סיכום התרבות הישראלית 2065
"פרידה משרוליק", מאת עוז אלמוג, 1,412 עמ', אוניברסיטת חיפה/זמורה ביתן 2004.
עטיפת הספר

זהו ככל הנראה אחד הספרים העבים ביותר שהופיעו בעברית. לא פחות מ-‏1,412 עמודים בשני כרכים עבי כרס. רק לשם השוואה, הספר "ימי צקלג" של ס. יזהר, שנחשב לרומן העבה ביותר בשפה העברית, מונה 1,135 עמודים. הספר של עוז אלמוג אכן זקוק למספר העצום של העמודים, שכן המחבר לקח על עצמו משימה מונומנטלית: לתעד את התפרקות החזון הציוני והתרבות ה"צברית" בכל תחומי התרבות והתקשורת הישראלית', והחלפתם במשהו אחר. מהו המשהו הזה? או, ליתר דיוק, המשהו־אים הללו? על כך מנסה אלמוג לענות ב-‏1,412 העמודים של ספרו.

הסוציולוג עוז אלמוג מתעד בצורה פרטנית ודקדקנית את התפתחות התרבות הישראלית בתחומים כמו התקשורת המודפסת והאלקטרונית, הספרות, מעמד הנשים, מעמד צה"ל בחברה הישראלית והתרבות הפופולארית. הוא מנסה להסביר כיצד כל אלה הביאו לקריסתה של התרבות הצברית, אשר בעבר הלא־כל־כך רחוק הייתה הדומיננטית במדינת ישראל.

לאלמוג יש עניין מיוחד בתרבות הצברית. לפני מספר שנים הוא פרסם ספר בשם "הצבר", בו תאר את התפתחות התרבות הזו. ספר זה, שהקפו מצומצם יותר ("רק" קצת מעל 500 עמודים), תיאר את התפתחות התרבות הצברית הציונית, על הקודים שלה וערכיה, ועל התרבות הפופולרית והלא־פופולרית ששימשה לה כמצע בכל התחומים. בינתיים הוא עסק גם במחקרים על קריסת הביטוי האולטימטיבי של תרבות הצבר – הקיבוץ. אלמוג קבע שהצברים היו סוג מיוחד של "אברכים חילונים", שהיו המשך ישיר של התרבות היהודית. זאת בניגוד לטענות פוסט־ציוניות, שהושמעו בעידן "ניתוץ המיתוסים" בשנות השבעים והשמונים, כי עצם קיומו של הצבר היה מיתוס, או שהוא היה קיים רק בשכבה חברתית דקה מאוד, שמנתה כמה מאות אנשים.

אבל כעת, לאחר שתיעד את התפתחות התרבות הזאת בספרו הקודם, מתעד אלמוג את קריסתה ושינויה למשהו שהוא כמעט ההפך הגמור: מתרבות של הסתפקות במועט ואמונה באידיאלים של עתיד טוב יותר, לחברה מפוצלת ומפורדת, המושפעת באופן משמעותי מהתרבות הגלובלית האמריקאית. חברה שבה התקשורת משפיעה גם על האלמנטים הקטנים ביותר של חיי האדם, כפי שאנו נוכחים בכל רגע בחיינו. לחברה שהפכה כמעט ל"סדום ועמורה", כפי שאנחנו חוזרים ונזכרים מדי יום ביומו על רקע אירוע חדשותי זה או אחר, שמראה את התמוטטות הערכים שפעם חשבנו אותם למובנים מאליהם. אלמוג מתעד על מנת להוכיח את התזה שלו שהתרבות הזאת קרסה ואיננה עוד כתוצאה משינויים בלתי נמנעים שאירעו בעולם כולו, ושמדינת ישראל לא נמלטה מהם ולא יכולה הייתה להימלט מהם.

התזה של אלמוג אינה חדשה. היא מופיעה בצורה זו או אחרת בספרי סוציולוגיה רבים מהשנים האחרונות על החברה הישראלית, של שמואל איזנשטט, ברוך קימרלינג, ורבים אחרים. היא למעשה כיום הקונסנזוס בתחום הסוציולוגיה, כמו גם בקרב רוב האינטלקטואלים ואנשי התקשורת הישראליים. לו היה אלמוג עוסק רק בפרוט תזה זו כי אז לא היה כל עניין וחידוש בספר זה.

אבל מה שמעניין בו הוא עבודת התיעוד של אלמוג לאורך 1,400 עמודי הספר, בו הוא סוקר בפירוט תחום אחר תחום של התרבות הפופולארית והתקשורתית הישראלית. מצמיחת ספרות הנשים וכלה בסדרת הקומיקס "זבנג". מהתפתחות העיתונות העברית ועד עלייתו של ערוץ 2. מתולדות הרכילות העיתונאית במדינת ישראל דרך התפתחות המשפט במדינה, התחזקות הארוטיקה, הפמיניזם וה"פסיכולוגיזם" בתרבות הישראלית ועד לשינוי שחל במעמדו של צה"ל. כל זאת תוך שימת לב אובססיבית לפרטים הקטנים ביותר (כמו למשל מניית התוכניות השונות ששודרו בטלוויזיה הלימודית בראשית דרכה), וזאת כדי להראות איך הכל קשור להכל בשינויים הדרסטיים שהם הביאו על התרבות הצברית הציונית.

הבה ניקח לדוגמה את הטיפול של אלמוג בתולדות הארוטיקה, המיניות והמתירנות המינית בתקשורת ובתרבות הישראלית. אלמוג מתאר את היחס למיניות בספרי חינוך ורפואה עבריים בראשית המאה העשרים, כאשר היחס לנושא היה מסויג ושמרני ביותר. הוא ממשיך ומתאר את ראשית חדירת המיניות לתרבות דרך ספרי־כיס מרופטים בשנות השישים שאותם היו קונים בהיחבא בני נוער ומבוגרים רבים בקיוסקים בתחנה המרכזית. אלמוג מספר גם על תופעת ספרי ה"סטלאגים" שתיארו הרפתקאות מיניות בין שבויי מלחמה ושומרות יפהפיות במחנות שבויים בגרמניה הנאצית. אחר כך הוא מתאר את שטף המיניות שכבש את הספרות והתקשורת דרך ספריו החושפניים של דן בן־אמוץ שהעז לראשונה להכניס את המלה "זיונים" לספרים; מאז הפכה המלה לסטנדרטית בתרבות הישראלית. עוד אבן דרך שמציין אלמוג היא הופעת החשפניות במועדונים ביפו, משם עברו למקומות מרכזיים יותר בעולם הבילוי הישראלי. מנגד מתאר אלמוג את מלחמתה הנואשת, ובסופו של דבר בלתי מוצלחת, של הצנזורה (שבינתיים כמעט ונעלמה לחלוטין) בכל גילוי של מיניות בספרות, בתיאטרון ובקולנוע. אלמוג מסיים פרק זה בשנים האחרונות, כאשר נראה שמוטיב המיניות, על צורותיו השונות והמגוונות, נמצא בכל רגע על המסך הקטן והגדול, ובכל ספר שיוצא לשוק. עידן בו הארוטיקה נמצאת בליבת התרבות הפופולרית הישראלית, כפי שלא הייתה מעולם.

עוד דוגמה ליסודיות של אלמוג ניתן למצוא בעיסוק שלו בתולדות הרכילות בתקשורת הישראלית. אלמוג מראה כיצד הרכילות צמחה מנושא שאיש לא העז לעסוק בו בעיתונות המכובדת, דרך חדירתה לעיתוני הנשים כמו "לאשה", וכלה בכניסתה לעיתוני הזרם המרכזי כמו "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". אגב העיסוק ברכילות, נותן אלמוג פרופילים ומתאר בפרוט ובעומק את עבודתם ותרומתם של רכילאים ורכילאיות חשובים. כך מספר אלמוג על גפי אמיר, הרכילאית של עיתון "העיר" בשנות ה-‏80, שהכניסה עוקצנות וזלזול כלפי נושאי כתיבתה, שכמוהם לא היו לפניה. אמיר יצרה מילים חדשות שונות כמו "מתקמבק" ו"דוגמגישה". אלמוג מביא ציטוטים שונים מניתוחים מלומדים של הרכילות של אמיר, וטורח לנתח בעצמו את הסגנון והמטאפורות שבהן השתמשה. אולם, משום מה, למרות דבקותו בפרטים וניסיונו לכסות את מלוא היריעה, אלמוג אינו עוסק באותה עמקות גם ברכילאי גיל ריבה, שהיה חשוב לפחות כמו אמיר. ריבה זכה להצלחה גדולה אף יותר ממנה, וכמו אמיר החדיר מילים לא מעטות לשפה הרכילותית־שינקינאית.

נראה שאלמוג רושם את כל הפרטים האלה לא כל־כך על מנת להוכיח את התזה שלו (שספק אם יש מישהו שיטיל בה ספק), אלא משום שהגיע למסקנה שאם הוא לא ירשום את הפרטים הללו עבור הדורות הבאים - איש לא יעשה זאת במקומו. הספר הזה הוא מכרה זהב לכל מי שרוצה לדעת על התפתחות התרבות הישראלית. הוא כמעט אינו מנתח - הוא בעיקר מתעד - וכתוצאה מכך התיאור היבש שלו מצטיין באובייקטיביות. על כן, יהיה ערך עצום עבור הדורות הבאים לתיאור התרבות שאת קריסתה, או יותר נכון את השינויים הבלתי נמנעים שחלו בה, הוא מתעד.

אלמוג מייחס חשיבות מרכזית לחקר התרבות הפופולרית הישראלית, כיסוד חשוב לא פחות (ואולי הרבה יותר) מהתרבות ה"הרשמית" האליטיסטית. עובדה זו ניכרת כבר בשם הספר, המתייחס ל"שרוליק" - גיבור הקריקטורות של דוש - שדמותו מופיעה על העטיפה. שרוליק, בעיני אלמוג, הוא הסמל האולטימטיבי של הצבר, שאת גוויעת תרבותו הוא מתעד. אלמוג אינו הראשון המבצע הבחנה זו. לפני כמה שנים פרסם הקומיקסאי דודו גבע ב"ספר הקומיקס הציוני" קריקטורה קודרת של אותו שרוליק בגיל העמידה, עייף ושרוט, יושב מול הטלוויזיה כסמל למה שקרה לחלום הציוני. דומה שקריקטורה זו יכולה הייתה לשמש כסמל ויזואלי אידיאלי לספרו של אלמוג.

אלמוג מנסה להיות אופטימי לגבי עתיד התרבות הישראלית. הוא מקווה שהיא תמצא רעיון גדול חדש שינחה אותה לעתיד, אך הוא אינו אופטימי. הוא מציין שלא רק יהודי ישראל הולכים ומתרחקים בהדרגה מהזהות היהודית שלהם, אלא גם יהודי התפוצות. אבל אחרי הכל, שום תרבות, מכל סוג שהוא, אינה נשארת קבועה ונצחית; כולן עוברות שינויים דרסטיים לאורך השנים. גם התרבויות המערביות הגדולות והחזקות הולכות ונשטפות בגל הגלובליזציה. השאלה היא אם לצד הערכים שנעלמים, נוצרים ערכים חדשים חזקים באותה המידה, שיוכלו לתפוס את מקום הישנים.
קישורים
פרידה משרוליק - השוואת מחירים, באתר ZAP
תולדות הרכילות בתקשורת הישראלית - "מדוד תדהר ועד לזאב רוזנשטיין : תולדות הרכילאות והסלבריטאיות העברית" - היקום של אלי אשד
נועה מנהיים על "פרידה משרוליק" - Ynet
שאול סתר על "פרידה משרוליק" - וואלה!
ראיון עם פרופ' עוז אלמוג - הקיבוץ
"סטלאגים" - מאמרו של אלי אשד באייל הקורא
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ראיה השוואתית 244820
תודה, קודם כל, על סקירת הספר. נשמע מאוד מעניין. רציתי לשאול עד כמה עורך המחבר השוואות בין ישראל לארצות אחרות (מערב אירופה, אך אולי גם מזרח אירופה) שעברו תהליכים דומים. הרי לא בטוח בכלל שהפיכת החברה שלו ליותר מתירנית קשורה בציונות או באתוס הצברי - זהו תהליך שעבר העולם המערבי כולו.

כמו-כן, רציתי לשאול אם המחבר עורך איזושהן פיריודיזציות. ראשית שנות ה-‏90 נראית לי תקופת המפתח כאן, בה השינויים בחברה הישראלית היו המואצים ביותר: אוסלו, קריסת ההסתדרות, ערוץ 2, כניסת מותגים רבים לשוק, העלייה מברה"מ. מאז מהירות השינויים פחתה.
ראיה השוואתית 244833
יש התיחסויות לחו"ל פה ושם אבל אלמוג מתמקד בישראל .
אבל הוא בהחלט עושה פרייודיזציה של השינויים בדרך שאתה מציג תוך דגש על התפקיד של ערוץ 2 וריבוי ערוצי התקשורת בכלל בשינוןיים שעברו על החברה הישראלית.
יחי עוז אלמוג 244834
בשם כל הסטודנטים במדעי החברה, בשם כל העוסקים בחברה הישראלית, אנו חייבים תודה אדירה לאלמוג. האם מישהו מכם אי פעם כתב עבודה שלא כללה את "הצבר" כפריט ביבליוגרפי? יחי עוז אלמוג, ולוואי שמישהו כבר ייתן לו עבודה פחות פריפריאלית.
יחי עוז אלמוג 245407
אני רק יכול לשער שבניגוד להכרה הציבורית לה הוא זוכה, החבר'ה באקדמיה לא ממש מעריכים את פועלו של אלמוג. הכתיבה שלו עמוסה באינפורמציה ולא אומרת דבר פרט למובן מאליו. יש הרבה מובן מאליו במדעי החברה, אבל לפחות זה נעשה בתחכום. עוז אלמוג לא מביא חידוש תיאורטי ובעצם עוסק בעיתונאות פלוס. שזה בסדר. רק שזה כנראה לא מספיק טוב.
במקרה של הספר הנוכחי, עם כל הראיה ההוליסטית, הוא לא כתב מספיק על כלכלה וחברה.
יחי 246418
היתה לי הזכות להשתתף בקורס של פרופ' אלמוג. זה היה הקורס המרתק ביותר בו השתתפתי מעודי. פרופ' אלמוג פתח את אופקיי בדרך ששום קורס או אירוע אחר לא עשה ולא יכול היה לעשות. הוא יצר בי אהבה ותשוקה עזה למדעי החברה. ואני בכלל סטודנט למשפטים.

כבר ברור לי שאקרא את הספר. לפרופ' אלמוג שמור מקום חם בלבי.
כל לחי 246422
יצא לי לא פעם ולא פעמיים ואפילו לא שלוש פעמים לפגוש באופן אישי ורגשי את מר אלמוג, המומחיות החריפה, הניסוחים הבהירים ומעל הכל הנימה המרגשת של דבריו הותירו בי חותם שלא ימוש הרבה מאוד זמן.

לא ירחק היום וארכוש בעצמי את אחד מספריו המרתקים של עמוד התווך, אל חוסיין, הראיס הגדול הלא הוא עוז אלמוג!
ואחרי שארכוש את הספר אולי גם אקרא ואולי אתן לאחדים ממכרי (וכל חבריו וקרוביו של השפן וגם איה ואולי גם חזרזיר) ואקנה עוד עותק, ועוד עותק, ועוד עותק ועוד עותק ועות עודק ותות עודק ועוד ועוד, עד שאגמור בשיר מזמור.

נסו ותהנו, לא תתאכזבו!
ט/תחינה היוצאת מן הלב 246424
שנתי נודדת. אנא, סדר גם לי פגישה עם הפרופסור, ויפה שעה אחת קודם (אבל גם חצי שעה תספיק). יש לי הרגשה שהוא יעורר בי אהבה ותשוקה עזה למדעי החברה ובכך יפתור את מרבית בעיותי, אולי אפילו את כולן.
כל לחי 246428
יצא לי לפגוש את מר אלמוג עוז לא פעם ולא פעמיים אלא 16.43 פעמים ברציפות ואני יכולה להעיד מזווית אישית כי לעתים התעורר אצלי במהלך הרצאתו רטט בלתי נשלט כאשר לא כיביתי את הסלקום.

הקשר עם ד"ר אלמוג עוז עורר בחובי רגשות נשכחים והדביק אותי באהבת מדעי החברה וכן בצהבת נגיפית. לכן אקנה ואקרא את ספרו מספר פעמים בעתיד לבוא. כל הפוסלים זאת סובלים מקנאה בלי סיבה.

תודה לכם אם תפרסמו את דברי.
יש בי אהבה והיא תנצח 246456
יו, אתם מצחיקים 246553
נורא נהניתי מהתגובות (בעיקר לגבי הרעד והפלאפון - חזק!). לא ברור לי למה כל-כך הקצנתם וגיכחתם את ההודעה שלי, אבל מילא. היה מצחיק.
יו, אתם מצחיקים 246688
אין לך מושג מה המלים ''האהבה והתשוקה'' עושות לנו. עוד כמעט קט יבוא פה אלי אשד עם אלפיים מילה על סטאלאגים שטרם ראו אור והשפעתם על תרבות אטלנטיס.
מה שמעניין 248781
זה שלפני כמה ימים הופיע עז אלמוג בתוכנית "סקס ישראלי" בערוץ 8. הנושא שבו עסקו דברי הפרופ' היה... סטאלגים.
הטעות של אשד 244887
אלי אשד אכן צודק שספרו של עוז אלמוג הוא מונומנטלי. זהו באמת ספר מופת שיעמוד במרכזו של כל מדף ספרים היסטורי וסוציולוגי על החברה הישראלית.
הוא גם צודק שהתיעוד הוא פשוט מדהים וחשוב ביותר לדורות באים.
אבל הוא טועה בהעירו שאלמוג "כמעט אינו מנתח". להיפך הספר גדוש בפרשנויות והסברים למה שהתרחש. בסוף כל פרק בספר (הפרקים מכונים 'חזיתות') ישנו חלק הנקרא 'משמעויות וכיוונים' ובו ניתוח סוציולוגי פרטני ומחכים מאד על ארבעת התהליכים המרכזיים שהתרחשו בקרב האליטה הישראלית: שחיקת התרבות הציונית, קפיטליזציה, דמוקרטיזציה וגלובליזציה. מתגנב החשד שאשד פשוט לא קרא את החלקים האלה וחבל, כי הם הכי חשובים!!
אשד לא טעה 245009
אני דווקא מסכים עם דעתו של אשד. עבודת האיסוף - מדהימה, המסקנות - די טריוויאליות, וציפיתי ליותר מהניתוח. בסופו של דבר, למי שקרא (כמוני) את "הצבר - דיוקן" ואת "פרידה משרוליק", וחי כאן, די ברורה המציאות - כל הפרמטרים ה"צבריים" נופלים ומתמוטטים בחברה הישראלית-ציונית-חילונית.
חסרה לי ההתייחסות ל"ניכוס" הערכים על ידי הימין הדתי (אולי מישהו כבר מכין ספר או מחקר על זה); התייחסות ערכית (אולי זה בכלל טוב שנפרדנו מ"שרוליק")
עוד טרחן 244908
ראשית תודה רבה לך אלי אשד על הביקורת. אם בעבר שקלתי לקרא את הספר אני מבין כעת עד כמה הספר הזה מיותר.

יש משהוא מאד יהיר ושטחי בגישה של עוז אלמוג שבגלל שהוא "חוקר חברה" הוא מוכשר לנתח ולהתייחס לכל תחום.

נוסף על כך, אם הבנתי נכון זאת בעצם מיני אנציקלופדיה כלומר יותר גיבוב של פרטים מאשר ניתוח תמציתי. הספר הזה מזכיר פסיקה של בג"צ: מאות עמודים של קשקשת מתנשאת, שעמום צרוף, ובזבוז משאבים ציבוריים ונייר.

לעניות דעתי, ספר המיועד לקהל הרחב צריך להיות תמציתי ועם דגש על ניתוח המתבסס על מספר מצומצם של דוגמאות טובות ולא על כל מה שניתן למצא. העיקר במחקר כזה היא המומחיות של המחבר, יכולת הניתוח שלו והצגה מעניינת של הדברים, ולא העתקה כפייתית של פרטים שכל אחד יכול למצא במאגרי נתונים.

אני מפנה את הקוראים לספרו הנפלא של פרופ' אלאן בלום: "דילדולה של הרוח באמריקה" (עם עובד) כדוגמא לאופן בו ראוי לכתוב ספר העוסק בתופעה רחבה מאד, אבל בקצרה ומבלי להיות טרחני ולהטביע את הקורא במלל אינסופי.
עוד טרחן 244912
הממ... אני חייב לומר שכמי שקרס באמצע הספר על הצבר בגלל עומס יתר של פרטים שגרמו לו לאבד את חוט העניין אני נוטה להסכים עמך.
עוד טרחן 245012
בהתחשב ביכולת שלך לקרא ולכתוב תגובות ארוכות ומנומקות (אף שאני לא בהכרח מסכים עמן), אני מקבל את דבריך כמחמאה.
עוד טרחן 245063
אני מתרשמת שרק קנאה צרופה ופשטנות יכולים להביא אותך לכתוב דברי ביקורת שטחיים ורדודים על הספר. מי אם לא חוקר חברה יכול לנתח את החברה הישראלית? מה ציפית? למי הידע והכשרון לרופאים ? או אולי לפוליטיקאים? מעניין מאד.
האם הספר של בלום נחשב לספר או מיני אנציקלופדיה? האם התיעוד שלו דרש עבודת נמלים שתשמר לדרעון עולם? השוואה מיותרת.
עוד טרחן 245120
היי יעל,
אין לזה שום קשר לקנאה, אולי מעט בוז של מי שבא מתחום המדעים המדויקים ורגיל למושג ההתמחות. כל המורים שלי הם פרופסורים שמומחים בתחום מצומצם מאד ולא פולשים לתחומי ידע של אחרים.
במה יש להתקנא בטרחן הזה. אם כבר אז לקנא באנשים מוכשרים באמת, כמו ברברה טוכמן, אלברט אינשטיין זיגמונד פרויד, בטהובן וכו'.

עוז אלמוג בחר לכתוב על נושא רחב שבא לידי ביטוי באומנות (ציור, ספרות, מחזאות, קולנוע,מוסיקה קלאסית מוסיקה מודרנית), בתחומי יצירה כגון במדע, בבניה, בארכיטקטורה, בתחום קשרי חוץ, מדע מדינה, משפט פילוסופיה, יהדות וכו.

בכל התחומים האלו הוא מומחה ?

לדוגמא, אני בטוח שבתחום המוסיקה אליהו הכהן, דן אלמגור, ויואב קוטנר, יודעים ומבינים יותר.

יש משהו מאד יהיר ומאד שטחי בכך שחוקר ואפילו יהיה מוכשר
ביותר מתיימר להיות מסוגל לסקור נושא כה רחב בעצמו.

הדרך הצנועה והמקובלת היא לחלק את המשימה בין כעשרה מומחים מתחומים שונים ולערוך את הספר. כך נוהגים אנשי מדע צנועים והגונים.

אלאן בלום כתב ספר קצר מעניין ומנומק היטב בלי להטביע את הקורא באוסף טרחני של עובדות.

בעידן המחשב אין צורך באיסוף סזיפי של פרטים. הידע האנושי מורכב ממליוני ספרים וכתבים באלפי ארכיונים הפתוחים לציבור ובהם ספרים עיתונים, סרטים וכו, שלא לדבר על האינטרנט, ארכיונים של עיתונים מוזאונים וכו.

אני משוכנע שלעם ישראל יש עוד כמה גורמים מתעדים חוץ מעוז אלמוג.

ולסיכום, אין לי שום דבר נגדו. איני יודע אם הספר מספיק מעמיק מבחינה מדעית, כספר לציבור הרחב הוא כנראה מפספס את המטרה כי הוא ארוך מדי וטרחני.
עוד טרחן 245292
אתה מדבר כאילו התמחות היתר במדעים המדוייקים היא דבר כל-כך טוב. אלברט איינשטיין תרם לתורת הקוונטים ולמכניקה הסטטיסטית, יצר את היחסות והיחסות הכללית, השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים של בניית הפצצות הגרעיניות הראשונות, עסק בפילוסופיה של המדע, והיה אדם פעיל פוליטית.

אם עוז אלמוג מתיימר להיות מומחה בכל התחומים הללו בכללותם, הרי שזו טענה שדורשת גיבוי רב. אבל טענה למומחיות באספקטים רבים ושונים של חברה מסויימת, החברה הישראלית, אינה נראית לי כטענה מופרכת עד-כדי-כך. לפעמים מה שחשוב הוא לראות תמונה כוללת ולקשר אליה את הפרטים, ולא להיות מומחה מצומצם לפרטים ספציפיים.

האם אתה טוען כי אדם לא יכול להיות מומחה לליאונרדו דה-וינצ'י אם אין לו תואר בכימיה אנאורגנית ואורגנית, ביופיסיקה, ביומכניקה, וכדומה, שכן אחרת לעולם לא יבין לאשורו את התהליך בו לקח ליאונרדו מכחול וצייר את המונה ליזה?
עוד טרחן 245304
שלום כליל החורש נאורי.

א. רשימת השמות שהבאתי הם דוגמאות לאנשים שאם כבר לקנא במשהוא כל אחד מהם עשוי להיות מתאים, וזאת בתגובה לקורא וללא קשר ישיר לספר או לעוז אלמוג.

ב. למיטב הבנתי עוז אלמוג הוא אדם מוכשר ביותר בעל ידע רחב ויכולת ניתוח מרשימה. אלא שהספר, כך הבנתי ממחבר הביקורת, גדול מאד בהיקפו. להערכתי ספר בהיקף של 1400 עמודים בכדי שיהיה מעניין לציבור הרחב צריך לעסוק בנושא רחב יותר, למשל תולדות עם ישראל.

עם כל הכבוד ללאונרדו דה ויצ'י סקירת המפעל הציוני והתמורות שחלו בו הן עניין לספריה לאומית עם מאות אלפי כותרים. אני משוכנע שניתן היה לכתוב ספר קצר ותמציתי שיספק לקורא את אותן התובנות. הספר דור תש"ח: מיתוס דיוקן וזיכרון מאת עמנואל סיון (הוצאת מערכות 230 עמודים +נספחים) הוא דוגמא לספר שעוסק בנושא רחב היקף באופן תמציתי ועם זאת מעמיק, ולעניות דעתי מעניין.
עוד טרחן 245313
אני אישית חושב שיש, בעקרון, מקום למסה ארוכה שמצד אחד אינה תמציתית, ומצד שני אינה מתעדת ה-כל. אבל אני לא ממש יכול לגבש עמדה לפני שקראתי את הספר, ומפתיע אותי שאתה רואה לנכון לעשות זאת.
עוד טרחן 245336
גם אני אישית חושב שיש, בעקרון, מקום למסה ארוכה שמצד אחד אינה תמציתית, ומצד שני אינה מתעדת ה-כל.

אני כן יכול לגבש עמדה בעזרת ביקורת שכתבו אחרים.
ידיעתי את נושא הספר ואורכו מספיקים בכדי שאוכל למתוח ביקורת על הגישה הכללית של המחבר.

כזכור לך לא כתבתי ולו אות אחת על התוכן ועל המסקנות.
בשביל זה באמת צריך לקרא את הספר עד תום.
עוד טרחן 249946
עוז אלמוג מגיב במכתב למערכת (השני ברשימה) על מגוון דברי הביקורת שהועלו כנגד ספרו:
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245318
אני חושב שזה לא נכון, יש'ך לינק?
בכל אופן, המורה שלי בתיכון אמרה פעם:
"הניסויים היחידים שאיינשטיין עשה זה הנישואין שלו עם אישתו" ( יש לקרוא במבטא רוסי).
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245441
נראה לי שאתה צודק. השותפות היחידה של איינשטיין בפרוייקט מנהטן היתה חתימתו על המכתב המפורסם לרוזבלט, שעליו החתים אותו ידידו הפיזיקאי ממוצא הונגרי ליאו סילארד.
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245587
אני כמעט בטוח שפיינמן מדבר על כך שהוא פגש את איינשטיין בפרוייקט מנהטן. אבל אולי אני טועה.

אני אניח שאתה יודע על מה אתה מדבר. בכל אופן, היום מעטים האנשים שעוסקים גם בקוונטים וגם ביחסות כללית, בעוד שאיינשטיין עסק במקבילים של שניהם בזמנו (את התחום השני הוא יצר). (למעשה, מעטים האנשים שעוסקים באמת בכל תחום הקוונטים או כל תחום היחסות הכללית. יותר מדי נישות ספציפיות.)

מצד שלישי, יכול להיות שאני סתם לא יודע על מה אני מדבר. לא משנה.

אגב, הסילארד הזה זה אותו אחד שהמציא את רעיון הביט?
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245681
לא, הוא פגש את איינשטיין במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון.
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245635
מה שהוביל לקריאתו המפורסמת: יופסקו הנישואים בבני אדם.
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245644
איינשטיין דיבר עברית? כי באנגלית זה לא נשמע מצחיק במיוחד.
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245680
הוא באמת לא היה מצחיק במיוחד‏1.

1 סתם.
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245716
הוא אמר את זה במקור בגרמנית ובגרמנית זה נורא מצחיק.

הוא גם זה שהמציא את התירוץ האולטימטיבי לאי-הכנת שיעורים: הדינגו אכל לי את התינוק.
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245766
זאת היתה מריל סטריפ ( שאכן גילמה את איינשטיין בסרט Insignificance ).
'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245774
בבורותי בכלל לא ידעתי שהמחזה Insignificance (ענין שולי בעברית) הוסרט. מריל סטריפ באמת גילמה את איינשטיין בסרט? אז מי גילם את מרלין מונרו? שוורצנגר?
האם תרזה 245775
זה מה שקורה שמנסים להמשיך בדיחה.
הסיפור עם הדינגו הוסרט, ומריל סטריפ כיכבה בו. מכיוון שרציתי לערב גם את איינשטיין, החלטתי לערבב בינה לבין תרזה ראסל.

'' השתתף בפועל בחלקים ההנדסיים...'' 245723
הוא (כמעט) היה נשיא מדינת ישראל.(1)

___
(1) חסרה רק הסכמתו :)
עוד טרחן 245391
Hey Noam!

I haven't read the book yet, and I would wait with my own opinion until I do. There is one thing I *can* say, though, and that is that comparing phenomena from various fields is an acceptable method in discourse sociology and Foucault's works are the best example of it. If one is an expert in "culture" or "discourse", one analyzes social phenomena through that lense and does not differentiate between disciplines. Discourse and culture are trans-disciplinarian fields, so I don't see, apriori, what would be wrong with writing a book which deals extensively with many fields (I can see how someone coming from the exact sciences, or other more conceptually conservative field, would not enjoy it). Having read Almog's previous book and enjoyed it immensely, I have high expectations from him, and hope this book will not disappoint.
עוד טרחן 245445
היי הדר
ראשית אני באמת מקווה שתהני מהספר. אם עוז אלמוג יעשה תקציר של ספרו לבערך 200 עמודים גם אני אקרא.
אין שום דבר רע כמובן בלא להיות מומחה מעמיק לכל תחום שהרי כולנו כאן באייל מבטאים דעות גם בתחומים שמעבר לתחומי העיסוק שלנו.

זוהי שאלה של היקף. אם את רוצה לכתוב ספר בו את מבטאת את דעתך בנושא מסוים, נעזרת במספר מצומצם של דוגמאות מנתחת אותן ומגיעה למסקנות בהתאם לדעתך זה נפלא וטוב.

אני בוטח בעוז אלמוג שהוא מומחה סביר בתחומו. לי אין צורך בדוגמאות רבות. מספיק לי שיציג דוגמאות ספורות ואני אדע שהוא מבסס את דעתו על דוגמאות נוספות שלא הביא בספר.
במקום לקרא 1400 עמודים של חוקר אחד עדיף מבחינתי לקרא 7 ספרים של חוקרים שונים כ"א בהיקף של 200 עמודים ולקבל קשת שלמה של דעות.

הביטוי טרחן מתאר אדם הטורח לבסס את דעתו על דוגמאות רבות מספור. כאשר את ניגשת לכתוב ספר בהיקף של אנציקלופדיה את צריכה לדעתי להשתמש בגישה אחרת.
הרי בחירת הדוגמאות עלולה להיות מגמתית ולכן להוביל למסקנה מסוימת. המומחה בתחום מסוים למשל יואב קוטנר בתחום המוסיקה הישראלית, או מבקר קולנוע שכל זמנו מוקדש לחקר תחום מצומצם ביצירה העברית, יטיבו להביא דוגמאות טובות ולבסס דעה אוביקטיבית.

אלמוג היה יכול להעזר במחברי משנה שכל אחד יסקור את תחום מומחיותו, וכסוציולוג וחוקר תרבות יעזר במסקנות המומחים השונים כמו בידיעותיו שלו, ובעזרת יכולת הניתוח שלו יכליל ויסכם.

דעה ניתן להביע באופן קצר ותמציתי (כמה מאות עמודים)
ואם הנושא מעניין אותי אקרא את דעתם של חוקרים א', ב', וכו, ואגבש לי דעה משל עצמי.

ספר בהיקף כזה מזכיר לקסיקון או אנציקלופדיה ולכן חלים עליו חוקי כתיבה ועריכה שונים. כשאדם טורח לכתוב אנציקלופדיה אני חושד בכוונותיו. אני רואה בפרי עמלו חיבור מגמתי או שטחי או לא מאוזן.
לכן אין לי עניין לקרא כזה ספר.
או אולי לא טרחן 245409
יכול להיות שהוא אכן מבין עניין בכל התחומים האלה.
צריך לזכור כי הוא לא צריך להיות מומחה נקודתי לעניין הוא רק צריך להבין את השאלות המרכזיות של העניין ואת הראש בו הוא פועל כדי להבין את השינוי התרבותי שהוא עבר.

אמנם עדיף היה אם הוא היה גאון המקיף ומחדש בכל נושא בו הוא נוגע (למשל גרץ, עליו אמר אבי כי כל תיאוריה שהוא העלה הוכחה כנכונה ע"י החוקרים אחריו), אולם לפעמים מספיק שהוא לא יהיה לגמרי מצומצם.

הבאתי כאן את ההקדמה של החכם ג'ארד דייאמונד בספרו "רובים חיידקים ופלדה" בו הוא מסביר מנין יש לו את האפשרות לכתוב את ספרו, שמקיף את גורלתיהן של חברות האדם:

כאן הוא מביא את הבעיה:
התחומים האלו הם, בראש ובראשונה, הגנטיקה, הביולגיה המלקולרית והביוגיאורפיה ככל שהם נוגעים לגידולים ולאבותיהם צמחי הבר; אותם התחומים, וכן האקולוגיה ההתנהגותית, ככל שהם נוגעים לבעלי חיים מבוייתים ולאבותיהם חיות הבר; הביולגיה המלקולרית של החיידקים באדם ושל החיידקים הקרובים אליהם בבעלי החיים; האפדימולגיה של מחלות האדם; הגנטיקה של האדם; הבלשנות; המחקרים הארכיאולגיים בכל היבשות ובאיים הגדולים; והמחקרים בתולדות הטכנולוגיה, הכתב והארגון הפוליטי.
גיוונם של התחומים הללו מעמיד קשיים לפני מי שמבקש לכתוב ספר על גורלתיהם של בני האדם. המחבר צריך להיות בעל טווח מומחיות המקיף את כל התחומים הללו כדי שיוכל לעשות סינתזה של ההתקדמויות הנוגעות לענין.

ועכשיו הוא מסביר למה הוא מתאים:
הרקע שלי הביא אותי לכמה מן התחומים האלה עוד לפני ששאל אותי יאלי את שאלתו. אמי מורה ובלשנית. אבי רופא המתמחה בגנטיקה של מחלות הילדות... בן שבע נהייתי צפר מושבע, על כן נקל היה לי בשנת לימודי האחרונה לתואר ראשון להחליף את יעודי הראשון, רפואה, במחקר ביולוגי. ואולם כל שנות לימודי בבית הספר ובקולג' הוכשרתי בעיקר בשפות בהיסטוריה ובכתיבה. אפילו לאחר שהחלטתי לעשות דוקטורט בפסיולגיה כמעט זנחתי את המדע כדי להיות בלשן.

מאז שהשלמתי את הדוקטרט אני מחלק את עבודתי המדעית בין שני תחומים: פיסיולגיה מולקולרית מצד אחד, ביולוגיה אבולציונית וביוגאוגרפיה מצד אחר. ב14 השנים שעברו הביאה אותי עבודת השדה שלי בביולוגיה אבולוציונית במגע הדוק עם מגוון רחב של חברות אדם. מומחיותי הי האבולציה של ציפורים, שאותה חקרתי בדרום אמריקה, בדרום אפריקה, באינדונזיה, באוסטרליה, וביחוד בניו גינאה. בחיי עם העמים הילידים של האזורים הללו התוודעתי אל הרבה חברות אדם מבחינה טכנולוגית, מחברות ציידים- לקטים ועד חברות של איכרים שבטיים ועמי דייגים, שעד לא מכבר השתמשו בכלי אבן. מה שייראה אפוא לרוב בני האדם האוריינים כאורחות חיים מוזרים מהפרהיסטוריה הרחוקה, בשבילי הם החלק החי ביותר של חיי.

בקיצור- הקדמה של אחד החכמים בדורנו לספרו.
עוד טרחן 245379
דרעון עולם?

גם שגיאת כתיב וגם משמעות הפוכה משהתכוונת לה?
האם עוז אלמוג אסף את כל החומר או האסיסטנטים שלו? 247531
4 קטגוריות: מוישה, אסוף ומיין והקלד. נשנשית, כנ"ל, ולא לשכוח, גם נשיקה לעוזהל'ה (סליחה, זה לא הסגנון שלו, דווקא בחור זהב). פגשתיו פעם במילואים, אגב, ייחעס, בנו של מפקד חיל הים לשעבר. איש חביב, לא מהסוג המרושע, זה לא, אבל נו, איני בטוח אם ממש עילוי.
האם עוז אלמוג אסף את כל החומר או האסיסטנטים שלו? 249040
I don't understand the comment, much less the tone. Every academic book on the planet represents the work of several research assistants as well as the professor who wrote it.
האם עוז אלמוג אסף את כל החומר או האסיסטנטים שלו? 249089
(לא בכל תחום זה כך).

איך באמת מתמודדים עם הבעיה המוסרית? (יש צורך לנסח אותה במפורש?)
למיטב הבנתי, החובה העליונה של מנחה לתואר שני או שלישי היא להכשיר את הסטודנט למחקר עצמאי (ברמה מתאימה). כתיבת פרק בספר מחקרי היא דרך טובה להשיג את המטרה הזו; אבל סטודנטים עושים גם דברים פחות מהותיים. סטודנט לסוציולוגיה צריך מן הסתם להתנסות באיסוף חומר, כמו שסטודנט לפסיכולוגיה צריך לדעת איך מרכזים נתונים מ- 250 שאלונים לקובץ ממוחשב. השאלה היא האם אפשר לטעון שסטודנטים מבצעים את הדברים האלה (במקום החוקר שיפרסם את המחקר) משום שזו באמת הדרך הטובה ביותר בשבילם ללמוד, ולא בגלל שהם כח עבודה זול, שבוי ומחויב.
האם עוז אלמוג אסף את כל החומר או האסיסטנטים שלו? 249138
I fear the answer is no. Even my field, in which there are no labs, and groupwork is not as essential as other fields, also has plenty of research assistantships. To some extent it's part of the feudal aspect of unviersity life. Students get fellowships - or salaries - for their work, and sometimes their name for publications; the professor gets quality (and cheap) labor. In an ideal work, the assistant would always learn from the work and become a better scholar (in my experience this has almost always been the case), but some folks are used for more menial jobs (though even telephonic surveys teach you something about methodology). Is it wonderful? Absolutely not. But it certainly is prevalent and part of university life and most certainly did not merit the sardonic tone and ugly remarks and insinuations of the message I was replying to.
האם עוז אלמוג אסף את כל החומר או האסיסטנטים שלו? 249149
תודה. אני באמת לא יכול להציע שיטה אלטרנטיבית מוצלחת יותר.
עוד טרחן 245289
על פי מה אתה קובע כי הספר "מיועד לקהל הרחב"? הוא יצא בהוצאת אוניברסיטת חיפה (וזמורה ביתן), ומכאן אני מבין שהוא דווקא נחשב ספרות מקצועית, ולאו דווקא ספר שמיועד לציבור הרחב.

ועם כל הכבוד למאגרי מידע, לפעמים יותר נוח כשמישהו אחר עשה את עבודת קיבוץ הטקסטים, ואתה רק מוציא מתוך זה את מה שאתה צריך.

(הכותב לא קרא שום דבר של ד"ר אלמוג, ואין לו מושג אם הספר טוב או לא, מיועד לקהל הרחב או לא. יצויין גם כי הכותב כתב מספר עבודות אוניברסיטאיות שעסקו בחברה הישראלית ולא הזכירו אפילו ברמז את הד"ר אלמוג, ובוודאי שלא כלל אותו כפריט ביבליוגרפי, בניגוד לטענה שנטענה קודם לכן בדיון).
עוד טרחן 245526
היי דובי

אני לא קובע כלל למי הספר מיועד אלא מסביר למה לדעתי הגישה של עוז אלמוג אינה נכונה אם כתב לציבור הרחב. כספר מדעי לסוציולוגים איני יכול לשפוט משום שאיני בקיא בתחום, אבל לאור ההכרות שלי עם ספרות מדעית אחרת אני מצפה מחוקר שכותב בכזה היקף להעזר במחברי משנה ולהתמקד בדיון במסקנות ולצייר תמונה כוללת.

בתגובתי להדר הסברתי את כוונתי ביתר פירוט, ואני מקווה שלכל הפחות הצלחתי להסביר את דעתי גם אם לא לשכנע.
עוד טרחן 245803
לא ברור לי למה כולם עונים בכלל לטרחן הזה שאפילו לא הטריח עצמו לעיין בספר שעליו הוא מגיב ועוד בכזו נחרצות. אני מאלה שדווקא קראו את הספר ונהנו מאד (קראתי את זה לצורך התזה שלי) ובו ואסביר לכם מדוע הוא כל כך ארוך:
זה לא שלאלמוג יש תזה שצריך לאושש אותה.בכלל לא. מדובר בסקירה וניתוח של מכלול האירועים שהביאו לקריסת התרבות הציונית. מדובר בתהליך של יותר מחמישים שנה הכולל אירועים רבים מאד.
זה לא סתם לכסיקון אלא תיאור של מסלול קריסה. אלמוג עושה משהו שאף אחד לא עשה עד היום. קודם כל הוא סוקר את כל האירועים הללו (ואת זה אי אפשר לעשות בספריה, אלא אם כן אתה רוצה לקרוא אלפי ספרים ומאמרים). שנית, הוא מקשר בין האירועים השונים, כמו בפסיפס. זה היופי של הספר הפסיפס הזה. היקף של ספר זה בכלל לא חשוב. יש ספרים קצרים גרועים ויש ארוכים טובים. אי אפשר לשלול ספר רק בשל ההיקף. הרי רק לאחרונה זה בפרס בוקר סופר אנגלי שכתב פרוזה שמקיפה 1000 עמודים.
במקום להריע לחוקר חשוב (קראתי גם את ספרו על הצבר) המשרטט פנורמה חברתית חשובה אתם עוסקים בשטויות של איזה אובר-חוכם טיפש, בור ועם הארץ.
שושנה? 245804
(סתאאם)
עוד שושנה 245818
כלומר, הסיבה שהספר ארוך היא שהוא מקיף הרבה חומר. ואני תמיד חשבתי שזה פועל הפוך.
עוד שושנה 245820
עניין הסיבה והמסובב הוא ממש עקרוני, בהקשר זה? אני לא רואה למה.
עוד שושנה 245827
נו, ואיך תראה/י משהו? הלא את/ה כבר יומיים עסוק/ה בכתיבת תגובות תמהוניות תחת שמות שונים.
וואו! 245829
זהו נוק אאוט צורב שלא במהרה אחלים מכוויותיו :-)

(אגב, עד כמה שביכלתי לשפוט - הנני עסוקה בכתיבת תגובות *לא* תמהוניות תחת *שמות* תמהוניים, מה שמחזיר אותנו אל העניין ההוא -)

ואם נדמיין לנו לרגע שאינני אני אלא הנני מישהו אחר, רציני, בעל ניק קבוע ומכובד - אז מה, בכל זאת, בעניין ארכו של הספר והיקפו? סיבה ומסובב?
וואו! 245832
אם נדמיין לנו לרגע וגו' - אז זו היתה בדיחה טאוטולוגית, לגבי האורך וההיקף (אחת מרבות שהיה ניתן לחלץ מתגובתו האומללה של אותו מר שושנה).
עוד טרחן 246197
בהתחשב בעובדה שאתה משתמש בספר לכתיבת תיזה אתה ככול הנראה בתחום המקצועי שלו, ולכן אינך יכול לקרא את הספר
באוביקטיביות.

שים לב למה שכתבת:
זה לא שלאלמוג יש תזה שצריך לאושש אותה.בכלל לא. מדובר בסקירה וניתוח של מכלול האירועים שהביאו לקריסת התרבות הציונית. מדובר בתהליך של יותר מחמישים שנה הכולל אירועים רבים מאד.

אני לא מקבל את הקביעה שלך או של עוז אלמוג שהתרבות הציונות קרסה. (אולי אתם קרסתם. אני מאמין שרובנו לא).
אני גם לא מקבל את הקביעה שלך שאדם, ואפילו מוכשר מאד, יכול לפסוק בכזאת נחרצות שהתרבות הציונית קרסה.

"במקום להריע לחוקר חשוב (קראתי גם את ספרו על הצבר) המשרטט פנורמה חברתית חשובה אתם עוסקים בשטויות של איזה אובר-חוכם טיפש, בור ועם הארץ."

אם זה עושה לך טוב אתה מוזמן להריע לעוז אלמוג, לעמוד דום, להצדיע לתמונתו וכדומה.

לא כל מי שאינו שותף למושא הערצתך או לדעתך הוא אובר-חוכם טיפש, בור ועם הארץ."

ולמומחים לזיהוי טרולים "האם אביב הוא טרול?
האם אני שוב מבזבז זמן להשיב לאדם הלא נכון?
עוד טרחן 246218
לשתי שאלותיך האחרונות: כנראה שכן (אתה חושב שאילו הוא היה בנאדם אמיתי ורציני, הוא היה מדבר על "להריע"?). צצו כאן כמה מגיבים בעלי שמות פרטיים וגברת אחת גיבורה שיש לה גם שם משפחה, הגברת שושנה וינגרטן - וכולם שיבחו והיללו את אלמוג וגינו קשות את מי שאינו מעריץ אותו. ייתכן שכולם הם אותו אדם, שאוהב מאוד את מר אלמוג, או שזהו אלמ... לא חשוב.
עוד טרחן 246287
שלום לך אייל אלמוני
בעקבות התגובה שלך החלטתי לגזור על עצמי גמילה מתגובה לשושנות ים ואלמוגים.

אולי אני אפילו אצליח לעמוד בכך.
קראתי ונהניתי 245057
ממליצה מאד. לכל המתעניינים בתעוד מרתק של החברה הישראלית בשפה שוטפת ושווה לכל נפש. כסטודנטית לסוציולוגיה, אני נחשפת למאמרים רבים של אלמוג וללא ספק הכתיבה שלו וניתוחיו הסוציולוגים הם נכסי צאן ברזל לחברה הישראלית.
כפי שאמרו לפני - הספר הוא מכרה זהב.
תגובה לנועם טל 245070
איך אתה מעז לבקר משהו שכלל לא קראת! אין גבול לחוצפה ועזות המצח.
אלי אשד בכלל לא כתב על הספר שהוא 'גיבוב של דברים שניתן להשיג במאגרי מידע'. להיפך הוא שיבח מאד את עבודת האיסוף ואת הקישורים של אלמוג בין אירוע לאירוע.
תגובה לביקורת לא אמורה להיות התלהמות מתנשאת ורדודה מהסוג של נועם טל ודומיו וחבל שאתר חשוב העוסק בביקורת ספרות לא מסנן את הטיפשויות הללו.
תגובה לנעם טל 245123
היי אבנר,

הצלחתי לעצבן אותך? אני מצטער.
אני לא אגרר להשמצות אלא אנסה להסביר את הטענות שלי שהן יותר כנגד הגישה של עוז אלמוג מאשר כנגד הספר.

כל העקרון של ביקורת ספרות נועד לאפשר לכל אחד לקרא
מה שמעניין אותו. אני לא התייחסתי כלל לתוכן של הספר אלא לשני היבטים:
א. אורכו.
ב.הבחירה של עוז אלמוג לטפל בנושא כ"כ רחב שיש לו היבטים בתחומים של מומחים אחרים כגון חוקרי ספרות עברית, כלכלנים , מומחים למדע המדינה וקשרי החוץ של ישראל, היסטוריונים של העת החדשה ועוד.אני מתקשה להאמין שעוז אלמוג מומחה בכל התחומים האלה.

אני כן מודע ליכולת הניתוח של עוז אלמוג וגם שמעתי אותו פעמים רבות בתקשורת. אני גם זוכר את השיחה שלו עם דוד ויצטום (ערוץ ראשון "מהיום למחר")לגבי ספר זה. אגב גם ויצטום העיר לו על אורכו של הספר.

מאחר והספר הזה מוצע לציבור הרחב ולא רק לקומץ מומחים, החסרון שלו הוא שהוא פשוט ארוך מדי. אם תרצה תוכל לקרא עוד מ-"ההתלהמות שלי" בתגובה שכתבתי ליעל.

ונניח שהייתי מלא תשבוחות לספר למרות שלא קראתי אותו גם אז היית מתנפל עלי ככה? מסופקני.

לגבי "התלהמות מתנשאת ורדודה מהסוג של נועם טל ודומיו" ו- "הטיפשויות הללו" ישפטו הקוראים מי המתלהם.

ולסיום אם אתה בניגוד אלי רציני ומעמיק לכל הפחות תכתוב נכון את שמי כשאתה מצטט אותי.
''ישפטו הקוראים'' 245175
הקוראים סבורים, נועם, שאתה נגרר לשיחות עם טרולים, שכנראה הם כולם אדם אחד (עילג ואינטרסנט, ככל הנראה). חבל על התשובות הארוכות והמנומסות שלך.
''ישפטו הקוראים'' 245211
למה כוונתך ב"אינטרסנט"? יכול להיות שזה הסוכן של הספר :) ? (או שזה אלי אשד עצמו? היה לי חשד כזה).

אני חושב שנעם כותב את שמו בלי ו"ו, אם כי במאמר שלו כתבו עם ו"ו (אבל זה כנראה המערכת ולא הוא)
''ישפטו הקוראים'' 245334
אכן אייתתי את שמו בצורה שגויה, שלא בכוונה.

כוונתי ב''אינטרסנט'' זה כל מי שהעיסוק של שליחת מספר תגובות שאומרות אותו הדבר באותו הסגנון תחת ניקים שונים, נראה לו חשוב מספיק. הניחוש שלך טוב כמו שלי, ובכל מקרה התגובות האמורות לא מוסיפות הרבה כבוד לדיון הזה.
''ישפטו הקוראים'' 245293
תודה על ההסבר ברקת.

אני קצת חדש בעסק ואולי בגלל זה אני מתיחס לכולם בכבוד וברצינות. זה כנראה יעבור אם הזמן.
עדיף שלא יעבור 245853
נחמד לקרוא באתר משהו נחמד עם טקטיקות של הקשבה במקום ניצחון.
עדיף שלא יעבור 246200
תודה !
''ישפטו הקוראים'' 245834
הקוראים סבורים, נעם, שלבקר ספר מבלי לקרוא אותו זהו אחד הדברים המטומטמים ביותר בעולם. ולשפוט ספר לפי אורכו, זה השני.
''ישפטו הקוראים'' 245856
מבלי להתיחס לגופו של ויכוח (לא יודע כלום על הספר), על הטיעון שלך כבר אמר אמיל זולא (או ויקטור הוגו) שלא צריך לאכול את כל החביתה כדי לדעת שהביצים מקולקלות.
''ישפטו הקוראים'' 245887
מבלי לקרוא את התגובה שלך, אני יכול לקבוע שאין קשר בין הדברים.
''ישפטו הקוראים'' 246201
גם לך תודה.
''ישפטו הקוראים'' 246212
Be my guest
''ישפטו הקוראים'' 246216
טוב לראות את הציונים האלה רבים בגלל ספר שמתאר איך שדמות המייסדים שלהם נפלה.
''ישפטו הקוראים'' 246217
הבדיחה מצתה את עצמה. את תשומת הלב שלך קיבלת. אתה יכול להפסיק עכשיו.
''ישפטו הקוראים'' 246220
התנזים היקרים שלי יודעים איפה אתה גר.
תגובה לנעם טל 245277
>מאחר והספר הזה מוצע לציבור הרחב ולא רק לקומץ מומחים, החסרון שלו הוא שהוא פשוט ארוך מדי. אם תרצה תוכל לקרא עוד מ-"ההתלהמות שלי" בתגובה שכתבתי ליעל

כמו, נניח, A la recherche du temp perdu ?

האורך אינו בהכרח הבעיה (לא קראתי, לא יודעת), אלא זאת שאת המסר הפשוט המועבר בסדרת הספרים הזו, כולל "קץ שלטון האחוסלים" שמצליח להיות טרחני למרות קוצרו, מבינים כבר כל הקוראים הפוטנציאליים. יש צורך באבחנות מעניינות במיוחד כדי להצדיק את הזמן האבוד בקריאת ספר כזה, בין אם אורכו 100 או 2000 עמודים ועל פי התיאור של אלי אשד לא נשמע שיש בספר אבחנות כאלו.
נדמה לי שאת אוסף הכותבות העילגות ממין נקבה ראינו כבר בעבר, אך לא זכור לי אם הן לחמו להגנתו של אלי אשד או של מחבר אחר.
תגובה לנעם טל 245290
מאן, אלכס מאן.
תגובה לנעם טל 245294
אלכס מאן בטח היה לפני שהיא התאלמנה והגיעה לאייל למצוא ניחומים.
תגובה לנעם טל 245301
מאן זה לפני זמני, אבל אני בכל זאת זוכרת את העמזונות האלה.
תגובה לנעם טל 245384
נדמה לי שיש צדק בדבריה של ברקת -- ''אבנר'', ''יעל'' ''יהושוע'' ו''מיכל'' נראים עשויים מאותו עור. עכשיו חסרה רק ג. ונהיה מסודרים עד הסוף.
תגובה לנעם טל 245446
תודה לך אורי על האבחנה, כידוע לך אני עדיין חדש בעסק אבל אני לומד.

נדמה לי שיש צדק בדבריך שהרי אדם ששמו יהושע, יודע מן הסתם לאיית את שמו כשורה.
תגובה לנעם טל 245494
הייתי פעם עד בחתונה שערך רב רפורמי. שמו היהודי של העד השני היה יהושע, אבל לא הוא, ולא הרב, ידעו איך כותבים את המלה המוזרה הזו בעברית.
תגובה לנעם טל 245521
בכלל מה מקור השם הזה (מבחינה לשונית) האם יהושע בן נון היה היהושע הראשון?
יהושע יהושע 245693
אפילו יהושע לא נולד יהושע. פירוש השם פשוט: ה' מושיע.
מעניין לקרוא 245096
אכן ספר מומלץ. לא חייבים לקרוא הכל בבת אחת. בשבילי, דווקא הפרטנות הרבה היא היא זו היוצרת את התמונה השלמה ומאפשרת לקורא האינטיליגנטי לגבש לעצמו תמונת עולם אובייקטיבית. ולכשזו מתגבשת, בסוף כל פרק, מגיע אלמוג ומנתח בצורה בהירה וקולחת, ומארגן את תמונת העולם לכלל תזה קוהרנטית.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245188
למי ש(בדומה לי) אינו מתעיין כלל באוסף העדויות והפרטים האנקדוטליים המשעממים, וכן מתעניין דווקא בשורה התחתונה – מאמרו של עוז אלמוג, "אנחנו במקום אחר", התפרסם בגיליון האחרון של "העין השביעית", תחת כותרת המשנה הצהובה-משהו "פקחו את העיניים: התרבות הציונית דועכת!". (גיליון ספטמבר 2004, עמ' 43-45).

אני מניח שזה לא באמת "תמצות הספר", אבל המאמר כן מציג, כאמור, את השורה התחתונה: שרוליק חלף ואיננו עוד.

מנהגי בקריאת מאמרים עיתונאיים הוא לא לקרוא את שם הכותב עד סיום הקריאה. לכן במהלך הקריאה הרהרתי בכך שהמאמר יכול לשמש אותי בדיון כאן באייל – עד שגיליתי את שם הכותב. בכל מקרה, אלמוג מציג שם שאלת מפתח, שהיא לדעתי פספוס של כל הנקודה כולה. הוא כותב: "נשאלת איפה השאלה: האם יש לתרבות הציונית תחליף, ואם כן, מה הוא?". הוא ממשיך ודן בסיכויים ליצור תחליף ("אידיאולוגיה מקומית חדשה", כדבריו). אבל זהו, כאמור, פספוס. השאלה האמיתית היא: "האם יש צורך בתחליף"?
מזכיר לי משהו 245300
שבועיים לפני הבחינה, סטודנט למבוא לפילוסופיה כללית נכנס למשרדו של המרצה שלו ואומר: אני לא ניגש לבחינה. היו לי בסמסטר הזה המון בעיות אישיות ומשפחתיות, לא למדתי בכלל ואין לי שום סיכוי לעבור.

אומר המרצה: רגע רגע, לא להתייאש כל כך מהר! יש עוד שבועיים, אני אגיד לך בדיוק מה לעשות ואתה תעשה בדיוק מה שאגיד - ותעבור את הבחינה!

הוא מושיט לו שישה ספרים עבי כרס ואומר: קרא אותם, תמצת כל אחד מהם למחברת, תמצת את המחברת לשלושה עמודים ואת שלושת העמודים לעמוד אחד. ששת העמודים שיהיו לך בסופו של דבר, אחד מכל ספר - זוהי הבחינה!

חצי שעה לפני הבחינה נכנס הסטודנט שוב למשרד המרצה: אני לא ניגש...

לא עשית מה שאמרתי לך? נדהם המרצה.

להיפך, להיפך, דווקא עשיתי, וליתר בטחון עשיתי אפילו משהו יותר טוב: סיכמתי כל עמוד סופי למשפט אחד, ואת ששת המשפטים כולם סיכמתי למילה אחת. עכשיו פתאום אני לא זוכר את המילה.

מעוות המרצה את פניו בייאוש - אויש, אתה לא זוכר את המילה? שיט!

באותו רגע מזנק הסטודנט: זאת המילה!!
מזכיר לי משהו 245308
בולשיט!!!
מזכיר לי משהו 245310
מה בולשיט?
מזכיר לי משהו 245316
המילה, צריכה להיות ''בולשיט''. אחרת זה לא הגיוני.
קומזיץ , מנורות רדיו, ובקליט. 245332
היי טל

בתגובה ל: האם יש לתרבות הציונית תחליף, ואם כן, מה הוא?"

הציונות היא תנועה מתחדשת וכל תנועה שאינה מתחדשת נתקלת בקשיים הולכים וגדלים כשהעולם סביב משתנה, וגם הציונות אינה חריגה. אפשר לחשוב שמתרבות האבות המייסדים של האומה האמריקאית נותר הרבה.

אני לא מתגעגע לשרוליק ולחבריו. הם מלאו את תפקידם ההיסטורי והגיע זמנם ללכת. היום לפלח עופות לקומזיץ של החברה זאת גנבה, פגיעה באיכות הסביבה, ובזכויות בע"ח.

הרבה דברים חלפו מהעולם בהם מנורות רדיו, בקליט, הקרנות נגד גזזת, תור של שעתיים המתנה בטירונות כדי להתקשר דקה אחת הביתה, המתנה של 5 שנים לקו טלפון, הועדה המסדרת של מפאי, הפנקס האדום, גנרלים שהם אלילים, ועוד.

אז מה- העולם משתנה. לפני שנתיים הייתי בביג'ינג וראיתי איך הסינים קוברים תרבות של אלפי שנים מתחת לקניונים עם מזללות בסגנון מקדונלד. מצבנו טוב יחסית. אנחנו מוצאים איזון בין הערכים והסממנים של העבר והצרכים של ההווה.

טכנולוגיות משתנות, נופים משתנים, אנשים משתנים. חלק מזה לטובה. חלק לא. דנג' שיאו פינג שפתח את סין למערב אמר פעם: "כשפותחים את החלונות נכנסים גם זבובים"

פעם הסינים מתו ברעב ובשיטפונות במליונים. היום הם נהנים מצמיחה ומרווחה, והם כבר לא אותם אנשים. סין הקיסרית חרבה וגם הקומוניזם הסיני זה כבר לא מה שהיה. נשארו הזכרונות, אתרים היסטוריים חגים לאומיים וכו'.
ככה זה כשרוצים קידמה. הציונות המתחדשת אינה חריגה.לדעתי אם לא נלך עם הזמן נשאר מאחור ובסוף נעלם.
קומזיץ , מנורות רדיו, ובקליט. 245339
מה שחריג בעיני הוא מעבר הפאזה מתרבות על בסיס אירופאי (ערוץ 1) לתרבות על בסיס אמריקאי (ערוץ 2). ישנם כמובן שינויים דומים המתחוללים גם באירופה עצמה, אבל העוצמה והחדות בה התרחש השינוי בישראל הם מדהימות למדי.
קצת כבוד לאמריקאים 245354
אני מבין את כוונתך וכללית אתה צודק.
אלא שבאירופה יש גם טלויזיה איטלקית שיטחית ומטמטמת, ובארה"ב יש רשתות שידור שמפיקות תוכניות מופת כמו 60 דקות, ויש גם PBS שזה גוף שידור צבורי שעוסק בנושאי אקטואליה ודומה לשירות לעולם של ה-BBC.

למרות שאני מעדיף את ה-BBC על פני מה שאני יכול לראות מארה"ב אני חושב שצריך להתיחס לתרבות האירופאית בערבון מוגבל. הם אומנם הביאו את ז'ול וורן, בטהובן, שיקספיר, מונטי פייטון ואת הפינק פלויד, אבל גם את מסעות הצלב,הפאשיזם, הנאציזם והקולוניאליזם ואלף שנים של מלחמות עקובות מדם בהן שתי מלחמות עולם. את התרבות האירופית צריך לראות גם בהקשר ההיסטורי.

חוץ מזה ארה"ב היא יותר מהוליווד ומקדונלד: יש מוסיקה מצוינת (דילן, ג'ז, נשמה, רוק מתקדם ועוד). קולנוע מצוין ומגוון, אומנות פלסטית (ג'קסון פולק, אנדי וורהול ואחרים) סופרים נהדרים (קורט וונגוט, ג'וזף הלר, ד.ה.סלינג'ר) עיתונות, מדע, וטכנולוגיה מתקדמת. בארה"ב הומצא רוב המכשור החשמלי מהגנרטור של ווסטינגהאוז, הנורה והפטיפון של אדיסון, הטלפון של בל, המקרר, מנורת הרדיו, מקלטי ומשדרי הרדיו והטלויזיה, המכונית בייצור המוני, הטרנזיסטור, לוויני תקשורת, מעבדי המחשב, ניתוחי מעקפים, וכמובן - האינטרנט. תנו קצת כבוד לאמריקאים !
מסעות צלב ופאשיזם 245360
אולי האמריקאים פשוט עוד לא הספיקו. תן להם קצת זמן, מתחילים לאט לאט, אפגניסטן, עיראק, והשמיים הם הגבול...
מסעות צלב ופאשיזם 245447
אכן כן. ימים יגידו.
שכחת את מלחמת האזרחים 245495
קצת כבוד לאמריקאים 246047
אם כללית הוא צודק, איפה הוא טועה?

במילים אחרות, אם התרבות האירופית יותר מתאימה לנו, האם עלינו לבחור בכל זאת בתרבות האמריקאית?
קצת כבוד לאמריקאים 246202
אולי הוא לא טועה.
לשיטתו הוא כנראה צודק ואם חלק מדבריו אני מסכים
מותר לי?
קצת כבוד לאמריקאים 246935
לא התכוונתי שזה יישמע כביקורת.

אצלי אישית הכף נוטה לכיוון התרבות האירופאית. נדמה לי שהיא מתאימה למדינות קטנות הזקוקות לסולידריות חברתית.
קצת כבוד לאמריקאים 247620
היי,

גם ביקורת זה 100% בסדר. התכוונתי שאם אני לא מקבל דעה מסוימת זה לא אומר בהכרח שמשהוא טועה.

גם אצלי הכף נוטה לכיוון התרבות האירופית, אבל לא רק.
ברוב הנושאים שחורגים מתרבות אני אמריקאי כמו רוב בני האדם.
סוף סוף משהו מדבר לעניין. 247633
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245367
האם יש ברירה?
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245371
השאלה ששואל אלמוג היא בעצם, מה יכול להחליף את האידיאולוגיה הקיבוצית, הכוללת, של כל דור מקימי המדינה והדור שאחריו; והוא גם דן בשאלה כיצד ניתן להשפיע על יצירת אידיאולוגיה חליפית זו. השאלה שלי היא, האם יש צורך כלל באידיאולוגיה שתקיף את כל (או רוב ניכר של) העם. ברור שיש ברירה: יכול בהחלט עם להתקיים ללא אידיאולוגיה מרכזית. לא רק זו אלא זו, הניסיון להכתיב מה צריכה להיות האידיאולוגיה המרכזית נראה לי מתנשא.

שים לב לכך שאיני טוען שהאידיאולוגיה המרכזית צריכה להיות, בעצם, אינדיווידואליזם (או אידיאולוגיה-של-חוסר-אידיאולוגיה, או כל צירוף מעין זה); מצב אפשרי בהחלט הוא מצב בו לקבוצות שונות בעם יש אידיאולוגיות שונות, וישנו מספר מצומצם (או נרחב) של אידיאולוגיות בחברה. הנקודה היא שלא חייבת להיות אידיאולוגיה אחת, מובילה, מרכזית, ו/או "רשמית", הנתמכת ע"י "קובעי הטעם הטוב".
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245373
הבנתי כבר קודם את כוונתך. אני תוהה אם אתה מאמין שבמצב בו החברה בישראל נתונה, היא יכולה לשרוד ללא אתוס מרכזי משותף.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245383
כן.

ואם לפרט: ה"ציונות" הקלאסית, מטרתה היתה להקים מדינה יהודית, עדיף בארץ ישראל. מבחינה זו, הציונות סיימה את תפקידה ההסטורי, ובהצלחה מסחררת.

הציונות המאוחרת היא "אהבת ישראל" עם כל מיני ניואנסים של מדורות-שבט: ההעדפה לתוצרת ישראל, ההתעקשות שאנחנו טובים יותר בכל מידי מדדים שונים ומשונים, הניסיון לעזור למדינה על-חשבון עצמך, ועוד. זה היה אתוס של "המדינה במרכז", אתוס מרכזי משותף של (מרבית) תושבי המדינה.

כעת, לכל תושב (יהודי, לפחות) במדינה זו, קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל נראה כמובן מאליו. אין צורך להיות "ציוני", משום שהציונות (הקלאסית) כבר הוגשמה. אני סמוך ובטוח שאם מדינת ישראל היתה נמצאת בסכנה קיומית, ההתגייסות הכוללת של הישראלים אל מול פני הצרה היתה מרשימה. ניסיון בקנה-מידה קטן בהקשר זה היה, כמובן, אינתיפאדת אל-אקצה (למרות שלא היוותה מעולם סכנה קיומית למדינה), ולטעמי "העם היושב בציון" בהחלט עמד במבחן. עובדתית, מדינת ישראל מתקיימת מזה כשני עשורים כמעט ללא "אתוס‏1 מרכזי משותף", ואיני חושב שהעדר האתוס האמור מהווה סכנה להשרדותה, לא כמדינה, ולא כמדינה יהודית.

או בקיצור: צריך עם כדי לקיים מדינה, אבל לא נדרש קונצנזוס כדי לקיים עם.

-----
1 איני בטוח ש"אתוס" הוא המלה המתאימה כאן.
להגיד ''איניתפאדת אל אקצה'' זה לא מספיק 245390
ריבוי אידיאולוגיות הוא לגיטימי. הבעיה היא שיש בארץ אידיאולוגיה התנחלותית, שכחת?

או בקיצור: צריך עם כדי לקיים מדינה, ולפעמים נדרש רק חלק מהעם כדי להרוס אותה. לפעמים נדרשות לו, לחלק הזה, יותר מעשרים שנה כדי להשלים את המשימה, אבל הוא מאוד עקבי והוא יצליח.

ותודה שטסתם.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245396
למה לא צריך קונצנזוס כדי לקיים עם? האם לעם יש מהות משלו, בלי קשר למה יחשבו האנשים?

אני חולק על הפרשנות שלך לחלוטין. ההתגייסות של הישראלים אל מול האינתיפדה היא תוצאה של קיומה של תרבות משותפת וערכים משותפים. וכן, גם של אתוס משותף של "הערבים רוצים לזרוק אותנו לים" (בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא).
ברור שהציונות "הקלאסית" סיימה את תפקידה, או שהתרבות הישראלית הולכת ונעשית פתוחה יותר. ברור גם שיש סימנים להתפרקות הסולידריות החברתית (שיכולה להיות תוצאה של התפרקות תרבות משותפת, או סיבתה של התפרקות כזאת). מכאן ועד "היעדר קונצנזוס" המרחק רב.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245420
העם קיים בשל עבר משותף, וכיום – מדינה משותפת, וחפיפה חלקית בתרבות. אין כל צורך בקונצנזוס כדי שימשיך להתקיים, אלא בתנאי המסגרת בלבד: הכרה (של בני העם) בקיומו של העם, וקיום המדינה. (ובמשתמע, הכרה בחשיבות קיום העם והמדינה ורצון בהמשך קיומם. ברור שעם שאיבד את רצונו להתקיים, סביר שלא ימשיך להתקיים זמן רב).

ולפני שתציין כי העם ימשיך להתקיים גם ללא המדינה: אם מדינת ישראל תאבד, רבים מבני "העם היהודי" של היום לא יחשבו עוד (בידי עצמם ובידי אחרים) לחלק מהעם היהודי. כלומר, העם היהודי ימשיך להתקיים, אך לא יהיה זה אותו העם.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245431
מה זאת אומרת "העם קיים בשל עבר משותף"? אולי נוכל להסכים לשנות זאת ל"תודעה של עבר משותף"? כי העבר לא ממש משותף (לא היה הרבה קשר בין התהליכים שעברו קהילות שונות בעולם), ויש לבני העם היהודי הרבה עבר משותף עם אחרים, שלא שייכים לעם (עמים שבתוכם הם ישבו). כנ"ל לגבי קיום המדינה שלא יוצרת עם (האם הערבים-הישראלים הם יהודים?) או החפיפה החלקית בתרבויות.

הנקודה שלי היא שעם מתקיים במישור התודעה, ההסכמה בין חבריו שיש ביניהם סוג ייחודי של קשר. הקשר הזה הוא לא רק דקלרטיבי, אלא מתבטא בתרבות לאומית מסוימת שמעניקה לו תכנים. התכנים האלו כוללים אתוס מרכזי ותרבות מובחנת. אפילו האמריקאים הרב-תרבותיים יוצאים למלחמה כדי להגן על "החירות והדמוקרטיה" (אתוס אמריקאי), או על "עוגת התפוחים של אמא" (תרבות מובחנת).
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245470
כפי שחששתי, אנחנו לא מדברים על אותו הדבר – השימוש ב"אתוס" הטעני. ברור שקיים "אתוס ישראלי" במובן שאתה מדבר עליו (את ליבתו עוזי הציג כ"בכל דור ודור וגו"'). אלא שמה ש"מת" אליבא דאלמוג אינו האתוס *הזה*, אלא מה שהוא מכנה "התרבות הציונית"; השכבות שנבנו במשך השנים, אם תרצה, מעל היסוד הזה, שעליו אנו מסכימים ושעדיין קיים. הוא כותב, "תם עידן התמימות ומדינת ישראל פתחה פרק חדש בתולדותיה", "התמימות הישנה התחלפה בספקנות ובאירוניה, והנטייה להסכמה בביקורתיות בלתי מתפשרת", "הישראלים נעשים דומים עם הזמן בחזותם, בהתנהגותם, בטעמיהם ובערכיהם לבני גילם במדינות מערביות אחרות" (למרות שהם "עדיין שונים מאוד באופיים מבני לאומים אחרים, ויש בהם סימני היכר הניתנים לזיהוי בקלות".

הטענה היסודית שלי, שאני עדיין מחזיק בה, היא שמעבר לאמונה בצורך/חשיבות קיום העם והמדינה, מעבר ל"אתוס הבסיס" הזה, אין כל צורך בשכבות אחידות; אין צורך בהסכמה על הדרך בה יש לקיים את המדינה; אין צורך, ודאי ובודאי, בתמימות ובנטייה להסכמה; אין צורך בשאיפה להיות בן-דמותו של "דמות ישראלית ייחודית" שעברה אידיאליזציה (ה"צבר"), השונה מדמותו של בן עם אחר. וללא ספק אין בכל אלה צורך כמאפיין גורף של מרבית האוכלוסיה.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245485
מעניין. אני עובר על "ידיעות אחרונות" מדי יום, וקשה לומר שאני מוצא שם "ספקנות ואירוניה" או "ביקורתיות בלתי מתפשרת". לא ממש יוצא לי לראות ערוץ 2 או ללכת לערבי שירה בציבור, אבל מקנן בי חשד עמום שגם שם לא אמצא ביקורתיות בלתי מתפשרת. גם לא בקרב מצביעי הליכוד/שינוי או בבקו"ם.
מובן שהחברה הישראלית היום פתוחה יותר מבעבר, אבל זאת אבחנה משעשעת.

הטענה היסודית שלך, שמעבר לאתוס הבסיסי אין צורך בשכבות אחידות, בעייתית בעיניי. אגב, מה דעתך על "תכנית הליבה" בחינוך?
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245487
אתה לא מוצא בעיתונות ביקורתיות, ספקנות ואירוניה? נכון, הם מפרסמים קומוניקטים של יחצני "כוכב נולד" ללא עריכה כמעט, אבל אין שם "הצדעה למנהיג" שהייתה נפוצה בהרבה בעבר.

אני חושב שצריך להבדיל בין גרעין ידע משותף לבין שכבות אחידות של אידיאלים. תוכנית הליבה (אתה מתייחס למשהו כמו "100 ערכי יסוד"?) חשובה, בדיוק כמו שלימודי מתמטיקה חשובים, אבל תוכנית הליבה לא יוצרת (או נכשלת ליצור?) שכבות אמונה/שאיפות משותפות למרבית האוכלוסיה. ואגב, אפשר בהחלט ללמד (ואולי אף ראוי ללמד) את תוכנית הליבה בשילוב ביקורתיות, ספקנות ואירוניה.
תיקון קטן 245463
לא ל*כל* תושב (יהודי, לפחות) במדינה זו, קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל נראה כמובן מאליו.
לא לכולם מובן מאליו הצורך בקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל, ולא לכולם מובן מאליו המשך קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל.
אתוס 246053
כמה רחוק אפשר ללכת עם ההטרוגניות החברתית? האם, למשל, צריך לאפשר למהגרים לפתוח בתי ספר בשפת אימם בלי לחייב אותם לרכוש מיומנויות ברמה גבוהה בעברית?

בגרמניה, למשל, אפשר להסתדר לאורך זמן בעזרת טורקית בלבד, אם גרים בשכונת מהגרים מתאימה.
אתוס 246067
למה לא, בעצם? אם אתה מדינה קולטת מהגרים, ואתה רוצה להקל עליהם את הקליטה, מדוע שלא תיתן להם להיקלט בצורה שנראית להם הכי נוחה? מדוע להגביל אותם בחוק לדרך מסויימת שתהיה לא נוחה בסיטואציות מסויימות? מה איכפת לגרמני שיש טורקים בגרמניה שדוברים רק טורקית? (הרי כל הטורקים שיש לו מנשק איתם הם כנראה דוברי גרמנית).
אתוס 246089
מבלי לענות לשאלה (אין לי תשובה טובה ב''שליפה''), אציין רק שבישראל, למשל, אפשר להסתדר לאורך זמן בעזרת רוסית בלבד, אם גרים בשכונת עולים מתאימה.
אתוס 247032
שאלתי מהם גבולות ההטרוגניות מפני שנדמה לי שכל השותפים לשיח הציבורי הדמוקרטי זקוקים לשפה אחת (למשל עברית) כדי לתקשר בה - גם מעל גבי העיתונים והמרקע - ולהבין זה את עולמו התרבותי של האחר.
אתוס 247041
בקהילה הרוסית בישראל יש עיתונאות, ערוץ טלויזיה מקומי (וכמה ערוצים דוברי-רוסית לא מקומיים), ושיח ציבורי ער עד מאוד -- ברוסית. כמובן שמרבית חברי הקהילה משתתפים גם בשיח הציבורי העברי, אבל הדברים אינם עומדים בסתירה.
אתוס 247048
בכל זאת, נדמה לי שמי שחי בארץ ואיננו מבין עברית לא יכול לקחת חלק פעיל בשיח הציבורי הישראלי.
אתוס 247072
"לא יכול לקחת" או "לא ראוי שייקח"? לקחת חלק הם לוקחים. שוב, אלו ביניהם שאינם דוברים עברית (לפחות לא במידה שמאפשרת להם לדון על פוליטיקה) הם מיעוט, וקולם ודאי שאינו נשמע בקול רם – ועדיין, חלק בדיון הם לוקחים.
אתוס 246100
"כמה רחוק אפשר ללכת עם ההטרוגניות החברתית? האם, למשל, צריך לאפשר למהגרים לפתוח בתי ספר בשפת אימם בלי לחייב אותם לרכוש מיומנויות ברמה גבוהה בעברית?"

למה לא? המהגרים יכולים לעשות זאת, אך מבינים היטב כי בשורה התחתונה כדי להשתלב ולהצליח בחברה בה הם נמצאים עליהם לדבר את שפתה היטב. בסופו של דבר, בתי הספר האלה יעלמו מאליהם. הדבר היחיד שיחסך בדרך זו הוא כווייה כואבת של כפייה שתעורר אנטגוניזם.
אתוס 247033
אינני יודע מה לומר, מפני שאין לי נתונים השוואתיים על גלי הגירה בעבר. ייתכן שכל המהגרים נטמעים לבסוף בתרבות שסביבם, וייתכן שלא.
אתוס 247500
גם לי אין נתונים השוואתיים על גלי הגירה בעבר, אבל ההגירה הרוסית מזכירה בעיקר את העליה הייקית.
גם הייקים‏1 התקשו להתאקלם בארץ, גם הם חשו עליונות תרבותית ואינטלקטואלית על פני הילידים האזיאתים, רבים מהם, גם אלו שעלו בגיל צעיר יחסית, התקשו להשתלט על השפה העברית‏2 (בין היתר בגלל שהם חיו בחברה סגורה). חלק ניכר מילדיהם (אשר נולדו בארץ) דברו גרמנית עוד לפני שדיברו עברית. היקים היוו פעם חלק ניכר מכח האדם ההנדסי, הרפואי והיוו רוב בקרב נגני התזמורות.
נו, אז מה? היום לא נשאר מהתרבות היקית, אלא שרידים. כבר לפני כמעט 30 שנה פסק בג"ץ שהכנוי "יקה" אינו כינו גנאי, אלא להיפך, כנוי של כבוד, וביוגרפיה שפירסם יליד גרמניה נקראת (איך לא) "יקה פוץ".
___
1 כקבוצה וכסטריאוטיפ. אין בכך כדי לומר שכל היקים (או הרוסים) ענו לתאור.
2 כמו שאמרה אותה יקית (שלא ברור האם באמת היתה, או רק אגדה אורבנית) כאשר נשאלה האם אינה מתביישת שאחרי 30 שנה בארץ עדיין אינה שולטת בעברית: "ודאי שאני מתביישת, אבל יותר קל להתבייש מאשר ללמוד עברית"
אתוס 247510
הפסדת את הכנס: http://www.nfc.co.il/archive/001-D-44450-00.html?tag...
אתוס 247522
האם ההגירה הייקית הייתה מסוגרת ולא השתלבה בנוף האזיאתי בישראל? אני חושב שהעליה הייקית היא דווקא הדוגמה האולטימטיבית לקבוצה שהשתלבה באופן מלא ומהיר בחברה בכל מגזריה. במקרים מסוימים זה היה קל, משום שהם המציאו את המגזרים. למעשה, המקום היחיד בו העליה היקית השתלבה פחות הייתה במוסדות השלטון המפא"יניקי.

באופן טבעי – ובניגוד לטענתך במשפט הקודם – היעלמותה של התרבות הייקית הייחודית עם היעלמותם הטבעית של עולי גרמניה בשנות השלושים דווקא מעידה על כך שהם כן השתלבו ולא "חיו בחברה סגורה."

וגם הרוסים לא חיים בחברה סגורה. נכון, בגלל גודל העליה ישנם איים וקבוצות נכבדות דוברות רוסית המקיימות "תרבות פנימית" משלהם. אבל זו תרבות הנדונה באופן טבעי להיעלם. בעוד עשר שנים, וסטי יתחיל להיראות כמו אוי קלט, לאצטע נאייס ונוביני קורייר. זו דרכו של עולם.
אתוס 247692
בארץ מושקע מאמץ רב ב-"עברות" של העולים. אבל האם תהליך דומה יקרה גם לתרבות ההיספנית בארה"ב?
אתוס 247919
זו שאלה של זמן והיקף. אם ההגירה לארצות הברית מארצות דוברות ספרדית תמשיך להתרחש בקצב הנוכחי, מספר המהגרים עשוי לעבור נקודה קריטית מסוימת שבה הקהילה המטמיעה לא תהיה מספיק גדולה לקיים את ההטמעה ושתי התרבויות יתמזגו באופן ''שוויוני'' יותר. בכל סיטואציה אחרת, זה מה שיקרה גם לתרבות ההיספנית (קרי, מקסיקנית ודרום אמריקנית). אתה יכול לראות את זה ביחס למהגרים מן העבר שהיום נותר מהם בעיקר פולקלור.
אתוס 247740
שאלה: אני יודע שבקרב עולים רבים מרוסיה יש נטייה להעדיף כבני זוג רוסים אחרים, ולא את ה"ילידים" (כולל אשכנזים "סתם" וצברים שהוריהם באו מרוסיה עם קום המדינה או לפניה). השאלה היא - האם הייתה תופעה דומה בקרב הייקים? אני יודע שזוגות מעורבים של אשכנזים ומזרחיים היו נדירים למדי עד לא מזמן, אבל האם הייקים הבדילו גם בין יוצאי אירופה השונים, או שגרמני, פולני ורוסי היו מבחינתם בעדיפות זהה כבני זוג?
אתוס 247745
טוב, זה מה שיפה באנלוגיות: שהן אינן זהויות. אצל היקים, להבדיל מהרוסים‏1 היתה פחות "גזענות" (אולי המרכאות מיותרות). כמעט טבעי שמי שעלה בגיל עשרה מתקדם, או בראשית שנות העשרים לחייו, התחתן עם בעל/ת רקע דומה, אבל מי שעלה בגיל צעיר יותר, או נולד בארץ בשנות הארבעים להורים יקים, שם זה כבר היה אחרת. אני מניח שהייקים אכן הבדילו גם בין יוצאי אירופה השונים‏2, אבל (בתקופה המדוברת לא היו בארץ הרבה אתיופים) נישואים של יקה עם תימני‏3 לא היו מאוד נדירים .

__
1 שוב, ברמת הסטריאוטיפ, אין צורך בדוגמאות סותרות.
2 יקים "אמיתיים" גם מבדילים בין ברלינאים לאחרים, ובודאי שבין יקים "ותיקים" לבין "אוסט יודן", כלומר מי שהיו בגרמניה בגדר "עולים חדשים".
3 אחד זכר ואחת נקבה.
אתוס 247921
"יקים "אמיתיים" גם מבדילים בין ברלינאים לאחרים, ובודאי שבין יקים "ותיקים" לבין "אוסט יודן", כלומר מי שהיו בגרמניה בגדר "עולים חדשים"."

שלא לדבר על בפארים!
אתוס 247988
וואס?
אתוס 248417
בווארים במבטא בווארי כבד.
אתוס 248433
(-:
משעשע אותי לשמוע אנשים אומרים "בוואריה" בחיקוי של מבטא גרמני, מאז שהתברר לי שבגרמנית קוראים למחוז בכלל "באיירן".
אתוס 248615
כמובן שאתה צריך להבין כי לא הבווארים הם שמחקים את עצמם במבטא כבד אלא בניהם ונכדיהם...

וכמובן שלא מדובר במחוז אלא במדינה...
אני רק שאלה 248641
אז במסעדה אני צריך מהיום להזמין "קרם באיירן" לקינוח?
אני שונא באיירן 248808
(אבל אוהב אותם, שניצחו את מכבי)
אתוס 247920
זו שאלה שקשה לענות עליה משום שכל קומקום מספר על מכסהו.

לפי המדגם המוגבל שאני מכיר – כמה עשרות מקרים – רוב הייקים נהנו מבטחון עצמי מספק בתרבותם, מורשם וערכם מכדי להפגין גישה כזו, האופיינית בדרך כלל למצבי חוסר בטחון. מעבר לכך, העלייה הייקית מעולם לא הייתה גדולה מספיק כדי "להחזיק" הסתגרות עדתית מסוג כזה.

"אבל האם הייקים הבדילו גם בין יוצאי אירופה השונים, או שגרמני, פולני ורוסי היו מבחינתם בעדיפות זהה כבני זוג?"

בשורה התחתונה, כל מי שלא היו ייקים נחשבו מעוכבי-התפתחות, אבל ייקים גם לא נטו לדרמות גדולות בעניין זה. הבת/בן רוצים להתחתן עם רוסי/פולני/מרוקאי/צרפתי? אז שיתחתנו. העיקר שיש לחתן/כלה השכלה, חינוך מוסיקלי, וכו'.
ההתנהגות הבבונית שבה מחרימים את הבן/בת בגלל בחירתם רק משום שאותה בחירה באה מעדה שמתוך טעות ירדה מהעצים שלוש דקות אחרי העדה "שלנו" אופיינית מאוד לרוסים (וגם לפולנים), אבל לא כל כך לייקים שאני מכיר.
אתוס 247933
תודה, זה פחות או יותר מה שאמרתי בתגובה 247745 אבל בשפה יותר ברורה.
אתוס 248091
וואלה.
על העובדה שייקים גם לא נטו לדרמות גדולות בעניין זה, הבת/בן רוצים להתחתן עם רוסי/פולני/מרוקאי/צרפתי? אז שיתחתנו. אני יכול להעיד ממקור ראשון. עובדה - הוריה של אשתי עדיין מדברים איתה.
אתוס 248106
גם הורי עדיין מדברים איתי ואני נשוי לחצי מרוקאית חצי עירקית. מצד שני, אם לשפוט ע''פ פליטות פה גזעניות, אמא שלי לא היתה סולחת לי אם הייתי מביא להם פולניה. (רוסים זה בסדר, אמא שלי נשואה לאחד כזה)
אתוס 248192
לגבי פולנים זאת בעיה, מכיוון שפולניות אינה תלויה בארץ המוצא. ב. מיכאל כתב בתקופת מלחמת המפרץ (סניור) איך הוא ניסה לשכנע את הוריו התל אביבים לבוא להתארח אצלו בירושלים הבטוחה. מסקנתו היתה ''שגם להורים יקים יכול להיות בן פולני''.
אתוס 249003
אני לא סולח לעצמי שהתחתנתי עם פולניה. מצד שני אני מדבר עם עצמי כל הזמן, איתה לעומת זאת, אני לא מדבר.
אתוס 248418
בהמשך לדברי: שוחחתי בנידון עם אדם בעל התמצאות אישית וישירה יותר בענייני ייקיות, כולל זן המשנה החמור‏1 "יקה מיוקק," והתרשמותי קיבלה אישור באופן כללי.
דרישות הקבלה של המחמירים התמקדו כמעט תמיד ברקע התרבותי המספק/בלתי מספק של הקנדידט(ית), בבחינת: "שעורי פסנתר לך, חתן תהיה לנו!"

1 וו שרוקה.
אתוס 248465
כדי להחשב כבר שיח בקהילה אתה לא חייב לדעת לנגן בפסנתר, אבל אתה חייב להכיר יצירות. כדאי שתדע לצטט את היינה או גתה, וחשובה העובדה שגדלת על סיפוריו של אריך קסטנר (או שהשלמת פערים). מותר לך להיות אוהד כדורגל (בכל זאת, זכורה הגדרתו של גרי ליניקר למשחק), אבל לעולם לא יסולח לך אם תגיד "בָּאיירֶן מינכן"
אתוס 248999
אני יודע שבקרב העולות מרוסיה יש דוקא נטיה הפוכה. הן מחפשות את הישראלים ודוקא את השחומים והגרוניים ביותר שניתן למצוא.
באיזור מגורי, הממזג את שבי גלות רוסיה עם ותיקי גלויות המזרח קשה למצוא זוג תכוניסטים שבו הבחורה היא מילידות הארץ והבחור דובר רוסית. זוגות של בלנדינית ותימני לעומת זאת ניתן לראות מתמזמזים בכל פינה, כאילו העיריה הניחה אותם שם על מנת להסיח את הדעת מהליכלוך והעזובה.

בימים רומנטיים אילו של סתיו, כשאני מהלך לעת ערב במורד הרחוב מתמלא ליבי הזדהות עם אותם נערים רוסיים חסרי מזל שהשוארצעז גנבו להם את כל החתיכות, בדיוק כמו שהיו עושים לי כשהייתי בגילם.
אתוס 249004
אם באמת יש את ליבך אליהם, אז אולי תעשה לוקליזציה של הספר :http://www.amazon.com/gp/product/customer-reviews/09... . זה מרגיש לי כמו להיט בטוח במחוזותינו!
אתוס 249374
אויש... זרקו את הודעתי המתנגדת לגזענות לאי השדים. כמה מוזר
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 246097
''כעת, לכל תושב (יהודי, לפחות) במדינה זו, קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל נראה כמובן מאליו... צריך עם כדי לקיים מדינה, אבל לא נדרש קונצנזוס כדי לקיים עם.''

בדיוק.

נדמה לי כאילו המקוננים על היעלם ''האתוס'' מקוננים למעשה על היעלם האתוס השליט שעל ברכיו הם עצמם גדלו והתחנכו.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245386
אולי זה הפוך: כל עוד יש צורך באתוס מרכזי כדי לשרוד, הצורך הזה הוא הוא האתוס המרכזי.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245397
זה יפה. אבל על הצורך/אתוס הזה המדינה הזאת בנויה. אפשר לראות בו דבר הכרחי, אפשר לראות בו מחלת נפש קולקטיבית, אבל לא ברור לי כיצד אפשר להתכחש לקיומו.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245401
אני לא מתכחש לקיומו, להיפך: כל עוד השאלה שלך (האם החברה בישראל יכולה לשרוד בלי אתוס משותף) רלוונטית, התשובה עליה היא בהכרח חיובית.
בצמצום, האתוס של שנות קום המדינה הוא "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו"; כשזה לא יהיה נכון (לא רק "לא מדויק"; לא נכון), אפשר יהיה לשרוד גם בלי אתוס משותף (אלא אם אתה שם את הדגש על שרידת החברה ולא המדינה; ואז - מה המשמעות של חברה בלי אתוס?)
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245878
אתה בטוח שזה נמצא בגליון ספטמבר של "העין השביעית"? כי אני לא מצליחה למצוא את המאמר הזה בגירסה המקוונת:
(יש שם PDF עם התוכן להורדה)
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245891
אני חושבת שהם ממתינים חודש לפני שהם מאפשרים צפייה חופשית בכל הטקסטים שבגיליון (ולא בפי.די.אף).
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245894
בתוכן העניינים מופיע המאמר (גם במהדורה המודפסת) תחת הכותרת "תיזה: המשחק הכפול של התקשורת".
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 245899
תודה. אז הוא כן מופיע ב-PDF. פשוט חיפשתי על הכותרת שהבאת קודם :-)
האם אפשר ששרוליק יחלוף? 246093
לפתע עלתה בדעתי המחשבה: שרוליק נולד אצל דוש כסוג של "סמל" למדינת ישראל כולה, בנוסח הדוד סם, מריאן או הדב הרוסי.

לפי דוש, שדן בהתפתחותו של שרוליק באחד מספריו, הדמות לא נועדה כלל לייצג את הישראלי או הצבר אלא את המדינה כיישות צעירה ומתפתחת. בהמשך, כשהמדינה התבגרה מעט, הוא אף הוסיף לשרוליק עוד מאפיינים כמו שרוולים מקופלים ומכנסיים ארוכות.

כלומר, קשה לדבר על היעלמות של שרוליק כמו שקשה לדבר על היעלמות הדוד סם או הדב הרוסי. הוא אינו יכול להיעלם או להתיישן, כל עוד הוא נתפש כסמל של המדינה. אם הסמל אינו מצליח להשתרש – ובמובנים רבים, כך אכן קרה כיוון ששרוליק לא הפך סמל שאומץ על ידי קריקטוריסטים ומאיירים אחרים כמייצג את ישראל – הוא דועך לו כסימול של המדינה, אבל לדבר אין קשר להתפתחויות בתרבות הישראלית.
האם אפשר ששרוליק יחלוף? 246099
אבחנה יפה. ובכל זאת, שרוליק הוא רק סמל (או משל) גם אצל אלמוג, והדיון הוא בדפוסי שינוי בחברה הישראלית ולא באמת בדעיכתו של שרוליק-הסמל.
האם אפשר ששרוליק יחלוף? 246538
שרוליק גיבור הקריקטורות של דוש הוא בעיני אלמוג הסמל האולטימטיבי של הצבר שאת גוויעת תרבותו הוא מתעד. אגב הבחנה זאת אינה חדשנית של אלמוג. לפני כמה שנים פירסם הקומיקסאי דודו גבע ( אחת הדמויות המאוזכרות בספרו של אלמוג לצד כל דמות תקשורתית בולטת אחרת שאפשר להעלות על הדעת ) בכרך בשם ''ספר הקומיקס הציוני '' קריקטורה קודרת של אותו שרוליק בגיל העמידה עייף ושרוט יושב מול הטלוויזיה כסמל למה שקרה לחלום הציוני ודומה שקריטורה זאת יכלה לשמש כ''מוטו '' ויזואלי אידיאלי לספרו של עוז אלמוג .
האם אפשר ששרוליק יחלוף? 246137
אני חשבתי שהסמל של ישראל הוא הצבר, הלא כן? ראיתי כבר יותר ממקום אחד שבו קריקטורות שניסו לסמל את ישראל (גם בחו"ל) השתמשו בצבר.
צבר עם מגפיים שחורות 246141
המטאפורה של ''קוצני בחוץ מתוק בפנים'' חלפה מן העולם. המטאפורה השימושית בדרך כלל כיום בשיח על ''הישראלי'' (לפחות בחו''ל) היא של הקלגס עם מגפי העור השחורות.
צבר עם מגפיים שחורות 246247
זה מזכיר לי את מה ש''סטיות של פינגווינים'' עשו ל''קישקשתא''...
צבר עם מגפיים שחורות 246294
ומה זה היה?
צבר עם מגפיים שחורות 246310
קומיקס שמתאר את קישקשתא בתוך גבר מכה כלפי נאווה. אבל אתה יודע, קומיקס כזה של ''סטיות של פינגווינים''.
קלגס עם סנדלים, 246338
לא מגפיים שחורות. אולי אתה פשוט לא יודע כמה חום יוצרות מגפיים במזג האוויר שלנו.
קלגס עם סנדלים, 246425
קלגס עם סנדלים תנכיות.
האם אפשר ששרוליק יחלוף? 246256
לא כל כך בקריקטורות, שאליהן כיוונתי (וכיוון דוש). גם מריאן, הדוד סם, הדב הרוסי, האריה האנגלי, וכו' הן דמויות המשמשות בעיקר לסימול קריקטורי.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 246931
יצא לי לבסוף לקרוא את המאמר הנ"ל של אלמוג ב"העין השביעית " ונראה שהוא אינו יותר מגירסה שונה ואולי כמעט זהה ( לא עשיתי השוואה מפורטת ) של פרק הסיום של "פרידה משרוליק " . דהיינו זאת בעצם חזרה על המסקנות שהוא מגיע בסיום ספר זה ,מסקנות שהן בניגוד למה שנטען כאן במקום אחר רחוקות מלהיות אופטימיות .
למעשה אלמוג מצטרף כאן לנטייה שהולכת וצוברת עוצמה בציבוריות הישראלית בשנה האחרונה שמחפשת אחרי "דרך חדשה " . זאת אחרי שרק לפני כעשר שנים חגגו כעולם את מות האידיאולוגיות והופעת הישראלי הפוסט ציוני ופוסט אידיאולוגי.
בימים אלה הופיע ספר חדש של אברהם בורג שמנסה למצוא דרך מהסוג שאלמוג מחפש אחרי שנים של יובש מוחלט בתחום זה ומן הסתם יופיעו נוספים שכן נראה שכעת יש דרישה וצורך בהצעות ותוכניות מאין אלה.
( ולא עוד לא קראתי את הספר של בורג אבל אני מתכוון לעשות זאת בקרוב ) .
רעיונות נוספים בכיוון זה שעליו מדבר אלמוג הושמעו לאחרונה גם בידי אנשי אירגון "קול דור " .נראה שזמנם היגיע .
ראו
הפרוטוקולים של צעירי ציון
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 246983
לא נמאס קצת מהחד צדדיות? למה האיצטלה האובייקטיבית כשאתה כל הזמן מכוון רק לספרות אידיאולוגית שרק מדברת על ארץ ישראל הישנה של מפא"י? האם כל יציאה מזרם זה הופכת אותנו בהכרח ל"פוסט-אידיאולוגים" או שעדיין אפשר להיות אידיאולוגים, רק לא באידיאולוגיה שלך?
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247014
מצטער, כל ההערה שלך שגויה מעיקרה .
אתה מדבר על האידיאולוגיה שלי זאת לא האידיאולוגיה שלי זאת האידיאולוגיה של ''קול דור '' יש להבדיל בין שני הדברים .
ועם כל הכבוד קשה לי להבין למה אתה רואה בה חזרה לאידיאולוגיה של מפאי בשנות החמישים.
להזכירך ( אם לא ידעת ) האידיאולוגיה של מפאי בשנות החמישים הייתה אידיאולוגיה סוציאליסטית פועלית ששמה את מדינת ישראל במרכז .
האידיאולוגיה של קול דור ( עד כמה שאפשר לדבר על כזאת, אם קראת היטב במאמר יכולת לראות שהיא עדיין לא מגובשת) היא אידיאולוגיה גלובליסטית שמסרבת לשים מרכז כלשהו, קשה להגיד שיש דמיון רב בין השנים. .
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247036
או שאתה ממש לא שם לב למה שאנשי קול דור אומרים, או שההתעלמות מכוונת.
קול דור אינם בעד גלובליזציה כלל - הם בעד גלובליות *יהודית*, למטרות הצלת הזהות היהודית והגדרת הזהות היהודית כ*נבדלת* מיתר הגלובוס.
אם זה לא הגלגול המחודש של עיצוב היהודי של מפא"י, ועטיפה צבעונית חדשה של "עם לבדד ישכון" להבדיל מה"פוסט אידיאליזם-פוסט ציוני פרו-גלובלי" של ימינו, אז אני לא יודע מה כן.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247071
אולי , אבל באותה מידה אתה יכול מבחינה זאת להשוות את
האידיאולוגיה שלהם גם לזאת של הליכוד ושל המפד''ל ושל רוב המפלגות בציבוריות הישראלית או היהודית ( מפלגת העבר ''הבונד '' למשל ) שגם הם החזיקו בעקרונות דומים .אין כל סיבה לטעון שהם ההמשך הספציפי של מפא''י דווקה .
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247109
מאחר ורוב הקולות גדלו על מורשת מפא"י (בורג, "בעלת החזון" וכמה "בנים של" מקול דור) אני מניח שכוונתם היא לצורה המפאיניקיתשל אידיאלוגויית "עם לבדד ישכון", ולא המפדלית או הליכודניקית דווקא: הם לא מתייחסים לדת/מסורת, וההתייחסות לדינם של שטחי א"י מבוטא באופן די ברור אף הוא.
הקיצר, אתה שקוף, ועכשיו אני די בטוח שגם מיתמם.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247118
לרעיונות שיש להם השפעה אמיתית על "קול דור " ( הרבה יותר מאותה השוואה מגוחכת עם מפאי של שנות החמישים שמעוררת את השאלה אם המגיב האנונימי בכלל קרא את הכתבה) אני ממליץ לפנות למסה גדולה שהופיעה היום במוסף החג של מעריב בשם "נחוץ כור היתוך, אבל הפעם יהודי " מאת אסף עינברי .שם תוקף עינברי את רעיון הרב תרבותיות שנעשה כה אופנתי במקומותנו בשנים האחרונות וגם מצד שני את הדרך שבה ניהל בן גוריון את כור ההיתוך בשנות החמישים שהייתה לדעתו שגויה משום שניסתה ליצור יש מאין זהות חדשה לחלוטין הזהות הישראלית ובכך נכשלה .
ענברי קורא לכור היתוך מסוג חדש כזה שיהיה מבוסס על מהלך חילוני של התעניינות ביהדות ויצירת זהות יהודית מסוג חדש.
זוהי מסה ענקית של כמעט 7 עמודים דבר שהוא בגדר בל ימצא בעיתונות המודרנית במקומותינו ובאמת קשה לסכמה ( ולעת עתה היא לא ברשת ) אבל אני יכול לאשר שלעינברי ( בניגוד למפאי ההיסטורית של שנות החמישים ) יש השפעה גדולה על הרעיונות של "קול דור".
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247120
נו, אז מה אתה אומר שלא קראתי? יצא המרצע מן השק: אסף ענברי מבסס את הרעיון שלו לחלוטין על זה הבן גוריוני, אבל החליפה מודרנית יותר (כי בן גוריון "שגה" - אי אפשר ליצור ישראלי חילוני, אבל בעצם אפשר ליצור ישראלי חילוני עם עוד שיעור בתושב"ע).
אה, רגע, בן גוריון בעצם כן עשה את זה, דרך הברית ההסטורית עם המפד"ל, הקמת הרשת הממלכתית דתית, וכולי.. אז אין ממש הבדל שוב.
זהו בן גוריון מודרני עם תיקונים סמנטיים, כשהאוייב בכל מקרה של האידיאולוגים שאתה מציג הוא ברור: הרב תרבותיות הפוסט-ציונית.
לכך אני מתכוון שאני מבקר את החד צדדיות שלך. תראה לי לשם איזון רשימת כותבים "בעלי חזון" *בעד* תהליך הרב תרבותיות, ואז תהיה אובייקטיבי באמת.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247121
ולגבי טענתך שרוב "הקולות " גדלו במורשת מפאי ( מה שאני מבין שעושה אותם למוקצים מחמת מיאוס בעיניך וסובלים מפגמים גנטיים ואידיאולוגיים ) . אני בעצמי לא עשיתי בדיקה סטטיסטית מפורטת של נושא זה (יש 120 אנשים שצריך לבדוק אחד לאחד ) אבל מספר האנשים שפגשתי מהם שלא היה להם קשר למפאי היה גדול יותר מאלה שהיו קשורים לאותה מפלגה מתועבת .בינהם היו גם עולים חדשים מרוסיה ואתיופיה ואנשים דתיים וחרדים שעם כל הרצון הטוב אין להם קשר למפאי של שנות החמישים .

.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247123
כאמור בכתבה אני היצגתי קבוצה מסויימת ואת דיעותיה .
אם אתה מעוניין בדיעות מגוונות יותר אני מפנה אותך לכתבה הזאת שעוסקת בחזונות שונים של פוליטיקאים ישראליים
האם יש עוד בעלי חזון
אבל נכון שקשה למצוא בינהם מי שיציג חזון כלשהו שמתקרב לכזה שאתה מדבר עליו.או חזון בעל השראה בכלל .
אני מכיר כל מיני הוגים שהעלו רעיונות בכיוון כמו קימרלינג ואולי גם אנשי הזהות המזרחית של שטרית אבל אינני מכיר מי שהעלה חזון מפורט בנושא זה.אם כי זה לא אומר שאין .
אולי אתה שמתעניין בנושא זה תאיר את עינינו ?
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247125
תגובה צפויה של חד צדדיות: איני מכיר.. אין הרבה..

אני מניח שאתה מכיר רק את מה שאתה רוצה למצוא.
רמז קל לחיפוש קרוב, אם רק היית רוצה: כבר באתר זה פורסמו עיקרי החזון של שני פלורליסטים.
רמז עבה: פרופ' עוזי אורנן (מיהו ישראלי) ופרופ' אמנון רובינשטיין (במאמרו של טל כהן).
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247130
לא הייתי מגדיר את אמנון רובינשטיין כרב תרבותי מהסוג שאתה מציין במיוחד לא על פי מאמריו האחרונים ועל פי הספר שכתב עם אלכסנדר יעקובסון .
אבל יש לי הצעה : למה לא תשב ותכין מאמר שבו תיסקור את כל הדעות והחזונות הרב תרבותיים האלה ובו תראה אחת ולתמיד לכל המפאיניקים הגזעניים ולחד צדדיים המנוולים מסוגי מי הוא מי ?
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247143
תודה על ההצעה, אבל לא תודה.
בשלב זה אתמקד רק בלהראות את החד צדדיות המאוד ברורה שלך במציאת ''בעלי חזון''.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247181
חבל.
בכל אופן עד כמה שידוע לי אין הרבה בעלי חזון מהסוג שאתה מדבר עליו ונראה שהם התמעטו עוד יותר מאז פרוץ האינטיפאדה החדשה.
לפניה אכן ניתן היה למצוא אנשים כמו תום שגב שהשמיעו דברי פיוט על הישראלי הפוסט אידיאולוגי החדש שמתעניין רק בסושי שלו ולא בשום דבר אחר . אבל כאמור מאז התעצמות האינטיפאדה הם הוחלפו בעיקר בדברי נכאים ונבואות החורבן הבילתי נמנע מכיוון זה.
ואם כבר גם את עוזי אורנן לא הייתי מגדיר כרב תרבותי עוזי אורנן הוא ממשיך ישיר של עקרונות התנועה הכנענית ( שנציגים אחרים שלה הם אהרון אמיר ובואריאציה שונה שרגא גפני ) שמדברים על תרבות חדשה בארץ זאת שונה מבעבר שתכלול את כל המיעוטים שיש כאן . אבל לדעתי גם הוא לא מדבר על רב תרבותיות של קהילות שעומדות לחלוטין בפני עצמן אלא על אלמנטים שונים שירכיבו תרבות אחת .
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247845
ישנו איש חינוך, את שמו שכחתי, שהוציא ספר מעניין מאוד בהוצאת ''רסלינג''. לספר קוראים ''חינוך לגלותיות'', בו הוא טוען שישראל חייבת להכין את ילדיה לחיים בגלות, שכן ישראל אינה יכולה לשרוד כפי שהיא כיום- ''ספרטה של מנוולים''. יש ''אנשי חזון'' מסוג אחר, בניהם כאלו שאינם מייחסים חשיבות ליהדות ולמדינת ישראל.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 247874
אילן גור-זאב, ''לקראת חינוך לגלותיות, רב-תרבותיות, פוסט-קולוניאליזם וחינוך-שכנגד בעידן הפוסט-מודרני''.
אם כבר חינוך גלותי 247998
אז אין ספק שהחינוך היהודי במאה 19 לכל גווניו נתן את החינוך המוצלח ביותר.
אנשים שידעו יותר מ4-5 שפות, שאת מטענם הרוחני מצאו ברעיונות מופשטים (בין בתורה ובין בהשכלה כללית) ולא בלאומיות מגושמת, ושאת מבטחם שמו במדינה ולא בלאום (האסטרו- הונגרים והצכוסלובקים היחידים היו כידוע היהודים).
השם הזה אמיתי? 248396
זה נראה כמו פארודיה על הניו-ספיק.
איך דוחסים 1413 עמודים ל-‏3 עמודים 248412
עיינתי בו קצת בסטימצקי. אני לא אוהב את השימוש המוגזם שלו במונחים לועזיים מעוברתים. וזהו, בערך.
המניפסטו 261572
אנשי אירגון "קול דור " פירסמו לאחרונה את המניפסטו שלהם לאחר דיונים ארוכים באינטרנט .
והנה הוא כאן
המניפסטו 262081
כצפוי, מניפסטו חלבי, מלא סתירות ואמרות כלליות. אבל לפחות הם סיימו אותו לאחר זמן קצר יחסית.
המניפסטו 262147
ואתה היית עושה משהו טוב יותר אלמוני?
הבה נשמע בפירוט את השגותיך .
המניפסטו 262156
עניתי לך בתגובה 262094 על שאלה דומה.
המניפסטו 262335
אלי, מדוע הכינוי שלך הפך ל"מספר 666" במקום "אלי" או "אלי אשד"? האם מספר זה מסמל משהו?
המניפסטו 262430
יש כל כך הרבה ''אלי '' היום באינטרנט שאני צריך להבדיל את עצמי במשהו מהם .הכינוי מבוסס על סדרת הטלויזיה ''האסיר ''.
אבל אלי אשד יש רק אחד! ;-) 262454
אבל אלי אשד יש רק אחד! ;-) 262458
זה בסדר, גם בסדרת הטלויזיה ''האסיר '' היה רק שש אחד.
המניפסטו 262531
ואני חשבתי שאתה כנראה שטניסט. אתה אמנם לא נשמע כזה באופן כללי, אבל מה לעשות ש-‏666 זה המספר של השטן...
המניפסטו 262695
המיספר של האנטיכריסט לא של השטן. שזה לא אותו הדבר.
המניפסטו 262706
נו, אז אתה רוצה להגיד שההתמצאות שלך בדקויות האלה לא מרמזת על היותך שטניסט? כ-‏8
יכול להיות שאני שטניסט או השטן 262710
בעצמו ויכול להיות שאני לא שטניסט , אבל אציין שאני מופתע שדווקא עצם העובדה שאני מתמצא ב''דקויות '' מעין אלה היא ההוכחה לכך . אם נמשיך את קו המחשבה הזה אז נאלץ להגיע למסקנה שכל מרצה באוניברסיטה בתחומים אלה וסתם כל מי שיש לו ידע בתחומים אזוטריים אינו יכול להיות דבר אחר אלא שטניסט.
262719
שטניסט או לא, חסר מעט חוש הומור.
אני לא יודע למה כל מי ששומע את השם שלי, מיד מסתכל לי על הראש 262778
אני לא יודע למה כל מי ששומע את השם שלי, מבקש ממני כל מיני דברים 262793
The Number of the Beast 262790
המספר של החיה, אם כבר מדקדקין. כאשר "החיה" /מפורש/ בד"כ כאנטי-כריסט, שמפורש [או מקושר] פעמים רבות כשטן.
אבל אתה אומר שאתה בסך-הכול "האסיר" כפול שלוש, הה?
נו טב, שיהיה.
The Number of the Beast 262791
כפול 111.
קיצור תולדות השרוליק (עלייתה ונפילתה של ארץ הצבר) 245327
נולד מתישהוא בשנות ה20 או ה30, אולי קודם.
התחיל לגלות סימני התעייפות בשנות ה60.
כוסח ללא רחם ביום כיפור, ומה שלא כוסח ביום כיפור, כוסח בין הכניסה ללבנון לאינתיפאדה הראשונה.
נקבר סופית ב4 בנובמבר.
בהדרגה הלכה דמותו והועתקה או נגנבה ע"י t אחד שקוראים לו יוסה'לה או דובה'לה, חבוש כיפה סרוגה שקוראים לו גם יוס'לה או דוב'לה המתנחל, ואומרים שככל שהנ"ל גדל והתנפח, שרוליק הלך ואיבד משקל, הלך ונצטמצם עד שנעלם. לאחרונה אומרים שגם המתנחל מתחיל לסבול מאותה תופעה, הנגרמת לו על ידי צאצאו פדואל עשב שוטה, נער הגבעות.

עד כאן, תקציר וסיכום הספר העבה בן שלושת הכרכים שאני עומד לכתוב, כשיהיה לי זמן, כשאעזוב את השטויות כמו אינטרנט, האיל הקורא, בלוגים אישיים.
קיצור תולדות השרוליק (עלייתה ונפילתה של ארץ הצבר) 245333
אולי תנסה לכתוב 1412 מילים?
קיצור תולדות השרוליק (עלייתה ונפילתה של ארץ הצבר) 245337
הניק שלך מעולם לא התאים יותר מאשר ברגע זה...
לא היסטוריון ולא נעליים 245343
לא היסטוריון ולא נעליים 245345
היסטוריון אולי לא, אבל מצעד המחץ - ועד איך! אולי נכון יותר לומר - "מצעד הקוועטש". ונעליים - באמת לא תמיד היו אז (ולא אכנס עכשיו לרומנטיזציה השבלונית של העבר, הגורסת תמיד כי אמנם לא היו נעליים, אבל היתה שמחת חיים - כי זה פשוט לא נכון).
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245506
לכל אלה שלא פתחו את הספר, אני ממליצה לקרוא את המבוא, אני מבטיחה לכם שכבר אחרי כמה עמודים תלכו שבי - כפי שקרא לי - אחרי סגנון הכתיבה יוצא הדופן. למי שאצה לו הדרך אני ממליצה לקרוא את כותרות המשנה של כל פרק, המנוסחות בהומור תמציתי בלתי רגיל,תופסות את המהות בקרניה ומגרות לקריאה. אני מסכימה עם רוב הדברים שכתב אלי אשד, אך אני מתפלאה שהוא לא מצא את הפרשנויות המעניינות שנותן אלמוג גם בתוך הטקסט וגם בסוף כל פרק. גם אני נבהלתי מגודל הספר והיקפו אך בהבדל מספרי מדע רבים אחרים שהיה קשה לי לצלוח בהם את 200 העמודים בשל שפה אקדמית, הספר הזה כתוב בשפה קולחת והיה כיף לקרוא אותו.
שושנה
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245576
היי שושנה. ידענו שתבואי, ותהווי חוליה נוספת בשרשרת של דמויות שלא היו ולא נבראו, החוזרות שוב ושוב על אותן טענות, בעיקר על אלו שאין להן רגליים. כה לחי.
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245579
לפחות תודי שגם בכתיבה שלה, של שושנה, יש, כמו שהיא מציינת לגבי אלמוג - ''הומור תמציתי בלתי רגיל''.
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245582
אגב, לא הכרחי שמדובר בדמויות פיקטיביות. חיפוש פשוט בגוגל על ''עוז אלמוג'' או ''פרידה משרוליק'' (בשני המקרים בלי לסמן את צמד המילים כביטוי) מראה כי המאמר שלעיל מופיע כבר בעמוד הראשון, כתוצאה מספר חמש וארבע (בהתאמה). חיפוש של השרשרת ''עוז אלמוג פרידה משרוליק'' כבר מציב את המאמר כתוצאה השנייה בעמוד הראשון. יתכן שאנשים שאינם קוראים קבועים של האייל עשו חיפוש על המושגים הללו והגיעו למאמר.

או שלא, כמובן.
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245606
נחש מה נותן חיפוש גוגל על השם שלך. קיבלת כבר דואר משושנה?
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245862
רק דואר? אני מקבל אפילו טלפונים משושנות‏1. כל כמה ימים מתקבל במערכת דואל ממישהו שיש לו שאלה כלשהי שלא קשורה לשום דבר. משום מה כתובת העורך נראית להם *ה*מקום לשלוח אליו שאלות בכל נושא שבעולם. לפעמים אני (או אחד העורכים האחרים) מרגיש טוב לב במיוחד ואז אני מנסה לעזור.

1 טוב, אני חייב לספר: כפי שחלקכם יודעים, בעמוד הכותב שלי באייל מופיע מספר הטלפון שלי "למקרי חירום בלבד". אלוהים יודע מה זה מקרי חירום, אבל עד אותו יום מר ונמהר לא נעשה במספר הזה שימוש לרעה.
יום אחד אני יושב לי במשרד והסלולרי מצלצל. אני עונה ומהצד השני שואלים אותי "זה דובי?"
- כן.
- יש לי שאלה דחופה...
- מה? מי זה?
- ...בעניין ועידת ואנזה...
- ...סליחה?
- אתה מהאייל הקורא, כן?
- כן.
- אז יש שם את הטלפון שלך למקרים דחופים.
- ...כן?
- אז זהו, שהתערבנו פה על משהו במשרד, וחיפשנו מישהו שיוכל לענות לנו, ומצאנו את הטלפון שלך.
- הטלפון שמופיע באתר?
- כן.
- זה שכתוב עליו למקרי חירום בלבד?
- ...כן...
- וזה נראה לכם מקרה חירום?!
- אממ... לא?

(אררררררררררררררגגגגגגגגגגגגגג!)
סתם מתוך ענין 245872
נעשה בטלפון שימוש באיזשהו מקרה חרום?
(שלא ע"י מישהו שיודע אותו ממילא)
סתם מתוך ענין 245957
כן. וגם קיבלתי טיפול מצויין מהאדונים קננגיסר וכהן.
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245917
באחד המיילים שהסתובבו פעם עם כל מיני תמונות מבדחות, היה צילום של שלט לצד הכביש:

No Stopping Except For Emergencies

ובקטן:

(whale watching is NOT an emergency).
מנפלאות Google Images 246090
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245672
האתר'שך באופן כללי משתלט על גוגל !

הכי מבעס זה כשאני מחפש משהו שקשור לדיון מסויים, ואני מקבל את הדיון בין האפשרויות הראשונות, וכל השאר לא קשורות.

מכת מדינה.

_______
תגובה זו מתייחסת לחיפושים בעברית בלבד, כמובן.
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245888
טיפ: הוספה לשאילתה
-site:haayal.co.il
תגרום לגוגל להביא תוצאות מכל האתרים *חוץ* מהאתר של האייל.

(במקרה שהקוד משתבש: מינוס site נקודותיים כתובת האייל [ללא רווחים]).
ספר כבד, אבל קל לקריאה 245893
והדגמה לטיפ:

חיפוש האייל הקורא בגוגל עם הטיפ:
חיפוש האייל הקורא בצורה רגילה:
כשאתה כבר חושב שאתה מכיר את גוגל... 245900
שושנה שובי הביתה 246457
אני רוצה להתריע בפניכם על הסכנה שבקריאת ספרו של עוז אלמוג, שההתמכרות לו היא קשה וחריפה ומפרקת חיי נישואין, כפי שקרה לי עם רעייתי שושנה שעזבה אותי בעקבות קריאה בספרו של עוז אלמוג.
אנא, צעירים, קראו ספר זה רק אם עודכם רווקים ופנויים, שאם לא כן תגרמו סבל רב ואף עוגמת נפש לבן זוגכם האומלל.
לבחורות הפנויות שבקהל הייתי לעומת זאת ממליץ מכל לב ולב לקרוא את הספר, כך יש תקווה שהוא יעורר בכן עניין להכיר את הכותב, וכך שושנה שלי תחזור הביתה.

אך נשואים, הדרו רגליכם מן הספר.
ספרות פופולארית בספריות מחקר 246536
עוז אלמוג מקדיש בספרו מקום רב בספרו לניתוח הספרות הפופולארית לאורך שנות קיום המדינה , יש חלקים שהם ככל הנראה מחקר מקורי משלו. חלקים אחרים הם בעיקרון רק ציטוט מפורט ( עם קרדיט ) המתפרש על עמודים שלמים של הספר ולקוח "מטרזן ועד זבנג ".
בכך מדגים אלמוג את החשיבות ההולכת ומתבררת לחוקרי האקדמיה של הספרות הקלה ככלי חשוב לחקר התרבות הישראלית .

אולם בעיה חמורה ביותר בתחום זה היא אי השימור של חומרי הספרות הקלה למינהם לשימושם של חוקרי העתיד .
ועל כך ראו :
ספרות קלה בספריות האקדמאיות
אחרי שמונה-מאות עמודים, 246560
וכמה קטעים פזורים בהמשך הספר
נראה לי שאני כבר יכול לחוות דעה.
1. אלמוג כותב בסדר גמור. הוא לא מייגע במיוחד, ורוב הזמן הוא נמנע מז'רגון סוציולוגי, לשמחת הקורא הממוצע. פה ושם מתפלק לו.
2. אבל, הספר ארוך מדי. עורך היה יכול לקצץ הרבה עמודים בלי לפגוע בתוכן, חלק מהציטוטים אינו תורם מספיק, ומה שיוצא זו מסה שמאוד תועיל למישהו שמחפש סקירה היסטורית-סוציולוגית על נושא כלשהו, אבל פחות למי שירצה לקבל מבט כולל: הוא עלול לקבל כאב-ראש קודם.
כמו-כן, רמת הספר אינה אחידה. אלמוג במיטבו כשהוא כותב על תרבות, ובמירעו כשהוא כותב על דברים מקצועיים. השער 'החזית המשפטית' עלול לגרום כאבי-ראש לא מעטים לעורכי דין, ודומני שאלמוג לא מצליח לתפוס הקשרים רחבים הן של פעולת בתי המשפט והן של הביקורת עליהם, שהוא מתעקש למקם בתור כמעט אך ורק מלחמת עולמות בין ליברלים ושמרנים.
3. הוא שופט יותר מדי את המציאות, וזה משבש את ההערכה. אני לא מצפה שהוא יהיה 'אובייקטיבי', אבל גם לא שישיר שירי-ניצחון לתרומת X או Y לדמוקרטיה (תוך הגדרה מאוד ספציפית של המושג).
4. גם דעותיו מוסתרות בקושי. כך, למשל, הוא מציין במשפט קסטנר שהשופט בנימין הלוי היה מקורב בדעותיו לימין (ואגב-אורחא מסביר את פסיקתו ככה), אבל לא טורח לציין את זה לא בפסיקתו של הלוי לעניין כפר-קאסם וגם לא בכמה אחרות, שם הלוי פוסק בצורה ליברלית. בקיצור, לטובת שבלונה הוא לפעמים מחמיץ את המורכבות, כאילו שהשופט הלוי של 'דגל שחור' איננו אותו שופט של 'מכר את נשמתו לשטן'.
5. הצורה שהוא מציג את תודעתה של הציונות הקלאסית שונה לדעתי מהצורה שאותה הציונות תפסה את עצמה. וככה הוא יכול להביא ביקורת של משוררים עוד בתחילת המדינה (כולל אלתרמן וכמה מגדולי הציונים), בטרם נגמר 'בניין-האומה', כסימן של תחילת הסטייה מהתודעה הציונית וביקורת שתוביל לערעור התפיסה השלטת, וכו'. אבל אם עוד לא התעצבה עדיין התפיסה הזו, איך יכול להיות שהביקורת היא כבר השלב של 'מעבר לשיא'?
6. ובכל-זאת, למרות כמה פגמים, רוחב היריעה מרשים מאוד. היום הספר הזה פחות חשוב ממה שהוא יהיה לדעתי עוד עשרים שנה: אז, דורות שלא היה להם מגע עם המאורעות המתוארים, עשויים בהחלט ללמוד עליהם רק דרכו. בתור לקסיקון לתולדות השינוי החברתי בקרב חלק ניכר מהחברה הישראלית (החילונית בעיקר) לא יהיה לספר תחליף.
הנה, בדיוק מצאתי דוגמה ל-‏4: 246565
''ההצגות הללו עסקו בגל הלאומנות, שיגעון הגדלות והמשיחיות הסהרורית שתקפו את החברה הישראלית''.
זו, למשל, צורת ביטוי שמייצגת הרבה מעבר לגישה מחקרית.
הנה, בדיוק מצאתי דוגמה ל-‏4: 246787
כי אין אצלו לאומיות, רק לאומנות
רגע, אתה מגן עליו או מתקיף אותו? 246808
רגע, אתה מגן עליו או מתקיף אותו? 246932
מבקר אותו.
לטעמי הוא מערבב יותר מדי פעמים בתוך הטקסט את ביקורתו על הימין, במיוחד על הדתי.
אה. חשבתי שציינתי את זה. 246933
אה. חשבתי שציינתי את זה. 246939
נכון.
אמרתי שאתה צודק ואצלו לאומיות תהיה תמיד ''לאומנות'', לא רק בציטוט שהבאת.

וחוץ מזה - אבא שלי יותר גיבור.
קניתיו וא]ילו הספיקותי לעיין בו 246786
אקדים ואומר כי קראתי את ספרו של אלמוג, מתחילה ועד סוף. וזה לא היה קל. אלמוג יודע לכתוב, אין ספק, אבל שכח כנראה איך למחוק. כל אחד שעבר כאן בשכונה בשלושים שנה האחרונות קיבל אזכור בספר. עם ציטוט. הייתי מעדיף שאלמוג ירכז פרק תיאורטי בכל שער, או איזושהי תמצית לטובת הרבים שמעונינים להכיר את הנושאים בספר הזה, אבל לא יכולים להקריב את כל חופשתם השנתית לצורך כך.
לדעתי אלמוג משמיט פרטים חשובים.למרותאורכו של הספר הוא לא הקדיש שער לכלכלה וחברה, נושא שהשינויים שחלו בו משפיעים לדעתי הרבה יותר מאשר תכניות גלגל''ץ, התעלם לחלוטין ממקומם של הדתיים בסיפור. (הוא הבטיח ספר בנושא, נחכה ונראה) ויותר מזה, והרבה יותר חשוב, היא הבעיה המרכזית של הספר, זחיחותו של אלמוג . הוא חוגג כאן את נצחונה של הנורמליות ומבנה את השינוי האידיאולוגי כהתפתחות מבורכת. לדידו - השמיים הם הגבול ואך טוב צפון לארץ המובטחת. יש שיחלקו על כך. מה שברור - ספר חובה לכל מי שמתעניין בחברה הישראלית, מקור מופלא לתיעוד כל מה שקרה כאן.
קניתיו וא]ילו הספיקותי לעיין בו 246810
אני לא מכיר את הספר, אבל הביטויים "זחיחותו של אלמוג", "חוגג את נצחון הנורמליות", נראים לי מפתיעים. נסיבותיו המשפחתיות והחברתיות של אלמוג אומרות שהוא הוא אמור היה להיות הצבר ממשיך הדרך. עצם היותו של אלמוג סוציולוג אקדמי ולא קצין בכיר, היא מעין "מהפך אידיאולוגי". האם אלמוג כמו אותם חוזרים בתשובה, הופך את ה"מהפך האידיאולוגי" לדגל ומנסה להפוך אותו ל"אות ומופת" לכל החברה?
אין לי שמץ על משפחתו של אלמוג 246814
אבל התשובה לשורה האחרונה היא כן. (כבר 900 עמודים וממשיך...).
אין לי שמץ על משפחתו של אלמוג 246830
אם כך, הוא מצטרף לשורה ארוכה של אידיאולוגים וחוקרים שמסיבותיהם האישיות מסבירות את הרקע שעליו צמחו האידיאולוגיות שלהם (לנין הוא דוגמה טובה).
אין לי שמץ על משפחתו של אלמוג 246832
ההויה קובעת את ההכרה.
אין לי שמץ על משפחתו של אלמוג 246833
יש מישהו שנסיבותיו האישיות לא מסבירות את ה*רקע* עליו צמחה האידאולוגיה שלו? :-) (אני באמת לא בטוח שאני מבין למה התכוונת).
אין לי שמץ על משפחתו של אלמוג 246836
נקודת הכובד של העניין הזה היא כמותית ולא איכותית. יתכן מאוד שאופן החינוך ותכונות המשפחה של איינשטיין יצרו בו את הפתיחות המחשבתית שאפשרה את גילוי היחסות הפרטית. יתכן שיש קשר בין הביוגרפיה של גלואה לבין סוג המתמטיקה שהוא בחר להתעסק בה, אבל לפחות לתוצאה הסופית (התאוריה) יש קשר לא ממש מובהק עם האישיות היוצרת. לעומת זאת לעובדה שאחיו של לנין, אלכסנדר, השתתף בהפיכה של 1905 ונתלה ע"י שלטון הצארים, יש יותר מקשר אקראי עם האלימות המהפכנית ועם הנקמנות והחוסר הגמור של אמפטיה מצידו של לנין לאויבי המהפכה שלו.
בהזדמנות זו ברצוני להבהיר שאין לי שום עמדה שלילית כלפי אלמוג או ספרו.
אין לי שמץ על משפחתו של אלמוג 246839
טוב, תורת השדות זו לא אידאולוגיה, ונסיבות חייו של גלואה דווקא מסבירות לא רע את נטיותיו הפוליטיות והאידאולוגיות. אני מבין למה אתה מתכוון כשמדובר בהישגים מדעיים, אבל קצת פחות כשמדובר באידאולוגיה פוליטית או חברתית; אלו, כך נראה לי, תמיד קשורות באיזה אופן ל"נסיבות חייו", אם כי כמובן יהיו כאלה אצלם הקשר יהיה פחות חד (כמותי, כמו שאמרת).
קניתיו ואפילו הספיקותי לעיין בו 246938
הפריע לי שהתיאוריה שלו אינה בת הכלה עצמית. הוא מתעלם מההקשר החברתי שבו יכול היה להכתב ספר כמו שלו. ספר שמשבח ומהלל את נטישת הערכים הישנים לטובת ''דת הדמוקרטיה'' שרק אלוהים יודע מה היא.

הערותיך על הביוגרפיה של אלמוג מאירות את העניין באור חדש.
.
מעבר לכך אלמוג הוא לא ממש סוציולוג, הוא היסטוריון. ניתוחיו הסוציולוגיים לא ממריאים הרבה מעבר לבנאלי ולמובן מאליו.הוא כתב ספר מצוין, נפלא לציטוטים ועבודות סמינריוניות אבל אין בו לטעמי חדשנות תיאורטית.
ב''ידיעות אחרונות'' מחה אלמוג על הביקורות שכתבו עליו וטען שזכה בפרסים.
יכול להיות, אותי הוא לא שכנע. השתעממתי קשות. למרות, ואולי בגלל השכלתי הסוציולוגית.
עוז אלמוג בעיתוני ראש השנה 247183
עוז אלמוג הוא כנראה החוקר המוזכר ביותר בעיתוני ראש השנה.
הופיעה ביקורת מקיפה ביותר של נעמה שפי על "פרידה משרוליק " שלו במוסף הספרים של הארץ .
אבל זה עוד כלום לעומת הדומיננטיות המוחלטת שלו במוסף "זמנים מודרניים" של ידיעות . הוא כיכב שם בשתי כתבות שונות באותו הגיליון (!) אולי כבוד חסר תקדים לסוציולוג .
בכתבה אחת של אמיר קמינר "זה לא הטלוויזיה זה החיים עצמם " קמינר ראיין את אלמוג בנושא "תרבות הרייטינג ". אלמוג מצא בתרבות זאת גם דברים חליוביים וגם שליליים בין השאר הוא מעיר על כך שפעם סרגל ההצלחה היה מוכתב על ידי האליטה ואדם מצליח היה נגיד קצין בכיר היום מדד ההצלחה נקבע על ידי ההופעה בטלוויזיה. אלמוג מעיר הערה נכונה "למה אין כוכב נולד בתחום הכתיבה? , השירה ? הטכנולוגיה ? יש הלך רוח משתלט של בוז לאינטלקט " . לאחר מכן הוא הסביר בכתבה אחת לאחת את כל התוכניוצת שזכו לרייטינג הגבוה ביותר של כל הזמנים מדוע דווקה הן זכו ברייטינג זה.
חוץ מזה בכתבה ה שניה באותו מגזסין אלמוג דשיבר על נשוא מתנות לחתונה ומה הן אומרות על החברה שלנו ."מסיבת החתונה הפכהנ לאירוע שבה הגודל קובע . זה משקף תהליך עמוק שעובר על החברה הישראלית שאינה מסתפקת במועט ,שלא מתכננת לטווח ארוך ,שמוציא הדברים מפרופורציות ".
אכן תשובות של אשף, אלמוג כנראה מסוגל לדבר על כל דבר בכל זמן.
עוז אלמוג בעיתוני ראש השנה 247561
מתוך הביקורת של נעמה שפי:

"היום, בעידן הדיסק הקשיח, החובק עולם ומלואו, ועם טכנולוגיית ה"העתק והדבק", נהפכה עבודתם של חוקרים, משנה א' ללימודיהם ועד זיקנה ושיבה, למה שכינה מילן קונדרה 'קלות בלתי נסבלת'.
"בעיני שיטת הכתיבה של אלמוג טומנת בחובה סכנה גדולה. פרחי מחקר עשויים לראות בספרו אנציקלופדיה, אוסף מקורות ואפילו אתר מקוון בדפוס. אלמוג יוצר תחושה שהכוח המניע של חלוקת החומר הוא מנועי החיפוש באינטרנט".
סליחה? 247569
הבעיה של אלמוג זה שלא היה לו עורך.
אבל בספר שורוב המוחלט נלקח ממקורות שאינם אינטרנט בכלל, לא הבנתי מה היא רוצה.
בכמה עניינים שאני מתעסק בהם מצאתי שאף כי הוא לא מביא את כל המקורות הקיימים (שלא כאוסף מקורות), הוא בהחלט מקום טוב למי שלא מכיר כלום להתחיל בו. ויאמר לזכותו, שעבודת הנמלים שהוא עשה תעזור מאוד עוד כמה שנים למי שלא מכיר את התרבות הישראלית של שנות השישים-שמונים (עם כל חסרונותיו של הספר, ויש לא מעט, וכבר עמדו עליהם). אני מקווה שהמשפט לא לגמרי מייצג אותה, כי היא פשוט נשמעת לי לודיטית-משהו.
סליחה? 247581
לפי ההקשר, נראה לי שהיא כיוונה לשיטה שהיא מכנה "שיטת ה-cut and paste", מול השיטה המסורתית של הפניה למקורות ביבליוגרפיים.
אה. אוקיי. 247590
צום, וכאלה, ואני קצת סנילי.
מה שנכון: אלמוג מצטט הרבה יותר מדי.
אבל עדיין, הטחות האשמה שלה נראות לי מוגזמות.
דור האין אתמול 247185
ובנושא קשור במוסף שבע לילות פורסמו תוצאות סקר לא מפתיעות אבל עדיין מטרידות שבהם מתגלה בורות מוחלטת ומזעזעת בקרב הצעירים בני 18-30 לגבי העבר והתרבות.
נחמת הטיפשים היא שזה לא רק אצלנו, זאת תופעה כלל מערבית וגם מדינות אירופה המתקדמות ביותר מודאגות בדיוק כמונו מבעיות דומות .
בכל אופן לסקר היו תגובות מעניינות ביותר כמו זאת של חנוך רון שקובע שהצעירים לא מתעניינים במוזיקה קלאסית ולכן עתידה נתון בספק .
מאמר מעניין מאוד של עמוס אורן טוען שדווקה עצם הזמינות והשכלול של המוזיקה הפופולארית הרסה את איכותה וחדשנותה מיכיוון שכל אחד יכול לעשות היום מה שהוא רוצההיא כבר לא מעניינת יותר .
ולעומת זאת רשימה אופטימית יותר של שולמית גלבוע קובעת שבניגוד לכל הציפיות הופיעו כמה סופרים צעירים ומוכשרים חדחדשים שמראים שיש עתיד לספרות העברית. אני מסכים איתה.
דור האין אתמול 247586
רק אני התרשמתי שתוצאות הסקר היו הרבה פחות נוראות מכפי שניסו אנשי "ידיעות" להציגן? בפרט, עד כמה אי-היכרות עם "הוא היה סקפטי" מעיד על "בורות מוחלטת ומזעזעת"?
דור האין אתמול 247654
ידיעות אחרונות, בענווה לא אופינית שכחו לציין את חלקם הצנוע בעניין.
העיתון הנפוץ במדינה לא ממש מקדיש שטח דף לנושאים הללו.
דור האין אתמול 247742
אני חושב שלא מדובר על אי ידיעת שאלה אחת או שתיים שהטרידו אותם - אני לא ידעתי שלוש, ועוד אחת הייתי נזכר רק אחרי שהיו מקריאים לי את התשובות. הבעיה היא עם אנשים שלא יודעים שום דבר, ושמעדיפים לנחש אפשרויות מגוחכות לגמרי במקום להודות בבורות וזהו.
בסופו של דבר, מדובר באנשים שגדלו במדינה הזאת בתקופות הרלוונטיות, ולא זיהו כלום מהתרבות *הפופולרית* שלה.
לא להכיר את "עוד באירופה הוא היה סקפטי" לא אומר רק שלא ראית את החמישיה הקאמרית, אלא שאיכשהו הצלחת לחמוק מכל מי שכן ראה את זה והפך את המשפט למוטו‏1. לא להכיר יותר מחצי מהאזכורים שם זה להצליח, פחות או יותר, לחמוק מהתרבות הישראלית על כל פניה. סביר והגיוני לעולים חדשים, לא כל כך סביר לבני 30 שגדלו בארץ.

1 מה זה? זה האוטו שלי. אגב, אם כבר אני חושב שמשפט הרבה יותר משעשע לצטט שם היה יכול להיות "טו סמולר ת'ה היסטוריק עוול".
דור האין אתמול 247744
כמה מהאנשים לא ענו נכון על אף שאלה? (או אפילו על רוב ניכר של השאלות)?
דור האין אתמול 247776
איזו תעודת עניות זה נותן, לא להכיר את התרבות הפופולרית? מה זה "עוד באירופה הוא היה סקפטי"? ‏1 ואם מישהו ישב ותרגל קונצ'רטים לכינור במקום לראות ערוץ 2? ואם הוא קרא ספרים בזמן הזה?

1 כן, הנקודה הזו רגישה אצלי, כמי שבאופן קבוע צריכה לתת את הדיסקליימר "לא הייתי בארץ" כשמדברים על החמישייה. אבל גם את לובה לא ראיתי (למרות שקשה היה להימלט מהנוכחות המגעילה שלו/שלה במשך חודשים), וגם את כוכב נולד לא, למרות שאני מכירה את השמות מויאל וסקעת. אז מה?
דור האין אתמול 247781
להבדיל ממך אני הייתי בארץ בתקופה האמורה, ואני יודע מה זה "עוד באירופה הוא היה סקפטי". כמוך לא ראיתי את לובה, וגם את כוכב נולד לא, אבל, אם אני מבין את דובי נכון, העובדה שאת ואני לא ראינו את לובה, אבל יודעים במה (במי?) מדובר, היא שמעידה על היותנו חלק מההויה המקומית.
247830
הסקר, לפחות עד כמה שאני זוכרת‏1 בחן את ההכרות עם מגוון תקופות. אם לא היית בארץ בתקופה של החמישיה, זה עדיין לא אומר שאת לא מכירה את קזבלן, חגיגה בסנוקר או פלורנטין.
הסקר היה מטופש,אין ספק, אבל הוא _כן_ ‏2בחן מגוון רחב _יחסית_ של תקופות ו"תרבויות". תרבות ישראלית זה גם מיראבליס, תרבות זה, כן, גם קזבלן ומשה שמיר.

1נו, זה היה לפני שבוע!
2כליל, זה בשבילך.

______
העלמה עפרונית, 33 מתוך 36, אבל לא יודעת מה זה אומר.
דור האין אתמול 247861
האם עותק של השאלות מופיע ברשת?

(לטובת אנשים כמוני, שלא קונים עיתונים מודפסים, אין להם טלויזיה כבר למעלה משנה, ותוהים עד כמה הם נחשבים בורים ב"תרבות הישראלית")
דור האין אתמול 247772
אני חייב לציין שהסקר הזה הרתיח את דמי.

ולא, אני לא כועס על הצעירים הטפשים והכסילים שלנו. אני כועס על עורכי המחקר, שרוב הסקר שלהם מכיל דגימות תמוהות ממיני סדרות וסרטים ישראלים, שלא ברור מה הקריטריונים שהופכים אותן למייצגי "התרבות הישראלית" שלהם.

התוצאות השליליות שלהם יכולות באותה המידה להגיד ששיטת הדגימה שלהם שגויה.

לא, אני לא חושב שלא לזהות משפט מ"קזבלן," חיקוי ישראלי עלוב ל"West-Side Story" בכיכובו של גיבור הבינוניות והשמאלץ יהורם גאון, זה אות קין. גם "מציצים" זו לא מציאה גדולה.

זה שמשהו היה מ-גניב כשהוגי הסקר היו צעירים לא הופך אותו לאבן-דרך בתרבות הישראלית. אולי הם לא יודעים בעצמם מהי התרבות הישראלית? אולי אין תרבות ישראלית מגובשת, אלא מספר תרבויות נפרדות, והם מייצגים את תרבות האליטות בלבד? אבל הם לא ישאלו את עצמם שאלות קשות, כשקל הרבה יותר להאשים את הציבור בבורות (וגם זה לא בצדק, כפי שמעיר טל כהן).
ספרות ורכילות 247957
גם "התרבות הרשמית ה"אליטיסטית" "
[ציטוט מהמאמר] בתחום הספרות ואצילי הספרות הישראלית במיטבה, כתובה לעתים כרכילות של הנפש ומספרת פעמים רבות בפרטי פרטים אינטימיים על הדמויות על חשבון העלילה.מזכיר לי לפעמים את שולחן האוכל בקיבוץ שלא גדלתי בו. וזהו מיצוי הַבִּיצה הגדולה.רבי המכר העולמיים אינם בנויים כך (אולי לא יחשבו לספרות בעיני המשתתפים המכובדים כאן) [אלא אם כן יש להם משהו נוסף טמיר להוסיף מלבד כישרון הכתיבה]ולכן מעדיפים הקוראים את בראון, לודלאם, גרישאם, אפילו אורן, בעוד שעניין הספרות הישראלית במיטבה הופך לאייטם חברתי יחצני מהסוג של "קראת כבר את ....." ואז דיון בשפתיים רטובות.
שובו של העיתון ''דבר'' 248891
אל גיליון "הארץ " של ערב יום הכיפורים צורף גיליון חדש של העיתון המת מזה שנים "דבר" זאת בתיקווה להביא בכך לחידוש פירוסמו הקבוע של "דבר" ושל כל מה שהוא מייצג עיתונות רעיונית אידיאולוגית.
נשאלת השאלה האם יש מקום לעיתונות כזאת בימינו מטורפי הרייטינג ?
ראו :
"העיתון דבר קם לתחייה
שובו של העיתון ''דבר'' 248907
מדוע אין קישור למוסף דבר האחרון?
מדוע הם בכלל מעניינים אותנו ? 264923
מחר ה-‏29 בנובמבר יתקיים בתוכנית הבוקר של השדרן הידוע אברי גלעד בערוץ 10 בסביבות 7 וחצי-‏8 דיון נוקב בשאלה: למה הם בכלל מעניינים אותנו?

מדוע מתקיימת בחברה המודרנית ובעיקר החברה המודרנית הישראלית בקרב הנוער הישראלי ובתקשורת הישראלית אובססיה כה חזקה לגבי סלבריטאים ?

אל תחמיצו.
מדוע הם בכלל מעניינים אותנו ? 264930
האם יופיע אצל השדרן הידוע בדיון החוקר ובלש התרבות אלי אשד?
שכחת סופר השנה 265307
מדוע הם בכלל מעניינים אותנו ? 265089
לצד השדרן הידוע יושבת גם, דרך קבע, השדרנית הטיפ-טיפה פחות ידועה לינוי בר-גפן, הלא כן?

והנה מצאנו תשובה אחת לשאלה שהעלית: הם מעניינים אותנו, כי הם מאפשרים לחלקנו לקשור בהם אותנו עצמנו, וכך לרומם את עצמנו לרמת סלבריטי דמיקולו.

האם זו הסיבה שאתה, אלי, כה אובססיבי לגבי סלבריטאים?
לא הבנתי 265093
האם יש קשר בין לינוי בר גפן לאלי?
לא הבנתי 265113
לא, עצם זה שאלי לא דיבר על "תוכנית הבוקר של ערוץ 10", אלא קשר את עצמו ל"שדרן הידוע" (תוך שהוא מתעלם מבת-זוגו להגשה, שהיא לא מספיק ידועה לצרכי הוד רוממותו מר 666), מעידה על נטיותיו שלו.
תיאוריה פסיכולוגית מעניינת 265255
אבל האמת היא פשוטה הרבה יותר. כאשר רשמתי את ההודעה לא זכרתי את שמה המדוייק של הגברת ולכן העדפתי שלא להזכירה, אין קשר לכך שהיא סלבריטאית או לא.אם כבר אני תמיד מעדיף להזבכיר אנשיםש אינם סלבריטאים.
ובאמת אינני יודע איך דובי יצר מפרט קטן כזה טילי טילים של מסקנות וניתוחים פסיכואנליטיים לגבי האובססיה שלי כביכול עם סלבריטאים.
תיאוריה פסיכולוגית מעניינת 265309
אתה ודובי כבר הפכתם מזמן לסלבריטאי-אינטרנט.
תיאוריה פסיכולוגית מעניינת 265368
אכן.
אם כבר ככותב באייל הייתי מציע למערכת האייל להכניס שירות מיוחד עבור כותבי האייל ומקורביהם שבו תופיע באתר ידיעה רשמית מיוחדת על הופעה תקשורתית של כל כותב. וכך כאשר למשל דובי או טל כהן מופיעים ברדיו או בטלוויזיה תופיעה על כך חדשה באיזור מיוחד של האייל בתוספת תמונה רלוונטית אם זה אפשרי.אני מאמין שיהיה בכך משום שרות לכותבי וקוראי האייל.
אנחנו מתנגדים 265374
כמו תמיד, דופקים את האלמונים.

וברצינות, זה יפגום בייחודיות של האיל. הלynet היינו? הלnrg דמינו?
אז תחתמו בשמכם ,לא יקרה לכם שום אסון 265499
יהיה בכך משום תגמול של העורכים והכותבים שכאשר יש להם הופעה תקשורתית בערוץ 2 למשל אפשר יהיה לשים ברשת זמין לכולם קטע מצולם שבו הם מופיעים במסגרת ידיעה רשמית בעניין.
דוגמה: אם גלבץ מתראין בתוכנית טלויזיה על התקליט שיצר לפני שנים עבור יונה וולך כי אז תועלה מיידית לרשת ידיעה בנושא שתכלול את הקטע המצולם הרלבנטי בטלוויזיה .אם הוא מתראיין ברדיו כי אז יועלה קטע קול של הראיון איתו. וכך הלאה באופן קבוע ושוטף לגבי העורכים והכותבים .
אם יש החלטה שיש יותר מידי כותבים ומשתתפים ואי אפשר לייצג את כולם כי אז אפשר לקבוע שרק מי שיש לו נניח עשר או חמש עשרה או עשרים או שלושים כתבות ומעלה באייל יזכה לשירות .
מכרז תפור לאלי שששששש 265529
אז תחתמו בשמכם ,לא יקרה לכם שום אסון 265530
מצד שני, אני לא רוצה שבכל פעם שאני נואם בבית הלבן, יהיה לכך אזכור באייל הקורא.
רמז: זה לילה סתוי 265531
וגם אני לא צריכה איזכור כל פעם שאני שרה להיט חדש. מספיק לי להתראיין בכל תכנית בטלוויזיה.
רמז: זה לילה סתוי 265532
וגם שיגידו באייל הקורא שאני חטפתי את המיקרופון במרכז העבודה. מספיק, כל המדינה כבר ראתה את זה. כאן אני רוצה להישאר במקלט האלמוניות שלי.
רמז: זה לילה סתוי 277298
ולי נמאס שבכל מקום מספרים עלי את הבדיחה הזאת עם השיפוד והבטטות, כאילו הגעתי לאיזה שבט קניבלים באפריקה, והצ'יף ציווה על השף לבשל אותי בשיפוד עם בטטות לאט לאט, כדי שהשומן ירד, אבל הוא בישל אותי מהר כי אכלתי את כל הבטטות.
קבוצת הכדורסל ''מכבי תל אביב '' 268192
הפכה זה מכבר לחלק מרכזי של התרבות הפופולארית הישראלית,עם ההשגים הגדולים שלהנ באירופה הישגים ששום תחום ספורט אחר בישראל לא הצליח להשיג אותם.
אולם האם לטווח הארוך השגי קבוצה זאת גורמים נזק בלתי הפיך לספורט הישראלי ?
ראו :
המכבים הצהובים
קבוצת הכדורסל ''מכבי תל אביב '' 445544
נו, באמת . לא יכולתם למצוא ברווז יותר דומה לברבור ?
סופר השנה בא על שכרו 301443
מרגול תשפוט ותכריע 444953
מחר יום שבת ה-‏26.05 בשעה 18.35 בתוכנית "מרגול שופטת " בערוץ 2 תעסוק השופטת מרגלית צנעני בסוגיה תרבותית מסובכת במיוחד ,הטורדת את מנוחתם של הקומיקסאי אורי ופינק ושלי מזה שנים רבות .

מרגול תשפוט ביננו בסוגיה ותיאלץ להגיע לסוג של הכרעה.

התובע הוא אלי אשד.

הנתבע הוא אורי פינק ,

העד מטעם הסנגוריה הוא הקומיקסאי האמן נמרוד רשף .

ידו של מי תהיה על העליונה ?

הקוראים מוזמנים לצפות ולשפוט ולהכריע גם הם .
מרגול תשפוט ותכריע 444955
ומה הסוגיה?
מרגול תשפוט ותכריע 444961
מה זה קומיקסאי?
מרגול תשפוט ותכריע 444962
יוצר קומיקס (סיפור בציורים, עפי''ר מלווה גם בכיתוב).
מרותי ועד שרוליק 445525
קריאל גרדוש הלא הוא "דוש " הוא הקריקטוריסט המפורסם ביותר של מדינת ישראל ,הוא הוא האיש שיצר את סמלה האולטימטיבי ,הצבר חבוש כובע הטמבל "שרוליק" שהפך למוסד ולבסיס של תעשיית מוצרים שלמה ( שממנה לא ראה דוש פרוטה) .
אבל בתוספת לשרוליק דוש עסק בעוד דברים נוספים רבים .ובין השאר הוא יצר בראשית שנות החמישים את סיפור הקומיקס למבוגריםה עברי , בסדרת סיפורים סביב דמותה של "רותי " הצברית האולטימטיבית .
להלן סקירה על חייו ויצירתו של דוש ועל תרומתו לאמנות הקריקטורה והקומיקס.

מרותי ועדש שרוליק
496597
שלום לך!!
אני עושה סרט עבודה גמר בתקשורת על התרבות הישראלית ואני צריכה מישו שמבין ושפשוט בחלק של הסרט נראיין אותך אשמח שתיצור איתי קשר אם כן תודה רבה!
מישהו קרא לי? 496603
סליחה. לא ראיתי שזה בעניני תרבות

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים