 |
נגה עבר על פני השמש | 1968 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
כותרת הידיעה במעריב: "היום, אחרי 122 שנה, השמש תיצמד לוונוס ומפלס האהבה האוניברסלי יעלה" (חדשות או תחזית?). ולידיעתכם, "ניתן יהיה לצפות באירוע גם באתר האסטרולוגיה הישראלי: http://www.astronomy.org.il". |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"ליקוי חמה: הקשר בין אסטרונומיה לרוחניות" ""השינוי בגרמי השמיים תלוי בהתנהגותם הרוחנית והמוסרית של בני עמינו וגם בדברי חז"ל ניכר כי ליקוי מאורות מסמל פורענות. בעוד שליקוי לבנה הוא "איתות אזהרה" לעם ישראל, ליקוי החמה הוא סימן רע לאומות העולם האחרות". הרב הראשי לישראל קורא לעם ישראל "לשפר את דרכיו, את המוסר, הכבוד והעזרה ההדדית"" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור העובדה שאפשר לחשב מראש מתי יהיה ליקוי חמה או ליקוי לבנה, זה אומר שניתן לחשב מראש מתי עם ישראל יזדקק ל"איתות אזהרה" ומתי אומות העולם יזדקקו לו? זה נותן משמעות חדשה ל"הכל צפוי והרשות נתונה".... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איתות אזהרה אף פעם לא מזיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה ל ד.ס. שהפנה את תשומת ליבי לאתר המדהים הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אומר, בעיקר, שעם ישראל יודע מתי עליו לחטוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעבר מתרחש כל 243 שנה אבל הפעם הבאה תהיה ב-2012? גאונית גדולה במתמטיקה אף פעם לא הייתי, אבל משהו לא בסדר בחישוב הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. קבלו ביטול. קראתי את המשפט כמו שצריך הפעם. ארבע פעמים ב-243 שנה. (דווקא בהבנת הנקרא תמיד הייתי בסדר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי לאורך כל היום באוניברסיטת ת"א, מלבד תצפיות בעזרת טלסקופים ממוגני קרינה ותערוכה שהציגה את תחומי המחקר האסטרונומי שמתבצע באוניברסיטה היו גם מספר הרצאות בתחומים קרובים. הוזכר שם, בין השאר, לה ז'נטיל ומסעו הכושל להודו כדי לצפות במעברים של נוגה בשנים 1761 ו1769. תגובה 210549 בסה"כ היה נחמד ומעניין, אפילו שחלק גדול מהדברים היו ידועים לי. מאחר והמעבר הבא יקרה ברובו בשעות הלילה של ישראל, סביר שזאת היתה הפעם הראשונה והאחרונה שאני רואה את הארוע הזה ולמרות שאין לו ממש חשיבות מדעית, זה נותן הרגשה טובה להיות עד לארוע כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצוייד בשני צילומי חזה ישנים, הלכתי לכתה של הבת שלי וסיפרתי לבנות מה קורה בשמים, מתי זה קורה, ולמה. שיחקנו ב"סדרי גודל" (מי מכיר משהו בערך בגודל מטר? "ילדה בכתה ג"'. עשרה מטר? "אוטובוס", עד שהגענו למרחק של כדור הארץ מהשמש1). בהפסקה גיננתי תור ארוך של ילדים מכל הכיתות שרצו לצפות בליקוי, ומצאתי את עצמי חוזר על ההסבר עוד אי-אילו פעמים. במערכת שלהם אין שעור אסטרונומיה שבועי. 1 מישהו מכיר משהו בערך בגודל עשרה מליון קילומטר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 שאלה טובה. יש כמה ענקים אדומים בגודל כזה, אבל בד"כ הם יותר גדולים, סדר גודל של מאות מליוני ק"מ. יש לאורנוס ירחים במרחק של 10-25 מליון ק"מ ממנו. זה המרחק שאור עושה בערך בחצי דקה בריק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד. חבל שאתה לא מורה בכיתה של הבת שלי. הפעם קצת פישלנו בהשקעה, אבל לפני כמה שנים היה ליקוי חמה חלקי, ובניתי מקופסת נעליים עם חור קאמרה אובסקורה ששימשה אותנו יפה. במקרה הייתי גם אני אתמול באונ-ת''א אבל היה תור נורא ארוך לפני הטלסקופים והחלתי לוותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור אחד שאוהב לדחות דברים לרגע האחרון, החלטתי לחכות ולצפות בליקוי של 2012. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שה2012 זה קורה בלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט! למה אני לא לומד שכשדוחים דברים לרגע האחרון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1955 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לראות את זה גם בלילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אם אתה קודח חור עמוק מספיק ( או גר ביבשת אחרת ששם יום):) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה כבר עולה לקפוץ לניו זילנד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2,000 דולר בערך. אבל אפשר גם להשיג בפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך החור שקדחת מקודם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליקוי חמה חלקי התחיל לפני דקות מספר. השיא אמור להיות קצת לפני אחת בצהריים. אל תחמיצו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בסידה - תורכיה, היה מדהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך שובך! תוכל לפרסם כמה תצלומים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפרסם איפה? אין לי אתר. בכל מקרה, אני בטוח שלנאס"א יש תמונות הרבה יותר מוצלחות משלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה איפה? כתוספת למאמר שאתה כותב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר על מה? (פתוח להצעות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע: פולחנים פאגניים בעת ליקוי חמה מלא, עדות ראיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נתקלתי. אני מניח שפגאנים למיניהם הלכו להרים ולא לרצועת החוף שהיתה עמוסה בחובבי אסטרונומיה מצויידים בטלסקופים, מצלמות עם עדשות זום אימתניות וחצובות תואמות, צוותים של נאס"א ושלושה! אוטובוסים של החוג האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א. כל זה בלי להזכיר מאסות של גרמנים לבנבנים-ורדרדים שלא הבינו למה מפריעים להם באמצע תהליך הקרצינוגניות שהם כל כך אוהבים. הדבר הכי קרוב לרוחניות, היה גיטריסט מקומי שניגן מוזיקת מעליות וניסה למכור דיסקים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה, כתוב מאמר קצר, ואז ישאר מקום לתמונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הליקוי. מישהו צריך להסביר לי מה כל-כך מדהים בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדהים אותך שלשמש ולירח יש כמעט אותו זוית מרחבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהסבירו בפיזיקה - לזווית אין יחידות. אולי לזווית גם אין מין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל אולי זה מפני שבצעירותי הירח היה הרבה יותר גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעגבניות היה טעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיי שהיה. ביחוד צר לי על טעמו של התות (מה שמעלה את המחשבה המחרידה מה עלול לקרות לטעם השניצלים אם יהנדסו את התרנגולות. עכשיו כשאני חושב על זה אני אומר: שיסבלו ודי. גם אני לא מלקק דבש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי יותר פשוט להנדס אנשים שייהנו מעגבניות תפלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק שהרסו את ריח האדום, אתה רוצה שיסרסו גם את רוח האדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, השתגעת ללקק דבש? לדבש של היום ודאי שאין טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תת מחלקה בארגון למען רצף אורבני: "זה לטובתכם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מדהים כמו כל תופעת טבע נדירה או יחודית שאתה לא רואה בכל יום. זה משהו שלא רואים בכל יום ובכל מקום ועצם החוויה היא מדהימה. המצב הזה, שבאמצע היום נהיה חושך, מופיעים כוכבים (בלט לטובה, נוגה), הציפורים משתתקות ו360 מעלות מסביבך - על כל הקף האופק יש דמדומים מוזרים, זו חוויה שמעולם לא חוויתי לפני כן וכנראה שלעולם לא אחווה שוב. ואז כמובן יש גם את ההילה של השמש, עוד משהו שלא רואים בכל יום (אם כי זה לא כל כך מרשים כמו בתמונות של נאס"א) ואת הרגע שהשמש מציצה מעבר לירח ולכמה שניות עוד אפשר להסתכל בלי מסנן ולראות את הטבעת של ההילה עם היהלום של השמש שמציצה לרגע ואז האור כבר נהיה חזק מדי וצריך לחזור למסנן. בכל מקרה, אני חושש שלא תמונות ולא הסברים מילוליים יצליחו להעביר את עוצמת החוויה הזאת, כמו שהתמונה הזאת לא מצליחה להעביר את המיוחדות של המקום הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה העברית פורסם תצלום שנלקח ברמת הגולן. נראה לי שישמחו לקבל צילום של הדבר האמיתי (בהנחה שאין לך רצון עז לשמר את זכויות היוצרים עליו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כיף. אולי בפעם הבאה... בכל אופן, למדתי הפעם שבמקום להשתמש בפילם צילום ישן, אפשר לשבור CD ולהשתמש בפילם שנמצא בתוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם דרך אזור כהה בצילום רנטגן. (יש רגעים בחיים שאני נהנה לחשוב שאם אלכס ליבק היה בסביבה עכשיו אז הוא היה מצלם אותי למדור שלו במוסף ''הארץ''. אחד מהם היה בזמן הליקוי, לפחות אם הוא היה יכול לתפוס זווית שבה רואים שאני ואשתי מסתכלים לכיוון השמש דרך תמונת שלד של זוג כפות רגליים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה רק טריק שיווקי של יצרני פילטרים מיוחדים לצפיה בשמש, אבל באופן חד משמעי לא מומלץ לצפות בשמש דרך פילם שרוף, CD, צילום רנטגן, זכוכית מפוייחת, נייר אלומיניום וכיו"ב. פילטר שמיועד למטרה הזאת לא רק מפחית 99.99 אחוז מעוצמת האור הנראה, אלא גם מסנן קרינה אולטרה-סגולה ואינפרה-אדומה ומונע נזק לרשתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צילומי רנטגן הם פחות זמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכותיי. אבל לא כולנו בריאים כמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בליקוי הבא (אם תשרוד) אתה מוזמן להעביר לי כמה צילומים. אתה יודע מה? ליתר ביטחון עדיף שתוריש לי אותם. סתם, צילום רנטגן הרבה יותר מסורבל, ולא בא לי לגזור אותם, מי יודע מתי אצטרך שיקוף ריאות ישן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במגזין האחרון של המוזיאון לטבע והיסטוריה, פירסם אלי מאור - מרצה להיסטוריה של המתתטיקה - מאמר שהוא תקציר של הספר שלו על מעבר נגה ע"פ השמש. המאמר לא זמין ברשת אז הנה תקציר של הספר שלו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוכב נוגה משחק תפקיד חשוב בהסברים של עמנואל ויליקובסקי את ההתרחשויות של העולם העתיק. לפי דעתו נוגה היה כוכב שביט שאבד את זנבו בהתנגשות עם כוכב ארץ, דבר שגרם לזעזועים עצומים כאן. אחר כך ראשו של נוגה נשאר ככוכב בהיר ובולט מאוד בשמים ודעך לאיטו במשך אלפי שנים. מה שהקסים אותי בספר ''עולמות מתנגשים'', בין השאר, הוא ההסבר החדש שהוא נותן לפסוק ''עד יצא כנוגה צדקה ותשועתה כלפיד יבער''. היום נוגה הוא כוכב שאין הרבה שיודעים לזהות. וההשוואה של הנוגה כפי שהוא נראה היום, ללפיד בוער, קצת מוזרה. אבל לפי ויליקובסקי זה ברור ומסתדר יפה. ( קצת נוסטלגיה-המאמר על ספריו של עמנואל ויליקובסקי של אלי אשד, היה המאמר הראשון שקראתי באייל) . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שביט שאבד את זנבו בהתנגשות עם הארץ והפך לכוכב הלכת נוגה - זה מטאפורה למשהו שאני לא מבין או נסיון לתאר איזה נס מוזר1 שהתרחש במציאות? ______ 1 מוזר לא פחות מקובית קרח מלוכלכת, שהופכת להיות אוטובוס, כי היא התנגשה בעט עיפרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליבא דווליקובסקי זאת לא מטאפורה אלא תאור עובדתי של מה שהתרחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא קוסם הוא קוסם הוא... מתי הוא יתאר איך בננה הפכה למקרמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Velikovsky. לא שמעת עליו עד היום? אפילו האדון פז הזכיר אותו כאחד מהעמודים עליהם נשענת היהדות ה"מדעית" (כלומר: הנסיונות להסביר את הניסים באמצעות תיאוריות פסאודו-מדעיות). דוד ג. יודע עליו הרבה, אם יש לך המון זמן פנוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, וכמו שהזכירה ניצה, יש מאמר באייל (חפש לבד!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה יאללה דיון 760. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ממש לא נחמד השכ"ג הזה :). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שרק לאחר בואו של משיח צדקנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעת על האיש, אבל אתה כבר טורח לקטול אותו ולטעון שזה שטויות. אובייקטיביות מדעית. אגב, המדענים בימי ווליקובסקי החרימו את הוצאת הספרים שפרסמה את ספרו, כדי לעודד את חופש המדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיים לקרוא את הדיון, לפני התגובה. סתם המלצה. ראה תגובה 225781. קראת את מה שהוא אמר? רוצה לתקן את ניצה? רוצה להביא את הדברים על דיוקם? אתה מוזמן לתרום משהו לדיון. אם לא, אז מה אתה בא אלי בטענות? את התלונות שלך תפנה למי ששם מילים בפיו של האיש (מילים שלא צריך להיות בעל תואר שני באסטרונומיה בשביל להבין את מופרכותן) . ______ 1 כן. בהתחלה הנחתי שמי שמצטט את מה שהוא אמר, באמת יודע מה הוא אמר. תיקנו אותי כבר בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זנבו של כוכב שביט מורכב מרסיסי קרח שנשרכים אחריו ברוח השמש. הנפח של כל הזנב הזוהר הזה, לו היו דוחסים אותו לצפיפות של אוויר, היה ממלא קופסת גפרורים. לכוכב כבד כמו נוגה, לא סביר שהיה זנב אי-פעם (ולא משנה מה המסלול שלו), מכיוון שהוא לא היה נותן לרסיסים הסוררים לברוח. 2. נראה לי שאפשר להבין את הפסוק בלי להזדקק לווליקובסקי. תקופות ארוכות בשנה נוגה הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמיים, עד כדי פי ארבעה מכוכב השבת הבהיר ביותר (סיריוס=אברק). אני משוכנע שמי שחי לפני תקופת תאורת הרחוב יכול היה לזהות את נוגה במבט אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אאז"נ, זנב השביט נוצר כתוצאה מהתאיידות החומרים המרכיבים את ראשו, כשהוא עובר בקרבת השמש. אם נגה היה בעברו שביט סטנדרטי, הוא כבר מזמן היה צריך להתאייד כליל. 2. איני משוכנע שהציטוט של ניצה מישעיהו מדבר על כוכב הלכת. המילה "נגה" בעברית היא משהו קרוב ל"זהר", ויתכן שמקורה בשם הפלנטה, אבל יתכן גם ההפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג ירוק בענייני כוכבים, שביטים, ומזלות. קראתי כמה מספריו של וליקובסקי ואני מוכרחה להודות שהם מרשימים מאוד להדיוטות כמוני. הרושם שלי הוא שההתיחסות לדבריו בממסד המדעי, ומחוצה לו, היא מאוד רגשית. המתנגדים והתומכים בו מאוד אמוציונלים, דבר שקצת מקשה להגיע למסקנה, ואני לא עד כדי כך מתעניינת בנושא עד שארד לעומק הדברים ואחליט בעצמי. מה שבטוח הוא שהספרים שלו לא נראים כמעשה חובבני דמיוני, אלא כחובבנות מלומדת ורחבת אופקים, שהחובבנות בה מתבטאת בעיני, בעיקר באי כבילותו לקונספציות הקיימות. אם כי, כפי שכבר אמרתי אני לגמרי הדיוטה בנושאים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמישהו אומר שהירח נוצר מפונדו גבינה1, כבר לא מדובר ב-"אי כבילות לקונספציות הקיימות". אז כבר מדובר בסיפורי מעשיות מופרכים. הניתוח הפסיכולוגי של הקהילה המדעית הוא אמנם מעניין, אבל ההתיחסות המזלזלת כלפי סיפורי-מעשיות בסגנון הנ"ל, איננה נובעת מ-"תגובה רגשית" של מישהו, אלא מהעובדות2. ______ 1 זה לא פחות הגיוני מהשיעור באסטרולוניה מתגובה 225036. 2 יש דבר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אתה קראת את הספרים של וליקובסקי? כי אם לא, הרי אתה דוגמא קלאסית של ההתיחסות הרגשית שאני מדברת עליה. אין לך מושג מה הוא אומר, ועל מה הוא מתבסס, ורק על פי ציטוט של הדיוטה כמוני, שיכול להיות גם לא נכון, אתה כבר יודע שזה סיפורי מעשיות, שהזלזול בו נובע מעובדות מוצקות, שגם עליהן לא קראת. אם כן קראת, אשמח ליותר פירוט. אגב, בשיחה עם יודעי דבר בספרי וליקובסקי, נאמר לי שאין הכוונה שונוס היה כוכב שביט אלא לכך שהתרגום היותר נכון הוא שהוא היה פלנטה בהתהוות. כמו כן שתחזיותיו של וליקובסקי לגבי הטמפרטורה הגבוהה והרכב איזוטופ מסויים (ששכחתי את שמו) באטמוספרה של וונוס, התאמתו יותר מאוחר, על אף שנשמעו מופרכות בתקופתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכבר נתתי את הקישור בדיון, אבל בכל זאת: מאמרו של אלי אשד "מדענים מתנגשים" דיון 760, ובמיוחד תגובתו של טל כהן: תגובה 43190 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב התגובה של טל: אותו מקור יודע דבר, סיפר לי, שאפקט החממה שהציע סאגאן כהסבר לחומו של נוגה, הוכח כבלתי אפשרי, כיון שהכוכב פולט 15% יותר חום ממה שהוא קולט. הרושם שלי הוא שוליקובסקי מעורר הרבה כעסים משום שהוא מקלקל הרבה דוגמות שהממסדים הארכאולוגיים והפיזיקליים רגילים בהם. במיוחד כשהוא לא "משלנו" כלומר לא גדל אצלנו ולא שמענו עליו מקודם. בזעיר אנפין אני יכולה לספר על חוויה אישית, שבאמת מצוייה כמה סידרי גודל נמוך מזו של וליקובסקי: לפני כמה שנים גילינו באקראי ממצא מסויים לגבי הדרך בה מתפתחים השרירים. זה לא היה בתחום הרגיל של המעבדה, שהתמחתה בעיקר במערכת העצבים, אבל הממצא היה מעניין ו"הלכנו אחריו". זה גרם לכך שהתגבשה אצלנו תאוריה מסויימת לגבי הדרך בה המיוטום מתפתח, וניסינו לפרסם את זה. נתקלנו בקיר מוחלט. הסתבר שיש כבר מישהו שהיתה לו תאוריה בנושא (שגויה לחלוטין), והוא סרב לאפשר לנו "העולים החדשים" בענייני שרירים, לפרסם. עד שלבסוף פרסמנו את זה בעיתון נמוך. הניקוצים של המבקרים של המאמר ההוא, הולידו עוד עבודה רבה שגרמה לנו להוציא בסופו של דבר סידרת מאמרים בנושא בעתונים טובים, כי הצלחנו להגיע לעורכי העתונים ב"דרך עוקפת", כי ההוא בכל זאת לא היה בעל עוצמה אבסולוטית. אבל עד היום רוב הציטוטים בספרות הם מהמודל הראשון השגוי. יש אנשים שמרשים לעצמם לתקוף את המודל שלנו גם אם יש להם ביסוס מדעי מגוחך, משום שהם שייכים לדוגמא שהיתה שלטת שם קודם, והאנשים שלהם מוברגים טוב יותר במערכות העתונים. אנחנו מוציאים מידי פעם מאמרים חדשים שמאשרים שוב ושוב את המודל, על אף שזה כבר משעמם אותנו, כדי שהמודל שלנו לא ילך לאיבוד תחת רגליה של הדוגמא הקודמת, על אף שהראנו באותות ומופתים, שיש בה בעיות מהותיות ושהבסיס הנסיוני שלה רעוע מאוד. אני מתארת לי שמה שוליקובסקי היה צריך לעבור היה פי אלף יותר קשה כי שם הוא הרגיז את כ-ו-ל-ם. לכן בעיני, הבוז והזלזול של הממסד המדעי, אינם מעידים בהכרח על העוצמה המדעית של טיעניו, הרי בעצמי חוויתי מעט מהזלזול הזה על דבר קטנצ'יק לגמרי. הבוז כמובן גם לא מאשר את טיעניו, אלא צריך להתייחס אל הנושא עניינית, ולהוכיח או להפריך את מה שהוא אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתגובה ההולמת את תגובתו של טל כהן: תגובה 74185. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה השטות הזאת לא יורדת מסדר היום האיילי. תגובה הולמת לתגובה ההולמת: http://abob.libs.uga.edu/bobk/vdtopten.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי וזה לא דוגמא לשום דבר. אמרתי שמה שאת אמרת שהוא אמר זה סיפורי מעשיות. אם הוא אמר משהו אחר, אשמח ללמוד, אולי באמת אמצע את זה מעניין (ואולי לא). מה הוא בדיוק אמר, אינני יודע (ואם גם את לא בדיוק יודעת והצגת את דבריו באופן מסולף תוך כדי שאת מיחסת לו את הדברים, אז ממש לא הבנתי על מה את מתלוננת - הרי מדובר ב''שירות'' לטובתו של וליקובסקי). לגבי ''טיעוני'' התגובה הרגשית החביבים עלייך והניתוח הפסיכולוגי של ברי פלוגתא, ששזורים פה לאורכו ורוחבו של האתר בנושאים שונים - זה קצת משעמם לדעתי אז דילגתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שווה לקרוא, תמצא את זה מעניין, אני מבטיחה. הספר האחרון שיצא, על זיהויים של גויי הים כפרס ולא פלשת מרתק. שווה להתאמץ ולצלוח את כל הפרטים הארכאולוגיים שהוא מביא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הזה נזכרתי ביגאל ידין שהראה ששבט דן (שמשון הגיבור) איננו אלא (בסבירות גבוהה) שבט דינא היווני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון שנוגה נוצר בצורתו הנוכחית לפני כמה אלפי שנה מתאימה, אולי, לרעיון שהעולם כולו נוצר בערך באותה תקופה, אבל לא צריך לקרוא המון חומר כדי לדעת שזאת אינה תיאוריה מדעית. אגב, תחזיותי שלי הן שעל נוגה יתגלה במהרה דג נטול סנפיר אבל עם קשקשת. כידוע, בנושאי קשקשת אין מומחה גדול ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Proof by ridicule!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מנסה להוכיח כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אדוני, אבל כשאתה עוד היית אייל טירון, עוד לפני הדיון ההוא של האלמוני המקורי, היה באייל מומחה גדול בהרבה ממך לקשקשת (או קשקשים, לפחות), וזה לא מקובל שזכרו יימחק בקלות כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי, ר''ל, לפגוע כהוא זה בזכרו של פופק זצוק''ל, האיש והאגדה. ברצוני רק להביא לידיעתך שיש הבדל מסויים בין קשקשים וקשקושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיכרו אולי נמחה אך זיכרותו בעינה עומדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שמישהו יקשר לדיון ההוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה דיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון ההוא הוא דיון 972 . וזה (תגובה 71347) "אי השדים" שהוצמד לו, שהיה כנראה "אי השדים" הראשון. בעצם כבר הסברתי את זה כאן פעם, בימים שעוד היה כאן מנוע חיפוש שעבד, איפה זה היה? או, הנה: תגובה 78628 [א]. מי היה מאמין שאני אשרוד עם הניק הזה יותר משנתיים. בינתיים כבר הספקתי כמעט לסיים את התואר, כמעט לסיים את הקנדציה שלי במקום העבודה, להכיר אישה, להתחתן, להביא ילדים[ב], לפעמים בשבת בבוקר הנכדים קופצים עלי וצועקים לי באוזן הטובה: "סבא! סבא!". <כאן הייתה מסקנה מתבקשת (שלא לומר חשבון נפש נוקב), אבל בינתיים החלטתי לשמור אותה לעצמי>. ___________________ [א] תמיד תתנו כותרות אוקסימורוניות (אפשר גם סתם פרובוקטיביות) להודעות שלכם. ככה יהיה לכם קל למצוא אותן בעתיד. [ב] תעצרו אותי בזמנכם החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני אפילו לא 8%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... תודה, מאלף. עקבתי קצת אחר הפתיל ההוא, כלפי מעלה. שניכם אכן הגעתם רחוק, דורית לוין השיבה את נשמתה לבוראה, ואיפה ריקי היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אלה דורית לוין וריקי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה זכרתי שדורית לוין היתה דמות של מאן, אבל אני רואה שהיא לא מוזכרת באתר. האומנם המחדל הוא שלי? מקסימום, שים "שירי מירי" במקומה (עוד דמות לא מאנית בעליל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורית לוין היתה דמות של דניאל קלטי, תגובה 74163, תגובה 74166. שירי מירי, אזא"מ - דמות של ליאור גולגר. לגבי ריקי לא ברור - ייתכן שהיתה אמיתית. מישהו יודע משהו לגבי אחת שהיתה כאן, בשם מרילין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריקי היתה אמיתית לחלוטין. עם הפרטת הקיבוץ היא נעלמה מהאייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוחשים לי באוזנייה, ובצדק, שדורית לוין היתה דמות קלטית. ואילו ''שירי מירי'' לא קשורה למאן ולא לקלטי, אלא משמשת כשאלה במבחני ידע כללי אייליים, מהסוג המתקיים במפגשים למיניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירי מירי = גולגר. והיתה פה לאחרונה גם אחת, מיטל יסעור, שגרמה לאיזה עקרת בית להזדעזע ולחשמנית להזיל ריר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשמנית בעצמה חשודה כדמות משנה של שכ''ג, ועד שהיא לא תכתוב מאמר למערכת, החשד לא יופרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הבנתם את זה עוד, השכ"ג הוא דמות משנה של החשמנית. לכן הפירוט המועט על מה שקרה לו בין 1951 ועד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא רק מקדים תרופה למכה. הרי זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים באנשים שמאשימים את הקהילה המדעית בחרם והתנגדות על רקע אמוציונלי: דיון 1571. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם כוכב חמה (כלומר: כל כמה זמן, אם בכלל, ואם לא למה לא, והאם הוא מספיק גדול בשביל להיראות בעין בלתי מטולסקפת כשזה קורה)? ושאלה לילדים בקהל: כל כמה זמן זה קורה עם מאדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאדים נמצא בקו חיצוני, כלומר הוא אינו עובר אף פעם בין השמש לכדור הארץ, לכן עד שלא יזיזו אותו מהמסלול שלו, זה לא יקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן כמה אתה, ילד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
42 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, מי שנמצא על מאדים, יכול לראות את כדוה''א עובר על פני השמש. המהדרין מקשיבים למוזיקה של באך בזמן הארוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוגה מסתיר לנו ארבע פעמים ב- 243 שנה, ואורך היממה שלו 243 יממות (שלנו). אורך היממה של כוכב חמה הוא 88 יממות, ולכן אני מנחש שהוא מסתיר ארבע פעמים ב- 88 שנה. כוכב חמה קטן פי 2.5 מנוגה, וקרוב אלינו (כשהם ביננו לבין השמש) פי 2. לכן, במקום להסתיר 1/30 מהשמש (בקוטר), הוא מסתיר בערך 1/150. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה (התכוונת להגיד "רחוק" ולא קרוב, אבל נסלח לך). מותרת לי שאלה אישית? מה הגיל של הצעיר בילדיך שיודע את התשובה על השאלה השניה ששאלתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שמדובר באורך יממה ולא באורך שנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר מרשים של טעויות להודעה כל-כך קצרה. שידור חוזר: נוגה מסתיר לנו ארבע פעמים ב- 243 שנה, ואורך השנה שלו 243 יממות (שלנו). אורך השנה של כוכב חמה הוא 88 יממות, ולכן אני מנחש שהוא מסתיר ארבע פעמים ב- 88 שנה. כוכב חמה קטן פי 2.5 מנוגה, ורחוק מאיתנו (כשהם ביננו לבין השמש) פי 2. לכן, במקום להסתיר 1/30 מהשמש (בקוטר), הוא מסתיר בערך 1/150. ושאלה: אורך השנה של מאדים הוא 687 יממות, ואורך היממה שלו קרוב מאד לשלנו (24.6 שעות). כשמדווחים בעיתונים המאדימאים על התופעה האסטרונומית הנדירה שבה הכדור הכחול מסתיר את השמש - פעם בכמה זמן הם כותבים שזה קורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחרון קרה ב11 במאי 1984 (כצפוי) והבא יקרה ב10 בנובמבר 2084. הנה רשימה שלהם, שמראה שזה קורה 4 פעמים ב384 שנים, פעמיים במאי ופעמיים בנובמבר עם הפרשים של 79 שנים בתוך כל זוג ושל 100 ו126 בין הזוגות. יותר משעשע, ב22 בנובמבר 2065 נוגה יעבור על פני צדק. לרוע המזל זה יקרה 8 מעלות מהשמש, כך שלא נזכה לראות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אני טעיתי, המחזורים הם של 100 ו26 שנים בין הזוגות, כך שזה קורה 4 פעמים ב284 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מאיפה המספרים האלה. למה התדירות שבה נוגה מסתיר לנו את השמש תלויה באורך היממה שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם העובדה שנוגה מסתיר את השמש ארבע פעמים ב- 243 שנים ושאורך השנה של נוגה הוא 243 יממות היא צירוף מקרים? (למה ארבע ולא שתיים, אם כבר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכן. המעברים של הארץ על פני השמש ביחס למאדים (מחזוריות של 284 שנים) ושל מרקורי ביחס אלינו (מחזוריות של 46 שנים) הם בלי קשר לאורך היממה שלהם. למה ארבע ולא שתים? קודם כל, כי ככה יצא, טענות לקב"ה. אם מחפשים סיבה יותר פיזיקלית, אפשר להסתכל על זה באופן הבא. לפי המחזוריות של המעברים אפשר להבין שיש 243 זוויות במישור המלקה שבהן "נפגשים" נוגה וכדה"א. אם שלושת הגופים היו נקודתיים, אז כדי שיהיה מעבר של נוגה על פני השמש, היתה צריכה זווית כזאת להיות בדיוק על קו החיתוך בין מישורי הסיבוב של נוגה ושל כדה"א. הסיכוי לכך הוא אפסי ולכן סביר שלא היו מעברים כאלו בכלל. אם היו אז היו אחד או שניים. השמש כמובן אינה נקודתית, היא חצי מעלה למעשה. הזווית בין מישורי הסיבוב של נוגה ושל כדה"א היא 3.4 מעלות כך שכאשר נוגה נמצא באותה כיוון כמו כדה"א הוא יכול להיות בזווית של עד 8.6 מעלות מעל או מתחת למרכז השמש, בעוד שרק סטייה של עד רבע מעלה תיתן את האפקט הדרוש. (אני מקווה שאני זוכר טריגו כמו שצריך) לכן רק בארבע הזוויות הקרובות ביותר לקו החיתוך (שתיים מעל ושתיים מתחת, שתיים בדצמבר ושתיים ביוני) מקבלים מעבר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי המוגבלת - לא מדובר בצירוף מקרים. המכפלה המשותפת הנמוכה (lcm) של 365 ו243 היא 365*243. כלומר שבהינתן נקודת מסוימת במסלולי כדו״א ונוגה מול השמש - יעברו 365*243 יממות שהם 243 שנים עד שיחזרו שניהם *בדיוק* לאותן נקודות היחס מול השמש (כלומר יעברו טיפה יותר אם נחשב גם את מה שאחרי הנקודות העשרוניות, אבל נראה שכולם כאן מסתפקים בקירוב). במשך התקופה הזאת, כמו שיודע כל מהנדס תכנה, יעברו שתי הפלנטות בכל צירופי המיקום האפשריים כולל ארבעת הנקודות - אותם הסברת כל כך יפה - שבהם נוגה נראה חולף על פני השמש בתצפיות ארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אענתי שמדובר בצירוף מקרים, טענתי רק שאין קשר לאורך היממה של נוגה או של כוכב חמה. ברור שיש קשר לאורך השנה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה , יש לי חור בחישוב. צריך לחשוב על זה עוד קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החור הוא (למקרה שמישהו מתעניין) ההנחה שאפשר לבצע lcm על מספרים אי-רציונלים. בפועל יעבור אינסוף שנים עד שהפלנטות יחזרו בדיוק מתמטי לאותן נקודות היחס1. כנראה שיממה, שהיא טיפ-טיפה פחות ממעלה, היא הרזולוציה המתאימה לתצפית הזאת. (וגם סביר שלא מדובר ב-243 שנים *בדיוק* ושהאסטרונומים עצמם הסתפקו בקירוב, אולי אף כזה שמבוסס על אותו כשל חישובי). ___ 1. שגם זה חסר משמעות, כי תנועת הפלנטות אינה אחידה ברמה המתמטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורך השנה של נגה הוא 225 ימים. היום של נגה הוא 243. אורך השנה של כוכב חמה הוא 88 ימים. היום של כוכב חמה הוא 59 ימים. כוכב חמה חולף על פני השמש כ-13 פעמים במאה שנה. נגה חולף על פני השמש 4 פעמים כל 243. בקיצור, מקריות צרופה. מה גם שלא קשה לדמיין את נגה (או את הארץ) נמצא באותו מסלול אבל עם אורך יום שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות במפגש האלמונים של נוגה, אם מישהו יטען שהבורקסים הם מלפני שנה, אפשר לענות לו בצדק: "אבל קנינו אותם היום (טריים מהכבשן)!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם עברו שנים, אבל אני חייב להגיב. ברור שזה צירוף מקרים. אורך השנה של נגה ומרקורי תלוי בנתון אחד, מהירות הסיבוב שלהם סביב השמש. ואילו התדירות בה הם חולפים על פני השמש תלויה בנתון נוסף: אורך השנה שלנו. ובעיקרון בהפרש מהירויות הסיבוב שלנו ושלהם. אם כדור הארץ לא היה זז. נגה היה מסתיר לנו את השמש רק פעם אחת ב 225 ימים. בגלל שכדו"א גם נע (במהירות זויתית קטנה יותר) ובאותו כיוון, זה כאילו נוגה צריך לרדוף ולהשיג אותנו עד לנקודה בה הוא יסתיר אותנו. כלומר אם שנה שלנו הייתה למשל 240 ימים. נגה היה צריך לעבור הרבה עד למפגש איתנו והסתרות כאלה היו עוד יותר נדירות. בנתונים הקיימים, אילו כולנו היינו על אותו מישור, נגה היה חולף על פני השמש כל 584 ימים. בגלל העניין עם הזוויות זה קורה הרבה פחות. עופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בחזון נפרץ (יחסית): כ- 13 פעמים במאה שנה. הליקוי האחרון ארע בשנה שעברה. הצפייה בליקויים של כוכב חמה אינה פשוטה כבליקוי של נגה. אבל למה לקשקש כל כך הרבה כשאפשר לתת לינק? טוב, אז לינק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה גם לך. משום מה התמונה שהם מראים היא דווקא תמונה של ''לפני הסערה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל כך נוהגין להתריס במקומותינו: "תבע אותם..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו"ז חלקי של משימותיה של החללית האמריקנית-אירופאית: היום: מפגש ראשוני עם ירחו הקטנטן1, האקסצנטרי2 והלובש שחורים3 של שבתאי - Phoebe 30 ליוני: כניסה לאורביט סביב שבתאי, לאחר מעבר בטבעות 26 לאוקטובר: מפגש עם הירח טיטאן (ומאוחר יותר שחרור Huygens - גשש אירופאי מוסיקלי4 שישוחרר מהחללית ויכנס אל האטמוספירה של טיטאן). סה"כ זמן מילוי כל המשימות השונות: 4 שנים. 1 137 מיילים. 2 הוא לא אכפת איך כולם מסתובבים. יש לו אג'נדה משלו. 3 משום מה הוא בוחר להחזיר רק 6% מאור השמש שמגיע אליו. 4 מוסיקלי? כן. הסיפור המוזר: http://www.sciencedaily.com/releases/2004/06/0406040... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצילומים האחרונים מ-Phoebe תומכים בסברה שהילד החריג בשכונה *כנראה* הגיע מהפירפריה. למרות שהוא לא ממש משלנו, הירחים המקומיים מתבקשים לגלות סבלנות כלפי החריג והשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע תמוה לגמרי. לא קראתי את התאור המקורי, אני מנחש שבעצם מדובר ביצירת ''מעבר'' מלאכותי. דרך ידועה למדוד תכונות של מערכות שמש היא למדוד את קצב הדעיכה של האור מכוכב מסוים כאשר הוא מוסתר על ידי הירח השעת ליקוי. מכיוון שתנועת הירח ידועה היטב, אפשר לבדוק כמה חד תהליך הדעיכה של האור וכך לבדוק את גודל הכוכב וכולי. אולי הכוונה לכך. אם אתפנה אקרא את המקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה רע? אובסקיור, הה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש כש-לון עתיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? מקריות מענינת: אף פעם אין לי בעיה להבין את משחקי המלים שלי, אבל זה לא תופס לאלה של אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. קבל :-). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה יש פה "לנחש", או איך הגעת לניחוש הספציפי הזה דוקא. עקרון הפעולה הוא טריביאלי ומתואר בצורה בהירה. הנה ציור http://www.niac.usra.edu/files/studies/abstracts/999... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק לא עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלחץ על הלינק ואז תמחוק את הנקודה המיותרת בסוף הכתובת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש נבע מזה שלא טרחתי לעקוב אחרי הלינק. עכשיו שעקבתי, אני רואה הניחוש שלי היה די נכון. ההשוואה לקאמרה אובסקורה הפריע לי, כי בתאור הווינטי היה נראה שמה שמפריע לראות פלנטות זה יכולת הגדלה, אבל בעצם מה שמפריע זה 1) עוצמות אור נמוכות, ו2) הסינוור מהכוכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציור ההוא (הוא קצת מרמה, אבל העקרון באמת מתבהר ממנו) מזכיר לי חידה שחדו לי כשהייתי נער: אם הקירוב המקובל הוא שקרני השמש המגיעות אלינו הן מקבילות - כמו בציור - למה היא לא נראית לנו נקודתית? (ההשתתפות אסורה על פיזיקאים, מתמטיקאים, מהנדסים ומי שמאמין ברצון חופשי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי - למה שהיא כן תיראה לנו נקודתית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עדשה מרכזת קרניים מקבילות לנקודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מה שראובן אמר. אתה זוכר את השרטוטים שמראים איך הקרניים המקבילות מהמשמש עוברות דרך העדשה ונפגשות כולם במוקד? פירוש הדבר הוא שיש בדיוק נקודה אחת שעליה התקבלת תמונת השמש, ולכן היינו אמורים לראות את השמש בתור נקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל איפה העדשה בחידה? עדשת העין (והתמונה על הרשתית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אבל גם זכוכית מגדלת רגילה משליכה על נייר תמונה של השמש, והתמונה אינה נקודתית. רמז: התשובה "העדשה אינה מושלמת" היא לא התשובה הנכונה (כלומר, כמובן שהיא נכונה, אבל היא לא הסיבה שאנחנו מחפשים, כלומר היא תטל"א) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבא את העדשה למצב שבו המוקד מתלכד עם הנייר, ותגלה להפתעתך כי: 1. התמונה נקודתית. 2. הנייר מתלקח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל 1 : לא נכון. בקשר ל2 : תלוי בגודל העדשה ובצבע הנייר. לפני כמה ימים הצלחתי לשרוף נייר בעזרת בקבוק ( מלא) של מים מינרלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם 1 היה נכון, 2 היה קורה במהירות הבזק, וכל הזבובים שניסיתי לשרוף בילדותי אכן היו עולים בלהבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בציורים של איך עובדת העין, תמיד מצויר איך העדשה ממקדת את התמונה לנקודה על הרשתית. אבל ברור שזה לא יכול להיות לגמרי לנקודה, כי אז רק תא אחד ברשתית היה מגורה - נקודת המוקד צריכה להיות טיפה אחרי הרשתית1, כך שבקו הרוחב של הרשתית הקוטר של ה"חרוט" יהיה כקוטר הרשתית, כך שלכל תא ברשתית יהיה פונציאל להתגרות. האם זו התשובה? כי בשום מקום כאן לא נכנס עניין הקווים המקבילים!? 1 או לפני הרשתית - עכשיו בעצם אני נזכר שבציורים הקצת יותר רציניים זה באמת מה שמצויר, ומוסבר שבגלל שהרשתית ממוקמת אחרי נקודת הפוקוס, התמונה מתקבלת הפוכה, והמוח הופך אותה בחזרה. בלי קשר לחידה, עכשיו יש לי הגיג אחר בעניין. האם יש יתרון להיותה של נקודת הפוקוס לפני הרשתית לעומת אחריה? אם זה שרירותי, אז אפשר לנסות את התעלול הבא: לאנשים שצריכים עדשות משקפיים קמורות, אפשר לעשות עדשות שבמקום שימקדו את התמונה במקום הנורמלי לפני הרשתית, ימקדו אותה אחריה. כמובן שהפציינט יראה הכל הפוך, אבל כידוע (לפחות למי שקרא את תגובה 513002), אחרי כמה ימים המוח יתרגל, והתמונה תיראה נורמלית. ומה מרוויחים בתמורה לקושי הזמני? כמובן, עדשות דקות ויפות יותר (בכמה? לא יודע לעשות את החשבון). 2הוהו, תגובת האם שלה... תעלה חיוך על פניו של כל אייל ותיק חובב נוסטלגיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוהו, אתה עושה סמטוכה רצינית, אבל השורה התחתונה היא: לא. (התמונה הפוכה גם במיקוד אופטימלי, כפי שכל שרטוט פשוט יוכל להראות לך. אגב, לצרכי שרטוט הכי טוב להשתמש בקמרה אובסקיורה בלי עדשות בכלל. ומכאן שאלת המשך למאותגרים פיזיקלית בלבד: אם קמרה אובסקיורה עושה את העבודה, למה בכלל צריך לשלם על עדשות במצלמה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני יודע על קאמרה אובסקורה זה שזה האב-טיפוס של מצלמה, שזה ''חדר חשוך'' בעברית, ושמוטב לתעתק את זה ''אובסקורה''. אני לא יודע מה הפרינציפ שאני אמור לשרטט, ואני לא יודע מה זה מיקוד אופטימלי. אבל לא חשוב, תהנו לכם שם עם החידה שלכם, אני אשב עם הסמטוכה שלי בחדר החשוך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לשכה אפלה" (לדוגמא: לשכת עוכרי הדין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(-: זה גם מה שאני מכיר כתרגום הקנוני, אבל הוא נטבע, אני מנחש, בעשורים הראשונים למאה שעברה; היום הוא נשמע מאוד מליצי, בעוד ש"קמרה" ו"אובסקורה" הן מילים לטיניות פשוטות שאתה בהחלט יכול לשמוע מהרוכלים בשוטטך בפורום... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להתעצבן, כפי שאומרת ניצה. התכוונתי לשרטוט מהצורה http://upload.wikimedia.org/wikipedia/pl/a/a2/Camera... שמופיע בכל ספר על אופטיקה גיאומטרית (תמיד, אבל תמיד, עם נר!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תודה. לפני שאני חוזר אחורה בניסיון להתיר את הסמטוכה, אז רק כדי להבטיח שאני מבין עד כאן, ולאחר שהוכחתי לשביעות רצוני שבמקרה זה לפחות אני מאותגר פיזיקלית, ובגלל שאף אחד אחר לא ענה, אענה על השאלה הבסיסית שלך - למה צריך עדשה במצלמה: זה (רק) כדי שאפשר יהיה לתפוס עצמים קרובים וגדולים מספיק על "לוח צילום" קטן וקרוב מספיק לפתח, נכון? וככל שהעדשה חזקה יותר אפשר לתפוס עצמים קרובים וגדולים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כמות האור רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אני מתחיל לראות את האור, אולי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מה שראובן אמר. כדי לקבל דמות חדה בקמרה אובסקורה צריך שהחריר יהיה קטנטן, ואז, כמובן, נכנס מעט מאד אור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה טוען שגם אם העדשה מושלמת, אז בשום מרחק של העדשה מהנייר השמש לא תתקבל כנקודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זזה רברס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, זה מצלצל לי מוכר מימי במפעל לעדשות. כן, זה מקדם השבירה של זכוכית פושטית1! עכשיו, איך זה תשובה לשאלה? 1 יש סוגים של זכוכית שמגיעים עד 1.9, נכון למתי שהייתי מעורה בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא רמזתי לקוטר של השמש (1.4 מליון קילומטר, אבל מליון קילומטר ביני ובינך מהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני עדיין לא מבין. (אבל אחרי עוד ניעור חלודה מגלגלי המוח נזכרתי שמקדם השבירה של זכוכית פושטית הוא יותר כמו 1.2; 1.4 הוא המקדם של הזכוכית גבוהת-המקדם הותיקה, לעומת המקדמים הגבוהים עוד יותר שהם חדשים יחסית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי לומר הוא שאין שום סיבה שקרני אור יגיעו מהשמש במקביל, כי השמש גדולה מאד (זה מה ששכ"ג כתב). להמחשה, קל לקבל צל עם קצוות חדים מנורת להט רגילה, אבל אם תניח את היד במרחק עשרה סנטימטרים מהרצפה מתחת לנורת ניאון ארוכה, תקבל צל מטושטש; וזה כשהנורה באורך של 1.4 מטר בקושי. עכשיו דמיין נורת ניאון ארוכה פי מליארד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הטענה. היא אפילו לא קרובה לנקודה, כמו שיודע כל מי שראה את השמש אי פעם בחייו (ילדים - לא לנסות את זה בבית!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמש אפילו לא קרובה לנקודה? השמש היא כידוע "מקור ראשון", שהוא הרבה יותר קרוב ל"נקודה" מאשר אל "הארץ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מסרב להתרשם מהנתון האמפירי שהשמש לא נראית לנו כנקודה, זאת לאור תגובה 277715 (שאולי היא לא נכונה, ואולי נכונה ולא קשורה, אבל עד שיוכח אחרת נראה לי שגם אילו עדשה כן היתה מכנסת את השמש לנקודה, במקרה של העין הנקודה הזו לא היתה חייבת להיות על הרשתית). אני אקבל את מה שאתה אומר כעובדה מתמטית בערך, לא אמפירית, אבל נשבר: לא יודע למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "במקרה של העין הנקודה הזו לא היתה חייבת להיות על הרשתית"? אם הסתכלת אי פעם על השקיעה (אם לא, הגיע הזמן שתזמין את רעייתך לטיול על חוף הים בשעות הערביים) ראית כדור כתום ברור ולא מטושטש, נכון? אם הוא לא מטושטש, הרי שהתמונה נוצרה על הרשתית שלך. אתה יודע מה? עזוב את הרשתית. פשוט צלם את השקיעה, וזהו. אם קיבלת תמונה חדה, היה סמוך ובטוח שהעדשה יצרה את דמות השמש בדיוק על סרט הצילום. "לא יודע למה" הוא תשובה הרבה יותר טובה. התשובה היא שאת הקירוב של קרני השמש למקבילים צריך להבין: הקירוב הוא עבור שתי קרניים *שיוצאות מאותה נקודה בשמש* ומגיעות *לשתי נקודות שונות על העדשה*. לעומת זאת, שתי קרניים שיוצאות מנקודות שונות בשמש (נניח בשני הקצוות של קוטר) אינן מקבילות בשום קירוב מתקבל על הדעת. אם הן היו, באמת השמש היתה נראית לנו כנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. חסרה לי עדיין ההבנה הבלתי-אמצעית שמאפשרת התפעלות אמיתית מהעניין, אבל כנראה שלמדתי משהו. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שיודע כל ילד קטון (וגם כל האנשים האחרים ידעו, לפני ששטפו את מוחם ב-Pseudo-science יהודי) - השמש סובבת את כדור הארץ, ולא ההפך! כן, כן, גם אני חשבתי ההפך, עד שראיתי את האור (זהו, ללא ספק, האתר המופרע ביותר שנתקלתי בו בשבועיים האחרונים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איינשטיין ביסס את תורתו על תורת הקבלה ואורי פז לא ידע זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לכל החובבים לחפש את השביט הולמס 17P שבמשקפת שדה פשוטה (80X40) נראה בבירור כדיסקית מעורפלת1, ובאזור עירוני נראה יותר ברור מגלקסית אנדרומדה. השביט הזה שינה את עוצמתו פי כמה מאות אלפים בצורה פיתאומית תוך מספר ימים (התאוריה שלי- תאים סולריים שנפרסו מהחללית המצויה בתוך השביט. צפו למתקפת ערפדים על לונדון2). קשה לספק הוראות צפיה באייל, אבל למבינים- סריקת קלה במשקפת באיזור אלפא פרסאוס תגלה כתם בהיר שאין לטעות בו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |