 |
''לוי'' זה שם טוב? | 2046 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "שאל ת'אייל"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אחד מידידיו של אחי נושא את שם המשפחה קוסונוגי. לדבריו, משמעות השם ברוסית היא ''פיסח, צולע'', והוא אמר שבאיזושהיא תקופה בעבר, חוייבו כל התושבים ברוסיה ברכישת שם משפחה, והואיל ולמשפחתו לא היה כסף, זה השם שהם הצליחו להשיג... (יותר מאוחר, אימתתי עם דובר רוסית, שזו אכן משמעות השם ברוסית...) |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שהשמות ה''פיזיים'' הללו מתייחסים לתכונה פיזית בולטת של אב המשפחה - רוט (אדמוני), שוורץ (שחרחר), קליין, גרוס (נמוך וגבוה בהתאמה), וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חילקו את כל היהודים ל4 קבוצות של קליין, שוורץ, גרוס ועוד אחת ובזה נגמר רישום שמות המשפחה של היהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד שמות פיזיים כאלה: דיקר (שמנמן), וייס, שיין, וזה חוץ מהשמות שמכוונים למקצועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יתכן שהרביעית היא "לוסטיג" (Lusztig)? גם שם המשפחה שלי עוברת משם זה שמקורו ביהדות הונגריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני שמעתי שבהונגריה מת הקיסר. הודו שירום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שיכול להיות מעניין (בכיוון של פרס איגנובל) לבדוק אם יש הבדל סטטיסטי מובהק (אם גם זעיר) בין גבהי אנשים שנקראים ''גרוס'' לאלו שנקראים ''קליין'', מתוך הנחה שאם היה הבדל משמעותי כשנתנו את שמות המשפחה, משהו ממנו חלחל בגנים עד היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר בזמן שרות מילואים דיברתי עם בחור בשם קליין שסיפר/הסביר שהרבה מהיהודים שבחרו שמות ועשו זאת בלי רצון (הדבר מנוגד למסורת יהודית שמזהה את האדם ע"פ אביו) בחרו בשמות שמתארים את ההפך מהם, כלומר אדם גבוה בחר בשם קליין (האיש שדיבר איתי היה 1.95m) ואדם נמוך בחר בשם גרוס אדם בהיר בחר בשם שוורץ וכהה בשם וייס (מעין תעלול של התחכמות לגויים שמראה על חוסר כבוד לשיטה שלא מקובלת וניכפתה עליהם) לאחר הסיפור הזה ניסיתי לבדוק את נכונות/התאמה של הדבר לניסיון האישי שלי, ומצאתי שכל האנשים ששם משפחת גרוס (אני מכיר 2) היו אנשים נמוכים וכל האנשים שקוראים להם קליין (אני מכיר 3) היו גבוהים מהממוצע. אני לא מכיר אישית אף לא אחד וייס או שוורץ אבל מהטלויזיה אני חושב ששבח וייס ניראה קצת כהה. אני מניח שהסיפור הזה אמיתי כמו גם הסיפור על הקנייה בכסף של שמות יוקרתיים, היהודים היו מפוזרים במספר רב של מדינות דבר שמאפשר מספר רב של סיטואציות שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ודי גבוה, במונחי כדורסל של פעם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מעט מאוד נשים בשם יפה (ועוד פחות מכך בשם לבנה) המצדיקות את שמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאת לי את המלים מהמקלדת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בידוע, לא כל יָפָה היא מלכת יופי, ולפעמים נמרוד הוא קטן וחלש. עם זאת, יש בשמו הפרטי של אדם רמזים לא מעטים לזהותו. אנו נוטים לקשר בין שם לאישיות ומתייחסים לשם בזיקה לאדם עצמו, ואנו גם מבטאים בו את רחשי לבנו כלפיו": תגובה 247526 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נשים בשם יפה אתה בכלל מכיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי. בואי נתקן את תגובה 247617 . אני מכיר מעט מאוד נשים בשם יפה (ועוד פחות מכך בשם לבנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור נערה, הכרתי עולה מאתיופיה שקראו לה לבנה. זה מאוד שיעשע אותי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לבן מרסר לא נולד בלודז'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על מושל קליפורניה - האיכר השחור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בוודאי מודעת לכך ששמה הוא לפי הגרם השמיימי ולא צבעה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשה אחת, שמה "נצחון", או, אם תרצה - "המנצחת", מנסה כבר זמן רב לנצח - ובלא הצלחה. לאחרונה, לתדהמת רבים, היא אף הצטלמה בעירום בתקווה שזה מה שיביא אותה אל הנצחון המיוחל - וללא הועיל (אלא אם כן אפשר להחשיב את התהודה התקשורתית סביבה כנצחון בפני עצמו..). אני חושבת שלפחות בחלק מהמקרים, יפה, לבנה וכיו"ב הן גירסאות ישראליות של שמות שהיו מקובלים טרם העליה ארצה: יפה - בלה, לבנה - בלנקה, מזל - פורטונה, שמחה - אלגרה/פליציה, תקווה - אספרנצה, וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תיקון קטן: לבנה, אאל"ט, זאת לונה (היום זה בכלל סהר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם לונה. בימי ביה"ס הרחוקים פגשתי כזאת גם כזאת. אני מעיזה להעלות השערה שהיא לא לגמרי P C: הייתכן שזה שאתה לא מכיר הרבה "יפות" ו"לבנות" - זה מפני שחייך נתגלגלו כך שאתה מבלה בסביבה אשכנזית יותר מאשר בזו הספרדית? סתאאם, לא חשוב.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת ? כי אני חולק עלייך, (ואם מכלילים באשכנז,י את הבאים מאירופה כולל את הבאים מחבר העמים, |איקון של חזרזיר שובינסטי| אז בכלל חבל לך על הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם סול (שמש). ויש מסורת על יהודייה צעירה בשם סול/סוליקה, שמסרה נפשה על קידוש השם (כבר כתבתי "קדושה יהודייה", ופתאום נראה לי שמשהו לא בסדר בניסוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לתומי הייתי בטוח שסול זה שאול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלו זה אשכנזי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית פעם תמונה שלו? אין יותר אשכנזי ממנו. (ההורים שלו היגרו לארה"ב מרוסיה ב-1913) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אשכנזים ממוצא ספרדי (צאצאי קבוצה ממגורשי ספרד שהגיעה לפולין , להונגריה ולליטא) משפחת הורוויץ משפחת רפפורט (פורטו) משפחת דון-יחיא משפחת אלפסי וזה נושא לדיון שלם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההורוביצים בפנים אז גם כל הגורביצ'ים. רפפורט למיטב ידיעתי הוא סנלדר, והמקור איטלקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם הרבה זילברמנים ממוצא מצרי, פעם שמעתי את הסיפור למה, אבל אני לא זוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם ויצמנים מרוקאיים. את הסיבה אני דווקא יודע: המקור הוא בשיבוש של השם הוזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאיפה בא השם הוזמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי שויסמן זה המקור, והוא ע''י אזור מדברי במרוקו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד ממכרי הוא טריפולטאי שהיה פעיל ציוני בלוב. שמו המחתרתי ''כוזמן'' - שיבוש של ''ויצמן''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פעם הכרתי משפחה תימניה בשם ויצמן. הם שינו את שמם כשעלו לארץ, מטעמי ציונות. אני לא יודעת מה היה השם המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אלפסי"? הם לא היו מפז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאת השם רפפורט יש גם אצל פולנים לא יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שם פולני-פולני ולא רק יהודי-פולני. בפולין היה זה שיר מקובל, "רפפורט", וכשבאו רפאל קלצ'קין ואלכסנדר יהלומי ליצור לו גרסה ישראלית, היה חשש שהשם המקורי, "רפפורט", יישמע "פולני מדי". אז הם והחברים מתיאטרון לי-לה-לו חיפשו שם בעל צליל יהודי יותר והוחלט על "גולדנברג", הזכור לטוב למי שזקן מספיק. (זה לקראת הסוף. קודם צריך לעבור שם את כל סיפור המאכלים הפולניים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח דנקנר בימיו הרזים כשהוא עוד היה טיפוס נעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעוד מישהו זה הזכיר את "ד"ר דודו"ח דרך על ח'תכת חרא בדרך חתחתים" מzoo ארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עירבבת שני משפטים בהולנדית, אבל כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה שם משהו עם דו-חי מדוכדך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד שני, יש את המזרחים שקוראים להם אשכנזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית פעם ויוי, או ויויאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוקון - ויקטוריה בעברית - נצחונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובקיצור, ניצה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא יש לא מעט יפות שהן אשכנזיות (לא כולל את אשתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי גם לבנה אחת לפחות ממוצא יוגוסלבי. מצד אחד זה נחשב ספרדי, ומצד שני די אשכנזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדינה - ג'נטילה - ינטעל - ינטה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן מזכירות לי את ''חוק'' מרפי. אבל אולי יש גם אפשרות שלעומת מצב בו רואים סתם יפה לא מיוחדת, שמים לב יותר לניגודים (ויותר זוכרים אותם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשרואים יפה שהיא באמת יפה - (ואני בפירוש מכיר) איזה חוק מתגלם כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרון חוסר הוודאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק המספרים הגדולים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוכחה מוחלטת לקיום הבורא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא התכוונתי שמתגלם שם חוק מרפי, זה פשוט הזכיר לי את הדבר הזה (לא יודעת עם זה חוק. אף אחד עוד לא הוכיח לי אותו). האנלוגיה היא לדעתי בכך שאנו רואים משהו שמושך את תשומת ליבנו ומכלכלים אותו אל תוך דפוס סטטיסטי כלשהו. זאת, בדיעבד, כאשר לפני כן, לא שמנו לב למה ש ל א משך את תשומת לבנו. כלי המדידה, הוא החויה והתפיסה האנושית, תשומת הלב (הקשב שלה) ושאר מנגנוני המחשבה והייחוס. בגלל זה אני לא מבינה את ההגיון בחוק מרפי, ואודה למי שיסביר לי. חוק חשבתי שזה משהו מוכח ו''מדעי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שחוק מרפי נולד מתוך הצורך להתחשב באפשרות הגרועה ביותר (בסביבה של QA) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסתברות לאפשרות הגרועה ביותר קיימת בין שאר ההיסתברויות, לא? היא פשוט עוד הסתברות, רק שמגדירים אותה, כמו "באפשרות הגרועה ביותר, יוסי ילבש מכנסיים כחולות וחולצה צהובה", או שיש לה איזו "תכונה" שמייחדת אותה מההסתברות של האפשרויות האחרות? מה זה QA? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין חוק מרפי לבין תכנון ע"פ האפשרות הגרועה ביותר. האפשרות הגרועה ביותר (worst case) היא פרמטר תכנוני, שלפעמים מתכננים על פיו ולפעמים לא (למה לפעמים לא? כי הדבר מוליך בהכרח לתכנון יתר (over design), כי הצטברות של כל ה"אפשרויות הגרועות ביותר" הוא לרוב בלתי ריאלי לחלוטין, כי "האפשרות הגרועה ביותר" היא לא בהכרח כל כך גרועה, כי תכנון ע"פ "האפשרות הגרועה ביותר" בפרמטר אחד יכול לסתור תכנון ע"פ "האפשרות הגרועה ביותר" בפרמטר אחר, וכנראה שיש עוד סיבות). חוק מרפי(1) אינו מדבר על האפשרות הגרועה ביותר, אלא על תקלה. החוק השני של מרפי(2) אפילו מדבר על חוסר האפשרות הגרועה ביותר. ___ (1) אם משהו יכול להשתבש - הוא ישתבש. (2) אם שום דבר לא יכול להשתבש - משהו ישתבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר דווקא על סביבה של בדיקה, ולא על סביבה של תכנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק מרפי הוא בדיחה נפלאה. הוא מתחפש לחוק טבע רציני, ולכן הוא נקרא "חוק", אבל ברור שאין בו ממש. הוא בדיחה נפלאה, כי לא רק שהוא מצחיק בפעם הראשונה ששומעים אותו, הוא מצחיק כל פעם מחדש כשנתקלים בחיים בדוגמה שלו; ו*זה* נפלא כי פתאום מתוך הסיטואציה המבאסת מתגלה משהו מצחיק. ולאחר קלקול הבדיחה, להמשך שידורינו הרגילים: כל הנסיונות לאשש אמפירית את חוק מרפי נכשלו עד כה. בכך יש אישוש אמפירי לחוק מרפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אני שמחה לשמוע, חשדתי בכך משכבר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה יש תמיד סיפורים שיהודים קנו את שמות המשפחה היפים בכסף מלא ששילמו לפקידים מושחתים, הצרה היא שאין אף הוכחה כל שהיא לכך שזה באמת היה (אולי יש יוצאים מן הכלל,אבל גם זה בספק). בתור אדם שמתמצא די טוב בתולדות שמות המשפחה ושמות פרטיים באירופה מאז המאה ה11 ,אין אף ראיה שהדבר באמת היה. אין אף חוקר רציני שמתיחס לזאת באף ספר רציני על שמות משפחה. היות ושמות משפחה נכפו לא רק על יהודים אלא גם על לא יהודים באותה תקופה (סוף המאה ה 18 ותחילת המאה ה19) אין גם ראיות לכך אצל לא יהודים. באם מחפשים ברצינות מוצאים כמעט לכל שם משפחה מה הוא המקור שלו לפי מסמכים כל שהם שמתגוללים או בארכיונים או באוספים משפחתיים. בנוגע לשמות מעליבים יש לזאת תשובה מאד פשוטה, היו תמיד "חכמים" שרצו ללגלג על השלטונות והם חשבו שפקודה ללקיחת שם משפחה זה רק מעשה זמני ואחר כך הכל יחזור לישנותו, אז הם לקחו שמות מוזרים כל שהן ולאחר זמן הם ראו שהם נתקעו עם שמות מגוכחים. זה קרה באותה מידה גם ללא יהודים ואין הבדל בין יהודים ולא יהודים. מה שנוגע כביכול לשמות יוקרתיים, שאלתי היא מה הם בכלל שמות יוקרתיים ? גולדנברג ? רוזנברג או פון פראג ? אלה הם בסך הכל שמות שמוצאם במקרה של גולדנברג מהשם המטרונימי גולדה ורוזנברג מהשם רוזה. פון פראג מראה רק על מי שמוצא המשפחה הוא מפראג ואין לזה שום משמעות יוקרתית כביכול. בשמות משפחה אין בכלל מושג "יוקרתי" כל שהוא. זה נמצא רק במוחם של אנשים עם רגשי נחיתות כל שהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מ-Mokum? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בהחלט, Echt uit Mokum | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה איזה גרוס אחד שהוא גרוס בערך כמו הזבוב הים תיכוני המצוי, וקליין שמתכופף אוטומטית בכניסה אל כל מבואה כדי לא לחזור על טעויות מכאיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מכריי ששמות המשפחה שלהם קשורים למוסיקה עוסקים במוסיקה (חזן, פידלר ועוד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך עמית, אכן פרוש השם קוסונוגי ברוסית הוא "פיסח, צולע". אך בירור נוסף הראה שיש לשם גם משמעות ביפנית! והוא עץ גבוה, תבדוק את הנושא.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי. ביפנית "קוּסוּנוֹקי" הוא עץ הקמפור (?), וכל הסימנים הם שמקור המילה אינו רוסי. המילה הרוסית שאנחנו דנים בה כאן היא "קוֹסוֹנוֹגי", וכל הסימנים שמקורה אינו מיפנית. כך שאם המלה היפנית ששמעת עליה היא זו, אז אין קשר של ממש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור על השמות הזולים1 הוא מוכר, אבל באמת אף פעם לא ידעתי אם הוא אגדה אורבנית עתיקה או לא. אבי סבור שזה אכן קרה פה ושם; סבתא שלי היתה מספרת בדיחה על יהודי בשם קְנָקֶר, שהיה מתרגז כשהיו שואלים אותו על שמו: "אתם יודעים כמה הייתי צריך לשלם על ה-נ'?". חוץ מזה (הוסיף וסיפר לי אבא) היתה היום במקרה תכנית-רדיו ("בית אבי") שם הוזכר שיש בהחלט שמות יהודים עתיקים יותר: רפפורט ורוטשילד הן בין המשפחות היהודיות הבודדות שהיה להן coat of arms עוד מהמאה ה-14. 1 "שמרץ" ו"שטיינהרץ" היו, כנראה, במחיר מציאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו דבר תקף לגבי כל השמות שמסתיימים ב''וויץ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים התחלת פתיל מעניין על שמות משפחה. אולי תצליח למצוא אותו? ניסיתי ונכשלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי התכוונת לתגובה 106750 . קבל כבונוס גם את תגובה 174123 . שנה טובה, גמח"ט ומז"ט לאייל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 39482 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלמוני מתגובה 247532 , תודה, ואתה כנראה מתכוון לקישור שניתן פה: תגובה 39482 (זכרתי שזה היה תחת "זאבי וליברמן"...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ואכן... אצלנו במשפחה יש את אופנהיימר, בכרך ומרקוס מתועדים להיכנשהו במאה השבע עשרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתוך האתר JewishGen שמכסה גנאולוגיה של יהודים. הקישורית (1) היא למעשה ריכוז של שאלות על שמות משפחה של יהודים שהופנו לאתר. במבט כללי, נראה לי שכאן מכסים בעיקר שמות משפחה אירופיים. לגבי כצנלסון, קראתי פעם ששם זה (או בתעתיק נכון יותר מגרמנית - קצנלסון) היה שם שניתן ליהודים בגרמניה במטרה ללעוג להם. פירוש השם הוא "בן מרפק החתול". (1) אם אינני טועה, זה התרגום הנכון ל"לינק". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה מבלבל עם קצנלבוגן, שם שנתקלתי בו בצבא ופרושו מרפק של חתול. אולי דוברי הגרמנית יתנו יד? (או מרפק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצנלבויגן, השם הוא קצנלבויגן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתפשר על קצנלסון כ"בן-חתול"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם המשפחה קצנאלבוגן מקורו בשם של עירה בגרמניה באזור נהר הריין מערבית לעיר מיינץ במדינת הסן. התרגום המילולי הוא באמת " מרפק של חתול" . השם הזה היה קיים עוד הרבה לפני שיהודים גרו שם. שם המשפחה התפרסם בעיקר היות ונושאיו היו רבנים ידועים בגרמניה וצפון איטליה שלשם הגרו חלק ממשפחת קצנאלבוגן במאה ה 15 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כצ - חתול נל - מרפק סון - בן בוגן - BOW שם העיירה, כך שמעתי ולא אימתתי, הוא בגלל פסל שמוצב בה שנראה כמו חתול משתחווה עם המרפקים למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. קָצֶה - חתול (והיו יהודים שהעדיפו כ"ף, אני מניח, כדי שייצא קשור לכהן צדק) קָצֶן - חתולים (יכול להיות גם שהנו"ן הוא סתם דבק לשוני) אֶלבּוֹגן - מרפק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודייק: קָצֶה - חתולה (במלרע ובמלעיל). קָטֶר - חתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המילון שלי (קולינס-פונס עב כרס וסמכותי למראה1) Katze הוא cat, ו-Kater הוא tomcat; מהכיוון השני, cat מתורגם רק ל-Katze. קאי משמע לן, למיטב הבנתי, ש-Katze, הגם שהוא נקבה דקדוקית, נייטרלי מבחינת המין של החתול/ה, בעוד Kater מיוחד לזכר. 1 או במילים אחרות, לי יש גדול, ולך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינתי, המקביל ל-Cat הנייטרלי מבחינת המין בעברית הוא חתולה במלעיל ו-Katze בגרמנית. מכיוון שבגרמנית, כמו בעברית ובניגוד לאנגלית יש חשיבות למין הדקדוקי, התרגום הנכון של Katze הוא חתולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני לא יודע נכון מה זה 'חתולה' במלעיל - חשבתי שזה רק סלנג ל'חתולה' במלרע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי סלנג, אבל המשמעות היא חתול/ה באופן כללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהולנדית יש גם poes (מבטאים כמו "פוס משחק". כנראה מאותו שורש של pussy) שלדעתי גם הוא נייטרלי. Kater אכן מיוחד רק לזכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסיס סלוקומב כבר לא איתנו, אבל pussy הוא נייטרלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא שייך ל-Mädchen ולא ל-Frau. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדרש תנחומא (תחילת פרשת ויקהל) נאמר: "שלושה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראים לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו, טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו". שירה המפורסם של זלדה, "לכל איש יש שם", הולך בעקבות המדרש. אנו למדים ממדרש זה, ובעקבותיו מהשיר של זלדה, שלאדם ישנן שלושה מרכיבים לשמו. ושבכל השמות שניתנו לאדם ושקנה לעצמו, במיוחד אלה שקנה לעצמו, ניכרת מהותו של האדם. בדרך כלל, שמו הפרטי ושם משפחתו של אדם הם האופן הראשוני שהוא מציג את עצמו. לכאורה, אין השם הפרטי בא לייצג פן כלשהו מזהותו של בעליו: הוא ניתן לו בידי אביו ואמו טרם עמד על דעתו וקודם שניתוו קווי אישיותו, לפעמים הוא בגדר מִשאָלָה שהורים מטילים על התינוק שלהם. בידוע, לא כל יָפָה היא מלכת יופי, ולפעמים נמרוד הוא קטן וחלש. עם זאת, יש בשמו הפרטי של אדם רמזים לא מעטים לזהותו. אנו נוטים לקשר בין שם לאישיות ומתייחסים לשם בזיקה לאדם עצמו, ואנו גם מבטאים בו את רחשי לבנו כלפיו. ב"ספר הספרים" אנו מוצאים הסברים לשמות שניתנו ליילודים שונים בהקשר לזמן, למקום ולאופן לידתם. למשל: "ותלד [חוה] את קין ותאמר קניתי איש את יקוה" (בראשית ד, ב); "הנך [הגר] הרה יולדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יקוה אל עניך" (שם טז, יא); "ותלד [צפורה] בן ויקרא [משה] את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה" (שמות ב, כב); "ותקרא [חנה] את שמו שמואל כי מיקוה שאילתיו" (שמואל א' א, כ). לעתים נמצא שהשם מציין תקוות שתולים ההורים ברך הנולד. למשל: "ויקרא שמו נֹחַ לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו" (בראשית ה, כט). בתנ"ך נמצאים גם שמות המעידים על גורלו של נושאם, והם ניתנו לו ככל הנראה בידי מי שהעלה על הכתב את הטקסט המספר על כך. למשל, מַחְלוֹן וכִלְיוֹן, ששמם מרמז למותם כבר בראשית האירוע (רות א, ב); "איש קשה ורע מעללים" נקרא בשם "נבל" (שמואל א' כה, ג). בספרות היפה אכן נמצא לעתים שמות סמליים המרמזים על אופייה או על גורלה של הדמות הנושאת את השם, או גם על תפקידה בעלילת הסיפור. אחיטוב או נעמי יהיו כמובן דמויות נעימות וחיוביות; נבל, עכן או איזבל, דמויות שליליות בתנ"ך, יהיו דמויות שליליות גם בסיפורת החדשה. בקהילות יהודיות לא נהגו לתת לנולדים שמות של דמויות מקראיות שנחשבו לשליליות בעיני המסורת: זמרי, נמרוד, עמרי, אחאב או עתליה, על-פי הכתוב "זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב" (משלי י, ז). בעם היהודי היה לפעמים בשם הפרטי או בכינויים הנגזרים ממנו איפיון עדתי: זכריה, מזל או סעדיה היו כמעט תמיד בני העדה התימנית, יוסלה או חיימקה היו בוודאי אשכנזים. חכמינו ז"ל מספרים לנו שבני ישראל זכו להיגאל ממצרים כיוון שבין היתר לא החליפו את שמותיהם העבריים בשמות מצריים (מדרש רבה על ויקרא, לב). אולם בימי הבית השני, בהשפעת התרבות ההלניסטית ששלטה באותם ימים, קיבלו יהודים רבים, בהם גם תלמידי חכמים, שמות יווניים, כמו אלכסנדר, אריסטובלוס או הורקנוס, במיוחד מחוץ לארץ ישראל, וכך אמנם אומרים חז"ל: "רוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עכו"ם" (גיטין יא, ע"ב). נוהג זה קיים עד היום, אנשים שעוברים לסביבה תרבותית חדשה ממירים לעתים קרובות את שמותיהם, שמקורם בסביבה שממנה באו, לשמות המקובלים בסביבתם החדשה. למשל, בארצות הברית מיכאל יהיה למייק, שושנה לסוזי, ואברהם לאייב. גם אלה שעלו לארץ ישראל המירו לשמות עבריים את השמות שניתנו להם בסביבתם התרבותית המקורית: אירנה תהיה לאורנה, גרישה יהיה לגרשון, יורי יהיה לאורי. בישראל, בדורות האחרונים, מקובל לתת לבנים ולבנות שמות המפגינים את התחדשותו של העם היהודי בארצו ואת התנערותו מ"מסורת הגלות", ולפיכך שמות "גלותיים", כמו זלמן, מנדל, ביילה ודבושה, נדחו מפני שמות מקראיים ושמות עבריים חדשים, שלא היו מקובלים על היהודים בפזורה, כמו אהוד, נמרוד, איתי, דליה, ענת, כרמית. בסיפורו 'יד ושם' מוחה הסופר אהרן מגד על נוהג זה: "...קשר הרי זה זיכרון. מבין אתה? הרוסי קשור לעמו כי הוא זוכר את אבותיו. הוא מתקרא איוואן, אביו נתקרא איוואן וסבו נתקרא איוואן, עד דור ראשון... ואתה – מתבייש אתה לקרוא לבנך בשם מנדלה, שמא יזכיר לך שהיו יהודים שנקראו בשם זה. סבור אתה שצריך כבר למחות את השם הזה מעל פני האדמה. שלא יישאר שום זכר... לא המשך, לא עדות, לא יד ושם, שום זכר...". בשמות משפחה, ברורה הרבה יותר הזיקה בין השם לזהותו של אדם. באירופה היו שמות משפחה שהיו מזוהים כשמות משפחה יהודיים: במרכז אירופה אלה היו שמות שיש להם צליל רוסי או פולני, כמו מוסקוביץ וקובלסקי; במזרח אירופה שמות שיש להם צליל גרמני, כמו רוזנברג ואפלבוים; וכמובן שמות שיש בהם זיהוי יהודי ישיר, כמו כהן, לוין, רבינוביץ (בן הרב), וכיוצא באלה. גם בשמות משפחה, השפה היא גורם מובהק של זיהוי תרבותי. מי שניקרא איזן או אייזנברג הוא ככל הנראה ממוצא אירופי, ומי ששם משפחתו חדד, מוצאו מארץ דוברת ערבית. רבים נוהגים להמיר גם שמות משפחה, שמקורם בשפה זרה, בשם התואם את שפת המקום שהיגרו אליו. בישראל גם חדד וגם אייזנברג יהיו לברזילי, שניהם יבקשו לזהות את עצמם בכך בגאווה עם תחייתו הלאומית של העם היהודי ועם תחייתה של השפה העברית. בשנים האחרונות ניכרת מגמה מהופכת, רבים מחזירים לעצמם את שם המשפחה של אבותיהם, כדי לשמור על רצף הדורות, וכדי לקיים זיכרון למשפחה שנכחדה בשואה. בשנות הארבעים הסב הסופר יצחק אוורבך את שמו לאורפז, ובשנות השמונים החזיר את שמו הראשון, והיום הוא מתקרא יצחק אוורבך-אורפז. לעתים מתייחס שם המשפחה לאחד מהאבות או האימהות של המשפחה, מוזס (בן-משה), יעקבסון (בן-יעקב), ריבקין (בן רבקה), סורקין (בן שרה). במקרים רבים שמות המשפחה משקפים את משלח היד של בעליו או של אחד מאבותיו, כמו בנאי, קצב, דיין, חזן, בעברית ובשפות אחרות. כמה מחכמי המשנה היו מכונים על פי עיסוקם. למשל, רבי יוחנן הסנדלר, רבי יצחק נפחא (הנפח). אצלנו היהודים, מתרחבת הזיקה המשפחתית לזהות 'עדתית', כי היהודים נחלקים לעדות לפי ארצות המוצא שלהם. בימי הביניים נהגו יהודים לכנות את ארצות אירופה בשמותיהם של בני בניו של נוח (בראשית י), ושל ערים מקראיות, וכך היספניה היתה ל'ספרד' ופרנקיה ל'צרפת' עד היום הזה; גרמניה נקראה עד לראשית המאה ה-20 'אשכנז'. (לדברי הגאון מווילנה בביאורו על מסכת מגילה, דף י). כמקובל שמוצאם של יהודי אירופה הוא בעיקר מגרמניה, ולכן הם נקראים 'אשכנזים'; רוב יהודי ארצות הים התיכון הם מצאצאי היהודים שגורשו מספרד בסוף המאה ה-15, ולפיכך הם 'ספרדים'. הוא הדין גם לגבי העדה ה'בבלית', שמוצאה מבבל, היא עיראק; העדה ה'תימנית'; העדה ה'בוכרית'; העדה ה'מרוקאית' ועדות אחרות. בארצות האיסלאם נהגו לכנות את תושבי הארצות הנוצריות בשם 'פְרַנְקִים', ולכן היהודים הספרדים שבאו אל ארצות אלה מספרד הנוצרית, אחרי גירושם ממנה, כונו בשם זה, 'פרנקים', שדבק ככינוי של גנאי בכל יוצאי ארצות המזרח, עד היום הזה. אם כן, נמצאנו למדים שלא תמיד שמו של אדם הוא מקרי, ולעתים השם הפרטי וגם שם המשפחה מגלים לנו פרטים רבים ושונים על זהותו ומהותו של האדם. ------------- לקריאה נוספת, ראו: סשה ויטמן, "שמות פרטיים כמדדים תרבותיים", נקודת תצפית - תרבות וחברה בארץ-ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב תשמ"ח, עמ' 141-151. גדעון טורי, "עברות שמות משפחה בארץ-ישראל כ'תרגום תרבותי"', שם, עמ' 152-172. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך אורי על התגובה המחכימה, יש בחיים העכשויים פן נוסף של שמות כפי שמופיע בקישור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את טענתך, האם אתה כותב בעד שימור שמות המשפחה או שמות פרטיים (שבשנים האחרונות הפכו ללא אופנתיים) ? אתה מתייחס לשני סוגי השמות כאילו היו דבר אחד, שימור השמות הפרטיים היהודים הוא אכן לדעתי דבר חשוב ובעל ערך (כי כמו השפה הוא חלק מהתרבות). ואם אתה מתייחס לשמות משפחה אזי אני נאלץ שלא להסכים איתך שהרי השמות נכפו על היהודים וחלקם נועדו להשפילם ו'המסורת' שבאה איתם אינה חיובית. לידיעתך כאשר עלו יהודים עם קום המדינה ממדינות ערב, בהם לא היתה כפיה של שמות משפחה (גם אצל הערבים על לפני חצי מאה שמות משפחה לא היה מקובלים) רבים מהם המציאו לעצמם שמות משפחה כאשר נשאלו, משפחות שהתפצלו ועלו בנפרד קיבלו לעיתים שמות משפחה שונים (אחים שעלו בנפרד או בוגרים שעלו בנפרד מהוריהם). במקרים מסויימים קרה שמשפחה מורחבת אחד שהיתה ידועה כמשפחתו של סב מיתולוגי כלשהוא השתמשה בשמו כשם משפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתי כמעט ולא עסקתי בחוות דעתי "בעד או נגד" שמות ישראל ושמות-משפחתיים. בעיקר העליתי את הנימוקים שלי לתופעות השונות ונימוקי המחקרים שקראתי בנידון, לשמות משפחה ושמות פרטיים קיימים, בהווה או בעבר. יש לי בעיה עקרונית עם טענתך: "השמות נכפו על היהודים וחלקם נועדו להשפילם ו'המסורת' שבאה איתם איננה חיובית". לא כל שמות המשפחה היהודיים נכפו על אבותינו בתפוצות. היו ארצות שבהן כפאו כשד את שמות המשפחה ליהודים, ומנגד היו ארצות שהשאירו את ההחלטה על התושבים היהודים שבמחוזם. כך שטענתך כוללנית וגורפת וממילא איננה מדייקת בשיקוף המציאות ההיסטורית הנתונה. אני בהחלט מסכים שניתן לשנות שמות משפחה, ולעיתים הדבר אפילו מומלץ, כמו שכתבתי מפורשות: "אנשים שעוברים לסביבה תרבותית חדשה ממירים לעתים קרובות את שמותיהם, שמקורם בסביבה שממנה באו, לשמות המקובלים בסביבתם החדשה". כעולה מבריה"מ לשעבר בעלייה הגדולה של שנות התשעים, אני יכול להעיד על עצמי שעיברתתי את שמי הפרטי (יורי) ואפילו את שם משפחתי (החסויה). עם זאת, מומלץ שלא לשנות לחלוטין את שמך1, מאחר והשם מהווה מהות וזהות אישית, ולעתים קרובות מאפיין את תכונותיו ואישיותו של האדם, בבחינת "כשמו כן הוא". שונה הדבר בשמות משפחה – שאינם מעלים או מורידים הרבה מבחינה מהותית, אלא מבחינה חיצונית-כינוית וכדומה.2 כך למשל בבריה"מ, לכל משפחה היו שני שמות משפחה: האחד, רגיל, כמו בשאר מקומות תבל, והשני, מיוחד במינו, על שם אביו (או אביה) בסיומת "…יוּבִיץ' ". כך מאחר ושם אבי שיח': סלומון (שלמה בלע"ז), הייתי ליורי סלומונוביץ'. וברור מאליו שאין לעולי בריה"מ לשעבר כל סיבה להחזיק בישראל, או בכל ארץ מערבית אליה היגרו (בעיקר: גרמניה, ארה"ב, אוסטריה, אוסטרליה וקנדה), בשם המשפחה הנוסף, המיותר לחלוטין. ברוסיה היינו צוחקים על האמריקאים שחוסכים דיו בכתיבת שם המשפחה הנוסף... --------- 1 הגם שמומלץ לעברת את השם הלועזי או, למשל, להוסיף שם נוסף לאדם חולה לצורך שינוי מזלו, כנהוג. 2 מה שמזכיר לי את אימרתו של עוה"ד יגאל ארנון בשיחה לילית ואישית: "חצי מהחיים שלי עבדתי בשביל שמי הטוב - ובחצי השני, שמי הטוב עובד בשבילי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוביץ' זה רק לגברים (ולכן התוספת שלך בסוגריים שגויה). אם אני זוכר נכון, לנשים זה היה "יה" (למשל - אלכסנדרוביה. או שזה היה נה? כבר לא זוכר). גם לשם המשפחה יש הטייה לנקבה. (דובי, וזכרונות מדוסטוייבסקי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערתך נכונה, שכחתי לרגע (בכל זאת עברו כבר 14 שנה מאז עליתי ארצה). סיומת *שמות המשפחה* של נשים ברוסיה היתה ועודנה: "...ווה". ואילו סיומת שם המשפחה הנוסף, הנהוג ברוסיה, היא: "...ניה" או "...קיה" או "...נה", תלוי בצליל של שם המשפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 "כנהוג" - איפה, מתי, והאם אתה באמת ממליץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני ממליץ? ממתי המלצותיי טובות עבורך לפתע פתאום ביום רעם בהיר... טוב, זה ברור לכולם שאתה מצביע עלי כמיסטיקן ומכאן שאתה, המטיל ספק, נעבעך, הופך לדימוי איילי של רציונליסט בהתגלמותו. זה לא סוד שמדובר במנהג (יהודי?) קדום, שנועד לשנות את מזלו של האדם החולה לשם החלמתו המהירה. תודה לא-ל אף פעם לא נצרכתי להתנסות בו, והלוואי ולא יביאנו הקב"ה לידי ניסיון מר ממוות שכזה, אבל סיפרו לי ממקורות ראשונים שהדבר הועיל להם ושהרבנים ממליצים על כך כסגולה בלבד (כלומר, מעבר לקבלת הטיפולים הרפואיים והתפילות לבורא העולם, תיקון התנהגות המעשים ומידות הלב). ואם במנהגי שמות עסקינן, הרי שצוואת רבי יהודה החסיד אוסרת על ברית נישואין בין כלה וחמותה ששמותיהן זהות, מחשש למחלוקת קנאית מרובה ביניהן עד כדי גירושין. ובקרב האשכנזים שומרי המנהגים מקפידים על כך, ובודקים בציציות טרם מפגשי הצעירים. (גילוי נאות: לאימה של רעייתי וחמותה במקרה יש את אותו השם, וטפו-טפו טרם שמענו על קנאה ביניהן, אלא על מחלוקת טבעית). מנהג נוסף, הוא לקרוא בשם הנפטר/ת לילד/ה, שכן שמו הטוב של האדם מצביע על מהותו והאדם מתקיים תודעתית גם לאחר מותו, כשם וכזיכרון. וההלכה היהודית מגדירה שם וזיכרון אלה כנכס קיים בעליל מבחינה משפטית. יש בקרב קהילות ישראל שנוהגים שלא לקרוא בשם של נפטר לאדם שהיה בחיים בשעת הפטירה, כי יש בכך סכנה והדבר עלול להזיק לאותו אחד שעדיין במעגל החיים. אולם ניתן לקרוא לבת או לבן שייוולדו בעתיד בחוג המשפחה, בשם ראשון או שני, על שם הסבתא או הסבא או דוד/ה יקר/ה וכיו"ב. במדרש "שכל טוב" (מהד' בובר) על בראשית פרק טו (ד"ה ורבותינו דרשו אחר), מובאים דברי רב הונא שאמר בשם ר' יוסי, ששינוי מועט של שם האדם ושינוי מקום מגוריו (או עסקיו) ושינוי מעשיו, משפיעים על אישיותו ועל הצלחותיו בחיים הארציים והרוחניים. הראיה משינוי שמם של אברהם (אברם) ושרה (שרי), ומשינוי מיקומם הגיאוגרפי, שנאמר: "לך לך... ואעשך לגוי גדול" (בראשית יב, ב). ושינוי מעשיו של האדם לטובתו, הוא הסיק מהעיר נינווה, עליה נאמר: "וירא הא-להים את מעשיהם כי שבו [=מדרכם הרעה] וינחם (ה') על [=גזירתו] הרעה" (יונה ג, י). ולקינוח גם מצאתי משהו מרגש בנידון: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין צוואת רבי יהודה החסיד: אני חושב שהעניין הוא כיבוד אם שחייב בו החתן (ובכלל זה האיסור לקרוא לה בשמה, גם שלא בפניה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח להבין איזה כיבוד נמנע מהאם בכך שלאשת בנה קוראים בשמה. הרי שמה של הכלה אינו ניתן לאחר היותה כלה, אלא עם היוולדה. ומי פילל בשעת היוולדה שהיא עשויה להיתקל בשם זה עם חמותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מחפש בכיוון הלא נכון: לא כיבוד, אלא כבוד. המצווה ("איש אמו ואביו תיראו" ו"כבד את אביך ואת אמך") כוללת מספר מרכיבים, וביניהם "לא ישב במקום המיוחד לו... ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו בפניו, ... ולא יקראנו בשמו ..." (וכן לאם; שו"ע יו"ד סימן ר"מ סעיף ב'). בפרט, משום כבוד אב, "היה שם אביו כשם אחרים, משנה שמם, אם הוא שם שהוא פלאי [נדיר] שאין הכל רגילים לקרות בו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכך הקדימו חכמינו את פרויד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא את אלקטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בדיחה שלא הבנתי או מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסביך אלקטרה הוא התסביך הדואלי לתסביך אדיפוס (שעליו חשבתי כשכתבתי "אלקטרה" - זו טעות פרוידיאנית מסדר שני). התכוונתי לומר שגם אם רבי יהודה החסיד קדם לפרויד, הוא לא קדם לאדיפוס; התסביך היה קיים הרי גם לפני פרויד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אמר או גילה פרויד בנושא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל עדות הספרדים מקובל לקרוא לילד בשם קרוב שעודו בחיים, על מנת לחלוק לו כבוד. אני זוכרת את סבי ז''ל מסתובב בחזה נפוח בגאווה ומספר לכולם כי נכדו הפעוט נקרא בשמו (בשינוי קל הנובע משינויי הזמנים). אנחנו, בהיותנו זוג ''מעורב'' עם תינוק בדרך, נתקלנו בבעיה מסויימת. אני רוצה לקרוא את שם אבי לתינוק שבדרך, ובעלי מסכים (הוא אוהב את אבא שלי מאד ומודע לכמה אושר וגאווה הדבר יגרום), אבל חמי וחמותי הזדעזעו קצת. הצעתי בתום לב לחמי שניתן את שמו כשם אמצעי, אבל הרעיון גרם לו לחלחלה קלה. כשחמותי בקשה שנשקול כשם אמצעי את שם אביה המנוח, נצפה אותו האפקט אצלי. הרעיון של לתת את שמו של אדם שנפטר לתינוק נראה לי מוזר ולא טבעי, אף על פי שאני יודעת שכך מקובל אצל עדות אשכנז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתום הצלחנו לקרוא בשם ששיכנע גם את הורי וגם את הוריו שזה על שם הסבא (למרות שאין אפילו אות אחת משותפת בשמות הסבים) :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אבי הולך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצביע עליך כמיסטיקן, אני שואל שאלה שבאמת אינני יודע את התשובה עליה: האם אתה סבור ש"מומלץ... להוסיף שם נוסף לאדם חולה לצורך שינוי מזלו"? באמת שאינני יודע אם המושג של "סגולה" ביהדות מקובל היום, ובאילו זרמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדומני שכבר עניתי לך מה מקורה של הסגולה להוסיף שם נוסף לאדם חולה לצורך שינוי מזלו, וגם נימקתי אותה לדעתה. וסבורני שדעתי האישית ממש לא חשובה בנידון. היא לא מעניינת כאן את אף אחד - תהיה בטוח. אולם, ככל הידוע לי, מושגי סגולה מקובלים בעידן העכשווי בעולמה של היהדות האורתודוקסית - בקרב החסידות ובקרב עדות המזרח (הספרדים). ולאחרונה הסגולה הספציפית הזו נהוגה גם בקרב הליטאים-המתנגדים, בין היתר, לכל דבר שריח של מיסטיקה נודף ממנו. שמעתי ממקור ראשון שהרב חיים קנייבסקי (שליט"א), אחד מענקי הרוח בזמננו וממנהיגי "הזרם" הליטאי, ממליץ על כך. וכאמור, שאיננו תולים רק בכך את הבראת החולה, אלא בנוסף למגוון השתדלויות כמו: תפילה ורפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתך האישית דווקא כן מעניינת אותי, אבל בכל אופן תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם דעתי האישית בנידון עודנה מעניינת אותך, הרי שדעתי כדעת רבותי, ביניהם הרב חיים קנייבסקי שהובא למעלה. לא שבכל דבר אני עונה אחריו אמן (כך למשל, הרב סבור שעל כל יהודי לגדל את פאות ראשו באופן בולט מלפני האוזן, עד ללחיים או משהו כזה, ואני אינני נוהג כך, כי מעולם לא נהגנו כך בישיבה שבה למדתי וסיבות נוספות), אבל בעניין הוספת השם לחולה אין לי כל סיבה הגיונית שלא להסכים עמו, בפרט כאשר אני יודע צורת פעולתן והשפעתן של סגולות מסוג זה מבחינה היגיונית. מה גם שעמדתו איננה עמדת יחיד ורבנים תלמידי חכמי בתורה וברפואה (הרב גריינמן מבני ברק, הרב פירר ואחרים) ממליצים על כך במצבים מסוימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לומר משהו על צורת פעולתן והשפעתן של סגולות מסוג זה מבחינה הגיונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהתכוונתי להגיונית מבחינה אמונית וחוששני שאדם לא-מאמין (אתאיסט או אגנוסטי או מטריאליסטי או סקולריסטי או אקזיסטנציאליסטי וכיו''ב) לא יוכל להסכים עם ההיגיון שכולו נשען על ההנחה שבוודאות יש אלוקים שמנהיג עולמו אשר ברא. בנסיבות אלה, אם תרצה בכל זאת לשמוע על מנת להכיר - בלי נדר, אשתדל לנדב את זמני לכתיבת תגובה מפורטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רוצה לשמוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראיון ששייקה לוי ערך עם הרב פירר (שלצערי מכורח נסיבות איומות אני יכול להעיד שהוא אדם דגול), אמר פירר שכל המקובלים, הפותחים ב', הלחשנים וכאלה אינם אלא שרלטנים. -- אני מקווה שאנחנו מדברים על אותו פירר שמתמחה בעזרה רפואית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רב פירר ויש רב פורר. נדמה לי שהעוסק בסיוע רפואי הוא פורר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב אלימלך פירר, המוח והנשמה של אגודת "עזרה למרפא" בבני ברק, שמקדיש את חייו לעזרת החולים ולבריאותם וזכה בפרס ישראל על סיועו - סבור בדיוק כמוני שרבים מה"מקובלים" למיניהם שרלטנים ושומר נפשו ירחק מהם. ועל פניו, אין כל קשר בין הסגולה של "הוספת שם לחולה" לבין לחשים למיניהם. הסגולות לשינוי מזלו של אדם מקורו עוד מעידן התלמוד, כפי שלימד אותנו התנא במסכת "אבות" (?): "משנה מקום - משנה מזל" וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין סגולות ללחשים באופן כללי, ולמה אתה מתכוון כשאתה אומר שאין כל קשר בין הסגולה של "הוספת שם לחולה" לבין לחשים למיניהם? ולמה דאגת לציין שהסגולות לשינוי מזלו של האדם מקורן עוד בתקופת התלמוד? האם זה מעיד שהן אמינות יותר? ובהשוואה למה? (או למי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסגולה הינה לשם תרופה או לשמירה מעין הרע, למשל. ואילו לחש, הינו צורת השבעה בלחשים ובקסמים - האסורה על פי תורה. מקורן של סגולות, שעל עצם ההיגיון שבהן הנני מתכוון לענות לאלון בלי נדר בימים הקרובים, מצוי במקורות ישראל החל מהתלמוד, המשך במדרשים וכלה בזוהר הקדוש. ואילו מקורן של הלחשים למיניהם, מצוי בספרי הקבלה, שאין לי שמץ של מושג בהם ואינם מענייני כלל, כמו שגם לא צריכים להיות מעניינם של סלבריטיז למיניהן (מדונה, בריטני ''ושאר ירקות''...). בנוגע לשאלה השנייה, חשוב לא להתבלבל בין סגולות לבין לחשים ולהבדיל ביניהם, מאחר ומדובר בנוהגים מתקופות עבר שונות. הקבלה התגלתה מאוחר יותר מהתלמוד, בעיקר קבלת האר''י הקדוש ותלמידיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אתה, מנקודת הראות שלך, רואה הבדל גדול. אני, למען האמת, על פי תיאורך ומנקודת הראות החיצונית, האובייקטיבית, שלי - אינני רואה הבדל גדול או הבדל בכלל - בין הסגולות והלחשים. כלומר לפי דבריך, ההבדל הוא בזה שהלחשים הם אסורים - אבל אינני רואה הבדל *מהותי*, בפעולה הנעשית, בתוכן הפעולה, במטרותיה וכולי. אבל אני אחכה בסבלנות לתגובתך לאלון, ואולי אז אשתכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מדוע נקודת הראות שלך אובייקטיבית יותר משלי? אם בשל היותי אדם מאמין בתורה, ומכאן: האם נקודת הראות שלי על אמונתך באבולוציה - אובייקטיבית? ובכל זאת, לא צריך להיות אדם מאמין בשביל להבין שכלית הבדל קיים בין פעולה כמו הוספת שם לשמו של חולה לבין *השבעה של כוחות רוחניים בעולם*. לא צריך להאמין בקיומם של אלה, בשביל להבין את ההבדל המהותי שביניהם. ההבדל אינו מתמצה בכך שהלחשים אסורים על ישראל וסגולות רק מועילות, אלא בעיקר באופן פעולתם של אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אמרתי שאני מאמין באבולוציה? למה כשיש מישהו לא דתי, אתה ישר מפיל עליו שק של סטריאוטיפים? אמרתי על עצמי "אובייקטיבי", משום שאני לא משתייך מרצוני לשום קבוצה - לא חרדי, לא דתי, לא סיינטולוג, לא אבולוציוניסט וכו'. אני חילוני בעיקר בגלל שגדלתי בבית חילוני. החילוניות היא לא עניין אידיאולוגי בשבילי ורוב הזמן אני לא מקדיש לה הרבה מחשבה. אם ההגדרה "אובייקטיבי" לא מוצאת חן בעיניך - אין לי שום בעיה לקחת אותה בחזרה. בסך הכל אמרתי דבר פשוט: שהבדל שנראה לך מובן מאליו - הוא לא מובן מאליו בשבילי. זה הכל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרת שאתה מאמין באבולוציה ואני מכיר מספר חילונים שלא מאמינים באבולוציה. כל שאלתי הרטורית היתה כדלהלן: אם נצא מנקודת הנחה שלך, שמאחר ואתה כחילוני (באשר הוא) מביט על אמונות של אנשים מאמינים (מצידי, בכל מה שזז...) מנקודת מבט אובייקטיבית לעומתם-הם, הרי שמכאן נובע שגם אני, כאדם מאמין בתורה וכופר להכעיס באבולוציה, מביט ומבקר באובייקטיביות את המאמינים באבולוציה. לדעתי, אין דבר כזה אדם אובייקטיבי. כל אדם נגוע למהווי ליבו ונטיותיו המולדות והנרכשות. היהדות גורסת שעל האדם לעבוד על עצמו לדון את חברו לכף זכות גם כאשר בדרך הטבע נראה ממקומך אחרת לגמרי, והיא גם מחנכת אותו לעבוד על מידותיו מולדות - אגב, עמדה שנורא הכעיסה את היטלר ימ"ש וחבר מרעיו האידיאולוגיים. גם אני גדלתי וחונכתי על ברכי הקומוניזם הסובייטי שהתיימר לחנכני ש"המדע הוכיח שאין אלוקים" ושאר בלה-בלה בלתי-עובדתיים. אז מה? אני לא יכול לחשוב ולהבין אחרת במהלך שאר ימי חיי עלי אדמות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכוונה עלית כאן על נקודה שהיא מאוד בולטת, ממש "צועקת", מהתגובות שלך: הכפירה "להכעיס". אם אתה כופר באבולוציה משום שכך וכך נקודות בה אינן נראות לך הגיוניות - זה בסדר גמור ואתה זכאי להערכתי על כך. אבל אם אתה כופר "להכעיס" (כפי שבולט בתגובותיך) - זה חסר טעם, בעיני, וזו גם לא כפירה אמיתית. (כן, אני יודע ש"להכעיס", זאת צורת ביטוי מסויימת ומקובלת, אין צורך להסביר לי. ובכל זאת - כאן, אצלך, בתגובה הזאת - השימוש הזה לא קרה סתם ויש לו משמעות המעידה על הכותב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל כך נאמר: "טענו בחיטים, והודה לו בשעורים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהכניס את היטלר לכל חור זה לא הוגן ומיותר. הוא איננו שייך כאן לשום עניין, אבל כיון שכבר הזכרת אותו: היטלר אהב מאוד בשר, אבל החליט, מתוך עקרונות בריאותיים , לעבור לצמחונות, וגם עודד את חבריו להיות צמחונים כדי שיהיו בריאים. בכך הוא מהווה חלק מן היהדות כפי שתיארת אותה במילותיך - "היא גם מחנכת אותו לעבור על מידותיו המולדות". היקש מתבקש: היטלר ואורי פז - זוג חברים טובים ויהודים טובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום אורי, כתכת "לא אמרת שאתה מאמין באבולוציה ואני מכיר מספר חילונים שלא מאמינים באבולוציה." האם תוכל לברר במה כן מאמינים החילוניים שלא מאמינים באבולוציה? הרי מי שמאמין כי העולם נברא כפי שהוא היום בשישה ימים (ויום מנוחה) לפני כחמשת אלפי שנים לא נשמע לי חילוני במיוחד ולנקודה אחרת שהעלית- אם ישנו אלוהים אין להתוכח עם איתו ולכן טיעונים עובדתיים או בלתי עובדתיים אם יש אלוהים או אין הם לא לעניין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא מאמינים באבולוציה בגלל שלא נתנו את דעתם על שאלת התהוות היקום והתפתחותו או שלדידם התיאור האבולוציוני איננו עדיף על התיאור המקראי או על התיאור מתיאורי חכמות המזרח לגווניהן. בקיצור, אין להם כל סיבה להעדיף את אמונת האבולוציה על פני אמונות אחרות שקדמו לה. את הנקודה השנייה שהעלית, לא זכיתי להבין. צר לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב- בקשר ללא מאמינים באבולוציה קשה לי לראות כיצד חילוני גמור מאמין במקרא או בתורות המזרח, אך אם אתה אומר כי הם אינם מכירים את תאורית האבולוציה על ההגיון הצרוף והדוגמאות שלה (מה שלום אותם החיידקים שפעם האנטיביוטיקה חיסלה אותם?) אז אין אלה אנשים חושבים ומעמיקים לנקודה השניה אבהיר- אתה מנסה לטעון כי מצוות הדת הגיוניות מבחינה אובייקטיבית אך הגיון לא נחוץ למאמין- כי ההגיון נקבע מלמעלה ולמאמין לא נחוצות עובדות מלבד הכתוב בספר הספרים, והפרושים על הפרושים עליו, ודברי הרב התורן שליט"א |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון לתהייה שלך נעוץ בחוסר ידיעה שניתנת להשלמה. ראה למשל: ולנקודה השנייה - אני לא טוען זאת ומימי לא חשבתי כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים חילוניים שמאמינים בבריאה אלוהית של העולם ובנישואים אורתודוכסיים בלבד הם אינם חילוניים לעניות דעתי, שמות יותר מתאימים לנ''ל הם מסורתיים. מיהו חילוני היא שאלה מוצלחת ונראה לי שדווקא בנושא האבולוציה ובריאת עולם ניתן לבחון אדם האם הוא חילוני או לא וד''א- כך לא נותנים לינק ראוי לשמו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניתן לבחון את מידת חילוניותו או דתיותו של היהודי בהתאם לאמונתו בהבלי האבולוציה או באמת של בריאת העולם, והראיה שיש אנשי אמונה כמו הפרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח ולהבדיל, עוזי ו. המגיב כאן, שהאמינו ומאמינים בהבליה מסיבותיהם האישיות. ואם לא ידעת, גם יהודים הנחשבים לנאורים המאמינים בהבלי דרווין ומרעיו, מעדיפים לעתים את המסלול הסלול של נישואים אורתודוקסיים במדינת ישראל ומחוצה לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש פעמים שזרת הטיה של ''הבל'' בהודעה קצרה אחת. כמה טוב לגלות שאתה עוד כאן, ממשיך להוציא שם רע לאורתודוכסיה. עלה והצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ"ג מכובדי, שוב פעם חזרנו למילון? נו, באמת? הטרם התבגרנו? להווה ידוע לכל בוגר תיכון בישראל שהמונח "הבל" אינו רק במשמעות של "הבל הבלים". פשוט כל אחד רואה וקורא את מה שהוא היה רוצה לראות ולקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרת, הוא עוד כאן. שוב הולך להיות לנו שמח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההסבר היהודי לילדה עם עינים כחולות בעוד שלהוריה עינים כהות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? אני לא חושב שמר פז שולל את הבלי הגנטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגביי הדיון, יכול להיות חילוני X איש חושב ומעמיק שאחרי זמן מסויים של השקעת מחשבה הגיע למסקנה שהתיאוריה האבולוציונית אינה יכולה להסביר את החיים כפי שהתפתחו על כדוה"א. כידוע על מנת להפריך תאוריה מדעית צריך רק עובדה אחת שסותרת אותה, ונניח שX מצא(או חושב שמצא) עובדה כנ"ל כתוצאה מכך X אינו מאמין יותר בתיאוריה האבולציונית(או בתאוריית הקוואנטים), אולם X אינו מצליח לחלץ מקודקודו תיאורייה טובה יותר, אם זאת X מסיק מעובדות מסויימות או ממערכת אמונותיו את אי קיומו של הקב"ה. X נשאר קירח מכאן ומכאן, אבל זה עדיין אינו סותר את היותו חילוני. חוץ מזה נניח את קיומו של איש Z שאינו מקיים מצוות בכלל אך לעומת זאת מאמין בכח עליון כדמותו ביהדות ובסיפורי התנ"ך, האם חילוני או דתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום אייל אנסה לענות כמיטב הבנתי- חילוני הוא אדם החופשי במחשבתו, אם אינו מאמין בבריאת העולם המקראית עיניים בראשו, אם אינו מאמין באבולוציה מתוך מחשבה הוא עדין חילוני, הוא לא מאמין באבולוציה לא מתוך הכחשות של זרם מסוים, לא מתוך קריאה בגויל עתיק אלא ממרץ מחשבותיו והסקת מסקנות העניין הוא שעצם האבולוציה הוכח ומוכח ימים ולילות מזה יותר ממאה שנים, אך יש אנשים שכל העניין מעט "חדשני" ומהפכני בשבילם לעניין האדם השני שלא ממלא אחר מצוות הדת אך מאמין בכח עליון הרי האדם מאמין לכאורה אך יודע כי האמונה שלו היא לא רציונלית - אם היתה רציונלית באל היהודי/ מוסלמי/ נוצרי/ שיווה צו מצפונו היה דורש ממנו למלא את מצוות הדת ככתבם וכלשונם דוגמא מעשית יותר היא אדם גדל על סיפורי התנ"ך, חגי ישראל ומשהו מהאמונה "נדבק" בו- זה אינו משהו רע בהכרח אלא זהות יהודית אם האדם בעל זהות יהודית, וכל אחד יכול לפרש זאת כרצונו, הרי שהאדם יהודי השאלה היא מה חזק יותר בנפש האדם - הרציונל או האמונה. וכאן המקום לשאול האם הוא מאמין בבריאה אלוהית, לדוגמא, ולהחליט האם הוא חילוני או לא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''חילוני'' הוא תואר שמשמעו ''קשור לענייני חול'', כלומר לעניינים שאינם קדושים. לכן התואר ''חילוני'' לגבי אדם אומר משהו על מה אינן דעותיו, אך לא אומר הרבה על דעותיו. אם אתם ממש רוצים להתפלסף בפעם המאה על משמעות המושג, אנא השתמשו במונחים מדוייקים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך הזכירה לי מקרה שקרה לחברי מספסל הלימודים בישיבה. הנ"ל חיפש בנרות להשתדך רק לא עם ג'ינג'ית מטעמו האישי. והנה מצא אחת שאכן לא ג'ינג'ית והנה, נולדה להם בת חמודה מאוד, אבל היא ג'ינג'ית. חשכו עיניו. עד שהתברר שלסבתא של הכלה מתחת לפאה היו שערות ג'ינג'יות טבעיות. אתה הבנת את זה, ברוך? (מהגשש החיוור, שלא תפגע לי עוד פעם לשווא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממשיך להיות חוצפן סדרתי. אתה מעז לאמר שנפגעתי לשווא, יומיים אחרי שהתנצלת עמוקות. חוצמזה, אולי יש קשר בין גנטיקה לאבולוציה. אני לא יודע, אולי אחרים יגידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאמת, מה הקשר בין תיאוריית (!) האבולוציה לעובדות גנטיות מדעיות?! אגב, הסיפור עם הילדה הג'ינג'ית אירע באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הסבר לזה וגם לא ליהדות אני למשל עם עיניים כחולות וההורים שלי שניהם עם עיניים חומות ההסבר שלי הוא שלסבתא רבא שלי היו עיניים כחולות והיא הייתה אישה יפה מאוד וכנראה שאני יצאתי דומה לה כי אני יפה... אז יכול להיות שלמישהו במשפחה היה עיינים כחולות כי ההסבר היחידי לזה הוא הגנים ואין שום הסבר אחר ומי שיסביר לך שזה קשור לדת או משהו שקרה או למלאכים לא להאמין אלוהים ברא אישה וגבר והם צריכים להעביר בגנים את מה שקיבלו מהאלוהים אין שום הסבר אחר תודה על ההקשבה שלכם:רחלי דרעי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זה אין בעיה, ההיפך (עיניים כחולות להורים וחומות לצאצא) הוא מסוג התופעות שבעקבותיהן לא מומלץ לעשות בדיקת אבהות. הגן לעיניים כחולות הוא רצסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך אורי כפי שציינתי דווקא בנושא האבולוציה- נושא שהוא טעון מבחינה היסטורית (משפט הקופים) ומוסרית (דרויניזם חברתי) ועוד, ניתן לחצוץ בין אותם מאמינים ומאמינים זוטא לבין אותם חילונים לדת או חופשיים דעתי היא שאין יותר מדי בין אמונותיו של פלוני לבין הדרך בה יערוך טקסים פולחניים כאלה או אחרים כי זהו מנהג המקום ואופנת העם- דוגמא היא אחד שגדל בקיבוץ ועשו טקס בר- מצוה משותף לכל אותה שכבת גיל, הקשר לכתוב ולפרשנויות הוא שולי- הטקס הוא מנהג בני היהודים באשר הם, מאמינים או לא נכון כי הרבה יהודים בוחרים להתחתן בטקסים בלתי אורתודוסים אך אם דבר זה יכול להתפרש כפגיעה באחד מענפי המשפחה הטקס יהיה אורתודוכסי ולו לא לפגוע בבני הדודים- זה מנסיון אישי מסלול הנישואים האורתוכסים קראת לו סלול במדינת ישראל ומחוצה לה, וזה בגלל חוק אנושי- אשר יכול לסתור בהמשך המדינה את ערכי היהדות שאתה מאמין בה, אשר לי כמו לכל יהודי יש ערכים משלו- ולזרם מסוים אין מונופול על היהדות כולה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהן לדעתך הסיבות האישיות? (אני מקווה שזה לא קשור לטבע האנושי האנוכי שלנו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא יודע מהן סיבותיך וכיצד אמונתך הדתית לא עומדת בסתירה לאמונתך באבולוציה, אבל כמדומני שמפורסמות הסיבות האישיות של ישעיהו ליבוביץ' המנוח, אותו הזכרתי. ראה מאמרו "בריאת העולם באמונתו של הרמב"ם", בתוך: קובץ הרצאות שנישאו ביום עיון בנושא "בריאת העולם במדע, במיתוס ובאמונה", בעריכת: לאה מזור, (פרסומי הר הצופים, מאגנס, תשנ"א, עמ' 71-78). ליבוביץ' הביע שם את סיבותיו האישיות, כמובן, בפרשנותו את דעת הרמב"ם. כך למשל כתב באחד ממכתביו בנידון: "שום אינפורמציה על בריאת העולם או חוסר אינפורמציה על כך אין בהם כדי להביא אם האדם לנכונות לעבוד את ה' או לערער נכונות זאת אם היא קיימת בו" (בתוך: "רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ', עמ' 212, כתר). זאת בעוד שהרמב"ם הקדיש לנידון עיון מעמיק בספרו "מורה נבוכים" והעלה שיש בשאלת קדמות העולם עניין דתי רב, כפי שליבוביץ בעצמו מודה במכתב הנ"ל ובכלל לא שם לב שסותר את עצמו. מיותר לציין, שהיתה זו עמדת יחיד אישית שלו, פרובלמטית ככל שתהיה. ובטוחני שנשמח לשמוע את סיבותיך האישיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסתירה בין הקביעה שיש בכך עניין דתי רב, לבין הטענה ההגיונית למדי שלא זה מה שיגרום לאדם להתחיל או להפסיק לקיים מצוות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ליבוביץ' אין סתירה, משום שלדעתו, הרמב"ם ראה בסיפור הבראשיתי של בריאת העולם ש"הבריאה היא בגדר האפשרי, ולא מחויבת-ההיגיון ומחויבת-המציאות". לדידו, "אין הכרעה לוגית מדעית בשאלת הבריאה, לא מבחינה לוגית ולא מבחינת הידע המדעי שלנו [דאז]" ("בריאת העולם במדע, במיתוס, באמונה", מאגנס, עמ' 75-76). ואילו הדעה הרווחת בקרב רבים משלומי אמוני ישראל היא שהאמונה בבריאה היא התנאי לאמונה באלוקים. כך סברו מגדולי ההגות הדתית ביהדות, כגון: ר' סעדיה גאון, רבנו דון יצחק אברבנאל והרמב"ן. ויש שסבורים שגם דעת הרמב"ם כך, רק שליבוביץ' הפך עצמו לדוברו של הרמב"ם שלא ברשות. ואם נצא מנקודת הנחה שהאמונה בבריאת העולם מבססת אמונה באלוקים, שאם העולם נברא - מי בראו?, הרי שמסופקני שניתן להאמין במקביל לאמונה הדתית בהבלי האבולוציה, הטוענים אחרת. וליבוביץ' היה מודע לקושי הזה, כפי שכתב במכתבו אל הפרופ' א' הלוי פרנקל, יו"ר הוועדה המשותפת לבתי-ספר תיכוניים, בו דרש להורות את תיאוריית האבולוציה במסגרת מקצוע הביולוגיה בחינוך הדתי: "אין כמוני לידיעת הפרובלמטיות הרבה שבתורת ההתפתחות והסתום הרב בה מן הגלוי, וכל מורה נבון יכלול בהוראתו גישה ביקורתית לדברים..." (מתוך: "רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ'...", כתר, עמ' 92-93). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי, איך אתה תרגיש אם כל פעם שאני אדבר על הדת שלך, אני אגיד "היהדות המטופשת הזאת"? כי נמאס כבר מחוסר היכולת שלך שלא לזרוק כמה עלבונות בכל תגובה. ואל תתחיל לספר לי ש"הבלים" זה דווקא במשמעות החיובית של המילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תירוץ: מאחר ואינך רגיל לשמוע דברי ביקורת על אמונותיך (האבולוציה נלמדת כתורה מסיני), ואילו אני שומע באייל טונות מיותרות של ביקורת על אמונותי - מוטב שאערער מעט את אמונותיך על ידי הגדרתם "הבלים". שמא תלך ותפשפש במועבר לך ובמקסים אותך במסדרונות האקדמיה. ומי יודע, אולי תסיק אחרת. בקיצור, איך אמר את זה קאנט, שהוא לא כתב את ספריו אלא כדי לעורר למחשבה. צא והתעורר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שאין לך אלוהים, אתה, אבל זה היה נשמע משעשע מדי ממקלדתי. מר פז, האמן לי שלא קיבלתי את תמיכתי בתורת האבולוציה כתורה מסיני. כל ההתעניינות שלי בתחום התחילה בעקבות התקרבות שלי לדת שדורבנה ע''י הרב שלימד אותי לבר-מצווה. הוא ניסה להחזיר אותי בתשובה ושלח אותי לכל מיני ספרים שהסבירו כמה שהאבולוציה זה שטויות ושהמפץ הגדול הוא בדיחה. מכיוון שהייתי נער קטון ולא ידעתי מה זה אבולוציה ומפץ גדול, חשבתי שיהיה רק הוגן שאבדוק גם את טענותיו של הצד השני, וכך התחלתי לקרוא ספרות בתחום - ספרות ששכנעה אותי בצדקתה הרבה יותר מקשקושיהם של רבנים שאפילו לא הבינו אבולוציה מהי ומה ההבדל בין פלנטה לגלקסיה. עד מהרה שקעתי אל תוך הספרות המדעית הפופולרית, ואף ביקשתי מהורי לבטל את בר המצווה - הגעתי למסקנה שאני אתאיסט. אז אל תדאג נא לאוזני שלא שומעות ביקורת, או לדעתי שתוכנתה מראש לראות באבולוציה אמת כאילו אנחנו חיים באיזו מדינה סובייטית. אם אתה רוצה לערער את אמונותיו של איש כלשהו במשהו, מוטב שתשתמש בכלים רטוריים מעט יותר מתוחכמים מקללות ועלבונות ילדותיים, אגב. אולי תגלה שזה קצת יותר יעיל, או לפחות יוצר דיון יותר נעים ומושך פחות אש. צא ולך חפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הפלא? ספרות שהתיימרה לדבר בכלים פסאודו-מדעיים תמיד היתה ועודנה יותר רטורית רהוטה מאשר ספרות שמבקשת להנחיל את האמת. הסיבות לכך פשוטות: יש להם יותר כסף, כך שיש להם עורכי לשון מקצועיים, ויש להם שוק עממי קל-הדעת וקל-השפעה (בעיקר בארה"ב). קראת פעם את הדמגוגיות הזולות של קארל סאגן, ריצ'ארד דוקינס או סטיבן גולד? כי אצלי אירע תהליך בדיוק הפוך. דווקא כשקראתי מתוך קסם ילדותי את הספרות "המדעית" הזאת כביכול, הערוכה בקפידה בהתבטאויותיה השקריות - חזרתי בתשובה. כך שצא ולמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, מדי פעם אני מקבלת פרסומים של חב"ד או של ש"ס לתיבת הדואר, והעברית שם היתה מוציאה גם אינדונזי מדעתו. אתה אומר שהבעיה היא תקציב? נדמה שהבעיה היא עילגות פשוטה. מצד שני, לפחות בארה"ב, השוק המקשיב למטיפי הדת למיניהם הרבה יותר קל-דעת וקל-השפעה מאשר קוראי הספרות המדעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גם באתרים המתוקצבים הבאים ישנה עילגות שהיתה מוציאה כל אינדיאני מדעתו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעמוד הפתיחה: פרשת 'בראשית' מתילה מחדש את מחזור חמשת חומשי התורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מושג כמה דוגמאות כאלה ניתן להביא מהתגובות באייל. כי ככה זה כשהכותבים ממהרים... ומלאכתם מרובה וזמנם דוחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, על כן כתבתי שאני מתקטנן, אבל כשהאתר מובא כדוגמא ל*רהיטות*, חשבתי שזה קצת מצחיק. אתה לא חייב לצחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר לא הובא על-ידי כדוגמא לרהיטות השפה, אלא כדוגמה שלא בדיוק עשויה *להוציא מדעתו כל אינדונזי*, כהגדרת ברקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז? דיברתי על כותבי העלונים בתיבות הדואר. לא אמרתי שכל איש חב"ד הוא בהכרח עילג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, כותבי העלונים הם כותבי האתר הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז באתר יש מגיה ובעלונים אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בשניהם. ועדיין אין הדברים עשויים לשגע אף אינדונזי... אגב, האם גם צוות פרחי החרדים שעורכים את המדור הסאטירי של עיתון "הארץ", בשם אפעס, מפילים את כל האינדונזים שלך מהכיסאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי כמה וכמה אינדונזים וגם אינדונזים-למחצה. אני אשאל אותם מה סף השיגעון שלהם. את ''אפעס'' קראתי רק בגיליון הראשון שבו הופיע, אז לא יודעת לענות לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכי ותשאלי, תשאלי ושווי בנפשך... ואני אחסוך לך את הדרך הארוכה מהגיליון הראשון של "אפעס" במוסף סאטירה מיוחד של "הארץ" בזמנו, הישר אל האחרון לעתה במוסף השבועי של העיתון הצפוני: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום לשאול, הלכתי להיזכר מה התחיל את תת-הפתיל הזה: תגובה 250176 ולנסות לחשוב מה הקשר לתגובתך שלעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחידוד הטיעון: אני אומר שהבעיה היא חוסר תקציב ולא עילגות פשוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומרת שהבעיה היא גם עילגות. מעבר לעלונים הכתובים, שמעתי כמה וכמה נאומים מדוברים של עסקנים החוטאים בעילגות מזעזעת. למילה המדוברת קשה לעשות הגהה. וכאן הכוונה לא רק לאנשי ש"ס אלא גם לברסלבים, למשל. ולכן, בהחלט *לא* משתמע מזה שכל הדתיים עילגים, וגם לא נובע מזה שאם תמצא לי 10 או 100 מקורות דתיים שאינם עילגים תוכיח לי את ההפך. אני תולה את העילגות לא בדתיות אלא בחינוך מינקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמט לי משפט באמצע, שאמר שחלק גדול מהנואמים ששמעתי הם בכלל חוזרים בתשובה (מכאן גם ה''לכן''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מדובר באנשים המדברים יידיש בחיי היום-יום (כן, צברים בני החברה החרדית המדברים יידיש - התופעה הזאת קיימת) ופחות רגילים לעברית. ובכל מקרה, למה "חוטאים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגי חוזרים בתשובה זה לא תקף. ''חוטאים'' הוא מטבע לשון שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא תקף? וכי אין חוזרים בתשובה מסוימים שהסבתא החילונית מהבית קישקשה כל הזמן באידיש או בהברה אידישאית? אבל האשמה שלך יותר חמורה. והיא כביכול שכל חוזר בתשובה הוא עבריין לשעבר, שהשתקם בכלא מסמים וכיו"ב. ואילו במציאות ישנם "יהודים טובים ורבים" (הנה לך עוד מטבע לשון, לעומת ניקיון השפה שלך) שלא היו מביישים אף פרופסור שיושב באקדמיה ללשון עברית. חלקם אקדמאים, משכילים לסוגיהם, פרופסורים ודוקטורים, ויש כמובן גם עמך ישראל. וזה שיש כמה יהודים שירדו לעולם הפשע בשל החינוך המתירני המקולקל בישראל, ובזכות חזרתם בתשובה, השתנותם לטובה, השופטים בישראל חננו אותם והקלו בעונשם בתנאי שיחזרו להיטיב לחברה בישראל בזכות היותם מעתה שומרי מצוות כהלכה, בעלי התנהגות יומיומית נאותה למופת (יחסית לאנשי הרחוב). אולם מקור שפתם רחובית צברית משהו, עילגת כדרכה, לעניות דעתי, אינו ראוי להכתים עדה יהודית שלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החינוך המתירני בישראל מקולקל? וזה הקישקוש בא מתוצר בית החינוך התורני בישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החינוך המתירני מקלקל יותר מכל צורת חינוך אחרת בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האשמה שלך יותר חמורה. והיא כביכול שכל חוזר בתשובה הוא עבריין לשעבר, שהשתקם בכלא מסמים וכיו"ב". הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דא! כל חוזר בתשובה היה פעם חילוני, ומכאן שהוא עבריין לשעבר, שהשתקם מסמים וכיו"ב. מה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך בדיוק תיאוריית הקונספירציה שלך נגדי מתיישבת עם דבריי במקור (בקטע השני) שבתגובה 252740 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא צוחק, אורי, הוא *צוחק*. תרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקירתי, איפה רוכשים חוש הומור ישראלי, תגידי לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כל דבר ישראלי טוב, גם הומור ישראלי טוב רוכשים בחו"ל... סתאאם. טוב, נו, הומור, כמו שאתה בטח יודע, הוא עניין מסובך - מהו, איך הוא נוצר, את מי הוא מצחיק ולמה, מהו הומור מקומי לעומת הומור חוצה גבולות וכו'. אבל בעניין דורון הגלילי - סוד, ממני אליך, באוזן, כשאף אחד לא שומע: למעלה מחצי מהתגובות שלו הן בצחוק, ובד"כ - צחוק טוב-לב, כך שאין צורך שהדופק יתחיל לרקוד פלמנקו. אם מישהו אומר משהו, ומסיים, כמו שדורון סיים - "מה, לא?" - זה בצחוק. אם אסביר לך למה ומה המקור, זאת תהיה תגובה נורא ארוכה. אולי בהזדמנות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התגובה 252606 כתבת את, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל איפה בדיוק מוזכרים שם עבריינים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסביר: כשאת מצהירה בשלהי תגובה 252605 שהעילגות אינה תלויה בדתיות, אלא בחינוך מינקות (שאין לי כל בעיה עם זה ואני מסכים איתך במאת האחוזים), ובתגובתך שאחרי מצהירה שהיו אלה בעלי תשובה. כלומר, היו אלה אנשים שבינקותם לא בדיוק היו דתיים, אולי מסורתיים וחלקם חילונים אנטי-דתיים מוצהרים 1. למי בדיוק את מתכוונת? עיני הבדולח העצלים שלי, כמשקיף רטרואקטיבית לכיוון העבר, מעין "מלאך ההיסטוריה" של קליי על-פי ניתוחו של ולטר בנימין, מסיקים שהיו אלה הרי ילדי השמנת של רמת אביב או הרצליה פיתוח. אלה שלמדו השכלה בבתי-הספר הממלכתיים, שירתו בצה"ל לתפארת מדינת ישראל (או סירבו מטעמי "נוער מרצ"), הוקסמו מקירות האקדמיה הישראלית בה הסתובבו לא-מעט שנים, הפכו לעיתונאים, לעורכי דין, לכלכלנים או לסוציולוגים, פיסיקאים, כימאים, ושאר מקצועות חופשיים. והנה, חלקם חזרו בתשובה, ועל-פי סיפוריה של ברקת, עלו לשידור רדיו בתוכניות כמו של דודו הררי או ז'וז'ו אבוטבול או יעקב אחימאיר, והנה, שומו שמים, "מי ילד לי את אלה?!". "לשון עילגים"! (בשפת התלמוד). ------------------- 1 אני מכיר כמה כאלה אישית. מישהו כאן בכלל מכיר את הגלגול הקודם של צבי ענבל, למשל? דובי, שלהערכתי, בוחל בכל מה שרוח היהדות נודף ממנו, קטן על האנטיות של צבי ענבל לשעבר. סתם דעה אישית, אם רק יורשה לי, במטותא מכבודכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, כל הפסקה השנייה שלך נכתבת מהרהורי לבך. אתה בונה מגדל של הנחות וסטריאוטיפים ומציג את המסקנות כהנחות היסוד שלי. אגב, אם כבר סטריאוטיפים - ילדי שמנת מרמת אביב או הרצליה פיתוח בדרך כלל אינם עילגים. אולי הם עצלנים אינטלקטואלית, אבל לא עילגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חבל שלא הבנת. זאת היתה מעין פרודיה. שהרי אם ילדי השמנת אינם עילגים (ומה חשבת לך?), מי נישאר ברשימה שלך ומאיפה בדיוק? לא, לא אנשי רחוב, שכחתי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... ההומור הדק מן הדק הזה, א-מחייה. קרא שוב את הפסקה הראשונה בתגובתי, היא עדיין תקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו? באיזו תגובה שלך יש פיסקה תקפה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקראי שוב את הפיסקה הראשונה בתגובה 252937 היא שאלה שעומדת ונשאלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה פסקה קבעת שתי קביעות: 1. עילגות תלויה בחינוך. 2. העילגים גדלו והתחנכו כחילונים. יפה. אבל איפה נובע מכאן שהעילגים היו פושעים בעבר? אני לא מבינה. יש מספיק חילונים שחינוכם/השכלתם לוקה בחסר, והם אינם עבריינים ואינם פושעים. לכל היותר אפשר לומר שהם שייכים לשכבה נמוכה יחסית באוכלוסייה, בחתך השכלתי. אתה הוא שיצרת את החפיפה חילוני משכבה נמוכה=פושע. ולשאלתך "למי אני מתכוונת", אני מתכוונת לאנשים שההשכלה שרכשו לא הביאה אותם לרמה שמאפשרת להם לדבר בעברית רהוטה ומדויקת (ואם תרצה: שהחינוך שרכשו לא גרם להם לשאוף לדיוק בשפה). זוהי עילגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה. *מיהם?*, על פי רוב, אותם אנשים ש"חינוכם לוקה בחסר בחוסר שאיפתם לדיוק בשפה"? ומה בדיוק הסיכוי שלהם להתקבל לפנתיאון החברה הישראלית המשכילה, מעמד הביניים ומעלה? בקיצור, לאחר הידיעה בדבר מקורה של העילגות הזאת, נשאלת השאלה: מהן ההשלכות החברתיות שלה? לטעמי, ההשלכות הרות אסון ברמה שמזינה את עולם הפשע והסמים בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אותו משקל, אפשר לשאול איך מגיעים מאילת לבאר שבע דרך תל אביב. ובפשטות: לא צריך להיות בפנתיאון החברה כדי להיות אדם הגון. ההשלכות החברתיות של אי-שוויון אינן קשורות לדיון. די לומר כי בניגוד לתמונה שציירת, אין הקבלה אוטומטית בין רמת הכנסה והשכלה נמוכה לבין עבריינות, ולא כל מי שמתפרנס בדוחק הוא גנב או נרקומן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על רמת ההכנסה, אלא על רמת ההשכלה, אשר הדקדוק הלשוני או חסרונו – נובעים ממנה. מספיק להתפתל. לא נמאס לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתדלתי להפסיק כבר את הדיון העקר הזה: למי בדיוק התכוונה המשוררת אביבה משמרי (ברקת) בהשמצותיה ציבור שלם בישראל? האם באמת כל הברסלבים, הש"סניקים, החב"דניקים ובעלי התשובה עילגים בשפת היומיום שלהם? והאם עילגות לשונית תלויה באמונותיו של האדם? (היא כמובן תרוץ כעת להצהיר שהיא אמרה ש"לא", אבל מה זה משנה בכלל שמקודם היא אמרה "כן!" רבתי, מפורשות. מישהו שם לב בכלל? למישהו בכלל איכפת שמשמיצים ציבור שאין לו ייצוגיות באייל? מי מכם רואה עצמו הומניסט? ומי מכן חושב שאסור במלוא החומרה להשמיץ מיעוט, אחר, בפרט לאחר שואת יהודי אירופה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גודווין 1. 2. "האם עילגות לשונית תלויה באמונותיו של האדם?" זו ודאי לא יכולה להיות המסקנה מדבריי, אם אנחנו מניחים שמדובר בחוזרים בתשובה. נראה לך הגיוני שאדם היה חילוני משכיל, חזר בתשובה ופתאום הפך עילג? גם לי לא. לפחות על זה שנינו מסכימים. 3. "השתדלתי להפסיק כבר את הדיון העקר הזה" - טוב, אז בוא נפסיק. 1 אם אתה לא יודע מה זה, תבקש הסבר והוא יגיע. זו לא קללה, בכל אופן, אז אין מקום לפאסיב-אגרסיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני כן יודע מהו גודווין, ועם כל זאת חושב שלא כל אימת שנביא ראיות מהשואה - תצרחו "גודווין!" ותפטרו עצמכם מהתמודדות לגופו של עניין. 2. אכן, אמנם שנינו מסכימים יפה מאוד שלא יעלה על הדעת שכוונת המשוררת ברקת היתה לאנשים משכילים, אולם לא ברור עד כה באיזו זכות מותר לך, ברקת, להפנות אצבע מאשימה כלפי ציבור שלם שכל חטאו הוא בכך שנפלט (ככל הנראה, בכל אופן טרם גילינו כוונתך) מהמערכת החינוכית הממלכתית וירד לחיי רחוב והוללות פושעת. תזכרי נא דבר אחד, זה שאת קיבלת חינוך מושקע והוריך דאגו שתשכילי - אינו אומר שמותר לך להתנשא על כאלה שלא זכו לכך. 3. אני מוכן להפסיק מזמן, מאותו רגע שתתנצלי על העלבה שלך ציבור שלם, שלמזלך אין לו קול משלו באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת? ג'ון מייג'ור, לשעבר ראש ממשלת בריטניה, נזרק מבית הספר בגיל 16, ומאז לא טרח להשלים את השכלתו התיכונית. באיזו זכות מותר לך, אורי, להפנות אצבע מאשימה כלפי ציבור שלם שכל חטאו בכך שנפלט מהמערכת החינוכית הממלכתית, ולטעון כי הם בהכרח "ירדו לחיי רחוב והוללות פושעת"? אני מכיר לפחות שני אנשים שלא סיימו תיכון, וחיים חיים מהוגנים ונורמטיביים. האחד מהם אפילו ברווחה יתרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה? כמה כאלה אתה מכיר? רק שניים, נכון! ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר. גם לב לבייב לא סיים תיכון והדבר לא מנע ממנו להחזיק בהון של שני מיליארד דולר ולהיות במקום השני בקרב עשירי ישראל. אז מה? כמה כמוהו יש בדיוק, מבחינה סטטיסטית? כמה ביל גייטסים לא סיימו את הרווארד (אלא נטשוהו במהלך הלימודים) והפכו לביל גייטס? כמה יצחק תשובה, שמעולם לא סיימו תיכון, אתה מכיר בדיוק? ולעומתם, כמה כאלה שלא זכו להיוולד בכישרון המולד וירדו לעולם התחתון בשל המערכת שלא השכילה לקלוט אותם נכונה או שהם לא התאימו לה כי היא דגלה בכור היתוך בן-גוריוני (למשל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר ולו אדם אחד ש''ירד לעולם התחתון בשל המערכת שלא השכילה לקלוט אותו נכונה. לא שזה ביג דיל - אני לא מכיר אף אחד מהעולם התחתון, נקודה. ובכל זאת, אנשים שלא סיימו תיכון ובכל זאת לא הפכו לפושעים - כאלו יש המונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה עם זה שאתה לא מכיר. השאלה לא היתה האם אתה מכיר אישית או לא. השאלה היתה מהו הסיכוי של אדם לא-משכיל ולא דתי להתגלגל לעולם התחתון (כולל הימורים, לדידי)? ומהו אחוזם באוכלוסייה מבין אלה שלא סיימו תיכון לעומת אחוזם של כאלה ש*הסיכוי* שלהם אחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף את מס' 3 לרשימה :-) --- xslf, עזבה תיכון באמצע כיתה י', ולא חזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק באייל יש (לפחות) שניים כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, את גם לא בדיוק עילגת, אז את דוגמא לא מוצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שמדובר על ''ובכל זאת, אנשים שלא סיימו תיכון ובכל זאת לא הפכו לפושעים - כאלו יש המונים.'' אורי פז טען שיש מעט מאוד כאלו. אני ניסיתי לחזק את דבריך (שזה לא כ''כ נדיר שמי שלא סיים תיכון לא נהייה פושע), ללא קשר לעילגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עובדת על לינוקס, לא? את מפירה את הפטנטים של SCO ==> את פושעת :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. נראה לי הגיוני שאדם שהיה עילג מלכתחילה גם יחזור בתשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא אשמתו- הוא פשוט כל כך לא מקשיב לסביבתו, שהוא אינו מכיר שום עלבון שלא הופנה בעבר ישירות אליו :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אורי מאמץ את השקפותיו של יעקב, ולכן רואה בכל מקבלי הקצבאות פושעים. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו בכלל הקשר בין עילגות לקצבאות? כשם שאין מערבים שמחה בשמחה – כך אין מערבבים בין פשע לקבלת נדבה. אפרופו קצבאות ממשלתיות, הלימודים שלך ושלי באוניברסיטה מתוקצבים בידי הממשלה. אז, על פי ההיגיון הזה שלך, אתה פושע ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עפ''י ההגיון שלו אלא של יעקב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה לומד באוניברסיטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערכתך שגויה, לא אומר שאני חובב גדול של היהדות, אבל אני בהחלט נהנה, לעיתים קרובות, ללמוד אודות היהדות ולהכיר את המיתולוגיה היהודית על מטבעות הלשון המשובחים שהיא ייצרה. מה שאני בוחל ממנו הוא היישום של הדת הזאת בימינו אנו, באופן שבו הוא נעשה. אני בוחל גם בנסיונות לכפות את היישום הזה עלי. לפעמים, אגב, גם יש יהודים ספציפיים שגורמים לי לבחול בהם, ומכך הם משליכים (בטעות) על בחילתי כביכול בכלל היהדות, ולא כך הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה ברור שכוונתי היתה בציון בחילתך, כדרך אגב, במייצגי היהדות היום במדינת ישראל, ולא במחשבת ישראל לדורותיה. כתבתי "בכל מה שריח של יהדות נודף ממנו", וממה נודף ריח של יהדות? מפסקי הדין של הבג"ץ או ממחלקת הנישואין והכשרות של הרבנות הראשית? אתה בוודאי סבור שגם מפסקי בג"ץ באשר הם נפסקים בידי יהודים ישראלים במוצאם או בהווי חייהם (שופטים ערבים, למשל). ואילו אני סבור שריחה של היהדות נודף מיישומם ואכיפתם של מעשים יהודיים בכל עת ועת ולא ממוצא יהודי או הזדהות נוכרית עם העם היהודי. לטעמי, מכאן שורש אי-ההבנה שנובעת בינינו. וגם כך, האנטיות שאני מזהה אצלך מוגזמת למדי, אם יורשה לי לחוות את דעתי. מסופקני אם היתה כזו אילולא שהכרת מקרוב את הנפשות הפועלות במידה מסוימת (בשונה ממידת היכרותך, כפי שסיפרת על שיעורי הבר-מצווה וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריח של יהדות, לשיטתי, נודף גם מספרי גמרא, ומהתנ''ך (שאני, רחמנא ליצלן, מעלעל בו לעיתים), ומפולקלור יהודי, והלשון העברית, ומעוד הרבה דברים שאין לי שום דבר נגדם, ואת חלקם אני אפילו מעריך ואוהב. אתה, עושה רושם, מבחין בריח היהודי רק כשהוא מסריח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולטעמי ריח של יהדות נודף מקיומה של היהדות ולא רק מקנוניותה. וממילא, כאשר אני טוען שלהערכתי דובי קננגיסר בוחל במה שריח של יהדות נודף ממנו – כוונתי לבחילתו כלפי מקיימי היהדות בעידן העכשווי. ניתן כמובן להמשיך ולהתווכח על השאלה: "מהי יהדות?". ולדידי, הלשון העברית בצורתה המודרנית איננה "לשון הקודש" ויותר לועזית מאשר יהודית, פולקלור יהודי (יש חיה כזו בכלל?), ומעוד הרבה דברים שאינם *יהדות*, אלא למחצה לשליש או לרביע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, למען הסר ספק - כתבתי ''החוטאים בעילגות מזעזעת''. כמו לומר ''חוטאים בכתיבה''. מטבע לשון. מי שמבין מזה משהו אחר (אולי משם אורי גזר את מסקנתו התמוהה מהתגובה פה למטה), ודאי מעניין לו מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי, כזכור, אינו יליד הארץ. אמנם הוא הצליח ללמוד היטב וכיום הוא שולט בעברית במידה מרשימה, אבל עדיין, מדי פעם, ישנם ביטויים שכנראה אינו יודע את משמעותם (כך קרה פעם משהו מצחיק עם ''פטריות אחרי הגשם''). ממשהו שהוא כתב לך על מטבע לשון - נראה שאינו יודע בדיוק ''מטבע לשון'' מהו, ולכן (אולי) חשב שה''חוטאים'' - זה ברצינות. את יכולה להסביר לו (בצורה יותר נוחה ומפורטת מאשר בתגובתך זו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את המושג הזה אתה לא מבין. החשמנית תיכף תסביר לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לא שמת לב שאורי ויאיר (כותב התגובה תגובה 252607) אלה הם שני מגיבים? יאיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיוחד ברסלב. אצלם העילגות מופיעה גם בטקסט כתוב. אני חושבת שהם רואים בזה אידיאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי דווקא את "מקימי" קראתי לאחרונה והוא כתוב היטב :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מקימי'' יצא בהוצאת עם עובד. ולעם עובד יש עורך לשוני. מה גם, שאני משערת שנועה ירון, כמי שגדלה בחברה חילונית, מתבטאת כפי שחילוניים מצפים לקרוא בספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי התנסחות רהוטה זה ''חוכמה''. ו''חוכמות'' זה רע. וכי אודסר, כבודו במקומו מונח, לא ידע ממש עיברית, ואודסר קדוש. אז אם אודסר קדוש, כל מה שאודסר אומר מדפיסים בלי עריכה, כי הרי לכל אות יש משמעות. ואם את הספרים של אודסר מדפיסים בעברית לא תקנית כלל, ככה צריך. אז גם את הספרים שנכתבים בדור הזה נכתוב ככה, כי ככה כותבים בברסלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אלה נימוקים כבדי משקל. האם אני יכולה מעתה להניח שגם עלגים אחרים מלאים בניצוץ של קדושה? או רק כאלה שמגמגמים בנח-מן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ככה זה הולך להיות? כי להאשים בשקרים ובדמגוגיה זה נורא נורא קל. יצא לך פעם לקרוא משהו מהשקרים הבוטים של הרב נויגרשל, במקרה? וזו לא סתם האשמה ריקה - זו המציאות. גם ספר אחד עלוב ומלא שקרים של מישהו בשם אטקינס (לספר קוראים "הבריאה") אני זוכר. קארל סאגן ז"ל, סטיבן גולד ז"ל וריצ'ארד דוקינס יבדל"א הם אנשים טובים וחשובים - לפחות אחד מהם הוא מדען חשוב בתחומו, אבל כל השלושה הזרימו מרץ רב להפיכת הידע שלהם בתחומם למשהו נגיש לכל, ועל כך להם הברכה. אבל אני המשכתי הלאה, גם אל תוך הספרות המדעית ממש, והם נותרו הרבה יותר משכנעים, גם כאשר הרהיטות התדלדלה קצת מפאת הצורך שלא לעגל פינות כדי להפוך נושא מורכב לנגיש יותר. כשאני משווה את זה לפינות שלא סתם עוגלו ע"י הרבנים ושאר מטיפים, אלא פשוט הועלמו מעל פני השטח, אינני חושב שיש בכלל מקום להשוואה. אינני מאמין לסיפור ה"חזרתי בתשובה כי חשפתי את השקרים של הספרות המדעית". אבל זה לא חדש: אתה, כמו כותבי הספרים שאתה כל-כך מחבב, אוהב לשקר על ימין ועל שמאל כדי לגרום לטענה שלך להראות אמינה יותר. כך שעוף לי מהעיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלא בדיוק מדובר בספרות מדעית תקנית, אלא בספרות פופולרית שקרית ביסודה. למדע הטהור אין לי כל התנגדות והנני סטודנט לא פחות מצטיין ממך. אולי לא לומד באוניברסיטה הכי צפונית שאני מכיר בעולם, אבל מצטיין, תודות לסיעתא דשמיא. על כך כבר כתבתי באייל, ראה: תגובה 219858 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירות לציבור: אורי פרסם את תגובתו פעמיים בטעות, ואייל אלמוני אחד השאיר תגובה תחת העותק המיותר שנמחק מאז. להלן נוסח תגובתו: אני רוצה, ברשותך, לשאול אותך שלוש שאלות: א. האם יש הבדלים בין השקפותיהם האבולוציוניות של גולד ודוקינס? ב. מבלי להתייחס אל האנשים הכותבים על תיאוריה זו, מהן הנקודות בתיאורית האבולוציה *עצמה* שאינן נראות לך הגיוניות? אני אשמח אם לא תצטט את דעתם של רבנים וחכמי ישראל בעניין זה אלא תביע את דעתך שלך. אם זו תיאוריה שאתה כל כך לועג לה - בוודאי יש לך דעה שעיצבת בעצמך, שאינה נסמכת רק על דעת גדולים. ג. אילו תיאורית האבולוציה לא היתה קיימת, או שהיתה קיימת אך אתה לא היית שומע עליה מימיך - האם, להשערתך (אם אתה יכול לשער), היית נעשה אדם מאמין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה לאייל האלמוני (דובי המסתתר מאחורי הפרגוד או לא דובי, מה זה כבר משנה?): אין בכוונתי להיות שותף לפתיחת תיבת פנדורה שאתה מקים מקברה, בעוד המון מתלהם ושבוי במוסכמות פסאודו-מדעיות שת-עט עלי להורגני במקום שאין בו א-לוהים והפלורליזם נשחט בדם קר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"א למה לא אלוהים וכן א-לוהים? זה שאסור לכתוב יהוה זה ידוע, אבל אלוהים? ביטוי הרבים למונח העתיק והכללי אל? מה פשעם של אלוהים אלו עד כדי עוות המילה? לעניין: התפתחות החיים במקרה, תוך שרידת החזק, והמתרבה ביותר נראית לי הרבה יותר הגיונית מאשר התפתחות החיים לפי רצון כלשהו. אם החיים בעולם היו סטאטיים לא היינו זוכים לשינויים ביצורים כמו שאנו רואים למשל במאה האחרונה עם ביות חיות שונות, הנדסה גנטית, מדע הביולוגיה ועוד ועוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההלכה היהודית אוסרת לכתוב, להגות (הגייה) ולהזכיר את שם אלוקי ישראל באחד משמותיו המפורשים לשווא. והתורה רואה בכך חילול שמו יתברך, מתוך שהיא מאמינה בקדושת האות הכתובה. מה הופך את כתיבת השם (א-ל-ו-ה-י-ם, א-ד-ו-נ-י, י-ה-ו-ה ו- א-ל) ל"שווא"? עצם זה שניתן למחוק את השמות המפורשים או להשליך את הדף שהשמות כתובים בו לאבדון - הופך את הכתוב לחסר ערך (שווא). אלא אם כן, השם המפורש לא נכתב במפורש בכתיבתו הנכונה – אז ניתן למחוק אותו או להאבידו ככל מילה כתובה באשר היא שם. לגופו של עניין ראה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) התורה כולה היא שמו של אלוקים. 2) אדוני אלוקינו פרושו שהאליל ששמו אל נבחר לאדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה להתווכח עם אמונתו של אורי פז בנימוקים הגיוניים ("לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני")? חבל על הזמן. סביר להניח שכל הנימוקים הללו כבר הועלו במהלך 2500 שנות התפלפלות ונמצאו דרכים דחוקות לתרץ אותן. הכל כדי לא לסתור את ההנחה הגדולה שכל מה שכתוב בכתבי הקודש הוא אמת לאמיתה. הם לא יתנו גם לעובדות להרוס להם את התאוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפורסמים דברי הרמב"ם (בפרק ג' מ"הלכות תשובה", הלכה ד'), שכתב בזו הלשון: "אף-על-פי שמצוות תקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב היא, רמז יש בו. כלומר, עורו ישנים משינתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, חפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזיכרו בוראכם אתם השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועילו ולא יצילו, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם. *יעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה*, וישוב אל ה' וירחמהו ואל א-להינו כי ירבה לסלוח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קשקושיהם של רבנים שאפילו לא הבינו אבולוציה מהי ומה ההבדל בין פלנטה לגלקסיה" מה באמת ? באמת זה מה שיש בצד הזה ? אני שמח לחדש לך שיש בצד הזה הרבה רבנים ומדענים ששמים בכיס הקטן את כל תורת האבולוציה וירצו לך עליה שעות ותמהים על חוסר האינטליגנציה של ה"מאמינים' בה. אבל זה ידוע שבכל ויכוח בכל אתר, מאמיני האבולוציה שופעים זילזול, בוז, לעג, לגלוג, אלימות מילולית,שפה רחובית,וכל שאר מרעין בישין והצגת הצד השני כבורים, נבערים. ותשובתיהם מתבטאות בדרך כלל עיין בספר מדען פלוני או בסירטון אלמוני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמר קננגיסר דיבר מניסיונו האישי על הרב שלימד אותו לבר-המצווה, שעל פי עדותו לא הבין הרבה במדע. אולי גם אתה מדבר מנסיונך האישי על הרבנים עם הכיסים הקטנים-גדולים. אם אתה יכול לבודד חלק מהטיעונים שמפריכים את תיאורית האבולוציה או סתם טיעונים מעוררי מחשבה, יהיה נחמד אם תשתף גם אותנו. בשביל זה האתר הזה קיים (אני חושב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שמים בכיס הקטן את כל תורת האבולוציה" - ביג דיל. אני שם בכיס הקטן את "כל תורת האבולוציה", הפיזיקה (מניוטון עד הוקינג, כולל), כתבי הקודש (יהודיים, נוצריים, איסלמיים ובודהיסטיים), כל כתבי שייקספיר ואת העונה הרביעית של "24". הכל בזכות ההמצאה שנקראת דיסק-און-קי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי לדעתך יצר את הדיסק-און-קי, בור ועפר הארץ שכמותך! מה רבו מעשיך וגו'... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידה אנטישמית: איך נקרא החפיץ הנ"ל כשהוא מונח בכיס של יהודי שמן? הפתרון במהופך, בין הפותרים נכונה יוגרלו שאריות גפילטע פיש. _________________ תשובה: עליק-ןוא-קסיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפצור חידודי: מהו שם החיבה של החפיץ הנ"ל כשהוא מונח בכיס של יהודי שמן? _____ מאוית ב-הא סופית במקרה הזה, שלא כמו אצלך (גם במשמעות שלך זה האיות שאני מכיר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני עשר שנים או משהו שמעתי ברדיו תקציר מאיזה תדריך עיתונאי של ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל. הראש הסביר שהמחשבים בצה"ל מוגנים, בין השאר, בכך ש(הציטוט הוא של מה ששמעתי ברדיו, אני מניח שהטלפון נשבר אחרי ראש האגף) "אי אפשר להכניס אליהם תקליטור או קוֹנקי" (לקרוא במלרע). מה זה קונקי, תשאלו? נו ברור, זה ההפך מדיסקונקי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Maybe he talked about this Konkey
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני שם בדיסק-און-קי שלי את כל אלה, ועוד קובץ טקסט עם "יונתן הקטן"! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטריק הוא, כידוע, להקטין את הגופן לפני השמירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, אם אתה מסוגל להקטין את שוורצנגר, אתה יכול לעשות הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלפת השם האדם משנה את הגישה לאישיות שלו. במובן מסוים הוא הופך לבעל תשובה. לדעתי, ישנו קשר אישיותי מסוים בין האדם לבין שמו, הדרך בה האדם מציג את עצמו, הדרך בה הוא מזדהה עם הדמות הקדמונית שנשאה את השם. וכאשר האדם משנה את שמו הוא יוצר לעצמו זהות אחרת, תדמית אחרית. כמו בגרפלוגיה אם האדם משנה את הכתב הגישה לחיים יכולה להשתנות וכן להפך אם האדם משתנה יכול להיות שגם כתבו ישתנה. ואם האדם שב בתשובה אז המחלה שהיא עונש על מעשיו עוברת מעליו. הרמב''ם הבין את הגמרא בכיון די דומה, וכך הוא פוסק את הגמרא בהלכות תשובה פרק ב' הלכה ד- ''מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כוחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים''. ומביא הכסף משנה (אחד מנושאי הכלים של הרמב''ם) את הגמרא עליה מדובר ר''ה ט''ז'' אמר רבי יצחק ארבעה דברים מקרעים את דינו של אדם...'' סגולות לעומת זאת אינם מהווים חלק מתהליך של חזרה בתשובה אלא יותר כנגד כוחות מסויימים התוקפים את האדם. במובן מסוים הם קבליים וכיון שכך אין לי תשובה מה עניינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בהחלפת השם האדם משנה את הגישה לאישיות שלו. במובן מסוים הוא הופך לבעל תשובה. לדעתי, ישנו קשר אישיותי מסוים בין האדם לבין שמו, הדרך בה האדם מציג את עצמו, הדרך בה הוא מזדהה עם הדמות הקדמונית שנשאה את השם. וכאשר האדם משנה את שמו הוא יוצר לעצמו זהות אחרת, תדמית אחרית." - אבל ישנם גם מקרים בהם לא האדם עצמו הוא המשנה את השם, אלא הורים המשנים או מוסיפים שם לילד קטן או אפילו תינוק, בזמן מחלה. איך היית מסביר את השפעת השם במצב כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שתשובה לשאלתך נמצאת כבר בתגובה 247526 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שהדיון הוא ''הוספת השם'' ולא ''שינוי השם''. ובעוד ששינוי השם מהווה השתנות טבעו ומידותיו של האדם השב אל אלוקיו, הוספת השם מהווה שינוי מזלו של החולה והפיכתו למעין אדם אחר, אבל לא אדם אחר בפועל ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני האישי: זה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מושג למה אצל יחיא עייאש זה לא עבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל ששמו היה ''יחיא'' ולא ''יחיה'', כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כגודל הציפייה כך האכזבה והחרטה הנילווית אליה. הרי לחזור לשם הישן, לאחר שהחדש לא חולל שינוי כלשהו, מביך עוד יותר. (שלא לדבר על תחושת הדואליות ולעיתים הניכור מהחדש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנה חופשית חינם (חופשה) לחישוב התאמה בין בני זוג לפי שמות פרטיים בעברית עפ"י ספר קבלה: Kabala Hebrew Names Compatibility calculation Freeware Free Download - Exe file only קובץ ריצה Kabala Hebrew Names Compatibility calculation Freeware Free Download - Full Setup התקנה מלאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמות משפחה רבים מורכבים משם אישה בתוספת "קין": חבקין, סירקין, ריבקין, רוחקין, נחמקין, וכן הלאה. שמעתי שמקורם בצאצאי נשים שנאנסו בידי פורעים, ולכן נקראו בשם אימם. האם נכונה שמועה זו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי על הסבר דומה, אבל שם הסיבה הייתה התחמקות מגיוס לצבא (נטען בפני ש''בילינסקי'' זה ''ביילה'' בצירוף ''סקי''). לא ברור, עם זאת, איך זה שמשנים את השם מונע את הגיוס לצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברת ש"ביילינסקי" זה "לבנצ'יק", לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאז בא אבשלום קור לפני כשנה, בהרצאה שנתן, והסביר לבת-דודתי שלא כך הוא, ושמקור השם הוא כנראה בשם איזו סבתא שנקראה ''ביילה'', אבל ככה זה עם שמות - הם מתגלגלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבי ז"ל הסביר לי פעם שבתקופות מסוימות החוק ברוסיה (ואולי גם במדינות שכנות) פטר בנים יחידים 1 מחובת הגיוס. אני לגמרי לא בטוח בכך, אבל יתכן גם שלכל משפחה ניתנה האפשרות לקבל פטור עבור אחד מבניה. הרציונאל מן הסתם היה כלכלי 2: למשפחות מהמעמדות הנמוכים היו בד"כ הרבה ילדים, כך שחייבים בגיוס לא חסרו. מצד שני, השארתו של בן בלתי מגויס העלתה את הסבירות שיהיה מי שיטפל בהורים לעת זיקנתם וימשיך לתפעל את משקיהם/עסקיהם לאחר מותם. הייתי מעז להציע שהמרויחים הגדולים מהחוק היו דוקא בני המעמדות העליונים מעוטי הילדים, אבל למה לי להסתבך עם המציאותיסטים? שינוי שם המשפחה היה כנראה תרגיל התחמקות נפוץ בקרב היהודים. כשלך קוראים בילינסקי ולאחיך קוראים ביילין, יותר קל לטעון שאין לך שום קשר משפחתי אליו. בהזדמנות: מישהו סיפר לי פעם בהתלהבות על ספר (חדש יחסית) שעוסק במקורותיהם של שמות משפחה יהודיים. נדמה לי שגם אבשלום קור כתב אחד (יתכן שמדובר באותו ספר). 1 בנות היו פטורות ממילא, וכמו תמיד כלל לא נספרו. 2 גם בתקנות הגיוס לצה"ל יש התייחסות לרקע המשפחתי, אבל כאן יש משקל יותר גדול לאספקט ההומאני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שאני ילד מספרים לי שאני לא כהן ''אמיתי'', ושאחד מאבותי החליף את שמו מקגן לכהן כדי להתחמק מגיוס לצבא הרוסי. תמיד חשבתי שאם יש איזושהי אמת בטענה (והיא לא נועדה רק כדי לנקות את מצפוני כילד אחרי שביקרנו בהר הזיתים), אז היא קשורה ספציפית לשם כהן. נתת לי עכשיו קצה חוט שנשמע הגיוני יותר. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לי שהשם קגן הוא כהן קרובים רחוקים שלי הם קפלן- קוגן והסיפור הוא שגם קפלן וגם קוגן הם כהן- אחד בהגייה רוסית והשני בהגייה גרמנית כמו כן אחד מאבותיי ששמו היה ולדימיר ברוסיה ו- וולף בגרמניה שכן גם ולדימיר וגם וולף משמעותם זאב כך זה היה בתחום המושב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קגן הוא כהן בהגיה הרוסית, כפי שהגיב השועל. בגרמנית כהן הוא קון. קפלן לעומתו הוא ההגיה הגרמנית לצ'פלין, כלומר מי שמכהן בקודש (''עובד'' בקאפלה). משמעותית הוא כהן, מילולית לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהן בגרמנית זה כהן (כף בקמץ, הא בשווא) – Kahn. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המקור של שפירא, שגם לו יש גרסאות אין ספור? (בדקתי פעם בבית התפוצות בשביל חברה ששמה speier, אבל מקור לא היה שם, רק ורסיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת בוודאות מה המקור אבל הסיפור שמסתובב במשפחה שלי הוא על עיירה בשם דומה שנחרבה בפרעות וכל מי ששרד את הפרעות ונפוץ לעיירות אחרות בסביבה שינה את שם משפחתו לשפירא. ולכן לא כל השפירא הם קרובי משפחה. אני לא יודעת מה היה שם העיירה, מהו הנוסח האמיתי של שפירא, והאם הסיפור אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע אם יש קשר, אבל יש תקנה מפורסמת בדיני נישואין וירושה (תקנת שו''מ), הקרויה על שם העיירות שפיירא, וורמייזא ומגנצא שבהן היא התקבלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרמנית הן נקראות שפייר, וורמס ומיינץ. הם נחשבות ל''משולש'', עם שלוש קתדרלות מפורסמות, ולפחות בוורמס - גם שרידים יהודיים מעניינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם נעוריה של אימי היה שום, לפי דברי סבי על שם שלוש הקהילות הנ"ל. בגרמנית הוא היה כותב את שמו Schumm. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששלות עיירות אלו ''איבדו'' את הקהילה היהודית שבהן במסעות הצלב. רש''י הידוע מהפירוש לתנ''ך היה מאחת מהן (אין לי כוח לגגל מאיפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וורמס-וורמיזא. יש שם מוזיאון יהודי קטן (שהיה סגור כשבאתי), ולידו אנדרטה צנועה ונוגעת ללב של רש''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעצם, בבית הקברות היהודי של וורמס (הפעם הראשונה בחיי שבה "התחברתי ליהדות שלי", אם ייסלח לי הניו-אייג'יזם) יש מצבות מהמאה ה- 16 אאל"ט (אם אני כן טועה, אז במאה אחת), ועד תחילת שנות הארבעים של המאה העשרים. כך שאם הקהילה חרבה במסעי הצלב, היא התחדשה בשלב מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה קרה לקהילה *היהודית* בוורמס *בתחילת שנות הארבעים של המאה ה20*... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר אחר, יש קשר לקהילה בוורמס עם מץ (אהרון וורמס שנמנה על הסנהדרין הגדולה בימי נפוליאון - מתוך יודאיקה לקסיקון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקרתי עם הוריי בעיר וורמס (תנחשו למה...). יש בעיר בית קברות יהודי מאוד מעניין עם מצבות עתיקות מאוד ויש בית כנסת. מישהי סיפרה לנו בביקור לבית הכנסת שכמה פעמים היו בר-מצוות של הילדים של חיילים אמריקנים שמוצבים באזור. שווה "לבקר" באתר של העיר באינטרנת: http://www.worms.de/englisch/tourismus/index.php באנגלית. ניקי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1146 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Kahn זו סירה. אאז"נ את ההסבר, "כוהנים" בחרו בשם זה כדי לטשטש את ההבדלים בינם ובין הגויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כי כן. זו בחירה מטשטשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי לתומי ש Kahn זה סירה בגרמנית. לא נראה לי שהשוער אוליבר קאהן הוא מבני אהרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדימיר זה זאב? לפי "מאחורי השם", פרוש השם הוא "לשלוט בשלום". מיר ברוסית זה שלום (כמו שמה של תחנת החלל הרוסית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, ''מיר'' ברוסית זה גם ''עולם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: מה המועמדות בטקס מלכת היופי ברוסיה טוענות שהן רוצות? מירמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, האתר הזה מציין את "אהרן" בתור הגרסה העברית של "Aaron", כך שלא בטוח עד כמה הוא אמין לגבי "safot zarot" אני הייתי מעדיף להסתמך על ז'בוטינסקי בנושא הזה (ולא רק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, קגן זו פשוט הדרך הרוסית לומר כהן (העיצור H לא קיים ברוסית, והתנועה O נהפכת לעתים קרובות ל A) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים יהודיים נקראו לעיתים קרובות על שם אימם. אינני יודע אם היה זה לרוב שם משפחת האם או שמה הפרטי, ואינני יודע אם זה קשור לדוגמאות שציינת. הסיבות שאני מכיר למצב זה אינן קשורות דווקא לאונס: מרשמי האוכלוסין המקומיים לא הכירו לעיתים בנישואי יהודים, והילד היה בעליל של אמו אבל לא היה לו "אב רשמי". במקרים אחרים, כשהחתן היה ממשפחה לא מיוחסת והכלה כן, היה אבי הכלה מתנה את הנישואין בכך שהחתן (או, לפחות, הילדים) יישא את שם משפחתה של האישה (אני לא בטוח שזה עניין יהודי דווקא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיסלנד עד היום שמורה המסורת שהייתה בסקנדינביה עד לא מזמן- שם משפחתו של אדם מבוסס על שם אביו + סיומת "בן של". לדוגמה אריק אולסון הוא אריק הבן של אולה (Olle). לבן של אריק, נניח אנדרס, יקראו אנדרס אריקסון, וכן הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו הקשר, באירלנד, עד להופעת שמות משפחה קבועים, שם המשפחה היה בד"כ "מק" (בן בגאליק) + שם האב. עם המעבר לשמות משפחה קבועים, עברו ל "או" (נכד בגאליק, ובהשאלה - צאצא) + שם אבי השושלת. בסקוטלנד נשארו עם "מק" גם כשעברו לשמות משפחה קבועים. ודרך אגב, המקבילה הנשית ל"מק" היא "ניק", כך עד נישואיה, רווקה תיקרא "פיונה ניק-אליסטר" ולא "פיונה מק-אליסטר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא. Nickname היא צורה מעוותת של המילה האנגלית העתיקה Ekename, שפירושה "שם נוסף". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל להבין את מקור העיוות כשמוסיפים "an" לפני המלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ולכן לא מוצדק לקרוא לזה "שם משפחה". לדעתי, אם צריך להסתפק בציון שם אחד של איש, במקרה האיסלנדי עדיף שמו הפרטי, לא?) ו"שם משפחתה" של אישה הוא שם אביה + סיומת "בת של", למשל ביורק גודמנסדוטיר היא בתו של גודמנ(ס?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אסלנדית היא כמו שבדית אז ה S אחרי גודמן היא S שייכות כמו באנגלית. זה מסתדר מצויין כי אז התרגום הוא ישיר: ביורק היא ביתו של גודמן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר הטלפונים האיסלנדי ממוין לפי השם הפרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם שמות בנוסח הבת-של, כמו גודמונסדוטיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה חודשים, כשחיפשתי את המקור של שם משפחה מסוים, נפלתי על זה (ונהנתי מהקריאה): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לשפשף עם בצל או משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית לחמם מעל נר? אם ממש מעניין אותך מה שכתוב שם, נסה לשמור מקומית את הקובץ ו/או להתקין את ה-Adobe Reader האחרון. בכל מקרה, המטמון של הדוד גוגל גם יכול לעזור. הטקסט ב-HTML: טל: נמצא מקרה קצה. משום מה הופיעה לי ההודעה החדשה "כדי לכלול קישור בטקסט, יש להוסיף http בתחילת הקישור". כנראה שהסקריפט מזהה את תת המחרוזת שמתחילה ב-www ומניח שזו תחילתה של כתובת URL חסרת תחילית http. בד"כ זה נכון, אבל לכל כלל יש את היוצא מן הכלל :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברדוגו בספרדית פרושו תליין. אדם שכל העם שנא ושתפקידו נשמר באופן מסורתי ליהודי בחצר מלך ספרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידעתי, ברדוגו זה דווקא פייטן (לפחות בפורטוגזית, שדומה מאוד לספרדית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהצצה במילון ספרדית - עברית מצאתי ש verdugo זה תליין. פייטן הוא טרובדור. בכל אופן, אם אתה מוצא איזה ביסוס לטענה שכתבת למעלה אני אשמח אם תספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביסוס אפשרי: אחד השינויים המורפולוגיים שעברו על הספרדית בין המעבר מתקופת הביניים לימינו היה החלפת B ב-V במילים רבות. יכול בהחלט להיות שבעבר היה נהוג לאיית Verdugo בתור Berdugo, וההגייה המקורית נשמרה בשמות המשפחה היהודיים. אגב, לחקר המורפולוגיה והפונולוגיה (איות והגייה) של שמות משפחה ושמות מקומות שמור מקום חשוב בשחזור הגרסאות הקדומות של שפות רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך Spanish Pronunciation Key http://216.239.59.104/search?q=cache:T6YWaQ-dWVYJ:ww... כלומר, verdugo, תליין, נהגה ברדוגו
b, v – When found at the beginning of a word or following a consonant, these are pronounced like a b. Otherwise, they have a sound which falls somewhere inbetween the English b and v sounds. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צליל המילה דוקא מזכיר את הצורה הערבית של המילה פורטוגל (גם התפוז נקרא בערבית ע"ש המדינה ההיא בורתוקאן). בקשר לאזולאי, ההסברים עם הכחול מתעלמים מן העובדה שזהו שם יהודי מובהק ואין לא מקבילות ערביות או ספרדיות (דרך אגב כחול בערבית הוא אזרק עם או בלי קשר ל-azur האירופאי. ה-azul הספרדי הוא אני חושב דוגמה של ההחלפה הנפוצה בין ל' ור' שאותה אני מכיר דוקא בכיוון ההפוך. הקורונל הספרדי הפך לקולונל בשאר השפות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם המשפחה שלי הוא ברזיק-פרידלנד, כשעם הברזיק נולדתי ואת הפרידלנד קיבלתי מזוגי שיחיה. ברזיק הוא עברות של "ברז'יק" (נהגה איפשהו בין "ברז'יק" ל"ברג'יק") שהוא השם הבולגרי המקורי, שהוא (עד כמה שאנחנו יודעים) שיבוש של המילה בטורקית קדומה לגובה מס. יש מיליוני ברז'יקים בארץ, וכל הטבריינים שבהם קרובי משפחה שלי. אבא שלי היה הראשון שעיברת, עד כמה שאני יודעת, וגם בין היחידים. ה"פרידלנד" הוא פשוט שם של מחוז באיזור ליטא או פולין או אוקראינה (אלוהים יודע איפה עובר היום הגבול), שבו היה לנפוליאון קרב חשוב פעם, ולכן יש Av. De Friedland בפאריז, וצילום עצמי בחיוך אידיוטי מתחת לשלט הרחוב באלבומו של כל פרידלנד שאי-פעם היה בפאריז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במינכן (כמו בכל גרמניה) שמות כל הרחובות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מסתיימים ב"שטראס". חוץ מרחוב Tal. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפראג, סמוך לגבול עם גרמניה בואכה דרזדן, יש עיירה בשם Dubi. לצערי לא הזדמן לי לצלם את הצילום העצמי בחיוך אדיוטי, בעיקר כי הייתי עסוק בלבהות בענף התעשייתי המרכזי של העיירה: זונות לנהגי המשאיות בדרכם מ/אל גרמניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הייתי עם החברה. לבהות זה כל מה שהיה מותר לי. <דמיין לינק לסקר על הביקור אצל זונות> (דובי "זה שכבר הזמנתי לא אומר שאי אפשר להמשיך לעיין בתפריט" קננגיסר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היית בלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בכל זאת היה מרגיש עם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי בלי, כנראה לא הייתי נוסע לדרזדן. או לפראג, כשחושבים על זה. אני לא חובב גדול של מקומות שאינם דוברי אנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצאת מזה יפה.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאמסטרדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירושלים, לחוף הים, יש שכונה בשם Tel Baruch, שמשום מה יצאו לה מוניטין רעים. (Dubi מרוחקת כ-70 ק"מ מפראג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתחו בירושלים חוף ים?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עולה חוף ים בעיר יבשתית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר העלות פה זה החול... אצלנו אם החוף ימוקם בנגב למשל(שחול כבר יש) עיקר העלות תהיה המים, ומכיוון שבכל מקרה הרחצה בסיין אסורה, אפשר פשוט לתקוע כמה כסאות נח שמשיות ובחורות ללא חלק עליון על חולות ניצנה ובא לציון חוף ים לתפארת. אבל העיקר מבחינתי: "תוקם ספריית השאלה", ספריה על חוף הים, נפלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו הבנתי את הבדיחה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התכוונתי צ'כיה. קטנוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה באשמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צילמתי פעם את השלט שמכוון לעיירה בעלת השם האדיוטי: Saint Louis du Ha! Ha! הצטערתי לרגע שלא קוראים לי לואי.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בצרפת עיירה בשם "קונדום" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפי ''לונלי פלנט'' (מלפני כמה שנים) לתושבי העיירה לקח אי-אלו שנים להבין למה כל מיני תיירים מצטלמים בחיוך אידיוטי מתחת השלט עם שם העיר (בצרפתית יש מילה אחרת לאמצעי המניעה). עכשיו כשהם הבינו, הם החלו לאחוז את השור בקרניו, למכור מזכרות הולמות, ואף להקים מפעל שמייצר שוקולד בצורה הרלוונטית, ממולא בקרם תאנים (שנחשבים למעוררי תשוקה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמצע פנסילבניה יש עיירה בשם Intercourse. העיירה נמצאת באיזור בני כת האמיש, ונראה שתושביה לא מתרגשים במיוחד משם עיירתם. הם מוכרים חולצות עליהן כתוב "I <Heart> Intercourse" עם ציור של כרכרת אמיש מסורתית, אך אין שם משהו המעיד על ניסיון לאחוז את השור בקרניו, פשוט לוקאל-פטריוטיות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
intercourse פירושה התרועעות. ההשאלה ליחסי מין היא חדשה יחסית (השמטה של הסמיכות ב sexual intercourse), ולא נהוגה בכל מקום. כנראה שבפנסילבניה (או לפחות אצל האמיש) נשאר הפירוש המקורי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למות מקנאה. רק אנחנו תקועים עם אין-זיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשלטים משעשעים: המושב Yaziz ליד רמלה ו- Shave Ziyyon ליד נהריה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואי אפשר להתעלם מהשלט שמסמן את הדרך ל Yehud or Yehuda
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או ל road begin. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם road end? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שהכוונה לדרך בגין בירושלים (אבל לא צ"ל begin road?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח אף אחד כבר לא יקרא את התגובה הזו, אז אני מרשה לעצמי. בדרך לקסטינה יש מסעדת דרכים בשם "חפוז", כשהם קיבלו תעודת הכשר, הם תלו שלט ענק: "חפוז בהשגחת הרבנות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה בגלל ש'שטראס' בגרמנית זה 'רחוב'..... ? כמו שתגיד שכמעט כל הרחובות בארץ מתחילים ב-רח' או שד'... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך PC לאמץ שם משפחה כפול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Jerry: Did you ever notice a lot of butlers are named Jeeves? I think when you name a baby Jeeves, you've pretty much mapped out his future. Not much chance he's gonna be a hitman. "Terribly sorry, sir, but I'm going to have to whack you."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:D
There's a wonderful Gary Larson comic where you see a butler convention, with one of the butlers lying dead with a knife in his chest, and the policeman says "Uh-Oh, it's going to be a long night" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מריצ' ורצ' יוצא רוכסן. מתרגומון וג'יבס יוצא...תרגוג'יבס:http://www.shva.org/books/wodehouse/jeeves/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התופעה שמוצגת כאן הייתה אופיינית לתקופה בכל הארצות הדוברות גרמנית, שהרי שמות "זולים" ו"עשירים" נפוצים גם בקרב הנוצרים : שוורצנגר , קוצה (קיא) שווינשטייגר (רועה חזירים) עלו בזול לעומת ריכטר (שופט) וריטר (אביר). חלק מהשמות הללו משותפים ליהודים שהרי היו הרבה יהודים טוחנים (מילר) , סנדלרים (שומאכר) אבל פחות נפחים (שמידט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבי שהגיע מליטא נשא את השם לביוש. הוא הגיע מעיירה קטנטונת בשם שאודינה. היחיד ששמעתי עליו עם השם הזה היה השחקן המנוח זלמן לביוש, אבל זו לא חוכמה כי הם היו קרובי משפחה. במשפחה רצה איזו שהיא אגדה שהם באו מעיר גרמנית בשם לביוס ומכאן השם. בגלל עצלות קיומית אף פעם לא טרחתי לבדוק אם באמת קיימת עיר כזאת. האם מישהו יודע מה מקור השם הזה או מה משמעותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיגול פשוט מעלה שיש עוד כמה לביוש-ים בארץ, למשל: צילה לביוש - פסלת גיא לביוש - מחליק על סקייטבורד אופיר לביוש - היה רס"ן בגולני יאיר לביוש - עובד משרד החקלאות שרה לביוש - אגרונומית אולי הם יודעים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את התנחלנוב לביו''ש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הגיגול, אבל הגעת לכל קרובי משפחתי הנושאים את שם המשפחה הזה. כנראה שזו עוד אחת מהתעלומות שלעולם לא תיפרתנה. (בכל אופן כל עוד לא אטרח לעשות מאמץ רציני לפתור אותה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מיני ספריות(1) אפשר למצוא "ספרי קהילה" (אני מקווה שאני זוכר את השם נכון) המתעדים בפירוט רב קהילות יהודיות במדינות אירופה וצפון אפריקה בהן התחוללה מלחמת העולם השניה. הספר על ליטא די גדול, ואולי - דרך שם העיר - אפשר לאתר מקורות גנאולוגיים. (1) אני יודע על קיומם בספריית יד ושם ובספריית האוניברסיטה העברית (בקומה 5). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון אולי לספריה המרכזית של הר הצופים. לאוניברסיטה העברית יש הרבה יותר מספריה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. ספריית מדעי הרוח והחברה בהר הצופים. תודה על התיקון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון טוב, אלך לבדוק. זאת אומרת שעכשיו אצטרך גם ממש לעשות משהו במקום רק לשאול. אבל עצלנים תמיד זוכים - יש לי נציגים גם בהר הצופים וגם בגבעת רם אשלח אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור לביושית גאה, אני יכולה להגיד לך שהשם מקורו בפולנית. התרגום הוא לב- אריה בפולנית , יוש- אמיץ בפולנית דהיינו- אריה אמיץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בעל מקצוע חופשי?" "חילוני?" "שם של מקום?" רעיון אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בעל מקצוע חופשי, או אדם הנהנה מזכויות אזרח מלאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולית? קראתי לפני כמה שנים, אבל את הבדיחה פספסתי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
fremen = דררים לפי התרגום (המצויין) של עמנואם לוטם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פריימאן – מי שאינו צמית או אריס; איכר או אדם חופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע כיצד קיבלו היהודים בארצות ערב את שמות המשפחה שלהם אך קראתי בביוגרפיה של פראנץ קפקא שליהודים ניתנו שמות משפחה משפילים, של חיות, של מקצועות וכד'. קפקא, אגב, זה עורב בצ'כית, ככל הזכור לי מן הביוגרפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם משפחתי הוא צ'ק ולא ידוע לנו על אחרים אשר אינם קרוביי משפחה ישירים הנושאים שם זה, ( כל אחיו של סבי נרצחו בשואה ) האם משהו נתקל אי-פעם בשם זה או יכול לנחש את משמעו? השם ככל הנראה מגיע מאיזור רוסיה-גרמניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבי יליד שנות השלושים ברומניה. הוא מספר כי בילדותו, לכל אחד מאחיו היה שם משפחה שונה - על שם הסנדק שלו (לא לטעות - למרות המנהג הנוצרי - מדובר במשפחה יהודית). היו גם קרובי משפחה שהיה להם שם משפחה ארוך, מורכב מכמה שמות פרטיים ובינהם מילת קישור sin או משהו דומה, שמשמעה "בן" - כלומר שמו המלא של אדם היה תאור של ענף בעץ המשפחה כמה דורות אחורה. בהמשך, השלטון החליט על רפורמה בשמות (כנראה בשנות הארבעים, ואולי עם החלפת השלטון המלוכני לקומוניסטי). במשפחתו של אבי בחרו שרירותית באחד משמות "המשפחה" שהיו להם, כשם המשפחה החדש. ואנצל את ההזדמנות לשאול משהו שאיש במשפחתי אינו יודע לענות עליו - מתי לראשונה הגיעו יהודים אשכנזים לרומניה ? באילו נסיבות? ומהיכן? (האם אכן ישירות מאשכנז ?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקו היא הסיומת הרומנית ל''בן'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי ש sin זה ברומנית. זו גם לא סיומת אלא מילית. ציינתי שמשמעותה "בן", לא ידוע לי מה מקורה ואפילו לא האיות המדויק (כתבתי עפ"י שמיעה). זה בהחלט קשור לשאלתי על מקורם של היהודים האשכנזים ברומניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה ל- 248023 האם אתה בטוח שהסיומת "סקו" ברומנית היא תיקנית ופירושה "בן"?ומאיפה יש לך את האינפורמציה הזו כי לי נאמר שהסיומת הנפוצה ברומניה היא "אסקו" ההבדל הדק מאוד משמעותי בשבילי תודה מיקה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להגיד לך שהתוספת המקומית ברומניה לשמות משפחה היא escu ולא "סקו". זה הגיע אלי ממומחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ברומניה יש אחוז מסוים של יהודים ממוצא ספרדי, ולדעתי גם ''רומאניוטי'' (יהודי הבלקן לפני ההגירה הספרדית) אך הרוב - אכשנזים שהגיעו החל בסוף ימי הביניים, סביר שדרך אוסטריה והונגריה אגב, יש בתפוז פורום מצויין לגנאולוגיה, והם יוכלו בוודאי לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מצחיק שעליתי על התכתובת הזו שנתיים אחרי, אבל כרגע אני פשוט בחיפוש שורשים. מידע מקיף ביותר תוכל למצוא שם תמצא עולם ומלואו כללי ועל יהדות רומניה ושמות משפחה "escu" היא תוספת מקומית ברומניה לשמות משפחה, אני מחפשת את מקורות משפחת איליאסקו-Iliescu וכל מה שאני מקלידה נותן לי אליאס. אולי אתה יודע אם זה ספרדי או אשכנזי? תראה את התשובה שלי לעידן שענה לך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מצחיק שעליתי על התכתובת הזו שנתיים אחרי, אבל כרגע אני פשוט בחיפוש שורשים. מידע מקיף ביותר תוכל למצוא שם תמצא עולם ומלואו כללי ועל יהדות רומניה ושמות משפחה "escu" היא תוספת מקומית ברומניה לשמות משפחה, אני מחפשת את מקורות משפחת איליאסקו-Iliescu וכל מה שאני מקלידה נותן לי אליאס. אולי אתה יודע אם זה ספרדי או אשכנזי? תראה את התשובה שלי לעידן שענה לך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיחור של כמה שנים...הגעתי לאתר זה והחיפוש שלך אחר מקורות השם Iliescu סיקרן אותי. שם נעוריה של אימי היה Iliescu . סבי Herman Iliescu שרת יחד עם שלושת אחיו : Alexandru, Anghel ו-Zisu בצבא הרומני במלחמת העולם הראשונה. שם משפחתם היה אז Ilie והמפקד של אחד האחים החליט שהשם לא מספיק "רומני" ושינה את שמו ל- Iliescu האחים האחרים אמצו את אותו שם משפחה, והוסיפו את הסיומת הרומנית כל כך "escu" המופיעה בעשרות שמות משפחה רומנים אחרים-Ionescu/ Popescu/Dumitrescu/ Moisescu. זהו שם משפחה יוצא דופן בקרב יהודים, ואילו שנשאו אותו עשו זאת ככל הנראה כיון שבחליפו את שמם במטרה להתבולל או לפחות כדי "לרכך" את עובדת היותם יהודים ולהטעות מעט לגבי מוצאם. עשו זאת אנשים שרצו לפתח קריירה-פוליטית, אמנותית, אקדמית- ולא רצו לתת פומבי ליהדותם, או חששו שהדבר יבלום את התקדמותם. עשו זאת אילו שלא רצו ששם משפחתם יעורר מייד תגובות אנטישמיות שהיו כה נפוצות ברומניה מאז ומעולם. בארץ השם נשמע מוזר וקשה לאיות. עם זאת, דודי ובני דודי שמרו עליו ונקראים כך גם היום. המשפחה שלי היא מהעיר Bacau ברומניה,אך חלק מבני המשפחה התגוררו בערים אחרות במולדובה (Vaslui, Barlad ) וגם בבוקרשט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
454761-צביה, ראיתי במקרה את תגובתך. יש לי הרבה חומר על מקור השם ואשמח להעביר לך במייל. רציתי לדעת אם יש לך מידע מאיפה הגיעה משפחתך לרומניה ומתי. תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תעכברי על השם צביה בראש תגובה 454761 (מופיע בכחול) תוכלי לשלוח לה מכתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא תשאלי בהתאחדות עולי רומניה? (http://www.horomania.org/stores/rashlaz.html)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר הזה לא רציני בשביל מה שאני מחפשת. בכל מקרה תודה על התשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוצר לוואי של מחקר שורשים שעשיתי על המשפחה שלי צברתי לא מעט מידע משני שקשור לקהילות יהודיות בגולה הרכבן מוצאן שמות המשפחה ונדידתן לגלות אחרות ממכלול הסיבות שאפיינו נדידות של עמים בכלל ויהודים בפרט. בגדול נושא ספרדים אשכנזים הודגש יותר לאחר גלות ספרד. בתנועה הגדולה שנכפתה על המגורשים הרוב פנו שמאלה לעבר אפריקה (צפון) מתוך הנחה שהמיצר הקטן המפריד בין זה לזה יקל לחצות חזרה עם מותו של העריץ התורן (לא עבד). מקהילות אשכנז היתה נדידה לספרד של אז לפני הגירוש בזמן השלטון המוסלמי שהיה פחות עויין ליהודים (מס גולגולת ודימא וכד'), משפחת בנבנישתי או בניסטי במקור היו זינגר, מאשכנז דאז - גרמניה לצורך העניין ( בן בנישיתי בתרגום חופשי - הנה הגעתי - אין קשר לזינגר בתרגום אבל אלו הם שורשיו המקוריים) נדידת המגורשים למגרב מרוקו תוניס אלג'יר וכו' הביאה תנופה לקהילות הקיימות, אבל הם התיישבו בעיקר בערים בזמן שהמרוקאים המקוריים יישבו את הפריפריה והאזור הכפרי, רובם היו עובדי אדמה! אזולאי הוא מרוקאי חדש - מספרד אבל דם ויקנגי זורם בעורקיו, אזולאי פרושו כחול עיניים. אסולין, אוחנה, אוחיון, ועקנין הם במובהק שמות משפחה מרוקאיים "אמיתיים" ובהתאמה, סלע, בן חנה, בן חיים, ובן יעקב. בסך הכל המאגר מחזיק שמות משפחה כ- שישים אלף עם מקור השם פרושו השתייכות ברוב המקרים למטה שבט איקס לרוב גם זמן המופע של משפחה זו במסגרת הקהילות היהודיות וכו. כעת מתוארכים ומתועדים שמות וקהילות החל משנת אלף לספירה חובק עולם עד עצם היום הזה. מעט מאוד מן המשפחות המופיעות קשורות לאתר אחד ורובן נדדו את הקצוות המוכרים לנו היום כספרדי ואשכנזי. שנה טובה וגמח"ט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן קיים דמיון פונטי בין אזולאי ו- azure. האם האינטרפרטציה של אזולא"י כראשי תבות המעידים על השתייכות לשושלת הכהנים היא תוספת רטרואקטיבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזולאי - לפי הפרשנות היהודית (המאוחרת) אישה זונה וחללה לא יקח לו הינה חלק ממערכת המגבלות החלים על זרע כהנים. ראה מקרה משפחת אבו חצירא (אבוחסירא) פרושו הוא בעל המחצלת במילים פשוטות מוסלמי הכורע בתפילה קלאסית על מחצלת (תפילה וכו') לאחרונה התחלתי לתעד את גלות יהודי אתיופיה/חבש/אריתריאה גלות יציבה מאז ימי המלך שלמה, עם שפה מוצפנת (גז לקרוא כמו נס) כאן בארץ הם מאבדים את נכסי התרבות במהירות וקייסים ובני קייסים מאבדים את "צאן מרעיתם" ואת הקשר ההיסטורי למורשת היהדות המקורית ואם יורשה לי האמיתית אה פרופו גם התימנים של לפני מאה הוחמישים שנה היו יותר יהודים מקוריים מהתימנים של היום (עוד קלקול של הממסד הרבני) ליהודי אתיופיה יש מורשת יחודית מזרע יהודה כמעט עד ימינו אנו (הקיסר האחרון היה היילה סאלסי - הוא גור אריה יהודה). אבי השושלת היה מנליק בן שלמה ומלכת שבא, לו מיוחסת גניבת ארון הברית ועוד אי אילו חפצי קודש מבית המקדש כנקמה על התנכרות אביו שלמה, (הוא גם בגד בשבא דנן עם עוד כ- 999 נשים). עד כה לא נחלתי הצלחה במספר מפגשים עם קייסים - במיוחד אחרי כל היחס שלנו (צברים) ובמיוחד גישת הרבנות (או שרידיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עורך מחקרים רציניים, אתה צריך לא להסתמש על אגדות שגויות. היהדות הגיעה לאתיופיה ככל הנראה מכיוון תימן, אך בתקופה מאוחרת בהרבה. בתקופת שלמה לא היתה קיימת רוב מה שאנו קוראים לו יהדות בצורתה הנוכחית. אפילו רוב ספרי התנך נכתבו בתקופה מאוחרת יותר ובהסתמך על רעיונות שכלל לא הבשילו בתקופת שלמה. הנצרות הגיעה לאתיופיה דווקא דרך סודן והנילוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם אבו-חצירא כלומר בעל המחצלת מקורו באבי השושלת בקדוש רבי יעקב אבוחצירא, שנעשה לו נס כשישב על המחצלת והתפלל מכיוון שפיספס את הפלגתו באנייה. והנס הוא שהמחצלת לקחה אותו על פני המים למחוז חפצו ומשם מקור השם אז אל תכתוב דברים בלי שתבין בהם! ולידיעתך המנהג לכרוע על האדמה ולהתפלל הוא במקור מנהג יהודי והמוסלמים העתיקו מאיתנו. ולסיום לא היית צריך לכתוב אבוחסירא שבעברית נכונה הצ' נהגית כמו בערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרדית כחול = azul ולא azure | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגלית azure זה תכלת, וגם בשפות מערב-אירופאיות אחרות (איטלקית, צרפתית, ולפי גוגל גם פורטוגזית ואפילו גרמנית) המילה דומה. אני מנחש שגם ה-azul של הספרדים הגיע מאותו מקום (גוגל אינו מכיר מילה ספרדית נפרדת לתכלת, שהוא למעשה צבע העיניים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור הוא ערבי - (al-)lazward, או פרסי - läjward, läzhward. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרדית תכלת azul celeste , מילולית - כחול שמיימי וגם רק celeste (שמיימי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלימודי תולדות האמנות הרחוקים זכור לי השם ''לאפיס לאזולי'' שזה משהו שאכן קשור לכחול (בין אם אבן או צבע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאפיס לזולי הוא סוג של סיליקט בצבע כחול. בעבר שימש להפקת צבע כחול . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שפרנסתו על צבע כחול (אזול) , למשל לייצור טליתות וכדומה. דרעי- מוצאו מליד נהר הדרע במרוקו. מאבשלום קור שמעתי פירוש מעניין לשם טוויטו: טוויטו הוא חיקוי ציוץ הציפור והשם ניתן למי שעסוקו בציפורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרעי יש רק בארץ המקור הוא אדרעי על שם העיר עצמה כמו ירושלמי כרמלי גלילי וכו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עאבאס: אריה - כפיר מערבית אבאקאסיס: משבט בן קסיס יארטל מרוקו אטלאס אבן צור: בן העיר צור לבנון כמו ירושלמי לדוגמא - מערבית אביטבול אבוטבול טובול: מתוף/עושה התופים ערבית דהן אהדהן: צבע/צייר ערבית אדלר: נשר - גרמנית (יש אדלר מרוקאים) אלקובי: מקובה (האי) כמו ירושלמי - ערבית אלפאסי: מהעיר פס מרוקו כמו ירושלמי או אדרעי (דרעי/דרי בעברית קלוקלת) ערבית אמזלג: הוא הצורף עושה התכשיטים - ערבית אטיאס: הוא מתנה ערבית ====== באשר לברדוגו - הפרוש הוא הילד, הנער, דה קינדער לא תליין ולא קשור לחוט או חבל. ביסרור או אביסרור - כרוך/מאוגד מערבית (צרור?) שרביט: שרביט המלך אלבאז אלבז: מאלף הבזים - ערית גרזון: רב תושיה כליפא: חלופה/מחליף איפרגן: חוצץ/גדר מלול: ברברית=לבן, או בהיר (צבע), או על שם העיר מלול אי שם רביבו: גיס מנישואין שניים סבן: ציפור שחר סספורטס: (החייל שנרצח מידי מחבלים) מהעיר סספורטס שבאי מיורקה סויסה: לא מרוקאי במקור בכלל על שם הפרובינציה הספרדית בשם זה בסנטה נדר טולדנו: מטולדו תורג'מן: מתרגם תורגמן ועוד למכביר לחלק יש לי את המקבילה האשכנזית/ספרדית שממנה נגזר השם החדש מזרחי=אוסטרמן עברית חדשה=קדם וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן שמות המשפחה של היהודים שגורשו מספרד, שימו לב שיש שמות משפחה "אשכנזים" במובהק תיכף נארגן את התגלגלות השם עם הצליל "האירופאי" לסאונד אפריקאי ממויין לפי א-ב בעצם (A-Z) על פי רישומי הכנסיה דאז. Aap Aaron Aarons Aaronson Abacasis Abadee Abadi Abaffy Abarbanel Abarbanel Souza Abaz Abdala
Abdallah Abdela Abecases Abecasis Abecassis Abehsera Abel Abel-Gyagyovszky Abeles Abels Abelsky Abelson Abenabez de Ablitas Abenaker Abenardut Abenaser Abendada Abendana Abendanoe Abendanone Abendanyon Abenforma Abenmenasse Abensour Abensur Abergel Aberle Aberman Abetan Abiayut Abikhzer Abisdid Abisror Abistid Abitbol Abitol Abizmil Aboab Aboaf Abohbot Abonyi Abosch Abou Aboudraham Aboulafia Aboulker Abourbia Abourmad Abrabanel Abraham Abrahamffy Abrahamowicz Abrahams Abrahamsen Abrahamsohn Abrahamson Abramant Abramoff Abramovitz Abramowicz Abramowitch Abramowitz Abramowski Abrams Abramsky Abramson Abravanal Abravanel Abravanel Abravenel Abrensbey Absensur Absidid Abudarham Abudiente-Gideon Abuhab Abulafia Achern Achimaaz Ackerman Ackerman Ackermann Ackman Acosta Acre Acris Acsadi Aczel Adams Adefna Adelsberg Adelsbergen Adelsheimer Adelsohn Adelson Adelstein Adi Adler Adlersberg Adlersburg Adlersthal Adolphus Adrehi Adret Adrotiel Adschiman Adwokat Aehrenthal Affachiner Aflalo Afriat Aghron Agloblin Agnew Agoos Agoston Aguado Aguilar Aguilar Aguillar Aguirre Agus Aharonsky Ahlfeld Ahrenstein Ahron Ahsbahs von der Lanze Ahsbahs von Ravenna Ai Aigner Ailion Ainsa Airth Aitken Aiwassowski Aizenberg Akay Akerhjelm Akerman Akker Akoka Akrich Akselrod Aksenhorn Alagem Alapi Alatri Albahari Albala Albaranes Albarellos Albert Alberti Albo Albu Albukrek Albury Alcazar Alcheikh Alcocer Alconstantini Aldassy Aldor Alegri Alegry Aletter Alex Alexander Alexandre Alfandari Alfawwal Alfman Alfonta Algazi Alkaim Allan Allatini Allegri Allement Allen Allenberg Allouche Alloul Alloy Allswang Almaalem Almada Almagia Almagor Almalcano Alman Almanza Almanzi Almar Almasi Almasy Almeda Almeida almeyda Almosnino Alnaqua Alonso Aloof Alpalhao Alpar Alperin Alpern Alperowitz Alpert Alpiner Alpron Alpullat Alsbacher Alsberg Alschuler Alstromer Altaraz Alten Alter Altgenung Altherthum Altit Altman Altmann Altschueler Altschul Altschuler Altshuler Alvaerenga Alvaeres Alvarenga Alvares Alvares de Leon Alvares-Correa Alvarez de Fuensalida Alvarez de Toledo Alvarez Pereyre Alvarez Zapata Alves Alvin Amadios Amar Amaraggi Amarillo Amati Amato Ambach Ambrunn Amdur Amdurer Amdurski Amdursky Amersfoort Amghar Amiel Amigo Aminoff Aminyanov Amon Amor Amorin Barboza Amozeg Amram Amschel Amsdorff Amselem Amsili Amstater Amster Amsterdam Amzalak Amzallag Anabacher Anahory Anaklet Anau Anav Anaw Anchorena Ancker Ancona Anconina Andahazy-Kasnya Anderson Andonaegui Andrade Andrews Andrian (von) Andriesse Andronosky Andrusier Anes Anfaoui Angel Angeli Angelo Angerstein Angerthal Angyal Anhauch Anhori Anidjar Anixter Anker Ankerberg Ankri Annaquab Annenberg Anolik Anschel Anschell Ansel Ansell Anspach Anspacher Antal Anthones Antici-Mattei Antokolski Antonoff Anyos Anzalak Apfaltern Apfel Apotheker Appel Appelzweig Appleyart Apponyi Apt Apta Aptaker Aptekar Apteker Arajel Arak Arama Arana Aranyi Arbib Arbour Arch-Smith Ardit Ardite Arditi Arditti Ardut Aredes Arenberg Arendt Arenfeld Arensberg Arensdorf Argintar Arguibel Aria Arias Arie Arledter Arlosoroff Arluck Armstrong Arnauld Arndt Arnheim Arnhold Arnim Arnold Arnoldson Arnow Arnsen Arnstein Arnsteiner Aron Aronheim Aronoff Aronov Aronovitz Aronow Aronowitz Arons Aronsburg Aronsohn Aronson Aronstein Arrhenius Arrouas Arrow Arroyo Arroyo y Benitez Arroyo y Esquivel Arruet Arthner Arthur Artom Arzt Asael Asayol Asbili Asboth Ascarelli Asch Aschaffenburg Aschenbrand Ascher Ascherson Aschkenasy Aschner Ascoli Ashenheim Asher Ashkenasi Ashkenaz Ashkenazi Ashkenazy Ashton Asia Asimov Askenazi Askenazy Aspinall Assabti Assaraf Assayag Asser Asser-Levin Asson Assor Assouline Assouly Assur Ast Astrakhan Astruc Astruk Asulai Asyl Atherstone Athias Atkinson Atlas Atrutel Attali Attar Attems Attia Attias Atwell Atzel Aub Auber Auday Auer Auerbach Aufhauser Augenfeld August Auscher Auslander Auspitz Austen Austerlitz Austin Autor Autran Avellis Averbuch Aves Avigdor Avila Axelrod Ayling Ayllon Ayoun Ayre Ayrton Azancot Azar Azaria de Fano Azavey Azebi Azencot Azerad Azeroual Azevedo Azimov Aziza Azogui Azoulay Azran Azriel Azuby Azuelos Azulai Azulay Azuly Baalen Baalen (van) Balen Balen Baaren (van) Baazov Babad Babel Babicz Babin Babitzky Bach Bacharach Bachenheimer Bacher Bacherig Bachi Bachman Bachmann Bachrach Bachruch Bachschutz Back Backer-Amtern Bacman Bacri Badchan Baddeley Bader Badhan (Badchan) Badmann Badrian Badt Baeck Baer Baergren Baerwald Baeyer Bagg Bagge Baghy Bagratiden Bagshaw Bahar Bahitt Bahloul Bahr Baicker Baier Baiersdorf Bailey Bailin Baines Baird Bajor Bak Bakach-Bessenyey Baker Bakonyi Balakleisky Balanter Balas Balashazi Balashazy Balazs Balcarce Baldauf Balensi Balint Balkanyi Balky Ball Ball-Kadur Balla Ballagi Ballin Balser Balshone Baltzan Balvanyi Bamberger Bamburger Bammerschlag Ban Banarrabi Bandmann Baneth Bank Banks Bano Banoczi Banon Banyai Baquis Bar Bar kokba Bar kozebai Barabas Barach Barack Baracs Baraffall Barasch Barat Barbanello Barbarin Barbas Barchilom Barchilon Barclay Barcsai Barcza Barczuosky Bard Bardach Barden Bared Barenberg Barenbloom Barenholtz Barentz Baresovsky Bargman Bargues Barhun Baring Barisch Bariser Barishansky Barit Barki Barla Barna Barnard Barnato Barned Barnekow Barnet Barnett Barnsley Barntovsky Baron Baronnyi Baronsky Baronyi Baross Barota Barrah Barrar Barreme Barrett Barron Barros Pazos Barrow Barsheshet Barta Bartha Bartfeld Barth Bartha Bartholomew Bartok Bartolucci Barton Bartoszewicz Baruc Baruch Baruchson Baruel Baruk Barzilai Barzilay Bas Basch Baschmann Baschwitz Baselli Basevi Basewitz Bashkes Basilea Basist Basiva Baskas Baskes Baskies Baskind Bass Bassani Bassano Basseni Bassevi Bassewitz Bassman Basto Bath Batkin Battat Batthyany Bauchwitz Bauer Bauersdorf Bauland Baum Bauman Baumann Baumgarten Baumgartner Baumol Bawnik Bayer Bayerthal Baygood Baylo Bayor Baywood Bearsted Beaucaire Becher Bechhoff Bechmann Beck Beck Bekk Beck-Friis Beck-Peccoz Becker Beckerman Beckh Bedarida Beddington Beecham Beeler Beem Beer Beer (de) Beer-Hoffmann Beere Beerman Behr Behrend Behrends Behrendt Behrens Behrman Beilstein Beim Bein Beinesch Beit Beith Beitlar Beitman Beke Beker Bekermus Bekesi Bekessy Bekk Bekker Belaffsky Belahdeb Belahsen Belasario Belasco Belcher Belforte Belicha Belicos Belinfante Belilios Belilo Belinfante Belisario Belisha Belkind Belkov Bell Bellachini Bellcaire Bellerstein Bellman Belmont Belmonte Bemporad Ben Aharon Ben Baroukh Ben Dekhani Ben Waish Ben-Arza Ben-Zvi Benabu Benadeva Benadiba Benady Benaim Benaksas Benamara Benamor Benamram Benario Benaroch Benarus Benary Benas Benatar Benaudis Benazeraf Benbunan Benchaya Benchetrit Benchimol Bencze Benda Bendahan Bendahon Bendalin Bendavid Bendedack Bendel Bendelack Bendemann Bender Bendik Bendit Bendix Bendixon Bendixson Bendon Bendovid Bendran Bendrao Benecke Benedek Benedick Benedicks Benedict Benedict von Manteneau Benedict-Gompertz Benedikt Benelak Benelisha Beneluz Benelzra Benenson Benesch Benet Beneviste Benezra Benfen Benghouzi Bengio Benhaim Benham Benhayon Benibgui Beniso Benisty Benitah Benjamin Benjo Benkemoun Benkiki Benlolo Benmaimon Benmergui Benmiyara Benmoyal Bennet Bennett Benningson Benoalid Benochou Benoliel Benowitz Benoziel Benrimoj Benros Bensabat Bensadon Bensaid Bensaken Bensaloha Bensaude Bensbach Benselum Benshabat Bensheim Bensheimer Bensheton Bensimon Bensliman Benson Bensusan Bensuson Bent Bentata Bentes Bentolila Bentubo Bentulo Bentvitch Bentwich Bentwitch Benudis Benusan Benveniste Benvenuti Benwalid Benyair Benyounes Benyuli Benyunes Benzacar Benzaken Benzaquen Benzecry Benzendu Benzian Benzimra Ber Beraho Berchtold Bercinsky Bercoff Bercovich Berczelly Berdugo Beregi Berend Berend Lehmann Berend Levy Berendi Berendsen Berendsohn Berendt Berens Berenson Berenstein Berent Berenzweig Beresinsky Beretvas Berfet Berg Berg (ter) Berg (van der) Bergeda Bergel Berger Bergh (van den) Bergheim Bergin Bergman Bergmann Bergner Bergsman Bergson Bergtheil Bergwerk Beri Beria Beriro Berkelo Berkesdorf Berkman Berkovits Berkowitz Berlandia Berlandina Berlijn Berlin Berliner Berlinger Berlinsky Berloski Berlowitz Berman Bermann Bermant Bernal Bernard Bernardi Bernasheysky Bernat Bernauer Bernays Bernbaum Bernd Bernfeld Bernhard Bernheim Bernheimer Bernrieder Bernstein Beroldingen Berolzheim Berolzheimer Berr Berres Berrick Berson Berstingel Bertram Bervin Berwin Besag Beschuetz Beschutz Besels Bessenyey Besso Bessunger Bethge Bethlen Bethun Bethune Betito Bettach Bettelheim Bettis de Castro Bettleheim Bettman Bettsack Beuthner Beutum Beuzekom (van) Beyer Beyfus Beyfuss Beyfuss Biach Bianes Bibas Bibo Bich Bichichi Bickart Bickermann Bickert Biderman Bidermann Biedermann Biedermann von Turony Biedermann von Uszogh Biegel Bieholtz Bielefeld Bieler Bielschowsky Bielski Biema Bier Bierman Bigard Biggs Bihari Bikard Bikerman Bilanz Bildt Billig Billigheimer Billitzer Billstein Bilsky Binder Bindiger Bindman Bing Bingen Bingen (van) Binnes Binswanger Biona Birgier Biringer Birkett Birnbaum Biro Birstein Birstingl Birstingle Bischheim Bischitz Bischoffsheim Bischoppheim Bisco Bishop Bisno Bissinger Bittner Bitton Bizer Bjorkenheim Blaauw Blach Blacher Blachman Blachtovsky Black Blackensee Blackman Blackwood Blaine Blancke Blank Blankensee Blaschczik Blaser Blashek Blashki Blashki Blaski Blaskovich Blathy Blattman Blattner Blau Blaubaum Blaugrund Blauschaul Blaustein Blaw Bleeck Bleicher Bleichroder Bleichroeder Bleieisen Bles Bleyer Blin Blinder Blitstein Blitz Blitzer Blix Bloch Block Blockman Blogg Blomfield Bloom Bloomfield Bloomingdale Bloomstein Bluch Bluen Bluestein Blum Blumberg Blumbey Blumen Blumenfeld Blumenstock Blumenthal Blumstein Blun Bluen Bluvol Bluwol Blythman Boas Boasberg Boasson Bobelle Bocarro Frances Boccara Bochory Bocian Bock Bockenheim Bodenhausen Bodenheimer Bodoch Bodrogh Boehm Boerne Boessner Bogatzky Bogdan Bogen Bogner Bogner von Sternburg Bogusch Bohbot Bohm Bohn Bohudana Boije Boileau Bojnitzer Bokor Bolaffi Bolanos Maldonado Boldner Bollag Bollegraaf Bolotow Bolza Bombach Bomeisler Bomsell Bonafos Bonanasc Bonas Bonaventura Bonde Bondi Bondy Bonewit Bonfil Bonfili Bonfils Bonheim Bonihominis Bonis Bonn Bonnier Bonwitt Bookin Boon Boonshaft Boorstein Boorstin Boralevi Borch Borchardt Borchheim Borgenicht Borin Borisiger Borison Borkenau Born Bornemisza Bornstein Borofsky Borovik Borowski Borschow Borsodi Borvendig Boschan Boschan (von) Boschwitz Boskovitch Boskowitz Bosnach Boss Bossanyi Bossanyi-Havas Boswick Boszormenyi Botbol Boton Botos Botosani Bottenheim Botterman Bouaziz Bouceti Bouganim Bouhadana Bouman Bouskila Boussidan Bouzaglo Bowyer Boxer Boyarsky Boykin Bozner Bozo Brachfeld Brackman Bradley Bradshaw Braham Braissach Brak Brakel Bralia Bramson Brandam Brandeis Brandenstein Brandes Brandon Brandt Brandt-Meyer Brandus Brandwein Bransten Brant Brasch Brassloff Bratt Braude Brauer Brauman Braun Braunschweig Brav Bravo Bravoff Bravoffsky Bravoffskyvitch Brawn Braylow Brayman Breen Breger Bregman Bregstein Bregsztein Brehmer Breidenbach Breier-Hartmann Breinlinger Breisach Breisacher Breit Breitenbach Breitkopf Breitman Breitner Bremer Brendon Brener Brenneman Brenner Brennglass Brentano Bresh Breslau Breslauer Bresselau Bressendorf (von) Brest Brettauer Brettholz Breuer Brewster Brice Brichta Bricklin Brickner Bridges Brie Briedemann Brief Briess Brietsche Brigham Bright Brilin Brill Brillman Brin Brisk Briske Brod Broda Brode Broder Brodey Brodi Brody Brodrick Brodsky Brody-Berlin Brodzky Broglie Broh Broida Broide Bromberg Bronfman Bronner Brook-Smith Brooker Brookman Brooks Bropst Browar Brown Brownstein Bruch Bruck Brudno Brudny Brudo Bruehl Bruel Brug (van der) Brugler Bruhl Brukner Brull Brull von Domony Bruml Brunauer Brunn Brunnen Brunner Brunschwig Brunstein Brunt Brunt van Brush Brussel-Schaubeck Brust Bryman Brysk Buber Bubis Buchheim Buchheimer Buchholz Buchman Buchsbaum Buchwald Buck Buckley Buckstein Buday-Goldberger Budd Bueno Bueren Buff Bujanowska Buktenica Bull Buller Bulyi Bulyovszky Bun Bundheim Bunim Bunimowitz Bunn Bunzel Bunzl Burchard Burchardt Buren Burg Burgauer Burgel Burger Burgos Burgunder Burian Burin Burkhardt Burley Burman Burnham Burns Bursch Burstein Busby Busch Bush Bushman Busnach Busse Bustamante Buten Butenheim Butenwies Buterman Butterman Butler Butsum Buttenwieser Butterteig Buxbaum Buzaglo Buzgabo Bydeskuthy Bye Byng Bytton Caan Cabal San Pedro Caballeria Cabessa Cabrit Caceras Caceres Cadet Caen Caffarolli Cagan Cagi Cahen Cahn Caillard Caille Cain Calahora Calder Cale Calisher Callmann Calman-Levy Calmann Calms Calo Calvariski Calverley Calvo Calvo de Silva Cam Camerini Camerino Caminetsky Camondo Camondo (da) Campbell Campen (van) Campos Canales Canco Candero Canetti Cansino Cantarini Canter Cantoni Cantor Capadose Capadoza Capdeville Capito Caplan Caplin Capron Capula Caravaglio Caravita Carcassone Carceres Carcerts Cardell Cardenas Cardodo Pardo Cardoso Cardoza Cardozo Carfati Carillo Carlebach Carlston Carmi Carminha Carmon Carnegy Caro Carolina Carpi Carr Carracosa Carrasco-Sanchez Carrence Carreras Carrion Carseni Cartagena Carte Carvaglio Carvajal Carvalho Cary Casares Caselberg Casella Cases Cashman Cashmore Caspanius Caspari Caspary Casper Caspi Cassel Cassella Casseras Cassin Cassirer Cassouto Cassuto Castaneda Castano Castayne Castel Castelazzo Castelfranchi Castelfranco Castellanos Castellazzo Castelle Castelli Castello Castelnuovo Castex Castiel Castiglioni Castillo Castle Castle-levy Castro Castro (de) Catella Cattauis Cattawi Cattela Catz Cauffman Cauffman-Clava Causton Cava Cavaglieri Cavaillon Cavalieri Cavalleria (de la) Cave Bondi Caver Cayn Cazares Cazes Cear Cebula Cedercreutz Cederhjelm Cenzer Cenzor Cepeda Cerero Cerf Cerfberr Cesana Chachkes Chacon Chadas Chagal Chagall Chagis Chahsen Chaiken Chaim Chajes Chakov Chalepsky Chaletsky Chalfan Chalfon Chalidenka Chaliva Chalmers Chamberlain Chameides Chamish Chan Chanders Chandler Chang Channing Chao Chapellier Chapman Char Charbit Charif Charig Charlap Charlip Charlop Charmak Chasan Chasida Chasker Chasnov Chassan Chasson Chaudoir Chavin Chayes Chazal Chazan Chazen Chelbo Chelm Chemerinsky Chepelevsky Cheredame Chermside Cherno Chernowitz Chertner Cheshinower Chester Chetrit Chillingworth Chin Chinillo Chiprut Chkeiran Chlouch Chodas Chodowski Chodrow Cholmondeley Chomer Chominoer Chone Chorin Chorinsky Choronzitzky Chotzinoff Chotzner Choukroun Chrambach Chriqui Chrisostmou Christie Chwolson Chyet Cianchi Ciechanowski Ciener Cimponeriu Cingoli Cinnamon Cinner Cipperl Cipperman Citroen Clar Clare Clark Clarke Clava Clay Clayburgh Clayton Clein Cleve Cliff Cline Clopman Clutterback Cnobloch Cobb Coblentz Coblenz Coburn Codrington Coen Coen Cantarini Coen da Viterbo Coen Dattolis Coen Pirani Coen Vitali Coevorden (van) Cofman Cohen Cohen d'Azevedo Cohen David Cohen de Herrera Cohen de Lare Cohen de Markus Cohen Delmonte Cohen Maquin Cohen-Scali Cohen-Walsrode Cohn Cohn (von) Cohnreich Cohodas Colace Colaco Colchester Colcutt Coleman Coleman-Content Collas Collet Collins Collis Colloredo-Mansfeld Colman Coln Cologna Colomb Colombo Colon Colorni Columbus Colyer-Fergusson Comerford Comorner Cone Conegliano Coney Conian Conigisky Conitzer Conqui Conquy Conrad Conradi Conreich Conrich Consigli Consiglio Consolo Constatt Content Cook Cooke Cooper Coopersmith Cooperstein Copeland Coppel Coppenhagen Corbett Corcho Corcos Cordero Cordova Coriat Corinaldi Corn Cornish Coronel Coronello Correa Cortello Cortissos Cortissoz Cosette Cosman Cosmann Cossio Cossmann Costa Costa (da) Costa Athias Costantini Costello Coster Cota Cotino Cotterel Coudrilles Couitigne Couperberg Courcy-Mac Cousseri Couteigno Coutigne Coutinho Coutino Couytigne Covadlo Cowan Cowden Cowen Cowl Cowland Cox Crabb Crafti Craine Cramer Craven Crawcour Cremieux Cresques Crevald (van) Creveld Crichton-Stuart Crohn Crohn-Uhlmann Cromelien Cronbach Cronhjelm Cronstedt Crow Crowcher Crownson Croza Cruz Crzellitzer Csaky Csanyi Csatary Csatho Csemegi Csepeli Csergheo Cserhalmi Csikes Csillag Csury Cubi Cuellar (de) Cuff Cukerman Cullen Cunha Curi Curiel Curlender Curtis Cutzien Cuzzeri Cytran Czaczkes Czank Czapkai Czapski Czarnikow Czartoriski Czellitzer Czerner Czigany Czigler Czina Cziraky Czoniczer Czuczka D'Aguilar D'Almeda D'Ancona D'Avigdor D'Azevedo D'Azevedo-Cohen D'Erlanger D'Israeli D'Jena Da Costa Da Fonseca Da Silva Da Silva Rosa Da Sola Da Suza Da Veiga Dabela Dabscheck Dabymph Dachner Dacosta Dacouigne Dacugna Dacune Dacunha Dades Dadia Dadoun Dahan Dahl Dahlheim Dahlsheimer Daiches Daien Dain Dajan Dajkovich Dale Dall Dallos Dalmeida Dalmeyda Dalton Dam (van) Damesk Damrosch Dan Danan Danckwardt Dandson Danen Danglow Dangoor Dangour Daniel Danielak Daniels Danino Daninos Daninos (de) Danker Dann Dannenbaum Dannenberg Dannhauser Danoff Danon Danowitz Danvers Danz Danziger Dardel Dardick Darel Darlich Darmon Darmsteter Darschau Darvas Dassa Dattelzweig Datzkowvsky Davega Davenport David Davide Davidov Davidowitz Davids Davidsen Davidson Davidsson Davies Davila Davis Davison Davker Dawidowicz Dawidson Day Dayan De Angeli De Beer De Benedetti De Britto De Castro De Cazeres De Chaves De Colfmacker De Cordova De Costa De Crasto De Espinoza De Faro De Floris De Fries De Goff De Granada De Groen De Groot De Haize De Jongh De la Mare De la Motta De la Pazza De la Penha De la Pitte De la Silvera De la Torre De Lange De Lange-De la Torre-Delegado De Lara De Leao De Ledesma De Leemo De Leeuw De Lemos De Leon De Lima De Lis De Lissa De Lisser De Lucena De Lyon De Mattos De Medina De Menasce De Mercado De Mesquita De Metz De Meza De Mitz De Molina De Morais De Morrais De Pass De Paz De Pinna De Pinner De Pinto De Piza De Pomis De Rooy De Roys De Rossi De Salas De Saxe De Shira De Sola De Stein De Stern De Sunnesheim De Symons De Tivoli De Torres De Vahl De Veil De Veille De Villiers De Vries De Weerdt De Weille De Worms De Young Deacon Deak Deas Debedordo Deborin Debre Dechy Degener Degenfeld Degginer Dehn Del banco Del giudice Del medigo Delacour Delancey Delatyn Delbaco Delbanco Delegado Delevan Delgado Deli Delissa Dellar Delmar Delmedigo Delmonte Delmonte-De Lucena Deloya Delsotto Delvaille Delvalle Delyatyn Dembinsky Dembitzer Dembo Dembsky Demerest Demuth Den Denny Dentz Depas Derbarmdiker Derdiger Derenberg Derenne Derera Deri Derkheim Dernburg Dery Desoritz Despinoza Despres Dessarre Dessau Dessauer Dessaw Dessler Detassiche Detmold Detsenyi Dettelbacher Dettrich Deutsch Deutscher Deutz Devas Devidels Devrient Devries Dezsenyi Diamant Diamantschleifer Diamond Dias Dick Dickar Dicker Dickson Didier Diebold Diena Dienemann Dietl Dietrich Dietrichstein Dight Dillon Dimshits Dinberg Diner Dinkelsbuhler Dinkelspiel Dinkelspuhler Dinner Diosi Dirnhuber Dirsztay Discombe Disegni Dispeck Disraeli Distel Dittel Dittenhoeffer Diwan Dlin Do Porte Do Valle Dobay Dobias Dobinska Dobisky Doblhoff Doblin Dobrai Dobrin Dobrowolski Dobruska Dobrzensky Dobrzynski Dobson Docktor Doctor Doczy Dolfs Dolinsky Dollinger Dombovary Domerle Dominitz Domokos Domony Domony-Brull Don Yachya Donath Donati Doncet Donchin Dongin Donington Donn Donnenbaum Donovan Doochin Doppelmeier Dora Dorf Dorfman Dormido Dormitzer Dorn Dory Dorzbacher Douglas Dovlatov Dovrinski Dow Dowler Doyne Drach Drachman Drachs Drage Drago Dreben Drechsel Drechsler Dreher Dreidel Dreifuss Dreizenstock Dreller Dresden Dresdner Dresel Dreydel Dreyer Dreyfous Dreyfus Dreyfus Dreyfuss Dreyfuss Driels Drielsma Driesen Drihem Drilsma Drimer Drimmer Drooker Droste zu Hulshoff Drucker Druckman Druiff Druitt Drukker Drummond Drusello Drvyan Dryden Dryfoos Dryfuss Dsenselsky Du Pont Duarte Dubin Dubinsky Dublon Dubnow Duboff Dubovy Duckesz Dudas Duenkelsbuehler Duff Duffield Duffy Dufwa Duka Dukes Dukesz Dulken Dumreicher Dunie Dunkelman Dunn Dunner Dunsky Dupont Durkheimer Durlacher Duschenes Duschinsky Duschinszki Dusseldorf Dutch Duveen Dux Dvoretz Dwingersma Dworetsky Dworsky Dworzaczek Dyas Dyer Dymant Dyner Dyrssen Dyte Dzialynski Dziokowski Eastwood Eaton Eber Eberbach Eberhardt Ebers Eberson Eberstadt Ebert Eberty Ebhard Eckenberg Eckman Eckstein Ecsery Edel Edelberg Edelman Edelmuth Edelstein Ederer Edersheim Edgar Edgley Edinger Edler Edwards Eeckhout Effron Efrati Efroymson Efrusi Egan Eger Egg Egger Eggmann Egry Egyed Ehre Ehrenberg Ehrenfeld Ehrenfeld-Pop Ehrenfels Ehrenpreis Ehrenreich Ehrenstamm Ehrlich Ehrlichman Ehrman Ehrmann Eibenschutz Eichel Eichelbaum Eichelberg Eichelgr*n Eichelstein Eichenbaum Eichengrun Eichenstein Eichholz Eichhorn Eichmann Eichner Eichtersheimer Eichthal Eichwald Eidelman Eidels Eidenberg Eidlish Eidlitz Eigene Eiger Eigner Eilenberg Eilenburg Eingorn Einhorn Einsiedler Einstein Eiseman Eisemann Eisen Eisenbach Eisenberg Eisendrath Eisenhardt Eisenmann Eisenmenger Eisenstadt Eisenstadter Eisenstatter Eisenstein Eisfelder Eisler Eisner Eisner de Eisenhof Ekenstjerna El-din El Medioni Elalouf Elbaz Elberg Elbin Elbogen Elcan Elchanan Elder Elek Elekes Elfassi Elffenstein Elfman Elgrabli Elhadad Elharrar Elhyani Eliachar Eliah Elias Elias-Elizer Eliasberg Eliaser Eliash Eliashar Eliashberg Eliashevitz Eliason Eliasson Eliassow Elijah Elion Elishar Elizer Elkabas Elkan Elkan auf Elkansberg Elken Elkan von Hirschberg Elkayim Elkeslassy Elkin Elkins Elkisch Elkouby Elkrief Elkus Elleker Ellenberg Ellenberger Ellenbogen Eller Ellern Ellinger Elliot Elliott Ellis Ellis-Emanuel Ellissen Ellman Elmaleh Elman Elmekies Elmleh Elmoznino Eloesser Elsas Elsass Elsbach Elsbacher Elsner Eltzbacher Elves Elviro Ely Elyachar Elyan Elyichar Elzar Emanuel Emanuels Embden Embden (van) Emden Emden (van) Emdin Emerick Emmel Emmerich Emmering Emrich Emrik Ems Encaoua Engel Engel (van) Engel von Janosi Engel von Mainfelden Engel-Janosi Engelhardt Engelmann Engelskirchen Engelstrom Engerow Engers Engl England Englander Englemann Englert Englisch Enhorning Enis Ennis Enoch Enriquez Gomez Enthoven Enticknap Entratter Entwhistle Enyedy Epenstein Ephraim Ephrath Ephruss Ephrussi Eppenstein Eppinger Eppstein Epstein Epstein von Ankerberg Epton Erdody Erdos Erfurt Ergaos Ergas Erhard Erkeles Erlach Erlanger Erlanger (von) Erlich Erlick Ernst Ernust Eross Errera Erteschick Erteschik Ervin Esaguy Esberg Escartino Eschel Eschwege Escudero Esdra Esher Eskeles Eskell Eskouri Esnaty Esper Essen Esser Esserman Esslinger Essweiler Estela Estlander Eszterhazy Etedgui Etinger Etlinger Ettedgui Etting Ettinger Ettinghausen Ettlingen Ettlinger Eucken Evans Everles Eviansky Ewigtreu Exmore Eybenberg Eybeschitz Eybeschutz Eyck Ezekiel Ezerzer Ezra Fabian Fabisch Fabri Fabriczky Fabrikant Fackenheim Fadgyas Fagar Fahrmayer Fai Fay Faibunski Fainsod Fajanso Falck Falco Falcon Falcowitz Fales Falk Falke Falkenau Falkenberg Falkenburg Falkenfeld Falkenstein Falkmann Falkson Fallenberg Fallik Familant Fanaras Fano Fanty Far Farache Farb Farband Farber Faresol Farfel Farhi Farissol Farjeon Farkas Farkasch Farkashazy Faro Fass Fattorini Faudel Faudell Fauna Faust Favel Faver Fay Featherstonehaugh Febos Fechenbach Fechenback Fecher Fechheimer Fechner Fechtig Fedak Feder Federbush Federlein Federschneider Fedida Fehl Feibel Feibelman Feibelmann Feibes Feidel Feidt Feier Feig Feigelman Feigelstock Feigenbaum Feigin Feigl Feilbogen Feilchenfeld Feiler Fein Feinberg Feiner Feingold Feinsilber Feinsod Feinsot Feinstein Feinstone Feirstein Feis Feisenberger Feist Feit Feitel Feits Feivalavitz Feiwell Fejer Fejervary Fekete Felbel Feld Feldenheimer Felder Feldheim Feldman Feldmann Feldmus Feldstein Feledy Feleki Felix Feller Fellheimer Fellner Felman Felner Fels Felsen Felsenberg Felsenburg Felsenstein Felsenthal Felsker Felsovanyi Fenchel Fennheim Fenster Fensterwald Fentlam Fenyes Fenyo Fenyves Fenyvesi Fenyvessy Ferares Fereira Ferenczy Ferguson Fergusson Ferkouf Fern Fernandes Fernandez Ferreira Ferrer Ferri Ferst Fessinger Festberg Festetics Fetel Feuchtwanger Feuer Feyle Fhima Fichnik Fichter Ficznyk Fidanque Fiedler Field Fields Fielker Fienburg Fierman Fierst Fiest Figador Figueroa Filler Filsh Filwahr Fin Finali Finberg Finci Findanque Findelstein Fine Fineberg Fink Finkel Finkelstein Finkler Finn Finsi Finsterbush Finzi Finzi-Contini Finzi-Magrini Fiorentini Fiorentino Fiorino Firestone Firman Firmian Firoz First Firuz Fisch Fischbein Fischel Fischer Fischer von Farkash z Fischhoff Fischl Fischl von Dirszta Fischler Fischmann Fischof Fish Fishbein Fishel Fishels Fishelson Fisher Fishler Fishman Fishmann Fiske Fiszel Fitch Fitoussi Fitzgerald Fitzherbert Fitzmaurice Flachs Flanders Flanzgraben Flaschner Flaster Flataw Flatow Flatterley Fleck Fleckeles Flecker Fleet Fleetwood Flegeltaub Flegmann Fleischer Fleischhacker Fleischl Fleischmann Fleishbacker Fleisher Fleishhacker Fleishman Fleissig Fleming Flersheim Fles Flesch Flesch von Bovos Flesch von Brunningen Flesch von Festan Flexner Flies Fliess Fligelman Flinn Flitter Floersheim Flohm Florance Flores de Santa Cruz-Acevedo Florscheim Florsheim Flotron Flug Fluss Foa Fodor Fogel Fogelman Foinquinos Foldes Foldi Foldiak Foldvary Foligno Folk Folkman Follick Follman Folman Folsch Fonagy Fondiller Fonseca Fonseque Fonyo Fooks Forbath Forchheimer Forchtgot Ford Forde Fordsham Foreman Forgach Forgacs Formes Formiggini Fornheim Forstenzer Forster Forsyth Fortgang Forti Fortuna Fortunatus Fouinquinos Fould Foulis Fox Foy Frackland Fraenckel Fraenkel Fraknoi Frances Franchen Franchetti Francia Franck Franckel Francken Franco Franco d'Almeida Francolm Frand Frank Frankau Frankel Frankel-Hirschhorn Frankel-Teomin Franken Frankenbach Frankenburg Frankenheim Frankenheimer Frankenstein Frankenthal Frankfurt Frankfurter Frankl Franklin Franks Franks-Judah Franzman Frater Frazin Freadman Frederick Fredericks Freed Freedman Freeman Frei Freiberg Freid Freida Freyda Freiden Freidenfelt Freier Freiherr Freilich Freiman Freimann Freindel Freindl Freire Freisleben Freistadt Freistadter Freitag Freminger Frenckel Frendenstein Frenk Frenkel Frensdorff Fresco Freud Freudenberg Freudenberger Freudenburg Freudenreich Freudenthal Freudiger Freudn Freulich Freund Freundlich Frexinal Freyberg Freyhan Freylich Freystadter Freystadtler Fridberg Fridmann Friebe Friebeisz Fried Friedberg Friedberger Friedburg Friedeberg Friedenheim Friedenwald Friedfeld Friedheim Friedhoff Friedkas Friedlaender Friedland Friedland-Freeman Friedlander Friedlender Friedlieber Friedman Friedman(n) Friedmann Friedrich Friedrike Fries (de) Frieslander Friesleben Frigyessy Friis Frijda Frisch Frish Frisherman Frishwasser Fritz Fritzel Frockt Froehlich Froelich Frohlich Frohlich-Feldmau Frohman Frois Frome Fromer Fromm Frommer Frowirth Fruchter Fruchthendler Fruchtzweig Fruithandler Frumet Frumkin Frummer Fryberg Fryda Frydman Fua Fuchs Fuchsl Fuenn Fuent (de la) Fuente (de la) Fuerst Fuhrer Fuld Fulda Fulep Fulton Funaro Funck Funes Funk Funke Furman Furst Furstenberg Furtado Furth Fusman Fuss Futernik Gaal Gabay Gabischon Gabison Gabizon Gablenz-Eskeles Gabos Gabriel Gabriner Gabua Gacha Gadd Gaertner Gage Gaggstatter Gaguin Gajary Gal Galano Galante Galanty Galatzan Galewsky Galfon Galindo Galland Galler Galli (de) Gallichi Gallicki Gallico Gallin Gallinger Galoon Gam Gambetta Gamburg Gamce Game Gamie Gamoran Gamse Gamsen Gamsey Gamsin Gamso Gamson Gamsu Gamza Gamze Gamzey Gamzon Gamzou Gamzue Ganapolsky Gancs Gancz Gann Gannes Gans Ganser Gansmann Ganz Ganzfried Gaon Gaon of Vilna Gara Garai Garbarsky Garber Garbia Garcia Garcia de Santa Maria Gardie Gardner Gardonyi Garelik Garfein Garfinkel Garfinkle Gargyi Garson Gartenhaus Gartenzaun Gartner Garvett Garvia Garzon Gasenhausen Gaspar Gaster Gattegno Gatz Gaum Gauss Gavison Gavronsky Gay Gayever Gayford Gazel Geal Dor Geber Gedalia Gedeon Gedidya Geer Geffen Geiger Geijerstam Geiringer-Winterstein Geisinger Geisler Geist Geitel Geitler Gelb Gelbart Gelder Gelder (van) Gelderen (von) Geldern Geldern (van) Gelerenter Gelhauser Geller Gellert Gellman Gelman Gelsei Gelt Gemminger Genauer Genese Genfanstein Genirbarg Genirberg Gennis Genss Gentili Gentilli Gentilomo George George (de) Georgii Geratwohl Gerber Gergely Gergo Gerliczy Gerloczi Germain German Gernsheim Gero Gerothwohl Gerotwohl Gershman Gershoms Gershovitz Gershvin Gershwin Gershuni Gersich Gerson Gersons Gersonn Gerstel Gerstenberg Gerstl Gerstle Gerstley Gersuny Gertler Gertz Gervia Gerzhevsky Gerzon Gerzons Gesas Geschwind Geschwinder Geshwind Getting Getz Getzel Geuns (van) Gewander Gewandter Gewer Ghenassia Ghillany Ghiron Ghozlan Gibbes Gibraltar Gibson Gibulski Gideon Gieber Giesberg Gifford Gikatila Gilbert Gilder (van) Gildesgame Gilman Gimbel Gins Ginsberg Ginsberg Ginsburg Ginsburg Ginz Ginzberg Ginzburg Girsch Gisborne Gisiko Gisovski Gist Gitelson Gittelsen Gittelson Given Giventer Gladstone Glantz Glanz Glanzberg Glasberg Glaser Glasner Glass Glasser Glatt Glauber-Klauber Glazer Glazeroff Glazier Glazman Glazomitsky Gleicher Gleisser Glennie Glesinger Glicenstein Glick Glickenhaus Glickman Glicksman Glickson Glickstein Glikman Gliksman Glogau Glosser Glott Glovitch Gluck Glucksmann Gluckstadt Gluckstein Glucksthal Glueck Gluecksberg Glueckstadt Gluge Glukin Gnasia Godchaux Goddard Godefroi Godes Godmanchester Godschalk Goen Goes Goetschlik Goetz Goggesch Gohlenberg Goitein Gokesch Gokkes Gold Goldbach Goldberg Goldberger Goldblum Goldburger Golden Goldenberg Goldenfeld Goldenheim Goldenstein Goldenthal Golder Goldfarb Goldfeather Goldhar Golding Goldkette Goldklang Goldkrantz Goldman Goldmann Goldmark Goldnadel Goldner Goldoft Goldrei Goldreich Goldschidt Goldschmid Goldschmidt Goldschmidt von Libanka Goldschmidt-Friedstatt Goldschmidt-Rothschild Goldschneider Goldshede Goldsmid Goldsmit Goldsmit-Cassel Goldsmith Goldstand Goldstein Goldstick Goldsticker Goldstock Goldstoff Goldstone Goldstucker Goldstucker-lob Goldszmidt Goldtman Goldwasser Goldwater Goldwein Goldzieher Goldziher Gollancz Gollas Gollewski Gollin Golodetz Golstein Goltz Gombaszogi Gombricht Gomes Gomes Britto Gomez Gomez de Herrera Gomez Freyre Gommes Gompers Gomperts Gompertz Gomperz Gomperz (von) Goniadzki Gonosz Gonsales Gonzaga Gonzalez Gonzalez Jarada Goodhart Goodman Goodyear Gootlieb Gootman Gooze Gorbulov Gordon Gorelick Gorin Gormanns Gorodetsky Gorove Gorrissen Gosdorfer Gosla Goslar Gosliner Gostin Gotfred Gottdeiner Gottesfeld Gottesmann Gottfarb Gottfried Gottheil Gottheimer Gotthelf Gotthelft Gottingen Gottlieb Gottschalk Gottschau Gottscho Gotz Gotzl Goudchauy Goudsmit Goufeld Gouguenheim Gould Goulden Goulston Gouritin Goychman Gozony Graan Graanboom Grabia Grabie Grabmann Grabowsky-Atherstone Gracjar Grad Grade Gradenwitz Gradis Gradiz Gradsonofsky Gradwohl Gradzanowski Graefenberg Graetz Graetzer Grafe Grafenberg Grafman Grahnbohm Gralnick Granada Granadier Grand Graner Granger Granichstadten Granichstaedten-Czerva Grant Grapf Grassini Gratz Gratze Grauer Graveur Gravia Gray Graylick Greber Grebia Greditz Greditzer Green Greenbaum Greenberg Greenblatt Greenclay Greene Greenebaum Greenfield Greenhood Greenhut Greenwood Grefarth Gregory Greif Greilsamer Greiver Grelling Gren Grenadier Grenville Gressel Grevia Gries Griesbach Grieshaber Griff Griffith Grill Grinblat Grinblatt Grinfeld Groak Grodel Groedel Grodin Grodwohl Grodzinsky Groenberg Groenewoud Gronsveld Groomsfelt Groot (de) Gross Grossgot Grossman Grossmann Grosz Groszmann Grotte Grotwohl Gruber Gruen Gruenbaum Gruenewald Gruenspecht Grueters Gruisen Grum Grumbach Grumme Grun Grunbaum Grunberg Grunebaum Gruneberg Gruner Grunethal Grunewald Grunfeld Grunfelder Grunhut Grunkle Grunsfeld Grunstein Grunthal Grunvald Grunwald Grusin Grussner Gruszcynsky Gruzenberg Grynszpan Grzimish Guastalla Gubay Gubbay Guckenheimer Gudelski Gudelsky Gudema Gudemann Gudenus Guedalia Guedalla Guedj Guedma Guenheim Guest Guestrow Guetta Gugenheimer Guggenberger Guggenheim Goggenheim Guggenheimer Gugler Guhrauer Guigui Guinzburg Gulbas Gulston Gumbiner Gumbinsky Gumpel Gumpert Gumpertz Gumperz Gumplowicz Gumprecht Gumprich Gundelfinger Gundermann Gunderscheimer Gundersheim Gundolf Gunsberg Gunsburg Gunsburger Gunzberg Gunzburg Gunzburger Gunzenhauser Guralnik Guran Gurau Gurski Gusky Gussow Gust Gustedt Gut Gutenberg Gutfeld Guth Gutherz Guthman Guthmann Gutkind Gutleben Gutman Gutmann Gutmann guttmann Gutmann-Gelsei Gutmannsthal Gutmannsthal-Benvenuti Gutstadt Gutter Gutteres Guttman Guttmann Gutwillig Gutwirth Guy Guzman Gyagyovszky Gyemant Gyllenhammar Gyongyosi Gyozo Gysser Gyulahazi Haac Haag Haagen Haalman Haan (de) Haarbleicher Haartman Haas Haas (de) Haber Haberman Habermann Habrofsky Habsburger Habshush Hachenburg Hachenburger Hackenbroch Hackenburg Haco Hacohen Hadamard Hadas Haddad Haddin Hadenretik Hadida Hadra Haeber Haes Haftel Hagadorn Hagedorn Hagelberg Hagelfeldt Hagen Hagenow Hager Hagin Hagstromer Haguenoer Hahlo Hahn Hahr Haij Haim Haiman Haimann Haimovitz Hajdu Hak (van der) Hal (van der) Halasi Halasz Halbers Halberstad Halberstadt Halberstadter Halberstam Halbertal Halbreich Haldenstein Haldin Haldinstein Halevi Halevy Half Halff Halfon Halford Haliburton Halic Halicz Haliwa Hall Halle Halle (von) Hallencreutz Hallenstein Haller Halliday Hallo Halman Halmi Halmy Halmos Halmy Halmy-Deutsch Halom Halpera Halperin Halpern Halpert Halprin Halstead Halter Ham Hambro Hamburg Hamburger Hamburski Hamelburg Hameln Hamilton Hamis Hamlin Hamm Hammarskjold Hammel Hammelburg Hammerman Hammerschlag Hammerstein Hamon Hamos Hamou Hampo Hamron Hanani Hanau Hanauer Handel Handelsman Handloser Hands Hanf Hanff Hangebroek Hankes Hanle Hannover Hanover Hans Hansdorff Hansemann Hansen Hansford Hanslicks Hantke Hantos Hantover Hanzely Harangi Hararis Haraszty Harben Harboun Harby Harcsztark Hardegg Hardt Hardy Haren (van) Harf Harff Harff Harif Harkanyi Harkavy Harlap Harlip Harlop Harmon-Hendricks-Goldstone Harnburger Harold Harrach Harris Harrison Harrwitz Harsanyi Hart Hartel Hartenstein Hartig Hartland Hartleben Hartley Hartmann Hartnell Hartog Hartogenesis Hartogensis Hartom Hartshorne Hartstein Hartvig Hartwig Hartz Hartzell Harum Harvey Hasenfeld Hasida Haskiel Hassan Hasse Hasselt (van) Hassine Hastesko Hastings Hatchuel Hatchwall Hatchwell Hattburg Hattenbach Hattendorf Hatvany Hatvany-Deutsch Haugermann Haupt Haurowitz Hauschild Hausen Hauser Hausser Havas Havelburg Havillo Hawker Hawkins Hay Hayes Haym Hayman Haymann Hayum Hays Hayum Hayutin Hazai Hazan Hazan Hazzan Haziza Hazot Head Heavenrich Hecht Heckscher Hecksher Hedenberg Hedin Heer (de) Heiber Heibrunn Heidecker Heidelberger Heidenhain Heidlberg Heidrich Heidt Heiduschka Heijman Heil Heilbron Heilbron-Heineman Heilbronn Heilbronner Heilbrunn Heilbut Heilbuth Heilner Heilperin Heilpern Heilprin Heim Heiman Heimann Heimerdinger Hein Heine Heineman Heinemann Heinikstein Heins Heins Heinsheimer Heinsheimer-Westheimer Heinsins Heisler Heitlinger Helbert Helbert-Henry Helbing Held Heldman Heler Helfmann Helfy Helicz Helic Hellens Heller Hellman Hellmann Hellmuth Heltai Hemerling Hemmerdinger Hemming Hendle Hendricks Hendriks Hene Henel Hengelmuller Henigson Henikstein Henke Henle Henler Hennefeld Hennig Hennigson Henochobey Henrik Henriks Henriques Henriques-Totta Henriquez Henry Henry-Herzog Henshaw Heppner Herathal Herbst Herbstein Herczeg Herczel Heres Herlitz Herman Hermann Hermanns-Hirsch Hermanson Heron Herring Herrmann Herrmanns Herschall Herschel Herschell Herschkovits Herschlikowitz Herschmann Hersh Hertberg Hertog Hertz Hertzberg Hertzfeld Hertzka Hertzmann Hervay Herwing Herxheimer Herying Herz Herz (von) Herz von Hertenried Herz von Rodenau Herzberg Herzel Herzfeld Herzfelder Herzig Herzl Herzog Herzstein Herzstern Hes Heschel Hess Hessberg Hesse Hetees Hetenyi Hetes Hetsch Hetsey Heumann Hevesi Heyder Heyer Heyman Heymann Heymans Heymanson Heymer Heyn Heynemann Heyum Hibner Hibshush Hichenberg Hickman Hieronymi Hierro Hiersch Hierschel Hietzinger Hiffam Higham Hijmans Hilb Hildene Hildesheim Hildesheimer Hill Hillborn Hillel Hiller Hillman Hilsner Hilzheimer Hime Himes Himi Himmelreich Himmler Hines Hini Hinrichsen Hirchfeld Hirsch Hirsch (von) Hirsch auf Gereuth Hirschall Hirschberg Hirschel Hirschell Hirschenson Hirschfeld Hirschfeld-Benet Hirschfeldt Hirschfield Hirschhauser Hirschhorn Hirschl Hirschlaff Hirschland Hirschler Hirschmann Hirschs Hirsh Hirshberg Hirshorn Hirst Hirtz Hirzel Hitler Hitzig Hjarne Hochberg Hochenemser Hochgelerhter Hochschild Hochsinger Hochstadt Hochstadter Hochstaedter Hochstetter Hock Hocken Hockenheimer Hodas Hodgson Hodosi Hoenig Hoenlein Hoexter Hofbauer Hofeller Hofer Hoff Hoffe Hoffenberg Hoffer Hoffheimer Hoffman Hoffmann Hoffmann von Hofmannsthal Hoffmann von Lorincz Hoffnung Hofheimer Hofman Hofmann Hofmannstahl Hofmannsthal Hofmannsthal (von) Hofsten Hohenberg Hohenemser Hohenfels Hohenstaufen Hohenstein Hohn Hoichgelerenter Hoinel Hojer Holcman Holdern (von) Holdheim Holland Hollander Hollender Hollinworth Hollitscher Hollos Holloway Hollub Holm Holman Holst Holt Holton Holtz Holtzer Holz Holzinger Holzman Homa Homberg Homburg Homburger Home Pessoa de Saa Homonnay Honchin Honeck Honey Honi Honich Honig Honig von Honigsberg Honig von Honigshof Honig von Honigsstein Honigmann Honigsberg Honigsberger Honigshof Honisch Honywood Hoofien Hoogstraal Hoorn (van) Hoos Hopf Hopstein Horetzky Horn Horner Hornstein Hornung Horodezky Horodner Horoshowsky Horovitz Horowitz Horowitz-Margareten Horschitz Hort Horvat Horvath Horvitz Horwich Horwitz Hoselitz Hoskyno Hospurg Hotchkiss Hotkiss Hotzenenplotz Houta Hovsha Howard Howard-brown Hoxter Hoyos Hoz Hubert Hubsch Huck Huffnagle Hughes Huidt Huillier Huisman Huldschinsky Hulenyi Hume Hunefeld Hunkar Hunt Hunter Hurok Hurshman Hurtado Hurtado de Soto Hurvitz Hurwich Hurwitz Huszar Huttenbauer Huttner Hutzler Huvos Hyam Hyams Hye Hyeem Hyman Hyneman Ibarguren Ibn Danan Ibn Yachya Ibranyi Idania Ideles Idelman Idilish Ifergan Iffla Iflah Ifrah Igersheimer Iglauer Igra Ihre Ikelheimer Ikle Ilam Ilani Ilfeld Illan Illes Illion Illouz Illyes Imber Imberman Inbar Inber Inberg Inbir Incze Indianer Infante Ingber Ingberman Inselt Intrater Inwald Irsai Isaac Isaacks Isaacs Isaacson Isaak Isak Isaksen Iscini Isenberg Isenberger Isenburger Isengarten Isenstein Iserlish Isidra Iskandari Israel Israel Ba'al Shem Tov (besht) Israelish Israelit Israelite Israelow Israels Israelsohn Isserl Isserlein Isserles Isserlin Istvanffy Itah Italia Italiander Italie Italiener Ittinga Ittmann Ittner Itzig Itzig von Berg Itzkowicz Itzstein Ivanka Ivenecer Izakowicz Jaba Jablonski Jaboc Jabotinsky Jacchia Jachia Jackel Jackson Jacob Jacobi Jacobowitz Jacobowsky Jacobs Jacobsen Jacobsohn Jacobson Jacobson de Jonge Jacobsson Jacobus Jacoby Jacubovich Jadkonsky Jaeckel Jaeger Jael Jaffa Jaffe Jaglowski Jakab Jakabffy Jakobi Jakobovics Jakubovitz Jakubowicz Jakubowski Jalson Jamaiker James Janasz Janko Jankovich Jankovics Jankowski Janner Janosi Janovitz Japha Japhet Jaques Jarach Jarada Jarblum Jare Jaretzki Jarmay Jarmund Jarmusz Jaroslawski Jason Jastrow Jasz Javal Javel Jechiel Jeitel Jeitele Jeiteles Jelenoki Jelinowitz Jellinek Jenkins Jentzer Jeremias Jereslaw Jeruchem Jerusalem von Salemsfeld Jerusalem von Salensegg Jeshurun Jessel Jessell Jessel de Lodham Jessula Jessurun Jesurum Jeszenak Jewell Joachim Joachimathal Joachimmsen Joachimson Joachimssen Joachimssohn Jochems Joel Joelson Jofe Joffe Johnson Johnstone Jokai Jolowicz Jomtob-Bondi Jona Jonas Jonassohn Jondorf Jones Jong (de) Jonge (de) Jongh Joosten Jordan Josef Josel Joselmann Joseph Josephs Josephson Josephsson Josephthal Josephy Joshua Josika Josselmann Jost Joughin Jourdan Joyner Juda Judah Judas Jude Judeikin Judek Judell Judenberg Juhasz Julian Julich Julius Jullius Jumpertz Jung Jungmann Jungreis Jungtauben Junker Justh Justus Jutrosinski Jutrosinsky Jux Kaan Kaaplander Kaaran Kabak Kabran Kabrin Kacenelenbogen Kacz Kada Kadich Kadisch Kadish Kadishavitz Kadoch Kadosh Kadur Kaffka Kafka Kagan Kahana Kahane Kahanov Kahanow Kahl Kahlberg Kahlenberg Kahler Kahn Kahnheimer Kahnweiler Kahr Kahrstadt Kaichen Kaim Kaiser Kakon Kalahora Kalanda Kalb Kalcheim Kalchmann Kalech Kaliphari Kalisch Kalischer Kalish Kaliski Kalitzer Kalk Kalkar Kalker Kallai Kallar Kallay Kalledey Kaller Kallir Kallmes Kallos Kalm-Calms Kalman Kalmankes Kalmar Kalmen Kalnitsky Kalnoki Kalonymus Kalter Kalvaryski Kamelhar Kamen Kamenetzky Kamill Kaminker Kaminski Kaminsky Kammer Kamp (van der) Kampen Kampf Kampfa Kan Kanarick Kanarvogel Kandel Kander Kando Kane Kanefsky Kanengisser Kanitz Kann Kanner Kanowski Kant Kanter Kantor Kantorowicz Kantrowitz Kanzi Kao Kapelovich Kapfelman Kaplan Kapleau Kaplin Kaplowitz Kaplushnick Kaplushnik Kaposi Kapp Kappel Kaprov Kara Karatson Karelitz Kareski Karfunkel Karger Karl Karlsohn Karman Karniol Karo Karolyi Karp Karpeles Karpin Karpinsky Karr Karsai Karsenti Karsunsky Karwan Kasemacher Kaser Kashe Kasherwey Kashnick Kaskel Kaslofsky Kasner Kasnya Kaspi Kass Kassel Kassowitz Kastelman Kastenberg Kastenbrun Kastor Kaszab Katan Katkou Katz Katzan Katzbach Katzenberg Katzenellenbogen Katzenellinbogen Katzenelnbogen Katzenelson Katzenstein Katzian Katzman Katznelenbogen Katzper Kauders Kauf Kaufer Kauffman Kauffmann Kaufholtz Kaufman Kaufmann Kaufmann-Asser Kaufteil Kaulla Kaullas Kautzky Kaveh Kaven Kay Kaye Kayser Kayton Kazerginski Kazimirski Kaznelson Keane Keeling Keesing Kegil Keglevich Kehan Keiler Kejlis Keleti Kellen Keller Kellerman Kellert Kellman Kellner Kelly Kelman Kemeny Kemler Kempe Kempenich Kempner Kende Kendeffy Kenedy Kenez Kenez-Kurlander Kenig Kenigsberg Kennard Keogh Keppich Kerb Kerdijk Kerekes Keresztfalvy Kern Kerner Kernkraut Kernsky Kerr Kerson Kerstick Kerstorff Kertesz Kertsmar Kesler Kesselman Kessler Kessous Keszler Keszner Keszranek Ketly Keusch Keyser Keyzer Khalfon Khalifa Khallas Khuner Khzhan Kibarski Kiefer Kiejsmacher Kiel Kikyon Kilenyi Killick Kimchi Kimhi Kimelman Kimmel Kinderman King King-Hall Kingsley Kino Kinstlinger Kir Kiraldi Kiraldy Kirch Kirchheim Kirchheimer Kirsch Kirschbaum Kirschberg Kirschen Kirschner Kirsh Kirshenbaum Kirshner Kirsniansky Kirson Kiryatsefer Kis Kiss Kisch Kiser Kisfalvy Kishk Kislowitz Kissing Kissinger Kister Kitigorodesky Kitov Kitson Kitzes Kitzinger Kitzis Kizmaher Klaar Klaber Klabin Klaff Klagsbrun Klahrfeld Klahrman Klajn Klayn Klang Klapholtz Klar Klarnett Klass Klatzco Klatzko Klatzky Klaus Klausner Klebe Klebelsberg Kleberg Klee Kleefeld Kleegman Kleeman Klei (van der) Kleimenhagen Klein Klein-Chevalier Kleinadel Kleinberg Kleiner Kleinert Kleinfeld Kleinhandler Kleinkaufmann Kleinkeit Kleinkop Kleinkremer Kleinman Kleinmann Kleinpennig Kleinzaler Klemperer Klercker Kleve Kliegman Klig Kliger Kline Kling Klingberg Klingenstjerna Klinger Klingspor Klintberg Klochko Kloetzel Klotzel Klompus Klontisky Klopfer Klott Klottwog Klotzel Klugai Kluger Klugman Klyghaupt Kmiotek Knafo Knapp Knebel Knee Kneller Kner Knetzer Knight Knina Knipel Knoblauch Knobler Knobloch Knoll Knoller Knopf Knopp Knorringa Knotetz Kober Koblenz Kobrovsky Koch Kochmeister Koczan Koen-Cantarini Koenig Koenigsberger Koenigswarter Koester Koestler Koethen Koff Kogan Kohanski Kohari Kohen Kohen (Konsul) Kohen von Tengervar Kohl-Kohlenegg Kohlberg Kohleman Kohler Kohlman Kohn Kohner Kohnsom Kohnstaam Kohnstam Kohnstamm Kojetaner Kok Kokernot Kokisow Kolbl Koleman Koler Kolhary Kolisch Kollar Koller Kollinsky Koln Kolodny Kolosvary Komaiko Komarsky Komberg Kome Komisar Komisarsky Komisaruk Komiss Komlos Komor Kon Konic Konig Konigsberger Konigsegg Konigshofer Konigswarter Konigswater Koniswarter Konkevitz Konrad Konstantin Konti Konyi Konzern Kook Koopman Kopald Kopel Kopilates Kopilowitz Kopita Kopito Kopler Koplik Koploy Koppe Koppel Koppel-Thurnauer Koppely Koppenhagen Kopstein Kopyto Korach Korai Koranyi Korb Korber Korczak Korda Koref Koreff Korein Korenblit Koretz Koritzer Koritzinsky Kormoczi Korn Kornberg Kornblit Kornela Kornfeld Kornfield Korngold Korngut Kornhaber Korniss Kornitzer Kornman Kornmehl Kornreich Kornstein Koromia (von) Korossy Korosy Korwin Koschland Kosef Koshland Koslowsky Kosmanos Kossmann Kosterlitz Kostler Kotanyi Kotchek Kotin Kotosky Kottek Kottler Kouchelevitz Koudelka Kovach Kovacs Koval Kovalsky Kover Kovesi Koviensky Kovler Kovner Kowalsky Kozmin Kozminsky Kozuchowski Kraemer Krafft Kraft Krainin Krakauer Krakenberger Kramarz Kramer Kramper Krantz Kranz Kranzel Kranzler Kranzthop Krarastan Krash Krasnipolsky Kraus Krause Krauskopf Krausz Krausz-Megyer Kraut Krauthamer Kred Kreibner Kreida Kreimer Kreisel Kreisky Kreisler Kreiswirth Kreitner Kreitstein Kreizimia Krelitz Kremenitzer Kremer Kremner Kremnitzer Krems Krengel Krenner Krensky Kresner Kretmar Kretschman Kretschmar-Berger Krichevsky Krieg Krieger Kriegshaber Kriegsmann Krieshaber Kril Krim Krimm Kris Krischer Kristianpoler Kriviansky Krivitsky Krochmal Krohn Kroleck Kronacher Kronberg Kronenberg Kronengold Kronheim Kronick Kronstein Kronthal Kronznick Kroon Kroonenberg Kropuschin Krouse Kroushar Kruglack Kruk Krukziener Krulewitch Krulschik Kruman Krupp Kruskal Krutzkoff Krzyzanowski Kubinsky Kubinyi Kubinzky Kublanov (w) Kuchinka-Gajari Kuczynski Kuffler Kuffner Kugelmann Kuh Kuhlbrand Kuhn Kuhn-Kuhnenfeld Kuhner Kukisow Kuklanski Kulb Kulinyi Kulkin Kullmann Kulp Kulznilski Kun Kunewalder Kunffy Kunos Kunstadt Kunstadter Kunstmann Kuperberg Kuperman Kupershmidt Kuperstein Kupfer Kuppelwieser Kupperman Kur Kurkin Kurlander Kuroiwa Kuropatwa Kurrein Kurschner Kursheedt Kurslett Kurtz Kurtzig Kurtzman Kurzer Kurzweil Kusel Kushlick Kushner Kusiel Kussner Kussy Kutlik Kutner Kutten Kuttner Kutzwor Kux Kuylentsjerna Kuzernick Kuzmann Kweskin Kwiecinski Kworgil La Motta Laban Labat Labatt Laborfalvi Labos Lachman Lachmann Lachs Lachter Lachterman Lack Lackenbach Lackenbacher Laczai Laczko Ladenburg Ladesma Ladin Ladinsky Ladyzhenski Laeser Lafer Lager Lagerberg Lagercrantz Lagersparre Lagrzitski Laguna Lagzitski Lahavi Lahmy Lahn Laib Laibowitz Laidley Laiter Laitman Laitner Laken Lakenbacher Lakos Laks Laland Laluff Lamart Lambe Lambert Lamego Lamel Lamert Lamm Lammel Lamponti Lanczi Lanczy Land Landau Landauer Lande Landeck Landelinsky Landendorff Lander Landerburg Landesberg Landesberger Landesman Landman Landmann Landsberg Landshut Landskron Landskroner Landsman Landstein Landy Lane Laneyra Lang Langdon Lange Lange (de) Langenbach Langendorf Langenheim Langenn Langenzenn Langermann Langh Langsam Langsan Langschur Langsfeld Lankorowsky Lansburg Lansburgh Lantin Lantzewitsky Lanyi Laor Lap Lapenna Lapides Lapowski Lapp Lappen Laprida Lara Laredo Larra Lasalle Lasar Lasch Laseron Lash Lasker Laski Laskin Lasky Lasry Lassal Lassalle Last Laster Laszlo Later Lates Lattes Laties Latinovits Latte Latucha Latz Latzer Latzko Laub Lauchheimer Laude (de) Laudi (de) Lauman Laurence Lauterbach Lauterstein Lavano Lavenson Lavin Lavis Lavollol Lawrence Lawson Lax Laye Lazar Lazare Lazarsfeld Lazarus Lazarus-Solomons-Yates Lazebnikov Lazimi Le comte Leaman Leanid Leapman Leard Leavitt Lebair Lebeck Lebenhart Lebenn Lebensbaum Lebensohn Lebenstein Leberman Lebold Lebovitz Lebowitz Lebram Lebrecht Lebus Lechnich Lederer Lederman Ledermann Ledesma Ledina Leditzky Ledo Ledofsky Ledowski Lee Leefsma Leenen (van) Leeser Leeson Leeuw (de) Lefelman Leffmann Lefmann Legerhjelm Legum Lehberg Lehfeld Lehman Lehman Lehmann Lehmann-Hildesheim Lehne Lehoczky Lehr Lehrer Lehrfeld Lehrmann Leib Leibovitz Leibowitz Leibson Leibush Leidensdorfer Leidesdorf Leidesdorff Leifmann Leimann Leindorfer Leiner Leion Leipen Leipheimer Leipman Leipnik Leippner Leipziger Leiser Leisersohn Leisten Leiter Leitersdorf Leitersdorfer Leitis Leitner Leitner-Harangi Leittner Leitzer Leja Lekachmacher Leloir Leman Lemann Lemberger Lemego Lemle Lemmel Lemon Lemos Lenchitzki Lenchner Lenel Lengui Lengyel Lenk Lenneberg Lennhoff Lenval Lenzer Leo Leon Leon Pinelo Leon von Wernburg Leonard Leone Leonino Leopold Lepsky Lerchethal Lerner Leser Leshenotsky Lesinsky Leslie Lesser Lessing Lessner Lestschinsky Lestyan Letai Letay Leterman Letowski Leubsdorf Leucci Lev Levason Levay Leve Leveaux Leveleki Levelle Levenbach Levenberg Levene Levenson Levenstein Leventhal Lever Leverer Leverson Levertin Leveson Levetus Levey Levi Levi Alvares Levi da Soragna Levi de'Veali Levi del Banco Levi-Alvarez Levi Minzi Leviansky Levie Levien Leviet Levijn Levin Levine Levinger Levinsky Levinson Levinstein Levis Leviseur Levisohn Levison Levisseur Levisson Levita Levita-Rechten Levitansky Levitin Leviton Levitt Levitus Levor Levy Levy Alvares Levy de Roos Levy-Ben Yuli Levy-Strass Levylier Levys Levysohn Lew Lewald Lewandowski Lewenberg Lewenz Lewi Lewin Lewin-Epstein Lewinger Lewinski Lewinsky Lewis Lewis-Barnard Lewisohn Lewison Lewy Leya Leycester Leyer Leyser Lezica Li Liban Librati Lichenheim Lichtblau Lichten Lichtenberg Lichtenberger Lichtenfeld Lichtenstadt Lichtenstatter Lichtenstein Lichtheim Lichtman Lichtmann Lichtston Lida Lieb Lieben Liebenberg Liebenthal Lieber Lieberg Lieberman Liebermann Liebermann von Wahlendorf Liebert Liebig Liebman Liebmann Liebner Liebschuetz Liebschutz Liechtenstein Liedesdorfer Liegner Liepman Liepmann Liepold Lier (van) Lieser Liessem Liffman Lifschutz Lightman Lignac Lijek Lilien Lilienfeld Lilienstein Lilienthal Lillienfeld Lima Lindau Lindauer Linden Lindenbaum Lindenfeld Linderer Lindheim Lindheimer Lindmann Lindo Lindsay Lindskold Lindwurm Linik Link Links Links Linksz Linn Linyt Linz Lion Lip (van der) Lipchowitz Lipinski Lipka lipke Lipkin Lipman Lipmann Lipniacki Lipnotsky Lipnowsky Lipper Lippert Lippmann Lippmann-Lissingen Lipschitz Lipschutz Lipsey Lipshitz Lipshutz Lipsitz Lipsky Lipson Lipstein Lipszyc Lipthay Lissa Lissauer Lisser (de) Lisso Lissowsky List Litchfield Littman Litvin Litvinov Litvinovsky Litzer Livingston Livingstone Livio Lizars Lizer Lloyd Lo Presti Loanz Lob Lobascher Lobato Lobatto Lobel Lobenstein Lobenstein-Aisenhorst Lobl Lobstein Lockenbach Loeb Loebel Loebenstein Loebman Loeffler Loehr Loen Loeser Loevinson Loew Loewald Loewe Loewen Loewenberg Loewengart Loewensohn Loewenstein Loewenthal Loewi Loewner Loewy Loffler Lohde Lohnberg Lohnstein Loke Lolosky Lombroso London Longini Longuet Lonkai Lonnerstadter Lonsada Lonyay Looser Lopatin Lopert Lopes Lopes-Colace Lopes Colaco Osorio Lopes Colaso Lopes-Cordova Lopes de Leao Lopes-Dias Lopes Dubec Lopes-Fonseca Lopes-Franco Lopes Suasso Lopez Lopez Acosta Lopez Camelo Astorga Lopez Camelo-Cardoso Lopez Camelo-Gomez Lopez Camelo-Gonzalez Arevalo Lopez Camelo-Navarro Lopez de la Fuente Lopez M rquez Lopez Suasso Lopez y Roxas Azevedo Lopez-Penha Loputine Lorado Lorand Lorch Lord Lorenco Loria Lorie Lorin Lorsch Loryea Loser Losky Loth Lotheim Lotkin Loubaton Louchheim Lougassy Louis Louisson Louk Louria Lourie Lousada Lousi Lousky Louvesten Louyet Louzada Lovas Lovassy Loveday Lovell Loveman Lovenstein Loventhal Lovinger Lovinson Low Low-Beer Lowe Lowell Lowen Lowenadler Lowenbaum Lowenberg Lowendorf Lowenfeld Lowengard Lowengrund Lowenheim Lowenherz Lowenhjelm Lowenick Lowenrosen Lowensohn Lowenstam Lowenstamm Lowenstein Lowenstern Lowenthal Lowenthal von Linau Lowi Lowy Lowinger Lowinsky Lowisohn Lowy Loyey Luard Lubell Luber Lubin Lubinker Lublin Lublinski Lubransky Lucas Lucas-Tooth Lucca Lucena Lucia Lucka Luckhurst Lucz Luczenbacher Ludasi Luddington Ludkin Ludlow Ludwig Lueger Luft Lukacs Lukats Lumbroso Lumbrozo Lumley Luna Luncz Lunel (de) Lunkanyi Luntz Lupiel Luria Lurie Lurja Lurje Lurya Lusena Lusher Lusky Lustig Lusztig Lutijn Lutner Lutsky Lutynski Lutz Luvshis Luxemburg Luzzatti Luzzatto Lwiya Lwow Lybarger Lybeck Lynd (van der) Lyon Lyons Lyons-Levy-Moss Lyzynsky Maas Maass Mabovitch Mabovitz Mach Machado Machiel Machiels Machiels-Clinbourg Machini Machlup Machol Macholl Machorro Maciel Maciver Mack Macnin Macy Madansky Madarassy-Beck Madeira Maduro Madza Maengen Maerle Maerz Magasiner Magazine Magaziner Magee Magner Magnes Magnin Magnus Magnusson Magram Magrini Magrish Magyar Maharam Mahfoda Mahler Maibaum Maier Maier (von) Mailaender Mailath Mailer Mailert Maimon Maimran Mainz Mainzer Mairs Maisel Maisler Maitland Maizel Maizell Majer Majer-Leonard Majinszki Majowsky Majzler Majzner Makemal Makhiri Makoldy Makover Malachi Malaes Malamud Malca Malchus Maleczky Malevinsky Malinov Malka Mallinson Mallner Mallon Malmborg Malofsky Malone Malowitz Malsin Malta Malvano Maman Mamane Mamber Mamroth Manassee Mandanic Mandel Mandel-Theben Mandelbaum Mandelowitch Mandelshtam Mandelson Mandelstam Mander Mandl Mandlbaum Mandleberg Mane Mange Mangold Manhart Manheim Mannheim Manheimer, Manischewitz Mankiewitz Mankuta Mann Mannerfelt Mannheim Mannheimer Manning Manninger Mannlich-Lehmann Mannsberg Mannsworth Manor Mansano Mansbach Mansfeld Mansfield Mantaica Mantoux Manuel Manuelle Manville Marache Maram Maratek Marbach Marberg Marc March Marchand Marchant Marchena Marciano Marcus Marcuse Marczali Mare Mareli Marell Margalith Margareten Margittay Margo Margolin Margolinski Margolinsky Margoliot Margolioth Margoliouth Margolis Margolius Margules Margulies Margulis Mariansky Mariassy Mariboe Marienberg Mariles Marinker Marjacha Marjachowi Mark Markbreit Markbreiter Markovits Markovitz Markowitz Markowski Markreich Marks Markus Markx Marlow Marofoy Maron Marqfory Marqfoy Marques Marquez Marrot Marschall Marschuetz Marsden Marshak Marshall Marshuetz Martin Martinez y Roxas Martins Marton Martos Marum Marwilsky Marwitz Marx Marz Maschkowski Maschler Masel Maskileison Maslan Maslo Maslov Maslow Maslovaty Maslowatti Maslovitz Mason Masseena Massenbach Massenbacher Massiah Massias Mastow Masur Matalha Matalon Matana Mathens Mathes Matheu Mathews Mathias Matiasson Mattana Mattes Mattos Matzdorf Matzner Mauerberger Maurice Maurogona Maurogonato Maus Mauses Mauthner Mauthner von Mautstein Mauthner von Zyorzynski Mautner Mautner von Markhof Mavrogheni Mawson Max Maxson May Mayer Mayer (kommerzienrath) Mayer von also-ruszbach Mayer von Csenger Mayer von Gunthof Mayerber Mayersohn Maymudes Maynes Maysles Mayzel Mazur Mc Clain Mcgowan Mcintosh Meadow Mears Measures Meborak Mechlovits Mechner Meckauer Mecklenburg Mecoles Medek Medelsheim Medina Medina (de) Medina-Nonio Medioni Medow Medvedovsky Meerkin Meers Megueres Megyeri Mehel Mehler Meidner Meier Meierstein Meijer Meinberg Meinrath Meir Meirargues (de) Meirowitz Meisel Meiseles Meisels Meisler Meislik Meister Meisterlein Meizel Melamed Melcer Melchior Meldola Meleghy Melhado Meller Melli Mellish Mellman Mellrich Melo Meloul Melrich Meluato Melul Meman Memane Menasce Menasce (de) Mencel Mende Mendel Mendelev Mendels Mendelsohn Mendelson Mendelssohn Mendershauen Mendes Mendes da Costa Mendes France Mendes Seixas Mendes-Nasi Mendesia Mendez Mendl Mendl-Geller Mendler Mendoza Menir Menke Menkel Menken Menko Menko-Hartogenesis Meno Menser Mentz Menuhin Menz Menzel Menzeles Menzies Meran Mercado Mercedes Meredith Meretsky Mergentheim Mergulies Meridor Merkin Merkler Merlin Mermelstein Merqui Merry Mersel Merton Merx Merzbach Merzbacher Mesa Mesa Flores Meshbesher Mesquita Messas Messel Messer Mesterton Mestre Meszaros Meth Metz Metzger Metzon Mexborough Meyer Meyer-Cohen Meyer-Schnaittach Meyer-Schwerin Meyerbeer Meyerberg Meyerfeld Meyerhof Meyerhoff Meyers Meyersfeld Meyerson Meyerstein Meyerwitz Meylert Meysels Meyuhas Meza (de) Mezei Mezhiritsky Miara Michael Michael David Michaelis Michaels Michaelson Michal Michalowski Michel Michelena Michelham Michelman Michelsohn Michelson Michelssohn Michiels Michl Michlin Michman Micholls Mickleshanski Midas Mielziner Mier Mieses Mieses (de) Mihaly Mihelffy Mikal Mikhels Miklos Mikobolsky Mikszath Milan Milano Milao Milassin Milch Milhaud Milkin Milkman Milkuschitz Millaud Miller Millhiser Mills Millstone Millziner Milner Milns Milstein Milzner Minacciati Minden Mindl Mindus Minerbi Minis Minkel Minkin Minkowaski Minkus Mintz Mintzberg Minz Miranda Mirbach-Kosmanos Mirel Mirels Mirkes Mirles Mirls Mirovitch Mirsky Misch Mises Mishkin Miszkinski Mitchell Mitford Mitnick Mitre y Olivares Mittelmann Mittenburg Mittenthal Mittler Mitz (de) Mizrachi Mizrahi Mlocki-Dziokowski Mnuchin Moberly Mocatie Mocatta Moch Mochiach Mock Moda Model Modena Modena (da) Modigliani Moeller Moerel Moest Mogadouro Mogalevitch Mogendorff Mohl Mohr Mohrenwitz Moise Moises Mokotoff Mokotov Mokotow Mokotowski Moldoff Moldovsky Molevitz Molina Molkhou Moll Molle Mollerstierna Mollersvard Molling Mollokawa Molnar Momaszterly Mommsen Monasch Monash Monat Monath Mond Mondolfi Mondolfo Mondoza Mondschein Monells Monet Money Monforte Monhajt Monheit Monkotowicz Monnickendam Monori Monsanto Monsonego Monsowiz Montagu Montague Montalba Montalban Montalcino Montalto Montanjees Montano Montbach Montefiore Montel Montel (de) Monteva Montgomery Monzer Moods Moon Moore Moos Mor-jose Morafchick Morais (de) Morales Morali Morange Moravchick Moravcsik Moravia Morawczyk Morawitz Mordaunt Mordecai Moreels Moreira Morel Morena Moreno Morgan Morgenstein Morgenstern Morgenthau Morhange Morison Moritz Morley Morner Moro Moron Morpurgo Morpurgo de Nilma Morpurgo von Rilma Morris Morrison Morse Mortara Mortera Mortimer Moryoussef Mosbacher Mosberg Moscati Moscheles Moschinsky Moscowitz Mose Mosse Moyse Moseley Moselli Mosely Mosen Mosenthal Moser Moses Mosher Moshkowitz Moskobojnik Moskoviez Moskovitz Moskowitz Mosler Mosley Moss Mosse Mosseri Mosseris Mostyn Moszkowicz Motro Motta Mountain Mouradgea Mouradgea-d'Ohsson Movshovitz Moyal Moye Moyse Moyzey Mozley Mrejen Muallem Mucznik Mueller Mugdan Muhlhaus Muhr Muhsam Mukamal Mukammal Mullen Muller Muncheimer Munderstein Mundstock Muneles Muni Munk Munkacsi Munz Munzer Murawski Muray Murgi Murphy Murr Murray Musaphia Mushinsky Mushkin Musleah Mussina Muster Muszkal Mutnick Myara Mycenmacher Myer Myer-Solomon Myers Myers-Cohen Mysell Myshkowsky Myslobodsky Naar Nabarro Nachamson Nachlup Nachman Nachman of Bratslav Nachmann Nachmanson Nadas Nadle Nadler Nador Nagel Nagelsztajn Nagle Nagy Nahmany Nahmias Nahon Nahori Nahum Naividel Nakan Nakkar Namani Namenyi Namias Namier Namierowski Nanes Nansik Naphtali Naptali Naque Naquet Narev Narewczwitz Narkoonsky Narkun Narkunski Narkunsky Nasatir Nasch Nashbitz Nashpitz Nasi Nassau Nasso Nassy Nataff Natali Natanson Nathan Nathan-Seixas Nathans Nathanson Nathorst Natonek Natzler Naucler Naumberg Naumburg Navarra Naviasky Navon Neaderthal Neander Needleman Neerduin Neger Neiman Neisser Nelke Nelki Nelkin Nellhaus Nelson Nemenyi Nemes Nemeshegyi Nemirovsky Nemiz Nemno Nestor Neter Netgen Netira Netter Netto Netzorg Neu Neubauer Neuberg Neuberger Neubeuer Neuburger Neugass Neuhaus Neumaier Neumailer Neuman Neuman Neumann Neumann Neumann-Guttenberg Neumann-Spallart Neumark Neumegen Neumeyer Neurenberg Neuschloss Neustadt Neustadter Neustetel Neuwall Neuwelt Neuwirth Neville Nevis Nevjaski Newald Newberger Newburn Newgass Newhouse Newman Newmark Newsalt Newton Ney Nezri Nicholl Nicholls Nicholson Nickelsburg Nicolsburger Nidam Niederhofheim Niedermayer Niedersuss Nieman Niemirowski Niersheim Nieto Nieweg Niewiarowski Nikolics Nikop Nir Nirnstein Nishri Nisser Nissim Nizielski Noah Noakes Nobel Nochlin Nodler Noe Noether Nogelberg Nogueira Nohlen Noick Noieck Noik Noikas Nola Nones Nonne-Lopes Noorden (van) Norbury Nord Nordau Norden Nordenfeldt Nordensvan Nordhaus Nordhauser Nordheim Nordwald Noren Norman-Ehrenfels Normann Norris Norsa Norwood Noshpitz Nothman Nothmann Nounan Nounes Novey Novich Novick Novozelski Nowakowski Noy Noyck Noyek Noyk Nozick Nudelman Nunes Nunes d'Almeyda Nunes da Costa Nunes da Silva Nunes Lara Nunes Vais Nunes-Ximenez Nunez Nurnberg Nusbaum Nussbaum Nussaphia Nussbaum Nuta Nystad Nystroem Obadia Oberdorfer Oberlander Oberlender Obermayer Obernauer Oberndoerffer Oberndorf Oberschall Oberschutzky Oblat Ocampo Ochs Odenheimer Odets Odewald Odnoposoff Oelsner Oesterreicher Oestreicher Oetl-Palffy Ofenheim Ofenheimer Offenbach Offenbacher Offenheimer Offermann Offner Ofner Ogle Ohana Ohayon Ohnouna Ohrenstein Ohsson Okanyi Okner Oko Olcovich Oldenburg Oldenshaw Olens Oliel Olitzky Olivares y Rojas Oliveira Oliven Olivera Olivetti Ollendorff Ollesheimer Olop Olschki Olschwanger Olswanger Onderwijzer Oosten (van) Opas Opatoschu Oppenfeld Oppenheim Oppenheimer Oppenheimer (von) Oppert Oppler Oppse Orabuena Orange Orava Orbuck Ordody Oreck Oreckovsky Orender Orenstein Orgelbrand Orgler Orkin Orlewicz Orlinsky Orlowski Orman Ornoff Ornstein Orobio Orobio de Castro Orosdy Orszag Ortlepp Orvieto Orwasher Oschenko Oschtem Oser Oshinsky Osorio Oss Osser Oster Osterberg Osterman Osterreicher Ostfield Ostreicher Ostroff Ostrogski Ostrov Ostrovsky Ostrow Oswiecinski Otsep Ottenberg Ottenheimer Ottensooser Otter Ottingen Ottinger Ottinger-Wallenstein Ottolenghi Ottolengui Ouaknine Ouakrat Ouannow Ouazana Ouchterlony Oudgenoeg Oulman Outmezguin Ouyoussef Ouziel Ovadia Oven Owen Oxeda Oxenfeldt Paauw (de) Pablo Paboritz Pacheco Pachefsky Pacifico Pacifo Pack Packer Packhouse Padenhecht Padoa Padova Padrasic Padua Padwa Pagel Paget Pahn Paiba Paicovitch Paikovits Paine Pais Pajem Pakciar Pakcziarz Pake Paksy Palache Palagyi Palffy Palgrave Palibaum Palin Pallache Palltiel Palma Palma (de la) Palmai Palmstjerna Palotay Paltiel Panet Panofsky Panzer Papagei Paper Papigaya Pappenheim Paquin Parchim Parczewski Pardes Pardo Parelis Parelman Parente Parfenoff Paricer Paricier Pariente Pariera Parizer Parker Parlov Parnas Parnes Parness Parniczky Parravicini Parreira Parsner Partelow Partos Partridge Pasberg Pascal Pascha Paschel Paschele Pascheles Pase (de) Pasner Pasos Pass Passigli Pasternack Pasternak Pasweg Patai Pataky Paternoy Patino Patishmacher Patkin Paton Patto Pauli Paulschieff Pauly Paw Pawlowicz Pawlowsky Paykel Payne Paz (de) Pearl Pearlman Pearson Peat Pechenik Pechter Pechy Pecsi Pederson Peez Peierles Peine Peiser Peisoty Peixotto Pekardy Pels Peltz Pemberton Pencak Pener Penfold Penha Penha (de la) Pentecost Pepper Perahia Peraire Perczel Pereira Pereira de Castro Pereira-Arnstein Pereire Perel Pereles Perelmuth Perenyi Perera Peres Pereszlenyi Peretz Peretz Perez Pereyra Pereyra Soares Perez Perl Perla Perlberger Perles Perlhefter Perlman Perlmann Perlmutter Perlow Perls Perlstein Perochon Perotti Perowna Perpignan Perugia Perugia (da) Perutz Perwer Pesaro Pesko Pesler Pesoa Pesotta Pessach Pessel Pessoa Petenyi Peterdi Peterfreund Petitjean Petley Petlitz Petliura Peto Petsch Petscheck Pettelman Pettigrew Pettler Petzrik Pevzner Peynado Peyron Peyser Pezaro Pfalzer Pfann Pfefer Pfeffer Pfeifer-Hochwalden Pfeiffer Pfeiffer von Weissenegg Pfeiffer von Wellheim Pferna Pferschheim Pflaum Pfordten (von der) Pfungst Phibbs Phiebig Philip Philipp Philippi Philipps Philippsborn Philippson Philips Philipsen Philipson Philipsson Philiv Phillip Phillipp Phillips Phillipson Philpott Pia Piasker Pica Picard Picart Picciotto Pichel Pichler Pichnik Pick Pickard Pickart Pickholtz Pickholz Pickles Picon Picznyyk Pidwell Piehl Pierleone Piernik Piggot Pike Pilestraede Pilevsky Pilsk Piltz Piltzer Pilz Pimenta Pimental Pimienta Pinchas Pincherle Pincofts Pincu Pincus Pinczover Pinczower Pinder Pineas Pinelles Pinero Pines Pineus Pinheiro Pinkhof Pinkus Pinna (de) Pinner (de) Pinosohn Pinschof Pinsker Pinter Pinthus Pinto Pinto (de) Pinto de Butto Pintus Pinzcower Pio Pioreh Piperno Pirani Pisa Pisa (da) Pisar Pise Pisk Pissarro Pitluck Pitte (de la) Pittluck Piza Pizer Plaat Plachner Plager Plaster Platchinski Platnauer Plattelli Plattus Platz Plau Plauen Plaur Plaut Plessner Plinsky Pliskan Plisky Pliszka Pliszki Pliszko Plostok Plotnick Pochapovsky Podbielski Podet Podhortzer Podkaminsky Podkowa Podmaniczky Podro Pogirski Pohl Pohly Pohorilles Pohrille Polacco Polack Polag Polak Polakewich Poland Polatschek Polevoi Poliakoff Polianowsky Polis Politzer Polke Polkewitz Poll Pollack Pollacsek Pollatsek Pollaczek Pollag Pollak Pollak von Borkenau Pollak von Klarwill Pollak von Klumberg Pollak von Rudin Pollatchek Pollatsek Pollensky Pollitzer Pollock Polnay Polock Polonyi Polya Pomerantz Pomper Pongracz Ponte Reno Pontecorvo Ponting Pontremoli Poortje Pop Popert Popkin Poplack Poppelauer Popper Popper-Podhr gy Poppers Poppert Porat Porgas von Portheim Porges Porta Portaleone Portaleone-Sommo Portello Porten Porter Portner Portnoy Porto Portugali Porush Pos Posbityansky Pose Posen Posnan Posnansky Posner Posse Posso Post Postol Postolov Pot Potasher Potasz Poverkhovsky Povill Powers Poziomkowski Poznanski Praag Praagh (van) Prado Prag Prager Pragner Prawer Preger Preininger Preis Preisach Preisz Preiz Prensky Prenzlau Prerauer Presborck Presborg Pr |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק ששברת את שיא השיאים של האייל באורך התגובה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שאתה מביא בתגובותיך הם מעניינים ומרבים דעת, תודה רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שם המשפחה המקורי ממנו נגזר שם המשפחה שלי (Badt) מצאתי ברשימה שלך כשם שהתגלגל מBadchan. באמת תגלית מבדחת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע המרתק. אבל חבל שהעתקת לפה את כל הרשימה הארוכה הזו, כשאפשר היה פשוט לשים קישור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כוונתך היא שאלה שמות משפחה של בתי אב שהם צאצאי המגורשים? אנא תקן אותי אם לא הבנתי נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשימה נקטעת באמצע, האם ישנה מגבלה על אורך תגובה באייל? ואם כן מה היא? חוץ מזה בין השמות יש שמות שמקורם כנראה לא בספרר כגון Berliner, וטענתך היא שהשמות הנ"ל מקורם בטאבו הספרדי, מכאן שהייתה נדידה הפוכה כלומר יהודים הגיעו לגרמניה קיבלו את שם המשפחה ואז הגיעו לספרד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט, המגבלה היא 64KB. כנראה ששדה התגובה במסד הנתונים הוא BLOB/TEXT רגיל (ואתה חייב להסכים שזה הרבה יותר ממספיק). התגובה הנ"ל היא שיא שכבר לא ישבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון להיום כמות התווים(אאל"ט) מספיקה ל 99.99959 אחוז מהתגובות, אבל רק בשביל הידע הכללי כמה "מקום"(bits) תופס כל תו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רב, לשימחתי הרבה גיליתי את ששם משפחתי BENOZIO מופיע ברשימת בתי האב ממגורשי ספרד כ- BENOZIEL. ידוע לי ממקורות מישפחתיים שמישפחתי הגיעה מאיטליה לטורקיה ובאיטליה שם המשפחה היה BENOZIGLIO. אשמח מאוד לקבל מידע נוסף על מקורות משפחתי, איזור / עיר המוצא בספרד, מסלול הנדודים וכל פרט רלוונטי אחר. בתודה מראש ותבואו על הברכה על העבודה המקיפה שעשיתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמקדתי במגורשי ספרד למגרב החל מצפון אפריקה ועד למצרים מעט מפורטוגל ומעט על צאצאי האנוסים בשנים האחרונות עניינתי בן משפחה המתגורר באיטליה והוא מתקדם יפה מאוד כרגע בסיס הנתונים המשותף (דרך האינטרנט און ליין) נוגע בעיקר לשורשי המשפחה שלנו בלבד. לפי מה שנראה לי עלויות הקמה של אתר אינטרנט תחזוקתו והרצתו אינם מהווים נטל כבד והצטמצמו באורח ניכר זמן רב השתעשעתי ברעיון להקים אתר לרישום אילנות יוחסין, מפתיע עד כמה יש קירבה משפחתית בין אנשים או מקשרי חיתון או מקשר דם. מצטער אך אין לי כרגע מידע על המשפחה שציינת רשמתי אצלי ושמרתי את המייל שלך למקרה ואמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הפסקת את ההודעה הנהדרת הזאת באות P? אנא, תן גם את השאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הפסקתם באות p ?? האם משפחת ט ב ק היתה בין משפחות המגורשים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום אשמח לעזרה במידע על שם המשפחה ''הקמטניה'' שמקורו מאיראן. זה כל המידע שבידי אשמח למידע נוסף או כיצד אוכל להשיגו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא ציין מקור בביליוגרפי לרשימה זו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקחת ניק קיים וזה מבלבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 248276 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמות המשפחה של הסבים שלי הן מאי ולאקנבאכר האם הם ממגורשי ספרד? שניהם נולדו בהונגריה אנא תשובתך! בתודה מראש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן לך על הרשימה הזאת. שכחת רק לציין מהיכן לקחת את הרשימה הזאת. משום מה היא מאד מוכרת לי וראיתי אותה כבר על האינטרנט לפני כמה שנים.הנימוס המינימלי מחייב לציין מה המקורות שמהן לקחת את מקורותייך ובאם אינך יודע עליך לכתוב " זה נלקח מידע אישי ומלימוד שרכשתי במשך שנים" ברשימה יש שמות משפחה שלא היו לפני תחילת המאה ה 19 באירופה ולכן אינן היו יכולות להיות רשומות כביכול ב"טאבו" הספרדי או ברשימות כל שהן מהמאות שלפני התחלת המאה ה 19.מלבד בודדים כמעט ולא היתה הגירה ממרכז אירופה לספרד לפני הגירוש מספרד. באיטליה לעומת זאת כן היתה הגירה של יהודים מגרמניה במאה ה 16 וה 17 ובהן כן אפשר למצוא שמות משפחה שמקורן בגרמניה כמו כצנלסון ,קריי ,פרנקפורטר ומיינץ ועוד ועוד. יש נטיה אצל יהודים משום מה לחשוב שהם ממוצא ספרדי, בחלקו זה נכון אבל ברוב המקרים זה סתם סיפור שאין לו בסיס מקורי, האחד חושב שלשם יש צליל ספרדי והשני מתרגם את השם וחושב שהמקור הוא בספרד או פורטוגל. בהולנד שבה היו הרבה יהודים פורטוגלים (קרי: ספרדים) הם היו בשיאם רק 6 % מכלל האוכלוסיה היהודית בהולנד במאה ה19 רק בתחילת המאה ה17 ב 30 שנה הראשונים הם היו רוב באמשטרדאם ועם הגיעת גל המהגרים מגרמניה הם הפכו למיעוט קטן מאד. צריך מאד מאד להזהר בדברים האלה וטובה זהירות ודרך ארץ לפני שמפרסמים דברים שאין להם בסיס מציאותי כל שהוא. באם תנתח את הרשימה שלך אז תראה מיד כמה טעויות ואי דיוקים מופיעים בה ותחשוב פעמיים על האמיתות של הרשימה בכל הכבוד , שנה טובה לכולם הרב אורי ממוקום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום , -נתקלתי ברשימה במסגרת חיפוש שורשים. --שמי הולנדר מצד אבי ,הסיפור במשפחה הוא שגורשו מספרד , עברו להולנד ומשם לפולין. אז הצמידו להם שם "הולנדר" . הופתעתי לגלות הולנדר ברשימה מטאבו ספרד. -שמי רייכרט מצד אימי , הסיפור במשפחה שגורשו בספרד במקור בשם לויתן+בנבנישתי. עברו לעיירה רייך בגרמניה , ומשם לפולין. אז הצמידו להם שם "רייכרט" . --האם יש לך מידע/אסמכתא נוספים ? --אגב הקישור לרשימה המקורית מציג " שגוי " --אשמח לשמוע הבהרות/השלמות בברכה - יהושע הולנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה המקור, אבל מי היה מאמין שאחרי כמעט עשר שנים התגובה הכי ארוכה באייל (?) תהיה שימושית (?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זכאי מצד אמי, חברתי מצד אביה. בספרד מותר לעשן גראס והאוכל מעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אצלנו במשפחה אילן יוחסין (של משפחה אשכנזית) שמתחיל במישהו שהוא ''ספרדי טהור'' ומתאים מבחינת הזמן לגרוש ספרד. זו נראית לי עדות קצת פחות חסרת אמינות משם המשפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחקרתי על שם משפחתי הגעתי מפולין וגרמניה לעיר בשם זהה בהולנד ששימשה מרכז למגורשי פורטוגל, ולעניינך פשוט תתחיל ללמוד לאדינו ובעיקר שירי חג ושמחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מזה, זכאי לא מופיע ברשימה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני, מצד אבי. אז קבענו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי השגות על האוכל המעולה. ____ (סליחה על ההפרעה, יש לי מטען של זכרונות מרים לפרוק. וקשים, ויבשים, ותפלים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים צריך להזכיר שתגובה 530285 היא הכי ארוכה באייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בשורות, אבל גם בתווים? בכל מקרה, ברור שאתה זכאי לכתר "התגובה הארוכה ביותר שנכתבה באייל ולא הועתקה ממקור אחר". תגובה 530710 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה שפה ברדוגו פרושו ילד או נער? המשמעות הספרדית של שם שמוצאו בספרד נראית לי יותר מהגיונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברדוגו בספרדית הוא מייצר חרבות.(בר=בן, דוגו=חרב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בהופעה של דיוויד ברוזה (או כפי שידידי נוהג לכנותו - דוד ברווזה) הוא סיפר על סיבוב הופעות שלו בספרד, שבו נתקל בעיירה קטנה הנקראת ברוזאס. מתוך סקרנות הוא נפגש עם ראש העיירה, וזה שאל אותו אם יש לו הוכחה שמוצאו מאותו כפר. דוד נזכר בתחריט עץ שבו ציפור טרף עם 2 ראשים, אשר היה תלוי על הקיר בבית אביו. הסתבר שזהו סמל העיירה ברוזאס. מכאן הסיק דוד שמוצא משפחתו הוא מעיירה נידחת זו. יכול להיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידע שלך הפלא ופלא ממש. ואם אינני טועה גם פינטו בא מפינטורה (ציור בספרדית) ולכן דהאן ופינטו דומים. השם מלכא-מלכה ידוע לך מקורו? האם זו העיר מלגה בספרד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית סליחתם על הערימה של השמות אצלי במחשב זה רק קופי ופייסט לא הרגשתי את הנפח הזה על הראש. כאן אשתדל לענות על כלל השאלות שנצטברו למטה מרשימת השמות. ====== לשאלה לעניין הרשימה, היא עדיין לא שלימה ולא מלאה, חסר את יהדות פורטוגל, ואזורי הכיבוש של איזבלה ופרדינד, אבל אלו הרשומים כאן גורשו בהחלט הרישומים מתבססים על רישומי הכנסה, על סמך זאת מצאתי את "הטאבו" רישום הבתים של בני המשפחה שלי בטולדו וסוויליה, כך שלפי נסיוני ומיטב ידיעתי היא מהימנה במידה למעלה מסביר, == הידע שלך הפלא ופלא ממש. ואם אינני טועה גם פינטו בא מפינטורה (ציור בספרדית) ולכן דהאן ופינטו דומים. השם מלכא-מלכה ידוע לך מקורו? האם זו העיר מלגה בספרד? לגבי משפחת מלכה/מלכא/שרביט/ראיי/אבנראי/אבן ראיי (ראי) וכו' וצריך להוסיף אברבנאל לגבי אברבנאל אין שום ספק הוא ממש מתייחס לדוד המלך גופו, הנגזרות של השם אפשר שהם משמשים בתפקידים בחצר מלכות או קירבת דם ברמה זו או אחרת לחצר אבל מלכה זה שם עברי קדום ועתיק ולא קשור לגלות. באשר לפינטו: פינטו היתה פרובינציה של מדריד ולצורך העניין נגיד ירושלמי הגלילי וכו' === לגבי דיוויד ברוזה - אפשרי אבל רשמתי לי פתקית לבדוק לעומק מאוחר יותר. === באיזה שפה ברדוגו פרושו ילד או נער? קשיטליאנית - ספרדית מהזמן ההוא לפי הפרובינציה/עגה/ניב/דיאלקט. === |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לדעת איך בדיוק מצאת את הבתים של בני משפחתך בטולדו? משפחתי גם היא גורשה בגירוש ספרד, והייתי רוצה לאתר את ביתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי גם סיפורים (מפי לא-יהודים) על יהודים ספרדים שהמפתחות ששמרו במשפחתם במשך מאות שנים 1 התאימו לדלתות המבנים שהיו רשומים על שם משפחתם בטולדו... 1 מזכיר משהו למישהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו אמר זכות שיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 זה רק בגלל שהספרדים בטולדו לא היו מספיק חכמים להחליף את המנעולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקי, תגובותיך מרתקות, על אף שרשימת השמות היתה מתישה:). אבי סיפר לי שמשפחתו, שעלתה מלוב, הינה חלק ממגורשי ספרד. שם המשפחה ה"מעוברת" שלנו הוא אבינועם, השם איתו עלו עלו סבי ז"ל וסבתי, שתזכה לחיים ארוכים, הוא אבו דרם. איך, לדעתך, אוכל להגיע למקור השם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==== תגובותיך מרתקות, על אף שרשימת השמות היתה מתישה:). אבי סיפר לי שמשפחתו, שעלתה מלוב, הינה חלק ממגורשי ספרד. שם המשפחה ה"מעוברת" שלנו הוא אבינועם, השם איתו עלו עלו סבי ז"ל וסבתי, שתזכה לחיים ארוכים, הוא אבו דרם. איך, לדעתך, אוכל להגיע למקור השם? אהה, אבודרם של צפון אפריקה מהחלק הלובי!, שני ריכוזים עיקריים בארץ, טבריה ועפולה, הטבריינים מחותנים עם דמשקאיות מכובדות, ויש ענף אחד מאוד ותיק בארץ, קודם כל אבו דרם הוא שיבוש עברי של אבודרהם אבו=אבי, דרהם=מטבע, הדרהם משמש עד עצם היום כמטבע של מרוקו ביוון הוא נקרא דרכמא(ה), אבודרהם דוד בן יוסף נתפרסם במאה ה-13 בזכות קביעת נוסח אחיד לתפילות בציבור, "שולחן ערוך" לימים הנוראים, וכן הלכות סדר ועוד, אבודרהם "הספרדי" היה בעצם "חסיד" אשכנז מורו ורבו בעל הטורים (יעקב בן אשר) שחנך אותו באשכנז (גרמניה של אז) נחשב כחסיד "ספרד" ולימים קרא אותו אבודרהם לשמש כרב העיר טולדו שבספרד בעל הטורים היה רב מיוחד כמו אביו לא הולך בתלם הרבנות, אישיות בפני עצמה והתפרנס ממלאכה ואת הרבנות עשה לשם הציבור ולא לשם הפרנסה זה ממש על קצה המזלג. ========= אפשר לדעת איך בדיוק מצאת את הבתים של בני משפחתך בטולדו? משפחתי גם היא גורשה בגירוש ספרד, והייתי רוצה לאתר את ביתם. יש לי את הבוקמרק בארכיון - צריך לחלץ אותו מתוך הרטרוספקט, סליחה שזה לא יקרה בימים הקרובים ממש אבל אני צריך את המייל שלך להחזיר לך כתובת או שתחפש את זה כאן בדיון הנוכחי מאוחר יותר. === מישהו אמר זכות שיבה? אמרתי וגם בדקתי, והכל בקצרה, פחות מ-100 שנה אחרי הגירוש נדד ענף אחד של המשפחה והתיישב על הצוק , גיברלטר סמוך מאוד לספרד, מתוך תקווה והנחה כי יוכלו לשוב אחרי שכל המעורבים יתפגרו וישכחו, זה כמובן לא קרה ועד עצם היום הזה הם עדיין שם 450 שנה, כשפניתי לבדוק עם שאר בשרי שמו אריק (בגיברלטר) מסתבר שהתהליך לא זול לא פשוט ומתיש מבחינת הבירוקרטיה, אני בהחלט ממתין לתקדים כל שהוא ברמה של בני דודינו כי דלת שהם יפתחו יפתח לנו שער גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום מיקי, צירפתי את כתובת הדואל שלי, תודה רבה על המידע המועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כי דלת שהם יפתחו יפתח לנו שער גדול." - קשקוש. לממשלת ספרד אין שום קשר או אחריות למעשי המלכים הקתוליים לפני חמש מאות שנה, בעוד לממשלת ישראל יש קשר ישיר לגירוש הפלשתינאים לאחר מלחמות 48' ו-67'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, עלינו להחזיק מעמד רק עוד 460 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדור ''טלי פחימה במעצר''. אם אתה מעונין להתקוטט, תחזור לשם. כולם מחכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" "כי דלת שהם יפתחו יפתח לנו שער גדול." - קשקוש. לממשלת ספרד אין שום קשר או אחריות למעשי המלכים הקתוליים לפני חמש מאות שנה, בעוד לממשלת ישראל יש קשר ישיר לגירוש הפלשתינאים לאחר מלחמות 48' ו-67'. " קשקוש. לממשלת ישראל אין שום קשר או אחריות למעשי לגירוש הפלשתינאים לאחר מלחמות 48' ו-67, בעוד שלרשות הפלשתינית יש קשר ישיר לגירוש הנוצרים מבית לחם לאחר הסכם אוסלו ב 1992. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם המשפחה שלי הוא אוחנה מקזבלנן שבמרוקו מה הפירוש של שם משפחתי ומהיכן הוא הגיע בבקשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יודעים את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לך מידע איך אפשר למצוא פרטים על שם המשפחה "אבן צור" . לא הצלחתי למצוא את המקור לשם ומהיכן הגיע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה תרגום של "קיזלשטיין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איבן צור בנצור אבן צור אבנצור וכו כולם כאחד אם השם לא עוברת לאחרונה אז המקור הוא לבנוני בן העיר צור שבלבנון כמו ירושלמי כרמלי וכו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם אמזלג או אמזלק בא ממקום במרוקו שנקרא סווירא ,בערבית סווירטה אדם שבא מסווירה , פרוש סווירטה , זהו מזל , עיברות של השם ''המזל לך '' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקי, אני רואה שאתה מומחה לשמות משפחה ולתולדות היהודים. האם נעזרת ב- jewishgen כשחיפשת שורשים? אני יודעת שהתכתובת הזו מלפני שנתיים אבל רק עכשיו עליתי על זה. אני רשומה באתר של ewishgen אבל מרוב אינפורמציה אני מבולבלת מה גם שברומניה כמעט ואין ארכיבים ודוקומנטים באינטרנט עדיין מה שמקשה על החיפוש. רציתי לדעת אם תוכל לתת לי כוון כי אני מחפשת שורשיה של משפחה אליאסקו מרומניה (ראה השם למעלה ברומנית). בבית התפוצות ענו לי שמקור השם אליאס. אם התוספת המקומית היא "אסקו" (בדוק ונכון) אז השם המקורי היה קרוב לודאי אליה או אליהו והם אמרו לי לחפש במקורות הספרדיים ולהתחיל ביוון. טרם עשיתי זאת. לעומת זאת אני לא מוצאת כלום (ממש כלום) על המשפחה ברומניה. האם לפי מה שאתה יודע מהנסיון שצברת יש אפשרות שהם הגיעו אחרי גירוש ספרד מארצות הבלקן? או שאין טעם לחפש שם. כל טיפ שתוכל לתת לי אשמח כי אני תקועה. תודה מראש מיקה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצננו לדעת מקור השם וינשטוק (גרוש פרטוגל...) וכן קארש..(גרוש פרטוגל...) לפי תאוריה מסוימת שמות משפחה שיש להן משמעות של עצי פרי...הגיעו מגירוש פרטוגל...? מה דעת החוקרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קארש = קירש? (דובדבן). וינשטוק מתקשר כנראה לגפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאת זה השואלת ידעה. השאלה היא אם זה אומר שמדובר במגורשי פורטוגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רב, מצאתי את שם משפחתי BENOZIO/BENOSIGLIO כ- BENOZIEL. אשמח לקבל פרטים נוספים על איזור מוצאה של המשפחה וכל פרט נוסף העשוי לעזור לי במחקר הגינאולוגי של משפחתי ניתן גם להתקשר לנייד - 050-4004361 בתודה מראש איזי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיקי.יש לך טעות ואתה מטעה..אני לא בטוח לגבי שאר השמות אבל אני בטוח ב100% לגבי השם סספורטס.זה ממש לא מה שכתבת.סספורטס זה פשוט שישה שערים ע"ש ששת השערים בחומות ירושלים.פורט זה שער פורטס זה שערים.יש גם מקבילה אצל יהדות אלג"יר ששם השם הוא ששפורטיש.שזה ממש שישה שערים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד למיכי שלום רב ראיתי שערכת מחקר רציני על שמות משפחה. אני עסוק כרגע בחיפוש אחר שורשי משפחתי. שם משפחתנו "קלין" עם יו"ד אחת. משפחת כוהנים ב500 השנים האחרונות בפולין. ראיתי את השם באיות קצת שונה ברשימת השמות של משפחות מגורשי ספרד שפרסמת. האם ידוע לך על שם זה יותר? מה מקור השם? מהו מקור המשפחה? כמו כן אשמח לדעת מהו מקור השם "ליפמן"? בתודה מראש אריה גרשון קלין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפחת אבי רביבו ורציתי לדעת מה השורש של המשפחה ומהיכן? עלו ממרוקו בשנות ה 50 כמו כן לאחר מכן עלו עוד מהמשפחה המון תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רב, הייתי רוצה לברר את משמעות השם בן גיגי אשר מקורו במרוקו -ספרד תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ותודה רבה על המידע אני מצאתי את שם משפחתו של אב סבי שקראו לו דוד פלדמן והוא ברח למצריים ושם החליפו את שם המשפחה ללוי ,הבנתי שבמשפחה היו שתיי בנות קטנות שקראו להן ויקטוריה ופורטונה ומשפחת אלקיים החביאה אותן מהטבח שהיה והן ניצלו ....טוב זה פחות או יותר הסיפור ששמעתי אם יש למשהו איזה מידע אפילו קטן אשמח לשמוע בברכה רבקה לוי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד למעורבים באתר,תורמי המידע המעניין. בעיקר למיקי שהעלה את רשימת השמות- והעלה באופטימיות ב 2004 את האפשרות של פתיחת דלת ע"י ממשלת ספרד, האפשרות שהממשלה הספרדית תיקח אחריות על גרוש ספרד. צדקת לחלוטין למול הסקפטים שבייננו. עברו רק 8 שנים וספרד מאפשרת לצאצאי היהודים שגורשו לבחון את זכאותם לאזרחות ספרדית גם ללא מגורים בספרד. כמי ששם המשפחה של סבתו במקור היה ציפרוט (=להבנתי שפרוט) כבן למשפחה שהגיעה מטורקיה,ההורים דוברי לדינו אני מקווה שאוכל לממש את האפשרות לאזרחות.. לידיעת המתעניינים-יוצאי טורקיה-אחד מבני הדודים שלי הקים אתר משפחתי עם כ 3,000 שמות, מי שמעוניין לבדוק או לצרף את שמו מוזמן ליצור קשר. למיקי או או בעלי הידע האחרים: שם המשפחה של אבי- ברוקס. השם אינו מופיע ברשימה-לפחות לא מצאתי. האם גם הוא מקושר/מזוהה עם מגורשי ספרד? והאם ידוע ההסבר/מקור השם? תודה,דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה קשר אחד בין ברוקס ליהדות ספרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן סחטיין על ההנחתה.. באמת זיהיתי דמיון רב בין חלק מהמשתתפים בקישור שלך לדמויות מצהיבות באלבום המשפחתי הישן של אבותי. מאחר ושם המשפחה שלנו בלועזית הוא BAROKAS אגיש את הבקשה לפדרציה הספרדית בעברית ובלי ניקוד. אני משוכנע שהם יקבלו מידית את הבקשה ובזכות הקישור. קישורים נוספים? (לווא דוקה להנחתות-למרות שההנחתה נחמדה ושווה צפייה..) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך, אני מחפשת מידע על שם המשפחה מאיו בתקווה לעזרה שגית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולכת וגוברת התחושה (לפחות אצלי) שישנם הרבה עולי המזרח שאין להם פרוש למשמעות השם. מה גם נדמה שהשם התעוות במהלך השנים וישנו מצב ששניים מאותה משפחה הוגים את שמם באופן שונה, וכל אחד דבק בגרסתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קיים גם אצל אחינו האשכנזים. __ אז זה אלחנן טננבאום או טננבוים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לכם.. =) אתם כל כך מתמצאים בשמות וכל זה, אז רציתי לבקש את עזרתכם. אני כותבת עכשיו סיפור, ואני זקוקה לשמות גרמניים, של בנים ובנות. שמות רבים עד כמה שאפשר. מי שיעלה בידו לעזור לי- יבורך, ומי שלא, תודה בכל זאת. בתודה, אני =) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריך, הילדה, רשל, יוהנה, יוהן, פאול, מרטין, ולטר, הרמן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדולף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בקיצור, חפשי את רשמית הנאשמים במשפטי נירנברג. לחילופין את יכולה לקחת את רשימת הדמויות מ''טבעת הניבלונגים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תנסה לכתוב סיפור על ילדים ישראלים לא חרדיים החיים בשנת 2005, ותשתמש ברשימת שמות בת שישים שנה, הסיפור עלול להשמע מגוחך. האם גם בחברה הגרמנית היה שינוי דומה באפנת השמות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתילדה, לאונורה, כריסטיאן וכריסטיאנה... ואנה, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנות: הלן, לוטה (lotte), מנואלה. חוץ מזה מצאתי דף מאד מעניין עם לא מעט שמות, כולל חלוקה לפי המקור של השם. שווה הצצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד להנזלים ולגרטלים למינהם, יש מקור הרבה יותר יצירתי לשמות מאשר סתם גרמנית: אפריקנאס (שזה סוג של הולנדית מגניבה, כשהולנדית זה סוג של גרמנית מגניבה). אני למשל הייתי משתמש בשם Grysrugkwêkwêvoël שזה השם באפריקאנס של ציפור כלשהיא (Grey-backed Bleating Bushwarbler, למי שבאמת חייב לדעת). מה שמגניב פה זה שהשם מבוסס על ה- kwêkwê שזה הצליל שהציפור עושה. התכונה המשמחת הזו קיימת בעוד כמה מילים באפריקאנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע אפריקנס? מאיפה מצאת את השם המוטרף הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אפריקנס, אבל התוודעתי לתכונות של השפה משני דר' אפריקאים שפגשתי בניו-זילנד. ספציפית את השם הזה מצאתי בחיפוש פשוט באינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חיפוש פשוט באינטרנט"? אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם משפחתי הוא אוחנה מהעיר קזבלן שבמרוקו האם יש לו משמעות או פירוש מסויים ומאיפה השם הזה הגיע בבקשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי גוגל אוחנה הוא מוכר חינה. מנין הוא בא אינני יודעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפריקאנס זה סוג של Pidgin Dutch. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה מה שהוא אמר: הולנדית מגניבה. וברצינות: מדוע האפריקנס היא פידג'ין? אני (בהיותי בור מוחלט בהולנדית ובאפריקנס) חשבתי שמדובר בהולנדית עתיקה שעברה מסלול התפתחות שונה מההולנדית באירופה. עד כמה שאני מבין, פידג'ין היא שפה רזה ופשוטה שנולדת ומתפתחת בקרב מהגרים מקומות שונים, כמו הקריאולית בקריבים. והאפריקנס, כך חשבתי, היא הולנדית על כל חוקיה, עם השפעות אפריקאיות ואנגליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כותבת סיפור ואני צריכה שם יפה לבן . עדיף שם שהוא קצת ישן (כלומר שם שהשתמשו בו בעבר) ועדיף שיהיה שם גרמני או פולני ... משהו בסיגנון של אדוארד. פליז זה ממש חשוב לי אז אם מישהו מכיר איזה שהוא שם שנראה לו יפה והשתמשו בו בעבר אז בבקשה שיכתוב אותו . ואם אפשר אז גם שמות יהודיים יפים יחודיים מהעבר (לבנים ובנות) . בתודה , דבי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוגו, צ'סלב, ורטר, מילוש, ולאר, אנדרה, תומס... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם גרמני שפעם היה די נפוץ אבל עכשיו, בשל קטטסטרופה היסטורית, לא כל כך משתמשים בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראית שכתבתי "קטסטרופה היסטורית"? התכוונתי ל "טיטוס" כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת העולם הראשונה,התקבל במפקדה מברק מהמרגל השתול בין חיילי האויב, בטלגרמה מילה אחת: קטאסטרופה. שואלים ובודקים, חוקרים בצפנים ישנים ומשערים השערות, אבל תשובה אין. לפתע קופץ איזה מוישלה, שרת של אחד הקצינים וצועק: התקפת גאזים! כולם לחבוש מסכות גאז! לא עוברות דקותיים והתקפת גאז מתחילה,כולם כבר מוגנים ואין נפגעים. שואל הגנרל את מוישלה: איך ידעת לפענח את המברק? פשוט מאוד, עונה מ. צריך לקרוא את זה מהסוף להתחלה. (באידיש זה הורס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו זה מזכיר לי את הבדיחה על הסי אי איי שרצה לשתול מרגל בברית המועצות. לקחו יתום צעיר ומסרו אותו לאימוץ למשפחת מהגרים רוסית למען יקבל מבטא ראוי, בנו עיירת דמה רוסית על בסיס תצלומי אוויר, לימדו אותו סובייטולוגיה אצל מיטב המורים, אימוני קומנדו אצל הכומתאות הירוקות ובסוף, אחרי שנים של אימון, הצניחו אותו, לבוש בבגדים מתוצרת סובייטית היישר לתוך עיירת שדה ברוסיה. תוך שניות מקיפים אותו אנשי הכפר עם קלשונים בצעקות "שפיון אמריקנסקי!". "אבל איך גיליתם?" שאל השפיון ברוסית מושלמת. "ברוסיה אין כושים", ענו לו. אגב, קראתי פעם שקונדוליסה רייס היא סוביוטולוגית. אולי זה מקור הבדיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפורטסאטק? ומה זה נותן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפורטס אטאק - ראה "פוֹרְץ" (פ׳א רפה) במילון בן-אמוץ\בן יהודה. הנפיחות תוקפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי. גם אני כותבת סיפור על גרמנים. זאת אומרת על השואה . אם יש לך ראיון כלשהו לעזור לי אשמח. אהההה.... ועוד דבר קטן . איך ואיפה את כורכת את הספר והאם את כותבת אותו בפרקים או שותף ? מקווה שתוכלי לעזור ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה נמצא לך שמות גרמנים תגיד לי?איך נמצא?קשה למצוא את זה.גם אני מחפשת אני עושה סרט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם לא מבינים איך עזרתם לי ! אני ככותב ספר שבו אני משער איך תיראה מלחמת העולם השלישית וכמובן שמה שכתבתם הייה לפני זמן רב אבל תודה! ומובן מאליו שגרמניה השתתפה במלחמה תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לפני כמה זמן היה פו מישהו (או מישהי) שהצהיר שהוא עושה ספר על מלחמת העולם השלישית.אני לא יודע אם זה יעזור,אבל צירפתי כמה סרטונים שאולי יעזרו לה. איני מצפה לתודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו פירוש של השמות הללו ממרוקו בן ג'יו מטנג'ר ואלקסלסי ממוגדור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לקבל פרטים אודות מקור שם המשפחה '' אלפנדרי '', בתודה והערכה, שמואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת באחור... על פי האנציקלופדיה העיברית שהיתה בזמנו שם דבר תרגום השם הוא מערבית "בית החוכמה".(דר בערבית סיפרותית=בית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה לו מאוד אם ישלח לי דוא"ל או שיפרסם פה תודה nav |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסקעת. וגבסו. והקשר בין סעדו/סעדה/סעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבידיעתו מה המשמעות השם בוחבוט ולאיזה שם ניתן להחליף, אשמח לשמוע דיעות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבדואית של סיני, אוחטובוט = תמנון, ובא מיוונית, אוקטו-פוס שפרושו שמונה-רגליים. אז רגל יש לך אם תרצי (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזו הגרסה המרוקאית לבוכבינדר. ניתן להחליפו ל''לב'', שזה ראשי תיבות של ''לא בוחבוט''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זו הגרסה המרוקאית לבוכבינדר אז ניתן להחליפו ל''ירדנה הכורכת הקטנה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה ניתן גם להחליפו ל''כורך'', שיכול להישמע גם כ''קורח'', ואולי אז ללכת בעקבותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בבודיוביצה היה משוגע אחד שחשב שהוא הכרך השני של מלחמה ושלום. תמיד הוא היה מבקש מכולן שתעלעלנה בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואצלנו בלבוב היה משוגע אחד שחשב שהוא נפוליאון. אבל הוא לא היה משוגע רגיל, הוא חשב שהוא העוגה, לא הקיסר הצרפתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, נשמע שהוא הציג להן אתגר קרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם סיפור קצר שלו תחת אילוץ, אפשר הסבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם ויץ לשוני קטן. "קרת" היא עיר, וכך גם "כרך" (כ' שוואית, ר' קמוצה)- עיר גדולה. המשוגע מבודיוביצה הציג לנערות סביבו אתגר של עיר:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, למען האמת בודיוביצה שלנו היא לא ממש עיר, והמשוגע דנן לא היה ממש משוגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, נו טוב, לא חשבתי שהוא היה ממש משוגע. לא כל אחד יכול לעבור בימינו את בחינות השגעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
i'm not crazy, my mom had me tested.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופירושו בערבית קלאסית ''אדם בעל צלקת'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה שמות נקראו לו לאדם ולילד ששמו אהבה. אביו ואמו לא היכירוהו ובני האדם בזים לו. את השם שקנה הוא לעצמו, קנה ברשת לממכר שמות מהירים קנה והגדיל בשקל ותשעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה האם יהודים ששמם הוא ע"ש עצי פרי מוצאם מגירוש פורטוגל והגיעו בהמשך לאירופה? כמו וינשטוק מ(עץ היין)\קארש (דובדבן)ועוד... תודה בת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כשבוע התפרסםמה כתבה, על מגורשי ספרד,זה עורר את סקרנותי,בנוגע לשורשי משפחתי אמזלג מצד אבי (גם בנבנישתי) -שם משפחת אימי טדגי או אטדגי, אף פעם לא מצאתי את הזמן, ללכת ולחפש את המוצא .אשמח אם תאיר את עיני בנוגע למוצא השם אמזלג בספרד ,השם מופיע ברשימה הארוכה, לא ירדתי לסוף דעתך האם משפחתי הינה אכן ממגורשי ספרד.תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רב כבר תקופה ארוכה שאני נכנסת לאתר וקוראת בו, פשוט נהדר. זה בעצם התחיל מזה ששם המשפחה שלי הוא דה-רוסו de-russo אני ילידת הארץ הורי עלו מתורכיה לצערי אין בידם מידע מספק לאילן היוחסין המרוחק. הייתי מאוד רוצה לדעת יותר מכך אם מישהו יוכל לעזור אשמח מאוד מקצת הנתונים שיש בידי יעקב ודוננה (דינה) דה-רוסו סבים מצד האב אח של הסב עבד בחברה לסלילת כבישים ועזב לארצות הברית ונותקו הקשרים הורים :- אבא אליהו דה-רוסו , אחים :- משה , חיים , מארי התחתנה עם אלבט היצקלמאז מתורכיה כולם עלו לארץ בשנות ה - 50 - 55 . האם כדאי שאפנה לפדרציה הספרדית ? לצערי לא הצלחתי לאסוף מידע נוסף על מה שצויין אם למשהו יש יכולת לעזור ? תודה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |