 |
באיזו נבחרת אתה תומך ביורו 2004? | 1996 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
שהצביע צ'כיה. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יצור קצת מוזר.אני אוהב מאוד כדורגל, אבל לא אוהד אף נבחרת או קבוצה. פשוט רוצה את הכדורגל הטוב. לפני הטורניר הייתי בעד ספרד, שנראו לי כפוטנציאל הכי רציני להציג כדורגל מרענן, ואחרי שני המשחקים הראשונים המאכזבים שלהם, כבר לא הייתי איתם(למרות שהעדפתי שיעלו עם פורטוגל ולא יוון). עכשיו הצבעתי "דנמרק" אבל הכל יכול להשתנות במשחק אחד מעצבן שלהם (ולדעתי, אם הם ישחקו ככה מול צ'כיה הם גם יעופו). יש עוד כאלו כמוני שאוהבים כדורגל מאוד אבל אין להם קבוצה או נבחרת אהודה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אבל יש הרבה שההפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדעה שמאור גרינברג הביע ב תגובה 73466 ושאני שותף לה, הולכת ומתגשמת ביורו הזה, כשהשער של ואן ניסטלרוי מול צ'כיה, למשל, שפעם היה נפסל, אושר הפעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדור 20 שאלות של מוסף הארץ הכיל לפני שבוע את השאלה (ציטוט מאוד לא מדוייק) "ואיזו קבוצה אנחנו רוצים שתנצח ביורו?", התשובה הייתה פורטוגל. אולי מישהו מוכן להסביר את השאלה המוזרה (וגם את התשובה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד נבחרת אנגליה, ואני אוכל את הלב בכל טורניר מחדש. כאן זה ממש מגדל השן, הא? 'לא מעניין אותי' הולך לקחת בגדול... תתחברו לעם-תראו כדורגל. בחיי, משחק טוב הוא חוויה לא פחות מקריאת 'הזר' P: חבורה של סנובים :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שליש וקצת בינתיים. אני חושב שזה די סביר. (דובי, ספון במגדל השן שלו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הנכחי, המהמורה גם כן מביעה חוסר עניין. לכן זה יוצא קצת יותר מחצי. (הקשה, סוקר בדאגה את התקדמות העששת במגדל השן שלו) 1 יענו: זאת עם ההומור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אלטרנטיבי: עם כניסתו של רוגל אלפר לתפקיד עורך המוסף, הוא החליט שאין סיבה שהניו-ג'רנליזם יעצר בפתח מדור הטריוויה, וכך כשאנחנו מדפדפים לעמוד הלפני אחרון כדי לבדוק את התשובות, אנחנו בעצם למדים על טעמיה האישיים של כותבת המדור (הרי ממילא הכל סוביקטיבי, גם במדורי טריוויה מיושנים שמתיימרים לעסוק בעובדות יבשות). מה שמעלה שתי שאלות: 1. מדוע כותבת המדור מתייחסת אל עצמה בלשון רבים? ו-2. האם פורטוגל היא הקבוצה שבה יש הכי הרבה חתיכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציין פעם כוכב הפועל ת''א והנבחרת, משה סיני, באמירה מיתולוגית לשאלה מה הוא אוהב חוץ מכדורגל. ''כדורגל אנגלי'', הוא ענה למראיין. אבל אני דווקא הייתי הראשון והיחיד(בינתיים) להצביע על הנבחרת היוונית כפייבוריטית עבורי. לא מאהבת סוקרטס ואפלטון, אלא מתיעוב עמוק לתעשיית האלילים שמייצרת פיפ''א. אשמח מאוד אם כל ''השמות הגדולים'' בכדורגל האירופי יובסו ברגלי האנונימים מיוון. איטליה, ספרד ואיטליה זו בהחלט התחלה מעודדת. חבל שלטביה גם הופרשה. זו הייתה יכולה להיות אחלה אלופה - מדינה קטנטונת ונידחת שאף אחד לא סופר אותה מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא-פייבורטיות זה כיף כשהן משחקות טוב (קרואטיה ופורטוגל ב-98 ו-2000, בהתאמה, לדוגמה) ולא כשהן משחקות כדורגל מכוער ובונקריסטי כמו יוון, לטביה (באליפות הזו) ודרום קוריאה (לפני שנתיים). אין שום הנאה בלראות את יוון מתגוננים תשעים דקות וגונבים גול בניגוד למהלך המשחק כמו שהיה מול ספרד - זה אפשר לראות גם בארץ, במה שבטעות נהוג לקרוא לו "כדורגל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך כדי לקיחת הסיכון של השמצות בדיון זה: משחק שיכול להסתיים באפס-אפס הרבה מדי פעמים (או באחד אפס עלוב לאחר ייבוש של כמעט שעתיים), אינו ראוי שיקרא ספורט. אפשר לעשות לו טובה ולכנותו כמו הבייסבול בארה"ב: the national pass time. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנכון נכון. אני מציע הצעה מהפכנית, שעשויה לשנות את פני המשחק מקצה לקצה, ולהפכו לפופולארי הרבה יותר. לפי ההצעה שלי, כל משחק יתחיל בתוצאה 10:10, וכל גול יקנה 50 נקודות שלמות! נדמה לי שבכך פתרנו את הבעיות שהעלית. אם, כמו לאמריקאים, יש לך גם סלידה מתוצאות תיקו, אפשר לחשוב על הצעות נוספות (למשל: על כל עברה מורידים נקודה אחת. כל ייצא שבמקרה של תיקו, הקבוצה שביצעה פחות עברות היא המנצחת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נו, הבעיה היא לא ממש בתוצאה, אלא בכך שזו משקפת מיעוט ארועים במשחק, ש more often than not יהיה משחק סטטי, עייף, עם אפשרות למשחקי בונקר מוצלחים וכיו"ב. אם כבר רוצים לשנות חוקים, אולי כדאי להפוך אותו ליותר קרוב לבן דודו הדינמי כדורגל אולמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני משתעמם מכדורגל כמו מרוב ענפי הספורט שאני טורח לנסות אותם. אבל בתיאוריה, נראה לי שיש קסם עצום דווקא במיעוט ארועים; כשכבר יש ארוע, המשמעות שלו היא כמעט קוסמית. ועוזי היה אומר: אתה משלם בהקטנת התוחלת (לכך שיקרה ארוע מעניין ביחידת זמן) עבור הגדלת השונות (בין יחידות זמן שקורה בהן ארוע מעניין לאלו שלא). טוב, אולי הוא לא היה אומר את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשכבר יש ארוע, המשמעות שלו היא כמעט קוסמית." אתה רומז לגול של חריסטיס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
America does not view soccer that highly. Americans consider it boring as it is 'low scoring' and has 'draws'. Because of this The Simpsons makes fun of our soccer culture. The Simpsons satirise the fact that soccer supporters get overly emotional about the 'Beautiful Game'. Before the match, Homer turns to Marge looking very worried and claims that he will 'kill himself if Portugal win'. Matt Groening is trying to say some supporters treat soccer as a life or death situation and get too intense about their team. The Simpsons also tries to imply football is all hype. The expectation of the crowd is tremendous during the build up to the match but it all fizzles out once the boring match kicks off. The Simpsons is saying that football does not live up to th ......
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו הביקורת הבאה מאומה שענפי הספורט המובילים שלה כוללים או מפלצות מגודלות והפסקה אחרי כל שלוש שניות משחק או נמשכים שש שעות ברציפות בהן הדבר המעניין ביותר הוא המוחטות והגירבוצים של הכרסתנים המזדחלים על המגרש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Here in the West Coast, sports are socialized in a very different way than in Israel. The "people's games" are baseball and (American) football. Soccer is a nice, delicate game for girls with knee-high stockings, and many professors are really proud of their eight year old daughters who made the soccer team. With me being a green-and-white scarved lunatic yelling at the tv in Israel, I must say the transition was strange to the point that my interest in local sports ceased before it really began. Baseball bores me, football grosses me out.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדורגל תמיד שעמם אותי עד מוות (בעיקר ברמתו הישראלית) ו-football+baseball הם אכן אקטיביות מוזרה שתפקידה למלא את ההפסקות הקצרות שבין הפרסומות. אבל, משום מה, יוצא לי להנות למדי מכדורסל (בעיקר NBA). (ותודה לדטרויט פיסטונס שקיצרו את העניין לחמישה משחקים ונתנו לי סוף סוף ללכת לישון בלילה כמו בנאדם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון העבירות שלך לא רע בכלל למרות שהוא נשמע קיצוני,הוא גם יכול לענות על בעיית ההכרעה מפנדלים וגם לחזק את ההגינות כמרכיב משמעותי בסגנון המשחק. הדברים האלה הם הקדמה לזה שרציתי להגיד שפורטוגל לפי השיטה הזו ניצחה בגדול,ולא הייתה צריכה את ההחמצה של בקהאם. אנגליה עשתה במשחק *כפליים* עבירות מפורטוגל מה שמראה על אופי משחק בונקריסטי של האנגלים. 1קצת חששתי שהתלהמתי מדי במחמאות אתמול לסקולארי תגובה 228386 ,אז נחמד לראות שרונן דורפן מסכים איתי שהאומץ של סקולארי עשה אתמול את ההבדל או בניסוחו הבוטה: "פחדן מול אלוף עולם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם רעיון העבירות, עד כמה שאני מבין בכדורגל (זה מעט) היא ששיפוט עבירות הוא פחות חד-משמעי משיפוט גולים. כל עוד הסיכוי ששריקה או אי-שריקה על עבירה-לכאורה נתונה תשפענה על תוצאת המשחק הוא נמוך מספיק1, אפשר לחיות עם זה; כשזה יכריע משחקים ישירות, יתחיל להיות שמח. 1 אני מקווה שעד כאן יצא לי משפט תקין. כרגע אני עייף מכדי להבין אותו רטרואקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסיכוי ששריקה או אי-שריקה על עבירה-לכאורה נתונה תשפענה על תוצאת המשחק" זה רק הרחבה של המצב הנוכחי אל מחוץ ל-32 מ' של שתי הרחבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה כן ראוי שיקרא ספורט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחמט, למשל. הרבה יותר מרתק, פחות מסתיים בשיוויון. אפשר גם שש בש, אבל זה כבר לא פייר - זה מעל הכדורגל בשתי רמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחמט פחות מסתיים בשויון? הצחקתני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברידג'. גם קבוצתי, גם פחות מסתיים בשוויון, גם טומן הפתעות (בעיקר מצידו של בן הזוג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטריפ Taki! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא מראים מספיק הילוכים חוזרים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצמצת - החמצת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחמט מסתיים פחות בשוויון? אולי בין ילדים בני 12. כידוע לכל מי שהתעניין אי-פעם בשחמט ולא רק העמיד פנים שזה מעניין אותו, רוב משחקי השחמט ברמה שלמעלה מנמוכה (נאמר, ממועמד לאמן ואילך) כן מסתיימים בתיקו. ברמות הגבוהות ממש – נאמר, בדו-קרב על אליפות העולם, כ-70 אחוז מהמשחקים מסתיימים בתיקו. לגבי שש-בש, בגלל אלמנט המזל והאקראיות החזק שלו, אין למעשה סיכוי להופכו למקצועני משום שהבדלי הרמות בין חובבים סבירים למקצוענים קטנים מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, 70 אחוז זה קצת פחות מנתח משחקי הכדורגל המסתיימים בשיוויון בתום 120 או 90 דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבעים אחוז זה הרבה יותר מבכדורגל, התכוונת לומר. שתי דוגמאות: יורו 2004: מ-24 משחקים שהתקיימו בשלב המוקדם ביורו 2004 רק 8 (שליש) הסתיימו בתיקו. מונדיאל 2002: התקיימו 48 משחקים, שמתוכם הסתיימו בתיקו 14 משחקים (30 אחוז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אפילו הוועד האולימפי לא שיכנע את בג"ץ ששחמט הוא ספורט" "באיגוד הישראלי לשחמט חשבו שמצאו את הפרס הגדול. כשנחת בחיקם מכתבו של המזכ"ל לשעבר של הוועד האולימפי הבינלאומי, חואן אנטוניו סמראנש, הניחו השחמטאים שהוויכוח העתיק הוכרע, והם המנצחים. "זוהי חובתי הנעימה להודיע לך", כתב סמראנש לנשיא פדרציית השחמט העולמית עוד ב-1999, "כי הוועד המנהל של התנועה האולימפית הבינלאומית החליט בישיבתו האחרונה להכיר בפדרציית השחמט העולמית כארגון אולימפי מוכר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה לאלמוני המקורי מהדיון ההוא על הרעיון לסקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם בשנתיים, בבוא הקיץ, משיל אני את תדמית האינטלקטואל המיוסר שאני דואג לטפח באזרחות למשך שבועיים או שלושה, והופך לאוהד כדורגל שרוף שאינו מחמיץ אף דקת משחק בעד שום הון שבעולם. את חגיגות אליפות אירופה והמונדיאל אי אפשר להשוות, מבחינת הפופולריות העולמית שלהן, לאף תחרות אחרת, גם זו של האולימפיאדות ואפילו של היורוליג. וכמובן, אם אוהדים - אז אוהדים נבחרת, ואם אפשר לבחור בצ'כיה המוצלחת, שמשחקת כדורגל משובב וספורטיבי, אז מה טוב. ואם הסיבות האמיתיות הן זכרון הביקור בפראג היפהפיה, ואוסף סיפוריו המופלאים של בוהומיל הראבאל הגדול שקראתי זה מכבר - הרי שאין סיבות טובות מהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורעיון לסקר: מי מבין שחקני פורטוגל הוא החתיך ביותר? 1. ריקארדו פריירה 2. בטו 3. דקו 4. ארמנדו פטי 5. פליפה סקולארי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא היה לי מושג על התשובה הזאת כששאלתי את שתי השאלות האלה (תגובה 228326), אבל בעקבות התשובה הזאת, אני חושב שבעוד ששאלה מס' 2 שלי קיבלה מענה (לפחות על פי טעמה של דנית ניצן), שאלה מס' 1 מקבלת משנה תוקף1. 1 ומיץ פטל היה שואל2: "היא שמנה?" 2 לפחות עפ"י האייל האלמוני תגובה 91158 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכמובן מוכיח את העובדה שאין צדק בעולם, וגורם לי לתהות אם יש אלוהים1. אבל היה משחק נהדר. לפחות זה. 1 נו, טוב, ברור שיש, אני רק לא מבינה למה הוא מעדיף את פורטוגל על-פני אנגליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לשמור על המלכה כל הזמן וגם לתת לנבחרת לנצח. שיחליטו האנגלים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרט הזה שבו אנגליה מובילה על פורטוגל ובסוף עפה כבר היינו. יש לי אמפטיה לאנגליה אבל היא מיצתה הכל אחרי שרוני נפצע,ובקהאם הפך ללוזר האולטימטיבי של האליפות עם שני פנדלים מוחמצים. סקולארי הנהדר עשה חילוף אמיץ כשהוציא את פיגו והימר על הרכב התקפי לחלוטין,וראה שכר להחלטתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ובקהאם הפך ללוזר האולטימטיבי'' וכו'- הרשה לי להנהן בהסכמה (ובעצב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, לא ראית שהנקודה של הפנדל שם היתה דפוקה?! היה פשוט מביך לראות איך אחרי ההחטאה של בקהאם, כל בעיטה לוותה בטקס מקדים שבו במשך שניות ארוכות ניסה הבועט התורן ליישר את הדשא, כדי שאפשר יהיה לבעוט בכדור כמו בנאדם. בסוף התגלה בעל תושיה שפשוט לקח את הכדור והניח אותו מימין לנקודה המקורית. אני מציע שאת הגמר יערכו במכתש ברמת-גן. חבל שכבר הרסו את ימק"א. __________ ההמ"ה, מתוסכל, מוצא תירוצים, וזורע בהלה וייאוש בערי הולנד, כשהוא מכריז על העברת תמיכתו לנבחרת הכתומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר שלא תניח את טלפיך על נבחרת צ'כיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'כיה היא באמת הבאה בתור, אז אני מציע שתתחיל להחזיק אצבעות להולנדים מול השבדים. ובפינת כדור הבדולח: לאחר שנערתי וטלטלתי אותו הצלחתי לחלץ ממנו את הנבואה הבאה: בגמר יפגשו פורטוגל וצרפת (שזה שיחזור של חצי הגמר מיורו 2000). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צב"ר מההתכתבות הזו בינך לשכ"ג. אכפת לך לתמוך בצרפת הלילה? 1 ______________ האלמוני הארסי מנסה לארגן לצ'כיה משחק קל בחצי גמר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית מה לטביה (כמעט) עשתה לצ'כיה? מדובר לדעתי באותו סגנון רק שהיוונים קצת יותר מוצלחים בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי, כנראה לא משחק כ''כ קל. אני גם מאמין(לעולם לא נדע) שאם צרפת הייתה מנצחת את יוון, צ'כיה הייתה חוגגת היום עלייה לגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לחלוק אתי את הפלאט דה ז'ור(1): מוסקה עם נתחי ברט. אני מתחיל להתרגל לטעמו של הכובע (עשיר בסיבים!), אבל לא מבין למה בסוף הארוחה עוד זורקים עלי צלחות. ___ (1) הייתי כותב את זה בצרפתית לו ידעתי לאיית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, המשחק היה כל-כך משעמם עד שמצאתי את עצמי ממיין את השחקנים הצרפתיים לקטגוריות של מוקה ושוקו. ואני גם לא מבין מה ההתלהבות מיוון, סתם קבוצה בונקריסטית מגעילה, שמשחקת עם שמירות אישיות כמו לפני 15 שנה (הצעתי כבר להעביר את הגמר למכתש? אה, כן). כולם חשבו שנפטרנו מהגרמנים כבר בשלב הבתים, אבל בעצם קיבלנו בחצי הגמר סוג של נבחרת גרמניה, רק עם שמות מעפנים. והייתי מצטרף אליך לארוחה, אבל הקיבה שלי עדיין לא סיימה לגמרי לעכל את הכובע ההוא מההימור על זה שמכבי ת"א תפסיד בגמר היורוליג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כנראה שכל טורניר גדול צריכה להיות נבחרת איומה ונוראה, הגנתית ומעצבנת אחת שמגיעה גבוה מדי - דרום קוריאה ב-2002, איטליה ב-2000, איטליה ב-1998, גרמניה ב-1996, איטליה ב-1994, כל הנבחרות ב-1990. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ש(אם יש מי) שמתלהבים מיוון, הוא שגם הגנה צריך לדעת לעשות. להבדיל מנבחרת אנגליה המהוללת (מה מלהיב בה?), אשר בשני המשחקים בהם התגוננה הפסידה בסופו של דבר, כי רפרטואר ההתגוננות שלה כלל רק הרחקות כדור הרואיות משהו(1), אבל חסרו כל מטרה פרט להרחקת הכדור מאזור השער, יוון התגוננה נכון, גם טקטית וגם טכנית. למי שהגנה היא כוס האוזו שלו, יוון היא הכתובת. ___ (1) בשלב מסוים של המשחק אנגליה-פורטוגל ראיתי את וינסטון צ'רצ'יל עומד ומלהיב את Backhome וחבריו, מדרבן אותם ב"דם יזע ודמעות", ומכוון לעברם את אמרתו "מעולם לא חבו רבים כל כך" וכו'. הקרב על בריטניה כלל פחות מעשי גבורה מאותו משחק רבע גמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אין ספק שיוון שיחקה *טוב* יותר מצרפת. אבל לא *יפה* יותר (ולא שצרפת שיחקה יפה). ובכלל, מבחינת היופי של המהלכים, גם אנגליה אף פעם לא הרשימה אותי. תמיד1 טענתי בפני חברים אוהדי אנגליה שמדובר בנבחרת בינונית, שאם לא היו נותנים לה כבוד בגלל השם, בטח גם לא היתה מגיעה לרבעי גמר למיניהם. שלשום, פורטוגל החזיקה בכדור כ-70% מהזמן ושיחקה יופי של כדורגל. אנגליה נצמדה לאימרה - "יותר חזק, יותר מהר, יותר גבוה" ונהגה כך בכדורים אותם העיפה ליציע. צ'כיה, הולנד, קרואטיה ב-98', פורטוגל (גם ב-2000, גם בטורניר הנכחי) ובטח שצרפת, סיפקו פעמים רבות כדורגל נהדר. הולנד-צ'כיה בטורניר הנכחי יזכר לי כאחד המשחקים המדהימים שראיתי אי פעם. 1 - היה יוצא דופן אחד - כאשר מקמנמן פתח בהרכב, היה מדובר בנבחרת הרבה יותר טובה. מה ששחקן יצירתי אחד יכול לעשות מחבורה של שחקנים בינוניים אך ממושמעים טקטית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אנחנו מסכימים. באופן כללי יש שלוש תשובות לשאלה מה מטרתו של משחק כדורגל: א. לספק חוויה אסטטית ומהנה לקהל הצופים. ב. להחדיר את הכדור לשערו של היריב יותר פעמים, או במקרה הגרוע מספר זהה של פעמים, שהיריב מצליח להחדיר את הכדור לשערך. ג. להוציא את הכדור משערך פחות פעמים, או במקרה הגרוע אותו מספר פעמים, שהיריב מוציא את הכדור משערו. לפני שהמתמטיקאים שבקהל יצעקו שב' וג' זהים (a>=b == b<=a) אז הם לא. כדורגלנים הם לא מתמטיקאים. אסקולה א', המזוהה בעיקר עם חיים ברעם, משום מה אינה מקובלת במיוחד על מאמנים, מנהלי קבוצות, ועל רובו של קהל האוהדים. אסקולה ג' מזוהה בעיקר עם הכדורגל הגרמני (כולל אלי גוטמן), אסקולה ב' בעיקר עם הכדורגל הלטיני. (*לא* כולל איטליה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלי - ואני מניח של רוב חובבי הכדורגל - היא שזה תלוי. כשמשחקות שתי קבוצות שלא איכפת לי מי מהן תנצח, אני רוצה שיתפתח משחק יפה, שבעצם מה שזה אומר ב99% מהמקרים - זה הרבה גולים1. כמשדובר בקבוצה שאיכפת לי ממנה2, אז ברור שכמו שאמר פעם איזה מאמן (כדורסל) אמריקאי: "הנצחון הוא לא הדבר החשוב ביותר, הנצחון הוא הכל". כך שאם היינו מחליפים במשחק אתמול את נבחרת יוון בנבחרת ישראל, ברור שלא הייתי מוצא את המשחק משעמם, וגם לא הייתי מוצא שום בעיה בצורת המשחק של הנבחרת. לגבי המחמאות ליוון על משחק ההגנה המשובח לכאורה, יש כאן איזשהו פרדוקס שאופייני בעיקר לכדורגל, שעל פיו בעצם עדיף לך להיות האנדרדוג. מי בעצם קבע שצרפת אמורה לתקוף ויוון אמורה להתגונן? למה לא להיפך? הרי לא מדובר כאן במשחק שבו צרפת צריכה את הניצחון יותר מיוון, וברור שמבחינת כל קבוצה הרבה יותר קל להתגונן ולצאת למתפרצות, מאשר לנסות ליזום ולפרוץ מערך הגנתי מעובה, מחוזק בשמירות אישיות. מה עוד, שבניגוד לשניכם, אני לא מוצא שום דבר משובח במיוחד במשחק ההגנה היווני. לדעתי היה כאן בעיקר משחק רע ושבלוני של הצרפתים3. המחמאות ליוונים הן בעיקר פונקציה של עוד דבר שאופיני מאוד לכדורגל והוא פרשנות המתבססת באופן מוגזם על "מבחן התוצאה". משהו בסגנון של: יוון ניצחה ולכן היא שיחקה טוב יותר. זאת למרות שבכדורגל, בניגוד לענפי ספורט אחרים (שאני מכיר), קורה לא אחת שהקבוצה ששיחקה טוב יותר דווקא מפסידה. אם המשחק היה מתפתח באופן דומה אבל בסופו של דבר צרפת כן הייתה מצליחה לנצח - היא הרי בכל זאת הגיעה לשניים או שלושה חצאי הזדמנויות, שלפחות אחת מהן יכלה לההיפך ללא קושי מיוחד לשער - אני מעריך שלא היינו שומעים שום דבר על משחק ההגנה החכם של יוון, או מחמאות אחרות בסגנון. ________ 1 יש כל מיני שגיא כהנים, שמסוגלים ללקק את האצבעות גם מכל מיני משחקי 0:0, שהם זיהו בהם כל מיני טקטיקות חדשניות ומרתקות (חיים ברעם הוא סוג של קיצוניות, קצת גרוטסקית, לכיוון ההפוך). 2 ולמען האמת, בהקשר לדעה אחרת שהובעה כאן, אני קצת מתקשה להבין איך אפשר לאהוב כדורגל בלי לאהוד אף קבוצה. 3 כפי שציין אברהם גרנט במהלך השידור, יש היום דרכים לא רעות להתמודד עם שמירה אישית (הרי אף מאמן לא ירד מהשיטה הזאת כי התחשק לו לספק לקהל כדורגל מענין יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמכתש זה בכלל בגבעתיים! סתם, שתדעו לכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והבאה בתור פורטוגל. לא נשכח ולא נסלח! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני רגוע,ההימור שלי על גמר צ'כיה-פורטוגל הפך בנקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'כיה שיחקה עד עכשיו שלושה משחקים, ובשלושתם מצאה את עצמה בפיגור. מספיק שהדנים (או היוונים בשלב הבא) יצליחו גם הם להוביל (אם לטביה הצליחה למה הם לא?) ואז יתחילו להעיף כדורים ליציע, ליפול במסתוריות ולבדוק מקרוב את מצב גבעולי הדשא כדי שהצ'כים יסיימו את האליפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי יוון, אני אחזור על מה שכתבתי ב- תגובה 228584 יוון מומחית במשחק הגנתי יעיל(לא רק להעיף כדורים מהיציע), ולטביה הצליחה למנוע מצ'כיה לכבוש עד הדקה השבעים ומשהו למרות משחק התקפי וטוב שלה (ורק בדקה ה-86 היא הצליחה לכבוש את שער הנצחון). ככה שאם צ'כיה עולה לחצי הגמר, היא ממש לא הימור בטוח. לעומת זאת, דנמרק היא לא כזאת, היא באופן קבוע לאורך השנים משחקת בהתקפיות מול כל הנבחרות, ואני מאמין שהיא תתן פייט יפה(במובן החיים ברעמי של המושג) לצ'כיה היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שתתעניין אצל ד. הגלילי, שמעתי שהוא מכיר כמה מתכוניי כובעים מצויינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכובע שלי שלוש פינות,אז כמה דברים שאתה לא טורח לספר עליהם: א. הבנקר נולד בעקבות הצהרתך שאתה מעביר את תמיכתך להולנד והיא תדיח את פורטוגל תגובה 228838 פורטוגל כידוע בגמר. ב. חציו השני של הבנקר נכשל משום שבניגוד לאזהרתו של שכ"ג תגובה 228406 העברת את תמיכתך מהולנד המודחת לצ'כיה תגובה 228408 ובכך חרצת את גורלה להיות מודחת גם כן. 1 1 בשם חובבי הכדורגל היפה באשר הם,אבקשך להצהיר באייל בטרם יום ראשון על העברת תמיכתך ליוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד, כל הנתונים הללו היו בידייך *לפני* שיצאת בהכרזתך הנמהרת. אם היית כל-כך בטוח בכך שהנבחרות המועדפות עלי1 יעופו, היית צריך להמר בנקר על גמר בין פורטוגל ליוון. אבל לא, אתה בחרת להמר על צ'כיה - נבחרת מצחיקה שאפילו לא משתמשת בשמירות אישיות - אז עכשיו במקום לנסות לברוח מאחריות, תתמודד עם ההשלכות. לגבי הגמר ביום א', כרגע אני באמת נגד היוונים, אבל לא באמת איכפת לי מהפורטוגלים. להיפך, אפילו די מעצבן אותי איך שכולם מפרגנים להם בפטרונות. "עם נהדר", "עם נפלא", "עם סגולה" - סתם מדינה פרימיטיבית. קצת כמו יוון, בעצם. מי בכלל קיבל את שתי המדינות האלה לאירופה? 1 האמת, יותר משהייתי בעד צ'כיה במשחק הזה הייתי נגד יוון (וגם לא ראיתי את כל המשחק), ככה שאני לא חושב שהצ'כים עפו בגללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגזמת? שאני אשים בנקר על יוון בגמר? הראש שקלל היטב את הנתונים המדאיגים,את אזהרת הרווח שפרסמת,ואת הניתוח הרציונלי של אסף,אבל הלב הצ'כי סירב להשתכנע. 1 טוב לא בדיוק פס,אלא הרמת קרן ונגיחה,שנראית כמו מעשה של כייס מתועב המנצל דוחק ערבוביה ועייפות,ובנוסף הכיוס מתבצע כך שתגלה אותו רגע אחרי שירדת מהאוטובוס ודלתותיו נסגרו,כך שלא נשאר לקורבן אפילו די זמן להתעשת ולהגיב. ונשאלת השאלה אם אוטו-רגל מצא שיטה שבעזרתה יצליח להפוך נבחרת ים-תיכונית למשהו אירופי טקטי וממושמע2 2 בשעות אלו ממש גברי לוי מנסה ליצור איתו קשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אתה הרי יודע שלא משנה מה הוא יצהיר באייל. אם בלבב פנימה, במקום שבכלל לא נתון למרות השכל והרצון החופשי, הוא תומך בפורטוגל, אז אבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח שלי להפסד הצ'כי הוא הגיל (או מצב הפרוסטטה) של מאמנה. מי שצפה בשידור בטלוויזיה הישראלית, שמע בתחילת ההארכה את אבר(ה)ם גרנט מספר לצופים כי בזמן ההפסקה שבין תום 90 הדקות לתחילת ההארכה המאמן היווני (כלומר, הגרמני שמאמן את היוונים) כינס את שחקניו על המגרש ותדרך אותם, ואילו המאמן הצ'כי מיהר לחדר ההלבשה. ימונה אסאד המנוח למאמן צ'כיה, ויפה שעה אחת קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי סימפטיה כמעט שווה לשתי הנבחרות, עם העדפה לפורטוגל שהלכה וגברה לקראת סוף המשחק. באמת היה משחק נהדר שבדקה ה118 או ה119 שלו אמרתי: חבל שזה הולך להסתיים עוד מעט. אבל למה זה שנבחרת המפונקים (בקהאם, אני תוהה אם הוא יוכל לחזור לאנגליה בגלגול הזה אחרי הפנדל שפספס) הפסידה לנבחרת היחידה שלא תפסתי את שחקניה יורקים על המגרש, אומר שאין צדק בעולם וזה, מבין כל הדברים, מאיים לערער את אמונתך באלוהים? אלוהים דווקא אוהב נבחרות כמו פורטוגל, וגם אני הצבעתי פורטוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, לפי הסקר (וכידוע לסקרים באייל משמעות סטטיסטית מרובה), יש יותר אוהדים לאנגליה מאשר לפורטוגל, ומכיוון שאלוהים הוא אלוהים של כולם1 אז חשבתי שמכיוון שאי-אפשר לרצות את כולם, לפחות הרוב יהיה מרוצה. סתם. זה לא באמת אומר שאין צדק בעולם, פשוט אין צדק בעולם שלי. אה, וזה גם לא באמת מערער את האמונה שלי (רק טיפ-טיפונת), שאותה מערערים רק דברים חשובים באמת (כאן עמדתי לכתוב רשימת שטויות, אבל החלטתי לחסוך אותה מכם, אפשר לשלוח לי תודות לדואל). 1 ושלא יספרו לכם משהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שהאמונה שלך מתערערת אפילו טיפ-טיפונת, תיזכרי בפיני גרשון ועשרת המופלאים שלו, והיא תשוב אליך חזקה מתמיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב מתבקשת תמונה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה התמונה הזאת מזכירה לך למה קמת בבוקר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסקר נדמה לי שהרוב כאן אוהדים את בית''ר פרובנס. אז יאללה, אם יש אלוהים תיקח בית''ר פרובנס אליפות לאלתר (אני אישית עוד חי את הימים של דינמו מסחה האגדית). ואתמול, הולנד ושוודיה שיחקו משחק שהיה זהה באורכו אך לגמרי לא באיכותו למשחק בין פורטוגל לאנגליה. נצחונה של הולנד הוא צדק פואטי, למדינות שסוגרות ביניהן תוצאות בכדורגל כמו באירוויזיון לא מגיע לעלות לחצי הגמר. אם צ'כיה תשלים את הצדק הזה היום מול דנמרק, יש סיכוי שהגמר יהיה שידור חוזר של המשחק הטוב ביותר עד כה, בין צ'כיה להולנד. אבל אני מהמר על גמר צ'כיה פורטוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר קאטו הזקן, ואפילו אני הרבה יותר זקן ממנו כשהיה צעיר, נא לא לשכוח את יוון כשמדברים על סיכויי קרתגו ביורו 2004. ואני גאה על בחירתי המוקדמת באלה הבועטים בישבנן של פרימדונות מהזן הצרפתי. יאסו חארטהתיקוס! (או איך שקוראים לו, ההוא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערכתי השוואה של 14 משתנים רלוונטיים (בעיני) לקביעת מידת ההצדקה לפופולריות של משחקים שונים1: 1. משתנה ההפתעה: מה הסיכוי של קבוצה ענייה יותר או לא פייבוריטית להפתיע ולהגיע להישגים בניגוד לציפיות? מה הסיכוי למהפך מהותי במהלך משחק כלשהו (כלומר, נצחון של קבוצה בניגוד להתפתחות התנאים בשטח)? באופן טבעי, ככל שהסיכוי להפתעות גדול יותר, כך העניין של הצופים במשחק גדול יותר. 2. משתנה אורך המשחק: האורך האופטימלי למשחק הוא כשעה וחצי עד שעתיים (זה האורך הממוצע של סרטי קולנוע). כשאורך המשחק קצר מאוד הצופים אינם מצליחים "להכנס" לאווירה וכבר הם נדרשים לצאת. כשאורך המשחק ארוך מדי, הוא הופך דומה מדי לצפיה בטיח מתייבש. 3. משתנה פשטות החוקים: ככל שחוקי המשחק פשוטים וברורים יותר, כך קל יותר לקהל רחב יותר לחוש שהוא מבין מה מתרחש במשחק. 4. משתנה הרציפות: ככל שהמשחק רציף יותר, כך קל יותר לצפות בו ולהינות בו. משחק שיש בו הפסקות רבות מפריע להנאה מהצפיה. 5. משתנה קלות האילתור: ככל שקל יותר לאלתר מגרש משחק וקבוצות משחקים, כך גדלה הפופולריות של המשחק גם במדינות עשירות וגם במדינות עניות. 6. משתנה ההכנסה הנדרשת: ככל שההכנסה הנדרשת ל"ייצור" שחקן קטנה יותר, כך הפופולריות של המשחק גדולה בחוגים רחבים יותר. 7. משתנה שונות השחקנים: ככל שגודלם של השחקנים קרוב יותר לגודל הממוצע של הצופה, כך קל יותר לצופה להזדהות עם השחקנים. בכיוון ההפוך, ככל שהדרישות מהשחקן פרטיקולריות יותר (לדוגמה, צריך להיות שמן מאוד או רזה מאוד או גבוה מאוד) כך מצטמצם מאגר הכשרונות הזמין וקטנה האטרקטיביות של הספורט לצעירים. 8. משתנה חשיפות השחקנים: ככל שלבושם של השחקנים פשוט, חשוף וקל יותר, כך קל יותר לצופים להתקשר לשחקן כבן אדם (לראות אותו שמח, עצוב, מתייסר, נהנה, וכדומה). 9. מספר פרסי המשנה: ככל שמספר פרסי המשנה גדול יותר (כלומר, כשיש מספר פרסים לאורך העונה או כשיש מספר פרסים בסוף העונה) כך גדלה הפופולריות של המשחק, במיוחד אצל מי העניים יותר (המסוגלים לזכות רק בפרסי משנה). 10. אורך עונת המשחקים ומספר המשחקים: עונת משחקים אידאלית תהיה ארוכה למדי (כדי לספק אפשרות לעליות וירידות, תיקון טעויות ודרמות), עם מספר לא גדול מדי של משחקים וטווח זמן מספיק בין משחק למשחק (כדי לאפשר ביצועים מיטביים של השחקנים ברוב המשחקים). 11. מספר הליגות המקצועיות: זו גם סיבה וגם תוצאה. מספר גדול של ליגות מקצועיות מאפשר לכמות רבה יותר של שחקנים למצוא פרנסתם בתחום ומהווה מקור משיכה לצעירים לבחור במשחק. 12. סיכויי אי הכרעה: כאשר מספר גדול של המשחקים אינו מוכרע באופן ברור, מידת האטרקטיביות של המשחק קטנה עבור חלק מהצופים (אך גדלה עבור אחרים, במיוחד ממדינות בעלות מסורת חלשה או אוכלוסיה קטנה). 13. מספר האירועים בעלי פוטנציאל הכרעתי למשחק: מספר הפעמים בהם ישנה התרחשות "רשימה" (כמו סל בכדורסל) אינו משמעותי כל-כך בהשוואה למספר הפעמים בהן ישנה התרחשות מהותית (כמו טצ'-דאון בפוטבול אמריקני או שער בהוקי). 14. התרחשויות מותחות בסוף משחק: כמות המשחקים בהם ההכרעה נרשמת בסוף המשחק ממש (עשירית אחרונה). ערכתי טבלה השוואתית לשישה ענפי ספורט פופולריים (שאני מכיר פחות או יותר) עם דירוג של 3 (ניקוד מקסימלי), 2 (בינוני), 1 (נמוך). התוצאות היו: כדורגל - 39 נקודות כדורסל - 27.5 נקודות קריקט - 27.5 נקודות הוקי - 27 נקודות בייסבול - 23 נקודות פוטבול - 21 נקודות ================ 1 נא לקחת בחשבון שהחתום מעלה הוא חובב צפיה ברכיבה על אופניים (דרגת שפיות בינונית: לא מחמיץ את הוואלטה והטור, מחפף קצת על הג'ירו, מבקר באתרי רכיבה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר מאמר שניסה להסביר למה כדורגל הוא לא ספורט פופולרי במיוחד בארה"ב. שתיים מהסיבות שאני זוכר הן משחק קצר מדי (כשתי שעות ברוטו לכל היותר) ורצף ארוך מדי שברובו לא קורה כלום. המאמר טען שבארה"ב הציבור מעדיף משחקים של לפחות 3 שעות שמורכב מקטעים קצרים שבכל אחד מהם קורה משהו מעניין. (הוא גם טען ששלוש שעות זה האורך של משחק כדורסל בN.B.A ושהמשחק ארוך יותר ומקוטע יותר ממשחקי כדורסל באירופה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אכן חשיבות לעבודה שבכדורגל ניתן להכניס פחות הפסקות פרסום. בענפי הספורט בארצות הברית יש מגמה הולכת, מתמשכת ומחריפה של הפסקת המשחק לעתים קרובות מאוד לצורך הפסקות כאלו. מספר פסקי הזמן בכדורסל, לדוגמה, הוגדל במידה ניכרת ונוספו "פסקי זמן טלויזיה" חובה באמצע המחצית בכל רבע. אם אינני טועה, יש בכדורסל האמריקני היום למעלה מ-20 הפסקות פרסומת במהלך אותן שלוש שעות. הסיבות לאי-הפופולריות של הכדורגל בארצות-הברית (ברמה המקצוענית – אצל הילדים זהו ענף הספורט המשוחק ביותר שם, כמדומני) מעט יותר טריוויאליות. כפי שקורה במדינות אחרות ובענפי ספורט אחרים, הכדורגל בארצות-הברית סובל מהיעדר מסורת מושרשת ומפופולריות יתר אצל הקהלים "הלא נכונים." בארצות הברית, הכדורגל פופולרי מאוד אצל מהגרים ממרכז אמריקה וזה אינו הקהל "הנכון" לחדירה ללב הקונצנזוס. שתי הסיבות הללו מחוללות סיבה שלישית: היעדר הצלחות משמעותיות שיתרמו להתגבשות של קהל אוהדים רחב. בארצות-הברית, הרבה יותר מבמקומות אחרים, תחושת "אנחנו הכי טובים" נתפשת כאלמנט חשוב להפיכת ענף ספורט ראוי לאהדה. אם תבחן את מפת הספורט בארצות הברית בעיון, תגלה כי כמעט ואין שם בנמצא ענפי ספורט שבהם משתלבת ארצות הברית במפת התחרויות העולמית. בייסבול, כדורסל, פוטבול, הוקי וספורט קולג'ים הם אמריקניים לגמרי (חוץ מהוקי, אבל זה סיפור שונה). החריגים היחידים הם מספר ענפי ספורט אינדבידואליים כמו מירוצי מכוניות, גולף וטניס ואף כאן, ברוב המקרים, מתנהלת זירת התחרויות בארצות הברית במסלול מקביל ולא במשותף למדינות אחרות בעולם. העניין בענפי ספורט שאינם "אמריקניים" מתקיים רק באירועים גדולים וכאשר אמריקנים תופסים בהם מקום בולט. לדוגמה, הסיקור של הטור דה פרנס בארצות הברית עלה בכמה דרגות בכל פעם שאמריקנים תפסו בו מקום בולט; ודוגמה נוספת, סיקור האתלטים האמריקניים גואה כאשר יש אירוע גדול כמו אולימפיאדה או אליפות עולם. בשני המקרים, אגב, בין אירוע גדול למשנהו, ענפים אלו פשוט אינם קיימים בארצות הברית: כל תחרויות האתלטיקה הגדולות וכל המירוצים החשבים מתקיימים אך ורק באירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה נוספת היא שהבייסבול והפוטבול מחולקים למקטעים שכל אחד מהם הוא מיני הכרעה. חבטה של אלה. וכך גם כל התקפה בפוטבול. כחושבים על זה אז גם בכדורסל יש הכרעה זמנית בכל התקפה. בכדורגל הכל נע, גמיש, בלי התחלה וסוף. לשחק כדורגל בצורה בייסבולית זה כאילו שהמשחק ישוחק רק בצורה של פנדלים. וכאן תבוא הפרשנות שתדבר על האמריקאים שאוהבים פאנצ'ים, והכרעות, ותוצאות מיידיות וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ופרשנות כזאת תהיה בעייתית משום שהיא משווה בייסבול ופוטבול לכדורגל ומנסה להסיק מאלו מסקנות על האופי האמריקני בכללו. הדמיון בין פוטבול לרגבי או בין בייסבול לקריקט גדול מדי מכדי שאפשר יהיה להדביק את זה במדויק ל''אופי'' של אומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא המהלך של הפרשנות - הסקת מסקנות על האופי הלאומי דרך הספורט הלאומי. זה עובד כך: האופי האמריקאי ידוע לנותני הפרשנות. הם מנסים, ומצליחים, למצוא התאמה בין האופי הלאומי ובין הספורט הלאומי. כמובן שמדובר בספורט הלאומי, לכן נחשיב את הפוטבול והבייסבול. הקריקט נמצא במקום נמוך הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריקט הוא בהחלט ספורט לאומי בכמה וכמה מדינות השונות באופיין במידה ניכרת מהאמריקני. הרוגבי -- המקביל מעט לפוטבול -- גם הוא הספורט המועדף על כמה אומות שאינן אמריקניות באופיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנטסטי לקריטריונים 1,2,3,4,5,6,7,12 חלש ב-13,14 ניתן להתאמה מצוינת בשאר הקריטריונים. אפשר גם שש-בש, והנה שיפרנו גם את 13 ו-14. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מלחמה'' וכן שש-בש אינם ענפי ספורט קבוצתיים וכאן התייחסתי רק לענפים כאלו. כמו כן, ב''מלחמה'' יש לכישורים תפקיד מוגבל ביותר, מה שמבטל את האפשרות ליצירת ליגות מקצועיות ותגמול הולם לשחקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה האולימפיאדות כיום קצת יותר לבושות מאלו לפני 2780 שנה? (-הכנסייה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש את משתנה האינדיבידאליזם (האם אדם יחיד יכול להשפיע על גורלו של משחק), הקבוצתיות (כמה שיתוף פעולה דרוש בשביל לנצח), האתלטיות (כמה יכולת ספורטיבית צריך אדם בשביל להצטיין בספורט) והחוכמה (כמה שכל צריך אדם להצליח בספורט). יש שטוענים שהסיבה שכדורגל פופלרי פחות בארצות הברית, היא בגלל הקבוצתיות של המשחק, וחוסר היכולת של אדם בודד להשפיע על המשחק (כמו בכדורסל או בבייסבול). נקודה נוספת היא שבניגוד לנקודה 4 אצלך, משחק שיש בו הרבה הפסקות, ועוד הפסקות במועדים ידועים מראש, הוא משחק בעל פוטנציאל פרסום גבוהה יותר, ולכן הוא יקבל יותר תמיכה במדינות בהן אין תמיכה ממשלתית בספורט (וזאת עוד סיבה שבארה"ב הכדורגל לא פופלרי כל כך). בהתאם לאמונה הקלויניסטית, אפקט הפתעה (נקודה 1) דווקא פוגע בפופלריות של הכדורגל בארה"ב. מי שמאמין בצדיק וטוב לו, רוצה שהטוב יותר, מי שהשקיע יותר, ינצח. תוסיף לזה שארה"ב היא מדינה עשירה (קלות האילתור עולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחסור בהפסקות לפרסומות אולי מונע מכדורגל להפוך לפופולרי בארה''ב כיום אבל הוא לא הסיבה לכך שהוא לא היה פופולרי מלכתחילה - כדורגל היה פופולרי באירופה לפני שהיתה טלויזיה. אני חושב שהסיבה הראשונה שהעלית (קבוצתיות מול אינדיבידואליות) בצירוף עם העובדה שבכדורגל אין הרבה אירועים (גולים) הם הגורמים העיקריים לחוסר העניין האמריקאי בכדורגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוטבול אמריקאי הוא משחק קבוצתי לעילא אם כי לקווטרבק יכולה להיות השפעה גדולה על המשחק. אבל גם למאמן יכולה להיות השפעה על המשחק בגלל שהוא נמצא בקשר תמידי עם השחקנים בעת ההפסקות התכופות ובסימנים מוסכמים מהקו. מה עוד שהמאמן יכול להחליף קבוצה שלמה לפי מצב המשחק - יש לו קבוצת התקפה, קבוצת הגנה וקבוצה נוספת למצבים מיוחדים. בייסבול הוא משחק קבוצתי שמתבסס על שיתוף פעולה הדוק בין הזורקים והתופסים (שנמצאים באותה קבוצה), אם כי הזורק או החובט (מהקבוצה היריבה) יכולים להשפיע על המשחק. גם בביסבול המאמן משתתף בצורה אקטיבית במשחק. כדורגל הוא משחק קבוצתי וללא שת''פ בין השחקנים הקבוצה תמוטט. אבל, שוער או חלוץ טוב יכולים להטות את גורל המשחק. אז בנקודה הזו אני לא רואה כל כך הבדלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 229338 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תפקידו של התופס (חוץ מלהציל ילדים שעומדים ליפול)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתפוס. כאילו, דה? הוא תופס את הכדור ומוסר אותו (בד"כ) לשחקן אחר שעומד קרוב לבסיס ע"מ לפסול את שחקני היריב שנמצאים בין הבסיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כל שחקני השדה הם תפסנים, לא? וכמה שיתוף פעולה יכול להיות להם עם הזורק, כשבאמצע מתערב החובט, וכל משוואות ניוטון משתוללות? (אני כבר חשבתי שמדובר על זה שעומד מאחורי החובט. או שבאמת מדובר עליו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסן, לא תופס ( אבל מסכים שזה תרגום משונה, כמעט כמו ''הוא היה מדייג''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כדורסל הוא מופת לקבוצתיות. אף שחקן, ויהא הגדול ביותר, אינו יכול להצליח לבדו או בלי שיתוף פעולה ועבודת צוות עם עמיתיו. הדוגמה המובהקת לכך היא מייקל ג'ורדן, שבחלק הראשון של הקריירה שלו קלע סלים כחול אשר על שפת הים ולא הגיע לשום מקום – רק כאשר באו אחרים, עזר כנגדו, כמו סקוטי פיפן או טוני קוקוץ' הצליחה הקבוצה שלו לזכות באליפויות. האליפות האחרונה בנ.ב.א הייתה דוגמה טובה נוספת, כאשר הקבוצה שהייתה קבוצה (דטרויט) אבל ללא כוכב גדול בודד, הצליח לנצח קבוצה שבה משחקים מי שנחשבים לשני הכוכבים הגדולים ביותר היום. דברים אלו נכונים עוד יותר ביחס לבייסבול, שהוא משחק קבוצתי מאוד, ואפילו יותר לגבי הספורט הקולג'י, שבו הערך הקבוצתי מודגש במיוחד. נקודה 1 – אם טענה נוסח וובר זו נכונה, הרי שהיינו צריכים לגלות התרחשות דומה בכל המדינות בהן ישנן תפישת פרדסטינציה ו"ייעוד". העובדה שהכדורגל פופולרי באותה מידה בצפון הלותרני ובדרום הקתולי של גרמניה והפופולריות שלו בארצות קלוויניסטיות/צווינגליות/לותרניות כמו שוודיה, נורווגיה, שווייץ או הולנד מחלישה את הנקודה שלך במידה ניכרת. נקודה 4 – למיטב ידיעתי כדורגל אינו נתמך ברוב המדינות על-ידי המדינה, אלא בפופולריות שלו בקרב הקהל. לדוגמה, באנגליה נרכשים מדי מחזור למעלה מחצי מליון כרטיסים למשחקי הקבוצות המקצועניות. הנקודה שהעלית אינה משמעותית, לדעתי. נקודה 5 – קלות האילתור קשורה גם בקבוצה וגם במגרש. גם אם נקבל שארצות הברית מדינה עשירה, הרי שעלות יצירת קבוצת פוטבול או בייסבול (מבחינת צוות האנשים, ציוד ומגרש) בארה"ב עדיין עולה פי כמה וכמה על העלות הדומה לשתי אבנים, כדור זול וגיוס שניים או שלושה ילדים בגרמניה או אנגליה. גם נקודה זו אינה משמעותית, כניסוחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן, גם מירוץ שליחים (או אופניים) הוא מקצוע קבוצתי, שתלוי בכל אחד מהשחקנים, וגם מחניים הוא משחק אישי שתלוי ביכולת האישית של שחקן בנפרד. עדיין יש הבדל בין רמת שיתוף הפעולה שנדרשת בכדורגל, לרמה שנדרשת בבייסבול, ובין רמת היכולת האישית שנדרשת בכדורסל, לבין הרמה שנדרשת בכדורגל. נקודה 1. אני לא חושב שההולנדים מקבלים את התפיסה הזו בצורה קיצונית כמו האמריקאים. נקודה 4. העניין הוא לא בתמיכת המדינה, אלא בצורך של הספורט המקצועני להתפרנס מפרסומות. שוק הפרסומות בכלל, ופרסומות הספורט בפרט, בארה"ב הוא הגדול בעולם. מתוך רשימת הספורטאים המרוויחים 1 ביותר בעולם מופיע שחקן כדורגל בודד בעשיריה הראשונה, הוא גם היחיד בעשיריה שאיננו אמריקאי, והיחיד שלא מרוויח בזכות כשרונו הספורטיבי. בנוסף לו יש ב50 הראשונים רק עוד שני כדורגלנים. נקודה 5. לביל גייטס ולי עולה אותם מיליון דולר (נגיד) לקנות מטוס פרטי, ואותם עשרים אלף דולר לקנות מכונית פרטית. למה אני תמיד אבחר במכונית פרטית, וגייטס תמיד יבחר במטוס פרטי? ילד ברזילאי שצריך להוציא את דמי הכיס השנתיים שלו לקנות קסדת פוטבול יעדיף לשחק כדורגל עם כדור מגרביים, ילד אמריקאי, שקסדת פוטבול היא חלק מדמי הכיס החודשיים שלו, יתחשב הרבה פחות בעלות, והרבה יותר בדברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-ספורט האמריקאי זה פוטבול (בייסבול נחשב passtime) והוא משחק מאד קבוצתי (תגובה 229329). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ''האמריקאי'' מיותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוטבול הוא *ה*ספורט. נקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא פזיז במקצת לצאת בהצהרה החלטית כזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שתשאל מאיפה חירבנתי את זה :-) איכשלאיהיה, עם הניק שלי מותר לי להביע את דעתי בצורה פרובוקטיבית במקצת, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. הבעייה עם הצעירים של היום היא שהם חושבים מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, תאורית גלובליזציה בלתי סבירה, מאת פרנקלין פואר. המקום האחרון בו אפשר לצפות לביקורת נרחבת על ספר העוסק בכדורגל, זה מוסף הספרים [היוקרתי רב ההשפעה] של העיתון [האליטיסטי והחשוב] ניו-יורק טיימס, אך הנה פורסמה השבוע ביקורת כזו שכתב ג'ו קווינאן: אני מתרגם חלק מהפיסקה המסכמת משום שאני חושב שזה ממש מתאים לפתיל שלנו: "זהו ספר מרתק, אך הוא לא יגרום לאף אמריקאי להתלהב מכדורגל. מכיוון שכבר יש לנו הוקי קרח, משחק פראי ותחרותי עם גולים מעטים ששום דבר בעצם לא קורה בו, ומכיוון שאנחנו לא רוצים לייבא חוליגניזם, אני משער שמרבית הקוראים יסיימו את הספר בהרגשת רווחה על כי כדורגל מקצועי, בדומה לפופ צרפתי, סטנד-אפ גרמני וסרטים הודיים, הוא דבר מעיק במיוחד שלמזלינו נשאר מחוץ לחופינו ומשם איננו יכול להזיק לרפובליקה העדינה שלנו. יתכן שמבלי משים, שיר ההלל שפואר כתב לספורט אותו הוא אוהב ישמש כתחמושת לאלה המתעבים אותו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פופ צרפתי זה רע? בשעות (המעטות) שאני מבלה בחדר-כושר, אני נאלץ להיחשף לערוצי מוזיקה שונים. הקצת-פחות-נורא שבהם1 הוא ערוץ צרפתי, שמשדר בערך חצי-חצי שירים באנגלית ובצרפתית. הפופ הצרפתי מספיק מושפע ממה שקורה בעולם האנגלי כדי להיות די נורא, אבל בגלל פיגור מסוים, הוא עדיין פחות נורא מזוועות הפופ דובר-האנגלית. 1 טוב, גם VH1 classic האנגלי הוא סביר. הוא מתמקד בפופ משנות השמונים, ומתברר שהזבל של שנות השמונים הוא שורת יצירות מופת בהשוואה לזבל של היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שלא סובל גם גם הזבל של שנות השמונים, אני רוצה לבשר לך שאתה פשוט מזדקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מן הסתם נכון לרובנו. ולמרות שגם אצלי הנוסטלגיה מייפה רבים משירי שנות השמונים (כפי שכתב רב"י למטה), אני חושב שיש כאן מעבר לכך. היום שמעתי ביצוע חדש, של איזו בלונדה1, ל-take my breath away. ואני איתן בדעתי, ומוכן לנמק אותה אובייקטיבית, שהשיר בביצוע המקורי הוא מגעיל, ובביצוע החדש מגעיל יותר. ושניהם מייצגים היטב את הפופ של זמנם. 1 אני לא אומר את זה כדי לרמוז לתכונות אישיוּת כאלו ואחרות, רק לעזור לזהות למישהו שזה אולי מעניין אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם פופ צרפתי זה רע, אבל נראה לי שהוא ניסה לשגר חץ אוקסימורוני. 1 זבל של אז הופך למעדן של היום מכוח חוק הנוסטלגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בדוגמא קצת ישנה לפופ צרפתי, ג'וני הולידיי שר, בצרפתית, את I saw her standing there, של הביטלס. לטעמי הביצוע הזה מזעזע, שני אולי רק למיי ווסט המבוגרת ששרה את Light my fire של הדלתות (יש לי קובץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמקום השלישי: נינה סימון שרה את נה מה קיטה פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'וני הולידיי בתרדמת יזומה בעקבות כשלים בניתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח שהסקירה באה מאומה הסבורה שמייקל בולטון זו מוסיקה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשעמם ביותר התכוונת לומר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבלבל, כנראה, בין הבייסבול, אותו טכס משונה ומשעמם שמטרתו היחידה היא להגביר את צריכת הנקניקיות והבירה, לבין המשחק המרתק שקרוי פוטבול. או פיינטבול. אבל נדמה לי שבכלל הוציאו אותו מחוץ לחוק אחרי המקרה האחרון עם האמסטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה 1 - העלית את התיזה הוובריאנית, אז לך עליה עד הסוף. לא ככה? לא ברורה לי ההסתייגות שלך כאן. שמא תפרט? נקובה 4 - רשימת הספורטאים המרוויחים ביותר בעולם מטעה מאוד, כיוון שהיא כוללת את הקצפת ולא את המכלול. לדוגמה, אם תיקח את מכלול הספורטאים המקצוענים בארצות הברית בשלושת ענפי הספורט המובילים תגיע למספר כולל של קצת פחות מ-3000 המשחקים בכמאה קבוצות. מתוכם כ-500 זוכים להכנסה גבוהה מאוד, וכל השאר (במיוחד בקאדרים הרחבים של בייסבול ופוטבול) נהנים מהכנסה ממוצעת קטנה במידה משמעותית. אם נניח הנחות נדיבות לגבי מספר הצופים באיצטדיונים בארצות הברית (כמדד כלשהו לביקוש) נגיע למספר של מאה מליון צופים בשנה (להערכתי, אם מספר הצופים מגיע לחצי מזה, בארצות הברית ישמחו מאוד). השווה זאת למצב בכדורגל, שבו בכמאה מדינות בהן יש ליגות מקצועיות ישנם כ-60 אלף שחקני כדורגל מקצועיים, שבמפעלותיהם צופים מדי שנה בערך 300 מליון צופים ברחבי העולם. רוב שחקני הכדורגל האלו אינם מתפרנסים מפרסומות – נחלתו של מיעוט קטן ביותר מבין הכדורגלנים והספורטאים בכלל – אלא סתם מכספם של הצופים באיצטדיונים ובטלויזיה. נקודה 5 – השוואה לא עניינית, כיוון שהילד האמריקני גם הוא לא קונה קסדת פוטבול כיוון שכדי לשחק פוטבול כהלכה צריך מגרש מיוחד וחמישים שחקנים מצוידים היטב. השאלה אפילו לא עולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה 1 - למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההולנדית יש 42 מושבים בפרלמנט, למפלגה הסוציליסטית יש 9, תשווה למפלגת השלטון (הנוצרים-דמוקרטים) עם 44. איזה מהמפלגות הסוציאליסטיות והסוציאל-דמוקרטיות בארה"ב יכולה להגיע לכאלה תוצאות (בראון קיבל פחות מאחוז בבחירות האחרונות)? יש הבדל אידיאולוגי ברור בין התפיסה האירופית לתפיסה האמריקאית גם כשזה נוגע לאמריקאים קתולים ולאירופים קלוויניסטים. נקודה 4 - השאלה היא כמה שוק הפרסום בטלויזיה, הוא השוק המשמעותי ברווחים מהספורט. בכדורסל הוא כל כך משמעותי שהוסיפו "פסק זמן טלויזיה". הקסדה הייתה רק דוגמא, גורלו של כל שאר הציוד זהה. מקום בו יש מספיק ילדים שרוצים לשחק פוטבול, יבנה מגרש פוטבול, וגם כאן, יותר קל להורי הילדים האמריקאים למצוא את המשאבים המתאימים. הטענה שלך לגמרי לא ברורה לי, אתה באמת מנסה לטעון שאנשים לא מקבלים החלטות גם לפי המשאבים העומדים לרשותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה 1 – מה עניין שמיטה להר גריזים? האם הפרלמנט העכשוי של הולנד הוא שיקוף של אופיה המושרש של האומה ההולנדית מימים ימימה? האם אתה טוען שהקלווניזם בארצות הברית הוא זן אחר ומיוחד של קלוויניזם שיצר תפישה של פרדסטינציה ו"ייעוד" השונה מהותית מזו שנוצרה באירופה? אם כן, איבדת אותי ואת וובר לחלוטין ותיאלץ לבאר את הדברים. נקודה 4 – שוק הפרסום בטלויזיה חשוב מאוד גם באירופה וגם בארצות הברית וקשה לומר שהוא חשוב במקום אחד יותר ממשנהו. ההבדל הגדול ביניהן הוא במבנה הבעלות ובאופי הקבוצות. בארצות הברית, הליגות הן התאגדויות של בעלי קבוצות לצורך קידום אינטרסים הדדיים. רוב הקבוצות הן יצורים מלאכותיים, שהוקמו במקום מסוים מטעמי עניין של הבעלים (במקרים רבים, הבטחה של העיר או המדינה לבנות אצטדיון) והקשר הקהילתי שלה הוא לעתים קרובות רופף ואקראי. מסיבה זו, בעלים יכולים להעביר קבוצה ממקום למקום בלי הנד עפעף, לצפצף צפצוף ארוך על הצופים בהעסקת מאמנים לא רצויים במשך שנים, ואיגוד הבעלים של ליגה כלשהי יכול לשנות בקלות את כללי המשחק כדי להתאימם לנוחותו, כשלקהל הצופים יש השפעה מזערית על ההתרחשות. ספק אם קהל הצופים האמריקני אוהב את שפע הפרסומות המוצע לו – אך הוא חסר אונים וחסר כלים להתמודד עם התופעה. באירופה, לעומת זאת, כמעט כל הקבוצות צמחו מתוך קהילה מסוימת ונותרו קשורות אליה (ולעתים קרובות נחשבות חלק מהעיר). לעתים קרובות, לקהילה שבתוכה צמחה הקבוצה יש השפעה ניכרת על מהלכי הקבוצה (ולעתים, כמו במקרה ברצלונה, קהל המנויים הוא גם הבעלים) ומרחב התמרון של הבעלים מוגבל הרבה יותר. נוסף על כך, באירופה ישנו מספר רב של ליגות נפרדות, כך שקשה מאוד, אם לא אפשרי, ליצור שינוי מהותי במשחק בלי הסכמה כללית של כל הליגות ושיתוף פעולה כלל-עולמי. לגבי סוגית הפוטבול – לא ברור לי מדוע אתה מתעקש כאן כשפוטבול הוא ספורט שהעיסוק בו אסור במובהק על ילדים קטנים בגלל סכנה חמורה של נזק גופני. אין בכלל ליגות ילדים בפוטבול והעיסוק בספורט מתחיל רק בגיל הנעורים. הדוגמאות היחידות שבהן אתה יכול להשתמש כאן הן בייסבול וכדורסל – ובשתיהן רף הציוד הנדרש נמוך יחסית, כך שההנגדה לא עובדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלפחות לאחרונה ילדים משחקים flag football שהוא מהדורה קצת יותר משוכללת של touch football של פעם, ומסוכן פחות מכדורגל (soccer). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה 1 - איבדנו אחד את השני. בחירות הם הסקר הטוב ביותר, לכל אזרח יש קול בודד. הרכב הפרלמנט ההולנדי מייצג בצורה הטובה ביותר את תוצאות הבחירות של הציבור ההולנדי, שמייצגות בצורה הטובה ביותר את תפיסות עולמו העכשווית של הציבור ההולנדי. תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב מייצגות בצורה הטובה ביותר את תפיסות עולמו העכשווית של הציבור האמריקאי. עד כאן, מוסכם? הרכב הפרלמנט ההולנדי מראות שיש "הרבה מאד" (כמעט חצי) הולנדים בעלי תפיסת העולם הסוציאליסטית. תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב מראות שתפיסת העולם הסוציאליסטית "לא קיימת" (פחות מאחוז) בקרב אזרחי ארה"ב. עד כאן, מובן? מכאן יוצא שבקרב אזרחי הולנד נפוצה פחות התפיסה הקלוויניסטית-קפיטליסטית, מאשר בקרב אזרחי ארה"ב. הצלחת לעקוב? מכאן ברור למה במדינה כמו הולנד ספורט שבו הטוב לא תמיד מנצח יהיה פופולארי יותר מארה"ב. והנה, מבט חטוף על הספורט הפופולארי בשתי המדינות, כמו גם על שאר התרבות הפופולארית (סרטים, ספרים, טלויזיה) בשתיהן מראה שהצפוי אכן קורה. יש מבין? אין לי שום טענה לגבי "אופיה המושרש של האומה ההולנדית מימים ימימה", אני לא חושב שקיים דבר כזה. ברור לי מלמידת ההיסטוריה של אירופה המודרנית, שעברה במאה העשרים מהפכות, מלחמות וכיבושים, ומניתוח תוצאות של בחירות במדינות אירופה השונות, לאור אותם מאורעות, שתפיסות העולם באירופה עברו מספר מהפכות. מצאת אותי? נקודה 4 - קשה לומר, והנה אני אומר. בספורט בארה"ב שוק הפירסום בעל השפעה חזקה יותר מאשר בספורט האירופי (תופעה שהולכת ומשתנה, אגב). נקודה 5- הגיל בו מתחילים לשחק הוא ממש חסר חשיבות. ילדים קטנים משחקים במשחקים אחרים, דומים, שדורשים לא פחות ציוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי בכלל אוהב כדורגל? ? ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזה שניים כאלה. משונים, מה לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה חשוב במי אני תומך, היוונים זכו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי החישוב שלי פירסמת את התגובה שלך פחות מחמש דקות לאחר שריקת הסיום. האם ראית את המשחק, שמעת את השריקה והדבר הראשון שחשבת עליו הוא "צריך להודיע לאייל"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כובע, להבדיל מנקמה, עדיף לאכול חם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערך התזונתי לא משהו אבל זה עשיר בסיבים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 228671 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תשאיר לי את התוית של הוראות הכביסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל החברים אשר מחזיקים באיילופדיה הסובייטית כולל תגובה 228143 מתבקשים להחליף את השורה הששית בתגובה זאת, אשר שובשה בשל רשלנותו של הבחור הזעצער(1) בשורה הנכונה: חניכיו של הגרמני אמנם לא מרשימים, אבל את ה 1:0 הקטן (ממצב נייח) הם יספקו. ___ (1) אשר כעת מתאמן בכתיבה נכונה של הטקסט באנציקלופדיה של נוביה זמליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גרמניה - שוודיה: חניכיו של הגרמני אמנם לא מרשימים, אבל את ה 1:0 הקטן (ממצב נייח) הם יספקו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר עולמי כעולם נמלה. לא פחות מיורו 2004, מעניינת התגובה שלך, כמו גם תגובה 229368. לא "*אותי* לא מעניין יורו 2004" (או "*אני* לא אוהב/ת כדורגל"), אפילו לא "מי שמתעניין בכדורגל/יורו 2004 הוא בבון נמוך מצח", אלא "את מי מעניין יורו 2004" או "מי בכלל אוהב כדורגל", וזאת, על ספורט וארוע שמשכו עיניין של עשרות מיליונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 228312 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד הגדלתי והוספתי בהמשך. חוש נבואי ממשתגובה 228981 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו מה יהיה? עכשיו כל נמושה ספורטיבית ממלטה ועד ישראל תאמץ את הגישה: מה שטוב ליוונים לא יכול להיות רע בשבילנו. שמירות אישיות על חצי מהקבוצה היריבה, קוואזי-בונקר בסביבות 30 מטר מהשער וקמצוץ של התקפות מתפרצות. צפו לשפע של משחקי 0:0 במפגשי הקטנות בינן לבין עצמן, ולתוצאות נמוכות במפגשים שלהן עם הגדולות. למרבה המזל, לא כל יום פורימדופולוס ושערים מבעיטת קרן (בודדת במשחק) לא יפלו בכמות שתאפשר לשיטה החדשה-ישנה1 הזאת לשרוד. (דורון, איזה כובע הולך טוב עם רוטב בולונז?) _______________ 1- הה, ההופעה ה"מכובדת" של ישראל במקסיקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, נראה שאני ומר דורפן בערך מסכימים. עכשיו צריך גם לינק למי שמציע עוד שופטים שתפקידם יהיה לפקח על הנעשה ברחבות ה 16, בעיקר בבעיטות נייחות1, ואני יכול לפרוש. ______________ 1- בעיטה ניֶחֶת מתעקש המאמן הלאומי לקרוא לה במשך שלושה שבועות, ואף אחד לא טורח לתקן אותו. ניַחת, גרנט, ניַחת. מתחרז עם המקום בו המוח שלך נמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ההמ"ה נזכר בתקופותיו היפות של גרנט במכבי ת"א). אותי הפרשנות של גרנט דווקא הפתיעה לטובה (וגם זאביק זלצר היה טוב), רק שבכל משחק בו הוא פירשן לא יכלתי שלא לתהות אם הוא סובל מאיזושהי בעיה בריאותית, או מהפרעה אחרת כלשהי, שבגינה הוא פשוט לא מסוגל לומר יותר משלוש מילים ברציפות בלי להתחיל לחרחר ולהשתנק. וגם: לא שזה כל-כך הפריע לי אבל שמתי לב שבעוד שרמי ויץ הקפיד להגות את שמות השחקנים כמו ש(כנראה) באמת צריך לבטא אותם (רוֹבן, סֵידורף, שוויינשטייגר), גרנט הקפיד על ההגייה הישראלית הנפוצה אצל החבר'ה (רוּבן, סִידורף, הילד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוויינשטייגר? ואני היית בטוח שזה שוואנץ טייגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת התפלאתי לאן נעלמה רעמת התלתלים השחורים אצל בועט פנדל הנצחון ההולנדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שהפתיעה לטובה. יחסית לדני נוימן הוא נשמע כמו פיינמן בימיו הטובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכה נייחת... ככה הוא קורא לזה. וגם: מכה חופשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקופה אמריקה הגיעו לגמר שתי הפייבוריטיות ארגנטינה וברזיל. בחדשות קול ישראל הבוקר הגדירו את המפעל "גביע *דרום* אמריקה בכדורגל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במציאות זהו גביע אמריקה. העובדה שנבחרת ארה"ב אינה טובה מספיק ע"מ להעפיל לשלב הגמר(1) של המפעל אינה הופכת אותו לפחות אמריקאי. בכל מקרה, מקסיקו, שנבחרתה כן העפילה לשלב הגמר, אינה בדרום אמריקה. __ (1) שלב הגמר, להבדיל ממשחק הגמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |