 |
עתירת ''אני ישראלי'' | 1779 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
|
||
|
||||
|
האיש היה Crackpot שלא הבין על מה הוא מדבר. תורתו לא "שנויה במחלוקת מדעית" יותר מתורתה של אגודת הארץ השטוחה. זה הכל. | |
|
 |
|
|
 |
||
|
||||
|
היום למדתי ששני אחוז מאוכלוסי ארה"ב מאמינים בתיאוריית הארץ השטוחה, ועוד חמישה אחוז לא בטוחים. השנה, וידאתי בשלושה מקורות אמינים ליתר בטחון, היא 2020. על זה היתה ברטה קול אומרת: "Fry me for an oyster". מה זאת אומרת "מי זאת ברטה קול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שתי דרגות מתחת. בכלל חשבתי שארל סטנלי גרדנר זה פסבדונים קיבוצי כמו אלה שכתבו את ''ביל קרטר'', ''פטריק קים'' ו''סדרת האימים''. מה שהטעה אותי היה הפורמט הדומה של ספרי הכיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהמשפט ״Extraordinary claims require extraordinary evidence״ תופס גם לסקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה הזו מתייחסת לאותו סקר. בשורה התחתונה היא אומרת: 1. יש בעיות בסקר אבל הן לא כל כך משמעותיות. כנראה אכן יש 1-2% שמאמינים בכדור הארץ שטוח. 2. אולי זוהי לא תוצאה כל כך חריגה (extra-ordinary) . סקר אחר מראה שכרבע לא מאמינים שכדוה״א מקיף את השמש, וחצי לא מקבלים את הטענה שלאדם ולחיות יש מוצא משותף. אז לפעמים יש כמות גבוהה של אנשים שדוחים את הקונצזוס המדעי - מה חריג בכך שזה קורה גם לגבי צורת כדוה״א? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שאצלנו בבתי הספר היסודיים אין כזה דגש על מדעים כמו (לפי התרבות הפופולרית) בארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן זה מזל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה אמור להיות עם אמוג'י האירוניה. וגם אין לי משהו מסודר להגיד על זה, רק זה שמצד אחד נטיתי תמיד לקנא באמריקאים על שיעורי המדעים בבית הספר (כשאצלנו נדמה שהדגש הוא יותר על תורה), ומצד שני זו התוצאה; אבל אין כאן טיעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שכמות השיעורים המדעיים שונה מאד בין בתי ספר שונים בארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משווה את הניחוש שלך ומעלה: אני מנחש שנדירים שיעורי המדעים בבית ספר, ברוב העולם, שבהם מקדישים תשומת לב רבה למתודה המדעית, להטלת ספק, לאיך יודעים, להטיות קוגניטביות וחברתיות ואיך מתגברים עליהן. בשיעור מדעים טוב-שגרתי התלמיד יעשה איזשהו ניסוי בכימיה או ביולוגיה "קטנה", ולחילופין ילמד עובדות על העולם הגדול (כדור הארץ עגול וסובב סביב השמש) והקטן (מבנה האטום) - אבל כעובדות גרידא, בלי דגש על ההוכחות. לא זה ולא זה לא יחסנו אותו היטב נגד תיאוריות כדור הארץ השטוח, בעיקר כשאלו ממוסגרות הרי כתיאוריות-נגד לשקרים דומיננטיים ומערכתיים. לא קשה מדי לשכנע אנשים רבים שבבית הספר שיקרו להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב. אבל איך הייתי מנגיש חומר מופשט כזה לכיתות נמוכות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מתמטיקה היא דבר מופשט שמתחילים ללמוד בגילאים נמוכים. משהו שעולה לי בראש: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דרגות שונות של מופשטות. המתמטיקה של הגילאים הנמוכים היא ספירה, ופעולות חשבון יסודיות. לא מסבירים בגילאים האלו מהי פונקציה או מה זה הוכחה במתמטיקה. אני לא אומר שאי אפשר ללמד חשיבה ביקורתית או מדעית בגילאים הנמוכים. אני רק אומר שזה לא טריוויאלי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ששיעורי המתמטיקה בכתות הנמוכות הם ''שיעורי חשבון'', ככה שיעורי המדע בכיתות הנמוכות הם ''שיעורי טבע''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ללמד מתמטיקה באינטרנט, על ידי התנתקות מהמסגרת של מתמטיקה בבתי הספר. אני ממליץ בחום על אלפי החידות הוויזואליות-לוגיות של איוון מוסקוביץ. חידות שחלקן *לגמרי לא טריביאליות* ומבוססות על "אמיתות מובנות מאיליהן" בגיאומטריה נאיבית שמוכרות לבעלי נטיה מתמטית בלי שנילמדו פורמלית. כמובן, אם לא רוצים לעשות פעולה פירטית ולתת חומר איכותי בכמויות , צריך שגוף חינוכי (מטעם הממשלה או גוף מתוקצב אחר) יסדיר את זכויות היוצרים, כמו כן צריך להעסיק גרפיקאים ועורכי טקסטים כדי שההצגה של החידות תהיה אסטטית (לא משהו מצ'וקמק שדוחה את המתעניינים). איוון מוסקוביץ הפיץ אלפי חידות כאילו דרך מספר ספרים עם שירטוטים צבעוניים. ספר שהוא גירסה מצומצמת אבל ייצוגית של חידות מוסקוביץ , פורסמה בעברית לפני מספר שנים. השם המדוייק לא זכור לי, משהו כמו "ספר החידות הגדול". ההרגשה שלי שמכירת הספר ניכשלה, משום שרק מיעוט מהתלמידים אוהב מתמטיקה בדרגה שתניע אותו לקנות ספר, שמחירו יותר ממאה שקלים. אבל הפצה חינמית באינטרנט מתאימה לציבור יותר גדול. לגבי השיטה הדדוקטיבית של תיאוריה מתמטית, זו אינה מתאימה לבתי הספר היסודיים בישראל (אפילו בתי הספר התיכוניים לא מצליחים ללמד אותה בצורה מכובדת). תחומים מדעיים לא מתמטיים, כגון חלקים ממדעי החיים, יכולים להתאים לבתי ספר יסודיים או במסגרות קרובות להם. מוזיאון טבע עם דגמי דינוזאורים ודגמי אדם קדמון יכולים לקדם עניין במדעי החיים, מוזיאון טכנולוגיה שבו הדגמות של מיני מכונות פשוטות יועילו גם כן. מועדוני טיסנים ורקטות יכולים לעודד בעלי נטיות להנדסה. סרטים שמופקים ביוטיוב עם תרגום יכולים להועיל גם כן בתחומי מדע וטכנולוגיה אחרים. אחת הבעיות בהנחלת עניין במדע בבתי הספר היא שזה לא מושך את לב רוב התלמידים, לכן לחייב את כל התלמידים בלימודי מדע שיטתיים היא גישה שיותר מזיקה מאשר מועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אחת הבעיות בהנחלת עניין במדע בבתי הספר היא שזה לא מושך את לב רוב התלמידים, לכן לחייב את כל התלמידים בלימודי מדע שיטתיים היא גישה שיותר מזיקה מאשר מועילה. אני רוצה להתייחס בעיקר למשפט הזה. אם להקצין, למעט שיעור חופשי1, כל מקצוע שהוא לא מושך את לב רוב התלמידים. יש 2 עניניים: א. האם הנושא ״מדע״ הוא נושא שראוי שכל תלמיד ילמד? ב. בהנתן שהתשובה היא כן, מהי הדרך המיטבית ללמד אותו? לגבי א: בעיני התשובה היא כן. בכל זאת, אנחנו במאה ה 21. זה גם ראוי וגם מועיל. לגבי ב: כמו שאמרת, אפשר לתת לתלמידים שונים בחירה בין נושאים מדעיים שונים. אהבתי את ההצעה שלך לגבי מוזאונים, יוטיוב וכו׳. אבל אני חושב שזה לא תחליף למשהו התנסותי יותר. כמו שצפריר אמר (ואין לי תשובה): איך יודעים שמשהו הוא נכון? ---- 1 כשאני אומר שיעור חופשי אני מתכוון גם לכל מיני שיעורים בסגנון ״שיעור מחשבים שבו המורה מדליקה את המחשב ויוצאת מהחדר..״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שיעור מחשבים שבו המורה מדליקה'' זה רעיון לא רע בתור התחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק טוב. בכיתה ו' או ז' הגיעה אלינו מורה מחליפה צעירה ובעיני פשוט יפהפיה. עשינו לה את המוות והיא יצאה בוכה מהכיתה. אחר כך הרגשתי עם זה רע. לא חושב שראינו אותה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי נסיון דומה בכיתה ט' או י' (בלי דמעות אבל על סף הבכי). היא אמנם לא היתה פצצה, אבל בהחלט נאה ונחמדה ואפילו רכבה על וספה(!) ובכל זאת בעטנו אותה החוצה באכזריות, השד יודע למה. אני חושב שהיא הפגינה חששות וחולשה שהוציאו מאיתנו את היצרים הכי שפלים כתרנגולות בלול. לצערי אני לא יכול להגיד שלא נטלתי חלק בטבח, ואאז"נ הייתי די פעיל שם. פויה. זה מצטרף לעוד כמה זכרונות שגורמים לי להרגיש די חרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. גם אני אז הייתי משתתף פעיל מאד. אצלי זה היה ממש לבעוט בדלי כי השכיח אצל המורות שלי ביסודי היה מורות שמתקרבות לגיל פרישה, עם מראה והתנהגות של דודה פולניה. אולי נקרא שוב את ''בעל זבוב'' כתרפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה של בתי בגיל 7 לשאלה - בודקים באינטרנט. כמובן שזה עוד לא פותר באמת. אבל יש לי הרגשה שלדור הצעיר שגדל עם האינטרנט יש כמה חושים יותר מחודדים משלנו. הבנות שלי מזהות פרסומת אחרי פריימים בודדים, יותר מהר ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעילות לדעתי חייבת להיות איפשהו לקראת סוף בית ספר יסודי: קריאה מודרכת באינטרנט. איך מחפשים באינטרנט? לחילופין, אפשר לעשות פעילות כזו כעונש למי שבתשובה סתם העתיק מאמר של ויקיפדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך כדי כתיבת התגובה הקודמת היה לי רעיון: ללמד בעצם לא את המדע כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אלא היסטוריה של המדע; בדגש על מהפכות בתפיסה ומה הניע אותן. מה היו התצפיות של היוונים שגרמו להם להגיע למסקנה שהעולם אינו שטוח? למה הרעיון של דלטון שהחומר מורכב מאטומים בדידים היה כל כך מגניב? למה התוצאה של רתרפורד כשהוא ירה חלקיקי אלפא על עלה זהב היתה מפתיעה? כדאי לספר גם על טעויות שלא הובילו למהפכה כי לקח הרבה זמן לתפוס שהן טעויות, אבל זה מאלף לא פחות: האפיציקלים של האסטרונומיה התלמאית. מה שנחמד לדעתי בלימוד כזה הוא שיש כאן סיפורים, עם עלילה, סוג של מנצחים ומפסידים, ואפילו סוג של מתח. לסיפורים כאלו יש סיכוי להיתפס בזיכרון ולשמש עוגנים למחשבה גם בשנים שאחרי בית הספר. מצד שני, אני חושש שגם שיפור רדיקלי באופן הלימודים לא ישנה לתוצאה שעליה מדבר הפתיל הזה. אני חושש שמה שגורם לרוב האנשים הבוגרים להאמין שהעולם עגול או שטוח הוא לא מארג אמונות שנטווה אצלם בילדות ובהתבגרות, אלא בחירה שנעשית מתישהו בחיים הבוגרים, לפי נטייה רגשית-ערכית לסמוך על הסמכות או להאמין יותר לאוונגרד. מי שהרגשות והערכים שלו בגיל 25 (נניח) מושכים אותו להאמין בשטוח, גם אם היה לומר את טובי השיעורים מטובי המורים עשר שנים קודם, השיעורים האלו יפלו שדודים, בכלל לא כוחות, מול הקסם שבטענות האוונגרד השטוח שכתובות באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטואיטיבית הרעיון הזה לא נראה לי. ההיסטוריה של המדע כוללת המון מבואות סתומים שאנחנו יודעים עליהם בדיעבד. מעבר לכך, אם אתה מתמקד במהפכות, אתה מתמקד בנקודות המעטות שבהם משנים הרבה מהידע. אבל לרוב לא משנים את כל הידע בתגובה לתצפית חדשה. מעניין אותי באיזה גיל אפשר להסביר את המונח „קונצנזוס מדעי״. כלומר: לא כל המדענים מסכימים. חשוב לקרוא את מה שכותבים המדענים מתחום מאותו התחום שעליו אנחנו מסתכלים (וצריך גם קודם להסביר שיש תחומי ידע שונים). אבל גם באותו תחום ידע לא תמיד כולם מסכימים, ומעניין אותנו להבין על מה יש הסכמה רחבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי, במחשבה שנייה ההצעה שלי קטסטרופלית. ההיסטוריה של המדע, בנראטיבים האלה, מדגישה את המדענים-הגיבורים-האוונגרדיים, שיצאו נגד הדוגמות של קודמיהם ובני תקופתם ויצאו צודקים. התלמיד בוגר התוכנית שלי ייצא עם תמונה ברורה שהמדענים האוונגרדיים שחושבים ההפך מהקונצנזוס של תקופתם בוודאי צודקים, וההיסטוריה תראה זאת. וכמובן, זה בדיוק מה שטוענים מיטב הפסאודו-מדענים היום, יורשיהם-וונאבי של קופרניקוס וזמלווייס. אפשר להישאר עם ההצעה שלי, אבל לאזן כל גיבור מדעי צודק בגיבור מדעי טרגי (או נבל מדעי), אוונגרדיסט שהתברר שהאוונגרד שלו לא היה מוצדק. למשל, ליסנקו, או... ליסנקו, ו... ליסנקו כבר אמרנו? בא לי לציין את פונס ופליישמן, ואת ז'אק בנווניסט, אבל זה קצת פחות נעים עם כאלה שעדיין חיים ושכוונותיהם היו טובות. אני מניח שעם קצת חפירה בגנזכי ההיסטוריה של המדע נמצא את מקביליהם שנשכחו. או חפירה בידע האיילי הקולקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהשרוול: למארק, בכר (פלוגיסטון), מסמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההצעה שלך לא רעה. הסיפור לא חייב להתמקד באיזשהו נרטיב מהפכני. הוא יכול להתמקד בנרטיב של עבודה קשה. של לא רק להאמין במשהו אלא להוכיח אותו. הילדים אצלנו קראו את הספרים בסדרה על ממציאים ומגלים (דרווין, האחים רייט, מארי קירי) וזה הנרטיב שאני זוכר משם. עבודה קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי, טייס מסחרי בארה''ב, אמר לי שיש אפילו טייסים שמאמינים שכד''א שטוח. אמרתי לו שזה לא יכול להיות, כי הם רואים שהוא כדורי. אמר לי- ''עובדה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בענין הארץ השטוחה אני עדיין ממתין ליהודה ברקן האמריקאי שיצוץ לו מנבכי הרשת ויודה שזה הכל התחיל ממתיחה שלו ושל חברים שלו והם רק רצו לראות כמה תפוצה והייפ זה יתפוס. ______ בטח אמרו את זה גם על רון ג' הבארד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יגלו יום אחד את המגילה שמתארת את ההתערבות שעשו האחים הדייגים בני יונה עם האחים בן זבדי, מי ידוג יותר אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסים חד-פעמיים אינם מעניינים אותי יותר מדי, שכן מי צריך רוח קדים שתנשוב במשך כל הלילה אם אלוהים יכול פשוט להגיד "קישטא" למים וזהו? למה יותר קל לו להשיב רוח מאשר לצוות על המים לזוז קצת? הקשת בענן היא מקרה יוצא דופן שכן היא מספרת לנו על שינוי *קבוע* בחוקי הטבע, ומאחר ואינדקס השבירה קשור למבנה הכימי של המים ו/או לקבועים פיזיקליים בסיסיים אחרים שמשפיעים על האינטרקציה פוטון/אלקטרון, זה פותח המון שאלות מעניינות על העולם שלפני המבול. עולם שתמך בקיום חיים בצורה פחות או יותר זהה למה שאנחנו מכירים היום, בסביבה פיזיקלית שונה לגמרי. על פניו זה נשמע לי הרבה יותר מעניין (וגם בלתי אפשרי) מכל מיני זוטות כמו הפסקת סיבוב כדוה"א למשך כמה שעות או הפיכת מי הנילוס לדם. לא התכוונתי בהכרח לכך שאתה באופן אישי תדע את התשובה, אלא למה שגדולים בתורה ובמדע חושבים עליה, שהרי אני בטוח שהם נתנו על כך את דעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעניין זה שיש שם התפתחות של יהוה עצמו, מאל ששולט על הרוח, העננים והגשם (ולכן צריך רוח קדים ליבוש המים) אל אל חזק הרבה יותר ששולט על הכל, כולל המים (שיכול פשוט לחצות את הים). הנה שינוי של חוקי הטבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זוטות כמו הפסקת סיבוב כדוה"א למשך כמה שעות" - אחת הסוגות החביבות עלי בקואורה ודומיה, היא שאלות כמו "מה יקרה אם נוציא את החמצן מהאטמוספירה ל-10 שניות", "מה יקרה אם הירח ייעלם לשנייה", "מה יקרה אם קבוע הגרביטציה ישתנה באחוז" וכן הלאה. הסלוגן החביב עלי בתשובות לשאלות כאלה, שנשמע לי רלוונטי גם לזוטא שלך, היא Everybody Dies [TM]. אבל כמובן, הכי כיף שם אלה העונים השקדנים שמתארים איזה אפקטים פיזיקליים בדיוק יתחילו להשפיע והצורה הספציפית שתגרום לתוצאה הסלוגנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות על סיבוב כדור הארץ, ידוע ששאפשר להפוך את כיוונו וכל מה שנגרם הוא היפוך של חץ הזמן, כלומר לא ביג דיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך, כריסטופר ריב, הסופרמן הכי טוב ever. איך התרשמתי מהקטע הזה בתור ילד, ואז חשבתי על זה שוב לאחר כמה שנים וגיכחתי על הילד הזה. אבל מאחר ועקבתי אחרי הקישור שלך, אני רוצה לנתח את זה שוב: לדעתי בשלב מסוים רואים שהוא מקיף את כדור הארץ (ועוד ברדיוס גדול יותר) כ-10 פעמים בשנייה. היקף כדור הארץ הוא כ-40,000 ק"מ, ומכאן נובע שבשיא המהירות הוא טס מעל מהירות האור1. ודוקא, מה שתואם את משוואות היחסות הפרטית, זה שמי שטס מעל מהירות האור אכן יכול לנוע אחורה בזמן. ז"א שממערכת הייחוס של סופרמן, החזרה שלו בזמן לא סותרת את הפיזיקה שלנו, להיפך! ומיותר לציין שמספיק שהוא עצמו יחזור בזמן, כדי להביא לתוצאה המשופרת שאנחנו רואים בסרט, לא צריך להפוך את כל חץ הזמן בשביל זה2. 1 איך - זה לא מעניין כאן, הוא סופרמן, דה! 2 זה קורה על בסיס יומיומי בסרטי מארוול האחרונים, לכן אנחנו יודעים את זה לבטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן, נראה שיש בזה משהו. אגב, חישוב קטן של התנע הזויתי1 מראה שהוא היה צריך לעוף הרבה יותר מהר. _____________ 1- שלא ערכתי, אם יש צורך להגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב,למה אתה אומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא נראה מאד גבוה, וכדי לשמר את התנע הזויתי של המערכת (לא זאת הסיבה שהוא מתעופף בכלל1?) יחס המסות מכתיב מהירות של.... המממ... מצטער, עקרונות הפיזיקה האינטואיטיבית לא מאפשרים לי להשלים את התשובה (כמו כן כדי להשלים אותה צריך לזכור שהמסה של גוף שנע במהירות גדולה יותר ממהירות האור ממילא מחרבת את כל הרעיון). ___________ 1 אמנם הוא לא עושה את בצורה אופטימלית במסלול מעל קו המשווה, אבל די קרוב. שיקולים גרפיים של התצוגה חשובים לא פחות מיעילות פיזיקלית, כפי שכל חובב קומיקס יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק סופרמן משמר תנע? לא ראיתי שום דבר יוצא מהצד האחורי שלו בזמן שהוא עף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פספסת את כל הנקודה (המבריקה, הה-הה) שלי: הוא *לא* מעביר תנע לכדור הארץ ומאיט אותו כמו שבתגובה הראשונה שלך. הוא, ורק הוא, נעים אחורה בזמן, ולכן מה שאנחנו רואים זה שהזמן זז אחורה *מנקודת מבטו בלבד* - שאמנם מועברת אלינו באמצעים קולנועיים ויזואליים כנהוג בתחום. וזה מספיק בשביל מה שקורה אחר-כך - הוא מציל את לויס ליין וכל הבוג'רס הזה. לכן זה גם פותר בקלות את בעיית התנע הזויתי שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח באייל כולם מכירים את "איש הפלדה, אשת הטישיו" של ניבן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש קשה לי להאמין שניבן כתב את זה (למשל פרק IV). היו לו בעיות פיננסיות בתחילת שנות ה 70? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |