 |
|
|
|
| חדשות • המערכת • שבת, 12/6/2004, 15:02 |
|
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז יוזם שינוי בחוק סדר הדין הפלילי על פיו שופט־חוקר ינהל את החקירות נגד פוליטיקאים.
לפי התוכנית, בתיקים שבהם נחשדים נבחרי ציבור בכירים בעבירות פליליות ימונה שופט, מכהן או בדימוס, לשופט־חוקר, והוא יקבל את ההחלטות המעין־שיפוטיות, שכיום מקבלים הפרקליטות או היועץ - ובראשן ההחלטה אם להגיש כתב אישום. שופט־חוקר מנהל את החקירה, מנחה את החוקרים, ומוציא צווים שמסמיכים את החוקרים לבצע פעולות הפוגעות בזכויות, כמו צווי מעצר, האזנת סתר או צווי חיפוש. הוא יכול גם לבצע תשאולים בעצמו בבית המשפט. בסוף החקירה, מכריע השופט־חוקר אם להגיש כתב אישום.
עד סוף שנות ה-50 היו בישראל שופטים־חוקרים - שריד מהמשפט המנדטורי. כיום הליך זה משמש רק בהליכי חקירת סיבת מוות במקרה של מוות לא־טבעי.
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) נוטה לתמוך ביוזמה של מזוז.
עם זאת, משפטנים הביעו הסתייגות מהרעיון בעיקר משום שהתפקיד נולד בשיטת המשפט הקונטיננטלית, ולא נראה מתאים לשיטת המשפט האנגלו־אמריקאית שאומצה בישראל. סגן הסנגורית הציבורית הארצית ד"ר דייוויד וינר אמר: "כבר היו מקרים ששופט־חוקר הורה להגיש כתב אישום, התביעה התנגדה כי לא היו לה מספיק ראיות, והיועץ המשפטי לממשלה נאלץ לעתור לבג"ץ נגד השופט החוקר, כדי שיחזור בו מההוראה להגיש כתב אישום. התביעה לא יכולה לנהל משפט שבו היא סבורה שאין לה מספיק ראיות, ולכן זה הליך בעייתי". ד"ר וינר גם ביקר את טשטוש הגבולות בין הרשויות שמתלווה למהלך.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש