הרכיכות 177
ברק ומפלגת העבודה מאפשרת לש"ס לירוק עליהם בלי שום התנגדות מצידם. למה הם נוהגים כך?

אל לך, הקטור שנוא נפשי, לפטפט על כריתת החוזה.
לעולם לא יכרתו ברית כפיר בן אריות ואדם!
חוזה היעשה זאב ערבות עם טלה רך לבב?
אלא משטמה נוראה לעד מתלקחת ביניהם...

- הומרוס, איליאדה, שיר עשרים ושניים, 261-265



בעקבות דברי הבלע של עובדיה יוסף, בהם דרש למעשה את מותו של אחד משריו, הסתפק ראש הממשלה, אהוד ברק, בהבעת הסתייגות קלה ואי הסכמה עם דבריו של ראשון המסיתים לציון. הוא חושב, כמסתבר, שאלו דברים "שאי אפשר לקבלם". וואו. אני מניח שאילו היה שריד נרצח אתמול, הוא היה יוצא בהודעת גינוי תקיפה. ואולי לא.

שרי ש"ס כבר הבהירו כי אם ייחקר המסית לציון במשטרה, "תרעד האדמה". ומה הייתה תגובתו של ראש הממשלה לאיומים המפורשים הללו באלימות פוליטית? האם הוא הבהיר, בנאום תקיף, שהוא יראה את הלבן בעיניים של הפורעים? האם הוא איים בהכרזה על מצב חירום? האם הוא בעט את כנופיית ש"ס מהקואליציה? האם, למצער, סירב להפגש עם נציגי הקושרים?

הלוואי. הוא שלח שליחים אל היועץ המשפטי לממשלה, וביקש ממנו "לנהוג בזהירות ולשקול האם לפתוח בחקירה" כנגד ראשון המסיתים לציון. ראש הממשלה, "הלוחם הראשון, המעוטר ביותר" של מדינת ישראל, נכנע ללא קרב. הוא עושה כמיטב יכולתו כדי לכופף את שלטון החוק, את האבן היציבה האחת של הרפובליקה הישראלית הקורסת, ובלבד שכנופיית ש"ס תשאר בממשלתו.

אין זו ההתכופפות הראשונה. במשך כל חייה של הממשלה הזו התנהגה כנופיית ש"ס כאילו היא סיעת אופוזיציה. היא דרשה עוד ועוד תשלומים תמורת תמיכה בממשלה - דבר שאמור להיות מובן מאליו לגבי סיעת קואליציה - ולא עמדה בהתחייבויותיה. ש"ס שברה שני שיאים: הראשון, כאשר תמכה בהצעת סילבן שלום על הגולן, והשני, כאשר חברי הכנופיה (זו אינה סיעה) הצביעו אי אמון בממשלה - אבל נשארו בתוכה. מ-"17 החיילים הנאמנים" של ש"ס, שיתמכו בהסכמי השלום - סיבת כניסתם לקואליציה - לא נותר דבר, זולת גיחוך הבוז. מי שזכר את התנהגותה של ש"ס בעת ממשלת רבין, לא הופתע; מי שזכר את התנהגותה בין השנים 1992-1996 היה בין אלו שזעקו, עם בחירתו של ברק, "רק לא ש"ס".

סמכות ההכרעה בישראל, סמכות הרשות המבצעת, נתונה בידי הממשלה (ודוק: לא בידי ראש הממשלה, אלא בידי הממשלה). ממשלות ישראל הן ממשלות קואליציוניות, והחוק מכיר בכך. חוק יסוד: הממשלה קובע כי שר המצביע אי אמון, יש לראותו כאילו התפטר. משמעות החוק ברורה: שר שאינו שותף לאחריות הקולקטיבית כלפי החלטות הממשלה, יואיל וילך לביתו. מבחינה זו, עוד לא הייתה קואליציה פרוצה כל־כך כמו הקואליציה של ברק, שבה כל זב ומצורע, מאלי ישי ועד אנטולי שרנסקי (אולי האכזבה הגדולה ביותר של הפוליטיקה הישראלית, לוחם זכויות האדם הגדול שהפך למדכא זכויות האדם) יכול לירוק על החלטות ממשלה, להצביע כאוות רוחו - ולהשאר בקואליציה למרות שהצביע עם האופוזיציה.

ברק הבליג על העלבונות הללו. הם מובילים לקריסת שיטת השלטון הישראלית. הוא לא היה רשאי להבליג על האיום בהריגת אחד משריו. הוא הבליג. מה לא עושים בשביל גועליציה.

למה הם נוהגים כך?

הבעיה עם אנשי מפלגת העבודה היא פשוטה. הם מאמינים, משום מה, שאם רק יהיו נחמדים לדתיים/חרדים, אם רק ישתדלו להבין אותם, לאהוב אותם, לתת להם את כל מה שירצו, הדתיים/חרדים יבינו שהם אנשי מנהל טובים יותר מאנשי הליכוד, נחמדים יותר מאנשי הליכוד, מנומסים יותר מאנשי הליכוד, ויעניקו להם את השלטון. חיים רמון, מי שניתן לכנותו השר החמישי של ש"ס, אמר שמפלגתו (הרשמית) שואפת ל"ברית היסטורית עם ש"ס, שתחליף את הברית ההיסטורית עם המפד"ל". סוף ציטוט. בשביל הברית ההיסטורית הזו, הוא מוכן כנראה להעמיד פנים שהיריקות שמפלגתו חוטפת הן גשם.

חברים, בוקר טוב. נא להריח את הקפה. כל הדתיים המתונים בישראל - בערך 3,000 - כבר אצלכם, בישראל אחת. קוראים להם סיעת מימד. כל השאר - מצביעי ש"ס, מפר"ל, אגודת ישראל - מתונים בערך כמו ג'ינג'יס חאן, ויש להם אותם ערכים.

המפלגות הדתיות, להוציא המיעוט השולי של מימד, הן מפלגות ימין דתי. יצחק רבין לא האמין שיש דבר כזה, "ימין דתי". כולנו זוכרים איך הוא גמר. מקום מושבן הטבעי של מפלגות דתיות הוא בממשלת ימין. אין מערכת חינוך דתית שאינה מחנכת את תלמידיה לתיעוב השמאל. ההתפרצות האחרונה של עובדיה יוסף כלפי שריד היא רק קצה הקרחון של התועבות המושמעות מדי יום כלפי מנהיגי השמאל במערכות החינוך הדתיות. אין, ולא תהיה, ברית של אמת בין מפלגות השמאל לבין המפלגות הדתיות. שני הצדדים מייצגים ביניהם את המאבק בין העולם הראשון לעולם השלישי, בין העולם החופשי לעולם הדתי, בין העמדת האדם במרכז לבין העמדת האל, בין השבט לפרט, בין בני אור לבני חושך. לא תהיה ברית בין זאבי הערבות לטלאים.

השותפות הטבעיות לקואליציה של מפלגת העבודה הן מרצ, שינוי, והמפלגות הערביות. וראה זה פלא: מתוך התרפסות כלפי היריבות הטבעיות שלה, מפלגת העבודה מזניחה, מעליבה ומקוממת את שותפותיה הטבעיות. כך היא יוצאת קרחת מכאן ומכאן.

ההתנהגות הזו חמורה שבעתיים במקרה של ש"ס. אם יש איום אסטרטגי על ישראל, הרי הוא ש"ס. 17 מנדטים של מפלגה פונדמנטליסטית בגוון איראני, מסוכנות לישראל יותר מכמה דיוויזיות סוריות נרקבות. ש"ס פועלת במלוא המרץ להשמדת מדינת ישראל החילונית. היא כבר אינה מסווה את העובדה שמטרתה היא מדינת הלכה. היא משתמשת בתקציבי מדינת ישראל כדי להקים מבנה מתחרה למוסדות הרווחה של ישראל, כדי לקבל את קולות החלכאים והנדכאים שהמדינה מפקירה בידיהם. היא משתמשת בתקציבי מדינה כדי להגביר את החזרה בתשובה, ובעקיפין, על ידי כך, מקטינה את מעגל היצרנים במדינה ומגדילה את המעגל הלא־יצרני - שלרווחתו הבטיחה לדאוג. אט אט, צעד אחר צעד, היא מרחיקה את ישראל מכלל מדינה מערבית לכלל מדינה פונדמנטליסטית. אסור, פשוט אסור, לכל ממשלה הדוגלת בישראל חופשית - בין אם זו של הליכוד, ובין אם זו של העבודה - להכליל את המפלגה הזו בממשלתם. ואם לליכוד ניתן לסלוח, שכן ש"ס היא בת בריתו ומצביעיה היו, עד לא מזמן, מצביעיו, הרי שלעבודה אי אפשר לסלוח על כך. תפקידה של העבודה הוא, חד וחלק, לחסל את ש"ס. לחסל את תקציביה, להפנות את תלמידיה למוסדות של המדינה, להפסיק לממן חזרה בתשובה, להחזיר כמה שיותר אנשים למעגל העבודה, לחזק את מוסדות הרווחה של המדינה, כך שיוכלו להתמודד עם המבנה האלטרנטיבי שמציעה ש"ס. עליה לחדד את ההבדלים, להבהיר לבוחרי ש"ס שש"ס מקבעת את מצבם החברתי; להבהיר להם שמצביעי ש"ס לא יסיימו אוניברסיטאות, לא יתקבלו לחברות היי־טק, לא יוכלו להיות רופאים או עורכי דין, לא יוכלו לתת לילדיהם חינוך מערבי נאות. לכל היותר, הם יוכלו להמשיך להיות חוטבי עצים ושואבי מים, כלי קודש ורבנים. מי אם לא מפלגת העבודה צריך לקחת על עצמו את המשימה הלאומית הראשונה במעלה, להזניק את ישראל - ולא רק את העשירון העליון של ישראל - קדימה?

אבל במפלגת העבודה חושבים על הטווח הקצר בלבד. אם רק יתנו לש"ס עוד כמה מיליונים, אם רק ילחצו על יוסי שריד, אם רק יתעלמו מדברי הבלע של עובדיה יוסף, אם רק יעלימו עין מההתנהגות הבזיונית של ש"ס כמפלגת קואליציה - הרי שבבוא העת הגדולה והקדושה, יצביעו חברי הכנסת של ש"ס עם אנשי מפלגת העבודה, ויסכימו להעביר את הגולן לידי אסד, ובא לציון גואל. שוטים! בבוא ההצבעה, ש"ס לא תהיה שם. אנשיה לא ירימו יד בעד מעשה השנוא על הרוב המוחלט של מצביעיהם. כל ההיסטוריה של ש"ס, במיוחד זו של ממשלת רבין, מוכיחה זאת. לכל היותר, הכנופיה שוב תגבה אתנן תמורת המנעות מהצבעה עם מפלגות האופוזיציה.

חוזה היעשה זאב יערות עם טלה רך לבב?

איפה טלה, מה טלה, הלוואי שהיה לנו טלה. יש לנו עסק עם רכיכות.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  האיחוד הלאומי • ממי לביא
  ללא כותרת • AviKam • 5 תגובות בפתיל
  גלגל חוזר בעולם • משה • 33 תגובות בפתיל
  תמימות אמיתית או תמימות צינית • פסח
  תחליף את המילה ש''ס במילה ערבים.. • שי כהן
  ומה האלטרנטיבה • ניתאי ארטנשטיין • 13 תגובות בפתיל
  זה מה שנשאר • מיצי בן אב שלום
  דברים שמשום מה • א.
  לדעתי יצחק רבין טבע את המונח • יעקב חבין • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים