 |
המו''לים הגרמנים דוחים הרפורמה באיות הגרמני | 2050 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הם השתגעו לגמרי. כל היופי של השפה הזאת זה במילים במו Hubschrauberlandeplatz. (יש מילה כזאת, נשבע לכם) | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מקומנחיתתמסוקימצבאיימורפואיימ-אגבגממסוקימאזרחיימיכולימלנחותבמחירימנוחימבשעותאחרהצהריימלפרטימנאלפנותלשלמה0507-2548572. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה יותר משהו כמו: גםמסוקימאזרחיימיכולימבמחירימנוחימבשעותאחרהצהריילנחות... אבל חוץ מהמלים המוצמדות, וחוץ ממיקום מלת המפתח בסוף המשפט ככה שהנשמה יוצאת עד שאתה מגלה מה הם בכלל מנסים להגיד, וחוץ מהעניין הקטן של שלושת המינים -זכר, נקבה, ונויטר- שלפיהם מוטה כל השאר, ושאין שום דרך לנחש מראש, ובלי להכיר את השפה,לאיזה מין שייך כל דבר, חוצמכלאלה זו שפה קלה מאוד.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה היא עם מונחים פשוטים של יום יום כמו Geschwindigkeitszunahme (תאוצה). צירוף המילים הזה כבר חולני, במיוחד שגרמני אחר (לייבניץ) כבר קיצר את מרבה הרגליים הנ"ל ל dv/dt לפני 300 שנה או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
entschuldigung? (ווהו! והבבילון אפילו מאשר שאייתתי נכון!)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט נכון. זה שם עצם ולכן צריך להתחיל באות גדולה (E). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסוג ההערות שגרמו לאנשים לקפוץ מגגות. ("אולי תפסיקו לזרוק שם איילים?") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון! תאוצה בגרמנית זה שוונג! :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוונג זה מומנטום (לפחות לפי Oxford Duden ) . האמת היא שאת הקוריוז הזה שמעתי בהרצאה בבן גוריון לפני 12 שנה שבה פרופ' בן אברהם ניסה לשכנע אותנו בתחביב הסיבוך של האקדמיה הגרמנית שלא בחרה את "שוונג" כמונח לתאוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינק למעוניינים: אגב, אני חייב להגיד שמעולם לא שמתי לב ששפיגל השתמשו ב SS במקום אס-צט. המאמרים שלהם, לפחות באינטרנט, תמיד השתמשו באס-צט וביטויים ארוכים (מהסוג אותו רצו לבטל) - תקנו אותי אם אני טועה. אולי עכשיו העניין הוא רשמי יותר.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרפורמה דווקא לא הורתה לביטול האס-צט, אלא רק שינתה, או הבהירה, מתי האס-צט צריכה לבוא, ומתי ss. אחד השינויים שניתן לראות מייד בכל טקסט הוא כתיבתה של המילה "ש...": בכתיב הישן היא נכתבת daß, בכתיב החדש - dass. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שם הרפורמה בלבד מכיל לא פחות מ-15 (!) אותיות?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרה המשתמשת בשפה שאי אפשר למעשה לקרוא אותה בלי להכיר מראש את המילים. ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מכירה שפה שאפשר לקרוא אותה מבלי להכיר מראש את המילים? נראה לי שהתכוונת ל*להגות* ולא ללקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי למה שכתבתי. למעשה המצב גרוע יותר. מה כתוב בשורה הבאה: ביצה beitza? וזה עוד כשאני פוסלת מראש את מרבית האפשרויות, משום שאני מכירה את המילים.
bitza? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב שם ביצה. וברצינות. תנאי הכרחי כדי לדעת לקרוא הוא לדעת את כל המילים (או לפחות אלו שאתה תתקל בהם בקריאה). זה נכון בכל שפה שהיא, לא רק בעברית. באותה מידה בדיוק אדם שלא מכיר את המילה swamp, לא יצליח לקרוא אותה. אולי הוא יצליח להגות אותה, אבל בטח לא לקרוא. לכן מה שכתבת בהתחלה אינו נכון. אם רצית לטעון שעברית היא מיוחדת בכמות הגדולה יחסית של מילים שונות בעלות כתיב זהה (ולפיכך קריאתן מצריכה את הבנת ההקשר), את כמובן צודקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי, שלא הוסברה היטב, היתה שהכתיב חסר הניקוד גורם לכך שמידע שהוא חיוני להבנת משמעות המילה (וגם להגייתה) הולך לאיבוד, מה שלא נכון עבור הגרמנית, הצרפתית, האנגלית או הסינית 1. כמובן שמי שנתקל במילה חדשה אינו יכול לקרוא אותה, אך לפחות במרבית השפות הוא יכול לדעת בוודאות באיזו מילה הוא נתקל. מספר קטן יחסית של שפות נגוע באמביוולנטיות של העברית והערבית הלא מנוקדות. 1 סינית, ברוב המקרים, אי אפשר לקרוא כלל ללא היכרות עם התווים, אך עדיין יש וודאות לגבי זהות התו בו נתקלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סייגים לעניין ההגייה - בחלק מהשפות ישנם יוצאי דופן בהגייה (למשל בצרפתית, מילים ממקורות עתיקים נהגות לעתים באופן שונה, כמו המילה Mas (בית חווה) בה שומעים את ה s) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנגלית היא אחת השפות המטורפות ביותר מבחינת הקשר בין האיות להגיה, ושמה בכיס, למשל, את הצרפתית הידועה לשמצה. היה על זה פתיל באייל לא מזמן, עם קישור לשיר נחמד (אם תבקשי יפה, בטח יהיו כאן כאלו שידעו מה לחפש). פשוט באנגלית אנחנו רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרכז התרבות (כלומר הכתיבה) האנגלי היה בצפון אנגליה במאה ה-8 וכאשר נחרב הצפון עם פלישות הוויקנגים ברחו הנזירים דרומה עם הספרים שלהם לממלכתו של אלפרד הגדול אך שם דברו את האנגלית בצורה קצת שונה. וכך הכתיב נשאר צפוני והדיבור (לאחר השתשלות הדורות) דרומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים! האנגלית היא מיש-מש של גרמנית עתיקה עם צרפתית של ימיה"ב עם ירושה של כללי הדקדוק הפסיכוטיים של שתי השפות האלו. המוני העם המשיכו לדבר סקסונית זמן רב והאצילים דברו צרפתית במשך מאות בשנים. כך אתה מקבל שבשר בקר יוקרתי הוא Beef בא מצרפתית וחזיר (טפו) הוא swine כמו Schwein בגרמנית . Damsel היא נערה ענוגה כמו מדמואזל ו-maiden היא נערה רגילה כמו מיידשן מגרמנית... שלא לדבר על כך שבאנגלית ארכאית בפניה לגוף שני מתווסף לפועל st כמו בגרמנית, וכן הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור לשיר נמצא בתגובה 224784 והוא באמת נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רוצה להגיד שלמילה אחת, כאשר היא מנוקדת אחרת, יכולות להיות כמה משמעויות. אבל בעצם אין הכרח שהיא תהיה מנוקדת שונה - גם למילה אחת יכולות להיות כמה משמעויות, לאו דווקא קשורות. גם בשפות אחרות, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ולא. מילה שמנוקדת אחרת היא פשוט לא אותה מילה (ולא שיש לה כמה משמעויות). העברית חסרת הניקוד מוסיפה שיכבה נוספת של ערפול על הרב משמעות שקיימת, כפי שאמרת, בשפות אחרות. אם הייתי מדמיינת את השפות ככתובות בעזרת, נניח, תמונות של צורות גיאומטריות צבעוניות, כאשר כל צורה וצבע מחליפים מילה, הרי שבעברית אני קוראת כאילו הייתי עיוורת צבעים. (נשים יכולות בכלל? נדמה לי שקראתי שלא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ובכל זאת יש מילים בעברית (כמו בכל שפה) שיש להן שתי משמעויות. ב. נשים יכולות להיות עיוורות צבעים, אך זו תופעה נדירה. זאת מכיוון שזו בעיה גנטית רציסיבית שיושבת על כרומוזום ה-X. לבת של אם נשאית עיוורון-צבעים 1 ושל אב עיוור צבעים יש סיכוי של 50% להיות עיוורת צבעים. 1 אחוז הנשים הנשאיות זהה לאחוז הגברים עיוורי הצבעים, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא התווכחתי לגבי זה, רק הסברתי שהדיון הוא על זהותה של המילה ולא על משמעותה. ב. תודה על המידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם קטנוניות, אבל בכל זאת: אם עיוורון צבעים הוא בעיה גנטית שיושבת על כרומוזום ה Xכדבריך, אז אחוז הנשים הנשאיות גבוה פי 2 בערך מאחוז הגברים הנשאים, לא?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה טרחתי לציין את הרצסיביות: אם יש כרומוזום אחד תקין וכרומוזום אחר נשא - האישה תהיה בריאה. ואגב, לא מדובר על "פי 2". כדי שגבר יהיה חולה הוא צריך רק אמא נשאית (וגם אז זה סיכוי של 50%). אישה, לעומת זאת, תצטרך גם אמא נשאית, גם אבא חולה, וגם 50%. מכאן נובעת תוצאה מעניינת: נשים חולות/גברים חולים = גברים חולים/גברים בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאת מה שכתוב שם הוגים בעברית: betza
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בֻּיָצֵהִּ - buyatzehi. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח בידיעה מטעה, וגורם לרפורמה להראות הרבה יותר רדיקלית ממה שהיא באמת. כפי שציין חזי בתגובה 240249, האס-צט לא בוטלה בכלל, אלא רק בחלק מהמילים, לפי כללים עקביים. ומילימחוברות שהופרדו הן מיעוט קטן מקרב המילים המחוברות, כך שגם איזי יכול להרגע (לפחות עד שיבדוק בקשר למילה הספציפית הקרובה לליבו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האות W הפכה לאות בעלת מעמד שווה בשוודית: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3242651,00.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "הוספת" האות W פירושה שיש עכשיו 29 אותיות בשוודית, איזה אות יש בה בנוסף לאותיות הלטיניות הרגילות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Å , Ä ו Ö פרטים נוספים ב http://en.wikipedia.org/wiki/Swedish_alphabet | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל בוויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מה השפה הרשמית בשבדיה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |