העבודה ביטלה את רשת הביטחון לרה''מ והצביעה נגד הממשלה 1991
הכנסת דחתה הערב (ב') שתי הצעות האי־אמון שהגישו ש"ס, הסיעות הערביות ומרצ־יחד. סיעת העבודה הצביעה נגד הממשלה בהצעת אי־אמון אחת ונמנעה בשנייה.

בהצעת האי־אמון שהגישה סיעת ש"ס בעניין האבטלה הצביעה סיעת העבודה נגד הממשלה לאחר שהחליטה לא להעניק רשת ביטחון לממשלה בהצבעות בנושאים חברתיים־כלכליים. בהצעת האי־אמון שהגישו מרצ־יחד והסיעות הערביות בעניין הפרסומים לפיהם יוחל בבניית גדר־ההפרדה סביב אריאל, נמנעו חברי סיעת העבודה וחברי סיעת האיחוד הלאומי. חברי הכנסת אפי איתם והרב יצחק לוי מהמפד"ל נעדרו מהמליאה בזמן ההצבעות.

את הצבעת הנגד של העבודה הוביל חבר הכנסת בנימין בן־אליעזר (פואד). לדבריו, הוא מבקש להפוך את העבודה ל"אופוזיציה לוחמת". לבן־אליעזר הצטרפו חברי הכנסת אופיר פינס, איתן כבל, יולי תמיר, אברהם בורג ודני יתום. ח"כ פינס אמר בתגובה לנפילת הצעות האי־אמון כי: "הדבר הוכיח שוב שהליכוד יכול להסתדר בכוחות עצמו, ולפיכך צריך לבטל כליל את רשת הביטחון ולחזור לתפקוד אופוזיציוני מלא, למעט אי אמון בתוכנית ההתנתקות".

הבוקר תקף יו"ר האופוזיציה שמעון פרס את המפלגות הדתיות. במהלך נאום שנשא בפני באי עצרת הסוכנות היהודית בירושלים אמר: "אין במדינת ישראל מקום לקיומן של מפלגות דתיות". פרס אמר כי יש הבדל בסיסי בין פוליטיקה לאמונה דתית: "אמונה היא מוחלטת וחסרת פשרות ואילו פוליטיקה בנויה על פשרות. לכן יש מקום לאנשים דתיים במפלגות קיימות, אך אין מקום למפלגות דתיות שעומדות בפני עצמן".

אתמול תקף פרס את שר האוצר בנימין נתניהו והאשים אותו ב"קפיטליזם חזירי" וניהול מדיניות כלכלית שתביא לקריסת החברה הישראלית. פרס אמר כי תוצאות מדיניותה הכלכלית של הממשלה היא: "6,000 מליונרים ו-‏6 מיליון קבצנים. השאלה אינה כלכלית אלא מדינית, כי אם נישאר בשטחים נשאר בלי חברה". פרס אמר את הדברים יום לאחר שנתניהו אמר כי הוא מתנגד לכניסת מפלגת העבודה לממשלה והבהיר שאין בכוונתו להתפשר על המשך תוכניתו הכלכלית.
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב NRG
תקף יו"ר האופוזיציה שמעון פרס את המפלגות הדתיות - מעריב NRG
תקף פרס את שר האוצר בנימין נתניהו - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מעניין, 227725
שגם ניצה וגם מר פרס מתנגדים לרעיון המפלגות הדתיות, מטעמים הפוכים לחלוטין. בסופו של דבר, נדמה לי שפרס צודק, ובגלל זה ''מנהיגות יהודית'' לא באמת מפחידה אותי. פוליטיקה בנויה על פשרות, ואנשי מנהיגות יהודית יחוו זאת מקרוב אם יהיה להם מספיק כוח להיות גורם בעל משמעות במשחק הפוליטי. אז גם יתחילו המחלוקות, ומאחר שזאת תנועה אידיאולוגית קיצונית, המחלוקות יפוררו את התנועה. גרעין ההרס שלה טמון כבר בה עצמה.
מעניין, 227733
1. אם אין מקום למפלגות דתיות, מן הסתם אנשים לא יצביעו להן.
2. מוזר שפרס מתנגד למפלגות דתיות מסיבות "של דתיים": הפוליטיקה מחייבת פשרות, שהן כביכול בניגוד לדת. בפועל, המפלגות הדתיות מתפשרות כל הזמן (אין להן רוב מוחלט בכנסת, כידוע).
מעניין, 227744
1. ההתייחסות של פרס היא נורמטיבית, לא אמפירית. אני משוכנע שהוא הבחין בכך שקיימות מפלגות דתיות.

2. הפרשנות שלי: פרס תוקף את הקשר שבין מפלגות דתיות ודת, ולא את הקשר שבין מפלגות דתיות ומצביעי-מפלגות-דתיות. הראשון מכניס קביעות מוחלטות לפוליטיקה, השני עוסק באינטרסים ורצונות של ציבור. בשנים האחרונות הראשון התחזק מאוד על חשבון השני, וזהו תהליך בעייתי.
מעניין, 227752
אני חושב שאתה מפרש את פרס בצורה מילולית מדי. כבר בהפניה שנתת הפוליטיקאים עצמם עמדו על כוונתו (במיוחד שאול יהלום): הוא כנראה קורץ למפד"ל החצויה, אבל מן הסתם לפלג שהחליט לפרוש ולעמוד בפני עצמו, ובכך מחייב את מפלגת העבודה לספק רשת ביטחון.
אני לא ממש חושב שפרס, לאחר מיליון שנה בפוליטיקה, ולא מעט קואליציות אותן בילה עם סיעות דתיות, החליט בערוב ימיו, ומעמדת הכוח המינימלית בה הוא מחזיק כרגע, לתקוף משהו שמורו ורבו יצר כבר בהקמת המדינה.
מעניין, 227753
אני בטוח שאתה צודק ביחס למניעים של פרס לומר זאת. עדיין, התוכן לא חסר משמעות.
מעניין, 227756
1. נורמטיבית, אתה חושב שהוא מתייחס לקיומן של המפלגות (שהוא מיותר, למרות שהציבור - בהצבעתו להן - מוכיח שהן רצויות לו), או יורד שכבה אחת נמוך יותר, לרצונו הפסול של הציבור במפלגות דתיות?

2. לגבי חיזוק הקשר בין מפלגות דתיות ודת, אפשר לקרוא את הדברים על רקע הגלישה של המפד"ל ממפלגה שמכבדת רבנים, דרך מפלגה שמתייעצת עם רבנים, עד למצב הנוכחי שבו (קבוצה משמעותית מן) המפלגה מקבלת את דעתם של רבנים.
מעניין, 227760
1. רצונו של הציבור אינו במפלגות דתיות. לציבור יש רצונות שנוגעים לדרכי ההתנהלות של המדינה ואינטרסים שקשורים בצרכים הדתיים שלו. פרס, כנראה, טוען שהמבנה הפוליטי הנוכחי - דהיינו, קיומן של המפלגות הדתיות - אינו הדרך הטובה להשגת הרצונות והאינטרסים האלה. לא שמעתי אותו טוען שהרצונות, כשלעצמם, פסולים.

אפשרות אחרת היא שפרס יוצא נגד עצם הרעיון של זהות דתית שמכתיבה זהות פוליטית. גם כאן, אני חושב שהוא צודק. נראה לי שהוא גם משקף את דעתם של דתיים לא מעטים. שיעור המצביעים למפד"ל, למשל, נמוך משמעותית משיעור חובשי הכיפות הסרוגות באוכלוסייה. זה בסדר לחשוב שגם אלו שמצביעים למפד"ל טועים (אבל זה לא בסדר לאסור על קיומה בחוק).

2. אני חושב שאם המשבר הנוכחי לא יחסל את המפד"ל, היא עוד עשויה לצאת ממנו מחוזקת ו"בריאה" יותר.
אהם, 227768
סליחה שאני מתערב שוב, אבל אני *באמת* חושב שאתה עושה מדבריו של פרס משהו שהם לא.
פשוט קשה להאמין שהבנאדם טופח לעצמו יום בהיר אחד על המצח ואומר: איך זה שכבר מבן גוריון טעינו. אנחנו, שהקמנו את הברית ההסטורית עם המפד"ל, ומיזגנו דת ומדינה, איך לא ראינו שבעצם כל העסק הזה של מפלגות דתיות מיותר?!

לדעתי, אתה פשוט תופס טרמפ על דברים שאמר כדי לקדם אג'נדה פוליטית לוקלית ותחומה היטב בזמן (ועוד שבועיים תוצא מהקשרה) כדי להעביר את דעותיך (המגובשות?).

בעצם, ההתקפה שלך נגד מפלגות יכולה להיות מכוונת באותה קלות לכל השיטה הרב מפלגתית. למה צריך ייצוג מגזרי מסויים? מדוע שמר"צ או האיחוד לא ימוזגו בגושים הגדולים וזהו?
אהם, 227793
הבנאדם טפח לעצמו יום אחד על המצח ואמר: טעינו. יש פרטנר וקוראים לו ערפאת.

סתם, לא אכפת לי מה פרס חושב, ואני לא מרגיש מחויב לדבריו. מצא-חן בעיניי הניגוד שהוא העמיד בהקשר של המפלגות הדתיות (אני בכלל רציתי לדבר על "מנהיגות יהודית חדשה").

אין לי אג'נדה פוליטית לקדם. אם הייתה לי כזאת, לא נראה לי שהייתי מנסה לקדם אותה באמצעות האייל. זה בזבוז זמן מוחלט. המאמץ שכרוך בשכנוע קורא-האייל לקבל את דעתי, מול המאמץ בשינוי דעתם של אנשים רבים מהיישוב, נראה לי לא סימטרי. באייל (למיטב ידיעתי) גם לא מסתובבים מובילי דעת קהל.

אני לא מבין מדוע ההתקפה שלי יכולה להיות מכוונת לכל השיטה הרב-מפלגתית. אין לי בעיה עם ייצוג מגזרים באמצעות מפלגות. הבעיה מתחילה כשמייצגים את אלוהים באמצעות מפלגות.
אהם, 228282
אם לי אין בעיה כשמייצגים את אלוהים באמצעות מפלגות, למה לך יש?
אהם, 228371
ואני חשבתי שאתה אדם צנוע.
אהם, 228381
לא זכור לי שהמפלגות הדתיות מתיימרות לייצג את אלוהים. לכל היותר הן מייצגות את הסקטור הדתי/חרדי שמצפה מהם להזרמת כספים.
אהם, 228393
יש את המלל, סוג השיח הדתי. אולי אפשר לטעון שהוא מהווה כיסוי לאינטרסים חומריים, או אולי להשוות אותו לתפקיד האידיאולוגיה במפלגות אחרות.
מעבר לו, המפלגות החרדיות פועלות בהתאם להוראות ''מלמעלה'', של גדולי-התורה או חכמי התורה. חלקים מהמפד''ל (בינתיים) פועלים בהתאם להוראת הרבנים אליהו ושפירא. הסמכות שלהם נובעת מהפונקציה הדתית שלהם, מכך שהם מייצגים את דעת התורה. דהיינו, את אלוהים.
אהם, 228400
דעת התורה != דעת אלוהים, אאל"ט.
אהם, 228403
איך יכול להיות != ? הרי הם קיבלו הכל ממנו, מלבד כמה טעויות העתקה קטנות.
אופס, גודווין זה מתגובה אחרת 228404
אהם, 228447
צודק. ניסוח לא זהיר שלי. עדיין, אני מציע לשים לב להבדל בין פעולה ע"פ הוראת הרבנים, שנתפסת לרוב כמחייבת *ברמה הדתית*, ובין פעולה שנקבעת ע"י עירוב של אידיאולוגיה ושיקולים אלקטורליים.
ההליך הדמוקרטי בנוי על פעולות מהסוג השני. צווים דתיים עשויים להתגלות כהרסניים עבורו.
אהם, 228446
לגבי המפלגות החרדיות, אני די בטוח שאין כאן שום ייצוג של אלוהות או ישות עליונה כלשהי. מפלגות אלה במפורש, הן בהתבטאויות נבחריהן והן בתשדירי הבחירות, מדברים על צביון למדינה שיגיע דרך חינוך (כלומר, הזרמת הכספים למקום הנכון מבחינתן).
לגבי המפלגה הדתית-לאומית, מעניין שהיא נוטה כרגע לקבל את דעתם של רבנים שמדברים רק על שלמות הארץ וקדושת האדמה, ולא אחרים (מיעוט, אמנם) המדברים בקול קצת שונה. כך שאין מדובר כאן בדברי אלוהים חיים, אלא בגושפנקא רבנית לעמדות האיחוד הלאומי.
אהם, 228448
גם אני בטוח שאין כאן שום ייצוג של אלוהות או ישות עליונה כלשהי, ושאין מדובר בדברי אלוהים חיים. אני לא בטוח שהבנתי כיצד זה קשור לנושא.
אהם, 228449
תגובה 227793 שלך, ובעיקר הפסקה האחרונה, הביעה את השוני בין מפלגה דתית או חרדית למפלגה סקטוריאלית אחרת בנושא הייצוג האלוהי, ועל כך עניתי.
באיזה אופן זה לא קשור לדיון?
אהם, 228451
אולי לא כתבתי זאת (זה נראה לי ברור. אם לא, קבל את התנצלותי), אבל לא התכוונתי לטעון שהמפלגות הדתיות באמת מייצגות את אלוהים. אם זה היה באמת כך, הייתי צריך לשקול רוויזיה רצינית בעמדותי.
כוונתי הייתה שהם מתיימרות לפעול בשם אלוהים (או בשם ציוויים דתיים, ראה תגובה 228447). כך שסוג הטיעונים שהבאת לא נראה לי קשור לנושא. אני מתמקד בסוג ההליך שמוביל לפעולות פוליטיות, ולא בשאלות דתיות.
אהם, 228454
''בשם ציוויים דתיים'' שונה משמעותית מ''בשם אלוהים'', מאחר ובראשון זוהי עוד מפלגה אידיאולוגית סקטוריאלית ובשני מדובר באוסף נביאים לכל הפחות.
גם אני התכוונתי לכך שהמפלגות הדתיות לא רואות את עצמן כמייצגות האל (אין ביהדות גורמים כאלה מאז פסקה הנבואה) אלא לכל היותר כמייצגות את הפירוש הנכון לאורח החיים היהודי והמסורת.
אהם, 228457
אני לא מקבל את הריכוך הזה, כאילו שהמפלגות הדתיות רואות עצמן ''לכל היותר כמייצגות את הפירוש הנכון לאורח החיים היהודי והמסורת''. אפי איתם, למשל, רואה בשמירה על הריבונות היהודית בכל שטחי א''י ציווי דתי והלכתי מובהק.
אהם, 228536
גם ''ציווי דתי והלכתי מובהק'' הוא לא יותר מאשר הפירוש של רבני המפד''ל להלכה, ולא דבר האלוהים.
כלומר, כדי לחזק את עמדותיו נתלה איתם ברבנים המקובלים על המפד''ל (כפי שז'בוטינסקי וכצנלסון ו''מורשתו של רבין'' הם אילנות מקובלים להיתלות בהם במפלגות אחרות), אבל אין זה ברור שזהו דבר ה' שנגלה אליו בחלום.
יש לנו הסכם סחר חתום עם לוהים 228926
ואנו מיצגים אותו בגבולות הארץ המובטחת.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים