שא עיניך השמימה 1895
העב''מים והחייזרים הפכו בעשרות השנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהתודעה והתרבות הפופולארית העולמית. המחקר והמעקב אחריהם מהווים תופעה בפני עצמה, שעברה שינויים בלתי פוסקים לאורך השנים.

עב"מים (ראשי תיבות של "עצמים בלתי מזוהים") הם על פי ההגדרה עצמים מעופפים שעפים באוויר ואינם ניתנים לזיהוי ככלי טייס "קונבנציונלי" כלשהו.

תופעת העב"מים (המכונים גם "צלחות מעופפות" על שם צורתם הידועה ביותר) קיימת מזה עשרות שנים. מתופעה אזוטרית, הראויה לאזכור רק במדורי קוריוזים בעיתונות, ובכתבי עת של כמה "משוגעים לדבר" בודדים בשולי החברה, היא הפכה לתת־תרבות שלמה, שבה עוסקים מאות חוקרים רציניים וחובבניים, ושלה מאות אלפי מאמינים. סקרים מראים שאחוז גדול ביותר של האוכלוסיה מאמינים כי עצמים אלה קיימים, ובאים מעולמות אחרים. בנוסף לכך, יש לה השפעה גדולה מאוד על התרבות הפופולארית: בסרטים כמו "מפגשים מהסוג השלישי" ו"אי.טי.", בסדרות טלוויזיה כמו "תיקים באפלה" ו"סטאר גייט", ולאחרונה בסדרה "מפגשים" של שפילברג, שמתארת את ההיסטוריה של התופעה לאורך עשרות שנים (לפחות כפי שתוארה בתרבות הפופולארית של חובבי העב"מים).

בסוף המאה ה-‏19 היו תצפיות המוניות של "ספינות אוויר" מסתוריות שהיום מכנים אותן "עב"מים". אך האיש שיכול להיחשב למייסד חקר העב"מים (ותופעות מסתוריות בכלל) היה אדם צנוע ונחבא אל הכלים בשם צ'ארלס פוֹרְט, שפעל בראשית המאה העשרים. פורט סרק במשך עשרות שנים עיתונים ישנים מכל הסוגים, וחיפש ידיעות מוזרות שתיארו תופעות מנוגדות לכל הידוע והמוכר, ואירועים מוזרים שהמדע של תקופתו לא יכול היה להציע להם הסבר, או שהכחיש את קיומם. בין השאר מצא פורט ידיעות שונות על עצמים נעים בשמים שלא היה להם כל הסבר מדעי. פורט הציע שמקור עצמים אלה הוא ביצורים מהחלל החיצון. הוא הרחיק לכת מעבר לכך והציע (לא ברור עד כמה ברצינות) שהמין האנושי הוא מקדמת דנא "רכושו" של גזע זר מהחלל החיצון שאנו איננו מודעים לו כלל ושמדי פעם מבקר אותנו כדי לבדוק מה קורה עם "רכושו". את הרכוש מנהלים בדרך כלל "משגיחים" אנושיים מטעם הגזע הזר. הרעיון לא היה מקורי לפורט: הסופר ה. ג'. וולס תיאר כבר ב- 1897, בספרו "מלחמת העולמות", פלישה של גזע זר ממאדים לכדור הארץ. אולם איש לפני פורט לא טרח להביא כביסוס לטענות חצי־רציניות אלה את שפע הנתונים שהוא ליקט מעיתונים שונים. ספריו של פורט (שבהם המציא בין השאר את המונח "טלפורטציה") זכו לקהל של מעריצים שעדיין קיים. עדיין קיימת גם "האגודה הפורטיאנית" שמטרתה לחקור תופעות מוזרות שהמדע מתעלם מהם או אינו יכול להסבירם.

לראשונה זכו העב"מים לפרסום עולמי ב-‏1947, כאשר איש העסקים קנט ארנולד צפה בתשעה עצמים מעופפים דמויי "סיגרים". ריימונד פאלמר, העיתונאי ועורך מגזיני המד"ב, נתן לעצמים אלה את השם "צלחות מעופפות" (למרות שבתיאור המקורי של ארנולד הם כלל לא נראו כך), וזה הפך לשמם הידוע במשך שנים רבות עד שהוחלף ב"עב"מים" בעל האופי המדעי יותר. אותו פאלמר נהג מזה שנים לפרסם במגזינים שאותם ערך סיפורים, שהוצגו כאמיתיים, של ריצ'ארד שֵייבר. זה סיפר על מגעיו עם גזע תת־קרקעי בשם "דֶרוֹס", צאצאים מנוונים של תרבות מדעית גדולה שהתקיימה בכדור הארץ בעבר הרחוק והושמדה. אותם דרוס עוקבים כעת ממחבואיהם התת־קרקעיים אחרי בני האדם, ומהווים איום קבוע עליהם. פאלמר ייחס את ה"עב"מים" שעליהם סיפר ארנולד ל"דרוס", ולחילופין לחייזרים מהחלל החיצון. הוא הפך לגורם מרכזי בהפצת הרעיון שמקור העצמים הבלתי מזוהים הוא בתרבויות מפותחות שמחוץ לכדור הארץ.

איור של "צלחת מעופפת"

(איור: Visual Redemption)



התצפית של ארנולד לא היתה הראשונה מסוגה כלל וכלל, אלא רק הראשונה שזכתה לפרסום בין לאומי. היא הביאה לגל של ידיעות על תצפיות נוספות בעצמים "דמויי צלחות" בשנות הארבעים והחמישים, תחילה בארה"ב ולאחר מכן בשאר העולם החופשי.

מסוף שנות הארבעים החלו להישמע תיאוריות שונות בדבר מהותם של העב"מים האלה. מדענים כמו האסטרונום דונלד מנצל הציעו שמדובר במגוון של תופעות טבע "רגילות" – עננים בעלי צורה מיוחדת, כוכב הלכת ונוס בזמנים שהוא בהיר במיוחד, ותופעות טבע שונות, נדירות אך לא "בלתי טבעיות".

אחרים העדיפו הסברים מסוג שונה לחלוטין. היו שהציעו שמדובר בכלים סודיים של הממשלה האמריקנית או של הסובייטים. נפוצו אף שמועות כי הנאצים פיתחו כלי טייס סודיים דמויי "צלחת" בזמן מלחמת העולם השניה, וכעת שרידיהם משתמשים בהם מבסיסים סודיים באנטרקטיקה. היו שהציעו שהעב"מים הם לא אחרים מאשר מלאכים... אך מהר מאוד הסברו של ריימונד פאלמר הפך להיות דומיננטי: שמדובר בכלי טיס של יצורים מכוכב אחר, שחוקרים את עולמנו. להסבר זה יש מאז וריאציות שונות, למשל שאין המדובר בהכרח בכוכב אחר אלא בממדים אחרים, או בעולם שבמעמקי כוכב הלכת שלנו (כפי שטען פאלמר בתחילה), או בקרקעית הים. הציעו גם שמדובר בנוסעים בזמן מהעתיד או מהעבר הרחוק, מיבשת אטלנטיס הקדומה והמפותחת. בכל מקרה, ההנחה הייתה שאלו תרבויות עליונות בהרבה משלנו.

עולם המדע נשאר ספקן ביותר לגבי הסברים אלה, וכמוהו גם הצבא האמריקני. זה ניהל חקירות מפורטות ביותר בניסיון להסביר את העצמים הבלתי מזוהים, במסגרת פרוייקטים כמו "הספר הכחול" שהחל ב-‏1947 ונמשך עד 1952. מחקר זה כלל מערכת גדולה של איסוף נתונים, והתבסס על צוות חוקרים שהיה מפוזר ברוב בסיסיו של חיל האוויר האמריקני. במהלך הפרוייקט נשמעו עדויות של אנשים רבים (מכל שכבות החברה) שראו עב"מים, ונאספו נתונים על יותר מעשרת אלפים מקרים. הדו"ח הסופי של הפרוייקט לא שלל את האפשרות שאכן יש חלליות חייזריות שמבקרות את כדור הארץ, אבל המשקל שניתן לאפשרות זאת היה מועט, שכן לא נמצאה כל הוכחה לכך. לרובם המכריע של המקרים נמצא הסבר "ארצי". ההנחה של החוקרים הייתה שאלו תופעות שבדרך כלל כן אפשר להסבירן כתופעות אטמוספריות שונות או טעויות בזיהוי, וכי רק במספר קטן יחסית של מקרים – כמה מאות – מדובר באמת בתופעות שאי אפשר להסבירן. עדיין אין זה אומר, כמובן, שמקורן בחלליות חייזריות דווקא. הם סווגו כ"מקרים לא מפוענחים".

ב-‏1966, לאחר גל גדול של דיווחים על עב"מים ובעקבות לחץ ציבורי חזק, מינה הממשל ועדה חדשה, בראשות ד"ר אדוארד קוֹנדוֹן, לבדיקת הנושא. מסקנת חברי הועדה, לאחר שנתיים של מחקר, הייתה כי אין מדובר בחלליות זרות או בכלל בתופעה חשובה באמת, וכי אין כל טעם להמשיך לחקור אותה. בכך סגרה הועדה את הנושא מבחינת הממשל האמריקני.

מחקר מקיף דומה נערך החל מ-‏1977 בידי סוכנות החלל הצרפתית CNES. הועדה חקרה כ-‏3000 דיווחים על עב"מים ומצאה כמאה מתוכם שדרשו בדיקה יסודית נוספת. בניגוד לועדת קונדון לא הצליחה הועדה הצרפתית להגיע למסקנה חד־משמעית בנושא, ולא המליצה על הפסקת המחקר. ידוע שמחקרים דומים נערכו בתחומי ברית המועצות; הסובייטים כמובן השאירו מחקרים אלה בחזקת סוד כמוס.

כל זה לא שינה הרבה לציבור הרחב, שהמשיך להאמין יותר ויותר בתופעת העב"מים. זה לא שינה גם לחוקרי העב"מים המקצועיים, שהפכו את בדיקתם למפעל חיים. כמה מהם היו אנשים רציניים בכל קנה מידה: האסטרונום אלן היינק האמין שאם יש אחוז קטן של תופעות שאי אפשר להסבירם בשום צורה קונבנציונלית אזי יש להתמודד עימם במלוא הרצינות, ולא להתעלם מהם במשיכת כתפיים כפי שעשתה ועדת קונדון. אלן היינק הפך לחוקר העב"מים המפורסם ביותר בעולם והקים מרכז לחקר עב"מים.

מתקשרים

בשנות החמישים הופיעו אנשים שונים שטענו שהם נמצאים בקשר ישיר עם החייזרים שבעב"מים. ג'ורג' אדמסקי מארה"ב, למשל, טען שהחייזרים נמצאים איתו בקשר קבוע ואף לקחו אותו למסעות בירח ובכוכבי הלכת (כולם מיושבים) וכי הם העבירו לו מסרים על הצורך בשלום עולמי. בדיעבד התברר שכל סיפוריו התבססו על סיפור מדע בדיוני שאותו ניסה למכור ללא הצלחה בסוף שנות ה-‏40. פרסומו של אדמסקי היה כה רב שספרו אף תורגם לעברית בשנות החמישים, בשם "הצלחות המעופפות נחתו".

מתקשר אחר, ג'ורג' קינג מאנגליה, יצר את דת "אֶתֶריוּס" המבוססת על אמונה בחייזרים שבעב"מים. הוא היה הראשון מבין רבים שיצרו אמונות כאלה.

אדמסקי, ידידו ג'ורג' האנט ויליאמסון ואחרים היו בעלי קשרים לקבוצות ימניות קיצוניות, אנטישמיות ואף נאציות. ב-‏1950 כתב ויליאם דאדלי פֶּלי את אחד הספרים הראשונים על תקשור עם יצורים מהחלל החיצון, Star Guests, ובו טען בפירוט שמוצא האדם מהחלל – מהתמזגות של יצורים מפותחים מכוכב סיריוס עם קופי האדם שעימם קיימו יחסי מין. דמויות תנ"כיות שונות היו לדבריו שליחים של האינטליגנציות העליונות, ומטרתם היתה לתקן את שחיתותם של בני האדם שנבעה מהתחזקות המורשת הקופית באדם. אותו פלי היה גם מעריץ של היטלר, הנהיג קבוצה נאצית בארה"ב בשנות השלושים והארבעים, ונאסר בתקופת המלחמה כ"סיכון בטחוני". התפיסות הגזעניות שלו ושל רבים מממשיכיו הוטמעו היטב בתיאוריות שלהם.

רוב המתקשרים באותה התקופה הציגו את החייזרים כיצורים שמעוניינים רק בטובת האנושות, ושהעבירו אליה ללא הרף הזהרות מפני הסכנה בכוח הגרעיני (אם כי משום מה שום מידע חשוב שלא היה ידוע כבר למין האנושי או אף למתקשרים עצמם). ההזהרות של החייזרים שיקפו את הפחדים של הציבור האמריקני בשנות החמישים מפני מלחמה גרעינית מתקרבת.

אך בעשור הבא השתנה מאוד הטון של סיפורי המפגשים עם העב"מים והחייזרים השונים למיניהם.

חטופים

בראשית שנות השישים התפרסם סיפורם של בני הזוג ברני ובטי היל. על־פי הסיפור הם נתקלו בעב"ם, ואיבדו זיכרון באשר למה שקרה במשך כמה שעות אחר־כך. פסיכולוג הוציא מהם, על־ידי היפנוזה, סיפור שלם כיצד נחטפו בידי חייזרים משונים לתוך עב"ם, ושם עברו ניסויים שונים. סיפור זה התפרסם מאז, שימש כבסיס לספר רב־מכר, והוסרט לטלוויזיה. אבל הפסיכולוג שטיפל בזוג וקיבל מהם את הסיפור לא השתכנע כלל באמינותו – לדעתו מדובר היה בחלום משותף של בני הזוג. יצורים הדומים בדיוק לתיאורם הופיעו בטלוויזיה, בפרק בסדרת המד"ב "הגבולות החיצוניים", 12 יום לפני האירוע של הזוג. פרטים אחרים בסיפורם נמצאים בסרט מד"ב ידוע משנות החמישים בשם "הפולשים ממאדים". האם יתכן שבני הזוג ראו את הסרטים האלה והם נשארו בזכרונם?

ב-‏1975 הפכה הפרשה לסרט טלוויזיה בכיכובו של ג'יימס ארל ג'ונס. סרט זה החדיר לתודעתם של מיליוני בני־אדם את הרעיון לפיו החייזרים הם יצורים קטנים ואפורים בעלי ראש גדול, שמתהלכים בינינו וחוטפים אנשים על מנת לבצע בהם ניסויים שונים. דמותם של היצורים האלה, שהפכו מאז למאפיין קבוע של סיפורי העב"מים, אינה חדשה כלל – ניתן למצוא אותה בסיפורי מד"ב ובציורי מגזינים רבים מאז ראשית המאה ולפניה. הממציא האמיתי של דמות זו היה שוב ה. ג'. וולס, שיצר אותה לראשונה במאמר עתידני מ-‏1893, "האיש של שנת מיליון". וולס לא תיאר שם חייזרים, אלא שיער כיצד ייראו אנשי העתיד הרחוק. מסקנתו: הם יהיו יצורים קטנים בעלי ראש גדול. ארבע שנים אחר־כך, ב"מלחמת העולמות", תיאר וולס את הפולשים ממאדים בדמות אב הטיפוס של האיש משנת מיליון. בהשראת וולס וסיפוריו תוארו כך חייזרים פולשים בסיפורי מד"ב רבים בשנות השלושים והארבעים, וחשוב עוד יותר – בציורים ועטיפות של מגזינים רבים.

חייזר

(איור: iStockPhoto)



וכך הם נראו כעת בסיפוריהם של עדים רבים, שתיארו מתוך היפנוזה כיצד הם נחטפו בידי חייזרים שביצעו בהם ניסויים מוזרים שונים ואף קיימו עימם יחסי מין על מנת להוליד מהם ילדים. גם מעשים אלה של החייזרים הופיעו בסיפורי מד"ב במגזינים בפרוטה במחצית הראשונה של המאה, ובסרטים דלי תקציב משנות החמישים. מדענים טוענים שאפשר להשוות חוויות אלה לסיפורים של אנשים שטענו תחת היפנוזה שעברו התעללות מינית בילדותם, ואף הגישו תביעות כנגד המתעללים, ובדיעבד התברר שמדובר היה בחוויות מומצאות.

פרשה ידועה משנות החמישים היא של הפסיכולוג רוברט לינדנר, שכתב בספר בשם "השעה בת חמישים הדקות" (שגם תורגם לעברית) על מטופל שלו (שיש החושבים שהיה סופר המדע־הבדיוני הידוע קוֹרדוֵּיינר סמית) שהאמין שהוא חווה חיים שלמים בכוכב לכת אחר, ואף הצליח לשכנע בכך את לינדנר. בדיעבד האיש הודה שהמציא את הכל לשעשועו. נשאלת השאלה האם אין זה כך בחלק ניכר מסיפורי החטופים בידי החייזרים – האם הם מפתחים את הסיפורים בגלל צורך פסיכולוגי כלשהו?

מיליונים רבים של אמריקנים מאמינים כיום במלוא הרצינות בחטיפות בידי עב"מים וחייזרים. אמונה זאת התחזקה מאוד בעקבות הצלחת סרטיו של סטיבן שפילברג "מפגשים מהסוג השלישי" (בעקבות ביטוי שטבע היינק על מפגש עם עב"מים) ו"אי. טי.". בעקבותיהם היה גידול משמעותי בהודעות על צפייה בעב"מים. בהודעות אלו היצורים מהעב"מים דמו מאוד לאלה שתוארו בסרטים – שמצדם התבססו על יצורים שתוארו בעדויות שונות. האם יש כאן מעגל סובב?

אכן מוזר עד כמה אירועי ההיתקלות עם החייזרים ועם העב"מים דומים יותר מכל לאלו שבסרטי מד"ב סוג ד' משנות החמישים (ולאו דווקא לאלו שבספרי מד"ב מתוחכמים יחסית). אפילו הטכנולוגיה שבה משתמשים החייזרים אינה נראית מתוחכמת במיוחד, כפי שניתן היה לצפות מיצורים שחצו אלפי שנות־אור כדי להגיע לכדור הארץ.

תיאוריית הקשר

בעולם המעקב אחרי עב"מים קורים מדי פעם אירועים שזוכים לתשומת לב עצומה. כך למשל רוזוול, אותה עיירה קטנה בארה"ב שבה, על־פי הטענה, התרסק עב"ם על יושביו בשנות הארבעים. רוזוול היא כיום מרכז תיירות ארצי ועולמי ויש שם כמה מוזיאונים שלמים על עב"מים. חוקרי העב"מים משוכנעים שהממשל האמריקני עושה כל שביכולתו כדי להסתיר את המידע על הפרשיה הזאת.

אך לרוע מזלם של המאמינים, האירועים הסנסציוניים ביותר עד כה, שבהם הובאו "הוכחות" לפרשה, התגלו כזיופים. אירוע אחד שזכה לפרסום עולמי היה סרט שצץ בשנות התשעים ותיאר את הניתוח שנעשה בחייזרים ברוזוול בסוף שנות ה-‏40. הסרט זכה לכיסוי עצום בתקשורת, אך התגלה לאחר חקירות מדוקדקות כזיוף מודרני, שמפיציו הרוויחו כסף רב על־חשבון הפתאים.

באירוע אחר הופיעה שורה של מסמכים ממשלתיים סודיים שנשלחו לחוקרי עב"מים ידועים, והוצגו כדוחות של יחידת מחקר מדרג גבוה ביותר, בשם "מג'סטיק 12", שתפקידה היה לחקור את נושא העב"מים והחייזרים עבור הממשל, כולל פרשת ההתרסקות ברווזול. בין החברים ביחידה זאת היו אנשים כמו וָנֶבר בוּש, מאבות מהפכת המידע המודרנית, ודונלד מנצל שהזכרנו קודם – אחד המתנגדים הגדולים ביותר לרעיון שהעב"מים הם כלי טיס מכוכב אחר, אך שלפי המסמכים הוא סוכן דיס־אינפורמציה שתפקידו להונות את הציבור בעניין.

כיום אפילו חוקרי עב"מים – הרציניים שבהם – מסכימים שמדובר בזיוף שבו היה מעורב כנראה אחד החוקרים המעורבים ב"גילוי" המסמכים, ויליאם מור. לדעתם זוהי עוד פעולה של סוכנות ביון כלשהי, שמטרתה הייתה לפגוע בשמם הטוב של חוקרי העב"מים ובציבור הרחב.

אותם חוקרים טענו וטוענים עד היום כי מדובר ב"טיוח", וכי הממשלה יודעת היטב שמדובר בחייזרים מהחלל החיצון. יש אף שטוענים שממשל האמריקני נמצא בקשר רצוף עם החייזרים וכי הם שעומדים מאחורי התפתחויות טכנולוגיות שונות של העשורים האחרונים. דוגמה לטענות אלו: ונבר בוש ידוע כאחד מאבות רעיון האינטרנט, והוא היה חבר בוועדת "מג'סטיק 12". מסקנה: החייזרים עומדים מאחורי האינטרנט.

עולם חקר העב"מים סובל מתחושה עזה של פרנויה, כאשר דומה שאי אפשר לבטוח באיש וכל חוקר עב"מים יכול להיות סוכן של הממשל (או אולי של החייזרים?). מי שמטיל ספק בתופעת החייזרים נחשד מיד כסוכן דיס־אינפורמציה של הממשל. בקהילה נוצרו שמועות שונות על "אנשים בשחור" שעוקבים אחרי כל מי שיש לו מידע על עב"מים; הדעות חלוקות האם אנשים אלה הם סוכני ממשל או חייזרים. כמובן עצם קיומם־כביכול של גופים אלה מהווה מבחינת המאמינים הוכחה לחשיבות המידע שבידיהם ולעצם חשיבותם שלהם.

וכך זה נמשך: כל כמה שנים "מתפרץ" סיפור שהוא סנסציוני יותר מקודמיו, למשל של אדם שטוען שהוא "הועבר בזמן" בניסוי של ממשלת ארה"ב בשנות ה-‏40, ניסוי שבוצע בשיתוף פעולה עם חייזרים. הרושם המתקבל הוא שעל מנת לשמור על עניין בקרב מאמיניו, עולם העב"מים חייב לייצר כל הזמן אירועים סנסציוניים יותר ויותר. כשעצמים מוזרים בשמיים נהפכים לשגרתיים, יש להביא את החייזרים עצמם כיצורים שוחרי שלום שלוקחים את מאמיניהם למסע ברחבי הגלקסיה; כשאלו שוב אינם מעניינים יש להפוך אותם ליצורים מפלצתיים זוממי מזימות, שמבצעים חטיפות המוניות מדי לילה בלילה מבלי שאיש ישים לב, או שחוטפים ספינות ומטוסים במשולש ברמודה ובאזורים אחרים ברחבי התבל. וכאשר גם זה נהיה שגרתי, וכל אדם שישי או שמיני בארה"ב נחטף על־ידי חייזרים, יש להכניס לעניין גם דברים אחרים ומדהימים עוד יותר.

גם בישראל לא חסרים דיווחים על עב"מים, במיוחד משנות התשעים. לישראל תרומה מקורית משלה לז'אנר המפגש עם חייזרים: "ריפוי חולים באמצעות חייזרים". החל בכך אדריאן דביר, ובעקבותיו טענו רבים אחרים ליכולת כזו.

אך לדברי דוד רונן, עיתונאי שיצר סרט דוקומנטרי על תופעת העב"מים בארץ (ושטוען כי בישראל יש לפחות עשרים איש שנחטפו בידי חייזרים ושנמצאו סימנים מוזרים בגופם), יש ירידה ברורה במספר הדיווחים על העב"מים, בארץ ובכל העולם. הוא וחוקרי עב"מים אחרים טוענים כי אירועי העב"מים בישראל נמשכים וכוללים גם חטיפות, אבל אזרחי ישראל עסוקים עד מעל ראשם בעניינים אחרים לגמרי, ושוב אינם שמים לב לכך.

ייתכן שיש בכך משהו: אולי אפשר לייחס את הירידה בעניין התקשורתי והציבורי לכך ש"תיקים באפלה" הפסיקה להיות אופנתית; ואולי אזרחי ישראל והעולם מעסיקים את עצמם כיום בפחדים מטרוריסטים, ויש להם פחות זמן וחשק לפחד מחייזרים.



ובכן, האם יש עב"מים? על כך אין חילוקי דעות: יש תופעות אוויריות שונות שאיננו יכולים להסביר אותן. האם התופעות האלה הן תוצר של תרבות זרה? עד היום, לאחר עשרות שנים של מחקר ומעקב אחרי התופעה, ומאמצים בלתי פוסקים של מאות ואולי אלפי חוקרים, איש לא הצליח להציג הוכחה לכך. ואולם עצם המחקר הזה הוא תופעה בזכות עצמה, שהשאירה חותם עמוק על התרבות האנושית במחצית השניה של המאה העשרים. ייתכן שהיא קשורה פחות לחלל החיצון ולממדים אחרים, ויותר למעמקי המוח האנושי.
קישורים
"מפגשים" - איתי שלמקוביץ' סוקר את סדרת המד"ב של ספילברג
ג'ורג' אדמסקי - האתר הרשמי
אנשים בשחור - מאמרו של יעקב עיון
פרשה ידועה - הסיפור המפורט על לינדנר ומטופלו
אדריאן דביר - "קשר עם צוות רפואי של חוצנים"
אתר ישראלי לחקר עב"מים
עב"מים - תופעה או הופעה? - מאמר מאת בר־נון ודימיטרוב ("גלילאו")
עב"מים, חייזרים, מיסטיקה ומדע - מאמרו של נח ברוש ("גלילאו")
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

נו, ואחרי שראיתם את הבנות של צביקה פיק, אתם עדיין לא מאמינים? 211824
פתחתי את "האייל".
כותרת ראשונה: שא עיניך השמימה (חייזרים).
כותרת שניה: שלושה כוכבים.
כותרת שלישית: עניינים שברוח.
משהו עובר שם על אנשי הרציו הצרוף.
אפשר פירוט? 211829
של המשפט בפסקה המסכמת: "על כך אין חילוקי דעות: יש תופעות אוויריות שונות שאיננו יכולים להסביר אותן". אתה מתכוון למורכבות הפיסיקלית של תופעות מטאורולוגיות?

המסקנה "עצם המחקר הזה הוא תופעה בזכות עצמה, שהשאירה חותם עמוק על התרבות האנושית במחצית השניה של המאה העשרים" נשמעת לי מופרזת מאוד. זו כמובן רק דעתי האישית, וקצת קשה להתווכח על זה.

הייתי מוסיף הפניה לספרו של קרל סאגאן שנזכר כבר באייל, "The Demon-Haunted World". הוא מקדיש הרבה (לטעמי: יותר מדי) מקום להפרכת הקשקושים העב"מיים.
סקרים שנעשו בארה''ב 211879
הראו שמליוני אמריקנים האמינו ומאמינים שהעב"מים הם כלי טייס חיזריים .
אני לא זוכר את האחוזים המדוייקים אבל זה משהו בין 40 לשישים % מהנשאלים שזה מספר רציני בהחלט.
קארל סאגאן אגב הוא אחד המדענים הרציניים היחידים שהטריחו את עצמם להקדיש את זמנם להתמודדות עם התופעה והאמונה בה. נשאלת השאלה האם מספר המאמינים היה מצטמצם קצת אם עוד מדענים היו טורחים להביא בפירוט ובצורה מעניינת את גישותיהם לצד סאגאן כנגד אלפי הספרים הסרטים וכו' הפרו עבמיסטים שמציפים את העולם מידי שנה.
ולגבי התופעות האויריות 211880
כוונתי שנצפו תופעות אויריות שונות בידי אנשים מהימנים טייסים וכו' שלא נמצא להם הסבר.
אינני דוחה על הסף את המימצאים של אסטרונום כמו אלן היינק שחקר תופעות כאלה במשך שנים והיגיע למסקנה שבין כל אלפי הדיווחים יש גם עדויות על תופעות שאכן אי אפשר להסביר אותן באמצעים מקובלים. הוא היגיע למסקנה שאלה כלי טייס חיזזריים ולאחר מכן חזר בו ובסופו של חשבון לא היה לו הסבר טוב. נראה שאכן יש תופעות אויריות לא מוסברות .
ולגבי התופעות האויריות 211882
אולי, אבל לא הייתי אומר ש"אין על כך חילוקי דעות". אני די בטוח שסאגאן היה חולק על האבחנה הזו, ואני מוכן להמר שלא מעט פיזיקאים (נניח) יסכימו איתו. אני סקרן לראות תופעה אוירית שהיינק לא הצליח להסביר; אני מניח שלא מדובר בעדות-ראייה של כמה יחידים, אלא בצילום או מדידה שממש לא ניתן לייחסם לגורם מלאכותי מעשה-ידי-אדם, תופעה טבעית אקראית או שגיאת מדידה. בכל אופן, כל תצפית שאירעה פעם אחת ואי-אפשר לחזור עליה היא בסיס קצת רעוע למסקנה מרחיקת-לכת כמו "יש חייזרים, והם כאן".
סקרים שנעשו בארה''ב 211881
אני לא רוצה להיטפל לקטנות, אבל אני כן רוצה להבין מהי להשקפתך התופעה שהשאירה חותם עמוק על התרבות האנושית (ואח"כ אני רוצה להתווכח על זה). זה חקר העב"מים (כמו שכתבת במאמר), או האמונה בעב"מים (שזה מה שהסברת עכשיו)? הרי לא מיליוני אמריקאים חקרו את התופעה.

אז ככה: נראה לי שחקר העב"מים לא השאיר חותם ובטח לא עמוק. במחקרים על laser cooling, על-מוליכות וסופרנובות השקיעו (בכל אחד) הרבה יותר אנשים הרבה יותר זמן וכסף ומסקנותיהם מצאו את דרכן הרבה מאוד פעמים לספרות הפופולרית, לא פחות (אני מקווה) מעב"מים. אבל גם על אלה לא הייתי אומר שהם הותירו חותם עמוק על התרבות האנושית.

לגבי האמונה בעב"מים, לא כל דבר שמיליוני אמריקאים מאמינים בו הוא חותם תרבותי. אפילו בין 40% המאמינים או מה שזה לא יהיה, הרוב המכריע הם אנשים שלעב"מים יש חשיבות אפסית עבורם. כששואלים אותם, הם אומרים שהם מאמינים, אבל כנראה שזו הפעם היחידה באותה שנה שהמונח "עב"מ" חולף במוחם.
סקרים שנעשו בארה''ב 211905
כוונתי הייתה ואולי זה לא הוסבר היטב בכתבה "חותם עמוק על התרבות הפופולארית ".
העב"מים הפכו לנושא של שניים מהסרטים המצליחים ביותר אי םפעם אי אטי ומפםגשים מהסוג השלישי לנושאים של עשרותא לפי ספרים ומאמרים ,סדרות כמו סטאר גט ו"רוזוול " וכו' . כפי שאני רואה את זה הם ( יותר נכון הסיפורים והתיאוריות עליהם ) בהחלט השאירו חותם עמוק על התרבות הפופולארית של המאה ה-‏20.
אכן אפשר לטעון שזוהי אופנה בלבד שתחלוף וכבר חולפת אבל יש לחכות עוד זמן כדי לראות עם כך הוא או שהשורשים הם עמוקים יותר ממה שאנחנו חושבים.
סקרים שנעשו בארה''ב 211921
בנתי. אני חושב ש''אי-טי'' משך אנשים לאו-דווקא מסיבות עב''מיות, ואפילו ''מפגשים מהסוג השלישי'', שהוא קרוב הרבה יותר לנושא, הוא סרט שאהוב על הרבה אנשים שאין להם שום עניין ב''עב''מים אמיתיים''. אבל זה כבר עניין אחר.
שום הוכחה שתופעה על-טבעית 211933
איננה קיימת, מעולם לא הורידה את כמות המאמינים בה.
אחרי שראנדי הקוסם חשף את הרמאויות של אורי גלר,
ואורי גלר אפילו הפסיד במשפט נגדו, כמות המאמינים של גלר רק גדלה.
כל הוכחה שמובאת נגד ההומיאופתיה מעלה את הפופולאריות שלה כבר מאה שנה.
כל הניסויים שהראו שענין ה''אורה'' הוא עורבא פרח, אף פעם לא שכנעו אף אחד מאלה שמבקשים להאמין בהם.
אם כך חבל על הזמן.
ובכלל חבל על הזמן והמשאבים של האנושות להתעסק בהפרכת תיאוריות הזויות.
טעות 212004
יש אנשים שאפשר לשכנע אותם אם מישהו יטריח את עצמו לנסות לשכנע אותם, במיוחד צעירים.
אם מראש הרמת ידים ואתה ,משאיר את השדה פתוח לשרלטאנים למינהם עם רבי המכר שלהם ומעדיף להסתגר בקרב אנשי האליטה שלך כי אז הפסדת להם לחלוטין.
נכון אבל 212036
הדרך לבער את האמונות התפלות איננה להוכיח שהן שגויות,
הרי אין לזה סוף, וגם עובדה - לא עובד.

קודם כל צריך להמעיט את ההתעסקות בדברים כאלה בתקשורת.
בימים שעוד ראיתי טלוויזיה אי אפשר היה לראות תוכנית בוקר
בלי שתהיה שם נומרולוגית, אסטרולוגית, ארומתרפיסטית,
או משהו כזה. זה בטח גם היום ככה.

זה עד כדי כך אבסורדי, שהיתה פעם תוכנית כולבוטק שנועדה
לחשוף ''מתקשרת שרלטנית'' אחת, שכל המידע שלה והנתונים
שידעה על הלקוחות, הגיעו אליה מאח שלה שהיתה לו גישה
למאגרי מידע.
המסקנה הלא-מפורשת מן התשדיר היתה שיש לבדוק טוב טוב
לפני שניגשים למתקשר, כי יכול להיות שהוא סתם שרלטן...
הומיאופתיה 212027
ההומיאופתיה שנויה במחלוקת מכיון שאין אנו מבינים *כיצד* היא עובדת. לומר כלאחר יד שהיא לא עובדת זו אמירה לא אחראית:
הומיאופתיה עובדת - 212031
בחלק מן המקרים, כמו שכל פלאסיבו עובד.
התפקיד הרפואי של הפלאסיבו איננו שנוי במחלוקת,
יש לו מקום של כבוד.
ידוע גם שגלולות פלאסיבו גדולות עובדות יותר טוב
מגלולות קטנות, ושגלולות צבעוניות משפיעות יותר טוב מגלולות לבנות,
ושגלולות שעולות בכסף משפיעות טוב יותר מכאלה שניתנות בחינם.
אבל זה עדיין פלאסיבו, ההשפעה שלו היא פסיכולוגית בלבד -
עד שההומיאופתים יוכיחו אחרת.
פרס של מיליון דולר מוצע למי שיוכיח שהמים ההומיאופתים "זוכרים", ואין לפרס דורש...
הומאופתיה 212049
המחקר לא ברור.

נאמר שנערכה שיחת התאמה עם הנשים שנרשמו כ"מתאימות" לתרופות הומיאופתיות.
האם נערכו אותן שיחות בדיוק גם עם אלה שלא התאימו, בלי שההומואפת יידע מי האשה העומדת לפניו?

שאם לא כן, המחקר איננו מדוייק.
עצם ההתעניינות בהן, שיפרה את מצבן של הנשים.
עובדה שכל קבוצות המחקר דיווחו על שיפור במצב, רק בגלל ההתעניינות בהן, כולל קבוצת הפלאסיבו, וזו תופעה מוכרת מקדמת דנא.

ככל שההתעניינות מעמיקה יותר, ונוצרת מחוייבות גדולה יותר של האשה למטפל, כך אפקט הפלאסיבו חיובי יותר...
יכול להיות? :-)
הומיאופתיה 212168
ניסיתי לעקוב אחר מה שנעשה במחקר המתואר. זה לא קל, משום שהנתונים הממשיים הם מועטים, יחסית להרבה ממבו-ג'מבו מסביב. לא הקלה גם העובדה שבחלק מהתוצאות יש היפוך של ספרות ואותיות, ולא בכל המקרים הצלחתי להתגבר על כך.

נערכו שני מחקרים: מחקר מקדים ומחקר גדול. מובאות רק תוצאות המחקר המקדים.
זהו מחקר קטן מאד: 23 נשים, מתוכן סיימו 19 (לא ניתנה סיבת אי הסיום). הן חולקו לשתי קבוצות, שגודלן אינו מפורט. נניח שמדובר בקבוצות שוות בגודלן, כלומר 10 ו-‏9. אחת הקבוצות טופלה באינבו. השניה טופלה בתרופות הומאופתיות.

מכאן ואילך הם מדברים על אחוזים, אבל "75% הראו שיפור של יותר מ-‏50%" בקבוצת הטיפול לעומת "25% הראו שיפור של יותר מ-‏50%" בקבוצת האינבו מעוררים חשד. אלה מספרים עגולים מדי ומחייבים קבוצות שגדלן מתחלק ב-‏4. היות שהגודל המצטבר של שתי הקבוצות הוא 19 פרטים, לא יתכן שהתוצאות מדוייקות. בכל אופן, במספרים כה קטנים, של פחות מ-‏10 פרטים לקבוצה נבדקת, יש משום הטעיה כשמדברים על אחוזים.

יש לשים לב להבדלים מקדמיים בקבוצות: אובדן ימי עבודה *לפני* תחילת הטיפול היה 75 בקבוצת הטיפול לעומת 56 בקבוצת הביקורת, כלומר: הקבוצות מלכתחילה לא היו זהות (גם אם נתעלם מהנתון החסר של טווח הזמן של האובדן האמור). גם ציוני ה-MDQ של הקבוצות אינם זהים: 0.44 בקבוצת הטיפול ו-‏0.38 בקבוצת הביקורת *לפני* תחילת הטיפול. יש גם נתון של ירידה בצריכת התרופות, אך נראה שהמספרים התהפכו בצורה שאינני מצליח לשחזר מה היו המספרים המקוריים (הניסוח שלהם: מ 15.1 ל09.0 ובקבוצת הביקורת - מ 0.93 ל 25.0. אני *חושב* שהכוונה היא לירידה מ-‏1.51 ל-‏0.9 ומ-‏0.93 ל-‏0.52, אבל אין לי מושג אם זה נכון. בכל אופן, אם אלה המספרים, שוב נראה הבדל מקדמי גדול בין הקבוצות).

כעת יש לשים לב לגרף המצוייר. בתוך הדף הוא קצת מכווץ והכיתוב לא ברור. לכן כדאי לבדוק את הגרף המקורי שבכתובת http://www.homeopathy-israel.co.il/images/michal.gif . לכאורה, שתי הקבוצות מתחילות מציון MDQ של 0.5, אבל זה מנוגד לטקסט עצמו, בו, כזכור, מדובר על 0.44 בקבוצת הטיפול ו-‏0.38 בקבוצת הביקורת.

כעת, נניח שהנתונים בגרף הם נכונים, למרות שראינו שהם לא: הגרף מתחיל חודשיים לפני הטיפול, ומסתיים שלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול. חודש לאחר תחילת הרישום, עדיין לפני תחילת הטיפול, כבר נוצר הבדל משמעותי בין הקבוצות. לאחר תחילת הטיפול נבדקו המטופלות רק בשלוש נקודות זמן: חודש, חודשיים ושלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול. חודשיים לאחר תחילת הטיפול אין הבדל משמעותי בתוצאות. בחודש השלישי יש, ואז מפסיקים את המחקר.

אה, כן, והיה עוד חלק של המחקר, בו טופלו הנשים בתרופה הומאופתית שלא הותאמה אינדיבידואלית. מובאות רק המסקנות, ללא הנתונים, לאמור: לא נמצא הבדל משמעותי ברמת השיפור בין קבוצת הביקורת לקבוצת הטיפול: בקבוצת הטיפול הודגמה ירידה בסימני PMS מ 66.0 ל 0.53, בקבוצת הביקורת הודגמה ירידה מ 38.0 ל0. 34 (הניחוש שלי: מ-‏0.66 ל-‏0.53 לעומת מ-‏0.38 ל-‏0.34).

מסקנה? הכותבים לא יודעים לערוך מחקר, או שהם מטעים ביודעין את הציבור. מסקנה קצת יותר קודרת: גולשי האייל לא ממש מתעמקים בהפניות.
מעניין אם הקטע הזה מצוטט מתוך 212504
המחקר, כי אם כן, אז באמת המצב לא טוב.

כי רמת הדילול המצויינת במאמר היא C200.
שפירושה 1 ל-‏100 בגובה 200.
מספרים כאלה לדעתי לא קיימים ביקום.

רמות הדילול המקובלות בהומאופתיה הן יותר צנועות:
בין C20 - שווה ערך לטיפה אחת בכל האוקיאנוסים על פני כדור הארץ.
עד C30 - רמת דילול שבשבילה צריך לצאת קצת מגבולות כדור הארץ.
אבל בכל זאת, זה לא C200... :-)
הומיאופתיה 212513
התענינתי בעניין איזו תקופה, והסקירה הממצה והמקיפה מאד שב-
שכנעה אותי סופית שהומיאופתיה אינה "על גבול" הרפואה, אלא היא במובהק מרמה.

הכוונה לא בהכרח להטיל ספק ביושרם של העוסקים בהומיאופתיה, אבל כן - בדחילו - להטיל ספק בשיקול דעתם. (המונח "מרמה" אולי קצת חריף מדי, ראוי יותר לומר "מרמה/ מרמה עצמית").
התורה כולה מבוססת על עקרון אסתטי שטבע רוקח בשם סמואל הנמן לפני יותר ממאתיים שנה, שאומר "רפא דומה בדומה" (בלטינית זה יותר מרשים: similia similibus curentur), וכן על דילול החומרים הפעילים לרמות מגוחכות, לפעמים עד ל 200^10 : 1 (מה שאומר שבנפח היקום הידוע, בריכוז כזה לא תמצא מולקולה אחת של חומר פעיל)

מדענים תאבי מאמרים לאין מספר (כגון הגברת הנידונה לעיל) חקרו והשוו ברמות קפדנות שונות. טרם התגלה ממצא מובהק באמת, אבל חסידי התורה מעדיפים לדבוק בעקרון של הנמן, בעל נופך המסתורין הרוחני, על פני לבדוק אותו.

ארגון פרטי אמריקאי בשם National Council Against Health Fraud ניסח את המצב בצורה חריפה ממש (מתוך הקישור למעלה):
The marketing of homeopathic products and services fits the definition
of quackery established by a United States House of Representatives
committee which investigated the problem (i.e., the promotion of
"medical schemes or remedies known to be false, or which are unproven,
for a profit").

האנלוגיה לעב"מים מוצלחת מאד. הסיבות שמושכות אנשים - שביומיום שיקול דעתם צלול ואיתן - לתחומים, נראות לי די דומות.
וחזרה לעב''מים 212516
גדולים ממני כבר אמרו שהם ממלאים את התפקיד שפיות ומכשפים מלאו לא כל כך מזמן בהסטוריה האנושית.
כנראה שמסתורין מלהיב כזה הוא צורך עצמאי לגמרי.
שום הוכחה שתופעה על-טבעית 212411
אפרופו אאורות: לפני כשנה וחצי עשיתי ניתוח להסרת משקפיים. בימים הראשונים אחרי הניתוח, ראיתי אאורות.

מסתבר שזו תופעת לוואי ידועה של הניתוח.

מסקנה- כנראה שזה משהו טבעי שהעיניים/מוח שלנו מייצרים בתנאים מסוימים.

כך שנראה לי הגיוני ביותר שרוב התופעות ה"על טבעיות" האחרות שמדברים עליהם )לא כולל שרלטנים( הן פשוט תופעות עם הסברים דומים לאאורות אחרי ניתוח לאסיק...
מזל טוב לך! אתה ממליץ? 212506
שום הוכחה שתופעה על-טבעית 212564
זה בערך כמו להגיד שאחרי ניתוח להחזרת הראיה רואים שולחן.
זה מאוד רציני יותר ממה שאתם חושבים 243423
בתור אחד שראה כמה דברים ויודע מה עושים הגורמים שעוסקים בדבר, חפשו נושא אחר לשיחה. בגלל שיום אחד אתם תגלו כמו שאני גליתי שאני חיי בסרט גרוע. ולא יודעים מה אמתי ומה דמיון.

תאמינו לי יש יצוריים מהחלל החיצון חלקם ירוקים קטנים וחלקים גדולים ואפורים חלקם מסוכנים לציבור, חלקם חמודים לבנאדם. אבל יש להם מחלות ומומים ועוד... אם קיימים
אני מפחד יותר מאנשי המימסר שכול הזמן עושים את הסדר שאנחנו לא נדע לעולם על החיזריים.

אגב רק לידע הכללי של כולם:
אני רוצה לספר לכם משהו נחמד.
כולם רוצים לדעת מה קרה ברוזוולט??
טוב אני הספר לכם ;-)
זה צלחת מאופפת בצורת (משושה) שישה צלעות ומתוח זה יוצא בלון מאוד נחמד, ובתוח זה היה צוות(צוות אוויר) של 4 לוחמים(חיזריים) ואחד מהם היה פצוע מאוד קשה וכול 3 נהרגו
זה מאוד רציני יותר ממה שאתם חושבים 243467
רוזוול. לא רוזוולט. רוזוולט היו שני נשיאים.
אתה טועה ומטעה 243470
אם תקרא בתשומת לב את תגובת הרוח לעיל, תגלה על פי ניתוח השמוש שלו בשפה שיש משהו בדבריו.
זה מאוד רציני יותר ממה שאתם חושבים 261151
בתור אחד שראה כמה דברים ויודע מה עושים הגורמים שעוסקים בדבר, חפש נושא אחר לשיחה. בגלל שיום אחד תגלה כמו שאני גיליתי שאני חי בסרט גרוע, ולא יודע מה אמיתי ומה דמיון.

תאמינו לי שיש יצורים מכדור הארץ, חלקם לבנים וגדולים וחלקם נמוכים ושחורים חלקם מסוכנים לציבור, חלקם חמודים לחייזר.
אבל יש להם מחלות ומומים ועוד... אם קיימים.
מה עם התרמוס? 211850
בתור ילדה קראתי על זוג אמריקאים שטענו שראו עב''מים ואף צילמו אותם. אחרי זמן מה התברר שהם היו בעלי חנות כלי בית, ופשוט לקחו תרמוס (או סיפולוקס) וצילמו את התחתית שלו, שנראתה כמו צלחת מעופפת.

מעניין לקשר את כל הצילומים שנעשו בידי חובבים לדיון שהיה פה על מידת האמינות שבצילום. היום, כשכל אחד יכול לייצר אפקטים בפוטו-שופ, כבר אי אפשר להציג תמונה מטושטשת של עב''מ בתור הוכחה חותכת (נכון שבאפקטים כאלה נעשה שימוש כבר ב''צילומי הפיות'', פרשה שלואיס קרול היה מעורב בה, אבל זה היה בשלב מוקדם בחיי הצילום, ונראה פרימיטיבי למדי).
מפגשים מהסוג של נופית. 211874
קופיקו והעב''מים 212005
ייתכן שבישראל אפשר ליחס את הירידה בעניין בעב"מים גם לפרשה ידועה שבה "מתקשרת "טענה שהחיזרים עומדים לנחות בישראל בתאריך מסויים על רקע צלילי המוזיקה של "תיקים באפילה" ( למה לא ?מסע בין כוכבים "?) הבדרן דודו טופז עשה מכך תוכנית עם הרייטינג הגבוה ביותר שלו אי פעם בליל "הנחיתה " ואלפי ישראלים יצאו לרחובות בציפיה לפגוש חייזרים . למרבית הצער אף חייזר לא הופיע והעב"מים הפכו ללא יותר מבדיחה לא מוצלחת .
סופרת הילדים תמר בורנשטיין לזר אף כתבה ספר פארודי על כל הפרשה בשם "קופיקו החייזר " שבו גיבורה הידוע הקוף המדבר קופיקו מתחזה לחייזר ושם ללעג את כל חוקרי החיזרים והעב"מים למינהם .
יש רק בעיה אחת עם הספר הזה ( אחד היותר מוצלחים בסדרה):. על פי המיתולוגיה שתמר עצמה יוצרת בספרים החדשים של הסדרה קופיקו הוא באמת חייזר מכוכב הקופים וכמוהו בן דודו צ'יפופו ושניהם היגיעו הנה בספינת חלל של החייזר ספיסי, כך שיש כאן סתירה פנימית.
עוד על קופיקו
קופיקו והעב''מים 212042
קופיקו וצ'יפופו לא הגיעו מחונטוזה שבאפריקה?
קופיקו והעב''מים 212132
דווקא כן.
אבל תמר היסבירה בספרים היותר חדשים שלשם הם היגיעו מכוכב הקופים.
לא שיש בספרים יותר מדי עקביות וגם לא צריך לחפש כזאת ( ותמר היא הראשונה שצוחקת על כל ניסיון למצוא עיקביות ) אבל זה הרעיון באופן כללי.
אחת ולתמיד 212024
איך צריך לכתוב: "הזהרות" או "אזהרות"?
אחת ולתמיד 212092
אזהרות.
נראה לי שאלי אשד חולק עליך 212105
והוא כותב לפרנסתו.
<שיעול> 212106
שתי שאלות 212372
ו"תופעות" זה זכר או נקבה?
ולכותב יש (או אין?) עורך או עורכת?
51 212025
זה הבסיס הסודי שיש דבורים שיש שם חיזרים מה שמענין זה
כמה עובדות: הממשל האמריקני מודה שיש שם בסיס סודי ביותר
. 2:יש לאזור 51 דין מיוחד בצו של הנשיא ועוד עובדה מענינת ולמעשה שאלה למה יש באמריקה חוק שאוסר על אזרחים אמרקנים להפגש אם חיזרים?
51 212050
אמממ... יש בארה"ב חוק שאוסר על אזרחים אמריקנים להפגש עם חייזרים? אולי אתה מתכוון ל"זרים" (aliens, כמו בשירו הידוע של סטינג - "הו, אני חייזר, אני חייזר חוקי, אני אנגלי בניו-יורק")?

אגב, גם לישראל יש בסיסים סודיים. הייתי מספר לך מה יש שם, אבל אסור, אז אני רק ארמוז - זה מתחיל ב-א', ונגמר בשם הפרטי של סוייר.
51 212546
מרוב שהסודות כל כך גלויים אנו בטוחים שזה לא הסוד הסודי.אני חושב שהדרך הטובה ביותר לשמור על הסודות הכמוסים ביותר זה שמדליפים שמועות שלא יכולים להבין כמו בנושאים מדעיים שלפעמים צצות שמועות שלא מאמינים עד שיש אישור רשמי תפסיקו להיות כל כך תמימים. שיטה מצוינת לשמור על סודיות זה לגרום שאנשים שאף אחד לא סומך עליהם ידבר.אני חושב שמפגר לא יכול כל כך לסכן את בטחון המדינה גם אם יהיה בקורס סודי כי הוא לא מבין כלום לכן לממשל האמריקני לא איכפת שיסתכלו כמו ילדים מפגרים מה קורא ב-‏51
הסודות הכי כמוסים כל כך גלויים עד שאי אפשר להאמין שזה נכון
51 213998
א-דיאן?
51 212459
אני מתמצא בבסיס 51 כמו כל אחד אחר כלומר כלל לא. אולם מהמידע שאפשר למצוא באתרי רשת ובתוכניות טלוויזיה , הרושם שלי הוא שהמקום משמש לפיתוח כלי נשק כמו המטוס החמקן .
או יותר נכון שימש בלשון עבר , מאחר שהבסיס הנ"ל הפך למקום ריכוז לאלפי חובבי עב"מים שעוקבים בשבע עיניים אחרי כל תנועה שמתרחשת בו ודנים בו בתוכניות טלוויזיה כמו "סטאר גט" . נראה לי שכל פעולה סודית אמיתית שבוצעה בו הועברה זה מכבר למקום אחר שמושך פחות תשומת לב והיום הבסיס הזה משמש רק לסוג של יחסי ציבור.
51 = גם שיר מעולה של הפיקסיס 213291
המוקדש כולו לתופעת העב''מים
אין כזה שיר. אולי הכוונה ל-The happening ? 213337
אמא'לה 213384
גם השיר נחטף ע''י חייזרים והוחזר תחת שם אחר.
51 221509
כמעט קשור:
בקיצור: באיזור קבורה מערכת חיישני-תנועה של ה-FBI.
ציטוט: "...אחד מהם מואשם בהסרה לכאורה של מכשיר שמגן על בסיס שאינו קיים."
קושי אובייקטיבי 212152
למי שברצונו תשובה חותכת, יש כאן, לדעתי, בעיה אמיתית. מחד, אמונים על עקרונות החקירה המדעיים, אנחנו לא יכולים לקבל את כל אותן "מסקנות חותכות" שמציגים המצדדים בתיאוריות העב"מים למיניהן, ומאידך, קיימות ראיות לכך שישנן עובדות שלא ניתן להסביר ע"י _עוד_ פלישה של הדמיון האנושי, המופרה במיתוס העב"מים, אל המציאות. העמדה ה"רציונליסטית" שהוצגה ע"י מרבית המשתתפים בדיון נראית לי לוחמנית ומפוספסת. ז"א, מדוע לכוון את עיקר המאמץ אל חסידי תיאוריות הקונספירציה המגוחכות למיניהן, במקום לשאול את השאלות שקשורות ישירות לנושא. נכון, ישנה כאן בעיה אובייקטיבית של היעדר מידע(גלוי ומוסמך), אבל בדינמיקה שנוצרה עושה רושם שגם משתתפי הדיון לא ממש מעוניינים לקדם הבנה טובה יותר אלא רק הוקעה של ה"מתרס השני". קצת חבל, לא?
Culture Phenomena as Social Facts 212175
Setting aside for a minute the issue of scientific validity, I want to comment on what I find personally more interesting: Eli's article does focus on UFO fascination and research as a social fact. Regardless of the question of whether UFOs exist or not, the public's excitement about them is a social fact. I would be interested in asking: what brought about this social fact?

Just to throw off-handedly some suggestions, I would say there are several motivations for this fascination, and they might go far beyond the mere desire to attract attention or be "unique". I think the pessimism brought about by WW2, creating a disillusionment with the possibility of a good world, might have encouraged a yearning for other possibilities. Interactions with beings from other planets would also minimize our preoccupation with international conflict - all of a sudden people would have something new to be excited or worried about!

Which brings me to another possibility; the public need for panic, if such a need indeed exists. There are studies of how a "culture of fear" is created; some of that is reflected, more popularly, in Michael Moore's Bowling for Columbine. I guess aliens constitute a very universal, terrifying and at the same time unifying entity.

If we all need something to be afraid of, it may also be that we need something to believe in. The hope for the existence of "something out there", which was more traditionally manifested by religious faith (and still is!) may have found a "scientific" framework. Again, I'm not commenting on the existence of deity or on the existence of UFOs (and I do stress that there is a big difference).

For some of the fascist and Nazi people involved, who are mentioned in the story, the existence of aliens would provide an external source to validate their racist ideologies; by making them seem part of a bigger plan, which we do not know enough on, they are made more palatable, or the horror in them may be somewhat transcended.

Any thoughts?
גם לי יש תאוריה! 212909
טוב, נדמה לי שסיפרתי פעם איך חיפשתי אינפורמציה על דימומים מהאף וגיליתי פרשיות חטיפה של עבמים. בכל אופן אני מנצל את הההזדמנות כדי לתת את ההסבר שלי לחלק מהתופעה.

כידוע, מן המקובלות היא שתחת היפנוזה מצליחים אנשים רבים לשחזר אירוע "חטיפה". האירוע מהו? האדם נישא, חסר ישע ומשותק לעבר מקום מואר, שם מתעסקים בנקביו ומחדירים בהם מכשירים שונים. עד כאן ה"עובדות". ועתה לפרשנות-

אולי אני בעל דמיון מפותח מדי אבל כאבא לילדים, הסיטואציה הנ"ל מזכירה לי החלפת חיתול לילית, אולי לילד חולה, שמודדים לו חום רקטלית, והוא אף מקבל נר אקמול ( או אופטלגין- למאמינות). זה אולי גם מסביר למה התופעה מוכרת בעיקר בארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה, איכשהו מדידת חום לילד חולה ונר להורדת חום מתקשר אצלי עם ד"ר ספוק ( עוד חייזר שמתחזה לאדם) והבייבי בומרס.
חוקי האמונות הטפלות 212211
לאחר בחינה מדוקדקת של נושא האמונות הטפלות הגעתי לאקסיומות המהוות בסיס איתן (?) לתורת האמונות הטפלות.

אקסיומה ראשונה: יש אמונות טפלות
אקסיומה שניה: הפרכה של אמונה טפלה אינו מקטין את מספר האמונות הטפלות.
אקסיומה שלישית: הפסקת האמונה באמונה טפלה אינו מקטין בהכרח את מספר המאמינים באמונה הטפלה.

ומכאן השמיים הם הגבול ונא לא לערב בתורה היפה הנובעת מבסיס אקסיומטי את גדל ומשביתי השמחות מסוגו.
וחוץ מזה טפו טפו טפו.
חוקי האמונות הטפלות 212371
אולי עדיף להשתמש במונח ''אמונות עממיות''.
חוקי האמונות הטפלות 212552
לא
חוקי האמונות הטפלות 212553
התורה הזו פשוטה מדי. אי אפשר גדל.
חוקי האמונות הטפלות 212677
זו לא תורה עדיין אלא רק הבסיס האקסיומטי לתורה אשר אמורה לצמוח ממנה.
את גדל יש להפעיל על משפטים הנגזרים מתוך האקסיומות.
אבל, (נגד עין הרע), בקשתי לא לערב אותו בנושא הזה...
האנושות כעבמי''ת 212598
טריליוני מילים נכתבו על העבמי"ם (להלן עבמים). מה לא נכתב? הכל .מכל מין מכל סוג , זן וצבע , ולי עוד רק כמה משפטים יש להוסיף . מה דופי יש בתיאוריה הגורסת שאנו בני האדם לא לבד ביקום ? מה רע בתיאוריה הגורסת שאנו בני האדם פרי זיווג בין חוצנים לבין זן מתקדם של פרימאטים הנקראים בני אדם .
יש סימוכין לתיאוריות אלה דווקא בספר הספרים . התנ"ך !
"... הנפילים היו בארץ בימים ההם, וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלוהים אל בנות האדם וילדו להם. המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם ..."( בראשית ו' ד') בהדגשה . בני האלוהים ! מי הם ?
הגבורים מעולם אנשי השם ? מעולם ? איזה ? איהו ?
מכאן קפיצה קטנה ליחזקאל . פרק ארוך מדי ליריעה זו . אך המחבר מתאר ממש צלחת מעופפת . עב"מ , חייזרים וכיו"ב .
מן הסתם תיאורי התנ"ך הללו עדות ראיה אמיתית של יצורים נבונים הנקראים בני אדם . אלה ראו והעבירו את רשמיהם לאחרים , ועם התפתחות הכתב עדויות אלה נרשמו והובאו בפנינו בתנ"ך . מן הסתם אנחנו פרי התערבות והתערבבות גנטית של חוצנים , ומן הסתם יש גם תרבויות מתקדמות משלנו ביקום , ומן הסתם אנו זוכים לביקורי קרובינו מן החלל .
מן הסתם הם כבר עברו את שלב ניסיונות ההשמדה ההדדיים בתרבותם , והם נרתעים מהתפוצצות האוכלוסין והאלימות הפראית שבפלנטה הקטנה , הכחולה . אשר שם בקצה הגלאקסיה ,
ומטבעם הם אינם רוצים בהידברות עם המטורפים החיים על פניה , ומטבעם הם מבקשים ללמוד מטעויותיהם בעבר .
כדבר שיר שאת שמו ומחברו שכחתי . אך ביצועו היה בפי להקה צבאית , והוא עוסק בבריאת העולם עד האדם , והאדם אילף כל בהמה , והאדם חרש באדמה , והאדם המציא את הגלגל , והאדם השיט ספינות על גל וכו' וכו' , והאדם הרא את האטום !
והארץ הייתה תוהו ובוהו , ואלוהים בורא שוב את העולם , ולא ברא את האדם !
מוגש כחומר למחשבה !
מותר שאלה שלא קשורה? 212600
למה אתה כותב סימן רווח לפני סימני הפיסוק, דוגמת סימן קריאה, שאלה, פסיק ונקודה? זה לא תקין, וגם מפריע לקריאה וכואב לעיניים. כמו כן, מדוע כל כך הרבה סימני קריאה? זה נותן הרגשה שאתה "צועק", וגם כן מקשה על הקריאה, ונותן להודעות שלך אווירה מתלהמת ובלתי רצינית.

עם דברי החוכמה שכתבת בהודעה הזו שלך, אין ממש מה להתווכח. רק אציין שהשיר שהבאת בסיום הוא אכן שיר משעשע ומוצלח מאוד.
מותר שאלה שלא קשורה? 212604
''בראשית'' - חיים חפר וסשה ארגוב. ביצעו התרנגולים וגם בצל ירוק.
מותר שאלה שלא קשורה? 212614
(ויש גם שיעורי בית!)
תודה 212989
לברקת שלום.
תודה מקרב לב על הארתך.זה עשרות של שנים שלא שמעתי שיר זה,וחבל שלא משמיעים ברדיו את החבורות שהזכרת.
מותר שאלה שלא קשורה? 212985
לגדי אלכסנדרוביץ שלומות.
חן חן על הערותיך,אכן טיפוס צעקן הנני.אשתדל מאד לא להכאיב לעיניך.אינני מנסה להביא דברי חוכמה ואינני בר פלוגתא לשום אישיות שבעולם בפרט אם יהודי הוא.שכן נסיון חיי לימדני (וכאן אצטט קלישאה שחוקה) ששני יהודים,שלוש דעות,והשיר משקף את דעתי על האדם.מקווה שלא הכאבתי שוב לעיניך.
האנושות כעבמי''ת 212612
שאני אבין: אני צריך להאמין בחוצנים משום שזה נרמז בתנ"ך?
אז למה לא להאמין באלוהים שיצר *כאן* את בני האדם? זה לא נרמז. זה נאמר במפורש.
האנושות כעבמי''ת 212993
ערב טוב יובל רבינוביץ.
יהודי נחמד בשם לודביג העיר נכונה על אריך פון דניקן.
אך הדניקן הנ''ל לא המציא דבר וחצי דבר,הדניקן מביא רק מובאות מן התנ''ך ומוסיף עליהן מלוא חופניים של תוספות.
מודה שאינני אדם מאמין,ולהבדיל ממך (במחילה)אינני מבקש מאיש שיאמין בדבר כלשהו.עם זאת אני נושא בלבי תקווה שיש אלוהים.כי אחרת כל מנת הייסורים שעבר האדם מיום הבריאה(והיהודי בפרט)היה לשווא.
האנושות כעבמי''ת 213019
שמא יאמר לי כבודו היכן ביקשתי ממישהו להאמין במשהו?

פון דניקן, כדבריך, הביא תוספות. לכן ההצהרה שהוא "לא המציא דבר וחצי דבר" אינה נכונה. חלק מהתוספות האלה הוא המציא.
האנושות כעבמי''ת 212625
אתה לא פשוט חוזר כאן על דברי הנודניק אריך פון דניקן מספרו "מרכבות האלים"?
האנושות כעבמי''ת 212998
ערב טוב לודביג.
הייתי יכול להאיר בפניך על נודניקים רבים מספור.הן בענייני דת והלכות,והן בעניינים גשמיים.אינני מתרשם מדניקן.אך אני מתרשם מאד מהתנ''ך שבעיני הוא ספר היסטוריה
מאלף כאשר מעקרים ממנו את המימד הדתי,ספר מאיר עיניים ולב.קרא נא בעיון רב את ספר יחזקאל.או בעצם את כולו.
האנושות כעבמי''ת 213172
ערב מצויין אורי א' (או ב' או י') - קודם כל, אני לא מגדיר את עצמי לא כיהודי ולא כנחמד, וכיוון שעל-פי דעתי השנויה במחלוקת אדם יכול להגדיר את עצמו כיהודי או לא, ויכול להתנהג כנחמד או לא, אודה לך אם לא תניח לגביי דברים מהגיגי ליבך בטרם בדקת קודם (אני יכול אפילו להיות עוד יותר לא נחמד כדי להוכיח מחצית מהנקודה... (יש חצי לנקודה?!)) - אם לצטט מהחור בזכרוני את אחד המשוררים האהובים עליי: "מי אמר שהדרך נראית לי".

דבר שני, עליך לתמך את קביעותיך לגבי ספר התנ"ך במחקרים הסטוריים ומחקרים של חוקרי תנ"ך, אחרת הטענה הנגדית שזהו אוסף טרחני של אגדות עם תהייה קבילה באותה מידה, וכטענתך שלך, גם כן תהייה לא יותר מדיעה של מישהו.
האנושות כעבמי''ת 462007
האם תוכל לכתוב בבקשה את כל שירו היפה של אלכסנדר פן?
(כולל פסיחות וקפיצות בשורות)

אודה לך מעמקי ליבי,
תמר.
האנושות כעבמי''ת 462058
זה? http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=48221...
האנושות כעבמי''ת 212695
מרוב ''מן הסתם'' ו''מטבעם'' והנחה על הנחה על הנחה שמושתתת על אגדה שנתונה בספר שדיוקו ההיסטורי פתוח לדיון (אך ערכו הספרותי והמוסרי הוא עניין אחר) - אני חושב שקפצת למסקנות שהן בכלל לא טריביאליות.
האנושות כעבמי''ת 213004
שלום לאלמוני.
''מן הסתם''.רוצה לומר שם קיימים חוצנים המבקרים אותנו, אזי ''מטבעם'' טובים הם מן האדם.אישית אני אתאיסט.אינני מאמין בחוצנים או בכלי רכבם.אבל אני כן מאמין ברוע ליבו של האדם.בין אם זה מתוך רדיפה אחר כוח,ממון,וכיו''ב.שכן את הרוע הזה רואים שומעים וחשים השכם והערב.למרות כל הידע
המידע,הטכנולוגיה וההשכלה. לא גרמו עדיין לאנושות להיות טובה יותר. על כן אני רוצה להאמין שמן הסתם ומטבעם.החוצנים (אם קיימים)טובים מאיתנו.
חייזרים וערפדים 212679
עשו הרבה יותר סרטים על ערפדים משעשו סרטים על חייזרים -- זה לא אומר כלום לגבי ממשותם או השפעתם.
חייזרים וערפדים 212681
נחמד גם להזכיר שערפדים, שדים, רוחות רפאים, מזדאבים, ושאר מוצצי דם, שימשו בתרבות הפופלרית של ימי הביניים בדיוק על אותו תקן שמשמשים החייזרים כיום (בין היתר, נשים האמינו שנחטפו ונאנסו ע''י ערפדים, ובאחוזים מדהימים).
אני בטוח שלכל העניין הזה יש הסבר פשוט בתכלית - למשל שהערפדים של ימי הביניים הם בעצם חייזרים, או להפך.
חייזרים וערפדים 212851
אייל, יש לך דוגמאות לתופעה הזו שאתה מתאר בדבר נשים המאמינות שנחטפו על ידי יצורים על טבעיים?. גם מקורות אינטרנטיים יתקבלו בברכה.
מרפאת חייזרים בחולון ! 212890
ראיתי את הלינק המדהים הזה לא פחות ולא יותר מאשר
בפורום מדע בפורטל ווינט. מישהי שם העידה שעברה טיפול
מאד מוצלח במרפאה הזאת...http://members.tripod.com/adriandvir/
חייזרים וערפדים 213007
אהלן וסהלן אייל מולד(ר)(שבת 17/04/2004 שעה 21:00)
תגובתך צריכה להיות לאורי אחר.אני אישית הכרתי ומכיר פה בארץ ישראל/פלשתינה לא מעט ערפדים מוצצי דם.(אם לא כוללים את הקיבוצים בזמנו,את האגודה בזמנה,ש"ס בתורה,ועתה
דודים ועוד אנשים ששמם מתחרז עם ארון).יש לי גם כמה שכנים שהם ערפדים מדופלמים,ואני חושד שגם אני כזה.כי נדמה לי שהכרתי אותם עוד ב - "וגה".
חייזרים וערפדים 213006
תגובה לאורי ב'.
ממשותם של הערפים אמיתית היא.לפני שמונה מאות שנה נפלתי קורבן לשיניו של ערפד בטרנסילבניה,ועתה איכשהו התגלגלתי לארץ ישראל/פלשתינה,ואני משיב לך דברים אלה.
טבע האדם 212705
מצטער חברה אבל ככה זה טבע האדם לעשות קונספרציות מכל עפיפון שנראה קצת שונה שעף לו בשמיים, אנשים מורחים את העניין של העבמ"ים הזה יותר מדי לוקחים אותו למקומות שאין לו הקשר, אנחנו צריכים להבין דבר פשוט, כל דבר מוזר שקורה צריכים לקחת בערבון מוגבל, לא להסחף, אולי טעינו, וגם אם אנו בטוחים ב-‏100 אחוזים כי הדבר אשר ראינו הוא לא אחר מאשר עב"ם (אני ישר אומר כי אני חובב מושבע של הנושא הזה ואכן מאמין בעבמי"ם) אנו צריכים להגיב לדבר הזה בצורה הנכונה ולהבין בדיוק מה ראינו ולא להתחיל לספר סיפורים שלא היו, אם אנחנו מנסים להוכיח משהו אנחנו צריכים להיות אמינים ובטוחים.
הכתבה הזאתי באה להאיר לנו, היא לא שוללת את העניין כי אכן קימיים חיזרים אך היא לא נסחפת באותה מידה.
אנו אמורים לנסות לחשוב כמו בכתבה... בני האדם רגילים להיות קיצוניים בגילויים חדשים, זו טעות אנו אמורים לשמור על פרופורציה, אולי רק אז נשמע הגיוניים ודברינו ישמעו הגיוניים. לסיכום זו כתבה מאד מאד מעניינת מושכת ומאד משכנעת, לשני הכיוונים.
טבע האדם 212718
אתה כותב שאתה מאמין בעבמי"ם. תוכל להרחיב?
טבע האדם 212860
ומוטב: תוכל לצמצם?
טבע האדם 213010
חברים נא לא להתפלמס.
יש הוכחות לקיומם של עבמי''ם.כל אחד יכול לראותם במו עיניו.כל שעליו לעשות הוא לפקוח את עיניו היטב היטב,והוא יראה אותם באלפיהם.עלי כבישים.עלי מדרכות,עלי כנסת (רחמנא ליצלן),ובפרט עלי כל חלקה ירוקה מנפנפים ומעלי עשן.אם תרצו אני מוכן להרחיב.
ההוכחה 213009
כותב המחבר אלי אשד על עשרות רבות של שנים,ומחקרים רבים
ולא נמצאה הוכחה לקיומם של חייזרים.אכן אין כל הוכחה.
אני תוהה.לאחר אלפי שנים של מחקרים ומילינים רבים מספור של ספרים וחוקרים.האם נמצאה הוכחה לקיומו של אלוהים?
ההוכחה 213021
לא ממש "חקרו" את קיומו של אלוהים.

אבל אתה צודק שקיומו אינו סביר במיוחד.
באשר לחייזרים, קשה לשפוט את הסיכוי לקיומם. נראה לי קצת לא סביר שבשום מקום אחר ביקום לא התפתחו חיים. לא שיש לנו אמצעים כלשהם לחקור ברצינות את השאלה הזו.

אבל אם במונח "חייזרים" אתה כולל כאלה שגם מסתובבים סביב כדור הארץ, אכן הם קיימים רק בדמיונם של המאמינים בהם.

אבל הדיון הזה לוקה בחסר. במאמץ שלא להיראות כאילו הם מאמינים במשהו לא מכובד, מעקרים המאמינים את הדיון. אני מאמין בעב"מים. כלומר, אני חושב שיש הרבה עצמים שאינם מזוהים כשהם מתגלים. אני מאמין שקיום חיים חוץ ארציים הוא סביר. אבל יש המחברים את האמונות: הם מאמינים שהעצמים הבלתי מזוהים שצורתם צלחת הם חלליות המאוכלסות על ידי יצורים תבוניים שאינם אנושיים. בקצרה, הם מאמינים ב"צלחות מעופפות". חבל רק שהם לא מגדירים כך את אמונתם. היה יכול להיות הרבה יותר מובן.
ההוכחה 213265
יובל.
אני לא אתך,ולא נגדך.הפיסיקאי קרל סאגן כבר העלה בזמנו את האפשרות שייתכנו חיים בחלל,וזאת ע''פ תורת ההסתברות.
אינני מאמין בחייזרים.אך אני כן מאמין בתורת ההסתברות.
ההוכחה 213276
אני מבין שכשאתה אומר "חיים בחלל" אתה מדבר על חיים על פני כוכבי לכת של שמשות אחרות. לא ממש בחלל.

למרות שאינטואיטיבית נראה לך, לי, לסאגאן ולפון-דניקן שבלתי סביר שלא התפתחו חיים בשום מערכת מבין מיליארדי השמשות שביקום, ופון-דניקן אפילו עשה קולות של תורת ההסתברות כשדיבר על כך, אינני מבין מה לתורת ההסתברות ולענייננו.

גם אסימוב חטא בכך בזמנו.

הפירכה נראית כך: "בואו נניח שרק על אחד מכל 10 כוכבי לכת שתנאיו דומים לכדור הארץ התפתחו חיים". זו שטות להניח כך. מדוע לא להניח שרק באחד מכל מיליון? או אחד מתוך שניים? זה לא שימוש בתורת ההסתברות. כשאיננו יודעים מה ההסתברות של אירוע מסויים, איננו יכולים סתם לזרוק מספר באויר ולומר אחר כך שמצאנו את המספר הזה תוך שימוש בתורת ההסתברות.
התחלה של ניסיון לכמת 213316
מצויה במשוואת דרייק:

התחלה של ניסיון לכמת 213317
המשוואה הזו מסכמת את החלק הקל של השאלה. החלק הקשה, כמובן, הוא להעריך את המספרים הללו. למשל:

fl is the fraction of planets in ne where life evolves

Question: On what percentage of the planets that are capable of sustaining life does life actually evolve?

Answer: Current estimates range from 100% (where life can evolve it will) down to close to 0%.

ה"קרוב ל-‏0" הזה יכול להיות עשירית, אלפית או טריליונית בריבוע, והאפקט על התשובה הסופית הוא יכול להיות ההבדל בין "כן" ל"לא".
התחלה של ניסיון לכמת 213406
כשמפעילים את המחשבון שבאתר, מקבלים שמספר כוכבי הלכת בעלי ציוויליזציה תקשורתית נע בתחום 0.000000000000000000003-2,400,000,000,000.

למעשה, הטווח הוא 1-2,400,000,000,000, היות שכדור הארץ כבר קיים.

מובן שכל זה אמור בעניין ציוויליזציות הדומות לשלנו מהבחינה הביופיזית.

בשורה התחתונה - בטווחים כאלה, לא ניתן באופן מעשי לחשב כלל את הסבירות לאירועים המתוארים.
התחלה של ניסיון לכמת 213410
הביקורת שלך מוצדקת למדי, אבל לא לגמרי.

על כדוה"א החיים התפתחו די מהר - תוך משהו כמו חצי ממיליארד שנה מאז שנוצרו התנאים הנכונים כבר היו עליו בקטריות (לא שונות בהרבה מכאלה שנמצאות איתנו בעצם הימים האלה). זה נותן יסוד להשערה שהסיכויים אינם *מאד* קטנים למרות שייתכן, כמובן, שזה היה פשוט מזל של מתחילים.

ההרגשה שלי - וזה באמת סתם ניחוש - היא שהקפיצה הגדולה ואולי החד-פעמית היא לא לגבי היווצרות חיים אלא לאיזה שלב בדרך לציויליזציה טכנולוגית, למשל קיומם של תאים בעלי-גרעין או משהו אחר שהוא תנאי הכרחי ליצורים רב-תאיים וייחודי לחיים על פני כדוה"א.
התחלה של ניסיון לכמת 213419
ההשערה שלי, היא שלא הגרעין הוא הבעיה (יש יצורים חד תאיים עם גרעין תא) אלא יצורים רב תאיים. לקח (יחסית) הרבה זמן עד להופעת החיים הרב תאיים ועושה רושם שהתנאים הדרושים לקיום יצורים כאלו הם מחמירים הרבה יותר מהתנאים הדרושים ליצירת חיים.
התחלה של ניסיון לכמת 213427
יכול להיות, ולכן ניסחתי את ההודעה שלי בלשון מסוייגת. נדמה לי שמאז שהתפתחו בע"ח עם גרעין (איך אומרים יוקריוט בעברית?) ועד הופעת הרב-תאיים עבר זמן מועט, לכן אני קצת סקפטי. הספוגים מראים איך התהליך הזה קורה באופן די "טבעי" ע"י סדרה של שינויים לא גדולים.
אֶאוּקריוטי 213729
(כמו אֶאוּקלידס)
התחלה של ניסיון לכמת 213438
הסייגים שלך נכונים, אך לא לגמרי.

אני בטוח שאין צורך להסביר מדוע מדוגמה אחת איננו יכולים לשערך הסתברויות. "מזל של מתחילים" פה הוא, יותר נכון לומר, "מזל של היחידים שככל הידוע לנו היה להם בכלל צ'אנס לנסות ולבחון את המאורע היחידני הזה".

הדרך המסודרת לשערך הסתברות זו, עליה רמזתם אתה ואיזי בהמשך, היא לבחון את המנגנון של יצירת חיים ולנסות למצוא לו מודל הסתברותי או ניסויי. אני לא חושב שמישהו כבר פרסם משהו משכנע על מודל כזה (מהמרק עד לחד-תאיים, לפחות), אבל הנקודה שלי עומדת בעינה: ה"נוסחה ההסתברותית" שכופלת חמישה או שמונה גורמים היא החלק הקל. *זה* החלק הקשה, והוא עדיין צף בטווח די רחב של אפשרויות.

לי אפילו ניחוש טוב אין. אני נוטה להסכים ש"משכפלות" מאיזשהו סוג הן סבירות למדי בתנאים מתאימים (מה שלא יהיו אלה), אבל אין לי מושג כמה קשה לקפוץ מהן למשהו שסביר לכנותו "חי" ואח"כ "מתוחכם טכנולוגית".
התחלה של ניסיון לכמת 213444
אני חושב שאנחנו די מסכימים: ממה שידוע לנו על היווצרות החיים בינתיים קשה להסיק מסקנות. מה שברור הוא שהגלקסיה אינה שוקקת ציוילזציות משדרות-גלי-רדיו-בתדרים-הגיוניים, אחרת שומר המסך שלי כבר היה מצפצף בשמחה. פרמטרים אחדים בנוסחה הם ספקולטיביים לגמרי, ואחרים קצת פחות (למשל התגלו כבר יותר ממאה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ולפי המודלים המקובלים יש לצפות שקיימים המון, וחלק לא מבוטל בעלי מסה ומרחק מתאימים).

"מתוחכם טכנולוגית" קל להגדיר: מי שמשדר גלי רדיו באופן יזום. כל האחרים הם ממילא בחזקת ההיא שהולכת לגימנסיה.
התחלה של ניסיון לכמת 213446
מסכימים.

לגבי "מתוחכם טכנולוגית", כמה שאני ציניקן ומאמין שאין עוד הפתעות מעלפות בפיזיקה, יש לי עוד פינה אופטימית חמה בלב לסיפור ההוא‏1.

1 היה שבט על אי בודד שאנשיו תקשרו באמצעות תופי טם-טם, ויום אחד עלה בדעת מישהו לנסות לתקשר עם תושבי הגבעה שראו תמיד באופק ופתאום תפסו שזה אולי עוד אי. אז בנו תוף טם-טם ענק על ההר והיכו בו בחמת-זעם ימים ושבועות ושנים ולא קרה כלום.

וכל אותו הזמן היה האוויר סביבם מלא בגלי-רדיו ושידורי לוויין וטלפון, רחש עצום של ציוויליזציה... :-)
התחלה של ניסיון לכמת 213448
רציתי לענות לך באריכות אבל שומר המסך שלי התחיל לצפצף ולהקרין סדרה של מס' ראשוניים על המסך, ואני רץ לבדוק :-)

ולגבי הפיזיקה: אתה לא חושב שכל העסק הזה עם ה"אנרגיה האפלה" טומן בחובו איזו מהפכה?
התחלה של ניסיון לכמת 213527
אנרגיה אפלה: נושא מעניין שאני מבין בו קרוב מאוד לכלום, אבל הוא לא נשמע לי כמו מהפכה. צריך שינוי יותר רדיקלי בכללי המשחק כדי לפסול את הניחוש הפסימי שלי: יש פה ושם חיים בכוכבים אחרים, אך בשל מגבלות פיזיקליות לא נדע עליהם לעולם. כלומר, לא לפני שנשמיד בחדווה את עצמנו.
התחלה של ניסיון לכמת 216000
בהערה הזו שלך יש כמה וכמה נושאים שרציתי להתיחס אליהם.
ראשית, אחד הטיעונים הפרימיטיביים בו משתמשים חובבי העב"מים הוא אכן, הקפיצה הלוגית מסבירות קיומם של חיים ביקום לסבירות ביקורם ע"פ כדה"א.
נדמה לי שלהערת ה"ההשמדה העצמית" שלך יש ביטוי בנוסחת דרייק (אני חושב שנוסחת גרין - בנקס היא נסחה דומה או אפילו אותה גברת). הסבירות למגע בין תרבויות ביקום תלוי לא במשך הקיום הממוצע של חיים או אפילו תרבויות עד להשמדה העצמית אלא במשך החיים הממוצע של תרבות מתקדמת מספיק כדי לשדר אינפורמציה לחלל. כפי שהערת לגבי משתנים אחרים בנוסחה, גם למשתנה זה יש לנו מידע לא מספיק בגלל מדגם קטן מדי (1). תרבות כזו קיימת כאן פחות ממאה שנים ולא ברורה מהי תוחלת הקיום שלה. (די לחשוב על דברים לא דרמטיים כמו שינויים אקולוגיים והתפוצצות אוכלוסיה).
לגבי חומר אפל ואנרגיה אפלה, אני חושב שאתה ממעיט בחשיבות הנושא. מידת הבנתי בנושא זהה לשלך, אך בכל זאת נראה לי שהעניין אינו שולי. מהות העניין היא שמרבית החומר ביקום אינו חומר מן הסוג המוכר לנו (נויטרונים, פרוטונים ואלקטרונים) ומרבית האנרגיה ביקום אינה מן הסוג המוכר לנו (אלקטרומגנטית וגרעינית). החישובים שהביאו למסקנות הנ"ל הם חישובים של הפיזיקה המקובלת כיום (יחסות כללית, אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה). זה מובן מאליו כי אין לנו שום פיזיקה אחרת. ולכן ההצהרה שאין כאן מהפכה אף היא מובנת מאליו. הבעיה היא שאחת ההנחות הבסיסיות בפיזיקה היא שחוקי הטבע הם זהים בכל קצוות היקום. זוהי כמובן טעות להסיק מכאן שכל היקום חייב להראות בדיוק כמו המדגם שלנו (כדוה"א, מערכת השמש, שביל החלב וכו), אבל העובדה שאפילו חוקי הטבע שנקבעו ונבחנו בסביבה שלנו, מחייבים את מרבית היקום להיות שונה מאוד מסביבה זו, לכל הפחות מעלה את האפשרות של חוסר קונסיסטנטיות. העובדה הזו אינה הוכחה, אבל היא לפחות מעלה על הדעת את האפשרות שכמו הקוסמולוגיה התלמאית, הקוסמולוגיה המודרנית הגיעה למצב בו דרושים הסברים מסובכים עד אינסוף כדי לישב אותה עם התצפיות. או בניסוח פשוט יותר: אם יבוא היום מישהו עם פיזיקה אחרת שתהיה חופפת לפיזיקה המודרנית בסביבת הדגימה שלנו אך תתיישב עם קיום של יקום הומוגני יותר, הרי שפיזיקה זו תהיה עדיפה לפחות בקריטריון של פשטות.
החומר האפל והאנרגיה האפלה אינם מהפכה פיזיקלית (ואינם יכולים להיות), אבל הם צריכים בהחלט לעורר חוסר נוחות. הם בודאי אינם סיבה לשביעות רצון עצמית של הקוסמולוגים.
התחלה של ניסיון לכמת 216102
אני לא בטוח למה אתה מתכוון ב''שביעות רצון עצמית'', נראה לי שהקוסמולוגים מתעניינים בהתפתחויות החדשות ומנסים ליישבן בדרכים שונות עם הידע הקיים. כמו שכתבת, אולי זה יעבוד ואולי זה יחייב שינויים רציניים בתפיסת היקום. אינני יודע מה באמת תהיינה המסקנות.
התחלה של ניסיון לכמת 216154
''שינויים רציניים בתפיסת היקום'' אכן לא יהיו בבחינת מהפכה. הנקודה שאני מעלה היא שיתכן וידרשו (או לכל הפחות יתאפשרו) שינויים מהותיים בפיזיקה כדי לקבל יקום הומוגני (''פשוט'') יותר. משהו כמו התיקון של היחסות הפרטית לפיזיקה הניוטונית. העובדה שהנוסחאות של היחסות הכללית דורשות שמרבית החומר והאנרגיה ביקום יהיו מסוג לא ידוע לנו היא עובדה ''מדאיגה'' ולא סתם תופעה שולית בלתי מובנת שאינה יכולה לערער את העיקרים המדעיים שלנו.
התחלה של ניסיון לכמת 216240
למה "הנוסחאות של היחסות הכללית דורשות שמרבית החומר והאנרגיה ביקום יהיו מסוג לא ידוע לנו"?
התחלה של ניסיון לכמת 216274
אם הנוסחאות של היחסות הכללית נכונות, אז התצפיות שלנו על היקום דורשות קיום של מאסה שאנו לא מבחינים בה (כלומר שלא ידועה לנו) ושל אנרגיה שאיננה האנרגיה המוכרת לנו.
אפשרות אחרת - המשוואות לא נכונות.
אפשרות נוספת - יצרן הטלסקופים (כולל רדיו טלסקופים) הוא השד של דקארט.
התחלה של ניסיון לכמת 216285
אני חושב שזו הפרזה. מדובר בקצב התפשטות של היקום שהוא במשהו איטי יותר ממה שמוסבר על-ידי החומר הידוע לנו, והתצפיות אינן מדוייקות עד-כדי שיהיו אמינות יותר מן המשוואות של תורת היחסות. ממילא לא סביר שכל החומר ביקום יהיה מרוכז בשמשות מאירות (אור נראה או רדיו).
התחלה של ניסיון לכמת 216288
קצב התפשטות איטי יותר? חשבתי שקצב ההתפשטות נמצא בתאוצה, ושאין לכך הסבר בתאוריות הקיימות.
התחלה של ניסיון לכמת 216289
עד כמה שאני יכול לשפוט ההנחה היחידה שבאמת צריכה ניעור היא לגבי ההומוגניות של פיזור החומר ביקום. אני לא יודע אם התצפיות שלפיהן ההתפשטות מואצת אמינות מספיק.
שמישהו יכתוב מאמר על מבנה היקום, ונשכיל כולנו.
התחלה של ניסיון לכמת 216297
כפי שנאמר, אחת הבעיות היא מה שנראה כמו קצב התפשטות מואץ. הבעיה ה''עתיקה'' יותר היא התנהגות הגלקסיות. ניתן להעריך את המאסה הכלולה ברדיוס נתון לפי מהירות הסיבוב של הגופים שבאותו רדיוס סביב מרכז הגלקסיה. יש חוסר התאמה בין המהירויות ובין המאסה הניצפית של הגלקסיה, כלומר חלק גדול מהמאסה של הגלקסיה לא פולט שום קרינה אלקטרומגנטית.
התחלה של ניסיון לכמת 216321
אתה לא מבלבל בין "חומר אפל" ל"אנרגיה אפלה"?
התחלה של ניסיון לכמת 216322
מה, זה לא אותו דבר? (נו טוב, תכפיל את החומר בריבוע מהירות האור אם אתה מתעקש)
מ''ש 216323
בעצם שנה שם מ''מהירות האור'' ל''מהירות החושך''.
מ"ש 2 216324
או לחילופין, הכנס כאן בדיחה על המהירות של מכוניות מתוצרת ''אופל''.
מ''ש 216339
מהירות החושך זה מינוס C לא? זה אפילו לא פוגע כלל ב- E שווה M כפול C בריבוע.
מ''ש 216460
mc²=m(-c)²
התחלה של ניסיון לכמת 216326
אני מניח שאתה מתלוצץ, ולכן אני שותק (''כשהתותחים רועמים...'')
התחלה של ניסיון לכמת 216342
ציינתי שמדובר בשתי בעיות - האנרגיה האפלה זה הסיפור עם ההתפשטות המואצת. החומר האפל זה התנהגות הגלקסיות.
התחלה של ניסיון לכמת 216381
אכן מאמר של מבין דבר על מבנה היקום ומבנה החומר צ"ל מרתק הן בגלל המימדים העצומים והנסיון האנושי ל"הבין" אותם והן בגלל העובדות והתופעות המפתיעות והמתמיהות שמגיעים אליהן.
עובדה אחת כזו היא הטענה שה"חומר" הרגיל (נייטרונים פרוטונים ואלקטרונים) אינו יכול לספק יותר מאחוזים בודדים של מסת היקום.
הקשר ליחסות כללית הוא פחות או יותר כך (איני מבין בזה הרבה ולכן לא אוכל לפרט פרטים שממילא איני מבין. ראה הוזהרת): ביחסות כללית ישנו מספר (המקדם הקוסמולוגי) המשחק תפקיד דומה למקדם הנפילה החופשית של ניוטון (g). כמו ש-g יחסי למסת כדוה"א, כך המקדם הקוסמולוגי תלוי במסת היקום. מקדם זה גם קובע את קצב התפשטות היקום (ואף אם קצב זה גדל או קטן, כלומר אם היקום יתפשט לנצח או יתחיל להתכווץ בחזרה בשלב כלשהו).
את המקדם אפשר לחשב מתוך כמה תופעות פיזיקליות ועל סמך כל מיני נתונים מדודים (למשל קצב ההתפשטות הנוכחי). כפי שכבר העירו אחרים המדידות לא מדוייקות והנתונים הם במידה רבה לא ודאיים. עדות לכך היא שהתוצאות המוצגות משתנות כל הזמן. החישובים וכן גם התוצאות הם במידה רבה ספקולטיביים ולכן יתכן בהחלט שחישוב מסת היקום או ההנחות של פיזור צפיפות החומר ביקום או האנרגיות הגלאקטיות (הקשורות כפי שהסביר easy למהירות הסיבוב הזויתי של הגלקסיות) כולן או חלקן שגוייות.
בכל אופן, לפי ההנחות המקובלות כרגע החוקרים אומרים לנו שחומר "רגיל" יכול לספק פחות רק 2,5,10 אחוזים ממסת היקום (תלוי מי אומר ומתי). המצב דומה בחישובי אנרגיה של גלאקסיות.
כאמור אפשר לבטל חידה זו ולטעון שהכל נובע משגיאות ואי הבנות בחישוב או מהערכות לא נכונות של נתונים בחישוב.
לי בכל אופן הדבר נראה מדאיג ברמה הפילוסופית. כל הפיזיקה פותחה על סמך ניסויים ואימות ב"מעבדה שלנו" (כלומר הסביבה שלנו והחומר והאנרגיה כפי שהם מוכרים לנו) ועתה כדי לשמור על קונסיסטנטיות עם מדידות קוסמולוגיות שונות אנו נאלצים להסביר שה"מעבדה שלנו" היא חריגה ושונה מרוב רובו של היקום.
לא הגענו לסתירה חדה וחלקה המאלצת אותנו לזנוח הנחות בסיסיות של הפיזיקה, אבל לטעמי בהחלט אנו מתקרבים למצב של הפיזיקאים התלמאיים שנאלצו להציג הסברים מסובכים יותר ויותר כדי להסביר תופעות חדשות.
למשל, אחת הסברות ביחס למסה האפלה היא שהמדובר בחלקיקים כבדים שאינם מגיבים זע"ז ועם האחרים באופן ה"רגיל" (כח אלקטרומגנטי וכח גרעיני חזק (קוארקים)). הם נקראים WIMP -weakly interacting mediating(?) particles. החלקיקים האלו ידועים בפיזיקה המודרנית אבל פשוט קשה להגיב איתם ולכן להבחין בהם. אני לא יודע אם המחקרים האחרונים מחזקים או מחלישים הסבר זה . נדמה לי שקראתי בעיתונות המדעית הפופולרית שהם יכולים להסביר רק חלק מהמסה האפלה (אפרופו הסברים הולכים ומסתבכים).
התחלה של ניסיון לכמת 216400
כשמנסים להסביר תופעה מורכבת (כמו המסה הכוללת של היקום) לא צריך להתפלא שההסבר מורכב (לאו דווקא ''מסובך''). אם נתקלים בסוגי חומר שונים בניסויים, סביר לקחת את כולם בחשבון בהערכת המסה.
התחלה של ניסיון לכמת 216403
מובן לי. אני רק מציג את ההרגשה שלי כמי שאינו מתמצא בפרטים שהתאוריות הקוסמולוגיות הולכות ומסתבכות (לפחות במובן הזה שהן נאלצות להשען על חלקיקים שקשה לנו מאוד ל"מדוד" אותם). כל האופציות קיימות: האופציה שההסברים של האסטרופיזיקאים יוכחו כנכונים, האופציה שימצאו הסברים מספקים במסגרת הפיזיקה הנוכחית והאופציה שנגיע למבוי סתום שידרוש שינויים מהותיים בפיזיקה עצמה.
נ.ב. אני מקוה (אבל לא בטוח) שהמקדם הקוסמולוגי והתפשטות היקום אכן קשורים למסה האפלה ולא לאנרגיה האפלה כפי שטוען easy. דוקא התנועה הסיבובית של הגלקסיות נראית קשורה לאנרגיה, אם להסתמך על אנלוגיה למכניקה קלאסית.
התחלה של ניסיון לכמת 216413
התנועה הסיבובית קשורה לחומר אפל, דהיינו למסה ("רגילה") שצריכה להיות שם כדי להפעיל את הכוח הגרביטציוני המתאים. מאחר והחומר בעל המסה הזאת אינו נראה, הוא נקרא "חומר אפל".

למיטב הבנתי זה מה שאיזי אמר, ולמיטב ידיעתי הוא צודק. להדיוטות כמוני, התאור הבא מסביר לא רע מה כנראה קורה שם: http://msnbc.msn.com/id/4327735/
התחלה של ניסיון לכמת 216615
I stand corrected.
דרך אגב בלינק שלך מצאתי גם הערכה כמותית של היחס בין החומרים/אנרגיות:
Gravity is losing some unknown battle, cosmologists admit. They theorize that about 70 percent of the universe is made up of dark energy, while most of the rest is another mysterious thing called dark matter and only a small fraction is real matter like stars, planets and living entities.
אשמח אם מישהו יבהיר לי את השאלה הבאה: האם לחומר האפל יש גרביטציה? נדמה לי שאם החומר האפל הוא WIMP למשל, לחומר כזה אין גרביטציה (הוא מפעיל רק כח גרעיני חלש). לכן הוא לא יכול לספק את הגרביטציה הדרושה לספק את הסיבוב הזויתי של הגלקסיות ומכאן שכלל אינו מהוה פתרון של הבעיה.
התחלה של ניסיון לכמת 216618
הידע שלי בקוסמולוגיה עכשיוית וקוסמולוגיה בכלל היא זעומה ( עוד מלמדים את המודל הזה עם הפילים והצב?) אבל אני מאוד אופתע אם יש *משהו* שלא רגיש לגרביטציה. ההבנה שלי שכמעט על פי הגדרה, כל דבר בעל אנרגיה או מסה מפעיל גרביטציה. זה עמוד התווך של יחסות כללית.
התחלה של ניסיון לכמת 216840
אלא אם כן הבנתי שגויה לחלוטין, חלקיקים כאלו קיימים גם קיימים. בפיזיקה מדברים על 4 סוגי כוחות (אינטראקציה) בין חלקיקים: אלקטרומגנטיות (דחייה ומשיכה בין חלקיקים בעלי מטען חשמלי) גרביטציה (משיכה בין חלקיקים בעלי מסה) כח גרעיני חזק (דחייה בטווחים קרובים בין פרוטונים ונייטרונים (קוארקים)) וכח גרעיני חלש (דחייה). (למעשה לפחות הכח הא"מ והגרעיני החלש הם צורות שונות של אינטראקציה אחת).
כשם שיש חלקיקים שאינם מפעילים ז"עז כח אלקטרומגנטי (חלקיקים חסרי מטען חשמלי, נייטרונים למשל) כך ישנם חלקיקים שאינם מגיבים גרביטציונית - נייטרינים למשל (מגיבים רק ע"י כח גרעיני חלש)ולכן לפעמים אומרים שהם חסרי מסה. (שלא לדבר על חלקיקים יותר מוזרים כמו פוטונים וגלואונים, למעשה אנרגיה).
למעשה הבילבול הוא במושג מסה עצמו. גם בפיזיקה הקלאסית יש 2 מסות: המסה הגרביטציונית המבטאת את עוצמת האינטראקציה הגרביטציונית של החלקיק (כמו המטען החשמלי בכח הא"מ) והמסה האינרציאלית שהיא היחס בין הכח הפועל על החלקיק והתאוצה שהחלקיק מקבל. קלאסית, 2 המסות הן יחסיות זל"ז ולכן מדברים על מסה בלי לפרט.
בפיזיקת הקוונטים הגדרת המסה יותר מסובכת טכנית ( משהו כמו: הערכים העצמיים של האופרטור המבטא את האינטראקציה בין מצבי השדה של החלקיק) אבל המצב בעצם דומה. אפשר לדבר על מסה הנובעת מן האינטראקציה הגרביטציונית ואז הנייטרינים הם נטולי מסה. מצד שני אפשר לדבר על מסה של כל אינטראקציה שהיא ואז מייחסים לנייטרינים מסות די גדולות.
לסיכום, בשלב זה אני מודה שאני מבולבל לגמרי. אשמח אם מישהו יאיר את עיני.
בכל מקרה היות והכוחות הגרעיניים פועלים לטווחים קצרים מאוד (בתוך הגרעין) והיקום הוא בממוצע נייטרלי חשמלית, נראה שרק הגרביטציה יכולה לספק את הכח הבולם את התפשטות היקום ואת הכח הצנטריפטלי של סיבוב הגלאקסיות. מצד שני כפי שהסברתם לי מה שמאזן את התפשטות היקום זו בכלל האנרגיה האפלה ולא החומר האפל. מה קורה כאן?
יכול להיות שכל התסבוכת נובעת מהסתירה שיש בין היחסות הכללית לתורת הקוונטים. נראה לי שכאן דרוש הסבר של מישהו המתמצא ביחסות כללית יותר ממני.
התחלה של ניסיון לכמת 216847
אזהרה: ההודעה להלן עולולה תגרום לכל פיזיקאי למרוט את שערותיו מעל ראשו. סליחה מראש.

פוטונים וגלואונים ובאופן כללי "חלקיקים חסרי מסה" כן מושפעים מכבידה, זו הפואנטה העיקרית של היחסות הכללית: כבידה היא לא ממש כוח, היא עיקום של המרחב (המוכלל), לא? למעשה, עד כמה שאני יודע, ה-"חסר מסה" בביטוי לעיל מתייחס למסת המנוחה, לא למסה יחסותית.

תהיה 1: אם מה שאמרתי לעיל לגבי הכבידה נכון, מדוע מצפים בכלל (ונכשלים) למצוא חלקיקים-נושאי-כוח-כבידה (גרביטונים)? הרי הכבידה היא *לא* כוח, בדומה שלושת הכוחות.

תהיה 2: האם העובדה שלפי מכניקת הקוונטים לחלקיק לא יכולה להיות "אנרגית אפס" (כלומר רמת האנרגיה הנמוכה ביותר תמיד חיובית) לא מרוקנת *לגמרי* את משמעות הביטוי "חלקיק חסר מסה"? כלומר כדי שלפוטון תהיה מסת אפס באמת, הוא צריך להפסיק להתקיים, לא?
התחלה של ניסיון לכמת 217293
יש לשער שפיזיקאים הבקיאים בנושא וקוראים את הערותינו הם כבר מזמן קרחים לגמרי כך שאיננו יכולים להזיק להם. (באחת ההערות כתבתי שהכח הגרעיני החזק הוא כח דחייה).
אני לא מתימר לענות שאלותיך, אבל נראה ששתיהן קשורות לעוד בעיה קרדינלית של הפיזיקה המודרנית והיא חוסר ההתאמה בין תורת הקוונטים ליחסות הכללית.
תורת הקוונטים מסבירה כל אינטראקציה בין חלקיקים כמבטאת "החלפה" של מנות אנרגיה ביניהם. מנות אלו הן חלקיקי התיווך (פוטונים בכח א"מ, גלואונים בכח החזק וחלקיקי WZ בכח החלש). למיטב זכרוני (הרעוע למדי) עקרון אי הודאות דורש שמסת המנוחה של הפוטון תהיה אפס על מנת לאפשר טווח פעולה אינסופי ("מתווכים" מסיביים פועלים לטווחים קצרים מאוד). כל נסיון לתאר גרביטציה בצורה קוונטית דורש "מתווך" מתאים הוא הגרביטון הנעלם. העובדה שאין "הוכחות" תאורטיות לקיומו שקולה לאמירות הבאות:
א) תורת הקוונטים לא מצליחה לתאר גרביטציה יחסותית.
ב) "הגרביטציה היא לא כח" כדבריך (אולי).
ג) תורת הקוונטים נכשלה עד עתה ליצר תורת שדה מאוחד (תורות השדה המאוחד המוזכרות לעיתים מאחדות את הכח הא"מ-חלש עם החזק).
אני לא בטוח שההגדרה המדוייקת "מסת מנוחה", פותרת את הבלבול:
א) אפשר לשאול מדוע יש חלקיקים בעלי מסת מנוחה וחלקיקים חסרי מסת מנוחה (אם יש משמעות לשאלה כזו).
ב) לדבר על מסה יחסותית בהקשר נניח לנייטרינים זה חסר משמעות כיוון שערכה שונה במערכות יחוס שונות.
היות ולפני הרבה שנים עסקתי קצת בנייטרינים הרשה לי להעיד שגם בקרב פיזיקאים העוסקים בתחום יש בלבול בקשר למסות שלהם. יש איזכורים המדברים על "חלקיקים חסרי מסה" ואחרים עוסקים במרץ בהערכת המסה שלהם (כאמור לדעתי הכוונה למסת מנוחה) ולכן שערתי שהדבר נובע מבלבול מושגים כלשהו. הטענה כי הנייטרינים הם חסרי גרביטציה נובעת אולי מבלבול המושגים שלי או גרוע מזה מחוסר התאימות בין תורת הקוונטים לגרביטציה יחסותית.
אי תאימות זו היא נדבך נוסף בטענה ממני התחלתי פתיל זה. הגבתי לתגובה של אלון עמית שפרשתי אותה כאמירה שהפיזיקה באופן בסיסי "מובנת וידועה" ונותרו רק כל מיני "חורים" של חוסר הבנה שיש למלאם בעזרת העקרונות הידועים. להבנתי, יש לא מעט "חורים" ואי ודאות גם בעקרונות הבסיסיים.
היות וזהו המצב, טיפול של פיזיקאים בשאלות איזוטריות כמו שאלת העב"מים הוא לא ממש בעדיפות. אפשר להסתפק בשאלה מדוע "נהגי" העב"מים העולים עלינו טכנולוגית מתאמצים כל כך להסתתר ומדוע הם מעדיפים לתקשר עם תמהונים ולא עם מדענים או גורמים מוסמכים למשל.
עוד משהו על ניוטרינואים 217315
מה שאני מבין על מסת המנוחה של ניוטרינואים זה ככה:
התאוריות הראשוניות על ניוטרינואים הניחו שהם אכן חסרי מסת מנוחה ואכן נעים בדיוק במהירות האור. באיזה שהו שלב התעוררו ספקות וניסו למצוא חסמים למסת המנוחה שלהם ( אני זוכר מספרים של פחות מאלקטרון וולט אחד, שזה די קל, בערך שתי מיליוניות המסה של אלקטרון ). אחר כך מישהו קיבל את הרעיון שמכיוון שיש להם מסה הם יכולים "להפוך" אחד לשני ( אוסצילציות של ניוטרינואים) וניסו למדוד את זה, הן במעבדה והן בתצפיות. יש אפילו סיפור די מדהים בקשר לזה‏1. בכל אופן, כן מסת מנוחה, לא מסת מנוחה, הם בהחלט מושפעים מגרביטציה.

אני לא יודע בדיוק מה הקונסנזוס, אבל עוד פרטים משעשעים אפשר למצוא כאן
1 הסיפור הוא יותר סיפור באומץ לב מדעי מאשר במדע. לפני כמה שנים (אולי ב94 ) כשהרעיון שאפשר למדוד אוסצילציות של ניוטרינואים‏2 רק התחיל לחלחל, ניסתה קבוצה ב<אני לא זוכר איפה> לבדוק נסיונית את התופעה והם בנו גלאי לסוג אחד של ניוטרינואים ומדדנו את הכמות שנפלטה ממקור, כפונקציה של המרחק מהמקור. הרעיון הבסיסי היה לראות שבהתחלה הכמות יורדת ואז שוב עולה. וזאת יש לדעת: נורא *נורא* קשה לגלות את החולירות הקטנות הללו, ויש צורך לעשות חישובים סטאטיסטיים *מה זה* מסובכים כדי להבדיל בין אות לרעש. בקבוצה המדוברת היו כ30 מדענים, והעיבוד הסטטיסטי הוטל על פוסט דוקטורנט ( או שמא דוקטורנט, אני לא זוכר). לאחר המון עבודה, הם ציירו את המדידות על גרף, וראו זה פלא - העסק עבד, והגרף התאים לא רע למצופה! תשובה חד משמעית לשאלת המסה של הניוטרינו זה די פרס נובל ( בספר שלי, על כל פנים), והם כבר התכוונו לפרסם, והנה, הפוסט הפוץ מכריז שלפי חישוביו הכל *רעש* ואין כאן סיגנל בכלל! אתם יכולים לשער את עוצמת הלחץ שהופעל על החוקר צעיר - 29 מדענים, שכולם מן הסתם הופיעו עד אותו יום ברשימת הממליצים שלו, מבקשים ממנו ש"ישקול שוב" . מה שקרה בסוף (עד כמה שאני זוכר) זה שהתפרסמו 2 מאמרים, גב אל גב, 29 בעד ואחד , יחיד, נגד. אני לא עקבתי אחרי הסיפור מאז, אבל אותו פוסט נחרט בזכרוני כאות ומופת ליושרה מדעית, בלי שום קשר אם הוא צדק בחישוביו או לא‏3.

2 כלומר ניוטרינו מסוג אחד "מתפרק" לניטרינו מסוג שני וחוזר חלילה.

3 חיפשתי קצת ברשת ולא מצאתי את הסיפור, אם מישהו יכול לספק לינק לסיפור המופלא הזה, אשמח.
עוד משהו על ניוטרינואים 217397
דוקא בנושא חידת הנייטרינים מן השמש אני די בקיא. הסיפור האמיתי מרתק לא פחות מהקוריוזים. ראשיתו בנסוי נועז שערכה קבוצה בראשותו של R. Davis בנסיון למדוד את כמות הנייטרינים שמוצאם בשמש הפוגעים בכדוה"א. הנסוי נערך במעמקי מכרה נטוש (HOMESTAKE, USA) והשתמש בטונה של נוזל ניקוי כלשהו כמלכודת נייטרינים. כמות הניטרינים המזערית כדבריך (2-3 נייטרינים ליום עד כמה שזכור לי), דרשה חישובים מסובכים וסטטיסטיקה כבדה לאורך שנים , כדי לנפות "רעשים" למיניהם (כך שסיפור הפוסט פוץ הוא לכל הפחות מופרז). בכל אופן ניסוי זה נמשך כבר למעלה מ-‏20 שנה וניסויים דומים אישרו את תוצאותיו. ניסוי זה נחשב למופת של מדידת כמויות קטנות ו-Davis נחשב לפיזיקאי מוביל בעולם וזכה לאחד הפרסים הגדולים בעולם הפיזיקה (אולי הנובל). בכל אופן התוצאה שלו אומרת כי מגיע רק שליש מכמות הנייטרינים החזוייה ע" מודל השמש הסטנדרטי(J. Bachall). מאחר ותוצאות Davis מקובלות כאמינות ובמודל השמש הסטנדרטי לא התגלו בעיות נוספות, הופנתה תשומת הלב לתאוריה של הנייטרינים. נזכרו בתאוריה די ותיקה של תנודות נייטרינים (Mikheyev, Smirnov, Wolfenstein). מאחר ויש 3 סוגי נייטרינים (למעשה 3 מצבי אנרגיה של הנייטרינו) ההשערה היתה שהם יכולים לשנות מצב. מאחר וגלאי homestake היה רגיש רק לסוג אחד, ההסבר היה שנייטרינים מסוג זה "הפכו" לנייטרינים "נסתרים" בגלל האינטראקציה עם חומר השמש בדרכם ממרכז השמש עד הגלאי. אינטראקציה כזו בין מצבי הנייטרינו (זו אינטראקציה של כח גרעיני חלש) מתבטאת בפיזיקת הקוואנטים ע"י אופרטור (מטריצה) 3X3 (בגלל 3 מצבי הנייטרינו). למטריצה זו אפשר לחשב ערכים עצמיים ואלו הם מסות המנוחה של הנייטרינים. כפי שאתה רואה אין לכך כל קשר לגרביטציה (אך אינו סותר בהכרח את טענתך שלנייטרינים כמו לכל מסה/אנרגיה אחרת יש שדה גרביטציה יחסותי). בכל אופן ניסויים מאוחרים יותר עם גלאים הרגישים גם לסוגים האחרים הותירו את פתרון MSW כפתרון המסתבר ביותר (כפי שכתוב גם בהפנייה שלך). על המסות עצמן יש רק גבולות גזרה (הנייטרינו מסוג טאו עשוי להיות כבד למדי עד כ-‏20 Mev). כל זה לא מפריע לפיזיקאי חלקיקים רבים להתיחס לנייטרינים כחסרי מסה (יתכן שזה נובע מהפער בין יחסות כללית ופיזיקת הקוונטים ויתכן שהם פשוט טועים).
נ.ב. ראיתי רק עכשיו את הסקירה על "רובים חיידקים ופלדה". סקירה משובחת ביותר העושה צדק עם ספר "חכם" במיוחד. ברכותי.
עוד משהו על ניוטרינואים 217416
zזה לא הניסוי שהתכוונתי אליו, ההוא נערך על הקרקע עם גלאי *נייד*. אני אנסה לגגל.
אגב רובים וחיידקים -תגובה 190371.
עוד משהו על ניוטרינואים 217464
מצאתי:
שים לב לשני מאמרים:

והשני (של הפוסט)

לצערי מהתקציר עצמו אי אפשר להבין הרבה, אם למישהו יש גישה למאמרים עצמם, אשמח לתקצירים בשפה הקרובה לעברית.
ותקציר הסיפור עצמו 217731
נראה שדי דייקתי בפרטים. למרות שאני לא יודע על ד"ר היל יותר מהמסופר כאן, האיש הזה הוא אחד מגיבורי האישיים.
ותקציר הסיפור עצמו 217787
נדמה לי שהניסוי/הגלאי שאתה מתכוון אליו תואר בספרות המקצועית כניסוי ה-SCINTILLATIONS. בכל אופן, תאמין לי שאני מכיר את הנושא די טוב והמקרה של ד"ר היל שלא הכרתי, הוא רק פרט בסיפור מדעי גדול הרבה יותר. ולהוכחה R. Davis מודד הנייטרינים מ-HOMESTAKE, אכן זכה בפרס נובל לפיזיקה 2002 http://www.eurekalert.org/pub_releases/2002-10/uop-r...
ב-‏25 השנים האחרונות נערכו כ-‏15 ניסויים שונים למדידת גילוי נייטרינים במקומות שונים ובשיטות שונות. למשל הפרוייקט ב-KAMIOKANDE. בכל המקרים מדובר בפרוייקטים מאוד גדולים ומתוחכמים (עשרות פיזיקאים ומאות עובדים) המבצעים חישובים מאוד מסובכים ומגלים מספר אפסי של נייטרינים. לכן בעיית אמינות התוצאות והרעשים למיניהם בניסויים האלו היא מובנית בתוך הבעיה ועיקר המאמץ מתרכז בקבלת תוצאות מהימנות סטאטיסטית. התוצאות בין הגלאים השונים הם במקרה הטוב חופפות ולכן תוצאות חריגות (אם אכן כאלו הן היו) בגלאי הנצנוצים לא היה מעורר חשד רב מדי. ה"חוסר" בנייטרינים (מסוג אלקטרון) היה ידוע מהניסוי של Davis שאינו נתון במחלוקת. המסה המיוחסת לנייטרינים היא תוצאת לוואי המתחייבת בתאוריית תנודות הנייטרינים, אשר עשוייה לספק פתרון לחוסר הזה. ניסוי הניצנוצים שככל הזכור לי רגיש לכל סוגי הנייטרינים הוא לכן המשלים המושלם לתוצאות Davis. והנה למרות שניסוי גלאי הנצנצים הוא "מהפשוטים" והזולים שבין הפרוייקטים, הרי בו זמנית נמשכו הניסויים האחרים שהם יקרים מאוד מאוד. ההסבר לכך הוא כנראה שניסוי הניצנוצים היה ידוע מראש כבנוי על אי-ודאויות גדולות מאוד ותוצאותיו היו חשודות גם מסיבות תאורטיות ולא רק חישוביות. אני חושב שעובדות אלו נותנות פרופורציה אחרת לפרשת היל. (אגב, האם הפילדלפיה אינקוואירר נחשב עיתון מהימן? השם קצת מזכיר את הנשיונל אינקוואירר).
ההשערה שהעליתי, נבעה מן העובדה שממשיכים לדבר על חוסר המסה של הנייטרינים (האם בטעות?) בו זמנית עם הניסויים הנערכים כדי לחשב את מסות הנייטרינים. השערתי היתה שהדבר נובע מאי הבנות בהגדרת המושג מסה בפיזיקת הקוונטים. האם יתכן שהנייטרינים הם חסרי מסה בהגדרה כלשהי של המונח מסה (כמובן מנוחה), ובעלי מסה בהגדרה אחרת?
יש עוד 2 סיפורים המתקשרים לפתיל הזה:
הסיפור (איני ערב לנכונותו) הראשון גם הוא סיפור של אמינות ו"הטיית" תוצאות מדעית, רק בכיוון הפוך. הוא קשור בגילוי תופעת הלזירה (מלשון LASER). שם חוקר שהתעקש שעמיתיו גילו יצירתיות עודפת ב"הטיית" תוצאותיהם, גילה בדרך זו את תופעת הלזירה.
הסיפור השני אפרופו "תוצאות פיזיקליות לא מובנות" ו"אי הבנות בהגדרת המונח מסה" הוא שחוקרים רבים מקבלים שסכום המסות של 3 סוגי הנייטרינים הוא שלילי (מופיע גם בהפנייה שלך http://cupp.oulu.fi/neutrino/index.html).
ובכל מקרה, ראוי לציין: הנייטרינים גם אם יש להם מסה אינם הפתרון לסוגיית החומר האפל. הערכות של מסת הנייטרינים ביקום נותנות מסה זניחה ביחס לכמות החומר הנעלם.
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 217957
בסך הכל רציתי לעשות קצת סדר ולספר את הסיפור על הדוקטורנט.

בוא נתחיל דווקא מהסוף: סכום המסות אינו שלילי, הוא "מדומה‏1" ( המסות בריבוע הן שליליות), אבל כנראה שמדובר במדידות לא אמינות.

בעניין המקור לסיפור הפוסט, המקור שלי הוא משהו קצת יותר רציני מעיתון יומי, קראתי עליו בסיינס או נייצר לפני הרבה שנים, אבל זה לא עלה בגיגול.

בעניין המסה או האין מסה: אין אף מדידה אמינה שמוכיחה שלנייטרינו יש מסה, אבל מבחינה תאורתית אין (עכש"י) מניעה לכך, אם המסה קטנה מספיק. לכן (א) מניחים שלניוטרינו מסה אפס ו(ב) ממשיכים לנסות למצוא אותה. כמו שהערת, מסות לא אפסיות לנייטרינואים יכול אולי לפתור את חידת הניטרינואים שמקורם בשמש, ולכן יש מוטיבציה נוספת לחפש.

בקשר לאוסצילציות: עד כמה שאני מבין, הטרנסמוטציות האלו קורות עם או בלי אינטראקציה עם מסת השמש, עובדה שניסו למצוא תופעה דומה עם מקור קרקעי. אני אף פעם לא ממש הבנתי לאן נעלמת המסה "ספייר" במשוואה הזאת ( אולי לאנרגיה קינטית?). חוץ מניסוי ה LSND של הדוקטורנט האמיץ היל, כמעט כל הנסיונות שנערכו לחפש *אוסצילציות* לא גילו דבר. אני רוצה להדגיש שהמדידות של דייויס ואחרים בקשר לשטף הניטרינואים מהשמש וסופר נובות וכולי הם חשובים ומעניינים, אבל גילוי נסיוני של אוסצילציות, ואגב כך הוכחה חד משמעית שלניוטרינואים יש מסה ( במנוחה כמובן) יהיה חשוב ומרעיש לפחות באותה מידה.

עוד הערה, שאולי אינה מובנת מאליה: לכאורה יש הבדל דרסטי בין מסה *אפס* למסה *מאוד מאוד קטנה* - חלקיק על מסת מנוחה אפס *מוכרח* לנוע במהירות האור בכל מערכת ייחוס, ואילו חלקיק עם מסה סופית יכול להיות נייח. אבל *מעשית* הסיפור יותר עדין- חלקיק מאוד מאוד קל, שנוצר בתהליך התפרקות כלשהו, יגיע למהירות מאוד קרובה למהירות האור מכיוון שאפילו "משב הרוח" הקל ביותר יעיף אותו . זאת הסיבה שאפשר להניח באופן פרקטי, שגם אם הניטרינו הוא בעל מסה סופית, בתכלס, הוא נע במהירות האור.

1 כמו שידידי מ.א. אומר "השיטה מרוכבת, אבל התוצאה מדומה".
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 218182
לשאלותיך: תנודות נייטרינים אכן יכולות להתבצע גם בדרך מן השמש אל כדוה"א ב"ריק הבין כוכבי". אלו הם תנודות הואקום הנזכרות בהפנייתך. אולם הן חלשות מכדי להצדיק את כמות הנייטרינים ה"חסרים". (כנ"ל לגבי תנודות במעבר דרך כדוה"א וזה קשור בנסיונות לגלות הפרשי יום-לילה בשטף הנייטרינים). בכל אופן, אני משער שגם תנודות הואקום מתרחשות בנוכחות חלקיק חומר נוסף המקבל או מוסר את מנת האנרגיה הדרושה (החלל הבין כוכבי אינו באמת ריק).
בכל מקרה, נכון לעכשיו תנודות MSW במרכז השמש (שם החומר צפוף במיוחד) הם המועמד הסביר היחידי להסביר העלמות של שני שלישים מן הנייטרינים. (ראוי אולי להסביר כאן כי כל הנייטרינים נוצרים במרכז השמש והם מסוג נייטרינו אלקטרוני. ההשערה היא שבעוברם דרך לב השמש הצפוף, חלקם הופכים לנייטרינים הכבדים יותר, שאותם הגלאי של Davis אינו מגלה).
טוב היות ונראה לי שאנו לבד בפתיל הזה, אני מסכים לסיים כאן למרות שהיו לי עוד כמה דברים בנושא תנודות הנייטרינים.
אתם לא לבד בפתיל הזה 218370
אתם לא לבד בפתיל הזה 226470
ראה תגובה 226469
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 218374
בשביל תנודות ניוטרינואים אני מוכן שתמשיך :-) אגב, נדמה לי שהסיפור הזה עם התנודות נמדד עבור חלקיקים אחרים ( יש משהו בשם J\פסי ?).
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 219184
אני מפשפש קצת בניירות שלי כדי למנוע התבזויות מיותרות. ואחזור עם קצת פרוט על גילוי נייטרינים.
תנודות נייטרינו 223993
כאשר חשבתי על תגובת המשך בנושא תנודות הנייטרינים רציתי בעיקר להבהיר שני עניינים שנראו לי גורמים לאי הבנות בנושא:
1) מדוע אי אפשר לדבר על ניסוי למדידת מסת הנייטרינו (או יותר מדוייק מדוע קשה למדוד את מסת הנייטרינו באופן ישיר)? כדי לענות חשבתי להביא מעין מבוא כללי לנושא הנייטרינים הסולריים.
2) מה הקשר בין מסת הנייטרינו לתנודות נייטרינו? כדי לדון בכך צריך תאור קצר איך מופיעות מסות בפרשה זו ובכלל במכניקת הקוואנטים. בקצרה, התשובה היא כי תנודות ומסה בנייטרינים חד הם. לכן יש הבדל משמעותי בין מסה קטנה מאוד (תנודות) לאפס מסה (אין תנודות).
כאשר חפשתי חומר, בפרט על השאלה הראשונה, התברר לי שהנושא הרבה יותר מסובך ממה שזכרתי. התפתח ענף שלם בפיזיקה של ניסויי נייטרינו ומי שאינו מומחה בתחום יכול בקלות להסתבך בטעויות. למשל ראיתי שהיתה לי הבנה שגוייה של מה מדדו בניסוי ה-LSND של ד"ר היל האמיץ.
כדי לא לכתוב מאמרים בתוך תגובות אכתוב כל נושא בתגובה נפרדת, למרות שהנושאים קשורים זה בזה בקשר הדוק. (וגם יהיה אפשר בין 2 התגובות, לראות את מידת העניין בנושא).
מי שמעוניין בחומר מדעי, יכול להסתכל בתדפיס שהוא מבוא לקורס מדעי בנושא מחקר הנייטרינים הסולריים, שנכתב ע"י John Bahcall שהוא "הסנדק" של מודל השמש הסטנדרטי והמדען הבכיר בתחום:http://www.sns.ias.edu/~jnb/Papers/Preprints/SLAC/pa...
מסות ותנודות של נייטרינים - חלק א 226469
גילוי ומחקר הנייטרינים הוא כיום בין הנושאים החמים ביותר בפיסיקה כיום (ברשימה אחת של most cited articles – http://www.slac.stanford.edu/library/topcites/2003/e... הופיעו מאמרים בנושא במקומות 2,4,5,7 ועוד). הוכחה לכך הם המאמצים והמשאבים העצומים המושקעים בהקמת מצפי נייטרינים (על משקל מצפי כוכבים) המשמשים לגילוי נייטרינים. לשם הדגמה, לב גלאי ה-SNO בקנדה (Sudbury) הם 1000 טון של מים כבדים נקיים במיוחד ששויים 300 מיליוני דולר.
ממה נובעת חשיבותו של חלקיק חמקן במיוחד זה אשר משמעות שמו היא "הניטרלי הקטן"? ובכן יש לו חשיבות כפולה:
1) חלקיק חסר מסה (כמעט!) ומטען חשמלי זה, מגיב עם יתר חלקיקי החומר בצורה חלשה במיוחד. תכונה זו הופכת אותו ל"חמקן" במיוחד ומאפשרת לו לעבור מרחקים עצומים וצפיפויות חומר קיצוניות ולהגיע אלינו. חקר החלקיקים הנ"ל מאפשר לפיסיקאים לקבל מידע הישר ממרכזו של היקום ("המפץ הגדול"), ממרכזם של כוכבים מתפוצצים (סופרנובות) ומגרעין השמש שלנו.
2) אחת השאלות שהמצפים הנ"ל אמורים לחקור היא השאלה האם לנייטרינים יש מסה? בשנים האחרונות מתגבש קונסנזוס כי לנייטרינים אכן יש מסה אם גם קטנה במאוד (סדר גודל של אלפיות אלקטרון-וולט). תוצאה זו הנובעת מן העובדה שברוב הניסויים במצפים מתקבלות תוצאות המתישבות עם קיום תופעה הנקראת תנודות נייטרינים. לעת עתה נסתפק באמירה כי ישנם 3 סוגים ("טעמים") של נייטרינים. תנודות נייטרינים משמעותם הפיכת סוג אחד של נייטרינו לסוג אחר. העובדה כי לנייטרינים יש מסה היא אחת האינדיקציות הראשיות והברורות לקיומה של "פיסיקה חדשה" (המאחדת למסגרת אחת את הכח הגרעיני החזק (אינטראקצית צבע), הכח הגרעיני האלקטרו-חלש (אינטראקצית טעם) וככל הנראה גם את הגרביטציה) להבדיל מ"הפיסיקה הישנה" המתארת את התופעות האלו בנפרד. בתגובה נפרדת (אם תהיה) אנסה להסביר את מה שנאמר כאן.
אביא כאן סקירה קצרה של ההיסטוריה של חקר וגילוי הנייטרינים. למי שמעוניין בהסברים מדעיים יותר המוגשים יחד עם תוצאות עדכניות בשאלת תנודות הנייטרינים, מומלצים ההפניות הבאות:
עדות לחמקנותו הידועה של הנייטרינו היא הדרך בה נתגלה. רמז לקיום חלקיק נעלם זה התקבל מניסויים של התגובה הגרעינית הידועה כהתפרקות ביתא. בניסויים שערך (1914) Chadwick (מגלה הנייטרון, נובל 1935) הוסברה התופעה כנייטרון בגרעין של אטום פחמן המתפרק לפרוטון ואלקטרון:
14C --> 14N + e-
האלקטרונים הנפלטים בתגובה זו הם קרינת הביתא שהיא אחת מ-‏3 סוגי הקרינה הרדיואקטיבית. הבעיה היתה שבחישובי מאזן האנרגיה לפני ואחרי הפרוק התגלה שחסרה אנרגיה (ליתר דיוק התגלה כי חלקיקי הביתא (האלקטרונים) מופיעים עם טווח רחב (פילוג) של אנרגיות במקום עם האנרגיה הצפויה). רק ב-‏1930 העלה פאולי (נובל 1945) את הרעיון שהאנרגיה החסרה נשאה ע"י חלקיק נעלם שקרא לו ה"נייטרינו". ב-‏1934 חישב פרמי (נובל 1938) את ספקטרום האנרגיה של חלקיקי הביתא באמצעות השערת הנייטרינו של פאולי. מאחר ולא נתגלה דפיציט מקביל בתנע (Rodeback and Allen 1952) נקבע כי הנייטרינו הוא חסר מסה (ולכן לא יכול לשאת תנע שהיא מסה כפול מהירות). למעשה מה שנקבע כאן לפי גבולות הדיוק של הניסוי, הוא החסם העליון הראשון על מסת הניטרינו. נקבע כי מסת הניטרינו ה(בטעם)אלקטרוני היא פחות מ-‏3eV (אלקטרון-וולט, א"ו).
תופעה זו בו עקבותיו של הנייטרינו החמקן מתגלים מחקר החלקיקים האחרים המשתתפים איתו בתגובה, היא תופעה המאפיינת את כל מחקרי הנייטרינו מאז ועד היום. מסיבה זו כאשר מדברים על ניסויים למדידת מסת הנייטרינו אין לחשוב על ניסויים בהם "מחזיקים" בנייטרינו ו"שוקלים" אותו, אלא רק על ניסויים המספקים בדרך עקיפה ערכים של גבולות אפשריים של מסת הנייטרינו. גילוי "רישמי" של הנייטרינו, שהתבצע ע"י "הפגזת" פרוטונים בנייטרינים הנוצרים בכור גרעיני, התרחש רק ב-‏1956 (Reines, נובל 1995 ו-Cowan).
כאן המקום להוסיף כי בעזרת ניסויים (1962) של התפרקות חלקיקים אלמנטריים אחרים התגלה (Lederman, Schwartz & Steinberger, נובל 1988 ע"פ התאוריה שפיתח Pontecorvo ב-‏1960) כי יש 3 סוגים (טעמים flavor) של ניטרינים: נייטרינו בטעם אלקטרוני, נייטרינו בטעם מיואוני ונייטרינו בטעם טאו (התגלה רשמית רק ב-‏1999). השמות הם לפי הלפטונים שנוצרו ביחד אתם (קריא אלקטרון, מיואון וחלקיק טאו). כל ניטרינו (שהם עצמם לפטונים) מהווה יחד עם הלפטון שלו זוגיה (דובלט לפטוני). כמו כן לכל נייטרינו קיים החלקיק הנגדי שלו - האנטי-נייטרינו (התנגשות נייטרינו-אנטינייטרינו מאיינת את שניהם תוך פליטת פוטון הנושא את האנרגיה שלהם).
בנקודה זו נסטה מעט לתחום אחר – תחום חקר השמש. ב-‏1937 הציעו Bethe (נובל 1967) ו- Weizsacker כי השמש מייצרת את האנרגיה שלה בתהליכים של היתוך גרעיני (איחוד של גרעינים קלים מימן ודאוטריום לגרעין כבד יותר, הליום תוך פליטת עודף האנרגיה באמצעות פוטונים ונייטרינים). הלחצים העצומים והשדות המגנטיים החזקים במרכז השמש מאפשרים לקיים תהליך כזה תוך מעין שיווי משקל כמו בכור גרעיני ולא בתגובת שרשרת סופר-קריטית כמו בפצצה גרעינית. המחקר הפיזיקלי של השמש הגיע לשיאו בפרסום מודל השמש הסטנדרטי ע"י John Bahcall (להערכתי יקבל את הנובל באחת השנים הקרובות). המודל החל את דרכו בשנות ה- 70 והמשיך להתעדכן. מודל מעודכן פורסם ע"י Bahcall & Pinsonneault ב-‏1998. אחד ממרכיביו העיקריים של המודל הוא תמהיל של ראקציות היתוך גרעיני המאפשר את קיום התהליך באופן יציב. התוצרים של ראקציה אחת משמשים כדלק של הראקציה הבאה בשרשרת (מתקיימות כמה שרשראות של תגובות כאלו במקביל) תוך יצירת גרעינים כבדים יותר ויותר כתוצרי ביניים. רוב התגובות האלו מייצרות נייטרינים (בטעם אלקטרוני בלבד) המקבלים את האנרגיה הנוצרת בתגובה. לפעמים את כולה (ואז יש לנייטרינו אנרגיה המאפיינת את התגובה) ולפעמים רק חלקה (הנייטרינו מתחלק באנרגיה עם אלקטרון או פוזיטרון הנוצר גם הוא בתגובה. במקרה זה יש לנייטרינו פילוג אנרגיה המאפיין את התגובה שיצרה אותו). נייטרינים אלו חולפים דרך הגהנום הבוער של ליבת השמש כמו דרך חלל ריק וחלקם פוגע בכדור הארץ. אלו הם הנייטרינים הסולריים. כאמור הם מתחלקים לכמה סוגים השונים זה מזה בפילוג האנרגיה שלהם ונקראים לפי השם של הדלק או התוצר של התגובה שיצרה אותם. למשל הסוג המפורסם ביותר הוא הנייטרינים מסוג 8B הנוצרים בתגובה 8B --> 8Be + e(+) + ve +14.6MeV. לנייטרינים אלו פילוג אנרגיות רציף עד לערך מירבי של 14.6 מא"ו. אחת התוצאות של מודל השמש הוא חיזוי של שטפי הנייטרינים הסולריים ע"פ כדור הארץ ופילוגם לפי הקבוצות השונות.
מיד עם הופעת מודל השמש הסטנדרטי עלתה השאלה כיצד לאמת אותו. ברור שהמועמד העיקרי להביא אינפורמציה (ערך האנרגיה שלו למשל) ישירות מליבת השמש (בלי שעבר אינטראקציות עם החומר הדחוס בגוף השמש ואיבד את האינפורמציה שלו) הוא הנייטרינו. השאלה היותר הגדולה היתה איך לעזאזל מגלים וסופרים את החלקיקים החמקניים הללו. צריך לזכור כי בכל שנייה פוגעים בכל סנטימטר מרובע של כדוה"א 65 ביליון נייטרינים סולריים ואנו איננו מבחינים בדבר (משמע אין להם שום אינטראקציה ניתנת לאבחנה עם החומר). על התשובה לכך זכה Raymond Davis בפרס הנובל לשנת 2002 (שותף נוסף לפרס היה Masatoshi Koshiba שהקים את מצפה הנייטרינים של יפן ב-Kamiokande). ע"פ הצעתו של Bahcall, הצליח Davis ב-‏1965 להבחין בתגובה:
n(37Cl) + Ve + 0.814 MeV --> p(37Ar) + e-
כלומר נייטרינו הפוגע באחד הנייטרונים של גרעין הכלור "מפרק" אותו לפרוטון+אלקטרון והופך אותו לגרעין של ארגון שהוא גז אציל רדיואקטיבי שהוא לא פעיל כימית ויחסית קל לאבחנה. זוהי דוגמה של מה שקרוי תגובת זרם טעון (charged current) כיוון שהאינטראקציה מתווכת ע"י חלקיק טעון. בדוגמה זו זהו W+, אחד החלקיקים המתווכים של אינטראקציית הטעם (כח גרעיני חלש). אם נספור את מספר האטומים של ארגון שנוצרו בתוך גוף של כלור נוכל לקבל הערכה של גודלו של שטף הנייטרינים הסולריים הפוגע בכדוה"א ולבדוק אם הוא מתאים לחיזוי של מודל השמש. גלאי נייטרינים כזה נקרא גלאי רדיוכימי (בגלל השימוש ב"מלכודות" כימיות כדי ל"זקק" את הארגון ובגלאי רדיואקטיביות כדי לנטר את התהליך). למעשה המצב קצת מסתבך בגלל שסף האנרגיה הנדרש גבוה מדי עבור מרבית הנייטרינים הסולריים, כך שלמעשה רק חלקם הקטן (בעיקר נייטרינים מסוג B8) משתתף בתגובה. תגובה דומה קיימת גם לנייטרינים ה"כבדים" יותר (בטעם מיואון או טאו. התוצרים יהיו למשל מיואון במקום האלקטרון ) אלא ששם דרוש סף אנרגיה גבוה יותר, אנרגיה שאין לנייטרינים הסולריים. כלומר הגלאי רגיש רק לנייטרינים סולריים בטעם אלקטרוני. עם זאת, תגובה דומה יכולה להתרחש עם נייטרינים קוסמיים (שמקורם אינו בשמש והם בעלי אנרגיות גבוהות הרבה יותר. נקראים גם נייטרינים אטמוספריים) או נייטרינים "מקומיים שהם נייטרינים הנוצרים בתהליכי התפרקות רדיואקטיביים של יסודות כבדים (אורניום, תוריום, רדון) שיכולים להימצא כ"זיהומים" בתוך גלאי הכלור או בסביבתו. תגובות כאלו שייצרו ארגון 37 או סתם רעש רדיואקטיבי הם בבחינת רעש על התוצאות האמיתיות של הניסוי. מאחר ומראש צפויים מספרים זעירים של תגובות עם נייטרינים סולריים, ברור הצורך בסביבה סטרילית במיוחד. מסיבה זו מרבית מצפי הנייטרינים מכילים מערכות לניקוי זיהומים רדיואקטיביים ובנויים במעבה האדמה שם מקבלים סביבה נקייה מבחינת התפרקויות חשמליות (ברקים) ונייטרינים קוסמיים (לא ברור לי למה. יתכן שלנייטרינים הקוסמיים (שהם בעלי אנרגיות גבוהות מאוד) יש חתך פעולה מספיק גדול כך שהם נלכדים ומגיבים באטמוספירה).
דייויס, חלוץ גלאי הנייטרינים בחר במכרה זהב נטוש ב-Homstake שבדרום דקוטה, ארה"ב. שם בעומק של 1480 מ' הוא הציב מיכל עם 620 טון של חומר ניקוי (פרכלוראתילן) על בסיס כלור. לאחר "חשיפה" של כ 60-80 יום, נשאב המיכל ואטומי הארגון הרדיואקטיבי "זוקקו" ונספרו. לאחר סינון רעשים ועיבוד סטטיסטי התגלו כ-‏20 אטומים כאלו. בגלל המספרים הזעירים הוגדרה יחידה חדשה לספירת נייטרינים סולריים היא יחידת ה:
1 SNU (Solar Neutrino Unit) = 1 capture/sec/10^36 nuclei
דייויס מדד כ-‏2.5 SNU שהם כשליש מן הכמות הצפוייה (8) ע"פ מודל השמש הסטנדרטי. המדידה אומתה שוב ושוב (הניסוי פעל בין השנים 1970-1995) וכך נולדה חידת הנייטרינים החסרים מן השמש.
האפשרות שמודל השמש פגום נבחנה, אבל כיון שהמודל אושר ע"י בדיקות אחרות בלתי תלויות (למשל הליו-סייסמוגרפיה שזה תבניות של גלי צפיפות שמופיעות ע"פ השמש, אני חושב), ניסו לבחון כיוונים אחרים. אחת ההצעות הרציניות היתה נושא תנודות הנייטרינים שהוצעו עוד לפני כן באופן בלתי תלוי. השמש מייצרת רק נייטרינים בטעם אלקטרוני. במודל האלקטרו-חלש הסטנדרטי (ויינברג ושות', נובל 1979) שהוא מה שמכונה הפיסיקה הישנה, הנייטרינים הם חסרי מסה, מה שאומר שאינם יכולים לשנות את טעמם (אנסה להסביר מדוע בתגובה נפרדת). עם זאת לא נמצאה שום הוכחה שהם אכן כאלו.
במידה ולנייטרינים (לפחות לאחד מהם) יש מסת מנוחה, הם יכולים בדרכם אל פני השמש להגיב עם החומר הדחוס של השמש ולשנות טעמם. (תגובה כזאת על בסיס רעיון של (78) Wolfenstein הוצעה ע"י (Mikhayev & Smirnov(86). אם שני שלישים מן הנייטרינים האלקטרוניים הפכו לנייטרינים כבדים שאותם הגלאי של דייויס אינו "רואה", זה יכול להיות פתרון לחידה.
מכאן נובעת חשיבותם של ניסויים אחרים ובלתי תלויים (וגלאים שונים) הן לאימות תוצאות דייויס והן לשם בדיקת ההצעות השונות לפתרון החידה. בתגובה הבאה אסקור את המצפים (הגלאים) החדשים שהוקמו בעקבות הגלאי הראשון של HOMSTAKE.
שאלה והערה: 226478
שאלה: למה אם הנויטרינוס חסרי מסה הם אינם בעלי תנע? מה קרה ל h*f? איך יעבדו מפרשים סולאריים אם לפוטונים (חסרי מסה בעליל) אין תנע?

הערה: אתה בטח מתכוון שלנויטרינו הקוסמי חתך פעולה מספיק גדול לקיום אינטרקציה עם האדמה מעל המכרה, לא באטמוספרה (אחרת אין צורך במכרה).
שאלה והערה: 226480
הוא אמר שלניוטרינו אין תנע? איפה?
הסיבה ששמים את הגלאים במכרה זה כדי לסנן חלקיקים אחרים.
שאלה והערה: 226484
"מאחר ולא נתגלה דפיציט מקביל בתנע (Rodeback and Allen 1952) נקבע כי הנייטרינו הוא חסר מסה (ולכן לא יכול לשאת תנע שהיא מסה כפול מהירות)."

תקרא את ההודעה שלו, זה יעזור לך להבין על מה אני מדבר.
שאלה והערה: 226487
אבל אתה בעצמך שאלת "מה קרה ל-h*f?". התנע עבור חלקיקים חסרי מסה אינו מכפלת המסה במהירות, אלא מכפלת קבוע-פלאנק באורך גל דה-ברולי שלהם (חלקי מהירות האור).
שאלה והערה: 226488
אני יודע מה שאלתי. מה שאני לא יודע היא התשובה.
שאלה והערה: 226490
הם יכולים לשאת תנע, פשוט לא תנע מהצורה מסה*מהירות (כי הם חסרי מסה), אלא תנע מהצורה פלאנק*תדירות\מהירותהאור - כמו פוטונים - כמו שבעצמך הצעת.
שאלה והערה: 226498
אני חוזר ושואל מה פשר המשפט "מאחר ולא נתגלה דפיציט מקביל בתנע (Rodeback and Allen 1952) נקבע כי הנייטרינו הוא חסר מסה (ולכן לא יכול לשאת תנע שהיא מסה כפול מהירות)" - ביחוד החלק הראשון שלו, כי החלק השני הוא כנראה פליטת קולמוס.
חוזר בתשובה: 226789
ראה תגובה 226787
שאלה והערה: 226499
מעבר לכך,
התנע בתורת היחסות הפרטית הוא לא מאסה כפול מהירות, אלא מאסת מנוחה כפול מהירות כפול גאמא (אחד חלקי שורש של אחד מינוס בטא בריבוע (בטא הוא היחס בין המהירות למהירות הקול)) ‏1. לכן חלקיק ללא מאסת מנוחה יכול להיות בעל תנע, אם מהירותו היא מהירות האור.

1 ובעברית http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/relativ/r...
שאלה והערה: 226530
טוב הנייטרינים כנראה לא נעים במהירות האור אלא רק כמעט (אחרת לא היתה יכולה להיות להם מסת מנוחה). בניגוד לך, אני עדיין לא בטוח שזה אומר שאין להם תנע.
כאמור לגופו של עניין, הלכתי משפט אחד רחוק מדי בדבר התנע (ראה תגובה 226528). אשמח אם מישהו יפתור את החידה, יש או אין תנע (ומדוע).
שאלה והערה: 226533
יש תנע. מה העניין. אף אחד לא אמר שלא.
שאלה והערה: 226537
ברור, אם יש להם מסה (ומהירות בודאי יש להם) אז תנע יש להם אפילו קלאסית. מה שעדיין לא ברור לי זה כיצד מאנליזה של התפרקויות ביתא הסיקו שאין להם מסה (או לפחות מסה קטנה מאוד)?
ותהייה נוספת: ב"פיזיקה ישנה" אין מסה ולא ראיתי שמדובר במקום כלשהו על תדירות של הנייטרינים, איך מחשבים את התנע?
שאלה והערה: 226542
נדמה לי:

האנרגיה של האלקטרונים הנפלטים בהתפרקות בתא משתנה מהתפרקות להתפרקות. כדי להסביר את ההתפרקויות בהן האנרגיה של האלקטרונים נמוכה (ביחס לאנרגיה המקסימלית האפשרית) הניחו את קיומו של הניטרינו. אבל בהתפרקויות בהן האלקטרונים מקבלים את האנרגיה המקסימלית (או קרוב אליה כרצונך) החזקה בעיקרון שימור המסה-אנרגיה מחייבת להניח שמסת המנוחה של הניטרינו קרובה מאד לאפס.

באשר לתהיה הנוספת, הניטרינו הוא חלקיק. ככזה, כמו כל חלקיק בפיזיקה-הישנה (והחדשה?) - יש לו אורך גל ותדירות (דה ברולי). אבל את התנע ממילא לא מחשבים על ידי הכפלת המסה במהירות ולא על ידי חלוקת קבוע-פלאנק באורך הגל - אלא על ידי תוחלת אופרטור התנע על פונקציית הגל של המערכת, אז לא ממש משנה (ובנקודה הזו אפשר, ורצוי, לחזור למשפט הראשון שכתבתי ולקרוא אותו שוב).
שאלה והערה: 226562
יפה. תודה.
באמת רציתי להעיר ש- h*v זה האנרגיה ולא התנע (h*v/c=h/lambda עבור פוטון). לגבי אופרטור התנע, עד כמה שאני מסוגל לזכור זה המסה כפול נגזרת זמן (במרחב התנע זה יוצא פשוט הכפלה בקבוע פלאנק חלקי אורך הגל) וזה מחזק את הרגשתי כי לחלקיק חסר מסה שאינו נע במהירות האור (אם יש כזה) אין תנע. אבל זו רק תחושה.
שאלה והערה: 226639
שוקי, אתה ממש מסתבך, וסתם. פיסיקה קוונטית יחסותית אומרת בפירוש: חלקיק חסר מסה- *רק* במהירות האור, ולכן, רק עם תנע סופי. להזכירך, ביחסות אין "תנע" ו"אנרגיה" אלא ווקטור [תנע,אנרגיה] .
ראה למשל

שאלה והערה: 226701
חלקיק מסיבי לא יכול לנוע במהירות האור - ברור לי (אנרגיה אינסופית). מה שלא ברור לי למה חלקיק חסר מסה במהירות תת-אורית אינו אפשרות. האם מה שאתה אומר זה שחלקיק כזה יהיה נטול מסה, אנרגיה ותנע ולכן בעצם לא כלום?
שאלה והערה: 226724
מה פירוש "חלקיק חסר מסה רק במהירות האור"? במהירות האור הכוונה היא ל-C? גם פוטונים נעים לאט יותר בתווכים שונים, וחלקיקים אחרים (ונויטרינו הוא דוגמא טובה) יכולים לנוע מהר יותר ממהירות האור (באותו תווך). על העיקרון הזה בדיוק מבוססים גלאי צ'רנקוב, לא?
שאלה והערה: 226742
זה כבר סיבוך קצת טריקי. אפשר לפרש את ה"האטה" של אור בתווכים שונים (אגב, יש "תווך" שמאיט אור עד למהירויות איטיות ממש, קילומטרים לשניה אאל"ט) באופן מעט יותר מפורט, ואז רואים שהאור ממשיך לנוע ב C אבל הוא מזגזג ומתאבך עם עצמו. נדמה לי שניוטרינואים זה אותו דבר: ה"האטה" וקרינת צרנקוב הם בעצם מפני שיש אינטראקציה ( חלשה ונדירה) עם התווך, וממילא באינטראקציה הזאת יש בליעה-פליטה של הניוטרינו שיוצרת גם את הקרינה. אני לא סגור על זה, אני אנסה לגגל על צרנקוב.
שאלה והערה: 226745
אני כבר מאוד חלוד. מתברר שקרינת צרנקוב זה רק עבור חלקיקים טעונים. זה גם מסתדר לי עם הקטע של מהירות האור בתווך- החלקיק מקטב קצת את התווך במהירות שעולה על מהירות החבורה של האור, וזה יוצר את הקרינה. את הניוטרינואים מגלים כך מכיוון שהם יוצרים שובל של חלקיקים טעונים שנעים מהר ממהירות החבורה של האור בתווך.
שאלה והערה: 226782
הו, כמה מגניב. תודה רבה על ההסבר!
שאלה טובה 226787
אפריד דבריך לשני חלקים:
לגבי מהירות האור: המגבלה של היחסות היא אכן C - מהירות האור בריק. אין שום בעיה עם לעבור את נניח מהירות האור במים. השאלה שלך טובה כי הפוטון במים אכן נע במהירות קטנה מ-C (חלקיק חסר מסה שאינו נע במהירות האור).
לגבי גלי צ'רנקוב: פה מדובר בחלקיקים הנעים מהר יותר ממהירות האור במים. במקרים הנדירים יחסית בהם הנייטרינו מצליח ל"הגיב" עם המים הוא "מתנגש" (לפעמים אלסטית ולפעמים לא) עם אלקטרונים או גרעינים במים. בד"כ האנרגיה ש"פגעה" במים מסיימת אצל אלקטרון אשר עף מנקודת ההתנגשות במהירות העולה על מהירות גלי האור במים. בתנועתו האלקטרון "חותך" את השדה הא"מ שלו וכך יוצר את ההבזק הכחול של קרינת צ'רנקוב (כמו שכנף המטוס ה"חותכת" את חזית גל הקול שלו יוצרת את הבום העל-קולי). בהתנגשויות אלסטיות עם האלקטרון, האלקטרון גם מקבל את התנע של הנייטרינו. גלאי צ'רנקוב במצפי נייטרינים (ה-PMT) מפוזרים מסביב למים בכל הכיוונים, כך שניתן לדעת מאיזה כיוון הגיעה ההבזק, באיזה כיוון נע האלקטרון ולכן מהיכן הגיע הנייטרינו. בצורה זו וידאו ב-superKamiokaNDE שהנייטרינים אכן הגיעו מכיוון השמש. כמו כן הסוגים השונים של הנייטרינים יוצרים הבזק צ'רנקוב שונה וכך אפשר להפריד ביניהם.
בהזדמנות זו אנסה לנקות את הלכלוך שעשיתי בשאלת תנע הנייטרינים: בחלקיקים יחסותיים דלי מסה האנרגיה והתנע זה כמעט היינו הך: E^2=p^2+m^2 (ביחידות c). כפי שכבר הסברתי, כאשר פאולי ופרמי הציעו את קיום הנייטרינו כפתרון לספקטרום האנרגיה הרציף של קרינת ביתא (אלקטרונים) לא היה אפשר להבחין ולנתח בפרוק ביתא בודד. לו יכלו היו מבחינים שלא רק אנרגיה חסרה אלא גם תנע.
שאלה והערה: 226664
חלקיק שנע במהירות האור הוא חלקיק חסר מאסת מנוחה.
חלקיק חסר מאסת מנוחה הוא חלקיק שנע במהירות האור.

אבל, אין בעיה (אמפירית) להניח שאין לניוטרונים מאסת מנוחה, עד היום מצאו רק חסמים תחתונים למאסה שלהם. ובכל מקרה, ודאי וודאי שיש להם תנע ושהוא סופי, אחרת הם לא היו חלקיקים.
קול --> אור 226563
שאלה והערה: 226501
לא צריך להתעצבן, העין דילגה על המשפט הזה.
לעניין, כבר מישהו אחר הבהיר את הניסוח המעורפל.

אגב, אני אוהב את הסיפור על הסקת קיום הניוטרינו כי זה איכשהו מתקשר לי לבעיות עם תער אוקהם‏1. מצד אחד, יחסות פרטית שינתה הנחות בסיסיות על חלל וזמן, והעדיפו אותה על כל מיני תאוריות יותר מסובכות על גרירת אתר וכולי, כי היא יותר "פשוטה".
מצד שני, הסיפור עם הניוטרינו, העדיפו להניח חלקיק חדש עם כל מיני תכונות מסובכות, במקום להניח ששימור אנרגיה נכשל. למה במקרה הראשון העדיפו לשבור הנחות בסיסיות על הטבע, ובשני העדיפו לשמור את ההנחות הבסיסיות ולסבך את המודל? ברור שיש סיבות טובות כאן וכאן, אבל גישה פשטנית ל"תער אוקהם" היתה עלולה להמיט בלבול רציני.

1 בדיוק ירדן כתב משהו ברוח הדברים האלה במקום אחר באתר, <דמיין קישור>.
סליחה טעות 226528
כמובן ששכ"ג צודק. חברתי פה כמה עובדות מהמקורות למסקנה מוטעית. ניסיתי ל"החליק" כל מיני מורכבויות ונפלתי בפח. בוא ננסה לתקן.
למעשה לפחות בשנות ה-‏40, לא היתה יכולת טכנית לעקוב אחר אינטראקציה בודדת ולערוך מאזנים של אנרגיה ותנע עבורה. מה שהיה ידוע זה שלחלקיקי ביתא (אלקטרונים) יש ספקטרום אנרגיה רציף ולא דיסקרטי. על סמך עובדה זו הציע פאולי את הנייטרינו ופרמי הראה כיצד אפשר לחשב נכון את הספקטרום על סמך הנחת הנייטרינו. עובדה שנייה היא שמגבלת ה-‏3 א"ו באה מאנליזה של התפרקויות ביתא. כיצד בדיוק עשו זאת איני יודע. למעשה אחת החידות המטרידה אותי היא: אם הגרביטציה אינה מבחינה בין מסה ואנרגיה איך גילו שבגלקסיות חסר חומר וביקום חסרה אנרגיה? איך בעצם מודדים מסה להבדיל מאנרגיה? על השאלה של מסות במכניקה הקואנטית אני רוצה להרחיב קצת בחלק ג' של ה"תגובה" (מאחר ואני רואה שיש קהל, חלק ב' העוסק בגלאי נייטרינים שונים יופיע עוד היום ויש בו התיחסות גם לפרוייקט של ד"ר היל).
יכול להיות שכבר בחישוב של פרמי הופיע מסת אפס לנייטרינים. מה שבטוח הוא שב"פיסיקה הישנה" (קריא המודל האלקטרו-חלש של ויינברג QED ) מניחים מסת אפס לנייטרינים (ועל כך כאמור בחלק ג').
באשר לביטול חוק שימור האנרגיה, אני חושב שתקופה מסויימת חשבו שפרוק ביתא מוכיח כי חוק שימור האנרגיה יכול להשבר ברמה הקואנטית (כמו שימור המסה ביחסות). אגב, בסוף חלק א' יש מקרה דומה. אם שטף הנייטרינו הסולריים אינו כצפוי ע"י מודל השמש מדוע לא להניח כי המודל פגום במקום לחפש "פיסיקה חדשה". התשובה במקרה זה כפולה: למודל השמש היו אישורים בלתי תלויים (הליו-סייסמוגרפיה), ו"פיזיקה חדשה" חיפשו עוד לפני בעיית הנייטרינים (אני חושב בעיקר ממניעים מתמטיים, תורת שדה מאוחד וכו').
שאלה והערה: 226669
ביטול חוק שימור האנרגיה נשמע אולי כעניין פעוט, אבל ההשלכות שלו הן זקן עבות מאד עבור התער ההוא. לעומת זאת, עוד חלקיק אחד במשפחה מרובת הילדים לא נשמע מזעזע בכלל.
שאלה והערה: 226705
מסכים בהחלט, אבל גם חוסר אבסולוטיות של מקום וזמן זה די לא סימפאטי, ובכל זאת זכו סטונדטינו הרכים ללמוד יחסות פרטית. אגב, מישהו הזכיר בפתיל הזה שאי שימור אנרגיה היתה אחת מההצעות להסבר לפני שמישהו הציע את הניוטרינו.
שאלה והערה: 226723
גם לפני היחסות הפרטית ניסו להסביר את ניסוי מיקלסון-מורלי באופן שלא יזעזע את הסירה יותר מדי (גרירת האתר וכל מיני כאלה, אם אני זוכר נכון) ורק אחרי שנתקלו ביותר מדי קשיים היה מקום לתיאוריה חדשה ומהפכנית. באופן דומה, אם לא היה מתגלה הנויטרינו או מכניזם אחר שיסביר את אובדן האנרגיה, אני מתאר לעצמי שהיו נאלצים להכריז על ביטול החוק לפחות באינטרקציות מסוימות.

אני מתאר לעצמי שזה הולך ככה: שלב ראשון, בטוחים שמדובר בטעות בניסוי או באינטרפרטציה של מה שרואים שם. אחרי שזה יורד מהפרק, יש מי שקופץ וצועק "וואו, מצאנו יוצא מהכלל של שימור האנרגיה, איזה יופי, נובל מובטח", ויש מי שאומר לו לא לקפוץ כל כך מהר, לפחות עד שייבחנו אפשרויות קצת פחות גרנדיוזיות. קיומו של חלקיק חמקן נראה לי הרבה פחות גרנדיוזי, ופאולי (שכנראה הרגיש כמוני) גם ידע מה לעשות עם הרעיון הזה.
שאלה והערה: 226532
ראה תגובה 226528
באשר לנייטרינים הקוסמיים אני כנראה צודק. ראשית בהודעה עצמה הבעתי תמיהה כיצד האדמה המתקשה ל"עצור" את הנייטרינים הסולריים אמורה לעצור את הנייטרינים הקוסמיים שהם בעלי אנרגיות גבוהות יותר. השערת חתכי הפעולה הגדולים יותר היא רק השערה שלי. בכל אופן ראיתי במפורש בספרות את הקביעה כי העומק אמור להפחית את הרעשים בגלל קרינה קוסמית, זיהומים רדיואקטיביים וברקים.
באשר לאטמוספירה, הנייטרינים הקוסמיים נלכדים כנראה במידה לא מעטה כבר באטמוספירה והם נקראים בספרות גם נייטרינים אטמוספריים. (דרך אגב אנטי נייטרינים נקראים לפעמים נייטרינים של ריאקטורים ע"ש המקורות שלהם בד"כ).
מצפי נייטרינים - חלק ב 226558
הצעות ופעילות להקמת מצפי נייטרינים שונים החלו לזרום בד בבד עם התחלת העבודה של דייויס.

הצעה מיידית היתה להשתמש בגלאי רדיוכימי על בסיס גאליום (71Ga ההופך לגרמניום). לתגובה זו אנרגיית סף נמוכה יותר (0.233 MeV) מאשר לכלור. לכן, גלאי זה רואה גם נייטרינים אלקטרוניים סולריים מסוגים נמוכי אנרגיה כמו pp ו-‏7Be ). גלאי כזה יגלה יותר נייטרינים ובכך ישפר את הסטטיסטיקות, יוכל לספק בדיקה נוספת של מודל השמש (החוזה את יחסי השטף של הסוגים השונים) ובעיקר יספק אינפורמציה נוספת שתוכל לכייל, לאשר ולסתור פתרונות שונים של חידת הנייטרינים החסרים. הבעיה העיקרית היא שהגליום הרבה יותר יקר מאשר הכלור וכן צריך להפוך אותו לנוזלי לצרכי הגלאי.
2 מצפים של גלאי גאליום נבנו. פרוייקט GALLEX של סוכנות המחקר האירופית נבנה במעבדה הלאומית התת-קרקעית (1200 מ') של איטליה ב-Gran Sasso. שם השתמשו ב-‏30 טון גליום שנמצאו ב-‏100 טון של תמיסה מיימית של גליום-טריכלוריד. GALLEX פעל במשך 5 שנים (1991-1996).
הם השתמשו בחשיפות של 30 יום עם קצב של 1.2 לכידות ליום. השטפים שהם מדדו היו 60 SNU מתוך כ-‏132 חזויים. תוצאה זו היתה בהתאמה למודל השמש ויכולה להיות מוסברת ע"י אפקט MSW של תנודות הנייטרינים. המצפה ממשיך מאז 1998 בפעולתו תחת השם GNO (Gallium Neutrino Observatory). תוצאות קונסיסטנטיות הוצגו ע"י SAGE במצפה הנייטרינים של Baksan שבהרי הקווקז, בריה"מ. שם השתמשו ב-‏57 טון של גליום מותך.

סוג שונה של גלאי נבנה ע"י Masatoshi Koshiba במכרה Kamioka (1000 מ' מתחת לקרקע) ביפן.
במרכז מחקר זה פועלים כמה פרוייקטים וכמה גלאים, אך הגלאים אינם רדיוכימיים אלא מבוססים על גלי צ'רנקוב (cerenkov). הגלאי הוא מאגר של 50,000 טון מים המוקף ב-‏11146 מכפילי-אור (photomultipliers). אלו הם שפופרות מיוחדות לגילוי והגברת פוטונים. גלאי כזה מכונה גם liquid scintillator. פרוייקט super-KamiokaNDe (פועל מ-‏1996) במצפה זה עקב אחרי תגובות של נייטרינים עם אלקטרונים במים (תגובה מסוג פיזור אלסטי). כתוצאה מתגובה כזו האלקטרונים מואצים למהירות העולה על מהירות האור במים. תנועה כזאת יוצרת קרינה אלקטרומגנטית (פוטונים) מיוחדת הנקראת קרינת צ'רנקוב הנוצרת ע"י התפשטות חזית הלם במים (מקביל מעט לבום העל קולי בגלי קול). קרינה זו נמדדת בשפופרות ה-PMT ואפשר לסמן "לכידת נייטרינו". היתרונות של הגלאי ברורים. זהו גלאי Real time, כלומר הלכידה מתגלה מיד ולא פוסט מורטם לאחר תום ימי החשיפה כמו בגלאי רדיוכימי. בצורה זו אפשר לקבל אינפורמציה על הבדלי שטף יום-לילה, עונות, קורלציות עם סופות שמש וכו'. יתר על כן אפשר למדוד את כיוון הקרינה ולהסיק ממנו את כיוון הנייטרינו הפוגע. בצורה זו אישר super-KamiokaNDe כי הנייטרינים הגיעו מכיוון השמש. המגבלה של הגלאי היא שדרושה אנרגיית סף גבוהה יחסית כדי ליצור נצנוץ צ'רנקוב שיכול להתגלות ולכן השטפים הנמדדים הם נמוכים מאוד (0.48 SNU). בכל אופן גם הפרוייקטים super-KamiokaNDe , KamiokaNDe אישרו כי רק 50% מן הנייטרינים הצפויים ע"פ המודל נמדדים.

מצפה מעניין במיוחד הוא (SNO (Sudbury Neutrino Observatory. זהו גלאי מים כבדים הפועל החל מ-‏1999 ונמצא ב-Sudbury, אונטאריו קנדה. הוא פועל בתוך מכרה ניקל כ-‏2000 מ' מתחת לפני הים. יש בו 1000 טון מים כבדים נקיים במיוחד המוקפים ומוגנים מרדיואקטיביות ע"י 7000 טון מים רגילים נקיים במיוחד. הערך הכספי של המים הכבדים (שייכים לממשלת קנדה) הוא 300 מיליון דולר.
המים צריכים להיות טהורים (נקיים) במיוחד, כדי לאפשר שקיפות לקרינת צ'רנקוב. 9600 שפופרות PMT (מכפילי אור) מקיפות את הגלאי ומוכנות לאתר כל פוטון צ'רנקוב המנצנץ במים. התגובה הנצפית כאן היא עם אטום הדאוטריום (n+p) של המים הכבדים. נייטרינו הפוגע בגרעין עשוי לגרום: Ve + n --> p + -e (תגובת זרם טעון CC), אך גם עשוי רק להפריד את הנייטרון מהפרוטון (תגובת זרם נייטרלי, NC) תוך האצת אחד התוצרים (כנראה האלקטרון של הדאוטריום) למהירות שמעל מהירות האור במים ויצירת גל ההלם של צ'רנקוב. בתגובת הזרם הנייטרלי יכולים להשתתף גם הנייטרינים הכבדים (למעשה גם ב- KamiokaNDeיכולים נייטרינים כבדים להתגלות אך חתכי הפעולה קטנים מדי). התבניות של גלי צ'רנקוב של ה-CC וה-NC שונות זה מזה ואפשר להבחין ביניהן. אם שטף הנייטרינים בערוץ ה-NC יהיה גדול מהשטף בערוץ ה-CC, יש בכך הוכחה חזקה מאוד לתנודות נייטרינים (כאמור בפיסיקה הישנה לא אמורים להיות ניטרינים סולריים כבדים כלל). ואכן זוהי בדיוק התוצאה (אפריל 2002): סך כל השטף תואם למלוא השטף הצפוי ע"פ מודל השמש, אך רק כ-‏30-50% ממנו הם נייטרינים בטעם אלקטרוני (!). גם ב-SNO המגבלה היא של אנרגיית סף גבוה (6.75 Mev).

הפרוייקט הבא של סוכנות המחקר האירופאית, במעבדה של Gran Sasso, איטליה, הוא גלאי Real-time של אנרגיות נמוכות. למעשה יש 2 כאלו. בפרוייקט Borexino משתמשים בגלאיliquid scintillator ללכידת נייטרינים מסוג 7Be בתגובת זרם נייטרלי (תגובה של פיזור אלסטי).
הפרוייקט השני ( LENS (Low Energies Neutrino Spectrometer מתוכנן ללכוד את השטף החזק ביותר של נייטרינים סולריים – סוג ה-pp. הפרויקט שהיה אמור להתחיל לפעול לפני כשנתיים אמור להשתמש בגלאי liquid scintillator עם חומר בעל סף אנרגיה נמוך במיוחד (0.25 או 0.3 מא"ו) – 176Yb (כנראה כ-‏20 טון). בתגובת זרם טעון אחד הנייטרונים בגרעין פולט אלקטרון (והופך לפרוטון). הגרעין התוצר *176Lu הוא רדיאקטיבי ופולט חלקיק גמא (פוטון). גם האלקטרון וגם הפוטון מיצרים סיגנל צ'רנקוב אופייני. הופעת 2 הסיגנלים בהפרש של כמה עשרות nanoseconds, יכול להיות סימן זיהוי ברור של לכידת נייטרינו ולאפשר אבחנה בינו לבין סיגנל רעש רקע טבעי גדול מאוד האופייני לתחום האנרגיות הנמוכות.
לסיכום, התוצאות נכון לשנה שעברה, מלמדות כי התוצאות הנסיוניות מתיישבות עם קיום "פיזיקה חדשה" בה יש לנייטרינים הכבדים מסת מנוחה של עשיריות או מאיות של אלקטרון-וולט. מודל השמש הסטנדרטי מתיישב עם שטפי הנייטרינים הסולריים המתקבלים, בהנחה שכ-‏60% מהם הפכו תוך כדי מעברם בליבת השמש לנייטרינים כבדים. תוצאות אלו מתאשרות ע"י ניסויים ותצפיות בנייטרינים מכל המקורות: סולריים, אטמוספריים (נייטרינים קוסמיים המגלים דוקא העלמות של נייטריני מיואון) ונייטרינים מכורים (שהם למעשה אנטי נייטרינים שם מתגלה העלמות של נייטרינים כבדים).

נעצור כאן תוך ציון בקצרה של העובדות הבאות:
לפחות עשרה פרוייקטים עם גלאים שונים וחדשים של מצפי נייטרינים נמצאים בתכנון או בהקמה, כך שהתחום כנראה עדיין רחוק ממיצוי.
בסקירה זו התעלמתי מתחום שלם ואף עשיר יותר מזה של הנייטרינים הסולריים. והוא התחום של מחקר הנייטרינים הנוצרים בכורים גרעיניים. אלו הם בד"כ אנטי-נייטרינים עשירים במיוחד בנייטרינים כבדים הנוצרים כתוצרי לואי של התפרקויות רדיו-אקטיביות. כאן מקבלים שטפים חזקים עם מגוון אנרגיות עשיר ביותר. פרוייקטים רבים עסקו בגילוי הנייטרינים הנ"ל באמצעות הגלאים השונים. אחד הכיוונים הנוגע במיוחד לענייננו הם ניסויים בהם ניסו לגלות העלמות של אנטי-נייטרינים בטעם מיואון ועודף של אנטי-נייטרינים בטעם אלקטרון. זו יכולה להיות הוכחה משלימה ובלתי תלוייה למסה של הנייטרינים ולקיום תנודות נייטרינים (התנודות כאן הן תנודות ואקום שבהן אין תגובה עם חומר, כמו בתנודות MSW).
אחד הניסויים האלו היה ניסוי ה-LSND (1994-1998) של לוס אלאמוס בו השתמשו בגלאי liquid scintillator כדי לחפש תנודות של נייטריני-מיואון הנוצרים בראקציות גרעיניות המופעלות ע"י קרן פרוטונים. בניסוי זה פרצה מהומה כאשר פורסם כי התגלה עודף של אנטי-נייטריני אלקטרון. ערכי המסות המתאימים לתוצאותיהם היו חריגים ביחס לתוצאות ניסויים אחרים. אחד החוקרים (ד"ר היל) טען/גילה כי התוצאות היו לא משמעותיות ביחס לרעש הניסוי. (בינתיים (2003) התפרסמו תוצאות של KamLand, פרוייקט חדש של Kamioka העוסק אף הוא בהעלמות נייטריני כורים ושם דוקא מדובר על דפיציט של אנטי-נייטריני אלקטרון). נראה שגם מכיוון זה מתגבש קונסנזוס שתנודות נייטרינו אכן קיימות.
בתגובה הבאה אנסה להסביר את הקשר בין מסות נייטרינים ליכולתם להתנודד ולהעלם ומה מסתתר מאחרי הכותרות של "פיסיקה ישנה" ו"פיסיקה חדשה".
רוצים מאמר 226569
הצעה: אולי תשקול להפוך את התגובה השלישית למאמר? (שתי הראשונות היו יכולות להיות חלקים א' וב' מצויינים לסדרה).
רוצים שינוי 226581
המאמרים האלו יותר מתאימים לכתב-עת (מקוון או לא) המתמחה בפיזיקה. זה נחמד שמדי פעם יש מקום באייל בו כל המתמטיקאים והפיזיקאים יכולים להתדיין במשך מאות תגובות על נושאים שלא מעניינים ולא מובנים (אני משער) לרוב גדול של הקוראים, משום שכך ניתן להתעלם מהדיונים האלו, אבל זה קצת מוגזם לפרסם מאמרים שכאלו בעמוד הראשי (ראה דוגמה נגדית טובה את מאמרו של איזי על מחשבים קוונטיים: גם נושא מעניין, גם כתוב בצורה מובנת להדיוטות וגם מקום בו ניתן לרכז כל מיני דיונים על רזי הרזים של מציאת ממוצעים גיאומטריים במימד ה-nי וכו'.)

הערה: אינני מתכוון להעליב אף אדם; פשוט נדמה כי האייל קורס לחבורות קטנות שמתדיינות בינן ובין עצמן על נושאים שמעניינים (בעיקר) אותן, ומתרחק מזירת הדיונים הפומבית שהוא נועד היה להיות (על פי זכרוני והבנתי את מדיניות המערכת.)
רוצים שינוי 226586
הפטנט הוא שמאמר יכול לקרב נושא מסובך לקוראים שלא עוקבים אחרי פרסומים מקצועיים בתחום (כמוני, למשל).
רוצים שינוי 226589
כשאני רואה, למשל, משפט כזה (מתוך המאמר הראשון): "למשל הסוג המפורסם ביותר הוא הנייטרינים מסוג 8B הנוצרים בתגובה 8B --> 8Be + e(+) + ve +14.6MeV. לנייטרינים אלו פילוג אנרגיות רציף עד לערך מירבי של 14.6 מא"ו", לא רק שזה לא מקרב אותי לנושא, זה גורם לי להתרחק מהמחשב ולהתחבא מתחת לשולחן.
רוצים שינוי 226592
אני מבין מה כוונתך. אין לי אלא לומר:
א) כנראה יש בכל זאת יש צורך בקצת ידע מקדים (נניח ברמת תיכון) ובקצת נטייה מראש לנושאים האלו. אני מקווה שלפחות רוב הקוראים צלחו את המכשלה הזו.
ב) אני ובודאי גם אחרים ישמחו להסביר נקודות בעייתיות כאלו.
המאמר של אלי נחטף על-ידי חייזרים! 226960
הבדל נוסף בין תגובות למאמר הוא, שמאמר עובר עריכה שיכולה להבטיח (עד כדי שיקול הדעת של העורכים) שמשפט כזה יופיע רק לאחר ''ריכוך'' והסבר הולמים.

מכיוון ששוקי נימק היטב את רצונו להישאר במסגרת תגובות, ההערה הזו שלי באה רק לכוון כותבים עתידיים על נושאים טכניים, שמתבלטים בין תגובות לבין מאמר.
רוצים שינוי 227130
השולחן לא יעזור לך. הנויטרינים מגיעים גם לשם.
רוצים שינוי 465668
מעניין למה הקרציה נדבקת דוקא לתחת שלי.
רוצים שינוי 465670
אה, אז זאת אומרת ששמת לב שהתגובה הזאת היא האחרונה שלה, וכבר היו כמה שקדמו לה והועפו? נראה שספאמרים לא מתעייפים לעולם...
רוצים שינוי 465672
אולי בגלל שזהו התחת הכי שרירי ויפה ובאייל.
רוצים שינוי 465686
יותר סביר שהוא הכי שעיר.
רוצים שינוי 226590
טוב האמת שדי נעלבתי, כי באמת ניסיתי לכתוב ברמה השווה לכל נפש. אני יכול רק לקוות שבלבלת בין חוסר העניין שלך לבין חוסר יכולת שלי להיות "מובן להדיוטות". אולי תנסה לקרוא שוב לפחות את ההתחלה?
מאחר ובחרתי מראש לא לעשות מהתגובות מאמר, יהיה זה רק הוגן מצדך לאפשר לקבוצה קטנה של בעלי עניין לחלק בינם לבין עצמם וללבן ידע שאין בו עניין לכל העולם במסגרת מערכת התגובות ולא בכותרת הראשית. אחרי הכל גם זו יכולה להיות מטרה של ה"אייל".
לגבי הנושא עצמו, כפי שהסברתי זהו אחד הנושאים המובילים בעולם הפיזיקה היום ומושקעים בו כספים לא צנועים כלל. לפחות ברמת העיקרון, לכל אדם משכיל יכול להיות עניין לפחות להבין במה המדובר.
רוצים שינוי 226591
עם הפסקה השנייה שלך אני מסכים לחלוטין, וזה גם מה שטענתי בתגובתי המקורית לעוזי.
תודה 226584
חשבתי על כך אך החלטתי לותר קודם כל בגלל סיבות טכניות, אך גם בגלל שיש לי ספק לגבי מידת העניין לציבור. בדיעבד כנראה שהחלטתי נכון מן הסיבה הבאה: חלק ג' הוא ליבו של העניין ונקודת הכינוס של כל הדיון ודוקא הוא יהיה כנראה החלק הבעיתי והחלש. במילים אחרות אחרי חלקים א-ב אני כבר מעבר לשיאי.
כל הדיון הגיע מכיוון של שאלות בעניין המסה והאנרגיה האפלה ומשם לשאלה מה זה בעצם מסה. בחלק ג' אנסה להראות כיצד הפורמליזם של מכניקת הקואנטים מתרגם הנחות לגבי הכוחות (האינטראקציות) הפועלים בין חלקיקים לערכי מסה של החלקיקים הללו. לרוע המזל זהו החלק המסובך ביותר של העסק ובו יש לי את המידע המועט ביותר. אם תציץ בהפניות שנתתי תראה שדוקא חלקים א-ב היו נשכרים במיוחד מפורמט המאמר (המתקנים שתארתי הם באמת מרשימים וצריך לראות תמונות שלהם כדי להבין במה המדובר, שלא לדבר על תרשימים שיכלו לחסוך ולפשט את המלל). דוקא בחלק ג' יש לי יותר שאלות מאשר תשובות והוא לא יהיה ברמת בטחון הראויה למאמר ב"אייל". למעשה נקלעתי לעניין בנסיון לקבל תשובות לכמה שאלות המטרידות אותי בנושא המסה ומכניקת הקואנטים. אני יודע להציג את הקומה של הפורמליזם הקוואנטי המציג את עירוב הנייטרינים אבל אני לא יודע להציג את הקומות שמתחת (כלומר אני כבר לא זוכר כיצד מפתחים ומה המשמעות של השלבים השונים בפיתוח הפורמליזם. ההמילטוניאן, הלגרנז'יאן החופשי וכן הלאה) ולא את הקומות שמעל (מה האינטרפרטציה של מכניקת הקואנטים למושג המסה. למעשה יש לי ספק אם זו קיימת בכלל. המסה כנראה קשורה לגרביטציה ודוקא את הגרביטציה לא יודעים איך לשלב בתורות הקואנטיות (הקואנטום-אלקטרודינמיקה והקואנטום כרומודינמיקה)).
לכן עדיף לי להשאר בפורמט התגובות ואני מקוה שתהיה התענינות ואולי אשלים קצת מהחורים בהבנה אצלי.
על תנודות והמודל הסטנדרטי: 232335
מסות ותנודות של נייטרינים - חלק א 327058
ג'ון באקאל נפטר.
מסות ותנודות של נייטרינים - חלק א 327103
באחד ההספדים נאמר שגם הנס בתה (שכן זכה בפרס נובל לפיזיקה 67) נפטר במרץ 2005 בגיל 99.
מסות ותנודות של נייטרינים - חלק א 327467
על כך כבר דיווח כתבנו תגובה 285732
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 227041
בהחלט נכון. למעשה בזמנו התאוריה המתמטית (תלות באנרגיה מרחק וכו') של תנודות נייטרינים בואקום הועתקה מהתאוריה שפותחה עבור תנודות של קאונים (K+,K-,Ko). הקאונים הם מזונים, כלומר קוארק-אנטיקוארק (u ו-s בהתאמה). העובדה שההדרונים אינם שומרים על הטעם (במילים אחרות הקוארקים מתחלפים בינם לבין עצמם) היתה ידועה (אני חושב שגם אי היציבות של הנייטרון ההופך לפרוטון בהנתן הזמן היא חלק מסיפור זה).
בכל אופן התנודות של הקאונים ספקו את הבסיס המתמטי לתנודות נייטרינים. חלקיק ה-J/psi הוא מזון מן הדור השני (קוארק קסום (c) והאנטי-קוארק שלו). הסיבה לשם המוזר הוא שהוא התגלה באותו זמן (1974) ע"י Richter שקרא לו J ו-Ting שקרא לו psi. אני לא יודע על תנודות שלו, אבל היות וקוארק הקסם הוא נדיר, יש לשער שהוא בעל נטייה חזקה להפוך לקוארק נפוץ יותר. כלומר צפויות תנודות חזקות. לעומת זאת ידוע לי על מהומה אחרת הקשורה בחלקיק. היות והאנרגיה שבה נוצרים הטאו וקוארק הקסם (כל אחד בצמוד עם האנטי שלו) הן די קרובות, בין השנים 74-76 (Perl מגלה את הטאו) לא היה ברור בדיוק מי גילה מה ורבים טענו שהמזון הקסום J אינו אלא הלפטון דור שלישי (הטאו).

בהזדמנות זו אסגור עוד כמה חובות:
ראשית בשאלת תנודות הואקום של הנייטרינים (בין השמש לכדוה"א בניגוד לתנודות בחומר ליבת השמש שהן כנראה הפתרון הנכון). תנודות אלו אכן יכולות להתרחש בריק. מקור האנרגיה היא אנרגיית הנייטרינו. הנייטרינו הכבד יופיע פשוט עם פחות תנע ויותר מסה (שינוי לא משמעותי כיון שמסות הנייטרינים הן קטנות).

שנית עוררתם את תשומת לבי לחשיבות של גילוי הנייטרינו. צריך לזכור כי לפני הנייטרינו של פאולי ופרמי, הפיסיקאים היו סבורים שהם קרובים לתאוריה של הכל: העולם מורכב מפרוטונים אלקטרונים ופוטונים. הפיסיקאי מקס בורן אמר "בעוד 6 חודשים הפיסיקה התאורטית תיגמר, וכל הפיסיקאים יוכלו להתחיל לארוז". ב-‏6 חודשים אלו אמורים היו לגלות את הנייטרון ולסגור את הבסטה. נותר רק החרך הזעיר של אי-שימור אנרגיה בפרוק ביתא. ואז דרך החרך פרץ כאורח בלתי קרוי הנייטרינו. התופעה של חיפוש אחר חלקיקים הנצפים ע"י התאוריה וגילוי חלקיקים אחרים שאיש לא ציפה להם הפכה ללחם חוק של הפיזיקה מאז.

ולמהומה האחרונה של ד"ר היל וניסוי ה-LSND. לקח לי קצת זמן להבין במה המדובר. הניסוי המדובר עסק בתנודות של אנטי-נייטרינים כבדים (בטעם מיואוני) הנוצרים בעודף בתוצרים של ריאקטורים גרעיניים. הניסוי ניסה לגלות העלמות של הנייטרינים הנ"ל לטובת אנטי-נייטרינים אלקטרוניים ע"י הצבת גלאי נצנוצים נוזלי (גלאי צ'רנקוב) בשני מרחקים מן המקור. הפרסום שלהם טען כי במרחק הגדול יותר התגלה עודף של אנטי Ve. תופעה זו מתישבת יפה עם תנודות נייטרינים בואקום, אלא שהערכים המתאימים של מסות נייטרינים היו בסתירה לתוצאות של ניסויי נייטרינים אחרים שנערכו וגבולות עליונים שחושבו למסות בניסויים אחרים. כלומר ד"ר היל שהטיל ספק בתוצאות אלו היה אולי לבד מול עמיתיו, אך למעשה עמד שכם אחד עם כל פיזיקאי הנייטרינו האחרים.
התוצאות של כל הניסויים האחרים הם כנראה כן תואמות (מסות של מאית וחמש מאיות א"ו לנייטרינים). בינתיים התקבלו תוצאות מ-KAMLAND ביפן. שם ערכו ניסוי דומה אך דוקא על העלמות של אנטי-נייטרינים בטעם אלקטרוני (מריאקטור). התוצאות שלהם הם כי אכן התגלה חוסר בנייטרינים כאלה המתיישב עם הערכים המקובלים של מסות לנייטרינים.

במסגרת חיפושי החומר שלי נתקלתי באתר של john Bahcall ובו מאמר שלו המכריז על פתרון החידה ונצחון הפתרון של תנודות נייטרינים בחומר במסגרת קונסנסוס שנוצר בין כל הפרוייקטים החוקרים את הנייטרינו. המאמר הוא פופולרי ומכיל חומר מדעי בכמות שפחותה אפילו מהתגובות שלי ומומלץ לכל:
ועל כך אעיר רק: הסתיימו ההכנות לקבלת פרס נובל עבור john Bahcall. דבר שאמור לשמח את כולנו שכן הבחור כמעט משלנו (יהודי אמריקאי הנשוי לישראלית ודובר עברית מצויינת).
באמת, 227045
הגיע הזמן שיתחילו לתת פרסי נובל על מאמרי מדע פופולרי...
אשמח לקבל 227056
אבל ברצינות, כדי להסיר ספק, מה שאמרתי לא היה בו אפילו צל של כוונה של לגלוג.
האיש ראוי ביותר. למעשה למיטב ידיעתי (אכן טיפה מוגבלת) אין כרגע מישהו ראוי יותר. המודל הסטנדרטי של השמש הוא הישג מדעי מן המדרגה הראשונה ועל הסיבות לכך תוכל לקרוא בלינק שנתתי.
אני באמת ובתמים סבור שהוא יקבל אותו בשנים הקרובות.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227122
בעקבות התגובה שלך, נזכרתי שהחלקיק שחשבתי עליו הוא אכן הטאו.
בעניין באקאל, אני יכול רק להוסיף ששנים חשבתי ששמו האמצעי של באקאל הוא ''נטע'' והייתי נותן את זה ( יחד עם נגה אלון) כשמות יוניסקסים נדירים. רק בעקבות כתבה בעיתון גילית שנטע היא אישתו, אבל הם כותבים מאמרים ביחד לפעמים.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227160
נטע הוא אכן שם יוניסקסי, או ליתר דיוק (כמו רובם של אותם שמות) שם בזכר המקובל בעיקר (אבל לא רק) לבנות.
ונעבור לחידון היומי: בגן ניצן נמצאים נועה(1), נועם, עומר, עופרי, הדס, עמית, ענבר, עידו, שקד, יעל ויהל.
מיינו את הרשימה לבנים ובנות.

__
(1) אמות קריאה הוספו לנוחיות הקריאה, גם במקרים בהם ההורים מעדיפים את הכתיב החסר.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227175
אני מקווה שיעל היא בת ועידו הוא בן. מעבר לזה, הכל פתוח.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227185
לפי הכללים הנוקשים של עורך הטריוויה, אין לאשר או להכחיש תשובות חלקיות.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227186
אם לא תאשר או תכחיש תשובות חלקיות, זה עלול לקחת הרבה זמן. לפחות תגיד כמה בולים? הניחוש שלי:

נועה בת, נועם בת, עומר בן, עופרי בת, הדס בת, עמית בת, ענבר בן, עידו בן, שקד טעות מדידה (טוב, בן), יעל בת ויהל בן.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227189
או קיי.
יחד עם שני ה"בולים" של ראובן, יש לך (1)½7 תשובות נכונות.
את יעל ועידו כמובן הכנסתי כ"באנקרים", וכך גם נועה, שלאמא שלה קוראים ניצן (וגם לאבא שלה).

___
(1) ½ כי עשיתי כאן טריק מלוכלך. יש בגן עומר הבת ועומר הבן.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227374
עם קצת טריקים מלוכלכים, ''יעל'' זה לא באנקר. היה איתי בכיתה בן כזה, אבל עם ע' פתוחה ובמלעיל.

עוד דבר מרתק בגן ניצן הוא (אי-)הפיזור של האות הראשונה. אם רוצים לסדר את ילדי הגן לפי סדר אלפביתי, מתעורר קושי חישובי של ממש...
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227408
קטעים, גם לי בכיתה היה בחור בשם יָעַל ולאחותו קראו דִּין.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227410
אני גם הדוד של כרמל, ענבל, נועם ויובל. כולן בנות.
אבד הפסיק ואין מישמיש. 227415
ובמשפחה המורחבת שלי קיימים מקרים של שחר, שי, זיו, כנ''ל.
היה איזה מערכון של החמישייה 227463
עם קבוצת הורים במגרש משחקים, וכל אחד קורא לילדו בשם יותר משונה (השיא היה "רררררר"). ואז שואלים אחד ששתק איך קוראים לשלו, והוא מושך בכתפיו ואומר "מֹשֶה". כולם נראים מאוכזבים, ואז ההוא קורא "משה, בואי. הולכים הביתה" (או משהו כזה).
היה איזה מערכון של החמישייה 227799
(או משהו כזה). אחרי שהוא אומר "משה" (במלרע) אומר השואל משהו כמו "מה, באמת, חשבנו שזה בן". כשהאב הגאה(?) מאשר שאכן מדובר בבן זכר, כולם מתפעלים: "משה לבן, איזה רעיון מקורי!"
היה איזה מערכון של החמישייה 227802
אה, תודה :-) את הרמה הנוספת של תחכום באמת לא זכרתי.

תסכים לחשוף את פתרון החידה? ויש באמת ילדה שלשני הוריה קוראים ניצן?
היה איזה מערכון של החמישייה 227805
כן (לשני חלקי השאלה).
נועה, עומר, עופרי, עמית, שקד ויעל הן בנות.
נועם, עומר, הדס, ענבר, עידו ויהל הם בנים.
אגב, (ומכאן התחיל הפתיל) היה בחבורה זאת גם נטע, אבל הוא עבר לגן אחר.
היה איזה מערכון של החמישייה 227818
תודה. כנראה שהגיע הזמן לחשוף שגם מיה הוא בן.
היה איזה מערכון של החמישייה 227835
אנחנו יודעים, בעלֵך כבר גילה לנו.
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 227134
אפרופו גילוי חלקיקים חדשים: http://www.sciencedaily.com/releases/2004/06/0406180...
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 227489
האם תהיה מעונין בקצת פרשנות על הידיעה?
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 227511
כמובן. אתה חושב שאני שם את הלינקים האלה רק בשביל להרשים את החשמנית?
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 227522
החלקיק הוא מזון מן הדור השני (כלומר מכיל קוארק קסום c), כמו ה-J/psi. (מזונים בנויים מקוארק+אנטיקוארק. ה-J מ-cc והחדש cs). בכך אין הרבה חידוש. (יש חלקיקים הרבה יותר מוזרים בכוונת כמו הפנטהקוארק הבנוי מ-‏5 קוארקים, ובוזון היגס הכבד שאמור להסביר את מסת האלקטרון).
החדשות שם זה אורך החיים הבלתי צפוי. דבר זה מרמז בד"כ על מטען נשמר חדש. החלקיק היה אמור להתפרק לחלקיקים קלים יותר בדרך מהירה יותר, אלא שחוק שימור לא ידוע אוסר על הפרוק המהיר ומאפשר רק את הפרוק האיטי יותר.
אחת העובדות המרמזת לצורך ב"פיזיקה חדשה" הוא ריבוי החלקיקים האלמנטריים (24+1 נכון להיום) והמטענים הנשמרים (מסה, מטען חשמלי, טעם, צבע, ספין). ה"פיזיקה הישנה" (המודל האלקטרו-חלש ומודל הצבע) מסבירים לנו מה מקורם של המטענים ומה הקשרים ביניהם, אבל לא למה הם רבים כל כך ולמה הערכים שלהם הם מה שהם.
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 438522
הניוטרינואים שוב בכותרות:
די קשה היה לי להבין את השורה התחתונה, אבל נראה שתוצאות הLSND לא שוחזרו והמודל הסטנדרטי ניצל בנס שוב.
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 438549
ומהם, במטותא, ראשי התיבות LSND?
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 438550
וחוץ מזה הכל ברור, נכון?
לא יודע איך הסתבכתי בפתיל הזה 438551
לא, גם ''בכותרות'' בלבל אותי.
עוד משהו על ניוטרינואים 664711
תשובה חד משמעית לשאלת המסה של הניוטרינו זה די פרס נובל
עוד משהו על ניוטרינואים 664722
יפה.
די נדיר למצוא בתגובות מהאייל לפני עשור ויותר תחזיות שאכן מתגשמות. נהפוך הוא, רובן הן דוקא אות ומופת לחוסר היכולת לחזות את העתיד, ולו בטווח של שנים בודדות.
עוד משהו על ניוטרינואים 707666
לאחרונה קיבלתי אימיילים עם הכותרת: URGENT: Amendment needed to page on your website שמבשרים לי שהקישור בתגובה זו שבור. במקומו אני מתבקש לציין את הקישור הזה.
האימיילים הגיעו האימייל הגיע מגברת אחת הקשורה לאתר selectra.co.uk.
מוזר. אעדכן בהתפתחויות.
קאבוריט 216853
אני חושב שטעית לגמרי - כל דבר שיש לו אנרגיה הוא מושפע מגרביטציה, ויוצר אותה, אפילו ניוטרינואים. השיוויון בין המסה הגרביטציונית והאינרצילית היא אותה אבן יסוד של יחסות כללית שדיברתי עליה.
התחלה של ניסיון לכמת 216620
כמובן שכן.
WIMP 216542
הM זה MASSIVE עכש"י.
אתגר למתרגמים - איך בעברית (בלי לאבד את הקונוטציות)?
אולי [ח]לקיקים [נ]ושאי מסה [ו]לא [נ]צפו ?
WIMP 441480
[ח]לקיק [נ]וכח-[נ]פקד, [ה]ממזר!

(או, כמובן, חלקיק נוכח-נפקד, החננה!)
WIMP 441511
לא רע (אהבתי את הרקורסיה הGNUית), אבל אני לא רואה את עמנואל לוטם (או מי שמתרגם ספרות מדעית פופולרית) הולך על זה.
WIMP 441728
"הרקורסיה הGNUית" - הסבר, נמק ופרש.
WIMP 441734
" הוא ראשי תיבות רקורסיביים של "GNU's Not Unix" (גנו אינו יוניקס)" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A0%D7%95_%28%... (מה קורה? נגמר לך הגוגל?)
WIMP 441736
קשה לי להאמין שיש מישהו בקהל שמתעניין באיך מתרגמים שם של חלקיק אלמנטרי ולא שמע על GNU:
עוד דוגמאות:
התחלה של ניסיון לכמת 216369
איפה בדיוק הנוסחאות של היחסות הכללית נכנסות פה? על-מנת להעריך את המאסה של היקום, נראה לי שמספיק להשתמש באסטרונומיה קלאסית (קשר בין ספקטורום ועוצמה של כוכב למאסתו) ובחוקי ניוטון.
האם הנוסחאות של היחסות הכללית מכתיבות את קצב התפשטות היקום כתלות במאסתו?
אם כן, למה לא יותר סביר שההערכות (המאוד מרחיקות לכת) שיש לנו לגבי המאסה הכוללת הן שגויות?
התחלה של ניסיון לכמת 216376
לא למדתי קוסמולוגיה, כך שאני לא יודע להגיד איפה בדיוק נכנסות שם המשוואות של יחסות כללית. מה שאני כן יודע, זה שלפי תצפיות שנעשו, נראה שקצב התפשטות היקום מואץ, בעוד שלפי התאוריה של המפץ הגדול, קצב ההתפשטות אמור לרדת. אין קשר להערכות בדבר המאסה של היקום.
במקרה הפרטי של גלקסיות, בסביבה של כבידה חזקה, משוואות ניוטון לא נכונות וצריך לעבור למשוואות של יחסות כללית. למעשה אפילו המסלול של מרקורי הוא לא ''ניוטוני''.
התחלה של ניסיון לכמת 213455
באופן בסיסי, נראה לי שאם אתה מאמין שאין עוד הפתעות מעלפות בפיזיקה, אתה דווקא לא ציניקן.
התחלה של ניסיון לכמת 213528
יכול להיות. מה אני כן? (אפשרויות: חסר-דמיון, קטן-אמונה, פסימיסט, לא מפיק לקחים מההיסטוריה. יש משהו אחר? כי אני לא מזדרז להסכים עם (רובם של) אלו).
התחלה של ניסיון לכמת 213544
מה, אתה רואה את השם שלי שם בכחול וישר נכנס למגננה? התכוונתי שאינך ציניקן ביחס למדעי-הטבע, ותו-לא.
התחלה של ניסיון לכמת 213558
נו, כן, רק לזה התכוונתי. איזה תואר הולם יותר?
התחלה של ניסיון לכמת 213605
''מחזיק בהשקפה שונה משלי'' נראה לי תיאור מספיק לצורך העניין.

יש לי דברים רציניים יותר לומר על ערכי ההשכלה או הפרשנות הויגית של ההיסטוריה, אבל אני צריך לארגן אותם, ואני מתעצל.
התחלה של ניסיון לכמת 213500
כל פרויקט SETI מסתמך על שתי הנחות טכניות שבעיני הן מפוקפקות ביותר.
1. ניתן באמצעים של הפרויקט לקלוט את תשדורות הרדיו מכוכב לכת מרוחק.
2. ניתן להבדיל ביניהן ובין סתם רעש.
ההנחה הראשונה היא מאוד בעייתית. אני בספק אם באמצעים של SETI ניתן לקלוט את רשת ג' בארה"ב. לא בצעתי חישוב, אבל רק מהערכות של סדר גודל לא נראה לי אפשרי לקלוט שידורים קרקעיים. מה שאולי כן ניתן לקלוט זה את השידורים מכוכב הלכת אל לוויני תקשורת שמקיפים אותו, אם קיימים כאלו. השידורים האלו מתבצעים באלומה מאוד צרה וההסתברות שלנו לחצות אלומה כזאת בדיוק כאשר האנטנה בכיוון הנכון נראה לי קלוש למדי.
ההנחה השניה היא עוד יותר בעייתית. רוב השידורים של הלווינים אצלנו כיום הם מוצפנים, דחוסים או גם וגם ובאופן מעשי לא ניתן להבדיל ביניהם ובין רעש אקראי.
התחלה של ניסיון לכמת 213548
אתה מדבר על ציתות, בעוד ההנחה האופטימית היא שיש מי שמנסה לדבר איתנו במתכוון. אלה ודאי לא יצפינו את השדרים שלהם, והם יכוונו את השידורים למערכות שמש כמו זאת שלנו. אולי.
התחלה של ניסיון לכמת 213552
למה להם? הרי יש להם פרויקט SETI משלהם. שווה בנפשך יקום שוקק חיים, בו כולם מאזינים בסבלנות ואף אחד לא פוצה פה. יקום שלם בו מחפשים חיים תבוניים אי שם למעלה (ומוכיחים שקיום של חיים שכאלה "למטה" הוא גם לא כל כך טריוויאלי).
התחלה של ניסיון לכמת 213595
מאחר ואנחנו שולטים על הטכנולוגיה במשך פחות ממאה שנים, אתה יכול להניח שרוב האחרים מתקדמים הרבה יותר. עבור ציוילזציה מתקדמת מספיק, משדר שפועל במשך כמה מליון שנה הוא עניין טריויאלי (אל תשאל אותי איך אני יודע, אני חתום על הסכם סודיות) ולכן הם בנו כמה מיליארדים כאלה - אתה יודע, מהדגם ההוא שמשכפל את עצמו - שכל אחד מהם מכוון למערכת שמש אחרת.

למה להם? כי עפ"י ההנחה האופטימית חיים תבוניים מתעניינים בדברים כאלה. חוץ מזה הם ממשיכים לקוות שמישהו הצליח להוכיח את השערת גולדבך.
התחלה של ניסיון לכמת 213557
זאת הנחה אופטימית עד כדי גיחוך. אני מקווה שראשי פרויקט SETI לא חושבים שהספר Contact הוא נבואה.
גם אם ניקח את ההנחה הזאת כנכונה יש כאן בעיה. כמה זמן וכל כמה זמן היצורים הפוטנציאלים הנ"ל משדרים לכיוונה של כל מערכת שמש פוטנציאלית? כמה זמן וכל כמה זמן אנחנו מאזינים לכיוונה של כל מערכת שמש פוטנציאלית? מה הסיכוי שתיווצר חפיפה?
התחלה של ניסיון לכמת 213559
תמיד אפשר לקוות שמישהו אי-שם מצא דרך לאפנן פולסרים.
התחלה של ניסיון לכמת 213561
שמעתי טענה, שתרבות מתחילה בשליטה על חבל ארץ, אח"כ על יבשת, אחר כך על פלנטה, אחר כך על מערכת שמש ולבסוף על גלקסיה שלמה. לפי טענה זו, אם היו תרבויות עתיקות בגלקסיה או ביקום, היה ניתן לראות את זה ע"י מציאת כוכבים משתנים או גלקסיות משתנות, כאשר השינוי לא ניתן להסבר בתהליכים פיזיקליים. השאלה היא אם מישהו מחפש דברים כאלו.
אם מישהו יכול לאפנן פולסרים, הוא בטח יכול לאפנן התפרצויות שמש.
דרך אגב, ראית פעם את גרסת פנס האיתות ל"יוליוס קייסר" או את גרסת איתותי העשן ל"גברים מעדיפים בלונדיניות"?
התחלה של ניסיון לכמת 213670
קצת קשה לזהות שינויים אסטרונומיים שלא ניתן להסביר באופן פיזיקלי, אם את חוקי הפיזיקה אנחנו בונים כך שיתאימו לתצפיות שלנו.
(ואולי סופר-נובות הן הגרסה הגלקטית לפינוי מאחזים).
התחלה של ניסיון לכמת 213673
מעניין אם יצליחו ל''גלות'' חוקים פיזיקליים שיסבירו שידור של מספרים ראשוניים בסדר הולך וגדל.
התחלה של ניסיון לכמת 213508
ההרגשה שלי - וזה לא סתם ניחוש, אלא תחושת בטן - היא שמדובר במזל של מסכנים
והראיה היא ריבוי הדתות שגורמות להמאסת החיים עלי אדמות - במקרה הטוב, ולסיומם הקצר והאכזרי - במקרה הגרוע
התחלה של ניסיון לכמת 213550
יש לי תחושת בטן שאין הבדל בין ''תחושת בטן'' ל''סתם ניחוש'' אבל אני מנחש שאתה חושב שיש.

שאלת אורך החיים של ציויליזציה טכנולוגית היא אחד הפרמטרים בנוסחה המפורסמת, ואני דוקא פחות פסימי ממך בעניין הזה. איכשהו הקשר ציוילזציה-הרס לא נראה לי הכרחי גם אם בפלנטה שלנו הסכנה קיימת ומוחשית.
התחלה של ניסיון לכמת 213597
יש גם את עניין עוצמת השידור. כאשר משדרים גלים לא מכוונים (כאלו שמתפשטים בכל כיוון), העוצמה דועכת מהר מאוד - אם אני זוכר נכון, לפי האתר של SETI מדובר ב-‏50 שנות אור לכל היותר (עבור כל אנרגיה סבירה שניתן להשקיע בשידור כזה), וברדיוס כזה אין יותר מדי כוכבים.
שידור מכוון יכול להגיע הרבה יותר רחוק (למרות שגם הוא דועך - מעניין עד כמה רחוק הוא מגיע), אבל כאן יש את בעיית הסיכוי המזערי ששידור כזה יכוון בדיוק לכדוה"א.
בחשבון סופי, עפ"י מיטב הבנתי ל-SETI יש סיכויים קטנים מאוד מלכתחילה לזהות תרבות חוצנית.
התחלה של ניסיון לכמת 213334
ונא לא לשכוח את הסקירה של טל כהן על הספר Rare Earth: דיון 764
ההוכחה 213254
הגיוני שאלוהים קיים רק משום העובדה שחייבת להיות נקודת התחלה איפושהו, אלא שהוא אינו האלוהים של היהודים זה בטוח.
ההוכחה 213272
היי דפנה.
אישה א' שואלת את אישה ב'.הגידי נא,מישהו חולה אצלך במשפחה?עונה ב'.לא מדוע?
סתם סקרנות כי ראיתי את הרופא הצעיר והחדש יוצא מדירתכם?
משיבה ב'.העובדה שחיילים צעירים יוצאים מדירתך אינה מלמדת שפרצה מלחמה!
בשלושת המקרים יש הגיון.המדע מנסה לא תמיד בהצלחה לתת הסברים על תחילתם של החיים איפשהו בעבר הקדום.
לגבי הערתך על אלוהי היהודים אומר רק זאת.
אני תומך בו על ביטול בריתו עם עמו.
ההוכחה 213278
אתה יכול לתמוך בביטול הברית, אבל הוא קורא אותך כספר פתוח.

כדי להגביר את הפופולריות שלו הוא התחיל לעבוד לאחרונה אצל פיני גרשון. בינתיים גם אנשי יורוליג אחרים מתעניינים, אך פרטי החוזה ביניהם חסויים, ואלוהים אמר שאינו יכול לפרט.
ההוכחה 215159
מדוע חייבת להיות נקודת התחלה?
''אני אהיה אלוהים של כוווווולם'' 215276
כך הבטיח כאשר נבחר לאלוהות.

וכמו האדם עם אותה הבטחה, חפש אותו היום בנרות.
''אני אהיה אלוהים של כוווווולם'' 215288
לא תודה.
אם הוא כמו האדם עם אותה הבטחה, אם יחפשו אותו בנרות עוד עלולים למצוא אותו.
עדיף לא להעיר דובים ישנים.
קאמבק 216064
תגובה 190577
שאלה לאשד 213232
קנת ארנולד לא היה טייס? כיצד לדעתך הוא טעה בזיהוי?
גם טייסים טועים 213234
Extraordinary claims require extraordinary proofs.

וספור הכוכבים (כל השמים שלך) 213818
בואו נתאר מצב היפותטי: התגלו חייזרים, כלומר יצורים שיש להם את כל הנדרש: ריבוי תאים, מורכבות ויכולת טכנולוגית עד כדי ניהול דיון ב"אייל קורא" מקביל בפלנטה שלהם.
השאלה הרצינית היא אם לא עלול להיות באמת מצב שבו לרשויות יהיה אינטרס לעכב את הידיעה על גילויים.
לרשויות בזמנו, היה אינטרס לעכב את הגילוי שכדור הארץ סובב סביב השמש. הדבר איים על שליטה חובקת זרועות של ממסד שלם.
כוח, שליטה, זה שם המשחק. גילוי רשמי על כך ש"איננו לבדנו", לו בא, היה בהכרח ממוטט הרבה אושיות.
רק נסו לדמיין את המצב.
מודוס פוננס 213884
אילו היו חייזרים, היו מסתירים אותם מאיתנו, ואז לא היינו יודעים על קיומם.

מכיוון שאיננו יודעים על קיומם, נובע שמסתירים אותם מאיתנו, ולכן יש חייזרים.

אילו אושיות היו מתמוטטות אילו הסתבר שיש חיים מורכבים טכנולוגית בפלנטה אחרת?
מניין לרשויות? 213891
בדרך כלל הרשויות שומעות על דברים כאלה ב- CNN.
מניין לרשויות? 213905
יותר פעמים: ב-National Enquirer.
מודוס, יש בית קפה כזה 214035
אני לא טענתי שמצב כזה קורה.
רציתי רק תשובה היפותטית לשאלה מה היה קורה אם.

אנחנו חיים במין הכרה כזאת שאנחנו לבדינו, וכל הסתכלותינו על היקום, החיים וכל השאר היא מנקודת המוצא של אנחנו בני האדם בכדור הארץ כמרכז. ברור שגילוי שאנחנו לא לבד יכניס את האנושות למצב פסיכולוגי חדש (או בשפה מתקבלת יותר פה: נידרש להיערכות נוירונים חדשה כדי לשמור על יציבות הזרמים החשמליים שלנו במוח, שמשוררים, סטודנטים לפסיכולוגיה וסתם אנשים שלא למדו מדעי הטבע וניסוח לוגי יקראו לזה היציבות הנפשית, הפרטית והכללית). אני לא יודע איך זה ישנה אבל ברור לי שזה ישנה.
שבט שחי על אי בודד לא נשאר אותו דבר כשהוא גילה שיש עוד איים ועליהם שבטים נוספים.
מודוס, יש בית קפה כזה 214108
אני מסכים שזה יעשה משהו, אבל חושב שאתה מגזים בהערכת ההשפעה על הפסיכולוגיה האנושית.
מודוס, יש בית קפה כזה 214307
לא אמרתי שזה ישנה את הפסיכולוגיה האנושית, אבל יכניס את האנושות למצב פסיכולוגי חדש. כלי ההתמודדות הראשוניים יהיו ישנים, אך עם הזמן יהיה צורך לפתח כלי התמודדות חדשים, או משופרים.
מודוס, יש בית קפה כזה 214151
לא הבנתי למה אתה מתכוון בכתבך "היערכות נוירונים חדשה כדי לשמור על יציבות הזרמים החשמליים". כאילו מה, הזרמים החשמליים הם לניורונים כמו, כמו, כמו... פיגומים לבניין?

(ז"א, הנסיון הקל לשלוח עקיצה לכיוון מעורפל מה, יוצא די חלש).
מודוס, יש בית קפה כזה 214308
זאת היתה מין עקיצה, אבל לא חשוב. לא צריך לתפוס אותי מילולית.
הכוונה היתה לשנות משהו פסיכולוגי בתפיסת העולם, כדי לא ללכת לאיבוד בעולם משתנה. ברור שעולם כזה ישתנה לגמרי, גם אם לא ביום אחד.
מודוס, יש בית קפה כזה 214337
כל מה שישתנה זה ה- subject matter. המנעד הפסיכולוגי האנושי יוותר כמות שהוא, אך יצטרך להתמודד עם עובדה נוספת. so what.
אבל בראיה היסטורית מובן שמכתיבי ההיסטוריה משני דורות קדימה ויותר ימציאו מהפכה חדשה לכנות את תקופת המעבר הפסיכולוגית החשובה הזו ויכתבו עשרות ומאות תיזות על כך...
מודוס, יש בית קפה כזה 214382
זאת, באם הכתבת ההיסטוריה תישאר בשליטה מקומית.
מודוס, יש בית קפה כזה 214653
כל עוד הישויות כולן קיימות, תמיד תתאפשרנה כמה ''היסטוריות'' הנמשכות במקביל, והמשקפות כ''א פרספקטיבות פרדיגמתיות או תרבותיות שונות.
מודוס, יש בית קפה כזה 214865
אבל איך יקראו לפקולטה שתעסוק בחקר החייזרים? והאם מי שלומד יחסים בין לאומיים יצטרך קורס נוסף בעיניין?
מודוס, יש בית קפה כזה 214874
יחסים בין עולמיים.
מודוס, יש בית קפה כזה 214886
יחסים בין לאומיים יהיו קורס החובה הנוסף למי שילמד יחסים בין עולמיים, המקצוע הכי בכיר בקמפוס.

חייזרולוג, חלום כל אם פולניה משודרגת. בייחוד עם רשיון נהיגה בינכוכבי, מונפק ע''י הנציבות או ממשלת נדגורר.
מודוס, יש בית קפה כזה 214910
ואני חשבתי שכבר יש פקולטה כזאת באוניברסיטת ת''א .
מסתובבים שם אנשים שנראים כמו חייזרים ובשיעורים שלהם הם כותבים סימנים מוזרים על הלוח שנראים כמו שפה עתיקה .
מודוס, יש בית קפה כזה 214912
כן, גם בבר אילן יש פקולטה כזאת, והם אפילו שלחו אלינו נציג(1)

___
(1) אשר מדגים שמדובר ביצורים תבוניים.
מודוס, יש בית קפה כזה 430722
בירושלים, הם נחתו עם החללית שלהם על ההר, והיא משמשת אותם כקמפוס.
עב''מים בשמי ישראל 216292
כתבה חדשה שהופיעה באימאגו מדברת על עב"מים שנראו כביכול בשמי ישראל :
וכמובן מדובר על כך שטייסים ראו עצמים בלתי מזוהים .
ובכן כאשר אדם רגיל רואה עצם מעופף ואינו יכול לזהותו עדיף להתייחס בזהירות לכל מה שהוא טוען , אבל אם טייס טוען שראה עצם שלא ידע להסבירו דומה שטענה זאת יש לה משנה תוקף. טייסים אמורים לדעת להבדיל בין מטוס רגיל , כוכב הלכת ונוס , מטאורים וכו'. ואולי לא?
יא ירח יא ירח מה עשית 216454
ברגעים אלה יש ליקוי ירח.
מסה חלקיקים ופיזיקת הקוונטים - חלק ג 234438
מאמר זה לידתו במספר הערות בדיון זה שעסקו באנרגיה ומסה אפלות ובחלקיקים בעלי וחסרי מסה. בעקבות ההערות התעורר בי רצון לרענן אצלי את הידע על המשמעות והתפקיד של המסה בפיסיקת החלקיקים הקוונטית המודרנית ולשתף את המגיבים בקסם ובעומק של תורה הזאת. בחלקים א-ב תיארתי את המחקר הענף שהתרחש בעשורים האחרונים בנושא פתרון חידת הנייטרינים הסולריים (מן השמש) החסרים. בחלק ג' הבטחתי להסביר מה הקשר בין פתרון החידה לשאלת המסה של הנייטרינים. כמו קודמיו גם חלק זה הפך לסדרת תגובות.
חלק ג' יעסוק בנושאים הבאים:
א) הערות מתודיות
ב) חלקיקים וכוחות במכניקת הקוונטים
ג) מסה ומכניקת הקוונטים
חלק ד' יעסוק בנושאים הבאים:
ד) הפורמליזם של מכניקת הקוונטים
ה) סימטריות וחוקי שימור, מטענים וזרמים נשמרים.
ו) המסה בפורמליזם הקוונטי.
חלק ה' יעסוק בנושאים הבאים:
ז) שדות וחלקיקי כיול
ח) שבירת הסימטריה ומכניזם המסה של היגס .
חלק ו' יעסוק בנושאים הבאים:
ט) המודל הסטנדרטי של חלקיקים קוונטיים.
י) מסות של פרמיונים לפטונים ונייטרינים
יא) פיסיקה חדשה - מעבר למודל הסטנדרטי

א) הערות מתודיות - (אליבי מוכן מראש)
לראשונה כאשר חשבתי על כתיבת מאמר זה, חשבתי למצוא מאמר פופולרי או שניים בנושא המודל הסטנדרטי של החלקיקים (המודל הקוואנטי של פיסיקת החלקיקים) ולתמצת אותם עבור קוראי האייל. להפתעתי לא הצלחתי למצוא מאמר ברמה ששאפתי לה. המאמרים היו או ברמה של סקירה למתחילים המדגישה את הרעיונות העיקריים והמפתיעים (הדובדבנים) של התורה אך לא ממש מתארת ומסבירה אותם, או ברמה של סקירה לאנשי מקצוע המפרטת את הערכים שהתורה יחסה לגדלים שונים שמשמעות רובם נעלמת מעיני הקורא הלא מקצועי ובודאי שלא הסבירה כיצד הגיעו לערכים הנ"ל. השאיפה שלי היא להסביר את המושגים השונים שבתורה ולתת פרשנות במונחי הדיוט (layman) למושגים ולגדלים השונים שהם ביסודם אבסטרקציות מתמטיות. בנקודה זו בדיוק נמצא עקב אכילס של נסיון כזה. מכניקת הקוואנטים היא במידה רבה תורה מתמטית שכוחה ביכולתה לחשב/לחזות את התנהגות החלקיקים ולא בשלמותה הלוגית או ב"משמעויות" (פרשנויות) פיזיקאליות שאפשר ליחס לה. הצורך לתאר בצורה פופולארית תורות מתמטיות מבלי להשתמש במתמטיקה, מסתיים לעיתים קרובות בהפרחת שמות שאינם אומרים דבר לקורא ובהסברים על דרך האנלוגיה שלא בדיוק מתארים את התורה עצמה ובכלל במפח נפש. הנסיון המפורסם ביותר להסביר פיזיקה תוך מזעור המתמטיקה הם ההרצאות של פיינמן לתלמידי תואר ראשון. איני זוכר טוב את הספרים האלו (למעשה מעולם לא התעמקתי בם), אך זכור לי שהם היו ארוכים והתיאור "קלאסיקה, אבל לא בשביל כל אחד" בהחלט מתאים להם. במאמרים הבאים אנסה לתאר את המושגים והשיטות של המודל הסטנדרטי תוך מתן פרשנות מה מסתתר מאחורי המושגים השונים שנתאר. צריך תמיד לזכור שפרשנות של מושג יכולה להיות או לא להיות קונסיסטנטית עם התורה בכללותה. כלומר היא יכולה גם להיות שגויה. חלק מהפרשנויות הן ההבנה האישית שלי של מושגים וגדלים בתורה ולכן הן לא בהכרח נכונות. אני מקווה שהקורא הסקרן יפיק תועלת רבה וגם הנאה מהכרת אחת התורות המרכזיות של הפיזיקה המודרנית. אין צורך לציין שכל תיקון עובדות או תוספת יתקבלו בברכה.

ב) חלקיקים וכוחות במכניקת הקוונטים – על כוחות וכדורי סל

כוחות התיווך:
עולמה של פיזיקת הקואנטים הוא עולם של חלקיקים הפועלים אחד על השני (אינטראקציה) באמצעות אחד מ-‏4 כוחות: גרביטציה, כוח הטעם (הכוח הגרעיני החלש), הכוח האלקטרומגנטי וכוח הצבע (הכוח הגרעיני החזק). מכניקת הקוואנטים מתארת גם את הכוחות באמצעות חלקיקי תיווך. נשתמש באנלוגיה הידועה של שחקני הכדורסל: כשם ששני כדורסלנים הזורקים זה לזה כדורים, קשורים ומשפיעים איש על רעהו באמצעות הכדורים, כך החלקיקים מפעילים זע"ז כוח באמצעות החלפת יחידות אנרגיה-תנע בצורה של חלקיקי תיווך. למשל חלקיקים הטעונים חשמלית או מגנטית יכולים למשוך או לדחות זא"ז ע"י החלפת החלקיק פוטון. חלקיק זה הוא יחידה של אנרגיה חשמלית-מגנטית.
למי שתוהה מדוע מחברים את הכוח החשמלי עם הכוח המגנטי, נסביר כי היחסות הפרטית של איינשטיין הוכיחה כי הכוחות הללו הם בעצם אותו כוח כאשר מערכת הייחוס האינרציאלית (נעה במהירות קבועה) ממנה מסתכלים על פעולת הכוח, קובעת איזה חלק ממנו יתבטא ככוח מגנטי ואיזה חלק ככוח חשמלי. עוד לפני שזה היה ידוע, הכוחות היו מאוחדים במסגרת מודל פיזיקאלי-מתמטי אחוד (משוואות מקסוול). תופעה זו שבה מודל מתמטי המתאר ביחד גדלים שונים, הוא אינדיקציה לכך שהגדלים קשורים במהותם, היא מתודה מרכזית בהתפתחות המודלים הקוונטיים השונים.

חלקיקים ושדות:
מכאניקת הקוונטים אינה מתייחסת לחלקיקים כאל כדורים קטנים וקשיחים (כפי שנהוג להמחיש אותם) אלא כאל שדות אנרגיה. תכונות שדה האנרגיה מתוארות ע"י מספר גדלים קוואנטיים (אנרגיה, תנע, תנע זויתי (סיבובי), ספין) המתארים מצבים קוואנטיים שונים. במכניקת הקוואנטים השדה יכול להיות רק באחד מתוך אוסף דיסקרטי של מצבים קוונטיים מותרים. תכונה זו בא לידי ביטוי ע"י כך שהגדלים הקוואנטיים השונים יכולים לקבל רק ערכים דיסקרטיים מסויימים המיוצגים ע"י מספרים קוואנטיים המאפיינים את התכונות (הגדלים) הקוואנטיים. כיצד הפך החלקיק לשדה? כדי למקם את החלקיק או לקבוע את מצבו הקוונטי אנו חייבים לערוך ניסוי ול"מדוד" אותו. למשל כדי לקבוע אם פוטון נמצא במיקום מסוים צריך לשים שם אלמנט פוטואלקטרי ואז או שנגלה פגיעת פוטון או לא. כל הפיזיקה הקוונטית כולה אינה אלא תורת הגדלים המדידים (observables) ורק להם יש משמעות פיזיקאלית. מסיבה זו כל חלקיק מתואר ע"י פונקצית גל. זוהי פונקציה הנותנת את ההסתברות למצוא את החלקיק במצב קוונטי נתון במקום נתון. זהו השדה-חלקיק שאליו מתייחסים בחישובים הקוונטיים. אם רוצים לחשב ערך מאפיין (ערך תצפית) של גודל קוונטי כלשהו (למשל תנע) צריך לחשב את ערכו בכל מקום בשדה תוך שקלול ההסתברות של היותו שם (כאשר מדברים על מיצוע הכוונה למיצוע על כל המיקומים והמצבים הקוונטיים האפשריים. לשם פשטות נסתפק במילים "מיצוע על השדה").
אנו יודעים שלא כל החלקיקים מפעילים זע"ז כוח א"מ ואנו יודעים שכוח זה יכול להיות משיכה או דחייה. אנו מסבירים זאת ע"י כך שאנו מיחסים לחלקיק תכונה הנקראת מטען חשמלי. גודלו וסימנו של המטען החשמלי קובעים את עוצמתו וטיבו של שדה הפוטונים שהוא יוצר סביבו. מי שהניסוח הזה מבלבל אותו צריך לזכור שזהו פשוט התיאור הקוונטי של מה שקוראים בפיזיקה שדה הכוח הא"מ של חלקיק טעון. במונחים הקוונטיים שדה זה הוא חסר משמעות אלא אם כן נכנס לתוכו חלקיק אחר בעל מטען חשמלי. המיצוע של עצמת שדה הפוטונים (שהוא כמות התנע הפוטנציאלי הנמצא בשדה) על פונקצית הגל של החלקיק השני נותנת את פעולת הכוח הא"מ בין 2 החלקיקים הטעונים.

הסימטריה יוצאת לחברה
פונקצית הגל בפיזיקת הקוונטים היא יותר מפונקציה פשוטה (בשפה המתמטית סקלרית) הנותנת מספר המייצג הסתברות של מציאת החלקיק במצב קוונטי מסוים במיקום כלשהו. פונקצית הגל היא המייצג המתמטי של החלקיק במשוואות של פיזיקת הקוונטים ולכן היא צריכה לייצג בהתנהגותה את ההתנהגות של החלקיק. ביחסות הפרטית אחד המאפיינים העיקריים של אובייקט פיזיקאלי היא ההתנהגות תחת הזזה-סיבוב של מערכת הייחוס (המרת (טרנספורמציית) לורנץ). טרנספורמציית לורנץ היא דוגמה ראשונה של פעולה הנקראת טרנספורמציית סימטריה. אנו לוקחים תמונת מצב פיזיקאלי כלשהו ומשנים בו משהו (למשל מזיזים/מסובבים את מערכת הצירים) ובודקים את התמונה החדשה. האם היא זהה למצב המקורי? האם היא אפשרית מבחינה פיזיקאלית?. אם התמונה זהה למצב המקורי, נאמר שההמרה היתה המרת סימטריה של המצב הפיזיקאלי (כשם שתמונה בעלת סיממטריית שיקוף הופכת לעצמה תחת שיקוף בראי). טרנספורמצייה נוספת הנכנסת לטרנספורמציות לורנץ היא טרנספורמציית ההיפוך (inversion), בה הופכים את כל הצירים (x->-x, y->-y, z->-z).
יש 5 סוגי התנהגות תחת המרת לורנץ. ההתנהגות הפשוטה ביותר היא של סקלר. סקלר הוא גודל מספרי פשוט למשל מטען חשמלי או אנרגיה (בפיזיקה קלאסית) שאינו משתנה תחת המרת לורנץ. סוג שני הוא הווקטור שהוא גודל מספרי עם כיוון (חץ) המאופיין ע"י כמה מספרים (רכיבים). תחת המרת לורנץ (סיבוב מערכת הצירים) הרכיבים משתנים אך אורך ה"חץ" (ה"נורמל" שלו) נשאר קבוע (אינווריאנט ). ביחסות הפרטית האנרגיה-תנע מתנהגים כווקטור 4-מימדי (רכיבי) תחת המרת לורנץ. הרכיבים משתנים אבל מכפלה פנימית מסוימת נשמרת. הנורמה הזאת דומה אך לא זהה לאורך של ווקטור במרחב אאוקלידי. סוג שלישי הוא ווקטור אקסיאלי הנבדל מווקטור רגיל בהתנהגותו תחת היפוך. ווקטור רגיל תחת היפוך הופך את כיוונו. וקטור אקסיאלי הוא מעין ווקטור נטול כיוון (למשל נניח חלקיק כדורי המסתובב סביב ציר. ציר הסיבוב הוא ווקטור אקסיאלי) ולכן הוא אינווריאנט של היפוך. מתברר שיש גם גדלים סקלריים ההופכים סימן תחת היפוך והם מהווים את הסוג הרביעי – הפסוודו-סקלר. הסוג החמישי והאחרון הוא הטנזור שהוא מערך של מספרים (בד"כ מטריצה דו ממדית). המטריצה עוברת שינוי מוגדר היטב תחת המרת לורנץ. למשל תחת סיבוב המטריצה ה"חדשה" 'T זהה למכפלה של המטריצה המקורית T במטריצה מיוחדת המייצגת את הסיבוב (מטריצה יוניטרית) - U ובהיפוכה Ut= (U^(-1)): T`=UtTU. דוגמה פיזיקאלית לטנזור הוא השדה האלקטרו-מגנטי של משוואות מקסוול.
אם פונקצית הגל מייצגת חלקיק-שדה בעל תכונה פנימית כלשהי המתנהגת כווקטור (או טנזור וכו'), חלק מפונקצית הגל יהיה וקטור שייצג מתמטית התנהגות זו.

הספין – מבט ראשון
המרת ההיפוך קרובה מאוד להמרה הנקראת המרת הזוגיות (Parity) שהיא החלפה בין זוג חלקיקים. אם מעיינים בחלקיק ה"מתפרק" לשני פוטונים המועפים ממנו בכיוונים נגדיים, היפוך הצירים במקרה זה שקול להחלפה בין שני הפוטונים. בפיזיקת הקוונטים, המרת הזוגיות (P) היא בד"כ המרת היפוך. האם ההיפוך של תמונת ההתפרקות סימטרי לעצמו? נראה שכן. ואכן פיזיקאלית פונקצית הגל של פוטון אינווריאנטית תחת היפוך.
מתברר (יותר מאוחר אסביר כיצד) שלאלקטרון בערכת המנוחה שלו (כלומר מערכת הנעה יחד איתו) ישנה כמות קוונטית (כלומר דיסקרטית) של תנע זוויתי פנימי. האלקטרון מתנהג כאילו הוא כדור קטן המסתחרר סביב עצמו. היות והאלקטרון טעון חשמלית, סחרור ("ספין") זה יוצר מעין דיפול (דו-קוטב) מגנטי קטן סביב האלקטרון. אם האלקטרון נכנס לשדה מגנטי הוא יכול להתגלות כאשר ציר הספין שלו, מקביל לשדה המגנטי ואז האנרגיה שלו נמוכה יותר או אנטי מקביל. אנו מדברים על שני "סוגי" אלקטרונים: אלקטרון שמאלי - סיבוב של האלקטרון מסביב לכיוון התנע שלו בכיוון השעון (ספין 1/2-, הספין אנטי-מקביל לתנע) ואלקטרון ימני – סיבוב נגד כיוון השעון (ספין 1/2+, הספין מקביל לתנע). כמו בכל גודל קוונטי אחר, הדרך היחידה לדעת מה הספין של האלקטרון היא להכניס אותו לשדה מגנטי ולמדוד את האנרגיה. כל עוד זה לא נעשה, פונקצית הגל אינה אלא קומבינציה ליניארית של פונקצית גל שמאלית (ההסתברות להיות שמאלי. מיוצגת ע"י ווקטור דו-מימדי (1 0), ספינור) ופונקצית גל ימנית (ההסתברות להיות ימני. מיוצגת ע"י ספינור (0 1)).
מה קורה ב"היפוך" של חלקיק המתפרק ל-‏2 אלקטרונים? נניח שלחלקיק המקורי ספין 0. במקרה זה חוק שימור התנע הזוויתי יעיף אלקטרון שמאלי בכיוון אחד (נניח שמאלה) ואלקטרון ימני בכיוון ההפוך (ימינה). תחת "היפוך" הצירים נקבל תמונה חדשה של התגובה בה כל הכיוונים התהפכו (למשל התנע), אך תנועות סיבוביות (למשל ספין) נותרו בעינן (invariant). האלקטרונים מתחלפים אך כעת האלקטרון משמאל הוא כעת ימני. כלומר ניתן להבדיל בין התמונות. השאלה כעת היא האם הטבע מעדיף תמונה אחת ע"פ השנייה? האם מספר המקרים בהם נקבל תמונה אחת יהיה זהה למספר המקרים של ההיפוך? נדחה את הדיון בכך חלק ד'.

ספין על פרמיונים ובוזונים:
וולפגנג פאולי (1927) התייחס לפונקצית גל של מערכת של 2 חלקיקים זהים. כיצד מתנהגת הפונקציה תחת החלפת החלקיקים. מאחר ובד"כ אנו מצפים לסימטריה תחת החלפה כזו רצוי להניח כי פונקצית הגל אינווריאנטית להיפוך. נכניס את דרגת החופש של הספין (+/-) בצורה הבאה: פונקצית הגל של החלקיקים יכולה להיות סימטרית או אנטי-סימטרית (הופכת סימן). מאחר ומרבית ה"מדידים" תלויים בהסתברות שהיא יחסית לריבוע פונקצית הגל, הפונקציה האנטי סימטרית אינה שונה מן הסימטרית (למעט בתופעת ההתאבכות).
החלקיקים ה"יוצרים" פונקציות גל סימטריות (דוגמת הפוטונים) מאופיינים ע"י ספין שמסומן ע"י מספר קוונטי שלם ונקראים בוזונים. הבוזונים המתנהגים ע"פ מודל הנקרא סטטיסטיקת בוזה-איינשטיין (ובו חלקיקים זהים הנמצאים במצב קוונטי זהה יכולים להימצא בכל מספר באותו מיקום). כל חלקיקי התיווך הם בוזונים.
החלקיקים ה"יוצרים" פונקציות גל אנטי-סימטריות (דוגמת האלקטרונים) מאופיינים ע"י ספין שמסומן ע"י מספר קוונטי חצי-שלם ונקראים פרמיונים. הפרמיונים המתנהגים ע"פ מודל הנקרא סטטיסטיקת פרמי-דיראק. משמעות המודל הפרמיוני היא ששני פרמיונים זהים בעלי אותם מספרים קוונטיים אינם יכולים להימצא באותו מקום (זהו עקרון ה-exclusion של פאולי). זוהי הסיבה ששני אלקטרונים בעלי מטען א"מ שלילי נדחים זה מזה.
את הקשר בין ערך הספין לבין אופן התנהגות הפרמיונים והבוזונים אפשר להמחיש כך: את הפרמיונים בעלי ספין חצי שלם אפשר לתאר כוקטורים מגנטיים קטנים (דיפול). כאשר המגנטים מקבילים (S מול S ו-N מול N, ספין זהה) ה"מגנטים" נדחים זמ"ז ודרושה אנרגיה אינסופית כדי להביאם לנקודה משותפת. כאשר הם אנטי-מקבילים, הספינים נמשכים ומצב של זוג פרמיונים אנטי-מקביל הוא מצב יציב. אם מניחים כי הספין הכולל הוא תוצר של "סכום" ספינים בסיסיים בעלי ספין 1/2, אזי בפרמיונים בגלל המספר האי-זוגי של "ספינונים" אלו, הספין הנמדד בכל כיוון אינו יכול להתאפס (הוא תמיד יהיה 1/2+ או 1/2- לפחות). לעומת זאת בבוזונים, בעלי מספר זוגי של "ספינונים", רכיבי ה"ספינונים" בכיוון מרחבי כלשהו יכולים להתאפס. כלומר, זוג הבוזונים יכולים להסתדר במרחב בצורה כזו שההיטל של ספין "בוזוני" אחד על משנהו יהיה אפס ולא תיווצר דחייה מגנטית.

על תיווך וירטואלי:
אחד העקרונות הבסיסיים של מכאניקת הקוונטים, עקרון אי הודאות של הייזנברג, קובע כי יש זוגות של גדלים (למשל מיקום ותנע, זמן ואנרגיה) שאי אפשר לקבוע בו זמנית בדיוק אינסופי. כל פעילותם של חלקיקי התיווך היא תחת "שמלת" עקרון אי הודאות. חלקיקי התיווך מפרים את חוקי השימור (בפרט את שימור האנרגיה-תנע). למשל בזמן הקצר שבין הרגע בו חלקיק השדה "משאיל" אנרגיה-תנע לפוטון התיווך לבין הרגע שהפוטון מוסר אותה לחלקיק המטרה, האנרגיה "קיימת" בפוטון התיווך מבלי שתגרע מחלקיק השדה. הזמן צריך להיות מספיק קצר, כך שעקרון אי-הודאות יאפשר הפרת שימור האנרגיה בשיעור הנדרש. יתר על כן, כל מספר של פוטונים זהים בכל יכולים להופיע בכל מקום בשדה הכוח (לכן כל חלקיקי התיווך הם בוזונים). לכן, מדברים על שדות כוח המקיפים את החלקיק הטעון ולא על דינאמיקה של חלקיקי תיווך (תנועה או מיקום שלהם). הם יכולים להיות בכל מקום ב"שדה הכוח" ואינם מתממשים אלא ברגע שחלקיק המטרה (חלקיק טעון אחר הנע בשדה הכוח) "בולע" אותם (שזו דרך אחרת לומר שפועל עליו כוח). מסיבה זו בוזוני התיווך מכונים "וירטואליים". ברגע שחלקיקי התיווך חורגים מתחת לשמלת עיקרון אי-הודאות הם מתגלים כחלקיקים רגילים (לא וירטואליים). למשל הפוטונים המתווכים את הכוח הא"מ משמשים גם כחלקיקים המהווים את השדה הא"מ הנע במהירות האור של הקרינה הא"מ (מרבית סוגי הקרינה המוכרים לנו (אור, אינפרה-אדום, רדיו, רנטגן) הם קרינה א"מ (אלקטרומגנטית) ה"עשויה" מפוטונים). מסת הפוטונים היא אפס ובריק הם נעים במהירות האור בדיוק ולכן התנע (מסה x מהירות) והאנרגיה שלהם ידועים בדיוק מוחלט. בהתאם לעקרון הייזנברג, האי-ודאות במיקום ובזמן קיומו היא אינסופית. כלומר הפוטונים הוירטואליים יכולים להיות בכל מקום ולהגיע לטווח אינסופי. במילים אחרות טווח הכוח הא"מ הוא אינסופי.

הכוחות הקלאסיים:
קיים מודל מתמטי קוונטי המתאר את פעולת הכוח האלקטרומגנטי בין חלקיקים בעלי מטען חשמלי. זוהי האלקטרודינמיקה הקוונטית (QED) ועליו נרחיב בהמשך. בין התורמים העיקריים למודל: שרדינגר, פרמי, דיראק, דייסון ופיינמן.
גם הגרביטציה (החלשה בין הכוחות) היא בעלת טווח אינסופי ולכן החלקיק המתווך שלה, הגרביטון הוא בעל משקל 0. הגרביטציה היא משיכה בלבד ולכן למטען שלה, המסה , אין סימן (אין מסה שלילית). אלא שכאן מסתיימת החגיגה. הגרביטציה פועלת על כל החלקיקים. גם אלו בעלי מסה אפס. הגרביטון לא התגלה עד היום, חשוב מכך, לגרביטציה יש תורה פיזיקאלית מוצלחת מאוד משלה, היא תורת היחסות הכללית. כל תורה קוונטית לגיטימית של הגרביטציה צריכה לכלול בתוכה את היחסות הכללית (כדי לא לבלבל בהמשך נדגיש כי המודלים הקוונטיים הקיימים מותאמים ליחסות הפרטית, אך לא לכללית). עד היום אין תורה מוסכמת כזו. איינשטיין כילה את זמנו בניסיון לפתח כזו ולא הגיע לכלום. עוד על הניסיונות לפתח תורות קוונטיות הכוללות גרביטציה בהמשך (פרק י"א).

הכוחות החדשים מגיחים מגרעין האטום:
בראשית המאה העשרים הופיעו 2 כוחות חדשים וקצרי טווח הפועלים בטווחים מסד"ג של גרעין האטום. פרמי (1933) זיהה את הכוח הגרעיני החלש ששמו כיום כוח הטעם (flavour). כוח זה הוא שחקן ראשי בתופעת הרדיואקטיביות. הרדיואקטיביות היא בעצם התפרקות בתוך גרעין האטום. באמצעות הרדיואקטיביות למדנו כיצד בנוי האטום. האטום מורכב מגרעין קטן בו אחוזים בחוזקה חלקיקים מסיביים (הנוקלאונים) משני סוגים: פרוטונים (מטען חשמלי חיובי בגודל יחידה) ונויטרונים (נייטרלים, חסרי מטען חשמלי). מסביב לגרעין מצוי ענן הסתברות בו אפשר למצוא את האלקטרונים (חלקיקים נקודתיים בעלי מסה קטנה ומטען חשמלי שלילי בגודל יחידה). הכוח הא"מ מחזיק את האלקטרונים קשורים לגרעין החיובי.
כאשר נויטרון בהשפעת כוח הטעם מתפרק לפרוטון ואלקטרון, האלקטרון מופיע בצמוד לחלקיק נוסף חסר מסה ומטען חשמלי הנקרא ניטרינו (למעשה האנטי-ניטרינו). על חלקיק זה פועל כוח הטעם (החלש) בלבד (והגרביטציה). מתברר שהאלקטרון והניטרינו שלו הם מעין זוג המופיע תדיר יחד בעת פעולת כוח הטעם. האנטי חלקיק של הניטרינו הוא חלקיק ניטראלי הקרוי אנטי-ניטרינו. כל החלקיקים האלו, הפועלים באמצעות כוח הטעם, קרויים לפטונים.
ברגע שהוברר כי גרעין האטום מכיל פרוטונים ונויטרונים האחוזים זה בזה חזק מאד, למרות שהפרוטונים טעונים חיובית והגרעין היה אמור להתפרק מהר מאוד תחת הכוח הא"מ, היה ברור כי מדובר בכוח חדש המצמיד את הנוקלאונים זה לזה. זהו הכוח הגרעיני החזק או בשמו החדש כוח הצבע (color). גם כוח זה הוא קצר טווח. במרחקים העולים על גודל הגרעין כוח הצבע נעלם, ואז הכוח הא"מ הופך לכוח העיקרי.
מכאניקת הקוונטים צפתה קיום חלקיקי התיווך עבור הכוחות החדשים. ואלו אכן התגלו. עבור כוח הטעם התגלו 3 חלקיקי תיווך מסיביים (כצפוי מכך שהכוח הוא קצר טווח), חלקיקי W, -W+ בעלי המטען החשמלי וחלקיק ה-Z הניטראלי. עבור כוח הצבע התגלו 8 חלקיקי תיווך חסרי מסה בשם גלואונים ("דבקונים"). למרות שהגלואונים חסרי מסה, כוח הצבע פועל רק בטווחים קצרים (אסביר למה בהמשך). מעבר לטווח גודל גרעין האטום כוח הצבע נחלש דרסטית והכוח הא"מ הופך דומיננטי.

מבול של חלקיקים:
למרבה ההפתעה גילוי 3 החלקיקים האלמנטאריים (כפי שתואר בפרק א של המאמר, בין לבין התגלה חלקיק נוסף, הניטרינו), פרץ את הדרך לגילוי עוד ועוד חלקיקים אלמנטאריים. מספרם עומד כיום על מאות אחדות. המאמץ הראשון היה בכיוון של קטלוג וזיהוי תכונות משותפות. החלקיקים החדשים בד"כ כבדים ובעלי אורך חיים מוגבל. לאחר זמן קצר למדי הם מתפרקים לפרוטון, נויטרון או אלקטרון (ונייטרינים). זוהי הסיבה שהעולם סביבנו נראה מורכב מ-‏3 החלקיקים הללו.
כל החלקיקים דמויי מרכיבי האטום הם פרמיונים. בגלל שהאלקטרונים הם פרמיונים, אפשר לדבר על אלקטרונים הנעים במסלולים קבועים מסביב לגרעין האטום (כמו כוכבים מסביב לשמש) כאשר כל מסלול מתאים לרמת אנרגיה שונה. אני מזכיר לקוראים שזהו בעיקר תיאור לצורך המחשה. למיקום של אלקטרון אין משמעות במכאניקת הקוונטים עד אשר מודדים אותו ממש. התיאור הנכון יותר הוא של פונקצית גל אלקטרונית המקבלת ערכים גבוהים בקליפה המתאימה למסלול מסוים (כלומר יש הסתברות גבוהה שבדיקה תגלה שם אלקטרון). העובדה שבכל מסלול אטומי יש בעצם 2 אלקטרונים, הניעה את ההשערה כי לאלקטרון יש תכונה קוונטית (ומספר קוונטי המכמת אותה) הנקראת ספין (אחרת אי אפשר היה לשים 2 אלקטרונים באותו מצב קוונטי).
במפתיע התברר כי קיימים עוד 2 "דורות" של לפטונים שהם חלקיקים דמויי אלקטרון. אלו הם המיואון וחלקיק הטאו. לכל אחד מהם צמוד הניטרינו שלו. כולם חלקיקים אלמנטאריים (נקודתיים וחסרי מבנה פנימי). מאחר וחלקיקים אלו כבדים בהרבה מן האלקטרון, היה צפוי שהם יתפרקו מהר לאלקטרון, כאשר עודף המסה הופך לאנרגיה בצורה של פוטון. זה לא קורה. החלקיקים הנ"ל יותר יציבים מן הצפוי ולא מתפרקים לאלקטרון בכלל. הפיזיקאי יאמר כי הדורות השונים אינם מתערבבים (למשל כאשר נוצר מיואון הוא נוצר יחד עם האנטי-ניטרינו שלו ולא עם שום לפטון אחר). למעשה הוא יקבע שלושה מספרים לפטוניים (לכל דור יש את המספר הלפטוני שלו) וחוק שימור של כל אחד מהם בנפרד שיבטא את העובדה שהמיואון והטאו לא "מתדרדרים" לאלקטרון.
כמו כן התגלו הרבה מאוד חלקיקים דמויי הנוקלאונים - הבאריונים. הבאריונים פועלים באמצעות 2 הכוחות הגרעיניים (וגם כמובן הגרביטציה והכוח הא"מ אם יש להם מטען חשמלי). התברר שהבאריונים (דוגמת הפרוטון והנויטרון) אינם חלקיקים אלמנטאריים (הם בעלי מבנה פנימי) אלא מורכבים מחלקיקים שנקראו תחילה פרטונים ואח"כ קוורקים. התברר שהקוורקים יוצרים תת מערכת הדומה למדי במבנה לתת המערכת של הלפטונים. התברר שיש 3 דורות של קוורקים כאשר בכל דור יש 2 קוורקים. הקוורקים הם בעלי השמות החביבים up ו-down, strange ו- charm, top ו-bottom. לקוורקים יש מטענים חשמליים בגודל 1/3 או 2/3 יחידה חיוביים או שליליים. מאחר והקוורקים עצמם הם פרמיונים וקיימים באריונים המורכבים מ-‏3 קוורקים זהים (למשל uuu), מיחסים לכל קוורק מטען קוונטי נוסף: מטען הצבע. כל קוורק יכול להיות R (אדום) או G (ירוק) או B (כחול) (לאנטי קוורק יש אנטי צבע). הצבע הוא המטען של הכוח הגרעיני החזק (כוח הצבע). באריונים הם תאגידים של 3 קוורקים.
קבוצה שלישית שהתגלתה היא קבוצת המזונים. חלקיקים אלו אינם פרמיונים אלא בוזונים (כמו חלקיקי התיווך) אך הם בנויים מקוורקים כמו הבאריונים (באריונים+מזונים=האדרונים). כל מזון הוא תאגיד של קוורק עם אנטיקוורק.
אם נסכם לעצמנו את מצבת החלקיקים האלמנטאריים נכון לעכשיו, הרי שיש לנו: 6 לפטונים, 6 קוורקים, האנטי-חלקיקים שלהם, 12 בוזוני תיווך ועוד 2 חלקיקים מסופקים (הגרביטון ובוזון היגס שבו נדון במאמר ה'). סה"כ 24-26 חלקיקי יסוד. לא ממש מספר קסם, אבל השיטפון של חלקיקים אלמנטאריים לעת עתה נבלם.

זוויות חדשות על כוחות ובוזוני תיווך:
כוח הצבע באמצעות 8 הגלואונים, קושר את הקוורקים זה לזה. הכוח המצמיד את הנוקלאונים (הבנויים מקוורקים) הוא כוח שיורי של כוח הצבע בין הקוורקים, כשם שהכוחות הבין-אטומיים הם כוחות שיוריים של הכוח הא"מ בין האלקטרונים והפרוטונים.
הגלואונים שהם כמובן בוזונים מאופיינים מבחינת צבע כבעלי צבע + אנטי-צבע (אחר). למעשה יש 6 גלואונים כאלה ועוד 2 המכילים קומבינציית צבעים גדולה יותר. כאשר קוורק בצבע R פולט גלואון R + אנטי G, הקוורק הופך ל-G. תיאור זה נותן דרך נוספת ל"הבין" את חלקיקי התיווך כאופרטורים (פעולות) המשנים את מטען הכוח של החלקיק המגיב.
תיאור זה נכון גם לכוחות האחרים. למשל התגובה שהיא הבסיס לגלאי הנייטרינים השונים -n + v(e) --> p + e תתואר באמצעות אופרטור התיווך +W של כוח הטעם. כאשר הנייטרינו נכנס לתגובה עם הנויטרון (למעשה עם אחד משני קוורקי ה-d שלו) הנויטרון "פולט" בוזון W- בעל מטען חשמלי של יחידה שלילית. הבוזון "שינה" את מטען הטעם (וגם המטען החשמלי) של הנויטרון והפך אותו לפרוטון (למעשה קוורק ה-d (מטען 1/3-) הפך לקוורק u (מטען 2/3+)). הניטרינו ה"סופג" את הבוזון W- "מרוויח" מטען חשמלי שלילי ו"משנה טעמו" לאלקטרון.
מתארים תגובות אלו ע"י דיאגראמות פיינמן. את הדיאגראמה של התגובה הנידונה אפשר לראות ב-
http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/forces/fu... את "מעבר" הבוזון W בין הנויטרון לניטרינו מתארים כמעבר זרם טעון (charged current).
תגובה זו היא הדגמה יפה של הוירטואליות. הבוזון המתווך מסתו גדולה בהרבה מזו של הנויטרון ובודאי הניטרינו. כך שבזמן ה"תיווך" מתרחשת הפרה בוטה של חוקי שימור המסה והאנרגיה. התהליך מתרחש במשך זמן קצר כל כך, עד שחוק אי-הודאות מרשה להפר את שימור האנרגיה למשך זמן זה.
תגובה כמעט זהה היא התפרקות הביתא הידועה מן הרדיואקטיביות. צריך פשוט במקום ניטרינו הנכנס לתגובה לרשום אנטי-ניטרינו היוצא ממנה. (פעולה של החלפת חלקיק באנטי-חלקיק שלו נקראת בפיזיקת החלקיקים היפוך מטען, Charge Conjugation ומסומנת כטרנספורמציית C). מה שמתקבל הוא נויטרון נייח המתפרק לפרוטון + אלקטרון + אנטי-ניטרינו אלקטרוני. דיאגרמת פיינמן של התהליך אפשר לראות ב- http://encyclopedia.thefreedictionary.com/Feynman+di... או ב-http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/nuclear/b... התפרקות מותרת זו גורמת לכך שבעוד הפרוטון הוא חלקיק יציב, הנויטרון הוא רק בעל אורך חיים ארוך מאוד אך לא אינסופי.

קוורקים בשק:
הנוקלאונים (פרוטונים ונויטרונים) מכילים בתוכם 3 קוורקים. מדוע לעולם איננו רואים קוורק בודד? מדוע איננו מבחינים בשום השפעה של מטעני הצבע של ההאדרונים?
בוזוני התיווך של כוח הצבע, הגלואונים הם חסרי מסה. אם כן, מדוע כוח הצבע הוא קצר טווח? כוח הצבע שונה מן הכוחות האחרים. בעוד הכוחות הקלאסיים הם בעלי פוטנציאל של היפוך רבוע המרחק (כלומר עוצמת הכוח יחסית הפוך לריבוע המרחק, פוטנציאל קולוני), כוח הצבע פועל לפי פוטנציאל יוקווה, כלומר כוח חלש עד לטווח של גודל הנוקליאון ואח"כ כוח משיכה שעצמתו עולה באופן דרסטי עם המרחק עד לטווח של גודל הגרעין. מעבר לטווח של גודל הגרעין, הגלואון צ"ל כל כך אנרגטי שהוא יכול "להגיב" עם עצמו ועם גלואונים אחרים (בניגוד לפוטון שאינו מגיב עם פוטונים אחרים) ולהעלם לטובת זוגות חלקיקים שייווצרו מן האנרגיה.
בתוך הנוקלאון כוח הצבע חלש והקוורקים חופשיים לגמרי. כדי ל"קרוע" קוורק מן הפרוטון, צריך להרחיק אותו מעבר לטווח כוח הצבע (מחוץ לגרעין). פעולה כזו תדרוש חלקיק תיווך (כוח) אנרגטי כל כך שהוא יתפרק מיד לזוג קוורק-אנטיקוורק שייצמדו מיד לקוורקים המקוריים. כלומר הקוורקים חופשיים בתוך ההאדרונים אך לעולם לא יכולים לחרוג מהם ולהופיע עצמאית. מודל כזה של קוורקים בתוך ההאדרון שהם כמעט חופשיים בתוכו, כל עוד אינם מנסים לצאת ממנו, נקראת ע"י הפיזיקאים בשמות כמו מודל שק (bag model), כליאת צבע ו"חופש אסימפטוטי" . למעשה כל באריון בנוי מ-‏3 קוורקים (בצבעי RGB), ענן של גלואונים וירטואליים שהם מחליפים זע"ז וענן של זוגות קוורק-אנטיקוורק וירטואליים המסמנים את קצה הטווח של הגלואונים.
כוחות הצבע הם כוחות משיכה רק בקומבינציות נטולות צבע של הקוורקים ולכן כל החלקיקים הפיזיקאליים הם חסרי צבע (הבאריונים מורכבים משלישיית RGB (לבנים) והמזונים מקוורק-אנטיקוורק מאותו צבע (הקוורקים בד"כ בטעמים שונים)). קומבינציות "צבועות" היו מתפרקות מיד בגלל דחיית "צבע" חזקה מאוד.

ספין על פרמיונים ובוזונים - Revisited:
נעיף כעת מבט שני על המטענים ויתר המספרים הקוונטיים.
הספין הוא כאמור תכונה פנימית של האלקטרון. מאחר והאלקטרון הוא נקודתי (אין לו מבנה פנימי, לא כדור ולא אחר) ברור שלהמחשה של אלקטרון המסתחרר סביב עצמו, אין משמעות בפיזיקה הקוונטית. יתר על כן, גם לנויטרון יש ספין 1/2 עם השדה המגנטי המתאים והנויטרון בכלל ניטראלי מבחינה א"מ.
פאולי שהיה בידו גבול עליון על גודל האלקטרון, חישב שכדי לספק את המומנט המגנטי המדוד, "פני" האלקטרון צריכים להסתחרר במהירות אינסופית. (מה שאפשר לו ל"הרוג" את הצעת הספין של פיזיקאי אחר ולחזור עם תיאורית ספין (אמנם שלמה יותר) לאחר מספר שנים ולזכות על כך בנובל).
מה אם כן הפרשנות הנכונה של תכונת הספין? המשמעות הפיזיקאלית של הספין היא שלאלקטרון צריך ליחס מנה קוונטית של תנע זוויתי פנימי. שני הערכים האפשריים של הספין מתארים דרגת חופש מסוימת שיש לחלקיק. נדגיש כאן את ההבדל בין המטענים של החלקיקים (חשמלי, צבע, טעם) המאפיינים חלקיק ואת עצמת ואופן פעולתו באמצעות הכוחות לבין יתר המספרים הקוונטיים (ספין). אלקטרון יכול להיות בעל ספין חיובי או שלילי (וכל עוד אינו בשדה א"מ זה אפילו לא ישפיע על מצבו האנרגטי) אבל אינו יכול להיות בעל מטען חשמלי חיובי. אלקטרון חיובי הוא פוזיטרון, האנטי-חלקיק של האלקטרון (למעשה כל המטענים בעלי הסימן שלו הפוכים לאלו של האלקטרון).
לקוורקים כמו גם ללפטונים יש ספין 1/2 (חיובי או שלילי) (זהו המקור ל"ספינונים" שהזכרנו בפעם הקודמת שבקרנו את הספין). מסיבה זו לכל הבאריונים יש תנע זויתי פנימי (ספין) עם מספר ספין חצי-שלם (הבאריונים בנויים מ-‏3 קוורקים). המזונים לעומתם מתאפיינים ע"י מספר ספין שלם (המזונים בנויים מ-‏2 קוורקים) ולכן הם בוזונים.

התפרקויות וחוקי שימור:
כפי שהזכרנו החלקיקים השונים מרבים להתפרק לחלקיקים אחרים. נקרא להתפרקויות (הקרויות גם התנגשויות אינ-אלסטיות) הללו ול"התנגשויות" בשם הכולל תגובות (ריאקציות). התגובות מתבצעות באמצעות הכוחות שהזכרנו. כפי שכבר ראינו לגבי הלפטונים, את אופני התגובה של החלקיקים זע"ז אנו מבטאים באופן פורמלי ומתמטי ע"י חוקי שימור של מטענים ומספרים הקוונטיים. הסכום של המספרים הקוונטיים הנשמרים צריך להיות זהה לפני ואחרי התגובה.
למשל לאלקטרון ולניטרינו שלו נייחס מספר לפטוני אלקטרוני בגודל יחידה חיובית. הפוזיטרון והאנטי-ניטרינו האלקטרוני יקבלו מספר לפטוני אלקטרוני בגודל יחידה שלילית (וכל הלפטונים האחרים יקבלו 0). את העובדה שאפשר ל"ייצר" זוגות של אלקטרון-פוזיטרון או אלקטרון-אנטי ניטרינו אלקטרוני אך לא זוגות לפטוניים אחרים אפשר לתאר באמצעות חוק שימור מספר הלפטוני האלקטרוני.
למשל את העובדה הניסיונית שחלקיק אנרגטי עשוי להעלם וליצר במקומו זוג אלקטרון-פוזיטרון (pair production) אך לא זוג אלקטרונים, אנו מבטאים ע"י חוק שימור המטען החשמלי, הקובע כי המטען הכולל לפני הריאקציה צריך להיות זהה לסך המטענים אחרי הראקציה.
תגובה אפשרית אחרת, היא של פיון נייטרלי (מזון שהוא איגוד של קוורקי u ו-d והאנטי שלהם), חלקיק ספין 0, המחליט ספונטנית להתחסל ולהפוך לאנרגיה שתופיע כתנע של פוטון. אם מסתכלים על ההתפרקות במערכת המנוחה של הפיון, מוצרי התגובה לא יכול להיות פוטון אחד בגלל חוק שימור התנע ולא שלושה פוטונים בגלל שימור הספין אלא רק 2 פוטונים עם תנע הפוך וספין (1+) ו-(1-) בהתאמה. האנרגיה יכולה להפוך גם לזוג אלקטרון-פוזיטרון כאשר אם בכיוון אחד יפלט אלקטרון בעל ספין חיובי (ימני), בכיוון הנגדי יפלט פוזיטרון בעל ספין שלילי (שמאלי) או להיפך.

איזוספין טעים:
אחת התופעות הפיזיקאליות שגילו הפיזיקאים הייתה של 2 או 3 חלקיקים הדומים מאוד זה לזה במסתם ואשר הכוחות השונים לא מבדילים ביניהם. למשל כוח הצבע מתנהג כאילו שאינו מבדיל בין פרוטון (uud) לבין נויטרון (udd). הנויטרון מעט כבד מן הפרוטון. לו כוח הצבע (החזק), היה מבדיל ביניהם, הנויטרון היה מתפרק מיד. למעשה היינו חיים בעולם נטול נויטרונים, כשם שהבאריונים הכבדים יותר אינם נפוצים בטבע. כשם שדרוש הכוח הא"מ (באמצעות שדה מגנטי חיצוני) כדי להבדיל בין אלקטרון עם ספין חיובי לבין שלילי, כך דרוש כוח הטעם (החלש הרבה יותר) כדי להבדיל בין נויטרון לפרוטון (בין קוורק u לקוורק d) ורק באמצעות כוח זה (ע"י פרוק ביתא) יכול הנויטרון להפוך לפרוטון ומכאן זמן החיים הארוך של הנויטרון. קבוצה של 3 חלקיקים כאלו היא קבוצת הפיונים (חיובי, ניטראלי ושלילי) שנהוג לייצגה ע"י וקטורים 3-מימדיים שכל אחד מהם מיוצג ע"י מספר קוונטי 1-, 0, 1+ (איזוספין 1). אבל הקבוצה היותר בולטת הייתה זוגיית הפרוטון – נויטרון.
מנקודה זו, אנסה ללכת במקביל להתפתחות ההיסטורית כדי לתת הבנה, כיצד התפתחו המושגים החדשים שאציג כאן. מאחר והספין היה ידוע ובאותו זמן כבר ידעו שלא ניתן לתת לספין משמעות פיזיקאלית ממשית כלשהי ומדובר בתכונה "פנימית" בלתי ברורה כלשהי, הניחו שגם הדובלט (זוגייה) הקוורקי (u, d) מייצג גודל קוונטי דומה שקראו לו איזוספין (isotopic spin). מבחינת כוח הטעם, דובלט האיזוספין מייצג 2 מצבים שונים של אותו חלקיק, המיוצגים ע"י המספרים (ערכים עצמיים) 1/2+ ו-‏1/2-. בלשון הפיזיקאלית, u, d משתייכים לדובלט איזוספין 1/2. קוורק u ייוצג ע"י פונקצית גל עם (1 0) וקוורק d ייוצג ע"י (1 0). בוזוני התיווך של הטעם ישמשו כדי להעביר בין המצבים השונים. לקוורק הבא (המוזר) s, לא זוהה בן זוג והוא סומן כסינגלט של איזוספין טעם 0. רק יותר מאוחר התגלה כי בן הזוג לדובלט של u הוא תערובת של הקוורקים d, s ו-b. אלא שזוית הערוב (גודל הקובע את היחס בתערובת) של הקוורקים גדולה (לטובת ה-d ), כך שהמסות הגדולות (s, b) פחות מורגשות. על מושג מרכזי זה של עירוב נדון במאמרים הבאים.
סידור דומה אותר גם במגזר הלפטוני. האלקטרון והנייטרינו השמאליים זוהו כדובלט איזוספין טעם. ההבדל מן המגזר הקוורקי הוא בכך שלא נמצא נייטרינו ימני. האלקטרון הימני הוא סינגלט של איזוספין הטעם. מדוע לא נמצא ניטרינו ימני (או אנטי-ניטרינו שמאלי) ומדוע הניטרינו חסר (או כמעט חסר) מסה בעוד לאלקטרון יש מסה? מתברר שזו אותה השאלה. התשובה לשאלה זו הייתה אחת מקווי היסוד של המודל האלקטרו-חלש של החלקיקים.
אצל הקוורקים לכל דובלט קוורקים שמאלי, קיימים הקוורקים ימניים ה"הפוכים"(המרת הזוגיות היא סימטריה של כוח הצבע (וגם הא"מ)), אלא שהם כמו האלקטרון הימני סינגלטים של הטעם(איזוספין 0).
מתברר אם כן שכוח הטעם פועל על חלקיקים שמאליים בלבד. ואכן לא נתגלו פרוקי ביתא עם אלקטרון ימני ואנטי ניטרינו אלקטרוני שמאלי. הפיזיקאי יאמר שהזוגיות (Parity) מופרת באופן מקסימאלי באינטראקציות טעם.
אנו תארנו כאן בעיקר חלקיקים מן הדור הראשון. בדור השני והשלישי הכבדים יותר התמונה משוכפלת. המיואון והנייטרינו שלו הם דובלט "שמאלי" של טעם וכך גם הקוורק הקסום c ותערובת של (d, b, s) במגזר הקוורקי.
ננסה כעת לנסח את נושא האיזוספין בצורה מתמטית. אפשר להציג את דובלט האיזוספין הלפטוני (אלקטרון והניטרינו שלו) כחלקיק המיוצג ע"י ספינור (וקטור דו-מימדי) במרחב האיזוספין. כיוון הספינור במרחב האיזוספין יקבע את מצב החלקיק. איזוספין מעלה – ניטרינו, איזוספין מטה – אלקטרון. כפי שאמרנו, כוח הצבע אינו מבחין בין רכיבי האיזוספין. מבחינה מתמטית, נאמר שכל הנוסחאות המתמטיות המתארות את פעולת כוח הצבע צריכות להיות בלתי תלויות ב"כיוונים" במרחב האיזוספין. ובניסוח אחר, הנוסחאות של כוח הצבע צריכות להיות סימטריות תחת "סיבובים" במרחב האיזוספין. חשוב לזכור כי מרחב האיזוספין הדו-מימדי הוא קומפלקסי. כל אחד משני רכיבי הספינור הוא מספר מורכב (לא ממשי). סיבוב של איזוספין, מיוצג מתמטית ע"י הכפלת הספינור במטריצה קומפלקסית 2x2. את כל מטריצות הסיבוב ניתן לייצג ע"י קומבינציה ליניארית של 3 מטריצות בסיסיות (מטריצות פאולי) מוכפלות ב-‏3 קבועים מספריים. כל המטריצות הללו שייכות לחבורה מתמטית הקרויה SU(2) (Special Unitary group of rotations in complex 2 dimensions). הכינוי יוניטרי נובע מכך שלכל מטריצה קיימת מטריצה הפוכה (המייצגת סיבוב בכיוון ההפוך) שמכפלתן נותנת את מטריצת היחידה המייצגת פעולת "ללא שינוי". חבורה משמעה שכל קומבינציה ליניארית של מטריצות מן החבורה, אף היא שייכת לחבורה. ואכן ברור כי כל סכום או מכפלה (כלומר ביצוע סיבוב מספר פעמים) של סיבובים של האיזוספין, יתן אף הוא סיבוב של האיזוספין.
3 המטריצות הבסיסיות של חבורת הסיבוב נקראות יוצרות (generators) החבורה, ומשחקות את אותו תפקיד שמשחקים וקטורי היחידה בכיוון x, y, z במרחב הרגיל (מעין 3 צירים ראשיים שע"י סכום סיבובים סביבם אפשר לייצג כל סיבוב). מאחר וכבר אמרנו כי בוזוני התיווך מייצגים סיבוב במרחב האיזוספין (שינוי טעם), ברור כי יש קשר בין יוצרי חבורת הסיבוב לבין בוזוני התיווך. למשל, זוהי הסיבה שמספר בוזוני התיווך של הכוח החלש הוא 3. המקדמים המספריים של היוצרים מייצגים את "זוויות" הסיבוב סביב הצירים הראשיים. תכונה מרכזית של פיזיקת הקוונטים היא שמספרים אלה אינם רציפים אלא דיסקרטיים (קוונטיים). הערכים המותרים מיוצגים ע"י מספרי האיזוספין. במילים אחרות אין מספר אינסופי של מצבי טעם אלא רק 2: אלקטרון (כיוון איזוספין 1/2-) וניטרינו (כיוון איזוספין 1/2+).

ג) המסה ומכאניקת הקוונטים – שובו של שימור המסה ושברונו.

שובו של שומר המסה:
לאלה מבין הקוראים, אשר למדו יחסות פרטית, בודאי ירדה אבן קטנטנה מהלב, כאשר למדו שמסה יכולה להפוך לאנרגיה ובכך פטרו אותנו מחוק שימור המסה. אלא שהשמחה מוקדמת מדי. חלקיק חופשי יכול לקבל כל ערך של אנרגיה-תנע. אבל המסה נראית קבועה והיא אחד המאפיינים הברורים של החלקיק. אם מסת החלקיק השתנתה, זהו סימן מובהק שלפנינו חלקיק חדש. לפחות בשלב זה אפשר להגיד שחלקיקים שומרים על המסה שלהם בעוד הם יכולים למסור אנרגיה-תנע. למעשה בפיזיקה של החלקיקים, המסה מתחזית להיות גודל קוונטי הרבה יותר חשוב מהאנרגיה.
כדי למנוע בלבול, אגיד כאן, שאני הולך לפי הצעתו של איינשטיין ומבחינתי המסה אינה אלא מסת המנוחה, כלומר המסה במערכת המנוחה של חלקיק (מערכת אינרציאלית הנעה יחד איתו).

המסה היא המטען של הגרביטציה:
ההסבר הסביר והפשוט ביותר למושג המסה הוא שכשם שהמטענים החשמלי, הטעם והצבע הם המטענים של הכוחות שלהם, כך המסה היא המטען של הגרביטציה. הבעיה היא שכיון שאין בידנו מודל קוונטי של גרביטציה, המשפט הקודם אינו מוסיף לנו שום מידע חדש על המסה.
סתירה מספר 1 היא העובדה שהגרביטציה פועלת על כל החלקיקים,. גם אלה הידועים כחסרי מסה (פוטונים למשל). ניסוח אחר של משפט זה הוא שמושג המסה עבור חלקיקים הנעים במהירות האור הוא בעייתי (כדי להאיץ חלקיק בעל מסת מנוחה למהירות האור דרושה אנרגיה אינסופית).
סתירה מספר 2 היא מה שידוע כמסתורין של מסת הקוורקים. מסת הקוורקים u ,d , מוערכת כשליש מסת הפרוטון (בערך 360 MeV). המזון +rho (המכיל u ואנטי-d עם ספינים מקבילים. יש לנו כאן מזון וקטורי בעל ספין 1), מסתו 770 MeV. נוספו לנו 50 MeV, אבל זה עוד נסבל. למזון הפסבדוסקלרי +pi (המכיל את אותם קוורקים אבל עם ספינים "מזווגים" כלומר ספין 0) מסה של MeV 140! ההסבר הוא שכוח הצבע מעדיף את המצב ה"מזווג" (תנע זוויתי 0). החלקיק במצב המקביל הוא באנרגיה גבוהה יותר והדבר מתבטא במסת המנוחה. היות וכוח הצבע חזק מאוד, ההשפעה היא דרסטית. כבר רמזנו קודם, כי מסת הנוקלאון מורכבת ממסת הקוורקים שלו, מסה הנתרמת ע"י הגלואונים הוירטואליים ה"מתרוצצים" ביניהם ומסה הנתרמת ע"י זוגות קוורק-אנטיקוורק וירטואליים היכולים להיווצר בשדה הגלואונים. המסה הערומה של הקוורקים היא ככל הנראה הרבה יותר קטנה מאשר הנחנו באופן נאיבי. זוהי הצצה ראשונה מאחורי המסך של המנגנון המאפשר לחלקיקים (גם נקודתיים) אנרגיית מנוחה, תנע זוויתי פנימי ומסה משתנה.
המסקנה שצריך להסיק היא, שהמסה היא מטען מסובך יותר מאשר המטען החשמלי למשל והיא תלויה בהשפעות של כל הכוחות ולא רק הגרביטציה. אציין כבר כאן, כי להבנתי הכותרת של קטע זה היא נכונה. הבעיות שיש לנו להבין את התנהגות המסה נובעות מאי הבנתנו את התנהגותה הקוונטית של הגרביטציה ולא מההגדרה של המסה כמטען הגרביטציה.

חזרה ליסודות:
איך אפשר לישב את ההגדרה של המסה כמטען הגרביטציה, עם העובדה שכל הכוחות האחרים משפיעים עליה? איך אפשר להוציא מתופעה שכל כולה אינטראקציה בין 2 חלקיקים, גודל אשר ייצג תכונה פנימית של כל חלקיק בנפרד?
למעשה בעיות אלו הן ירושה של הפיזיקה הקלאסית. שם הכרנו את המסה כמטען של כוח הגרביטציה הניוטוני (מסה גרביטציונית), אך גם כמדד לכמות הכוח הדרושה כדי להאיץ את הגוף (מסה אינרציאלית). הכוח המאיץ בא משדה כוח בו שמים את הגוף בעל המסה. שדה הכוח מייצג אינטראקציות עם חלקיקים אחרים באמצעות כל אחד מ-‏4 הכוחות המוכרים. קלאסית, הבעיה נפתרה ע"י ההנחה כי המסה היא קבוע מספרי אחד המתאים ל-‏2 ההגדרות. הזהות בין מסה גרביטציונית למסה אינרציאלית היא אחת מעקרונות הבסיס של היחסות הכללית.
בשלב זה אנו כבר יודעים שהמסה אינה יכולה להיות קבוע מספרי פשוט ועלינו לחפש משהו מורכב יותר. מאחר וכל פיזיקת הקוונטים מבוססת על אינטראקציות בין חלקיקים, הדרך לקבל גודל מתמטי המייצג תכונה של כל חלקיק בנפרד, היא לחשב מעין ממוצע של תכונה רלבנטית על כל האינטראקציות האפשריות של החלקיק. וזהו בדיוק מה שעושים.
כאשר הוצג מודל ה-QED שהוא מודל קוונטי של הכוח הא"מ (בתיווך הפוטונים), אחד המרכיבים העיקריים של המודל, היה חישוב הגדלים המאפיינים של האלקטרון ויתר החלקיקים (מסה, מטען חשמלי, מומנט מגנטי) כסכום של תרומות מכל האינטראקציות האפשריות והרלבנטיות של החלקיק. האינטראקציות הללו יוצגו ע"י דיאגראמות פיינמן והוצגה (ע"י פיינמן) שיטה איך לכמת כל רכיב של הדיאגראמה (חלקיקים חיצוניים, "צמתות", "זרמים", מקדמי צימוד).
אם נחזור לרגע לחישוב המסה, מהן האינטראקציות הרלבנטיות? היות והמדובר במטען הגרביטציה והיות והגרביטציה היא הכוח היחיד שאין לנו מודל קוונטי שלו, ברור שמה שנעשה הוא לסכם את כל דיאגראמות פיינמן של כל הכוחות הידועים.

איך מחממים את האוקיינוס:
לגבי מה שאמרנו בסעיף הקודם, חייבים להגיד שהביטוי "Easier said than done" הוא understatement רציני ביותר. מלבד המספר הגדול של הריאקציות האפשריות לכל חלקיק (עם כל החלקיקים האחרים ובאמצעות כל בוזוני התיווך הרלבנטיים), יש עדיין מספר עוד יותר גדול של ריאקציות שעדיין לא הזכרנו. כל חלקיק אנרגטי המשתתף בתגובה יכול בכל זמן שהוא להתפרק לקבוצת חלקיקים וירטואליים, אשר בתוך זמן קצר מתחברים מחדש ו"בוראים" חזרה את החלקיק המקורי. תופעה זו מיוצגת ע"י מה שמכונה "לולאה" בדיאגראמות פיינמן ומספרן יכול להיות אינסופי. אנו רואים שבעצם מדובר כאן בחישוב של מספר אינסופי של דיאגראמות.
פיינמן אשר עסק בחישוב היחס הג'ירומגנטי של האלקטרון (קשור לספין המגנטי שלו), ייחס לכל "צומת" בדיאגראמות שלו קבוע מספרי – קבוע הצימוד שהוא בעל ערך שונה לפי סוג הכוח המיוצג בצומת. עבור כוח א"מ מדובר בקבוע פרמי או קבוע המבנה הדק (מסומן בד"כ כאלפא) שערכו בערך 1/137. ככל שהדיאגראמה מסובכת יותר, היא תכלול יותר צמתות ולולאות ולכן חזקה גבוהה יותר של מקדמי הצימוד. התקווה היא שהסכומים של הטור האינסופי של הדיאגראמות מתכנסים למספר סופי.
פיינמן ואחרים הראו איך להיפטר מהלולאות וכיצד במודל הא"מ הטורים מתכנסים. בצורה כזו חישבו את המקדם הג'ירומגנטי עד לדיוק פנטסטי. למעשה זהו הקבוע המדעי הידוע בדיוק הגדול ביותר. עד כמה שניתן לבדוק את המספר באופן ניסיוני, המדידות מאשרות את התיאוריה.
אני מקווה שהקוראים חשים ברגע זה את הפליאה, כיצד חישוב מתמטי הנראה תלוש מכל מציאות פיזיקאלית הצליח להביא לתוצאות התואמות להפליא את מה שנמדד בניסוי. זה מה שנחשב הניצחון הגדול של ה-QED ושל המודלים הקוונטיים בכלל.

צרות בצרורות:
בסעיף הקודם לא יכולתי להציג את מלוא הקשיים הניצבים בפני מי שמנסה לחשב גדלים ע"י סיכום מספר אינסופי של דיאגראמות פיינמן.
קושי אחד הניצב בפני מי שרוצה להשתמש בשיטה עבור כוח הצבע, הוא שמקדם הצימוד של הכוח אינו קטן (סד"ג של 1) ולכן הטורים אינם מתכנסים. זהו הגורם לכך שהיה קשה יותר לקבל מודל קוונטי של כוח הצבע ולמסתורין של מסות הקוורקים (עד היום הן לא חושבו קוונטית).
קושי גדול עוד יותר הוא העובדה שחישוב גדלים שונים באמצעות קבוצות של דיאגראמות נתן תוצאות אינסופיות. למשל ההסתברות של פליטה ובליעה מהירה של פוטון יצאה אינסופית, מסת האלקטרון החופשי יצאה אינסופית. כדי לחשב גדלים מדידים, חייבים לסכם את כל הדיאגראמות הרלבנטיות. האינסופיים נבעו מכך שחישבו קבוצות חלקיות שהתאימו לגדלים בלתי מדידים (למשל לא ניתן למדוד אלקטרון חפשי. התגובה של האלקטרון עם מכשור המדידה כבר יוצרת מצב קשור).
הראשון שנתקל בבעיה זו היה בתה (H. Bethe) שניסה לחשב את האנרגיות של הרמות האלקטרוניות באטום המימן (שנמדדו ע"י לאמב ונקראות על שמו Lamb shifts). כאשר ניסה לחשב בנפרד את האנרגיה העצמית של האלקטרון (אלקטרון חופשי) ואת האנרגיה של התגובה עם הפרוטון. התברר ששתיהן אינסופיות. הוא גילה שהדרך הנכונה היא לחשב רק את הפרשי האנרגיה בין המצב החופשי למצב הקשור (הפרש בין 2 אינסופים). טכניקה זו נקראת Renormalization. דרך אגב מבעיה זו, חושב קבוע המבנה הדק המשמש כקבוע פרמי כמקדם צימוד בדיאגראמות הא"מ של פיינמן.
בחישוב מסה או מטען חשמלי של אלקטרון ישנו המטען העירום (bare mass or charge) ומטען המיסוך הנובע מהאינטראקציות האפשריות בין האלקטרון לענן החלקיקים הוירטואליים המקיף אותו ויוצר את האנרגיה העצמית, קיטוב הואקום והספין המגנטי שלו. שני ה"תרומות" אינסופיות אבל בעלות סימן הפוך. כאשר הצליחו ב-‏1965 R. Feynman, J. Schwinger, T. Shin'ichiro לבצע רנורמליזציה של ה-QED, הם בעצם הראו איך לקזז בין הדיאגראמות של המטען העירום לבין אלו של ה"מיסוך" ולקבל רק את ההפרש הסופי שהוא מסת האלקטרון למשל. במילים אחרות הם הראו שה-QED רנורמליזאבילית. אחד מן הקווים המנחים של אלה שפיתחו את המודל הסטנדרטי היה שהמודלים הקוונטיים צריכים להיות רנורמליזאביליים. רק מודלים כאלה יכולים להיות בעלי משמעות פיזיקאלית.

שימור המסה נכנע סופית:
מסקנה חשובה ממה שתואר עד כה היא כי ערך המסה תלוי במרחק מן האלקטרון בו הוא מחושב. ככל שנצליח לחדור לענן הווירטואלי ולהתקרב אל האלקטרון העירום (או במילים אחרות ככל שבידנו חלקיק מדידה (probe) אנרגטי יותר) נתייצב ביחס שונה בין האלקטרון לבין הענן שלו ותוצאת הקיזוז יהיו שונות. מסת האלקטרון היא אם כן תלויה באנרגיה של התגובה המודדת אותה. כדי להגיע עד "לב" האלקטרון (במילים אחרות להפריד בינו לבין הענן הווירטואלי שלו) דרושה אנרגיה אינסופית. לכן המסה העירומה ומסת המיסוך אינם גדלים מדידים ויכולים להיות אינסופיים. רק ההפרש ביניהן הוא גודל מדיד ולכן חייב להיות סופי. המסה שעליה מדברים בד"כ היא המסה באנרגיות נמוכות.
המסה אם כן אינה קבוע מספרי פשוט. היא גודל ניתן לחישוב ותלוית אנרגיות. לכן המסה אינה חייבת להישמר אפילו כאשר החלקיק אינו משתנה. כמו האנרגיה היא אינה אלא תכונה של השדה-חלקיק ולא בהכרח ובכל תנאי גודל שיכול להבחין בין חלקיקים שונים.
נציין כאן נקודה חשובה ביותר. המסות אינן יותר קבועים מספריים שאנו מכניסים למודלים באופן שרירותי. במודלים הקוונטיים אנו יודעים שהאינטראקציות השונות תורמות למסה ויודעים (לפחות בעקרון) לחשב את התרומות השונות. זו היא קפיצת מדרגה בהבנת מושג המסה, ולא סידור מחדש של מה שכבר ידענו במילא. עם זאת, לפני שאנו מרימים את זיקוקי הניצחון השלם לאוויר, חשוב לזכור הקבועים השרירותיים לא נעלמו אלא רק הוחלפו. במקום מסות הפרמיונים כקבועים שרירותיים של המודל יש לנו כעת את מקדמי הצימוד של הכוחות השונים.

כוחות כל העולם התאחדו:
אם שמעתם במקום כלשהו כי באנרגיות גבוהות, כל הפרמיונים עשויים להיות בעלי מסה זהה או חסרי מסה, זהו ההסבר! זוהי אחת התקוות של תורות איחוד למיניהן. המחשבה היא כי באנרגיות גבוהות התמונה פשוטה יותר. כל החלקיקים הם בעצם חלקיק אחד (או מצבים קוונטיים שונים של שדה מאוחד אחד) או חלקיקים ספורים וכל הכוחות אינם אלא פנים שונות של אותו כוח. רק העובדה שאנו חיים באנרגיות כל כך נמוכות, יוצרת את המגוון הגדול של חלקיקים וכוחות או בעצם את ההבדלים ביניהם.
WTF 234455
מקום ראשון בתחרות המאמר המתחפש לתגובה באייל. זה חוקי בכלל?
WTF 234465
לאט לכם. שוקי החל בפתיל בנושא זה בתגובה 217397. בשלב מסוים בפתיל עלתה האפשרות ששוקי יכתוב על כך מאמר מסודר וישלח למערכת, אבל שוקי הסביר מדוע הוא לא מעוניין בכך. בכל זאת היה עניין בנושא אצל כמה קוראים, ושוקי הבטיח חלק שלישי. לפיכך, נראה לי לגיטימי, אבל רק בנסיבות מיוחדות אלו.
WTF 234474
אך משום שתגובה 234464, זה נראה לי הוגן אם כותב מאמרים אחר באייל, יתנדב לארח את תגובתו/מאמרו של שוקי (למשל דיון 1180 שלך נראה כמו מקום מתאים, מתנדב?). copy-paste לשם, מחיקה פה וכולם מאושרים.
(זו רק הצעה של קורא אירציונלי, כמובן)
WTF 234507
אולי באמת נסחפתי רחוק מדי. ראה תגובה 234505
WTF 234511
אתה בהחלט נסחפת. אין מה לדבר על למחוק את ההודעה-מאמר, שהשקעת בה מאמץ ועניין, גם אם אתה לא בטוח שהכל נכון. ויש קבוצה של מתעניינים. אם אלי ממשיך לכעוס (ואני בספק, אחרי ההסבר של ירדן) - כדאי לעשות כעצת אביב בתגובה 234474.
WTF 234603
אשמח לעשות כעצתו. רק שהפעם אחכה להזמנה, כי איני רוצה להתנחל פעם נוספת בחצר האחורית של מישהו.
בפעם הראשונה, זו היתה טעות אני מקווה ''נסבלת''. בפעם שנייה זה יכול להגמר בכך שאאלץ לבנות סביבי גדר.
WTF 234605
אני חושב שאלי כבר הבין ומקבל, ועובדה שכמה תגובות בעקבות ההודעה עברו, בינתיים, בלי התנגדות נוספת מצידו.
עצה למר שוקי שמאל 234464
הכתבה הזאת עוסקת בעב"מים , והמאמר שלך אם כי מעניין כשלעצמו אין לו שום רלבנטיות ולו הרחוקה והדחוקה ביותר לנושא זה.
אין לי התנגדות לתגובות קצרות יחסית שיסטו ואפילו במאוד מהנושא אבל אתה כבר הגזמת ממש .
עצתי לך : שלח את המאמר הזה לעורכי האייל שיחליטו אם לפרסם אותו באתרם או לא. אתה מתבקש לא לפרסם יותר מאמרים מסוג זה כתגובות למאמרים שלי שאין להם כל קשר אליהם .
לעורכים : ככותב המאמר הזה אני מבקש ממכם למחוק כל תגובה למאמר זה שתופיע בהמשך .
סליחה 234505
אין לי אלא לבקש את סליחתך.
כל העסק התחיל מתגובות רגילות שעסקו בנושא של מסה אפלה וכיוב', מה שגרם לי לנסות להזכר מה המשמעות של מושג המסה בבפיזיקה המודרנית ותפח לסדרת מאמרים של ממש.
מכל מיני סיבות, אני לא מעוניין לפרסם בצורה של מאמר ''רשמי''. סיבה אחת היא שאני לא בטוח באמינות של כל מה שאני כותב. פשוט אין לי את האפשרות לבדוק את הכל ואני מסתמך לפעמים על זכרוני בלבד. שנית חוששני שקבוצת המתעניינים לא גדולה מספיק.
אשמח להעביר את המשך ה''כתבות'' והדיון לכל מקום שהעורכים יראו לנכון. במידה ואין אפשרות כזו, לא אעלב גם אם כל התגובות ימחקו.
ושוב אין לי אלא להתנצל אם נגרמה אי נעימות כלשהי בגלל ההסחפות שלי לתוך העולם המופלא של פיזיקת החלקיקים.
הוא לא סתם שוקי שמאל, 234527
הוא ממש שוּכּיראלי!
:)
הערה חצי פילוסופית 234490
אתה מסביר שאינטרקציות מסויימות מתרחשות באמצעות חלקיקים כבדים (יותר אפילו מן החלקיקים המעורבים באינטרקציה). חלקיקים כאלה יכולים להווצר יש-מאין ולהעלם (אַין מיש) רק בזכות עקרון אי-הוודאות, שלפיו אנחנו לא יכולים *למדוד* אותם לפני שהם נעלמים. קצת מוזר שעקרון אי-הוודאות מרשה לנו *לדעת שהם שם*, אבל לא מרשה בשום אופן השגת ראיות קבילות לקיומם.
ושאלה 234491
תוכל לפרט קצת בנושא החיסור של אינסוף מאינסוף ברה-נורמליזציה? מדובר בשני טורים לא מתכנסים, וכל אחד‏1 יודע שאם משחקים בסדר האברים שמחברים ומחסרים, אפשר לקבל כל מיני תוצאות. האם יש משמעות פיזיקלית לסדר שבו צריך לסכם את הדיאגרמות כדי לקבל את התשובה הנכונה?

1 (תשאלו את סמילי)
רנורמליזציה 234566
את ההסברים הכי מוצלחים (בשבילי) של המושג הזה מצאתי כאן:

זה קצת יותר מורכב מחיסור שני טורים.
רנורמליזציה 234596
זה לא רע:
אם יהיה לי קצת זמן, אכתוב את דעתי בהמשך.
ושאלה 234613
אני מסכים שיש בעיה רצינית עם הטורים הללו. בדרך כלל נותנים תירוצים מהטיפוס הזה:

בואו נניח שהתאוריה מפסיקה לעבוד במרחקים קצרים, עכשיו כל תיקון נעשה סופי . הטור עכשיו מורכב מאיברים סופיים, יאללה לסכם. גם זה (כמובן) לא עובד, כי הטור לא מתכנס. התרגיל הבא זה להניח שמותר לשנות את המקדמים במשוואות ( בדרך כלל יש מעט – לא יותר מ 2 אם 3) כך שהתיקונים נהיים קטנים. המחיר הוא, שהמקדמים עצמם מורכבים מחלק סופי, וחלק גדול שנועד לבטל את החלק הגדול מהטור. השרלטנות מסתיימת כאשר גם קובעים את ההתנהגות המדויקת של המקדמים על ידי השוואה לכמה תוצאות חיצוניות שנמדדו.

אני רוצה להציג גישה קצת שונה, זו של (החוקר המבריק [לא בדקתי אם הוא יהודי], בעל פרס נובל) קנת ווילסון:

נסתכל על המשוואות כמכלול ( ללא תורת הפרעות). נניח באמת שהתאוריה מפסיקה לעבוד במרחק קצר a. נשווה בינה לבין תאוריה אחרת (עם אותם משוואות), שמפסיקה לעבוד במרחק b שהוא די קרוב ל a. נשאל, איך ה*מקדמים* צריכים להשתנות כדי ששתי התאוריות יתנו את אותם תוצאות, עבור גדלים "פיסיקליים". מכיוון ש aוb הם קרובים, אפשר לעשות תורת הפרעות רק על *ההבדל* בין שתי התאוריות. אין כאן בעיות של אינסופים, ומקבלים חוקי התנהגות של מקדמים של תאוריות, כאשר האורך המינימלי של התאוריה משתנה. חוקי ההתנהגות הם בעצם סמי-חבורה, ולכל התרגיל קוראים "חבורת הרנורמליזציה". כנראה שאפשר להראות (אני לא יודע איך) שזה אותו דבר כמו חיסורי האינסופים בפסקה הראשונה.
ושאלה 234643
אני מקווה שאוכל להתייחס ביתר הרחבה לשאלות במקום או בזמן אחר. בינתיים:
לגבי מה שקורה תחת חסותו של עקרון האי-ודאות (בעולם הלא-מדידים): אל תשכח שחלקיקי התיווך מופיעים גם באופן חופשי ולכן תאור התנהגותם כחלקיקים וירטואליים אינו ספקולטיבי לחלוטין.
לגבי חבורת הרנורמליזציה: אלון צודק בהחלט. העסק מסובך במיוחד. (הבעיה היא לא רק טורים מתבדרים, האיברים עצמם הם אינסוף). אבל אחת המטרות של האפרט המתמטי שתיאר ראובן (הגדרת הגדלים הפיסיקליים ע"י גדלים חסרי-מימד, טרנספורמציות ה-re-scaling וחבורת הרנורמליזציה) היא להביא את הטורים למצב של קיזוז order by order. כלומר כל סדר בטור ההפרעות (הדיאגרמות) מקזז את הסדר המקביל לו בטור השני. ולכן אני חושב שהבעיה שהעלית אינה עולה.
שאלה 457536
מאחר ומחשבה אנושית היא חלק מעולם ה'יש' האונטולוגי האם אפשר לראותה כ'אנרגית מחשבה' בעלת מסה השואפת לאפס ויכולת תנע הנעה בין אפס לאין סוף (עד וכולל)?
שאלה 457576
אפשרי בהחלט.

אבל במקרים רבים נוח יותר לראות את המחשבה האנושית כחמיצת סלק.
שאלה 457582
חמיצת סלק עם איזו מסה?
שאלה 457583
חסה, לא מסה. איזו באסה!
שאלה 457586
אהמ. זה יכול להסביר את העובדה שמעולם לא ראיתי מסה על חמיצות סלק.
טוב, שיהיה.
מרפא בשליחות החייזרים 260170
האם יתכן שאנשים רגילים כמוני וכמוכם שאין להם השכלה רפואית ישמשו כמרפאים בשליחות חוצנים מגלקסיות אחרות ויקומים אחרים ? האם יתכן שבישראל כיום נמצאים עשרות אנשים כאלה שמפעילים מרפאות מבתיהם שבהם הרופאים הם חייזרים ?

דיון בשאלות מרתקות אלה יוקרן מחר ה-‏9 בנובמבר בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 "רשת בבוקר " בין 8 ל-‏9.

אל תחמיצו.

עוד על נושא זה ראו :
עב''מים בארץ הקודש 329657
כמו מרבית העולם גם ישראל לא נמלטה מתופעת העב"מים , וגם כאן ניתן למצוא מזה שנים אנשים שמקדישים את כל מרצם וזמנם לאפשרות שאת כדור הארץ מבקרים חייזרים והם מעלים את האפשרות שלאלה יש עניין מיוחד במדינת ישראל.
ראו :
עב"מים בארץ הקודש
מונוליט על קליסטו 329658
רבים מאיתנו ראו את הסרט המפורסם של ארתור סי קלארק וסטנלי קובריק "2001 אודיסאה בחלל " ( 1968) שעוסק בין השאר בגילוי מונוליט חייזרי על הירח ועל אחד הירחים של צדק ( אם כי בגרסה הספרותית של קלארק של הסיפור המונוליט מתגלה על ירח של שבתאי דווקא ) והמונוליט מתגלה כסוג של "שער אל הכוכבים " ( STAR GATE ) הראשון מסוגו במדיה הויזואלית . .
אך האם ייתכן מונולית חייזרי כזה במציאות ועוד על ירח של צדק כפי שמוצג בסרט של קובריק ?
חיים מזר חוקר העב"מים והחייזרים חושב שכן .

ראו :
מנתח של חייזרים
חייזרים בערוץ 2 361626
מחר ה17.1.2006 במסגרת תוכנית הבוקר המצויינת של ערוץ 2 "רשת על הבוקר " בהנחייתה של עינב גלילי החביבה , בין השעות 8-9 בבוקר יוקרן דיון שידון בשאלה החמורה : למה נראה שהחייזרים בעב"מים מבקרים את ישראל הרבה פחות בשנים האחרונות בהשוואה לשנות ה-‏90 ? האם גם הם נבהלו מאירועי האינטיפאדה כמו התיירים הארציים יותר או שמה יש סיבות אחרות ?

אל תחמיצו.
חייזרים בערוץ 2 361632
איזה שאלה אווילית. החייזרים לא מבקרים כאן היום כי הם ויתרו על כל הטיולים הארוכים האלה מאז האינטרנט.
חייזרים בערוץ 2 362345
מעניין, שבתור מי שחוקר את התחום, איני רואה כל ירידה במספר הדיווחים על עבמי"ם לא בארץ ולא בעולם.

מעניין את מי עינב גלילי הזמינה לראיון - את פת אל או את צבי ינאי? מדוע לא זומן גם מישהו שחוקר את התחום?
חייזרים בערוץ 2 434491
אולי משום שיש להם שמות כמו MJ12 ואין להם כתובת דואר אלקטרוני.
מדוע כל העבמי"ם דומים לנו? 434021
בואו ונניח שיש חיים ביקום מעבר לכדור הארץ. מדוע עלינו להניח ולו לרגע, שהחיים שם דומים לשלנו? זאת ועוד, מדוע עלינו להניח שיש שם יצורים הדומים לבני אדם? הרי גם על כדור הארץ אין כמעט מין, הדומה לאדם! בודאי הדבר נכון לגבי עידנים קודמים שעברו זה מכבר. להבנתי, גם אם נגיע לכוכב שיש בו חיים, אלה יהיו שונים לגמרי מאלה שאנו רגילים לראות פה על פני כדור הארץ.
מדוע כל העבמי"ם דומים לנו? 434108
לא חייבים להניח, אבל זה מה שאנחנו מכירים ויודעים לזהות. אולי החייזרים הם יצורים שחיים ביותר מארבעה ממדים וההיטל שלהם על המרחב שאנחנו מכירים נראה לנו כמו עכברים. אולי. אבל את זה לא ממש נזהה.

אגב, שים לב שאכן, אין בכדור הארץ כמעט אף מין שדומה לאדם - ואין אף מין שמתחיל אפילו להתקרב לרמת ההתקדמות הטכנולוגית של האדם, מה שיכול לסייע להשערה שכדי להגיע לרמה טכנולוגית מתקדמת צריך לפחות חלק מהמאפיינים של האדם. מכיוון שחייזרים יגיעו אלינו רק אם יש להם טכנולוגיה מתקדמת...
מדוע כל העבמי"ם דומים לנו? 434362
היי ההיטל של ידיי על מרחב שמימדו קטן באחד מזה שאני חי בו, נראה (לפעמים) כמו כלב!
חוקרי החוצנים 511760
כנס של עמותת חקר העב"מים העצמים הבלתי מזוהים וחיים חוץ ארציים המופיעים בשמי העולם וכל הקשור בהם עורר אותי למחשבה בשאלה המעסיקה רבות גם את חוקרי העב"מים עצמם :האם יש מזימת הסתרה של מידע חשוב ואף חיוני בנושא מצד ממשלות שונות בעולם מפני הציבור הרחב ? ואולי חוקרי העב"מים עצמם הם חלק מהקונספירציה מבלי ידיעתם ?
ראו
חוקרי החוצנים

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים