוז לעזוב כבר את המסה הראשונה של ניסויי הכושלים לקבלת האישור ההוא המייוחל . הייתי מתאר אותם כ"צירוף מקרים" הרבה יותר מתוחכמים . וכתמיד , זה ניתן בצורה מאוד עדינה , יפה , מתחשבת . תיארתי חלק מהם במסגרת מסע השיכנועים השני שלי .. ולכל המכותבים שנתקלתי בהם במסגרת המסע , ושוב , המטרה היא לא מי יודע מה .. המטרה היתה ועודנה : אישור קבלת המכתב מהרב או מאדם מוסמך על ידו . זה כל הסיפור .

עד לפני כשבוע , סיימתי גם מסע , ויש לציין שזה היה מסע ארוך ומעייף . דווקא בגלל זה , חשבתי וסגרתי עם עצמי ש : זהוזה . חלס .
כמעט ולא נשאר פורום ישראלי , שלא שמתי בו את המכתב במלואו . ובפורומים מסויימים שמתי אפילו מפתח (סיסמא) של איימל להראות את נוסח כל הניסויים , הכושלים , וכמובן בצירוף הנוסח המלא של המכתב . היגעתי אף לפורומים שנכנס אליהם מבקר לחודש , והייתי בכל הפורומים מוכן ומזומן לכל שביב של דייון שיתפתח - אם וכאשר . ויש לציין שהתגובות לא הייו מעודדות ובלשון המעטה . תגובה קצרה שהעתק ממנה אביא להלן , תייצג בכבוד את השאר :
נשלחה: 2002-01-02 17:31
--------------------------------------------------------------------------------
לדעתי אף אחד לא ענה , בגלל שלאף אחד לא היה כח לקרוא את כל המכתב.
הגזמת באורך!!!

ישנם אתרים שהתפתח בהם דייון מעניין דווקא , אך תמיד נחתך באיבו מחוסר עניין ! מחוסר כוח ! ישנם אתרים שעקב זה עפתי מהם ואף עם מתנת פרידה צנועה בדמות ווירוס מתוחכם .. ישנם אתרים שפשוט מחקו את מודעותי או חלק ניכר מהן , כמו אתר "שופר" איפה שהתחלתי את המסע . שם ואחרי ים של ניסייונות של שיכנועים של דברים אנושיים , אני מקבל בסופו של דבר הודעה קולית בדוא"ל מהרב יצחק , בה מודיע לי בקולו הוא : העניין גדול עלי ! תעזוב אותי מזה אלברט שבות ! הזילזול לא מוסתר , בתוכן ובמסגרת . מגדול המחזירים בתשובה .
ניסיתי לשנות בגישה ולהיות מתוחכם , אולי אצליח יותר : ( ואני לא מדבר על משימה מסיונרית , אני מדבר על הצגת דבר יהודי , אפילו לא דתי , שגם לא הייה בראש מעייני אילולא הדברים / הצירופים שנילוו אליו שלא יכלתי ולא רציתי להתעלם מהם ) :
ניגשתי לפורום דתיים חילוניים באתר תפוז , ועקבתי אחרי המודעות של מנהל הפורום . דיפדפתי גם בהודעות ישנות והישתכנעתי - היגעתי למסקנה שכאן הנחלה והמנוחה . מנהל הפורום היה איש דתי עם הכינוי "איציק" וגם עצם הודעותיו הייו אנושייות והחלטתי לשלוח לו קודם את כל החומר שיש לי אל האימייל האישי שלו , וכך אבטיח הבנה , אי-מחיקות , אולי אפילו אהדה לעצם הצגת הדבר .. ומה עוד , את כל אלו אקנה בחינם וממנהל הפורום לא פחות !
שום תגובה / תשובה / הערה . התעלמות מוחלטת . התעלמות ואפילו מהודעות הבירורים ששמתי בפורום שלו , ושצעקתי אותן באופן פרובוקטיבי ביודעין , שישמע , שאלוהים ישמע , שהאדם ישמע את האדם .

שום תזוזה .

כן . כאן החלטתי שוב לסגור ולארוז . בשלב הזה . וכאן בשלב הזה , במקום הזה , באתר של תפוז , מבחינה בי המנהלת הטרייה של אקטואליה ב"ספיידי" ומקבל אימייל ממנה : תבוא אלינו . ושוב אני מזהה את החיזור ההוא , את הצורה היפה ההיא , את האופי המתחשב , העדין , את ההוראה שניתנה לי באותן מיסגרות : אל תזנח כאן . אני קורא את ההוראה יפה . מנסה גם לא לאכזב . מנסה גם לתת הרגשה יפה . באותו מטבע עד כמה שניתן , עם הכלים שעומדים לרשותי .

ובכל זאת , אני מנסה כאן ניסוי לשמו : לא אכנס לעניין הזה ישירות , לראות מה יקרה . אתרחק דווקא וכמה שאפשר כמה שאני יודע כמה שהיד שלי משיגה ! התגרות לשמה !

ושום דבר לא קרה .
ושוב אני רואה את עצמי כותב : לפני זמן ישבתי וכתבתי מכתב אל ..

כן . אני מבקש מאלוהים סליחה . על ההתגרות . אני אדם , עם כלים של אדם .

הפעם , בא לי לשנות באופן ההצגה : אנו נראה אותה מהסוף אל ההתחלה . אני אציג לכם קודם את כל המסמכים כל הפנייות שעמדו בגב המכתב , ואותו אציג לבסוף . הייתי מודה לכם באמת שתוותרו על החיפוש אחריו בפורומים אחרים ותמשיכו בבקשה איתי . לפי הסדר שאציג .

את ההודעה הזאת אני שם בעוד בפורומים מסויימים שאבחר , וההודעה הבאה תהייה כאן בפורום אקטואליה של ספיידי .

אתחיל ברשימת האנשים שקיבלו את העתק המכתב , רשמית , ואת החומר , ככל שהיה , שצורף לו :

להל"ן מספרי תעודות המשלוח , של כל מי שקיבל את דבר הדואר , שטענתי שהגיע לידו או למשרד שלו .
באתר : WWW.UPS.COM
ניתן להקיש את מס' תעודת המשלוח , ולראות את כל תולדות אותו משלוח ( מתי יצא , תאריך הגעתו לישראל , לאיזו עיר , מתי התקבל , באיזה שעה , ושמו המלא של החתום על קבלתו ) :

1- W8936849620 הרב אורי זוהר

2- W8936849595 רון לשם ( ידיעות אחרונות )

3- W8936849602 בית הוצאות כתר - ירושלים

4- W8936849586 דר' שלמה קליש ( עמותת שלום בינינו )

5- W8646385840 משה ורדי , העורך הראשי של ידיעות אחרונות

6- W8646385831 צבי אלוש , כתב לענייני דתות בידיעות אחרונות

7- W8646385859 הרב אמנון יצחק , אירגון שופר

8- W8646385886 אמנון דנקנר , עיתונאי במעריב ( אחד הנואמים בעצרות דרעי )

9- W8646385868 יואב יצחק , עיתונאי , בעל אתר אינטרנט

10- W8646388669 הרב עובדיה יוסף ( לישכתו )

11- W8646388687 ש. הלוי ( העורך הראשי של אתר היהדות : מנוף )

12- W8646388696 הרב ישראל מאיר לאו ( לשכת הרב הראשי של ישראל )

13- W8646386009 הרב זמיר כהן ( אתר היהדות : הידברות )

חתימה : אלברט שבות / נתראה בהודעה הבאה .
העין לא חשובה, המוח דואג לנו 51300
לפני למעלה ממאה שנה פסיכולוג אמריקאי עשה ניסוי. הוא ענד משקפיים שהפכו את התמונה שהעין ''רואה''. זאת אומרת שהתמונה שהתקבלה היתה ''ישרה'' - למעלה היה למעלה ולמטה היה למטה.

בימים הראשונים העולם נראה לו ממש אשליתי אבל אחרי כמה ימים נוספים המוח התרגל לראות ''עולם הפוך'' ולעבוד בסביבה החדשה. הפסיכולוג היה מסוגל לתפקד באופן נורמלי בבית ואפילו לצאת לטיולי הערב ברחוב. כל זאת למרות שהעולם שהוא ראה היה ממש הפוך.

מה שחשוב זה לא מה אתה רואה ואיך אתה רואה את זה אלא מה אתה (לא, לא אתה, המוח ''שלך'') עושה עם התמונות ואיך הוא מתאים את שאר הפעילות לאינפורמציה שהיתקבלה.

לתשומת ליבך .חסוך מאיתנו את כל ההשתפכות הזו וגש ישר לעניין.
לפרוטוקול / לי ולעצמי 51302
לא שיש לי מושג מה אתה רוצה להגיד, אבל כדי להסיר דאגה מליבך - מאמרים מופיעים ב"דיונים מתמשכים" (ולא "ממושכים", כפי שכתבת) כאשר יש בהם תגובות חדשות - כמו עכשיו, למשל. מלבד זאת, המאמרים שבעמוד הכותב שלי הם X המאמרים האחרונים שפרסמתי, כאשר X הוא מספר כלשהו שאינני זוכר אותו כעת, אך הוא ככל הנראה קטן ממספר המאמרים שפרסמתי מאז מאמר זה. לינק למאמר הזה מופיע, אני מבטיח לך, בארכיון האייל. אל תחמיא לעצמך עד כדי כך, להאמין שאני אתכחש למאמר הזה שלי רק בגלל שאתה החלטת לפלוש אליו עם עשרות הקילובייטים המיותרים שלך.
לפרוטוקול / לי ולעצמי 51608
קראתי את רוב התגובות מלבד התגובה הראשונה שלך, הסיבה הפשוטה היא האורך.

הרבה אנשים ענו לך בהרבה נושאים אולם משום מה אתה מתעקש לטעון כי כל העולם נגדך.

אז צר לי אבל העולם לא נגדך האינטרנט לא נגדך אבל גם איש לא חייב לך דבר.
לא אתר זה ואו אתר אחר, לא איש זה ולא איש אחר, ירצה אתר לפרסם את כתבך יעשה זאת לא ירצה לא יעשה זאת.

אתה רוצה שהנושא יהיה באינטרנט לך למד html ברמה הבסיסית ביותר או עבוד עם תוכנה מסוג זה, צור אתר המכיל כל שתרצה פרסם אותו בכל דרך שתרצה ומי שירצה יקרא יגיב ויעשה כל מה שירצה.
איש לא ימנע ממך את זה אבל עם כל הכבוד עם אתה מתלונן על כך שאיש לא רוצה אותך ואתרים מסרבים לקבל אותך הרי שגם אני לאחר קריאה של תגובותך לא הייתי נותך למילותיך להופיע באתר שלי.

אגב וירוסים יכולים להגיע מכל אדם לעיתים גם ללא ידיעתו.
אני אפילו לא מבית שאן , רועי .. 55208
עשית ממני דוד לוי שכל העולם נגדו .. דחילק רועי ! איפה קראת על כל זה ..

במטוטה ממך רועי . . עכשיו תראה איך כל ההנהלה תתעורר ותקפוץ ! ובאשמתך !
אני אפילו לא מבית שאן , רועי .. 55304
לא הבנתי מה רצונך.
כן קראתי את התלונות הרבות שכתבת והגבתי להן.
והסברתי לך כי יכולת לעשות דברים רבים אחרים בשביל לספר כל סיפור שתרצה.
לפרוטוקול + ווידוי (אורטודוקסי) 62161
לא פעם חברים, אני קם בבוקר עם חשק בלתי נשלט לומר לחברי ההנהלה הנפלאים באייל, שלום! כן שלום קטן, מה יש? לידידי בנפש מר בן-יעקב למשל, לדובדוב החמוד, ולאחרים רבים ונפלאים.. אולם וכל פעם מחדש אני נתקל בבעיה : זה לא הולך ככה בפשטות לפתוח את המחשב להתחבר לאייל ולומר להם שלום! צריך סיבה! וסיבה טובה אקדמאיית! הם אנשים משכילים ואינטלקטואלים שאין להם זמן וסבלנות לכל הבריות שמבקשים לשאול לשלומם- צריך לשים את "השלום" הזה בתוך מסגרת! אקדמאית! מה אתם חושבים, זה לא סתם והם לא סתם אנשים!

זה מה שהביא אותי ליצור את המכתב הרצ"ב ולהביאו לידיעתם, וכך "להגניב" דרכו איזה שלום קטן- שכאמור הוא הוא משאת נפשי.. (איך ההקדמה- בחיאת דובדוב!)

אם כן, רצ"ב העתק מכתב פתוח (גם כאן במכתב פתוח עסקינן) שהופנה אל הפיזיקאי דר' יואב בן-דב, בו נטען עם כל "החוצפה" שבדבר, כי : " החלקיק, כל חלקיק הינו ייצור חי!"
טענה זו, אם תאושר ויהיה לה תוקף, תעשה בלגן שלם.. ואם לא, די לי בד"ש שהצלחתי להגניב דרך העתק המאמר, אל חברי ההנהלה הנפלאים.
-------------------------------

תוכן המכתב הפתוח :

שלום דר' יואב בן דב,
בינואר השנה, פניתי אליך דרך המייל, עקב עייון מקרי באתר שלך ובראשי הפרקים לתורת הקוונטים שהוצעו (בקמצנות) באתר. כעבור ימים ענית לי , ואני מביא להלן את העתק תשובתך, במטרה להזכירך בנושא..
"
----- Original Message -----
From: yoav ben-dov
To: Albert Shabot
Sent: Tuesday, January 29, 2002 5:00 AM
Subject: Re: website ( Yoav Ben Dov )

שלום אלברט

דבריך מעוררים למחשבה, ואני אישית סבור שקיום האל הוא עניין של אמונה וחוויה, ולא צריך הוכחה מדעית כזו או אחרת. גם בקשר לדברים שקורים לך בחייך האישיים, הביטחון בא מתחושה פנימית ולא מהשכל והמדע.

בכל אופן אני נוסע לחו"ל ולא אוכל לקבל דואר אלקטרוני עד תחילת מרץ.

בברכה, יואב בן-דב "

כפי שרמזתי לעיל, "הקמצנות" של הרישומים שהוצעו באתר לגבי תורת הקוונטים המעניינת, הביאו אותי להזמנת הספר מישראל (אני חי בפנמה) ולקרוא אותו עם חשק בלתי נסתר.. אתמול סיימתי את הפרק האחרון.

דר' יואב, ברצוני לספר לך משהו - אנא, ברצוני להנות מזכות ההקשבה עד תום..
באחת משיחות חולין עם אישתי, סיפרה לי לא מזמן על טלפון שקיבלה מאחותה בארץ, ובין היתר שאחותה קנתה חתול חמוד ושבעלה "אבי" לא כל כך היה בעד הרעיון, אבל , ברגע שאבי נכנס הביתה, החתול הולך אליו ונדבק אליו, למרות שהוא לא כל כך רוצה אותו ומלכתחילה, ולמרות שלא הוא שנותן לו את האוכל.. דבר מעניין שסיפרה לי אותו כבדרך אגב לסיפור קניית החתול.
מה שמשך את תשומת ליבי בסיפור הזה, הוא פעולה מחשבתית , תוצר לוואי של קריאת הספר, ואני מודה באשמה..
לשאלה מדוע הולך החתול לאבי (למרות שלא מטפל בו ולא רוצה אותו..) אין לנו לתת לה מענה מלבד שהחתול "אוהב" ללכת אל אבי. זוהי ההגדרה והשפה שהאדם משתמש בהם להבנת מאורע מעין זה וההסבר שלו. יתכן ואם נחקור את המאורע ונתעמק , הדבר יוביל אותנו לסיבות שדרכן נבין מדוע ובכל זאת החתול הולך לאבי , אולי למשל ריח מיוחד שנודף מאבי, כמו זיעה מסויימת שהחתול רגיש אליה גורמת למשיכתו אל מקור הריח, אם כי אנו עלולים תמיד , ומדרך הטבע, להתקל במצבים לא ברורים ובלתי מובנים ברמה זו או אחרת, ולפתור אותם בדרך המוצא שעמד עכשיו לרשותינו : "החתול אוהב ללכת לאבי" , או החתול רגיל לקפוץ, או החתול אוהב ללכת לפינה ההיא..

במילים מתאימות, זהו הסימן לתודעת החתול. אנו רואים "באהבתו" "והרגליו" כסימן ברור ומובן לקייום "התודעה" שבחתול. אנו מזהים את התודעה זו דרך הרגליו ונטייותיו, כאשר אין להם הסבר ממשי, והדבר דומה במדוייק להרבה פעולות "סתמייות" שהאדם עושה מבלי שיהיה להן הסבר מניח את הדעת וההגיון, אם כי הדבר הזה ניתן לצפייה ומורגש יותר אצל החתול מאשר האדם, זאת כי רמת תודעת החתול היא יותר "פרמיטיבית" מאשר התודעה המפותחת אצל האדם, ומכאן נובעת הרגשת הביטחון בזיהוי התודעה אצל החתול. לדוגמה, תחושת הצימאון, ניתנת לצפייה ולזיהוי אצל תינוק בן יומו, יותר מאשר אצל אדם מבוגר, כי בד"כ למבוגר הרגלים וצרכים שביכולתם להעיב על הצפייה והזיהוי לתחושת הצימאון, ותמיד ניתן לחשוש שהוא שתה את המיים בגלל שהוא רגיל לשתות מיים אחרי האוכל ולא בגלל צימאונו וכך הדבר מקשה על פעולת הזיהוי, ובמקביל, סביר להניח שלתינוק שנולד אתמול אין "הרגלים" מסויימים וניתן לזהות אצלו בקלות את תחושת הצימאון ואף להצביע במדוייק על רגע הצימאון ורגע הרוויה.

לא כך הדבר באבן למשל. אין לאבן תודעה משלה שמייחדת אותה ושניתנת לזיהוי ע"י מאפיין שאפשר להצביע עליו. ודווקא במקרה של האבן, פעולת הזיהוי אמורה להיות קלה ייחסית, כי כל תודעה שהיא, אם היא קיימת באבן, אמורה להתגלות על ידינו בייתר שאת ובקלות ייחסית, כי מטבע הדברים, מנקודת מבטה של העין האנושית לפחות, האבן היא הרבה יותר "פרמיטיבית" ופחות מסובכת באלפי מונים מהחתול למשל.

אם כן, נחזור לתודעה שגילינו אצל החתול של אבי, ובטעות אולי אני קורא לה "תודעה" והמילה המתאימה, יתכן, והיא "נפש". כלומר, ישנו דבר, שאנו עדים לו כי אנו מרגישים אותו, והדבר הזה נקרא על ידינו במילים שונות ומשונות, כמו תודעה, נפש, נשמה, רוח חיים.. אולם ולמרבה האירוניה, הזיהוי שלו נעשה ע"י הפרת תכונת הסיבתייות הרגילים אליה. אנו משתמשים בשמות המעורפלים האלו, בידיעה מושלמת מראש, שאין לנו בשבילם שום הגדרה וזאת כי אין לנו כלים להבנתם, אולם כן יש לנו את "הכלים" לזהות אותם. שוב, ולמרבה האירוניה, אנו משתמשים בתיאורים אלו, ברגע שנבצר מאיתנו הבנת תופעה או פעולה, ואז ברגע המסויים הזה אנו מבחינים מזהים ומחליטים שלדבר הזה תודעה, נשמה.. ואז אנו מכריזים עליו : הוא חי.

נניח שיש לנו אדם בריא וצעיר שמסיבה מובנת שניתנת לתיקון מיידי, גרמה לו למוות מוחלט ( הפסקת פעולת הלב והמוח בד בבד) ונניח שהסיבה הזו תוקנה על ידינו בזמן קצר ייחסית, כך שניתן היה עדיין להחזיר את הכל לקדמותו בשלום, כי פרק הזמן הזה שלקח לנו לתיקון "הבעיה" היה קצר דייו, והתאים של אותו הגוף עוד לא התנוונו או עוד לא התקלקלו או עוד לא עברו לשלב של "אין-חזור". ואם כן, נוכל להניח שיש בידינו ברגע מסויים "גוף בריא ושלם" אך בלי רוח חיים, כך שברגע נתון האדם שצופה על המקרה דנן עומד חסר אונים, כי אין לו את הכלים המקשרים בין האדם כגוף לאדם כתודעה או כנפש.
מעניין הוא, אם מקרה כזה נזדמן למעבדה אנושית כל שהיא.. קל יותר לחקור "מקרה" כזה, אם נשוא המחקר הוא "גוף" פחות מסובך מגוף האדם, וכמובן ניתן למצוא גוף כזה במציאות, שניחן בתכונה הזו : גוף חי אך מופשט, וישנו "ייצור" כזה בטבע שנקרא : "החד-תאי" שלצורכי הניסוי המחשבתי שלנו, נקרא לו גם "כגוף" חד-תאי . אם כן, ולצורך השאלה המעבדתית שלנו (הגדרת הקשר בין הגוף לנפש), נוכל להשתמש בגוף המופשט הזה, אולם ולפני זה (ואולי אף לצורך זה), עלינו להביט כצופים בתכונה של "תודעה" ולזהות אותה בייצור הזה, ורק אחר כך להתחיל בניסוי (המחשבתי) . מה שמעניין הוא, שאם כל הפעולות הנצפות בייצור הזה הן צפוייות מראש על ידינו, אזי אותו ייצור יהפוך לדידנו לחומר. הוא הדבר לגבי אבן. האבן היא "חומר" שמורכב מפחם וקרבון כל עוד היא נשלטת על ידינו, ויש לנו את היכולת לחזות את מיכלול הפעולות שקשורות באותה האבן, אולם , אם נניח שאותה האבן וביום בהיר אחד זזה בסנטימטר אחד הצידה מבלי שהופעל עליה שום כוח שמוכר לנו, אזי וסביר להניח שנכריז על אותה האבן כיישות חי לכל דבר. אותה האבן והחל מאותו הרגע ואילך, הינה יישות "וגוף" חי בשבילנו, הצופה האנושי, וככזאת, סביר שיש לה תכונות החי המסורתייות כתודעה נפש.. ואם יבוא מישהו מחר, ויסביר לנו את מקור תזוזת האבן בסנטימטר, למשל כתוצאה של כוח שדומה לכוח הנוצר משדה מגנטי ושלא היכרנו עד אז, אזי נמשוך את ההכרזה שלנו על האבן המסכנה שנתנו לה כיישות חי ורק מאתמול, נשלול את זאת מכל וכל, ואותה האבן תחזור להוות "חומר" לכל דבר עבורינו, ולו כי יש בידינו כבר את היידע המספיק בשביל ליצור את אותה "התזוזה" של האבן מאתמול, ושנתוניה לא הייו ידועים לנו עד לרגע נתון.

הייצור החד תאי, חייב להייות דבר מיסתורי בשבילנו, ברמה כלשהי, ע"מ להמשיך ולזכות בכינוי "ייצור". מאותו רגע שייתאפשר לנו "צפי" מדוייק ייציב ובלתי מעורער לכל התופעות הקשורות לאותו "חד-תאי", אזי אותו "חד-תאי יהפוך בשבילנו "לחומר".
"צפי" מדוייק, הוא בהכרח "שליטה" מדוייקת ומוחלטת באובייקט הנצפה. אומנם, ישנו הבדל בין לחזות מאורע מסויים לבין לגרום לאותו המאורע שייתקיים בפועל שזוהי בעצם ההגדרה של "שליטה", אולם "הצפי" שאנו דנים בו כאן (לצורך הגדרת "חומר" / או להפיכת המושג "ייצור" למושג "חומר") מתייחס לכל הרמות ולכל השלבים, ולא לשלב נתון אחד או שניים שניתן לחזות אותם , ולכן אין סיבה שלא תימצא בידינו "השליטה" המלאה על האובייקט אם יש בידינו את הרשימה המלאה והמושלמת "לצפי" המדוייק שלא פוסח על שום שלב והחיזוי שלו. כלומר ובצייור שמזכיר משוואה מתמטית, ניתן לבנות את המשוואה : A+ B + C =X כאשר A,B,C הינם כל צירופי השלבים שניתנים לחיזוי ו-X מייצג תוצאה משתנה אך ידועה מראש לכל צירוף של שלבי החיזוי, כך שאם נראה ב- "X" כייצור החד תאי שכמובן יכול להשתנות בהתאם לכל צירוף , ונדע לפתור את כל אפשרוייות החיזוי של המשוואה הזאת מבלי להשאיר שום מרכיב (צירוף) במשוואה בלי חיזוי , אזי נוכל להכריז על "X" "כחומר", והראייה לזאת היא, החיזוי לעוד אחד מהשלבים, שהבה נקרא לו "בשלב המכריע", והוא : B+C+A=X1 , וזאת כאשר "X" נמצא במצב מנוחה (X1 = מצב מנוחה), וכאשר B,C,A מהווים שלבים שלמים ותקינים, והאפשרות עומדת לרשותינו ליצור עוד צירוף -או נקרא לו "שלב ביניים" אחד (בהנחה שידוע לנו מראש) בשביל להחזיר את X1 אל מצבו הקודם "X" .

מכאן, השליטה המלאה והמוחלטת בחומר, או לפחות "ההכרה התיאוריטית" שניתן לבצע כל שלב נתון מתוך יידיעתינו המוחלטת לכל הצירופים הקשורים באובייקט שישנם בפועל ושניתן לחזות אותם, הינו תנאי בל יעבור לזיהוי "חומר" .
אם נחזור "לגוף בריא ושלם" של האדם שעמדנו לפניו חסרי אונים, נוכל כאן לזהות את החוסר-אונים זה ולקרוא לו בשמו : הגוף הבריא הזה המונח לפנינו, היה בשלב הזה "ייצור במצב מנוחה", ולמרות שכל שאר חלקיו עדין שלמים ותקנים, אין באפשרותינו ליצור את שלב הבניים , צירוף נסתר ולא ידוע, במטרה להחזיר את "הייצור" למצב אחר ידוע . ואם נניח ונדע להגיע לצירוף המיסתורי הזה שנעלם מעינינו, אזי אותו גוף יהפוך עבורינו לחומר לכל דבר, ואפילו אם הוא בצורתינו ובדמותינו.

אותו העיקרון ניתן להפעיל על "החתול" החמוד של אבי, שאנו רואים בו כייצור עם תודעה או ייצור חי, כי בנוסף לאי- יכולתינו להתמודד עם ניסוי "השלב המכריע" שכמובן יכול להמצא בו החתול, התווסף לנו כאן עוד שלב שאין בכוחינו לחזות אותו כי אין ביכולתינו להבין אותו ואת מרכיביו, והוא השלב של הליכת החתול אל אבי, למשל.

אין ספק, שאותו העיקרון של זיהוי חומר וייצור, ניתן להפעילו גם על "הייצור" החד-תאי הפרמיטיבי הידוע . אולם, וגם אם נצליח לפתור את "השלב המכריע" באותו הייצור (קרי להחיות אותו) , הרי אחד השלבים או הצירופים הקשורים בו חייבים עדין להיות נתונים נעלמים, אחרת יכלנו למצוא את הצירוף שמתאר את השלב ליצירת אותו היצור, ודבר מעין זה ולענייות דעתי, עדין איננו.

אינני יכול להתנתק מהחתול של שרדינגר המפורסם כאשר אני חושב על חתולו החמוד של אבי, והשאלה שמשותפת לשניהם היא : מדוע, הקהילה הפיזיקאית והמוחות האנושיים המרכיבים אותה, אימצו את חתולו של שרדינגר ופינקו אותו ככל שידם השיגה, ובמקביל הזניחו את חתולו של אבי ובעטו בו אל הרחוב ואל חסדיו הדלים.. מדוע לכל הרוחות לא נתנו את דעתם על חתולו של אבי? מדוע נקטו בפעולת האי-צדק של איפה ואיפה הזאת ! האם החתול של שרדינגר הוא מזן טוב יותר? ממשפחה טובה יותר? הבה ניבחן את הנקודה הספציפית הזאת :

מהתחלת המאה שעברה, קבוצת אנשים בעלי מוח סלקטיבי ממיטב המוחות האנושיים, עסקה בשאלה אחת ויחידה : איך יתכן שחלקיק דומם קטן יכול "לדעת" שאני "יודע"? השאלה הזאת וכמובן מייצגת את אחת השאלות המופשטות ביותר, והיא עברה הרבה גילגולים וצורות וניסוחים, אולם תמיד נטתה למופשטות הזו שתיארתי : "איך יתכן מצב מעין זה ולכל הרוחות..!"
ברצוני ללכת לניסוי המקורי שהוא הוא האבא האחראי ללידת הילד הממזר הזה (השאלה האבסורדית) , ואני מדבר על הניסוי של האלקטרון ושני החורים (הסדקים) : איך יתכן שלאלקטרון ישנה תופעה של "התנהגות"? כאשר שני החורים פתוחים יש לנו על המסך מסר גלי של התאבכות ואותו האלקטרון ישלח מסר של כתם על המסך אם תסגור לו את אחד החורים ותתן לו לעבור אך ורק דרך חור אחד (או אם תבדוק מאין נקודת כניסתו), וכאילו זוהי הדרך שלו לצעוק כחלקיק כנגד הגבלה זו ! הבה נקרא לילד בשמו, ונתאר את המקרה בפשטות ונאמר זאת בריש גלי : הדבר הזה שיגע אותם !

הייתי רוצה , דר' בן-דב, לשאול אותך שאלה ישירה וכנה : מהו ההבדל בין מסר לבין הקו בצורתו המאובכת שקיבלנו על המסך כתוצאה מאחד משלבי הניסוי? הבה נניח שבמקום צורת הקו המאובך, קיבלנו צורת רישום שאמרה : חייך אכלת אותה ! זהו ולכל הדעות מסר הלא כן ? ואם נקרא למסר המצחיק הזה ב-Y אזי חייבים להתקיים במסר הזה Y כל התכונות המאפיינות של כל מסר- כמו: חייב להיות לו מקור מוגדר, כלומר מישהו מוגדר (המקור) שלח אותו והתכוון רק אליו ולא למסר כלשהו אחר והראייה לזאת היא שהוא צייר (כתב) במסר שלו דבר מסויים שנותן רק את המשמעות הזו שהתכוון אליה ולא משמעות אקראית אחרת. כך שאם ברצונו (המקור) שנבין דבר אחר מהמסר שלו הרי היה משנה את הכיתוב/הצייור המיוחד שנשלח בפועל. ומעל לכל, מהמסר המיוחד הזה "Y" ניתן להסיק בבירור "שמישהו" עומד מאחוריו ושולט ביד רמה במסר הנשלח, והראייה לזאת היא שאותו המסר "Y" לא יכל להיות אקראי אחרת לא הייתה לו צורה מיוחדת ובלתי אקראית שבמקרה שלנו ניתנת לפיענוח . אולם יש לציין שיכולתינו או אי-יכולתינו לפענח את המסר, לא מורידה מערך מאפייני המסר כהוא הוא, והמסר בעצמו אינו תלוי במידת הבנתינו למשמעותו, כך שייתכן בוודאי "מסר" בלתי מובן או בלתי מפוענח, ומידות הבנתינו או אי- הבנתינו המוחלטת , אין ביכולתן לשלול את עובדת קייום "המסר" ואת עובדת קייום "שולח המסר".
ישנו עוד מאפיין בסיסי למסר ושולחו, ולפיו ניתן להניח שביכולתו של "שולח המסר" לדעת את מה שאנחנו יודעים, אך לעולם לא נדע אנו את מה "ששולח המסר" יודע- אם בכלל גם עלינו. לסיכום : "מסר" הינו דבר מוגדר בעל מאפיינים מיוחדים ומוגדרים, שבין שתי העובדות הפועלות עליו, "זיהוי" ו "פיענוח" , לא חייב להיות קשר מחייב. זהו "מסר" המופשט ביותר, ברמתו הבסיסית ביותר.

ויורשה לי לחזור על אותה השאלה לעיל, דר' בן-דב, אולי בניסוח שונה במקצת : האם הצורה המאובכת שקיבלנו , עקב ניסוי מיוחד ומוגדר שעשינו על האלקטרון, ובהתחשב בעובדה שהצורה המאובכת חוזרת על עצמה בלי קשר לשאלה אם הדבר מובן או רצוי לנו, האם "הצורה" המיוחדת הזו שמקבלים יורדת במהותה מערכו של כל "מסר" שמתאפיין בערכים מוגדרים ? האם העובדה שאין ביכולתינו לקרוא או לפענח את "הצורה" המתקבלת בפועל, יש בכוחה לשנות את מאפייניו של "המסר" או להוריד מערכו ?

ואני מתיר לעצמי בשלב זה לשאול שאלה פשוטה ביותר : מדוע "המסר" של האלקטרון, או בניסוח הקודם " הצורה המוזרה והסוררת" של התנהגות האלקטרון, אמורה לעניין אותנו יותר מהפעולה המוזרה של החתול של אבי שהולך אליו מבלי סיבה הגיונית ומתקבלת על הדעת ? מדוע אנו עושים שמינייות באוויר למען מציאת "פיתרון" בכל מחיר לשאלת האלקטרון ואפילו על חשבון ההגיון בעצמו, ומזניחים עוד שאלות, באותו התחום עצמו, לא פחות מוזרות משאלת ההתנהגות "המוזרה" של האלקטרון ? מה עם שאלת "הגוף הבריא והשלם" שנמצא במצב מנוחה ואנו עומדים כגולם לפניו ואין לאל ידינו..? ולשאלת השאלות : האם לכל הנקודות (השאלות) האלו שנגעתי בהן, כולל השאלה של התנהגות האלקטרון, ישנו דבר משותף ?

תשובתי כן. ישנו דבר משותף : כולם שייכים למשפחת "הייצור". אנו עומדים בפני כולם כחסרי אונים כי איננו מבינים את התנהגותם . פעם היה לנו דבר קטן וחביב במיוחד, שהאדם התענג עליו ועלייונותו עליו התממשה : החלקיק. זהו הדבר הקטן ביותר בייקום שהאדם חשב שהוא שולט בו ויותר מזה : הוא חשב שדרכו הוא הולך לשלוט בכל היקום, כי הניח, אולי בצדק, שכל הייקום עשוי מאותו חלקיק קטן נשלט "וגמיש" ואפילו הוא בעצמו "האדם" עשוי מאותו החומר הנשלט, ומכאן הדרך קצרה לשליטה מלאה ובלתי תלוייה "במרחב".. אולי עוד מאתיים שנה , אולי עוד אלף שנה, אולי אפילו בעוד אלפי שנים, אך יום יבוא, וחייב לבוא, בו האדם יישלוט בייקום ובעצמו כאחד, כי הוא בדרך לשליטה מלאה ומוחלטת בחלקיק שכל העסק עשוי ממנו ..

ובא החלקיק ואמר : לא אדוני, אתה עוד רחוק .. ויותר: מעכשיו, הוא מנוי כבר על משפחת "הייצור". הרישומים לעיל, ולענייות דעתי, מאמתים את הקביעה האחרונה , ולא משאירים מקום לחלל ריק ולספק .

אינני שולל השפעה "מכוונת" ברישומי לעיל, ולייתר דייוק, השפעה שמקורה בעקרונות הדת הייהודית שאני נמנה עליה . עקרון אחד שזכור לי מהדת היהודית, מכוון אותנו לקביעה שאומרת : הייקום מורכב משלושה : חי, צומח, ודומם . ישנו עוד עיקרון שמתחבר בדרכו שלו אליהם : אדם יכול לחזור בגילגול באחד משלושת המרכיבים הנ"ל.

יתכן וחטאתי לעיל במושג יסוד מסויים, יתכן והזכרתי את "התודעה" במקום "הנפש" למשל, יתכן מאוד ומילה כלשהי נפלה בטעות במקום לא שלה, ואף גזלה, בכוונה תמימה, את מקומה המתאים והצועק של אחותה.. זאת דרכו של עולם : אין דבר מושלם .

------------------ סוף הפנייה (ממתין לתשובת הדוקטור..) --------------

הרבה זמן לא ראיתם הודעות שלי בפורום, אז תגיבו- לא לבעס!
לפרוטוקול + ווידוי (אורטודוקסי) 62774
גם לי יש בעיה דומה.
חתוליה של שכנתי מהקומה מעל (פרידה הרומניה המשוגעת) מיצי, מיצי, מיצי ומיצי, נוהגים להתחכך בבגדי בכל פעם שאני חוזר מהעבודה. אני מלצר במסעדה טריפוליטאנית ולכפי הנראה הריח הדבק בבגדי הוא שמושך אותם.
הבעיה היא שאני אלרגי לחתולים ולכן אני מתעטש בחזקה בכל פעם שזה קורה מה שגורם לפרידה השכנה הרומניה המשוגעת לצאת אל המרפסת ולזעוק לעזרת המשטרה וצער בעלי חיים כדי שהללו יצילו את חתוליה המסכנים מהתעללותו של המטורף המנסה להטביע אותם בהפרשות אפו הכביר.
הצעקות מעירות את ירמיהו גונקל שכני הנערץ משנתו והדבר חורה לי מאוד, שכן לתפיסתי אין להפריע למנוחתם של אנשים נערצים.

בברכת חג שמח ואריכות ימים,
מוקירך, יעקב פופק.
יש לך עוד מעריץ, יעקב פופק הנכבד 62924
הרשה לי מר פופק הנכבד באדם, להכריז עליך היום בזאת, קבל עם ועדה, כאיש גיבור שמגיע לו את עיטור הגבורה האיילי, זאת כי:

אתה יודע כמה חברים נפלאים וכבדים (כמו חברי ההנהלה הכבדים של האייל- ולא אתחיל לקרוא את כל השמות- הם ידועים בציבור) הייו מתים לשים כאן הודעה כשלך, ממש באותו הנוסח והטעם, אולם מה שמונע בעדם הוא, שאינם גברים (לא בתרתי משמע) ואין להם בצים של ממש, או בלשון דקדקנית יותר: אינם "גיבורים" כמוך! זאת כי:

פשוט חושבים על המחר: ומה אם .. (יענו: מה אם, נגיד, בן-דב ישתגע ויתייחס לשטוייות של המאמר.. ויותר גרוע: מה אם ייצא מיץ מהעגבנייות ההן.. מה אם יהייה הד בלתי מובן/צפוי/מוסבר/מתקבל על הדעת..) ואז, מה תגיד הקהילה האינית עליהם?! שכינו את המאמר לעיל כשטוייות? אתה רוצה שיסקלו אותם? ולמה להסתכן לעזאזל.. פשוט תופסים את הדחף האנושי הזה שלהם חזק חזק בפנים ולא מרשים לו לצאת לאוויר העולם, כמו שעשית אתה מר פופק!

כמובן, כאשר אין סיכון ממשי באופק, ניתן וניתן בקלות להוציא כל דחף אנושי לעולם : ע"ע רוב ההודעות שחתומים עליהן בשמם המלא באשכול למעלה למשל.. הכל מחושב עד הפריט האחרון חביבי..

הם, נפלאינו, חושבים על היום שלמחר, אבל תעזוב אותם שייחשבו כמה שהם רוצים, הם לא גברים ואת זאת כבר אמרנו : אתה היום הוכחת את גבורתך, וזאת לתעודה.
עוד דבר שקשור בהודעה הזאת : 63099
בהקשר לא מקרי להודעת ההערצה למר פופק, פירסמתי הודעה בפורום "מדע" של אתר וואלה, ואני מביא להלן את ההודעה שפירסמתי "במדע" כלשונה- לרגל הקשרה הלא מקרי, עם האתר הזה ומנהליו הנפלאים.

כותרת : "דר' דוד יששכרי ותשובותיו לחכם לתם ולשאינו יודע לשאול."

חג שמח דר' דוד,
לפני כשבוע, פרסמתי בפורום הזה "מכתב פתוח אל הפיזיקאי דר' יואב בן-דב" (קישור ראשון), ולאכזבתי הכנה, במקום התייחסות, כלשהי, קיבלתי אך הקנטה, ואף דר' דוד בעצמו תרם בדרכו שלו "לעליהום" הזה, בצורת "תוכחה" בלתי עניינית שלמרבה הפלא הונצחה באותו האשכול תחת הכותרת "זה באמת לא לענין".

כל האמור יכל להיות נחלת מחשבה פרטית ואישית שלי וגם להשאר ככזה, אילולא צירוף שני מקרים מעניינים שקרו בעקבייות ומשכו את תשומת ליבי :

א'- את אותו המכתב הפתוח פירסמתי עוד בפורום אינטלקטואלי מוכר, וגם שמה ולמרבה הפלא ההתייחסות היחידה שקיבלתי עליו, היתה בצורת תגובה מקניטה ומהתלת, וגם הפעם "וכתמיד" לא נשארתי חייב, ועניתי לליצן מה שעניתי, אולם תהיתי, בד בבד, ובזה הלשון : היתכן וישנם עוד מכובדים בפורום, שרצו בכל מאודם גם לעשות צחוק "כמוך" מהמאמר, אולם נרתעו מזאת, שמה ייצא משהו מהמאמר.. שמה יקבל התייחסות בלתי צפוייה .. או אז מה תגיד הקהילה "האינית" עליהם? שראו במאמר כשטוייות? כטיפשות? ולמה להסתכן בסקילה אכזרית כזו לעזאזל אם ניתן פשוט לרסן את הייצר ולא להביע כל עמדה בנידון- ואף לעצור בכוח את הדחף בהתלוצצות אנושית תמימה!
באותו המעמד ומתוכו, גיליתי "באנשים" כאלה את התכונה של "פחדנות" ברמתה השפלה ביותר.. (קישור שני).

ב'- אתמול, ובגלישה שהשיעמום אחראי לה, שמתי לב להודעה בפורום הזה עם הכותרת "סדק, סדק תרדוף. מה לי ולתודעת חלקיקים ?", כותב ההודעה היה דר' יששכרי והנקודה המעניינת היא, שתאריך ההודעה היה 19.3- יום אחד בלבד לפני פירסום מכתבי הפתוח שבאורח פלא עסק "בתודעת החלקיק" שדר' דוד הזכיר בהודעתו.
בהזדמנות זו יש לציין, שלמרות גילוי אי-אהדתו לרעיון "התודעה", אם-כי תרם הדוק' באותו האשכול להסבר המדעי שעומד מאחורי "האבסורד" הזה, תרומה תמוהה שלא הולכת יד ביד עם גילוי אי-האהדה שטרח להבליט גם באופן תמוה..

המעניין הוא, שבאותו הפורום שהדוקטור אחראי עליו מנהל אותו ומדריך בו, מתפרסם ביום בהיר אחד מאמר שקשור, ולו מבחינה פילוסופית, להודעה מקרית שאותו הדוקטור (המנהל והמדריך) כתב יום לפני כן, ועסקה, באורח פלא, באותה הנקודה השנוייה במחלוקת (לשיטתו).
מה שמעניין הוא, ובהלקח את אותה הנקודה "המקרית" שהוזכרה- בחשבון, לא מוצא לנכון, אותו הדוקטור המדריך והמנהל, להתייחסות כלשהי לאותו המאמר הטרי, מלבד תרומה חינוכית, עיניינית או לאו- שכן מוצא לה מקום נכון להתייחסות.

תורי לתהות דר' יששכרי, אם התכונות שצויינו בנקודה א' שלעיל, ושלא החמיאו, בלשון המעטה, לפורום האינטלקטואלי ההוא, תהייתי אם יש להן גיבוי הגיוני גם בפורום המכובד הזה.

קישורים :

קישור להודעה:

(קישור ראשון):

(קישור שני):

תגובה 62924

קישור לסדק סדק.. של דר' יששכרי:

חוזר לסורך, מר שבות? 63102
מילא שאתה שופך כאן הודעות טרחניות וארוכות. אבל לכתוב כאן הודעות שאתה כותב במקום אחר, מלה במלה, זה עובר את הגבול אצלי.

מדוע לא הסתפקת בקישור אל ההודעה ההיא, וחסל?

אגב, אם אתה מתכנן תשובה ארוכה, אהיה אסיר תודה אם תחסוך אותה מאיתנו.
חוזר לסור? עובר גבול אצלך! 63116
רבינוביץ, אתה גדול! חג שמח
תגובת דר' יואב בן-דב למאמר, 71167
כפי שנתקבלה אצלי במייל .

> שלום אלברט
>
> סליחה על העיכוב הרב, אבל האמת, קצת קשה לי לעקוב אחרי גודש הטיעונים ולמצוא את
> הפואנטה. עם השורות האחרונות אני יכול להסכים או לפחות לקבל, אבל קשה לי לראות
> את הקשר בינן לבין שפע הדוגמאות, משחקי הניסוח והקפיצות מתחום לתחום. בעייה
> שלי, אבל מה אפשר לעשות.
>
> אז אם אתה רוצה תודעה, נפש, אלוהים, מה שלא יהיה - אין לי שום דבר נגד. אבל כדי
> להתייחס לטיעונים אני צריך משהו קצת יותר ממוקד.
>
> בברכה, יואב
>

תגובת דר' יואב בן-דב למאמר, 71171
נו, ואתה מתכוון ליישם את הצעתו?
תגובת דר' יואב בן-דב למאמר, 71276
אין לי ספק, שישנו סוג של אנשים, שלא היה מביא ביוזמתו נוסח תגובה- כזו של דר' בן דב, אם היא לא מחמיאה לו או לא משרתת את טעמו.. (כמובן, אם הדבר הוא בשליטתו).
בד"כ, על אנשים כאלו, נמנים צרי האופק, אלה שיודעים לשמוח לאד, אלה ששומרים טינה, או כאלו שאוהבים לשנוא. דמוייות כאלו מתאים להם להתעלם מתגובה בלתי מחמיאה, ובוודאי לא הייתי מצפה מהם (למשל) להביא מרצונם הטוב נוסח של תגובה "בלתי רצוייה" או בלתי הולכת עם דעתם.

אגב מר קננגיסר, איך איישם את הצעתו? מה אני אמור ללמוד מתגובתך?
(אגב, אני עדיין ממתין לתשובתך, או לשיקול מערכת האייל, בנושא ששוגר אתמול דרך המייל של "ספיידי" ולא אוטלוק הבעייתי.. כולי תיקווה שהתשובה גם השיקול יהייו מקצועיים, נקיים מכל שיקול אחר..)
תגובת דר' יואב בן-דב למאמר, 71300
מה שאתה אמור ליישם, מר שבות, הוא להפסיק את הכתיבה הפתלתלה, מלאת הסטיות מהנושא, הבלתי ברורה והבלתי קריאה בעליל שאתה כה מחבב - להקטין את מספר המילים בצורה דרסטית ולנסות להגיע לנושא שאתה מנסה לדבר עליו בלי כל-כך הרבה סיבובים מסביבו. זו גם התגובה, העניינית לחלוטין, לטקסט האחרון ששלחת לי.

התגובה הפחות עניינית לטקסט ששלחת לי, היא שאין לי שום כוונה להתייחס באופן ענייני לטקסט שאתה פותח אותו בהקנטה אישית נגדי. אני לא חייב לך כלום, אני לא חבר שלך, ואם אתה לא יכול להתייחס בכבוד מינימלי לאנשים ש*אתה* מבקש *מהם* משהו, לא ממש מגיע לך כבוד בחזרה. יום טוב.
''הטקסט'' שלדובי אין כוונה להתיחס 71309
Message : הודעה:

From: albert22@speedy.co.il מאת:
To: chiefed@haayal.co.il אל:
Date: Thu, 30 May 2002 14:35:53 GMT תאריך:
Subject: To Haayal נושא:

שלום לך דובי, כן זה אני אלברט שבות- "מכא שנית".., ואני מצ"ב הודעה שממנה עולה האשמה
"קונקרטית" "מוגדרת" "לא תמימה" כנגד
הגורמים : נשיא בית המשפט העליון, זרוע השילטון (בתקופת ממשלת ברק), והזרוע העיתונאית .
ברצוני כמובן לפרסם את הודעתי באתרכם, ברשותכם ואם תראו לנכון..

יצויין שההודעה נוגדת לכאורה את "האינטרסים" של גורמים ועיתונים מסויימים, ותוכן המאמר נשלח
אל כל הגורמים המוזכרים בו, אולם נמנעו מלתת כל תגובה בנידון . נראה מהי דמוקרטיה בשבילכם מר
קננגיסר- אם שיקול מערכת האייל הינו מקצועי "ניטו".. מהו חופש ביטוי- איך עובד אצליכם המושג
הזה.

תוכן ההודעה :

שופט, ולכל הדעות הינו כלי בידי החברה, ומידותיו נגזרות ממידות החברה שהוא שליחה . שופט ובשום
אופן אינו מעל החברה בכל מובן ובכל מצב .

כוונתי היא לנסות ולהאיר נקודה אחת שמוסכם עליה מקיר לקיר ולכאורה אינה שנוייה במחלוקת ואין
עוררין עליה : השופט מייצג את החברה והוא מנוי על מערכת משפט שאת מידותיה תפרה החברה . התוכן
הזה אמור להיות מובן מאליו- בישראל, והוא לא . הוא רחוק מלהיות מובן מאליו .

אין עוררין על זאת, ששופט הינו אחד התפקידים רמי המעלה אפוף עוצמה וכוח מטבעו- ואין לי בעיה
עם זאת.. הבעיה מתחילה להתעורר, כאשר בעל תפקיד רב עוצמה משתכר מכוחו- ושופט אסור לו להשתכר
מכוחו, אסור לו ליפול בחטא זה .
הבעיה משתרשת כאשר המערכת המשפטית כמיכלול נוטה לשיכרון חושים, או אם תרצה- כאשר העומדים
בפיסגתה נוטים לזאת.. אזי המחלה הופכת לנגע, והנגע הופך לנורמה ..

אינני מדבר, לא לטעות, על חריגה מסמכות, אינני מדבר על שחיתות במערכת, הינני מדבר על הדבקות
האובססיבית בכוח שמובילה לחטא : להשתכר מכוח. לנבדלות מהחברה. לאגואיזם מחשבתי מוטעה: אני מעל
לכל כי כך אני . כי זה מקומי .

שמעתי פעם משהו בנוסח : הכל שפיט . אין דבר שאינו שפיט , אולם אבוי לחברה שבכל שאלה ושאלה
תבוא איתה לשופט! אבוי לחברה כזו ואבוי ליום כזה. לא על שום מה, עשתה לה החברה מוסדות ברמות
שונות. ראש הממשלה הוא אחד המוסדות האלו. משרד X או Y הם עוד מוסדות שייוסדו ע"י החברה, וכל
מוסד בתחומו יכול להוות כבית משפט לכל דבר, ומתוך זאת באה הקביעה האחרונה: חברה שתזדקק בכל
שאלה (או בהרבה שאלות) לעזרתו של בית משפט, הינה חברה שמוסדותיה כשלו וגם היא איתם. מוסדות
חברה כזו קצרה ידם, ולא הצליחו להתמודד עם השאלות שבתחומם, שאמונים בלתת מענה עליהן, ולכן הן
(השאלות) ייצאו מתחומם ונזקקו לדין "שופט"- זוהי הראייה לכישלונם .
אולם, מה אם "השופט" שמינתה החברה ייחליט להכנס למוסד מסויים ולקחת לעצמו תיק לדייון?! או אז,
האם ניתן לומר "שהגולם" קם על יוצרו ? או גם אז החברה תואשם בכישלון ?
התיק של קבורת הגופות בג'נין שדן בו בית המשפט העליון והשאיר אותו פתוח לסוף שבוע (ואיתו
הגופות מוטלות לשישי שבת), הינו דוגמא מאלפת לסוגייה הזו . מן הראוי היה לתת אימון במוסד
האמון על הנושא ולהעניק לו את האימון והכבוד הראויים בצורת אי-הצדקה בעייון בתיק.. בצורת
סירוב עקרוני לעיין בתיק . לא הייתה עילה לחוסר האימון המשווע שתורגם בעצם הלנת התיק לסוף
שבוע..

מהות התיק שדן בחובת הרישום בת.ז. ופסק הדין שניתן בו, הינו עוד דוגמא בסוגייה הנידנת . זהו
מקרה מאלף לחדירה מאלצת (ולא מאולצת) אל תוך מוסד שהחברה החליטה על הקמתו באופן דמוקרטי,
וייבוא העליון וייכנס אל המוסד מדלתו הראשית ..
בשני המקרים, לא ניתן להתעלם מהמחשבה המשתחררת : הנטייה לשפוט, הנטייה לדון בתיק- נטייה
שמזכירה את הרצון את לאהוב ..
העליון של גדולת הדמוקרטיות, לא שידר לעמו ולעולם (בבחירות האחרונות / בוש-אל גור) נטייה כזו,
לא שידר רצון לשפוט.. נהפוך : שידר את האי-רצון להתערב בתוכן או בתכנים של מוסדות ומוסכמות
החברה . הוא לא שינה דבר בהם .

אין ספק שגם מוסד- כל מוסד עלול לטעות, עלול לקבל החלטה מוטעית . כל מוסד הוא "שפיט" על אנשיו
החלטותיו והעומדים בראשו . אין ספק שיש ונכון להעמיד את החוק מעל לכל הראשים והמוסדות, והרשות
השופטת היא המייצגת את החוק והיא זאת שתעמוד על ראש כל הראשים . אולם מתעוררת כאן בעיה
"לוגית" פשוטה : אם הרשות השופטת היא "האלוהים" המוסכם של כל החברה, מי הוא האלוהים שלה ? מי
יבטיח לי שהעומדים בראש הרשות הזאת אינם כמוני וכמוך מבשר ודם שעלולים לטעות או לקבל החלטה
מוטעת ? ואם לא ניתן להבטיח- מה ניתן אם כן לעשות בנידון? איך ניתן לפתור את הבעיה הלוגית
המוצדקת הזו ?!

תשובת החברה לבעיה שלעיל הינה מפתיעה אך פשוטה ונחרצת : לא ניתן להבטיח כלום ולא ניתן לעשות
כלום . זוהי התשובה הייחידה ויש לקבלה- ואישית אני מבין ומקבל את הדברים (אחרת אין סוף לשאלת
הביצה והתרנגולת..), אולם ואפילו לתשובה נחרצת שכזו, ישנו סייג טבעי ונסתר, תוצר טבעי של
תבונת החברה לכל דורותיה : לא כל אדם ייעמוד בפיסגה . רק אדם עם סיכויים מינימלים לטעות/
לחרוג.. יכול לעמוד בפיסגת הפסגות ולהנות מהאימון המוחלט של החברה. רק אדם עם סיכויים
מקסימלים בהדיפת בצע הכוח וחמדת העוצמה יכול להיות בפסגה ולהיות בין הבודדים שלא נתונים
לפיקוח וביקורת מעשיים, מצד החברה ומוסדותיה . ותאמינו או לא: גם כאן, בנקודה הזו, ישנם לחברה
את הכלים בלבדוק את טיב בחירת אנשי פיסגתה והמעקב אחריהם: דינו של שופט תעבורה שייתפס במהירות
מופרזת אינו כדין אדם רגיל- מאמין אני שתישמט ממנו, בנוסף לעונש הראוי, גלימת השופט..
אדם-שופט שיימעד כנ"ל- הגם וגלימתו הינה מקור פרנסתו הייחיד, שופט עם עבירה מוסרית כנ"ל ..
והייתי רוצה, בנקודה הזו, להעלות שאלה אחת לאוויר העולם- וכאן הגיע תורה : "שופט" שייתפס
"בעבירה" בלתי שפיטה, ראוי להופיע בחברה עם גלימתו ?
עבירה "בלתי שפיטה", יכולה להיות בצורות שונות ומשונות : אדם שמסרב לעזור לחברו בשעת צרה,
אינו שפיט . איש שיש ביכולתו לתת צדקה לעני שנזדמן אליו- ולא נותן, אינו עובר עבירה שפיטה.
אדם שלא אוחז בידו של עיוור וחוצה איתו את הכביש- כנ"ל.. ועוד כהנה וכהנה..

ברצוני לחדד את הקטע האחרון, ולהביא כאן דוגמא שניתקלתי בה אישית "לעבירה בלתי שפיטה",
ולשיטתי, חמורה ביותר . אולם היא תישאר בגדר החשד, כל עוד והצד שמנגד לא נתן את דעתו ואת
טיעוניו עליה.. אני מתכוון למקרה שקרה לי עם נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אהרון ברק. את
הקישור ללינק הזה אשלח בדוא"ל לאתר בית המשפט העליון, ואזמין בו בזאת את כבוד השופט ברק לענות
על "טיעוני" ולתת את דעתו על המקרה, אם ייראה לנכון . הדבר אירע בשלושה שלבים נבדלים "שהמקרה"
קישר ביניהם , וכך יועבר ויוסבר כאן :

א' - לפני שנים מספר, בתקופה שהחלה לבקוע פרשת הסתבכותו של המו"ל של מעריב, הוצאתי בנידון
מכתב כאזרח, בו הרהרתי בקול רם על האבסורד החמור, באפשרות ניצול הדיעה העיתונאית לצרכים בלתי
תמימים בעליל, והכוונת הדיעות והטייתן לכיוון מסומן מראש- כך שיישרתו את מקורן באופן הרצוי
והמחושב מראש, והתהייה באוזלת היד הציבורית שמביטה על האבסורד שנעשה לאור השמש ובחסות
הדמוקרטיה- ואין לאיל ידה.. כוונתי הייתה לדיקטטורה העיתונאית שבחלקה מייצרת דיעות בחסות
פולחן חופש הביטוי והמשחק המכור של הדמוקרטיה . את המכתב קיפלתי ושלחתי אל כבוד נשיא בית
המשפט העליון בעצמו, כאזרח דואג, ואולי והכתובת שבחרתי תצביע על גודל וכנות דאגתי .
אינני, כמובן, אובייקטיבי כלפי עצמי ולהערכתי העצמית, אולם לא אמנע מלומר שאם היה חתום על
המכתב אישייות ציבורית, או אם הייתה התייחסות עניינית או אף מקרית לתוכן המכתב, הדבר היה
מספיק ליצור הד אדיר ורעידה שאין למגזר מסויים עניין בה ..

על המכתב קיבלתי מכתב תשובה בן חצי שורה ממנהלת לישכת השופט העליון, בו אישרה "כחוק" את קבלת
מכתבי . יש להוסיף, ומתוך הכבוד שרחשתי לכתובת רמת המעלה שהמכתב הופנה אליה, הוא נשלח אך אל
לישכת השופט העליון בירושלים, בלי שום עותק לשום כתובת אחרת .

ב' - ושוב, האזרח נתקל באבסורד "משעשע עד כאב..", והתקופה תקופת בחירות, כאשר ערב אחד בשידורי
הבחירות, שומע הצהרות פוליטייות חד משמעייות שבאות מהכיוון הקיצוני השמאלי של המפה הפוליטית :
אנו ובכל סיטואציה לא נשב עם ש"ס, זהו הקו האדום שלנו ושל עקרונותינו, חד משמעי . ובערב הרכבת
המרכבה אני שומע שוב מאותו הכיוון את אותו הקול, אך עם ההודעה : א' א' א'- אנו כן מוכנים לשבת
עם ש"ס ולחלוק איתם את אותו השולחן (העוגה) הממשלתי . מיאנתי להאמין להקשיב.. אבל איך ניתן
לטעות במיתרי הקול הגברי שניסח בעברית משובחת את הדברים שייצאו מפיו מבלי מבוכה או רעידת קול
..

באותה תקופה של הרכבת הממשלה (מלאכת החלוקה), יצא לי לשמוע ובשידור חי עוד הצהרות מנוגדות
טיפשייות ואף מבזות: העיקר לזכות בנתח והמטרה מקדשת את האמצעים- אלה הם שני הכללים שהנחו את
הפוליטיקאים בשבועיים שלפני הרכבת הממשלה, ממשלתו של אהוד ברק . כאב לי לא רק דאגתי.. מהנימה,
מהכיוון, מהעתיד, מההווה, מעצם ראיית הממשלה כנתח של עוגה, כמקום עבודה מכובד ומבוקש- ככתבו
וכלשונו, ומעצם השאיפה האישית שמותנעת ע"י האגו האישי, לא ע"י טובת האומה, לא ע"י אינטרס
האומה, כי-אם ע"י האגו האישי והשאיפה האישית והאינטרס האישי- ואם מתעלים קצת על עצמם, אזי
נפתח פתח צר גם לאינטרס המפלגתי ולאנשי שלומינו במחנה, ואם יש מקום ותפקיד לתת להם כגמולם-
למה לא! ההגינות מחייבת . שמתי לב בתקופה ההיא, שהמדינה פשוט הלכה לאיבוד, בלי אף שתעלה למכרז
או למכירה פומבית .

שמתי לב, שקול המדינה ואינטרס המדינה שקעו , וצפו במקומם קול האנשים ואינטרס האנשים . שמתי לב
לביזייון שנעשה לאור היום, מבלי את הצורך להסתירו או להסתתר מפניו מחמת הבושה האנושית, התחושה
ההיא המוכרת . את כל זאת חשתי אך לא שיתפתי בהן איש, אולם כן : הם עמדו מאחורי רעיון מסויים
אחד, כדלק טוב להתנעה .
כותרת הרעיון היתה : שתיכון ממשלה מקצועית ועצמאית, לצד כוח פוליטי נבחר שקבוצה מצומצמת תייצג
אותו ובמקביל תייצג את המפה הפוליטית הארצית, ותדון אך "בשאלות" הרות גורל שמצריכות התערבותה
והכרעתה . כל זאת כמובן, לצד הממשלה המקצועית, מבלי שום השלכה או קשר לה או לניהול שלה . את
טיב השאלות האלו ואת שמם, ייקבע- מי אם לא- רה"מ הנבחר, מתוקף סמכותו ותפקידו שהבוחר הטיל
עליו .

הרעיון הזה "נארז" בתוך מספר עמודים, ונשלח אל מספר רב של כתובות, עיתונאייות, ופוליטייות .
וכאמור, זה היה בסמוך למועד הרכבת הממשלה, כאשר ברק היה בעיצומה של המלאכה . וכאן קראו שני
דברים מוזרים ביותר :

1- מערכת עיתון אחת, הארץ, סירבה לקבל את המעטפה שהכילה כאמור את החומר- הרעיון שדיברתי עליו,
וזאת מבלי שתדע מה הכילה אותה המעטפה . המעטפה נשלחה ע"י יו.פי.אס, ואפילו אנשי יו.פי.אס
בעצמם התקשו להסביר את פשר הדבר : איך פקיד הקבלה של העיתון שסביר שאין בסמכותו לסרב לקבל
מעטפה (עוד לא היה בזמנו אנטרקס..), אלא אם כן הם ציפו לבואה "וההוראה" ניתנה מלמעלה, איך הם
ידעו מה הכילה המעטפה ועקב זאת לסרב לקבלה מבלי לפתוח אותה- וזאת למרות שתאריך הפצת כל
המעטפות (שנשלחו כולם הגיעו והופצו באותו תאריך לפי דו"ח של יו.פי.אס שמתעד כל משלוח לפי
תאריך ושעה) היה באותו זמן נתון : כלומר לא היה זמן "לשמועות" אפשרייות על תוכן המעטפה
המסורבת, אלא אם כן היה יידע מסויים על "השולח" (אלברט שבות) הבעייתי, שלא כדאי לקבל ממנו שום
סוג של דואר בעייתי.. והיידע הבעייתי הייחיד שקשור בעיתון הארץ ושמקורו אלברט שבות הוא :
המכתב בנושא "הדיעה העיתונאית המכוונת" שאין לשום מערכת עיתון עניין וחצי עניין בהפצתו ברבים
ולבטח גם לא תחפוץ בייקרו של כותב אותו המכתב.. אולם הייתה לי גם בעיה בלתי מפוענחת עם
האפשרות הייחידה הזו שנותרה בשטח להסבר "סירוב קבלת המעטפה" : את המכתב הראשון הלא מחמיא
בנושא העיתונאים, נשלח ונתקבל בעותק אחד, אל לשכת נשיא בית המשפט העליון בירושלים, ואך ורק
אליו .

2- על המכתב והרעיון שבתוכנו קיבלתי מספר תשובות מחמיאות, כולל מהרל"ש של רה"מ הנבחר שהתנצל
על שנבצר "מהבוס" לענות לי אישית, אולם מטרתי כשלעצמה לא הייתה קבלת המחמאות כי-אם בדיקת
הרעיון בשטח הציבורי, והניסיון האישי הצנוע להדוף את ביזוי מדינתי ע"י פוליטקיה . כן חשבתי
בגדול : לפרסם את "המאמר על הרעיון" ברבים, דרך עיתון למשל, ולנסות ולהשפיע על מרכיב הממשלה-
רה"מ הנבחר, כעשרה ימים לפני מועד השבעת הממשלה, ודרך לחץ דעת הקהל הפנים ארצית, שקיוויתי
להשיגה דרך פירסום המאמר בעיתון , "והלכתי" על העיתון הגדול של המדינה .

עיתון ידיעות אחרונות, קיבל - להבדיל - את המעטפה, ובתוכה בנוסף לעמודי המאמר, צירפתי עוד
פנייה אישית לעורך הראשי של העיתון, בה הצעתי (לתומי) שתי הצעות קונקרטייות : או שתפרסמו את
המאמר "ותארחו" אותו מעל דפי העיתון- אם תראו לנכון מתוך חשיבות הנשוא ותיזמונו, או שמכתב
ייפורסם כהודעה בתשלום מטעמי . הפצרתי בו שלא "יתמהמה" בהעברת החומר אל המח' המסחרית אם לא
יוחלט על "האירוח", וזאת מתוך דוחק הזמן : המאמר דן ומייועד להשפיעה דרמאטית על הרכבת הממשלה,
והזמן הנותר יימים אחדים ..
העורך הראשי כן התמהמה, ורק כעבור ימים שלח לי בפקס שאין בכוונתו לארח את המאמר, אולם הוא
מעבירו מיידית למח' המסחרית כבקשתי .
ציפיתי לתשובה מיידית מהמח' המסחרית, אולם היא בוששה לבוא, ובתורי פיקססתי להם והפצרתי בהם
לסגור את העסקה, בתשלום, כמה שאפשר מהר, כי הזמן הולך ואוזל.. וכך יהיה לי את הזמן לארגן את
התשלום ולהעבירו אליהם מראש במועד.. אולם גם כאן התמהמה לתדהמתי המח' העסקית בלתת את תשובתה,
שאמורה להסתכם במחיר המודעה ופרטי הח"ן להעברה הכספית, והדבר מוזר לכל הדיעות, כי מחלקה עסקית
אמורה "לפנק" קליינט, לא להערים קשיים ו"להתמזמז", מה עוד והסברתי בפקס את דוחק הזמן ששרוי
בו, את מקורו והשלכותיו..
כעבור ימים, מקבל מסגן מנהל המח' העסקית של ידיעות, תשובה בפקס, מוזרה ביותר : המחיר הוא
"כמעט" X, אולם יש להביא את המאמר אל משרד עורכי הדין של העיתון בכדי לאשר אותו, ויתכן ויהיה
צורך בלחתוך או בפסילת קטעים מתוכנו . פרטי העברת החשבון : יוק . המחיר המדוייק : יוק . אורך
הטקסט לצורך חישוב המחיר והמיקום : יוק- למרות שעמודי המאמר בידם . הם נתנו רק הערכה, ובמקום
להתחשב בדוחק הזמן שהוסברו השלכותיו מראש, ושמובן מהם בין הייתר בבירור, שאם המאמר לא יירד
לפירסום עוד ימים מספר- לא יהיה יותר עניין בו, גם לא טעם בפירסומו.. אולם במקום ההתחשבות
מהמח' שאמורה לזרז בלאו הכי את העיסקה- כל עיסקה, אני מקבל את ההתראה על הצורך בשיגור המכתב
אל משרד העו"דים שלהם, שכמובן זה יכול לחבל במאמר ובעיקר : זה יכול לאחר את הפירסום . וגם
בשלב הזה לא הרמתי ידיים, וניסיתי לדחוף את העניין עד כמה שאפשר וניתן הלאה.. אולם קצרה ידי
מהסירבול המתוכנן עד הפריט האחרון, שנקלעתי אליו בעל כורחי, וכאמור הוא גבר עלי ולא יכלתי לו
.

לסיכום, המאמר ומכוח נסתר, לא זכה בשום נקודת סיכוי לפירסום, וירד לטמיון .

שתי הנקודות לעיל שהזכרתי, לא הייו סתמייות, ומשקלן בהתאם :
** חשד סביר שנתמך בהגיון , שתוכן מכתב, ולא משנה לצורך העניין מהו תוכנו, הודלף וייצא מלשכת
נשיא בית המשפט העליון, אל כתובת בלתי תמימה, ובדרך בלתי תמימה . חשד זה יוצא מהנקודה הראשונה
.
** הנקודה השנייה מביאה באמתחתה סכנה חברתית מאיימת ממשית וממדרגה עליונה : קשר בלתי תמים בין
זרוע השילטון לבין הזרוע העיתונאית . קשר שפל ויירוד . קשר של מאפיה- של שחיתות .

ג' - את מה שכתבתי לעיל, ושהובא כאן על קצה המזלג, כתבתי על גב הרבה עמודים בצירוף כל הפקסים
תעודות המשלוח המכתבים וההסברים, ושלחתי שוב אל נשיא בית המשפט העליון, אל לישכתו, ובצירוף
מסר חשוב : מהמוסד העליון והעומד בראשו אצפה לרגישות ייתר, בכל מה שנוגע לחוק, למשפט, לצדק,
להבנה, ולהבנה הנדרשת לעומק .. שוב קיבלתי את מכתב חצי השורה מכבוד מנהלת לישכת הנשיא . שוב
מיאנתי להרים יד, עד שקיבלתי מלשכת הנשיא מכתב, וממקור מוסמך וכבד : מיועץ משפטי בכיר לכבוד
נשיא בית המשפט העליון . שכחתי את שמו- אך כל המסמכים שמורים אצלי . חשבתי לתומי, לא אשכח את
המחשבה/ההרגשה ההיא באותן השנייות של פתיחת המכתב- שכאן טמון האור שבקצה המנהרה.. ושוב טעיתי
. ובגדול . הוא לא הוסיף על דברי עמיתתו מנהלת הלישכה בכלום, למרות שחתימתו נראת על פניה יותר
סמכותית ממנה ..

השעה 5.00 לקראת הבוקר אצלי, ואני מצהיר על עצמי "עייף" .. אולם עדיין נותר בכוחי נתח לשאלה
קטנה, מי יתן והנשיא בעצמו ייענה עליה- אם יראה לנכון, ואם בכלל : "שופט" שייתפס "בעבירה"
בלתי שפיטה, ראוי להופיע בחברה עם גלימתו ?

-----------סוף ההודעה-------------

את הקישור להודעה שלחתי אל כל הגורמים שהוזכרו בה- כנ"ל :
מנהלת האתר של הרשות השופטת : haba6@netvision.net.il
משרד המשפטים : sar@justice.gov.il
לשכת עורכי הדין בישראל : vaadmerkazi@israelbar.org.il
עיתון ידיעות אחרונות : editor-in-chief@y-i.co.il
עיתון מעריב : editor@maariv.co.il
עיתון הארץ : contact@haaretz.co.il

אולם לא היתה התייחסות או תגובה , משום גורם .

חבר'ה, אני נולדתי במדינת סוריה . חייתי בה כעשרים שנה עד שייצאתי משם . אני יכול לשער ולתמוך
את השערתי לא רק בעובדות כי-אם בניסיון חיים, והשערתי היא כזאת : אילו הייתי מפרסם הודעה מעין
זו במדינה בה נולדתי, דיני וסופי הייו ידועים לי מראש.. אני הייתי חורץ את דיני מראש . הייתי
כותב ומפרסם את ההודעה בידיעה שהייתי חייב להשלים איתה- שהיא, ההודעה, שווה את חיי . פשוטו
כמשמעו .
עקב הודעה כזו, הם הייו מחסלים אותי .

אולם כאן, העניין הוא שונה, והטכניקות נבדלות : כאן לא מחסלים בן אדם בגלל דעותיו, או במקרה
שלנו בגלל מוצא פיו והנגזר ממנו.. כאן מתעלמים . זוהי הטכניקה . זוהי הטכניקה של שוחרי
הדמוקרטיה, חופש הדיבור וכול'.. פשוט מתעלמים - או אז , או "שהפה ג'ורה" מתעייף, או שהזמן
עושה את שלו . ושוב : פשוטו כמשמעו .

זוהי מערכת חולה . המקסימום שיכולים להגיד לך : אז לך ותתלונן . זוהי מערכת מבישה וחולה , ונא
אל לזלזל במחלה : זוהי מחלת האיבדון . זאת היא הבושה ונא לא לזלזל בה : זוהי ערוותינו . לא מן
הסתם אנו מגיעים לנקודה מבישה בצורת שיחרור רוצחינו לאור השמש ועם "דיל" מסויים- וייהייה הדיל
הכי חשוב בעולם! ואפילו לא רואים את גודל החרפה . כן אני מוצא את הקשר בין הדברים . רק עם
שלמד "להחליק" את הדברים, ביכולתו להחליק כל דבר- להשלים ולחיות איתו כאילו והיה מן השורה ..
כאילו והיה הבן הטבעי של המציאות . כאילו ומציאותו של עם, על כבודו ושורשיו עולה 2.8 מליארד
דולר לשנה .

מי שייצא לו להכיר אותי, יכול להזכיר גם את המכתב ששלחתי לרב עובדיה יוסף בזמנו, ולא קיבלתי
עליו תשובה מעולם . נכון חבר'ה . זוהי תמצית הסיפור : כולם אותו הדבר . או בלשון ישראלית :
אותו החרא . תראו איך כל המערכת עכשיו תתעורר : אמרת חרא? פגעת בהרבה אנשים משכמם ומעלה! אתה
מסתכן בתביעה !
אז תתבעו לעזאזל .

אלברט שבות
''הטקסט'' שלדובי אין כוונה להתיחס 71314
תודה לדובי, העורך בעל הסטנדרטים שהחליט לא לפרסם מאמר - שגם עוסק בטחון ובמובן מאליו, וגם עושה זאת באופן עילג ובלתי קריא.

אני שמחה שפרסמת מאמר זה, כדי שאוכל לראות איזו עבודת קודש דובי עושה מאחורי הקלעים.
אני גוזר עליך שלא תענה לו! 62166
אני גוזר עליך שלא תענה לו! 62184
זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה !
עוד ''טקסט'' שלא זכה להתיחסות דובי 72206
אני מוכרח להודות, שבתשובת דובי הפעם, היתה חבוייה חלק מהאמת, והאמת לפעמים צורמת. הוא אמר לי משהו מעין: אל לך לצפות להתייחסות מכובדת אם אין אתה מעניק את הכבוד הראוי למכותביך. אולי הוא הטיב לנסח את זאת ממני, הינה נוסח דבריו :
If it makes you happy, you may view me as an unprofessional. I'm not even going
to look at your article. If you can't even feign respect for the people you're
writing to, don't expect to receive any respect in return.

Sincerely,
Dubi Kanengisser
Chief Editor, Haayal Hakore

אין לי אלא להסכים לדבריך דובי, מה עוד- ואני אוסיף להודאתי: נכון ויציב, לא רק אי-כבוד היתה (הפעם) בפנייתי, אלא אף פרובוקציה, ומכוונת . לא אביא את נוסח דברי, מפאת כבודו של המכותב וגם מפאת כבודי אני . ועם זאת, יורשה לי להוסיף משהו לאמת שלך : כבוד, וכמוהו כהצלחה : הוא נלקח לא ניתן . זה החלק השני והחשוב אודות האמת הזו. אתה איבדת כל "סיכוי" לכבוד, מיקצועי ואישי כאחד, מאז "פגישתינו" הראשונה.. לא התנהגת כאדם, גם לא כעורך ראשי . תיעוד הפגישה הזו, נמצא במרחק אצבע אחת מכאן , תחת אותו האשכול הזה, והוא פתוח לעייונו וניתוחו של כל גולש .

על כל פנים, הינה "הטקסט" האחרון במספר, שדובי "דחה" אותו, מסיבה מוצדקת- בחלקה :

כותרת : אתם יודעים מה היא הבעיה הישראלית-ערבית?

תשובה: תמיד דוחים את הפיתרון שלה. התשובה הזאת נהייה לה תוקף ומעמד של תשובה בפני עצמה. כלומר, אחד מהפיתרונות , לדידנו, הוא דחיית הפיתרון למועד אחר, בוטחים בזמן שייעשה את שלו ומפקידים יותר מדי ביטחון "בזמן" וכאילו מדובר ביישות אינטלגנטית על-אנושית שביכולתה לעשות ולהצליח איפה שהאדם כשל. אם אני קורא נכון את "שרון" כאסקולה מדינית, הרי הוא נמנה על האסקולה הזו, ורואה בפיתרון הזה, כפיתרון העדיף על כל פיתרון בר יישום אחר בן זמנינו : תן לזמן לעשות את שלו .

עכשיו, כפי שראו אי-אלו (כולל אותנו ברגע זה) "בזמן" כמקור פיתרון עצמאי לבעיה, ובטעות לדעתי, כך אני מצביע על עצם הפיתרון הזה כבעיה וכמיכשול שעומד כגולם בפני הפיתרון האמיתי ומפריע לו. אני חושב שאינני ממציא שום דבר מהראש ומצביע-מזהה בעיה אמיתית ואינני עושה בזאת מעשה תמהוני: לא אני המצאתי את הבעיה, היא נוצרה לפני.

אם היינו הולכים לפי תוכנית מסויימת, שיכול להיות לה קשר כלשהו ולו הקלוש שבקשרים, "לזמן", אזי היה טעם והגיון, לבטחונינו זה "בזמן" כיישות מוגדרת שביכולתה להציע לנו ביום מן הימים פיתרון שמתקבל עלינו, ויכול להבטיח את קייומינו.
תוכנית כזו יכולה להיות בצורת "תוכנית להגדלת הילודה" או "תוכנית להבאת עולים" או "תוכנית להתחמשות עתידית מכרעת" ולא הייתי רוצה לחיות בתקופת ביצוע התוכנית האחרונה, אולם, אני לא מבקש ממישהו שיבטיח לי יעילות תוכנייות כאלו, אני מבקש לדעת אם הן קיימות, אם יש מישהו מאחורהן שמפעיל אותן שעוקב אחריהן, אני מבקש לדעת אם ישנן.

באין יישות רשמית שאוכל לפנות אליה ע"מ לקבל ממנה תשובה מוגדרת לשאלתי האחרונה, ולכן, סביר שעלי להסתמך על עצמי גם במקרה זה, ולבקש מיישותי מעצמי תשובה הוגנת והגיונית : אין תוכנית מתאם כזו או אחרת לעתיד. אין לנו תוכנית מוגדרת לעתיד, ולצערי אנו שמים את ביטחונינו בעתיד, כבחור בשמינית שלא בראש שלו לעשות את השיעורים בבית, ומקווה שמחר ייהייה גשום, ותהיה תאונת דרכים ע"י הרחוב המוביל לבית הספר שלו, ושהרחוב ייסגר, ושייהייה בלגן, ושביה"ס ייסגר, ומה טוב אם המורה המסויים לשיעור, ייהייה בעצמו מעורב בתאונה.. זה יפתור עוד כמה בעיות בסיסייות בדרך..

בוא נעבור כברת דרך ארוכה ביותר, ונניח שהבעיה הזו, "הזמן", היא מאחורינו, וכבר עברנו את השלב הפסיכולוגי הבעייתי הזה בשלום, וינגשנו לפתור את הבעיה, מהו הפיתרון? ( תשובה: אין פיתרון! צריך לתת לזמן לעשות את שלו! בדיחה ישנה.. ואפילו כבר לא מצחיקה!)

קודם כל, אני חייב להניח הנחה אחת, שתשמש אותי בעתיד הדייון הזה : כל דבר שואף ובסופו של דבר אל המקום הטבעי שלו. כלומר, כשאני תופס אבן ומתיר את אחיזתי בה, האבן תיפול לכיוון הריצפה, ולא רק מכוח הגראביזציה, אלא , וזה לא הסבר מדעי אלא הסבר חברתי שיכול לחיות בשלום ע"י אחיו המדעי, אני האדם התרגלתי לראות את התוצאה הזאת: האבן תמיד תיפול על הריצפה ותישאף אל מקומה הטבעי, וזה הוא זה : הטבע. הטבע האנושי שהתרגלנו אליו, עוזר לנו בהרבה מקרים לצמצם הסתברוייות ולראות את "התשובה" הקרובה ביותר: הטובה ביותר: הטבעית ביותר.

מאז כיתה ו' אם זכרוני לא מטעיני, משכה את תשומת ליבי שיטת פיתרון מסויימת, לבעיות מתמטייות נתונות, ושיטה זו יוצאת ממצב נתון מושלם ורצוי,כהנחה, שאליה פיתרונינו שואף ומייחל.. כלומר אינני צריך להוכיח את 360 מעלות לזווית שלמה של עיגול למשל, אלא לצאת מנקודת הנחה מראש שזווית שלמה היא : 360 מעלות, כי פשוט כך היא נראת לעין האנושית שלי, כי זוהי כנראה התשובה הנכונה, כי זוהי כנראה התשובה הטבעית שלה, ומהנקודה הזו אני מזנק ומתחיל, לאמת את התשובה, כי הרי זוהי התשובה הטבעית ביותר, וזו לטעמי השיטה הקלה והטובה ביותר, להגיע באמצעותה לפיתרון הדרוש, כי אני נדרש לאמת או להפריך מצב נתון, ולא להמציא אותו.

אנסה ליישם את השיטה המתמטית לעיל על בעיות העולם בכלל ובעייתינו הגדולה בפרט, ובואו נראה מה ייצא לנו- מה נפסיד? מדברים מתמטיקה לא יותר :
המצב הטוב ביותר באזור הוא, חיים זה לצד זה, בשלווה בנחת וכמובן גם בשלום , ולא לטעות: "השלום" הוא תוצאה לשלווה ולנחת ולא מטרה בפני עצמה. טעות כזו יכולה לעלות לנו , פשוטו כמשמעו, במחיר של אי-זיהוי מטרה, וכגודל הטעות בזיהוי, כך גודל המחיר שעלינו לשלם אם נטעה. במקביל, נוכל להנות מפרי חוכמת הזיהוי הנכון, אם נשכיל ונדע לזהות נכון.

ערבי ישראל, והמצב הטוב ביותר עבורם ועבור מדינת ישראל הוא, שייחייו בשלווה בתוך המדינה ובהרמוניה עם חוקי המדינה, וגם כאן לא לטעות: לא המיזוג בתוך החברה הוא המטרה, מכיוון שמטרה כזו איננה בת המציאות.

הגיע הזמן בנקודה הזו, לחזור אל ההנחה שפתחתי בה, שאומרת : כל דבר שואף ובסופו של דבר אל המקום הטבעי שלו.
נניח כאן, שאנו נמצאים במצב נתון שקראתי לו במצב הטוב ביותר, בו שכינינו הפילסטינים חיים בנחת ובשלווה לצידינו עם הפנים לשיגשוג, וגם ערבי ישראל חיים בשלווה בתוך המדינה . האם לא נכון הוא הדבר, שבתנאים נתונים כאלה, השייוך החברתי הטבעי של האדם, ישאף גם למקומו הטבעי ?
השייוך החברתי של האדם תמיד קיים בתוך האדם ותמיד , ככל תכונה טבעית ששואפת למקומה הטבעי, תמיד הוא מושך את האדם לכיוונו הטבעי אך לא תמיד האדם נענה לו, ומסיבות שונות ומשונות, אחת היידועות מתוכן היא, רמת החיים. למשל, אני יכול לראות הרבה אנגולים שחיים בארה"ב כי רמת החיים בארה"ב היא מעל ומעבר של זו באנגולה, אולם, אם נניח שביום מן הימים אנגולה תתקדם קצת לשיגשוג כלכלי, וייהייה אפשרי לחיות בה ברמת חיים סבירה ומקובלת, אזי ניתן להניח שבמצב נתון כזה, התכונה של השייוך החברתי הטבעי תפעל ספונטנית כי זה הזמן והמקום המתאימים לה לפעול, וכן ניתן לצפות שהאנגולי הממוצע, לא יתנגד לתכונה הטבעית המופעלת עליו ספונטנית. מה עוד אם אנגולה היתה במרחק של כמה קילומטרים מארה"ב..

ספרד הינה המדינה הכי ענייה (הנחה גסה..) בגוש המדינות המערבי, ומטבע הדברים ניתן להתקל בהרבה ספרדים שחיים בצרפת או באנגליה מתוך הרצון לשאוף לרמת חיים עדיפה על זו שלהם בארץ מוצאם. אומנם, התכונה הזו לשאוף לטוב יותר אינה גורמת לספרד להתרוקן מתושביה, ולא בגלל האמביציה השונה מאחד לשני, אלא בגלל אותה תכונה טבעית שדיברתי עליה לעיל : מקומו הטבעי של הספרדי בספרד, ושל הצרפתי בצרפת, ולכן תמיד ובד"כ הספרדי יימצא במדינתו הטבעית ספרד: זוהי התכונה החברתית החזקה ביותר שפועלת על החברה האנושית, אולם יש לה בעיה : היא, התכונה הזאת, יכולה לפעול אך ורק בתנאי שטח מוגדרים מראש : ייציבות מינימלית . אזורית כלכלית מדינית ואפילו פוליטית פנימית. בלעדי התנאי הזה היא לא יכולה לפעול, וגם האדם לא ייענה לה, אם כי היא תישאר חבוייה בתוך האדם ותשמור על מלוא הכוח הטבעי שלה, גם בהעדר התנאים שיאפשרו לה לפעול, וכך תישאר חייה במחתרת עד אשר תימצא את ההזדמנות הראשונה לפרוץ ולפעול.

כן אני מניח, שבתנאי ייציבות מוגדרים ואמיתיים, התכונה הזו תפעל גם על ערבי ישראל, כפי שאמורה לפעול על ישראלי העולם, בבוא היום. אין סיבה לשלול את ההנחה הזו, כי אין סיבה להתעלם מקייום שייוך חברתי מוגדר לערבי ישראל.

טוב חברים, הגענו לנחלה ולמנוחה (על הנייר) ויש לנו כבר את "המצב הטוב ביותר" על כל תכונותיו ומאפייניו. איך מגיעים אליו?
תשובה : קשה ולא ניתן לעשות מאומה, יש לתת לזמן לעשות את שלו ! וההבדל הייחיד בין הבדיחה הזו לבין אחותה לעיל, הוא שני הסוגריים החסרים כאן, וגם כי ביקשתי להצחיק אותכם קצת יותר בבדיחה הזו, ולכן העלמתי את הסוגריים.. ואם לא צחקתם, סימן שהעניין רציני וכבר לא מצחיק .

ובכן מגיעים לשלב היישום, ואני מוכן ומזומן לפתור את הכל, מהיכן מתחילים : קודם כל, הייתי תופס חתיכת נייר, ורושם עליה את הנוסחה שהיגעתי אליה לעיל: "המצב הטוב ביותר". זוהי, יש להדגיש שוב, הנוסחה היחידה שבנמצא- לא רק הטובה ביותר, ומכן יש לרשום אותה כפי שעושים לגבי כל נוסחה קבועה וחשובה בביה"ס , ותנאי בל יעבור להצלחתה הוא, לא לסטות מקווי המתאר שלה ימינה או שמאלה, אפילו לא בסנטימטר אחד.

עכשיו, יש לי עשרה שקלים חדשים בכיס, ורק עכשיו סיימתי לרשום את הנוסחה ועלי להתחיל בשלב היישום, איך אשקיע את 10 הש.ח ? תשובה: ולפי הגיון גס אך נכון וכן, אקנה בשקל אחד לחם לאכול, ואשקיע את התשעה שקלים הנותרים ביישום המעשי לנוסחה. זה לא אומר שאת התשעה שקלים האלה עלי להעבירם היום לשכניי הפלסטינים בשביל לפתוח מפעלים ולשגשג, יתכן שבתשעה שקלים האלו ייהייה עלי לקנות תחמושת ולהלחם ע"מ להוציא את העשבים הרעים אצל השכן, כשלב מקדים וחייוני להתקדם בנוסחה שלי, ורק אז כאשר השטח אצל השכן נקי מעשב שוטה ורע, יתאפשר השלב של ההשקעה היישירה בשטח, ותמיד זה יישאר נכון : ככל שהשלב של ההשקעה היישירה יקדים ויבוא, ככל שההתקדמות לעבר הנוסחה המושלמת יתקרב, והרי זוהי מטרתי שאני הולך לעברה.

אך לפני זה או זה, לפני שאשקיע במלחמה או במפעלים, אודיע לעולם על פרטי תוכניתי, ואגלה לעיני כל את כל סודות הנוסחה שהגעתי אליה ושאני הולך עליה הלכה למעשה . וזאת מתוך שתי סיבות עיקרייות :

א' - כדאי לי שהמשחק יהיה על השולחן, ושהקלפים , כמו שאומרים, יהייו פתוחים. זאת כי מותר לי להניח שישנם גופים בעלי אינטרס מנוגד לתכלית מטרתי, ואופי המשחק הפתוח שהיצעתי, יקשה עליהם להתנגד לי, גם יקל עלי להלחם בהם.
מותר לי להניח, שהמשטר הסורי למשל, ניזון דווקא מאי- היציבות האיזורית, ולעומת זאת ייציבות עלולה לסכן את קייום משטרו. מותר לי להניח ישירות ובלי להתחשב בכללי הנימוס המקובלים, שהסיכסוך הערבי הישראלי הוא אחד העמודים הבסיסיים שנשען עליו שליט דיקטטורי עם משטר דיקטטורי, שאין לו אינטרס ישיר להסיט את תשומת לב אזרחיו "השלווים" לבעיות פנימייות חמורות, ולוותר על שקט תעשייתי מרצון, ואפילו במחיר של יציבות ושיגשוג מפה אזורית קטנה שתופסים את שיטחה הישראלים והפילסטינים.
מותר לי גם להניח הימצאות אותם האינטרסים הלא תמימים, במתכונת זו או אחרת, כפי שבאו לידי ביטוי "בדוגמה" של המשטר הסורי, אך הפעם עלולים להמצא בצד הפילסטיני !
מותר לי כאמור להניח כל הנחה שעולה על רוחי, ולהתגונן מפניה כאילו והייתה ממשית, וכזכור, ההתגוננות הטובה ביותר היא שהמשחק הזה והפעם ייהייה פתוח , על השולחן, לעיני כל העולם, ולעיני שני העמים השותפים מטבעם למשחק.

ב' - כמו בייחסים האישיים, גם בחברה, גם בעולם, וגם בכל מקום, להצלחה הרבה אבות והכישלון יתום. הנטייה הזו "למשוך" הרבה אבות לאימוץ ההצלחה, יכולה להייות גם נטייתם של מדינות שונות ומשונות. מה עוד וכן ישנם אינטרסים ברורים של מספר מדינות בעולם שייהייה באזור הקטן הזה יציבות. ואם כן מדוע לא לעודד אותם להיות צדיקים, ומה זה משנה לנו אם נטייתם, לאימוץ ההצלחה, הינה נטייה מסולפת ולמראית העין שמהולה באינטרסים מוגדרים, או כמו שאומרים, היישנה אם מקור הדבר הוא שינאת המן או אהבת מרדכי?

חבר'ה, התקופה האחרונה הוכיחה לנו מספר נקודות, שכדאי לנו להתעכב עליהן, לבחון אותן, ולא לעבור עליהן בדרך המלך :
אסד, וברגע האחרון, דחה את היד שהושיטו לו, ותסכימו איתי, שישנה מוזרות מה בעצם הפעולה, שחורגת מהכמה עשרות מטרים שהפרידו אז בין ההסכם לבין הזכות לשכשך את הרגליים בנקודה מסויימת בכינרת ! טעות היא לחשוב, שפעולת הדחייה הזו, מצביעה בלבד על עקשנות גרידא במשא ומתן.. פעולת הדחייה הזו, סותרת בבירור תכונה אנושית של כל בן אנוש שחוזר אליו דבר יקר ומחבק אותו ומלטף אותו ואפילו עם שינויים מסויימים..

ניתן וניתן ליישם את ליקחי "הסתירה" הזאת גם על ערפאת ורשותו, ואף לשאול בקול ברור וכן : מדוע הסתירה? מה הוא מקורה? מי הם הנהנים ישירות ממנה? ועל כל פנים, מדוע עלינו לשאול שאלות כאלו לעצמינו, ולא לשתף בהן את כל העולם ?

התקופה האחרונה גם מלמדת אותנו, ומעבר לאינטרסים לא מוגדרים ונסתרים כאלו או אחרים, על בעיה של הגדרת מטרה אצל שכינינו, וברמה הבסיסית ביותר: מהו בידייוק מבוקשכם? תגדירו אותו ! הרי גם הם יודעים, שזכות השיבה היא לא מוגדרת ומעומעמת, ולו כי הם ואנחנו שותפים לדיעה, שהדבר יגרום לזריקת הישראלים לים, ובזה אינם מודים בפה מלא, כשם שחלק לא מבוטל מאצלינו, איננו מודה בפה מלא בגירוש הערבים מעריהם, ואף גינדי הי"ד לא התכוון לרוקן את עזה ולהתיישב במקומם.. כלומר, תכלית המשחק הוא לא ברורה גם כלי המשחק אינם ברורים, וכדאי לנו ולהם, באמת ובתמים, שכל מהלכי המשחק ייתנהלו מעל השולחן עם קלפים פתוחים לכל מי שברצונו לראות אותם. למה לנו להציץ אחד בקלפי השני, לנחש-לטעות-או לאמת? למה שלא נסתכל האחד בעיני השני ומאותו גובה? מאותו גובה אנושי, מאותה ציפייה אנושית, מאותה שאיפה אנושית.. הרי יש לנו הרבה והרבה מאוד במשותף : אנו בני אדם והאמן לי שזה חידוש, אם נעכל את ההתפתחוייות האחרונות.. אנו גם שכנים. יש מי שאומר שאנו גם בני דודים.

ולסיכום ראשוני גולמי : חכמים ממני הציעו את הנוסחה לעיל, ואף זכתה, הנוסחה , לתמיכה מסויימת ואירופאית במייוחד, ואפילו התחילו בביצועה המעשי, בצורת הסייוע הכלכלי שהועבר לידי הרשות עם משמר כבוד.. אולם, התוכנית הזו על הסייוע הכספי שהושקע בה נחלה כישלון צורם, כי היתה חובבנית למדי, ולא עמד מאחוריה קו מיתאר מדיני מוגדר עם מעקב ועוקב רציני.. ואולי השימוש "האחר" שנעשה בכספי הסייוע לצורכי חימוש למשל, או לצורכי עוד סוג של חימוש שמופעל בד"כ על כיסם האישי של אנשים, תרם את תרומתו לכישלון ולביזבוז כספי הסייוע. אינני בעד סייוע לאוייב היום, בכל צורה שהיא, כן אני בעד התווית תוכנית אמיתית שהבסיס שלה ולא אחר "הנוסחה" שתיארתי לעיל, שהאוייב שלי לא ייהנה ממנה, אבל השכן שלי כן ייהנה ממנה. כן עלי ליידעו בתוכניתי. כן עלי להסביר לו ולהעביר לו, לשכן הפילסטיני, את המסר באופן כן וברור, שלא משתמע לשני מובנים :
אני רוצה לחיות על ידך בשלום. אני יודע שלשם כך עליך לחייות בשקט ובשלווה ואדם רעב לא יכול להיות שלב ושקט. אדם בלי תיקווה לעתיד כלכלי יציב, אין לו איך לשגשג, ותיקוותו לשיגשוג תיקבר במהירות. לא רק שאני יודע את כל זה, אלא אני מצביע על נכונות אמיתית לעזור לך בלעלות על אם הדרך. ככל שיידי תשיג.
ייחד עם זאת, אינני עיוור. יודע אני שישנו מי שיתנגד לתוכניתי ומסיבותיו שלו.. אני יודע שייהייה מי שיכשיל אותה. אני בטוח שייהייה מי שיישתמש בה בצורה הצינית והאירונית ביותר. וכנגדם, כנגד כל אלו המתנגדים והמכשילים, אלחם. זוהי מלחמתי בנתיים ואני הולך להלחם נגדם, עד אשר אשיג את השכן שיילחם לידי יד ביד כנגדם. ואז רק אז נתחיל בשלב השני של השלמת הנוסחה. כאשר אהייה בטוח בשני דברים עיקריים שאין בכוונתי להתעלם מהם, ולבטח לא לוותר עליהם :

1- אימון מצידך בכנותי .
2- וויתור אמיתי ומרצון, על כל שימוש ציני בתוכניתי.

אלברט שבות
די כבר, נמאס 72209
הבנו שאתה לא מסתדר עם דובי. קורה.
אבל למה להלאות אותנו שוב ושוב בטקסטים ארוכים ובלתי קריאים, ושוב ושוב במתקפה על דובי? הנקודה שלך הובנה. מספיק ודי.

באמת לא הייתי רוצה שכל אחד שנדחה לו מאמר באייל, יפרסם אותו בתגובות. זה מעיק. (וכן, גם אני שלחתי פעם מאמר שנדחה. אז מה?)

אם אתה כל כך רוצה לפרסם את המאמרים שלך ברשת, אתה מוזמן לפתוח אתר מאמרים משלך (כמו שיש גם לכמה מכותבי האייל, אגב) ולפרסם שם את מאמרייך ללא הפרעה.

מה שאתה עושה עכשיו פשוט מציק, ודי מעורר (אצלי לפחות) אנטגוניזם נגדך.
To : Xslf 72215
הפרש השעון בין שעת פירסום הודעתי לבין זו שלך (לפי השעון של האייל) מסביר עובדה מאוד מעניינת- ואני אחזור על דבריך להבנת עובדה זו : " למה להלאות אותנו שוב ושוב בטקסטים ארוכים ובלתי קריאים.."

באמת די כבר! גם אם Xslf אינו דובי או אחד מאנשי שלומו! נודף מזה כבר ריח רע..
תמימות ,טפשות או רשעות 72260
דווקא כשכן היה לך משהו לאמר, נשארת אותו דבר
תודה למערכת 79225
בדיפדוף מקרי, שמתי לב להודעה האחרונה שהמערכת צינזרה ושמה בסל התגובות אשר אינן הולמות את רמת הדיון הראוייה . חן חן ותודה למערכת .

בכל מקרה, נכנסתי לאתר למטרה מסויימת : לשים קישור לאשכול שנושאו הוא האשכול הזה : האווירה שבה נכתב . השחקנים האנושיים שהשתתפו בו ובכללם כמובן כותב השורות . בכללם גם מנהל הפורום בו פורסם הדיון .
אני מתכוון להמשיך את הדיון שנחתך באיבו "שם" (היכן שאביא את הקישור להלן), ודווקא כאן , באשכול שהוא נשוא הדיון . בכוונתי עוד להזמין לשם כך, עוד אנשים ודעות , ובל תיתפלאו אם חלקם יהייו מנויים על מחנה אחר.. גם מטעמי איזון לשמו. .

שמתי לב היום, ובפעם הראשונה מאז שהכרתי את אתר האייל הקורא, לטעם של הגינות . הגינות של המערכת . זאת הרגשה מעודדת, זהו התיאור .

הקישור :
אלברט: בקישור שצרפת דנו כבר, 79234
מדוע הפנית אותי אליו בתגובתך בפרש?

אני שמח בשמחתך שנתקלת בטעם של הגינות שהיא מוצר נדיר במקומותינו.
אלברט: בקישור שצרפת דנו כבר, 79379
ומה הלאה דר' מילשטיין? וכולם חייו באושר ובעושר?! זהו הסיכום שלך לנושא?
להזכירך ידידי, התגובה שלך אודות הנושא ב-פ.א.צ , לא היתה שלמה גם לא הקיפה את הנושא הנידון, אלא בחלקו, וזאת באשמת הקישור שבהודעה הפותחת, ששונה ע"י המערכת (דר' יובל רבינוביץ) לא בתמימות, עובדה ששינתה את פני הדיון שמה ושפעלה אפילו עליך דר' מילשטיין- ע"פ רצונו וכוונתו של "המנהל הלא תמים" . עובדה זו הסברתי אותה באשכול של פ.א.צ , כאן : http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a...
אנא ידידי, עיין שוב בתגובתך שם, ואשר את העובדה שהצבעתי עליה לעיל : השינוי בקישור (לפתיל אחד בלבד) ע"י המערכת לא היה תמים, ההתמהמהות של המערכת להחזרת הקישור למקומו הקודם, חרף הפצרותי, לא היה תמים, וניתן להצביע על תוצאות הדברים בשטח : הם פעלו אף עליך . אנא, ניתוח ענייני ואובייקטיבי לדבריך אתה דר' מילשטיין- כאן : http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a...

דר' מילשטיין : עיינתי באשכול שפתחת בפ.א.צ בנושא רבין ז"ל שהפקיר או ברח.. יודע אני שהינך איש עסוק ונוגע בנושאים שברומו של עולם . יודע אני שאין לך זמן וחשק לנושאים של שטוייות.. של מה בכך.. אנא הגדר את הנושא שהוזמנת אליו כאן, לפי היושר האינטלקטואלי שבעורקך, ולפי מיטב המסורת המילשטיינית שדור שלם עוד יזכור אותה.. אנא הגדר את הנושא כאן : אם תוצאת המעבדה של מילשטיין יצביעו על : "נושא של שטוייות", אזי שיחררת בזאת את עצמך מהאשכול המעייף הזה, והדבר יחזיר אותך לנושאים שברומו של עולם .
הקולוניזציה של פורנוגרף המלים 79383
חטפת דיון ולקחת אותו בן ערובה להגיגך המשתפכים. עכשיו גייסת עזר כנגדך ויחד אתם מתעללים בבני הערובה קוראי האייל בכיבוש בלתי נאור של נכסי מקרקעין שלא שלכם ומקימים עליהם האחזויות בלתי חוקיות של מלחמת תרנגולים אשר לא מענינת אף אחד.

בשביל זה יש דואר אלקטרוני.
ממה אתה חושש רון בן-יעקב? 79390
התפתח דיון, ברצונך להשתתף בו- אהלן וסהלן, תתרום לדיון ככל שידך האינטלקטואלית משגת : זו התרומה שלך?
אלברט:הכנסת אורחים אין פה 79385
כפי שיכולת לראות בתגובה של רון בן יעקב הכנסת אורחים אין פה. גסות רוח יש בשפע. אני לא מוצא כאן לא הגינות ולא צל גילה של הגינות. אתה מוזמן ל''ארץ הצבי'' ושם נוכל לתקשר בלי הפרעה.
יש הכנסת אורחים 79386
גסות הרוח היא של מי שמנצל לצרכיו האגואיסטיים את שטח המחייה של מאמר על עובדייה יוסף כדי לנהל על גב קוראי האייל מלחמות קטנוניות אישיות ביותר, ואחר כך לטעו טענת הקוזאק הנגזל ובכך להוסיף לעצמו גם צביעות לשמה.
יש הכנסת אורחים 79397
דבר בגוף יחיד ולא בלשון רבים.
אולי אותך זה לא מענין אבל את האחרים כן.
ואם כבר דרישה לדיוק 79401
לא ''את האחרים כן'' כי זה אומר שכולם חוץ מרב''י כן מגלים עניין. מקסימום ''אולי אחרים כן''. בלי ה''א הידיעה, פליז.
ואם כבר דרישה לדיוק 79411
מקבלת תיקון.
תודה
79402
וכך יחסכו כל מיני הגיגים לא ברורים מאיתנו.
''הגיגים לא ברורים'' 79412
מי שמוותר מראש על ''הגיגים לא ברורים'', אין לו סיכוי להיתקל ברעיונות מקוריים וחדשניים ובכתיבה איכותית. זאת תפיסה דוגמטית המנוגדת לאידיאולוגיה המוצהרת של ''האייל הקורא''.
סובלנות וסבלנות 79416
השתתפות בפורום מצריכה סובלנות אישית כלפי
דעות שלא מתאימות אם השקפת עולם וצורת כתיבה.כל עוד הדיון מתקיים בצורה תרבותית אין שום סיבה למנוע מאדם להתבטא.
קשה לחשוד שזה בא על חשבון קוראי הפורום,הפוך הוא,הקוראים נחשפים לדעות מגוונות,מרתקות יותר או פחות.
התנשאות כלפי חריג או שונה היא גסות רוח.
איזה דיון הם סתם רבים 79420
השבות קורא למשהו דוקטור רק כשהוא רוצה לרדת עליו אני לא יודעת מה הבעיה שלו. בכלל שבות אמר שהוא עוזב את פאצ כי משהו הרגיז אותו או אולי בכלל הוא הצליח להרגיז גם שם ובעצם הוא גם אמר שהוא עוזב את האייל. ושנית כל למה מה הוא מעביר משהו מפאצ לאייל רק בגלל שהוא מצא פה משהו שהוא מכיר אני מתכוונת לעובדיה יוסף?
שני : איזה יופי של ניסוח קולע! 79483
אני סוגד לניסוח מעמיק ועליז כשלך . וחוצמזה, עובדיה יוסף זה משהו קטן? יש לו כבר מעל לשמונים!
שאלת אוף טופיק 79529
האם אתה קרוב משפחה של אלברט פירות?
סובלנות וסבלנות?? 79538
לא התנשאתי כלפי חריג או שונה. אני פשוט חושב שהוא מתנשא כלפינו.
סובלנות וסבלנות?? 79641
ביכולתך להסביר קצת יותר את דבריך, כך שכולם יבינו? על מי אתה מדבר- "מתנשא"? היכן התנשא "כלפינו" או כלפיך במייוחד? באיזה הזדמנות?
אני חושב שאם לא תסביר את עצמך, עכשיו ומייד, אתה תקנה בזאת לעצמך את תואר החריג ובחסד! ואני אוסיף לך עוד שניים, תימהוני ומתוסכל, כטיפ .
מזלך, שהזדהית כאייל האלמוני בעילום שם! עשית בחוכמה! זוהי ובד"כ חוכמתם של תימהונים .
סובלנות וסבלנות?? 79674
המר''ה עובדיה יוסף.
סובלנות וסבלנות?? 79728
ניסיון לא רע לצאת מהסבך, ואני לא אקלקל לך הפעם את זה .
אייל אלמוני: חכם לא נכנס לסבך שפיקח יוצא ממנו! חשוב לשנן.
סובלנות וסבלנות?? 79761
מר שבות, לא היתה לי כל כוונה לפגוע בך פגיעה אישית, אני הרי לא מכיר אותך. אם דברי היו קשים מדי - אנא קבל את התנצלותי הכנה. כל טוב.
תודה מקרב לב, אלמוני 80087
ואני מעריך מאוד את התנצלותך הכנה, רק תזכיר לי איפה בידיוק פגעת בי, כך שאוכל להסיר את הפגיעה ולשכוח ממנה.
בתודה מר אלמוני!
משלוח מנות נוסף 167983
הרב עובדיה יוסף תקף אתמול בחריפות כל מי שמעז לזלזל בתלמידי ישיבה. לדבריו, מי שחושב "מחשבות אוון על בחורי הישיבות וקורא אותם פרזיטים, הוא מנוול, אפיקורוס...מותר להרוג אותו". דבריו הם כנראה חלק ממתקפה של ש"ס על המפד"ל, לאור הציטוט הבא: "מפד"לניק, שאפילו מניח שני תפילין על ראשו, גם של רש"י וגם של רבנו תם, המחשבות שלו רעות. מה הוא אומר? מה עושים אלו תלמידי החכמים שיושבים בישיבה ובכוללים... פרזיטים אלה. לא תורמים למדינה". עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שכמנהיג רוחני הוא נותן לכאורה הכשר לרצח.

"וואלה":
ההתבטאות האחרונה 455964
יוסף שוב מסתבך 182192
אוי, אתה כזה תינוק (שנשבה) 182308
זאת לא אשמתך, אבל זה פשוט עצוב שאין לך את הכלים להבין את הכוונה העמוקה שמאחורי דבריו של הרב יוסף.
יוסף שוב מסתבך 182382
הרב יוסף
יוסף שוב מסתבך 182398
אינני חושב ששם התואר מגיע לו, אם כבר - אז במובן של ''רב עם כולם''.
תתבישו לכם אתם לועגים בשחוק ובקלות ראש על גדול הדור 209902
ה' ישמור אתם לועגים על גאול אביר הרועים של עם ישראל מחקירים סיפורים סבתות הכל לא משנה מה שבא בא בדיוק כך
!!!!!!!! בושה וחרפה ללעוג על גדול הדור האם הרב עובדיה יוסף צודק מה השאלה הזאת בכלל זהו פשוט שהרב עובדיה יוסף צודק וכי אנחנו קטנים תולעים כמו שכתוב בתורה שאמר דוד המלך עליו השלום "אנכי תולעת ולא
איש חרפת אדם ובזוי עם " מי אתם שתאמרו אם הרב עובדיה יוסף שליט"א צודק אנו סומכים על הרב עודיה יוסף הי"ו
יותר מעינים סגורות אתם חייבים וצריכים להבין זאת
ועוד דבר אתם חושבים שהרב הוא חבר שלכם ואתרם מזלזלים בכבודו של הרב וגם לא קוראים אותו כרב שכל העולם יראו שזה גאון גדול הדור אביר הרודעים עוק הרים ועוקר סלעים
-----
תעוקת ההרים הרדועים 209927
כמה שאלות:
1. איך דוד המלך ידע שיהיה קים עובדיה יוסף?
2. לסמוך בעיניים סגורות זו מעלה?
3. ואלה שמתפרעים, האם הם לא גם כן עוקרי סלעים?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים