היום: הלימודים החלו בתשע במחאה על אלימות תלמידים 2131
הבוקר (ב') החלו הלימודים בכל בתי הספר ברחבי הארץ בשעה השנייה, במחאה על אלימות התלמידים בבתי הספר.

השביתה כללה גם את מורי הסתדרות המורים וגם את מורי ארגון המורים העל־יסודיים. מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן אמר: "האלימות בבתי הספר כיום כלפי תלמידים ומורים היא פצצה חברתית ... על הציבור לדעת שתלמיד אלים בבית הספר הוא גם ילד אלים בבית וברחוב". ארגון המורים העל־יסודיים התריע על אוזלת ידו של משרד החינוך בטיפול באלימות. לדברי הארגון, המשרד אינו עושה את עבודתו ונכשל בהגנה על המורים.

השבתת הלימודים באה לאחר גל של אלימות תלמידים בשבוע האחרון. ביום ג' השליך נער בן 15 שקית מלאה מים על ראשה של מורה בבית הספר אורט אפרידר באשקלון וגרם לה לזעזוע מוח. כשהגיע האמבולנס כדי לפנותה, חסמו התלמידים את דרכו של הרכב. מורה אחרת שמלמדת בבית הספר אורט "רונסון" בעיר ניצלה מתאונת דרכים כשגלגל ניתק מרכבה במהלך נסיעה. המורה הצליחה לעצור את הרכ בצד הדרך ולא נפגעה. לפי החשד, תלמידים עומדים מאחורי החבלה ברכבה.

ביום ה' השליכו תלמידי תיכון מבאר־שבע חזיז לעבר מאבטח במלון בטבריה וגרמו לריסוק כף רגלו. אתמול נעצר תלמיד בן 17 בטבריה שחבט בפניה של מורה, ובאשדוד נעצר אתמול נער בן 16 לאחר שאיים ברובה M-16 על מאבטחת בשער בית ספר.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לשביתה: "המשרד מתנגד באופן נחרץ להשבתת תלמידים מלימודיהם. עם זאת, המקרה הנדון ומקרים אחרים שאירעו לאחרונה, מחייבים התייחסות לנושא בתוך כותלי בית הספר. בתוך כך, הנחתה מנכ"לית המשרד, רונית תירוש, את בתי הספר, להקדיש את שיעורי המחנך במהלך שבוע זה לדיון בנושא האלימות". תירוש הדגישה: "אי אפשר לנתק את מעשי האלימות בבית הספר מהמתרחש בחברה הישראלית אשר חיה במתח מתמיד של פיגועים, מצב כלכלי קשה ועלייה משמעותית באלימות של החברה".

המועצה לשלום הילד מחתה על ההשבתה, כינתה אותה "ענישה קולקטיווית לא חינוכית", והציעה במקומה להקדיש את שעת הלימודים הראשונה בכל בתי הספר לדיון במניעת אלימות במערכת החינוך. מנכ"ל המועצה ד"ר יצחק קדמן ציין שרוב מוחלט של התלמידים אינו אלים ופורע חוק ואמר כי: "צריך גם לזכור שיש הרבה יותר אלימות והשפלה מצד מורים כלפי תלמידים מאשר מצד תלמידים כלפי מורים, אך על כך איש אינו מדבר ואיש אינו נזעק".
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב NRG
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

במקום שביתה 256418
"... שני מקרים נוספים של אלימות תלמידים בבתי ספר אתמול. בטבריה נעצר אתמול תלמיד בן 17 בחשד שחבט בפניה של מורה. המקרה אירע בשעה שהתלמיד נכנס לכיתה כדי לקחת את תיקו. ואולם, הוא התבקש על ידי המורה לצאת ולחכות לשעת ההפסקה בין השיעורים. התלמיד סירב לצאת מהכיתה ובינו לבין המורה התפתח ויכוח. המורה התקרבה לכיוון הנער, ואז זה חבט בפניה.

המשטרה עיכבה את התלמיד לחקירה, שבסיומה נשלח למעצר בית בתנאים מגבילים. מהמשטרה נמסר כי בימים הקרובים תיערך פגישה בין הנער, ההורים, והמורה, בניסיון ליישב את ההדורים. "

(מן הכתבה ב"הארץ").

מעניין מה יקרה בפגישת היישוב, שבה ההורים יסבירו שהוא מותק של ילד וצריך להתחשב בעתיד שלו (הוא רוצה להיות טייס כשיגדל), המנהלת תזיז כאילו בלי כוונה את לוח השיבוץ לשנה הבאה, והמורה, 2900 ש"ח על 82.5 אחוזי משרה, תצטרך לקבל את ההתנצלות והעיקר שהוא מצטער.

שיישבו את ההדורים בבית המשפט.
במקום שביתה 256487
אם המורה חפצה בכך, היא יכולה ליישב את ההדורים בבית המשפט או מחוץ לו.
זה לא אמור להיות‏1 במקום ההליך המשפטי שעל המדינה לנהל כנגד התלמיד, ובו חלקה של המורה מסתכם במתן עדות.

___
1 אבל זה יהיה.
256420
ההשבתה לא תועיל כמובן, זהו אקט של חוסר אונים. לדעתי יש לעשות ראקציה ולהפעיל שוב סמכות בבתי הספר. שיטת ''הילד במרכז'' נכשלה בארץ. אחת הסיבות לכישלונה היא העדר חובות במקביל לזכויות, נוצר מצב של הזנחה באצטלא של נאורות.
המורה איבד את הסטטוס שלו, ההורים אינו רואים בו מחנך אלא נותן שירותים, התלמידים בו, ברוב המקרים, אדם מבוגר ו'פלצן'. אחד שלא מכיר את הטכנולוגיות החדשות. החציצות בין התלמיד למורה נעלמות, כמו גם בין ההורה למורה. סטטוס המורה נשחק, המכללות לחינוך מקבלות כמעט כל אדם שיכול לשלם עבור שכ''ל. הגורמים לאלימות הם שונים ומגוונים, החל משידורי הטלוויזיה ועד התנהגות ההורים.

ילד אלים יהפוך קרוב לוודאי למבוגר אלים.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256450
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256459
הכל נכון ויפה, אבל היא לא מדברת על השאלה מה יהיה עם אלה שיסולקו מן המערכת. אינני מדבר על עניין "מה יהא על נפשם הענוגה" - אלא מה יהיה איתנו, כחברה, כשנצטרך להתגונן כנגד חבורות של נוער חסר מסגרת שיהיו, כנראה, גדולות מאלה הקיימות כיום. אז ש*אנחנו* נתחיל להסתובב ברחוב עם סכין או עם איזה כלי נשק אחר?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256472
אני לא רואה מה היתרון הגדול בכך שנער/ילד אלים יסתובב בבית ספר על פני הסתובבותו ברחוב. (ברחוב הוא צפוי להתקל במשטרה שערוכה הרבה יותר טוב לטפל בו מאשר המורה נחמה). נדמה לי שהשארת תלמידים אלימים בתוך בית הספר היא פגיעה חמורה בזכויותיהם של שאר בני הנוער הזכאים ללמוד ולשהות בסביבה לא אלימה.
בהזדמנות זו הייתי מציע גם להחזיר כמה מן הסממנים החיצוניים של כבוד מצד התלמידים כלפי מוריהם. סממנים כאלו יכולים לתרום להגדרת הבדלי המעמד והסמכות בין הצעירים למורותיהם. הבדלים כאלו הם לדעתי חיוניים בהרבה מקרים ליצירת אוירת רוגע ולימוד. מצד שני הגדרה מחדש של מעמד המורות, עשוי להשפיע עליהן לנהוג באופן התואם את מעמדן וסמכותן.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256473
קשה להדגיש את הבדלי המעמד והסמכות בין הצעירים למוריהם ומורותיהם, כאשר ההורים מפגינים זלזול במורים ומשדרים זאת לילד.

אבל קשה להאשים את ההורים, כשיש (לפחות בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים) כל כך הרבה מורים שהתואר ההולם אותם ביותר הוא "מטומטמים" (ראה למשל ביקורו של דובי בבית ספר, לא מאד מזמן).

קל להבחין כאן בתהליך של היזון-חוזר: ההורים מגבירים את זלזולם במורים -> מעמד המחנך פוחת -> חומר אנושי ראוי פחות בוחר במקצוע -> ההורים מגבירים את זלזולם במורים. כיצד אפשר לשבור אותו, בלי להדרש לשינויים דרסטיים מידי במערכת?

העלאת שכר המורים? מבחני הסמכה ופיקוח מחמירים? תיגמול המורים לפי הצלחת תלמידיהם? כל אלה רעיונות טובים, וייתכן שיישום של כולם יועיל במידה מסויימת, אבל משום מה קשה לי להאמין שהבעיה אכן תיפתר כך.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256474
הכל פונקציה של כסף. משכורת טובה תמשוך מורים טובים, ואלו יקבלו הערכת הורים ותלמידים.
אבל בשביל זה צריך להוציא פחות על פקחים ואדמיניסטרציה, ויותר על מורים (משהו שלחלוטין בלתי אפשרי במערכת ציבורית שרק מנפחת את הפקידים ומוסיפה להם הטבות)?
הפתרון (הפתעה הפתעה): הפרטה.
פתרון יותר סביר למימוש במציאות הפוליטית הישראלית: שיטת השוברים (עליה דיבר בזמנו יעקב - אבל אפשר לפרט שוב).
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256597
1) העניין הרבה יותר עמוק. בתיה"ס הקיימים אינם מתאימים לילדים האלימים האלו. איני טוען שביה"ס עשה אותם כאלה, אבל אין לו כל כלים לעזור להם. הפרטה תאפשר לבתיה"ס לסלק את הילדים האלו, ותאפשר לבתי"ס להקים עבורם מסגרות.

2) הבעייה אינה רק בזבוז על אדמיניסטרציה. יש גם בזבוז על מורים גרועים. העלאה של שכר במערכת בה אין בחירה אמיתית תביא רק לתשלום עודף למורים גרועים.

3) יש הרבה אנשים טובים שהם גרועים בתור מורים לא בגלל שהם לא יוצלחים אלא בגלל שבתי הספר בנויים בצורה שאינה מתאימה לחברה בימינו. פעם היה אפשר להכניס 40 ילדים לכיתה ולדקלם איתם את החומר. היום עובדים בשיטות אחרות לגמרי אבל עדיין יש את אותו מבנה של מורה כיתה. זה מתכון לכשלון. הפרטה תאפשר לסוגים חדשים של בתי"ס להכשל או להוכיח את עצמם.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256609
שוב, שטות היסטורית. לאיכות ההוראה בישראל אין שום קשר (לא קורלטיבי ולא קוזאלי) עם משכורות המורים ואין אפשרות ריאלית לשלם מספיק לאנשים ''טובים'' כדי שיבחרו בהוראה רק משיקולים כלכליים.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256615
את צודקת שבמצב הנוכחי לא ניתן לשלם מספיק כדי למשוך אנשים טובים:
א) כי העבודה היא אכזרית וקשה ביותר וגם אנשים טובים לא יצליחו בה
ב) המשכורת הנדרשת היא לפחות פי 2 מהיום סכום שיביא לקריסה כלכלית טוטאלית.

אבל אם המערכת תופרט, לא יצטרכו לשלם לכולם סכומים גבוהים וגם יהיה ניתן לשפר את בתיה"ס כדי שיותר אנשים טובים יוכלו להצליח בעבודה קשה זאת.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256621
שלוש שאלות:

1. כיצד שמרה ישראל על איכות הוראה גבוהה ב 40 השנים הראשונות לקיומה?

1. מה השתנה בישראל ב 15 השנים האחרונות שגרם לירידה ברמת ההוראה ולעלייה באלימות התלמידים?

2. האם אתה יכול להביא דוגמא למערכת חינוך בה יש שוברים/הפרטה שהיא מצליחה יותר ממערכות חינוך בהן השיטה לא קיימת?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256623
1. (נשאיר למישהו אחר לענות)
1. (שוב) - השתנתה החברה כולה. זה לא שהתלמידים האלימים התבגרו, זאת האלימות שהוצערה.
2. (נשאיר למישהו אחר לענות)
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256637
1. לא בטוח שישראל שמרה על איכות גבוהה אי פעם. הסיפורים על ירידה במבחנים במתמטיקה אינם נכונים כי ישראל היתה ראשונה ב 1965 במבחן של 3 בתי"ס ולא מבחן כללי.

אני מניח שיש ירידה הדרגתית עקב הנורמות הנשחקות בבית. ביה"ס אשר היה חסר תועלת כבר אז (הוא מוציא את מה שהוא מכניס) נשאר חסר תועלת, אבל המצב נהיה יותר גרוע.

2. שוודיה עשתה רפורמה שנחשבת מוצלחת:
המערכות בדנמרק והולנד נחשבות טובות מאוד, למרות שאני רחוק מלהיות מרוצה מהשיטה ההולנדית אשר לוקחת את הרע מהתחרות יותר מאשר את הטוב (תחרות בחלוקה אתנית).

בארה"ב יש רפורמות זוטה שנעשו בדלית ברירה ושפרו במקצת.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256681
1. ליתר דיוק - במבחן המיתולוגי של 1965 שבו ישראל היתה ראשונה, לא בחרו את הכיתות הנבחנות באקראי (כמו במדינות אחרות) אלא מילאו כיתות בתלמידים לפי בחירת המנהלים. ישראל "נענשה" על התרגיל בכך שהיא לא שותפה בהשוואה הבינלאומית הבאה (1968?).
כך שמעתי מהמדענית הראשית לשעבר של משרד החינוך.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256642
למה לאיכות ההוראה בישראל אין שום קשר עם משכורות המורים ?

בסדר נניח שמשכורות של היי-טק לא באות בחשבון. בואי נתחיל בקטן: איך את מנפה את המטומטמים מהמערכת, מבטיחה לא לגייס עוד מטומטמים, ועדיין מגייסת מספיק אנשים בשביל לאייש את המשרות הדרושות ?

ובהקשר הזה, מה הסטטוס לגבי קביעות היום, ואיך אפשר לנפות מורים לא מתאימים מהמערכת ?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256793
לא רק משיקולים כלכליים, אבל בהחלט אפשר לשלם מספיק כדי שהשיקול הכלכלי לא יפעל *נגד* הבחירה של אנשים טובים בהוראה.

אגב, על מה מבוססת הטענה כי לאיכות ההוראה בישראל אין שום קשר עם משכורות המורים? האם לא הייתה שחיקה נוראה במשכורות המורים בעשורים האחרונים, שחיקה שבאה בד בבד עם עליית אחוז הנשים במקצוע ועם הירידה בהערכה למקצוע?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256795
לא היתה שחיקה בשכר המורים. היו שני דברים:

1) החל משנות השמונים המשק נפתח והמשכורות בענפי ההי טק עלו מאוד.

2) ב 1994 בייגה פתח את הברזים ומשכורות המורים עלו מהותית. זה לא שינה במאומה את איכות ההוראה.
שוברים למתחילים 257889
אני לא חושב שהבעיה היא בעיה של כסף הבעיה היא תופעה של "מדעיזציה" ובירוקרטיזציה של מערכת החינוך. ככל שמתרבות תוכניות הלימודים, תקנות, שעות מיוחדות לטיפול ב"נושאים מיוחדים", ספריות חדשות עם עוד תקנות, מחשבים עם עוד קצת תקנות וגם סתם תקנות בליווי עוד קצת תקנות נוצר מצב בו למורים ולמנהלים יש פחות ופחות מרחב פעולה. מערכת כזאת דוחה, מעצם מהותה, חשיבה מקורית הצטיינות וגישה אנושית לתלמידים.

היומרה של "חוק חינוך חובה חינם" היא לספק חינוך חינם לכל ילד. ככל שעובר הזמן ברור לחלוטין שמה שניתן לילדים איננו חינוך והמילה "חינם" משולה לאותו מבצע מפורסם של "קנה אחד במחיר של שניים וקבל את השני חינם". הסיבה לכך היא פשוטה, קיים נתק ברור בין הלקוחות (ההורים) ובין ספקי השירות (המורים). ספקי השרות אינם תלויים בשביעות רצונם של ההורים אלא בשביעות רצונם של המפקחים, ואלו מתעניינים בעיקר ביישום תוכניות הלימודים אותן הוגים קומץ "אינטלקטואלים" במגדלי השן של האקדמיה‏1. תפלוצות נוסח "אוריינות", "בדידים" ושאר הבלים בלתי יישימים ומזיקים שהונחתו על המורים והתלמידים.

רעיון השוברים מנסה לטפל בבעיה באמצעות ביזור וחיזוק הקשר לקוח-ספק שירות, בתי הספר יוקמו על ידי אנשים בקהילה, מורים והורים, תוכניות הלימודים יהיו נתונות לשיקולו של בית הספר, העסקת המורים תתבצע במישרין על ידי בית הספר וההורים יהיו חופשיים לבחור לאיזה בית ספר ישלחו את ילדיהם.

מאחר והנושא כבר נידון כאן כמה פעמים, הנה כמה טיעונים שהובאו כנגד השיטה וטענות התשובה:
א. התוכנית תשבור את השיוויונית בחינוך משום שהעשירים יוכלו להוסיף מכספם לטובת חינוך ילדיהם בעוד שהעניים לא.
תשובה: אין הבדל בין המצב הקיים היום לבין המצב החדש שייוצר - גם היום בתי הספר הטובים נמצאים במקומות של העשירים (מעניין למה....) והעשירים גם מוסיפים לממן שעורים פרטיים, חוגים וכו. אם משמעות התוכנית היא שיפור בממוצע הרי שכבר התקדמנו. בכל מקרה, מאחר ולא יהיה צורך במערך הפיקוח, פיתוח, והחשבונאות, נוכל להפנות יותר משאבים לחינוך עצמו ובהחלט ניתן יהיה, אם יתעורר הצורך, לתגבר איזורים "חלשים" על ידי הגדלת התשלום עבור השובר באותו מקום.

ב. תוכניות לימודים בעידן המודרני הן עניין מורכב מדי מכדי להשאירו ל"כוחות השוק" - יש צורך במימון מוסדות מחקר ומומחים אשר יפתחו תוכניות המבוססות על המחקרים והתיאוריות החדישות ביותר.
תשובה: המציאות מוכיחה את ההיפך המוחלט, תוכניות לימודים המבוססות על ידע "מדעי" הנפיקו כשלונות קולסאליים. דומה שלמרות היומרות הכבירות של השיטות המדעיות שיטות סטייל החדר בבני ברק מנפיקות אחוזים גבוהים בהרבה של ילדים יודעי קרוא וכתוב. מערכת מבוזרת יכולה לאפשר הרבה יותר אפשרויות לחידושים שונים בשיטות הלימוד מבלי לגרום נזקים חמורים כמו שקורה במערכת הריכוזית. חינוך איננו מדע, לאישיות המורה ולמוטיבציה שלו יש חלק חשוב בהרבה מסדר הדברים או השיטה בה פועלים כדי "להעביר את החומר", המשמעות של שיטת השוברים היא מתן חופש פעולה למורים, למנהלים ולהורים ועם החופש באה גם האחריות ועם האחריות באה המוטיבציה והיכולת לראות את הבעיות בזמן אמיתי ולמצוא להן פתרונות.

ג. ההורים אינם מצוידים בידע מספיק כדי לבחור את בית הספר הטוב יותר.
תשובה: אין שום צורך בידע מיוחד כדי לבחור בית ספר לילדיך. גם באותם מקרים חריגים של הורים אנאלפבתים וטמבלים שלא מסוגלים להבחין האם בית הספר אכן "מספק את הסחורה" יוכלו ההורים להסתמך על אותו ידע "מפה לאוזן", עיתונות והתרשמות ההורים האחרים שכן מסוגלים להבחין בפרמטרים הבסיסיים למדי הללו. בדיוק כפי שזה נעשה היום - שהרי גם במערכת הנוכחית ישנם בתי ספר טובים יותר וטובים פחות והמידע הזה נגיש לכל.

ד. בתי הספר ינקטו גישות שיווקיות כדי למשוך לקוחות על חשבון החינוך
תשובה: מאחר והדבר בא על חשבון החינוך, אין ספק שהדבר יתבטא בירידה ברמת החינוך באותו בית ספר ומכאן שניתן יהיה להבחין בכך כמו בסעיף ג. המקור של הטיעון הזה הוא השטות העתיקה בדבר היכולת המאגית של אנשי השיווק למכור קרח לאסקימוסים - אין לזה כל ביסוס במציאות.

1 בתוכם מצויים לא מעט אנשים אשר מעולם לא נכנסו לכיתה בתור מורים.
שוברים למתחילים 257909
כל מלה בסלע.
שוברים למתחילים 257957
שכחת את טיעון ג'1: להורים אין בסיס להשוואה: הם רואים את בית הספר של הילד שלהם. נניח שמדובר בבי"ס ממוצע, אבל באזור יש גם בי"ס נוסף. איך הם יוכלו לדעת שביה"ס האחר הוא טוב יותר או רע יותר, בלי לעשות ניסויים מסוכנים בחינוך ילדיהם, ובלי להסתמך על הידע של ההורים האחרים, שלוקים באותה בעיה בדיוק של חוסר בסיס להשוואה?
הדוגמא שכבר ניתנה היא קורסים לפסיכומטרי. כל אחד יכול להמליץ על המקום שבו הוא למד, אבל כמעט אף אחד לא יכול להגיד לך באמת שמקום א' טוב יותר ממקום ב' - כי הוא למד רק באחד מהם. התוצאה: בינוניות.
שוברים למתחילים 257963
העובדה היא שמידע על טיבם של בתי ספר הוא נחלת הרבים. ילדים (והורים) רבים נחשפים ליותר מבי''ס אחד, וההשוואה נעשית.
שוברים למתחילים 257985
התסריט שאתה מתאר הוא מאוד מכניסטי ולא מתחבר באמת לתחום, אם ההבדלים בין בתי הספר הם כל כך דקים שאוכלוסיית ההורים איננה יכולה להבחין בהם אזי העברת הילדים לבית הספר ה''טוב יותר'' לא תתאזן ממילא עם הנזק האפשרי שיגרם להם בעצם ההעברה (ניתוק מהחברים, הצורך ללכת לבית ספר רחוק וכו.).
הגורם החשוב והמכריע בשיפור איננו התחרות בין בתי הספר אלא האוטונומיה שלהם והחיבור הישיר להורים כלקוחות. מרבית ההורים יבחרו לפעול לא באמצעות העברת הילדים מבית ספר לבית ספר במרדף אחר האיכות הגבוהה ביותר אלא ישתמשו בשוט הזה (היכולת להעביר את הילד שלהם) כאמצעי השפעה על בית הספר לשיפור המצב, טיפול בבעיות שמתעוררות וכו.
דוגמת הפסיכומטרי אכן ניתן אבל היא לא ממש נכונה או רלוונטית. דין בית ספר אליו אתה שולח את ילדך במשך שנים איננו כדין קורס של חודשיים בבחירת התלמיד עצמו.
לא ביצעתי מחקרים מקיפים בתחום הלימוד לפסיכומטרי אבל נדמה לי שבהתחשב בעובדה שממילא אין להם תועלת רבה יותר מלבד אספקת המסגרת עצמה, אין כאן איזו שאיפה לבינוניות, בוודאי לא באותו סדר גודל שזה קורה במערכת החינוך הממלכתית (דומה שזאת שואפת לא לבינוניות אלא לדלות, אלימות ובורות).
שוברים למתחילים 258193
"מרבית ההורים יבחרו לפעול לא באמצעות העברת הילדים מבית ספר לבית ספר במרדף אחר האיכות הגבוהה ביותר אלא ישתמשו בשוט הזה (היכולת להעביר את הילד שלהם) כאמצעי השפעה על בית הספר לשיפור המצב, טיפול בבעיות שמתעוררות וכו."

כמו מה שאנשים עושים עם הבנק שלהם, לדוגמא? (ואל תגיד לי ששוק הבנקים מרוגלץ. בין כה וכה התחרות בין בתי ספר במרבית המקומות לא תעלה על 3-4 בתי ספר פוטנציאליים).
שוברים למתחילים 258299
לא הבנתי את הנקודה. מה הקשר בין הבנקים לבתי הספר?
שוברים למתחילים 258314
אמרת שהורים יכולים להניף את השוט של העברת הילד לבי''ס אחר כדי לשפר את המצב בביה''ס הנוכחי. אני תהיתי איך זה שהמצב אינו דומה ב''תחרות'' בין הבנקים. מרבית האנשים לא מאיימים על אף אחד בכך שהם יעברו לבנק אחר, ומקבלים תנאים פארשים (למרות שאין זה בלתי אפשרי לקבל הטבות אם מתעקשים קצת).
שוברים למתחילים 258442
גם בתנאים "נורמליים" לא סביר שדרכי הפעולה של לקוחות הבנקים ולקוחות בתי הספר יהיו דומות משום שבנקים הם מוסדות לשם רווח בעוד בתי הספר, בסבירות מאוד גבוהה, לא‏1.
בכל מקרה, אתה קצת סותר את עצמך, הרי אתה אומר בעצמך שאם מתעקשים אפשר לקבל הטבות בבנק (וזה נכון גם על פי נסיוני) ומכאן שגם דרך הפעולה של גרימת שינוי תוך כדי איום מובלע של עזיבה‏2 אפשרית גם במקרה הבנק.

1 מה גם שסביר להניח שתהיה לבית הספר מועצת מנהלים עם נציגות להורים.
2 שהרי קשה לחשוב על סיבה רציונלית שתגרום לבנק להענות, מלבד אותו איום.
שוברים למתחילים 258704
לא דיברתי על מה אפשרי, אלא מה קורה. מה שקורה הוא שמרבית לקוחות הבנקים לא מאיימים עליהם. מה שקורה, אגב, הוא גם שלמרבית הלקוחות אין באמת שוט לאיים בו, כי הם בחובות לבנק. מצב דומה יקרה כאשר ביה"ס המתחרה ידרוש תשלומים גבוהים יותר עבור שרותיו. במה יאיים ההורה קשה היום?

בתי הספר המופרטים לא יהיו מוסדות לשם רווח? אז מה הם יהיו? פילנטרופים?
שוברים למתחילים 258767
א. עוד לא הצלחתי להבין מדוע הסיטואציה הנוכחית עם הבנקים צריכה לשמש לנו כדוגמה לתחזית מה יקרה עם בתי הספר. מדוע בחרת דווקא בבנקים ולא חנויות מכולת או חברות סלולר?
ב. אתה כנראה לוקח את הנקודה של השוט באופן יותר מדי מילולי. כפי שאמרת בעצמך, אם אתה בא למנהל הבנק ומבקש הטבה זו או אחרת ומתעקש מספיק, ישנה אפשרות שתקבל אותה, בוודאי אם אתה בעל חסכונות גדולים וכו. עכשיו נשאלת השאלה, מה גורם למנהל הבנק להענות לבקשה? התשובה פשוטה: הוא רוצה לשמור עליך כלקוח. די אלמנטרי וזה בכלל לא דורש איום מפורש, זה ברור ומובן מאיליו.
ג. אם יש לך חובות, אגב, הוא ירצה אותך אפילו יותר משום שחובות כגון אוברדרפט משמעותם הכנסה נאה ביותר לבנק. הוא למעשה מעדיף אותך ככה.
ד. בנוגע לבית הספר, השאלה היא פשוטה, האם במצב של שוברים השוט בידי ההורים הוא יותר אפקטיבי מהמצב *היום* בבתי הספר, או לא. התשובה די ברור לדעתי.

לא ברור לי מדוע בחרת להטפל לנקודה השולית הזאת. האבחון שלי את בעיית החינוך (כפי שהבאתי בהודעה הראשונה) הוא שבתי הספר אינם אוטונומיים מספיק (קרי - המערכת היא ריכוזית מדי) והפתרון שאני מציע מנסה ליצור מערכת מבוזרת. היה הרבה יותר מעניין לדון בפתרון מהזווית הזאת. האם האבחנה שלי נכונה? האם הפתרון המוצע אכן יגדיל את הביזור? וכו.

באשר לרווחים. הבה נבחן את העקרונות הבסיסיים:
א. כל בית ספר (קיים) הופך להיות גוף אוטונומי במובנים הבאים: שכירת מורים, פיטורי מורים, תוכניות לימודים, תשתית וכו.
ב. כל אדם החפץ בכך, יכול להקים בית ספר. הדרישה היחידה היא שקיפות פיננסית.
ג. כל הורה מקבל שובר עבור כל ילד ומעביר אותו לבית הספר שהוא בוחר
ד. בית הספר מקבל מימון מהמדינה על פי מספר השוברים שצבר.

עכשיו, אם אתה הורה ואתה רוצה לבחור בית ספר לילדיך, לאיזה בית ספר תשלח אותם? לבית הספר שמנהל תקציב מאוזן לחלוטין או לבית ספר שמרוויח 20% בשנה? האם לא ברור שתעדיף את בית הספר המאוזן? הרי ברור שאותו בית ספר שמרוויח מקבל בדיוק את אותה הכנסה פר תלמיד, הכסף שהוא "הרוויח" בהכרח בא על חשבון דברים שעשויים היו לשפר את איכות החינוך או התנאים הפיזיים. (אני לא אומר שזה השיקול היחידי שיהיה לך אבל ברור שזה בהחלט מרתיע).
את זה אתה יכול לחבר למצב הנוכחי בישראל, מוקמים לא מעט בתי ספר ב"יוזמה חופשית" של הורים ומחנכים שלא מתוך רצון לגרוף רווחים אלא משום שהם רוצים חינוך אחר, טוב יותר לדעתם, לילדיהם (כמו תל"י, האנתרופוסופים וכו...). המכשול העיקרי העומד בפני כל אותם יוזמות הוא משרד החינוך שעסוק בעיקר בלהתנגד ולוודא שאם יוקמו, יוכנסו בהם כל אותם תוכניות לימודים מזיקות, תקנות וכל אותם דברים שהמקימים רצו להמלט מהם.

אני מבין שרבים כאן רואים לעצמם חובה להתנגד לכל מה שאני אומר, בלי קשר לתוכן הדברים אבל היה נחמד אילו הייתה התייחסות, ולו רק במקרה זה לעניין עצמו. ההבדל בין הגישה של השוברים למצב היום הוא די קטן, המימון הוא עדיין ממשלתי ובכל הנוגע ל"הקטנת פערים" בהחלט ניתן לישם מערכת אפקטיבית גם תחת השיטה הזאת (שהרי סכום שפודים עבור השובר יכול להיות שונה על פי האיזור, מצב סוציואקונומי וכו.) הדבר היחידי ששונה כאן באופן מהותי הוא מידת החירות שניתנת להורים ולבתי הספר. מה רע בזה?
שוברים למתחילים 258784
אני לא מבין בכלל את התפיסה שאתה מציע. מצד אחד, אתה רוצה להשתמש בכספי ציבור למימון השוברים, ומצד שני אתה מסיר כל ביקורת על השימוש בכספים אלו.

אגב:
שוברים למתחילים 258802
אני לא חושב שהוא מסיר כל ביקורת, הוא רק עובר מביקורת מרכזית-ממשלתית לביקורת צרכנית של (הורי) הלקוחות.
שוברים למתחילים 258807
מהכסף שלי? אם אני משלם, אני רוצה שנציגיי יבדקו מה קורה. ההורים כאן הם לא צרכנים קלאסיים. כמו שכתבת בסוגריים, הם לא אלו שישתמשו בשירות בסופו של דבר, וגם לא הם משלמים עבורו.

ונקודה אחרת. ההצעה הזאת מבוססת על הסכמה ששותפים לה כל בני החברה על דמות נורמטיבית של האדם בחברה המודרנית. לעומת זאת, המציאות מורכבת מחרדים שלא חושבים שיש צורך בידע בסיסי מעבר לכתוב בספרים עתיקים, מבדווים שכורתים דגדגנים לילדותיהם, מחברי מרכז ליכוד וכדומה. ההנחה של התחרות מבוססת על מטרות משותפות (נגיד, כולם מעוניינים בבי"ס שיספק גם חינוך מדעי). למעשה, אנחנו מפקירים כך חלק גדול מהילדים.

(אני יודע שאתה לא הכתובת).
שוברים למתחילים 258813
הנקודה הראשונה נכונה באופן עקרוני, ואני חושש שחסרת משמעות מעשית. במצב היום אתה (וכולם) משלמים, לנציגיך יש פיקוח מלא, והמצב עגום - ודי השתכנעתי מליברלי הבית שהפיקוח המלא הוא אחת הסיבות המרכזיות לעגימות המצב.

באשר לפסקה השניה, זו נקודה טובה, והיא הטרידה אותי גם כשקראתי את תגובה 258207 - בבתי-ספר מופרטים תיכנסנה הנומרולוגיה ודומותיה בקול תרועה רמה, חוששני, וברוב מכריע של בתי-הספר (ודווקא במגזר היהודי-חילוני).
שוברים למתחילים 258818
הפסקה השנייה היא למעשה פיתוח של הפסקה הראשונה. אנחנו מוכנים להניח שאדם צריך לשאת בתוצאות הבחירות שלו, לא של הוריו.
חוץ מזה, מה זה "חסרת משמעות מעשית"? אם הטענה הבסיסית של הליברטאנים היא שרק תחרות על צרכנים תוכל להבטיח מוצר טוב, ברגע שזאת לא תחרות כזאת הטענה נופלת או שההצעה לא טובה.

מוזר לי שהשתכנעת שהפיקוח המלא הוא אחת הסיבות המרכזיות למצב. אני חושב שאפילו הליברטאנים לא יבחרו לנסח זאת כך. הם יעדיפו לדבר על העדר תנאים תחרותיים בתחום (דבר שקשור לפיקוח, אבל לא חופף לו).
שוברים למתחילים 258839
ככה זה בכל תחומי החיים: ההורים הם האפוטרופסים של ילדיהם, מתוך הנחה שהם יודעים להגן על האינטרסים שלהם. גם הקליינטים של בגדי ילדים הם לא אלה שמשלמים לבעל החנות, מה שלא מונע את קיום התחרות.
שוברים למתחילים 258869
אבל במדינה מודרנית זה לא ככה בכל תחומי החיים. בחינוך לא.
שוברים למתחילים 258822
הנקודה הראשונה רק אומרת שיש להגביל למינימום את גובה השוברים.
לגבי הנקודה השנייה היא רק מראה על חוסר ביטחון בעקרונות אליהם אתה שואף. מה שאתה אומר זה שלטווח הרחוק כל מיני שרלטנים יצליחו לספק את רצונות הציבור יותר טוב מהמדע הקר. זה עצוב מאוד שאינך מאמין ביכולתך לשכנע בערכים שלך.
ואולי כדאי שתבדוק מה חסר בערכים שלך ובגללם הם אינם נמכרים מספיק?
כפי שכתבתי, החרדים במוכרם בתי"ס לחילונים עושים הרבה כדי לספק את רצון הצרכנים.
שוברים למתחילים 258820
ומה על הכסף של החרדים והבדואים? והכסף שלי?

מדוע הכסף שלי צריך לממן חינוך מינימלי לעניים אני מבין,
אבל למה שהכסף שלי יממן מנגנון פיקוח ואידוקטרינציה שאתה הקמת?
לא רק שזה בזבוז זו כפייה והרס חינוכי.

ותחרות יש גם על אידיאולוגיות. אם תראה לחרדים שהתוצאות שלך יותר טובות משלהם אתה תמשוך המון תלמידים על אפם ועל חמתם. הבעייה היא שבינתיים החרדים מושכים אליהם המון תלמידים לבתי"ס חרדים ולא להיפך.
לצורך התחרות, החרדים הקימו בתי"ס מיוחדים עם תכנית לימודים מאוד מדעית כדי למשוך צרכנים.
שוברים למתחילים 258823
באמת, כמה תעלה אידיאולוגיה משומשת במצב טוב?

(תחרות על אידיאולוגיות?).
שוברים למתחילים 258828
יג כִּי-שְׁתַּיִם רָעוֹת, עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת--בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָכִלוּ הַמָּיִם.
שוברים למתחילים 258829
"רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם. כל המעצמות של אירופה הישנה חברו יחדיו למלחמת-מצווה עד חורמה ברוח הבלהות הזאת – האפיפיור והצאר, מטרניך וגיזו, רדיקאלים צרפתים ושוטרים גרמנים".
שוברים למתחילים 258836
http://www.ribar.com/public/arrested.asp

· You have the right to remain silent.

· If you give up the right to remain silent, anything you say may be used against you in court.

· You have the right to speak with an attorney prior to questioning, and have that attorney present during any interview.

· If you wish to speak with an attorney but cannot afford one, one will be appointed for you free of charge.

שוברים למתחילים 258937
יהונתן, אם כוונתך ב"יבדקו" למניעת שחיתות כספית הרי השיטה של השוברים היא שיטה שקופה בהרבה ומפוקחת בהרבה מהשיטה הקיימת. אם כוונתך לפיקוח על תוכניות הלימודים, הרי זהו בדיוק הדבר שהתוכנית מנסה למנוע.
כפי שהגדרתי בתחילת הדברים, אני רואה בריכוזיות תוכניות הלימודים דבר רע ומזיק (ובמידה רבה, זה הגורם להתדרדרות מערכת החינוך על פי השקפתי).
אתה חוסך לי הרבה מאמץ בניחושים, הדוגמה של החרדים היא בהחלט דוגמה טובה. הגישה שעומדת בבסיס תוכנית השוברים היא המחשבה שלאדם יש *זכות* להחליט כיצד יחונכו ילדיו. אתה סבור, כפי הנראה, שלאדם אין זכות כזאת ולכן ההתנגדות שלך לתוכנית היא הולמת.
אינני רואה הרבה טעם בוויכוח על עצם קיומה של הזכות הזאת, הייתי יותר מעוניין לשמוע האם ישנן לאנשים התנגדויות מעבר לעניין זה והאם יש כאלו שמסכימים איתי שראוי ונכון לאפשר לאנשים לממש את הזכות הזאת והאם האבחנה המקורית שלי נשמעת להם נכונה.
בשוליים, זכויות הילד 258944
הערת שוליים, אבל בעיני חשובה: לאורך הדיון הזה וגם לאורך דיונים אחרים, מדובר על זכות ההורים להחליט באשר לחינוך ילדיהם. אכן - זכות ההורים, משפטית וערכית.

אבל אני אישית מאמינה שגם לילדים עצמם יש זכויות, ולא השארתי אמונה זו בתחום התיאורטי בלבד אלא גם דאגתי לשמוע את דעתם - בוודאי בבחירת בי"ס תיכון (וכך עושים הורים רבים אחרים) - אבל *גם* בשאלת ביה"ס היסודי. בשאלה זו של היסודי, גם אם גילם של הילדים הוא נמוך למדי - אפשר לפחות לשמוע את דעתם, גם אם ההחלטה הסופית תהיה שונה.

דוגמה לשיקול שבעיני ילד בן שש הוא שיקול חשוב, ובעיני בהחלט יש לקחת אותו בחשבון: חבריו מן הגן הולכים לבי"ס יסודי מסויים. אם מדובר בבי"ס שמנקודת הראות של הרשות אינו ביה"ס הנכון מבחינת חלוקת האזורים - אפשר לבקש רישוי, ואף את זאת כבר עשיתי - והצלחתי.

סליחה על הארכנות.
בשוליים, זכויות הילד 258979
אני לא סבור שהנקודה הזאת רלוונטית לנושא הדיון. מאחר וההורים הם ה''נציגים'' של האינטרסים של הילדים בפני הרשויות ממילא ניתנת להם זכות ההכרעה הסופית (אלא אם יוצאו ילדיהם מחסותם). ההורים יכולים, כמובן, לבחור אם לשאול את פי הילד או לא אבל אם הם בוחרים שלא להקשיב לילד ממילא לא תובא קובלנתו בפני הרשויות.
בכל מקרה, אין הבדל מהותי בנקודה זאת בין השיטה המוצעת לשיטה הקיימת.
בשוליים, זכויות הילד 258982
נכון, נכון, הנקודה הזאת איננה רלוונטית לנושא הדיון *כפי שהתפתח כאן* - אך היא רלוונטית לנושא החינוך וכבר זה זמן רציתי להבהיר אותה, ולא מצאתי מקום אחר... זהו בפירוש אוף-טופיקון, ובזאת הוא מסתיים, ואני מקווה שיהיו כמה הורים שיקראו ויקבלו חומר למחשבה, זה הכל.

הנה, נסתיים.
שוברים למתחילים 259006
א. כי בחנויות מכולת אני לא מושקע, ואין שום "עונש" על החלפת חנות מכולת. לא זה המצב במקרה של בנק ובי"ס: החלפת בנק כוללת אינסוף סידורים ובעיות, והחלפת בי"ס כוללת פגיעה משמעותית בילד, וגם לא מעט סידורים וביורוקרטיה. נדמה לי שבנקים הם האנלוגיה המתאימה ביותר בהקשר הנוכחי.

ב. השאלה שנשאלת היא - למה רוב הלקוחות לא הולכים לבנק שלהם ודורשים הטבות? כשתפתור את זה, נחשוב על להכניס תחרות בין בתי ספר.

ג. אם יש לך חובות, יקשה עליך לעבור בנק בלי לקחת הלוואות אחרות כדי לכסות על החובות הללו.

ד. התשובה לדעתי היא שבפוטנציה, יהיה להם שוט משמעותי יותר. בתכל'ס, לעומת זאת, לא יהיה שום הבדל.

ה. לא ברור לי - אם המטרה של ביה"ס המופרט אינה רווח, מה אכפת למנהל אם יש לו פחות או יותר תלמידים? איפה השוט של ההורים? איפה התחרות? אתה מתאר בתי ספר שנוצרו מתוך אידיאולוגיה של יוצריהם, מה שמזכיר קצת דתות: האם באמת יש תחרות בין דתות שונות, או כתות שונות בתוך הדת, על המאמינים? לא נראה לי. אז למה שביה"ס הדמוקרטי, שאינו מקווה כלל לרווח, ירצה להלחם בביה"ס האנתרופוסופי על התלמידים שלהם? כל עוד הוא מכסה את ההוצאות שלו, טוב לו. וזהו, מספיק. אדם באמונתו יחיה, לא?

ו. אתה בעל ממון מסויים, ואתה רוצה להשקיע אותו בבנק. לפניך שני בנקים, אחד עם תקציב מאוזן, ואחד עם רווחים אסטרונומיים של מיליארדי שקלים. איפה תשים את הכסף? הציבור הישראלי שם את הכסף, תאמין או לא, בבנקים שמרוויחים הכי הרבה. לפי התאוריה שלך, הבנקים היו צריכים להציג רווחים מינימליים, כי הציבור היה בורח מהבנקים שמרוויחים הרבה ועובר לבנקים שמתח הרווחים שלהם נמוך יותר. זה לא קורה. למה?

אני בהחלט בעד מתן יותר חרות למנהלי בתי הספר בניהול המוסדות, וגם להורים. אני דואג שמא החרות הזאת תפגע, כרגיל, בחלשים ביותר, ויותר מזה, אני חושב שמרוב המהומה שאתה מבקש שתתחולל פה, יצא מעט מאוד, בסופו של דבר.
שוברים למתחילים 259034
ה) משכורתו של המנהל תלויה ישירות במספר התלמידים.
שוברים למתחילים 259059
דובי. ציינתי בתחילת דברי שנקודת התחרות היא לכל היותר שולית, ממש לא ברור לי מדוע אתה מתעקש לדון בה. לא טענתי שהמניע העיקרי לשיפור החזוי נובע בעיקרו מן התחרות. בכל מקרה זה מגוחך לתקוף את השיטה על הבסיס הזה לאור העובדה שהשיטה הנוכחית איננו כוללת שום אלמנט של תחרות בעוד ששיטת השוברים כן‏1.

עכשיו נדלג לפסקה האחרונה:

"אני בהחלט בעד מתן יותר חרות למנהלי בתי הספר בניהול המוסדות, וגם להורים. אני דואג שמא החרות הזאת תפגע, כרגיל, בחלשים ביותר"

אוקי. זאת נקודה מהותית. מה שחסר זה נימוק. למה החירות הזאת תפגע? ולמה זה "כרגיל" האם החירות שהוענקה לאזרחי ישראל בתחומים אחרים פגעה תמיד בחלשים?

1 והשאלה האם התחרות הזאת תהיה משוכללת כמו בשווקי הרכב ודגני הבוקר או שתהיה תחרות "מנווונת" כמו זאת הנהוגה בשוק הבנקים המולאמים בישראל היא ממש לא מעניינת לדעתי - זה עדיין הבדל בין "אין תחרות" ל"יש תחרות" ומידתה הרבה פחות משמעותית.
שוברים למתחילים 259060
אז מה לא שולי בשיטה? חשבתי שהתחרות היא הפואנטה כולה.

החלשים יפגעו משום שחינוך הוא היסוד לשיוויון הזדמנויות. אם החלשים יקבלו חינוך גרוע יותר מהעשירים - וכך יקרה, באופן חמור פי כמה מאשר כיום - הרי שנקודת הפתיחה שלהם לחיים תהיה פי כמה יותר נמוכה מאשר היא כיום, וכך תמנע מהם מוביליות אמיתית.
שוברים למתחילים 259070
אם התחרות היא כל הפואנטה לדעתך אזי כנראה שלא קראת את מה שהגבת עליו: "הגורם החשוב והמכריע בשיפור איננו התחרות בין בתי הספר..." (תגובה 257985) אני מציע לך לעיין בהודעה הזאת ובהודעה הראשונה שלי בפתיל תגובה 257889 שם אני מסביר מה לא בסדר לדעתי במערכת החינוך וכיצד שיטת השוברים עשויה לשפר אותה באותם מובנים.

"החלשים יפגעו משום שחינוך הוא היסוד לשיוויון הזדמנויות...."

שוב, הנקודה ברורה. אין לי ספק שאם החלשים יקבלו חינוך גרוע יותר אז זה לא טוב. מה שחסר כאן זה נימוק. מדוע יקבלו החלשים חינוך גרוע יותר תחת השיטה המוצעת?
שוברים למתחילים 259098
אחת הטענות שיש למתנגדים היא שהחלשים אמנם יקבלו חינוך יותר טוב, אבל רק בקצת. לעומת זאת, העשירים יקבלו חינוך הרבה יותר טוב ולכן מצב העניים יורע.
שוברים למתחילים 259425
מי בדיוק מה"מתנגדים" טען זאת?
שוברים למתחילים 259628
אולי תסביר לי איזה הגיון אחר יש בהתנגדות לכך שהורים יוכלו לשלוח את הילדים שלהם לבתי"ס פרטיים?
שוברים למתחילים 259660
בשמחה: מכיוון שהם חושבים שביטול חוק חינוך חינם עלול לפגוע בחינוכם של רבים רבים.
נראה לי די ברור משאלתך הרטורית שהטענה המגוחכת שהעלת אינה "אחת מהטענות של המתנגדים" אלא סתם השערה שלך לגבי שיקוליהם הסמויים. אבל אני תמיד שמח לגלות דברים חדשים, ולכן אני אחזור שנית על השאלה באופן יותר ספציפי: היכן בדיוק שמעת שזוהי אחת מטענות המתנגדים?
שוברים למתחילים 259677
מאחר ויעקב מדבר על שיטת השוברים לא מדובר כאן בחינוך שהוא פחות חינם ממה שיש היום.
שוברים למתחילים 259811
הטענה הנשמעת היא שאסור להתיר להורים להקים לעצמם בי"ס אליטיסטי. עכשיו שאני חושב על זה, זו היתה טענה רשמית של משרד החינוך שנתקבלה על דעת ועדת הערר של ביה"ס באזור השרון, רק שהיא פסקה שביה"ס הספציפי הזה אינו אליטיסטי.

אם לא לזה מתכוונים הטוענים על חינוך אליטיסטי, למה הם טוענים?
שוברים למתחילים 259822
לא יעקב, מה שכתבת כאן זו טענה אחרת לגמרי מאשר תגובה 259098. כמה נקודות שוני לדוגמא:
1. בטענה החדשה שאתה מביא לא מוזכר שמצב החלשים ישתפר (אבל רק בקצת)
2. גם לא כתוב שמצב העשירים ישתפר בהרבה.
מותר לך להודות שטעית בתגובה 259098, זה לא יפחית מההערכה אליך, להפך.
שוברים למתחילים 259872
מה פירוש הטענה שאסור שיהיו בתי"ס אליטיסטיים?

אפשרות א': הילדים שיהיו בבתי"ס אליטיסטיים הינם עובדים של מערכת החינוך העובדים בחינם. בצאתם מביה"ס הם הורסים לאחרים את החינוך.

אפשרות ב': הילדים בבתי"ס אליטיסטיים יקבלו חינוך יותר טוב, וזה לא פייר. למה שהעשירים יקבלו חינוך יותר טוב?

אותם אנשים אמנם מודים שתחרות בחינוך מקדם את מערכת החינוך, אבל הם נגד אליטיזים.

אני מוכן להודות שמדובר במסקנה שלא נטענת בקול. אבל זו המשמעות של הדברים הנאמרים.
שוברים למתחילים 259874
כפי שאני רואה את זה, ישנן רק שתי אפשרויות:
א. האנשים שמתנגדים לשיטת השוברים (או שמתנגדים לבתי ספר אליטיסטיים, או לכל טענה אחרת שתרצה לעבור אליה בהמשך) שותפים לראיית העולם שלך, ולכן הם חושבים שזה ישפר את רמת החינוך עבור כולם. אלא מה, שהם צרי עין בעשירים שאצלם זה ישתפר יותר.
ב. האנשים המתנגדים ל(בחר את הטענה האהובה עליך) אינם שותפים לראיית העולם שלך, ולכן הם חושבים שזה יוריד את רמת החינוך אצל רבים, למשל עקב הדרדרות ברמת בתי הספר של העניים.
מעודי לא שמעתי על אדם השותף לראיית העולם שלך שאינו תומך בהפרטת החינוך. לכן, אין שום סיבה ממשית להאמין שיש מי שדוגל בטענה א'. מצד שני, אם נראה לך יותר הגיוני שאנשים הם רשעים וקטנוניים מאשר שאינם שותפים לראיית העולם שלך, אז מי אני הרשע והקטנוני שאשכנע אותך.
שוברים למתחילים 259876
א. האנשים המתנגדים כנ"ל עינם אינה צרה בעשירים אלא דעתם אינה נוחה מכך ששיטת השוברים תביא לשיפור *מאוד מזערי* ברמת הלימוד של העניים - ולכן אולי אינה מצדיקה מהפכה כוללנית ופירוק של מערכת קיימת, ואולי מוטב לחתור לשיפור במערכת זו על פני פירוקה המוחלט.
שוברים למתחילים 259881
כיצד זה שהעשירים יקימו לעצמם בתי"ס יפגע בחינוך של העניים? זה דבר פלא.

ישנם אנשים אשר כאשר מציגים להם את הראיות המוכחות שהפרטה תביא לשיפור כולל של מערכת החינוך הם אומרים - אבל זה יפגע בשוויון.

דוגמא נוספת, התנגדות לתשלומי הורים באופן גורף. מה אכפת לך אם אני נותן לילד שלי שיעורים נוספים מכספי? תשובה: אני פוגע בשוויון.

"בשני העשורים האחרונים העמיק האי-שוויון עוד יותר, כאשר אל מערכת החינוך הממלכתית חדר כסף פרטי, המשמש את ההורים בעלי האמצעים כדי ליצור עבור ילדיהם מסלול לימודים מיוחס, על גבי הפלטפורמה הציבורית."

"במקביל ניתן הכשר "לחינוך האפור", הממומן מתשלומי הורים ומאפשר לאוכלוסיות מבוססות להעניק לילדיהם שירותי חינוך איכותיים, בעוד שילדים להורים דלי אמצעים נאלצים להסתפק בחינוך המדולדל מהשקעה ציבורית."

"הם טוענים שמדיניות הבחירה תשרת בעיקר את האינטרסים של השכבות המבוססות בישראל. דבר זה יפגע ביכולתה של מערכת החינוך לפעול לצימצום פערים חברתיים בין קבוצות חברתיות שונות (משרד החינוך 1991)."
שוברים למתחילים 260072
שמעת אולי על מישהו שבשם השוויון מבקש לאסור על אנשים לממן שעורים פרטיים מכספם?

(אם לא, אולי "התנגדות לתשלומי הורים באופן גורף" אינה נובעת מתאוות-שוויון, אלא מחשש מניתוב משאבים ציבוריים דווקא לטובת מי שיש לו).
שוברים למתחילים 260086
תגובה 260080
שוברים למתחילים 260093
זה לא מה שאני אמרתי. אין לי התנגדות לשיעורים פרטיים. אבל המדינה צריכה לספק חינוך שיוויוני מספיק טוב כדי שלא יהיה צורך בהם.
שוברים למתחילים 260096
המדינה אינה יכולה לספק חינוך שוויוני מספיק טוב. אילו יכלה, הורים לא היו רוצים להקים בתי"ס פרטיים. אם כן, מה אכפת למדינה שיהיו בתי"ס פרטיים?
שוברים למתחילים 260091
http://www.canuckabroad.com/overseasjobs/korea/schoo...

Teaching English Part-Time

Many full-time English instructors teach part-time as well, either at another institute or in privately arranged classes. In principle, private instruction is illegal; however, many English teachers do have private students. Part-time instruction at a second institute is possible with permission from the sponsoring institute and the Korean immigration authorities. Private students often pay more per hour but some instructors have found that it is difficult to sustain a long-term private class.

http://www.eslcafe.com/forums/korea/viewtopic.php?t=...

well the last time I went into why I am against teaching privates there were lots of attacks against me as a person and not what I wrote...

https://www.cato.org/dailys/06-15-00.html

It's not only foreigners teaching English who have come under attack. For 20 years South Korea's government has been waging war on any education that occurs outside the public school system. The government has investigated and fined parents and teachers--and even jailed a few. And in 1998, the president of prestigious Seoul National University resigned his post after it was revealed that his wife had arranged private tutoring in a wide range of subjects for their daughter's university entrance exam.

שוברים למתחילים 260127
"ישנם אנשים אשר כאשר מציגים להם את הראיות המוכחות שהפרטה תביא לשיפור כולל של מערכת החינוך הם אומרים - אבל זה יפגע בשוויון.
דוגמא נוספת, התנגדות לתשלומי הורים באופן גורף. מה אכפת לך אם אני נותן לילד שלי שיעורים נוספים מכספי? תשובה: אני פוגע בשוויון."

ישנם גם אנשים שאוכלים תולעים לא מבושלות. חשבתי שטענת הקיום הזאת מתייחסת לאנשים באתר הזה, ולא לאנשים שאפשר לאסוף באינטרנט.

אם יש צורך להבהיר: אני לא חושב שהאיסור של ממשלת דרום-קוריאה על שיעורים פרטיים הוא נבון, צודק או מוצלח במיוחד.
שוברים למתחילים 260128
אתנצל בשניים:

1) טענתי לגבי אנשים שעיקר עניינם הוא שיהיה שוויון גם אם לכולם יהיה יותר גרוע, הינה פרשנות ומסקנה שלי מדבריהם. הגם שאני חושב שזו מסקנה כמעט הכרחית, הדבריםפ אינם נאמרים על ידיהם מפורשות.

2) לא התכוונתי דווקא לאנשים באתר זה למרות שיתכן מאוד שאכן יש כאלו. אין לי כח לחפש אותם ולהעביר את הויכוח לפסים של פרשנות של תגובות.

על כן, אני פונה לדובי, תמוך במיסים ברמה מספקת למימון מערכת החינוך המעולה ביותר בעולם. אבל תן לי ולעוד כמה משוגעים שלא מעוניינים להנות מההטבות של השלטון לחנך את ילדינו כראות עינינו, כולל מתן פטור (חלקי כמובן) ממימון מערכת החינוך הנהדרת שאתה הולך להקים.
שוברים למתחילים 260235
א-הא. מיד אחרי שיתנו לי פטור (חלקי, כמובן) ממימון מערכת החינוך החרדית הנהדרת שקמה בארץ ישראל.

או, במילים אחרות, זה לא עובד ככה.
שוברים למתחילים 260080
כבר אמרתי לך: חינוך הוא הבסיס לשיוויון הזדמנויות. אם אנשים שונים מתחילים מנקודות זינוק שונות, לעולם לא יוכל להיות שיוויון הזדמנויות אמיתי, שבלעדיו, כל המערכת הליברלית קורסת.
שוברים למתחילים 260129
זה לא צריך להיות "אם אנשים שונים מתחילים לפחות מנקודת זינוק בסיסית"? כי מישהו חכם שנולד להורים עשירים, ויכול לממן לעצמו המוני שיעורי העשרה ולסיים תואר ראשון בגיל 18 מתחיל בנקודת זינוק יותר טובה מזו של תלמיד טיפש ועני, שמערכת החינוך ה"שוויונית" מאפשר לו להוציא תעודת בגרות עם ממוצע גבוה בגיל 18.

נקודת זינוק שונה, דומני, תמיד תהיה, כל עוד לא ננקוט בצעדי "הריסון ברגרסון" של *להגביל* את המוכשרים. לכל היותר אפשר לקוות לתת לנזקקים דחיפה קדימה.
שוברים למתחילים 260236
שיוויון הזדמנויות אינו מדבר על שיוויון בכישורים, אלא שיוויון בתנאים שניתנו לכל אחד, שמאפשר לכישורים האמיתיים של כל אדם להוות את הגורם הבלעדי להצלחתו או כישלונו בחיים. הורים עשירים, לדוגמא, לא נחשב כשרון לצורך עניין זה.

משמעות העניין: מערכת החינוך צריכה להיות שיוויונית, ולאפשר לכל החכמים להשיג ציונים גבוהים, בלי קשר להונם של הוריהם, ולאפשר לכל הטפשים לקבל ציונים נמוכים, לבי קשר להונם של הוריהם. אזי, כשכל אותם אנשים, חכמים וטפשים, מוכשרים ושלומיאלים, יגיעו אל פתחם של החיים האמיתיים, הם ישפטו ע"פ כישוריהם שלהם, ולא על פי שום גורם אחר.

בזמנו טענתי שהכשל העיקרי של הליברליזם הוא בנקודה הזו. מעקרון שיוויון ההזדמנויות המחוייב מתוך הרעיון הליברלי, משתמע ששיטת החינוך צריכה להיות בערך כמו בקיבוץ: לנתק את הילד מהוריו, לגדל אותו בנפרד, ולשחרר אותו לעולם כשהוא מנותק משורשים שעשויים להזין או לייבש אותו בלי קשר לכישוריו האמיתיים.
מובן שזו דרישה מגוחכת, שגם תפגע באחת התכליות הבסיסיות שאנשים רואים לחייהם - טיפוח דור ההמשך.
אבל ברגע שהבנתי את זה, הבטחון שלי בנכונות הרעיון הליבלי החלה להתערער.
שוברים למתחילים 260245
אם כן, אנא הסבר לנו מה אתה כן מציע? מה מותר ומה אסור?

אני חושב שאני הצגתי מצע די ברור לגבי ניהול מערכת החינוך. הייתי רוצה שאתה תציג מצע כנ"ל ולא רק תכתוב נגד זה שלי.
שוברים למתחילים 260342
אני מציע את מערכת החינוך הנוכחית שלנו, עם יותר חירות למנהלים לשכור ולפטר מורים, עם פחות קביעות למורים ויותר שכר דיפרנציאלי (ויותר שכר באופן כללי). וזהו, בערך. אם זה לא יעבוד, נראה מה הלאה.
שוברים למתחילים 260348
ולמי מותר לפתוח בי"ס פרטי? או שרק בתיה"ס הפרטיים הקיימים מותרים.
אני מניח שאתה גם נגד פתיחת אזורי רישום היכן שזה לא פתוח כבר.
שוברים למתחילים 260302
אני לא מבין למה עיקרון שוויון ההזדמנויות, כפי שאתה מנסח אותו, נובע מהרעיון הליברלי. הרעיון הליברלי, לשיטתך, הוא שאנשים ירוויחו כפי כשרונם וחריצותם. לכשרון יש מרכיב נרכש, ומרכיב מולד. למה זה בסדר שאנשים ירוויחו (גם) על פי כשרונם המולד, אבל לא (גם) על-פי עושרם המולד?
שוברים למתחילים 260341
הרעיון הליברלי הוא תועלתני בבסיסו. הנחת היסוד שלו היא שבחופש מקסימלי, כל אחד יעסוק במה שהוא הכי טוב בו, וכולם יזכו להנות מהתוצרים התרבותיים הטובים ביותר שניתן לייצרם.

למשל, מי שהכי מוכשר להיות חרש חרבות, יעסוק בחישול חרבות. אם מישהו יכול לחשל חרבות טובות יותר, הוא יפתח גם כן עסק, והשניים יתחרו ביניהם וכן הלאה.
אבל מה קורה אם, בשביל להתקבל להיות שוליית חרש חרבות, אתה צריך לשלם הרבה כסף? אז, רק העשירים יוכלו להיות חרשי חרבות, ואם ג'ון העני, בנו של אדיוט הכפר, הוא בעל כשרון טבעי מופלא לחישול חרבות, הוא לעולם לא יוכל לממש אותו, והעולם (או לפחות הכפר של ג'ון), לא יוכל להנות מחרבותיו המשובחות.
כשהעולם מתבסס יותר ויותר על השכלה פורמלית לצורך מיון ראשוני של מועמדים למשרות שונות, ויותר ויותר קשה לאדם להצליח בלי לרכוש לעצמו השכלה, מובן שהבעיה תחריף. ג'ון עוד היה יכול להפוך לאוטודידקט, ולהקים עסק חישול חרבות גם בלי להיות שוליה. אבל מי שלא יכול היה לממן לעצמו לימודי הנדסה לעולם לא יוכל להיות מהנדס, ומי שלא יכול היה לעמוד בהוצאות של בי"ס לרפואה לעולם לא יהיה רופא, גם אם כישוריו הטבעיים היו מאפשרים לו להיות רופא מצויין. הוא יאלץ להסתפק, ככל הנראה, בלהיות קצב נהדר באטליז.

לכן, כאשר אנשים מרוויחים לפי עושרם המולד, הדבר פוגע *בכלל* הציבור, שנאלץ לסבול מבעלי מקצוע פחות מוכשרים מהמיטב שבנמצא, משום שרק העשירים יכולים להרשות לעצמם להגיע לעמדות מסויימות.
שוברים למתחילים 260399
אתה מצדד כאן דווקא בעמדה שלי: צריך לתת לכל ג'ון הזדמנות להוכיח את עצמו. מה זה קשור ל"שוויון"? זה קשור, לכל היותר, למתן נקודת פתיחה מינימלית לכולם, בהחלט לא ל"שוויון". אלא אם אתה טוען שכל עוד הנרי מרוויח יותר מג'ון, ולא משנה כמה ג'ון מרוויח, וכמה ג'ון יותר מוכשר מהנרי, הנרי יקבל עבודה במקומו.
שוברים למתחילים 260431
כן, נקודת פתיחה מינימלית. אבל אנחנו יודעים טוב מאוד שאבא עם מספיק כסף יכול להכניס אותך ללמוד באוניברסיטה טובה יותר מאשר אבא חסר כל, והמצב עלול להיות הרבה יותר גרוע אם ההבדלים הללו יתקיימו כבר ברמת בית הספר. החיים כיום בנויים על רמות הולכות ועולות, כאשר אתה זקוק להצלחה ברמה אחת כדי שבכלל יסתכלו עליך בבאה בתור. בלי שתסיים בי"ס יסודי, לא תוכל לעבור לתיכון/חט"ב. בלי בגרות, לא תתקבל לאוניברסיטה. בלי תואר ראשון לא תתקבל למקומות העבודה הטובים יותר, וכן הלאה.
המדינה צריכה להיות מחוייבת לכך שכל תלמיד שכישוריו השכליים מאפשרים לו להשלים בגרות בציון טוב, אכן יעשה זאת, גם אם לאבא שלו אין כסף כדי לחפות במורים פרטיים על מערכת חינוך קלוקלת. ואם יותר לי - המדינה צריכה להיות מחוייבת לכך שילד מטומטם וחסר כל כישורים לא יצליח לעשות את דרכו עד לבגרות ומעבר לכך, רק בגלל שאבא שלו הבטיח לבנות לביה"ס חדר מחשבים חדש.

כל עוד הנרי למד יותר מג'ון, ולא משנה כמה ג'ון למד, וכמה ג'ון יותר מוכשר מהנרי, הנרי יקבל עבודה במקומו.
שוברים למתחילים 260443
1) אתה דברת קודם על טובת החברה וזכותה לקבל את העובד הכי מתאים.

אולם כאן אתה אומר דבר אחר לגמרי. בא נניח שהיום לבן של העשיר יש יכולת 50 למלא את התפקיד. לעני בהעדר לימודים יש יכולת 55 למלא את התפקיד (במערכת הנוכחית הוא לא לומד הרבה). אתה רוצה למנוע מהבן של העשיר להעלות את עצמו ל 80 בעזרת עשרו, מכיון שזה לא הוגן כי העני יכל לעלות ל 90. כלומר, אתה רוצה שכולנו נהיה בדרעק יותר גדול. איני חושב שזה יעזור לעניים.

2) ראיית העולם שלך הינה פשטנית להחריד. ילדי העניים אינם סובלים רק מרמה נמוכה יותר בבתי"ס. הם סובלים מהזנחה סביבתית בינקות, חוסר בגירויים, תרבות של עוני, חוסר אמון בעצמם וכו'. עד היום איננו יודעים כמה מהכישורים הם מולדים וכמה הם נרכשים. בנוסף, אתה מתעלם מדברים חשובים כמו אמון הדרושים מאוד להצלחה בעבודה.
שוברים למתחילים 260453
חברה, היינו society, לא company.

לא, אני רוצה שגם העשיר וגם העני יגיעו למירב הפוטנציאל שלהם. אני מדבר על מצב שבו לעני יש יכולת תיאורטית להעלות את עצמו ל-‏90, בעוד שהעשיר, אחרי כל ההשקעה, הפך ל-‏60 בלבד, ולכן הוא מקבל העדפה על חשבון העני. כולנו הפסדנו.
בוא נהפוך את זה למשהו קצת פחות ערטילאי כדי להבהיר את הכוונה שלי. נניח שכל העניים נשלחים לצבא, אבל העשירים מצליחים להתחמק בזכות עושרם. 20% מהעניים מתים (ודווקא האמיצים והראויים-לאמון שבהם), ואובדים לנו לנצח. עכשיו תחשוב אותו דבר, רק שהאנשים הללו לא מתים במלחמה, אלא זולגים לשולי החברה ולא מצליחים לעלות משם למקום הראוי להם מבחינת כישוריהם.

2. דווקא ראיית העולם שלי היא מאוד לא פשטנית. בגלל זה אמרתי שכדי להגשים את האידיאל הליברלי, באופן פרדוקסלי משהו, צריך לנתק את הילדים מהוריהם ולגדל אותם באופן שיוויוני, בלי שיהיו תלויים בעד כמה ההורים שלהם מוצלחים או דרעקים. כמובן שזה לא מתקבל על הדעת, וכאן הכשל הגדול של הליברליזם. אבל למדינה יש חובה לעשות כל מה שביכולתה כדי לצמצם את הפער הזה, לפחות עד הגיע הילדים לגיל 18.
שוברים למתחילים 260464
1) נניח לרגע את עניין העלאת העניים ל 90. יש בזה שני כשלים שלא נדון בהם כרגע ‏1. אני מנסה להבין מה אתה רוצה לעשות לעשירים? העני תקוע ב 70 כי ככה. העשיר עם אותו חינוך כמו העני יגיע ל 60. אולם לאבא שלו יש כסף שהוא יכול להשקיע מצד אחד: בלוס וגאס או במערכת החינוך הממלכתית ‏2 ומצד שני בקידום הבן שלו ל 80. האם נמנע זאת מן העשיר?

1א) 20% מתים בצבא? להזכירך שבמלחמת יום כיפור מתו 0.1% ולא התאוששנו עד היום הזה. מצבא כזה כל אחד צריך להתחמק.

2) לא. ניתוק הילדים מהוריהם יביא להרס הילדים ולא לשוויון הזדמנויות. הרבה מאוד מהכישורים עליהם החברה חיה הינם כישורים של אמון, ביטחון עצמי, קשרים ושאר דברים שהורים מעניקים לילדיהם. בלי אלו תהיה לנו מדינה נחשלת ביותר.

3) מה שהמדינה יכולה לעשות כדי לשפר את החינוך זה לאפשר לכולם חינוך ראוי. לצורך כך יש לעשות דבר אחד, לפתוח את מערכת החינוך לתחרות, כולל כמובן האוניברסיטאות.

1 הראשון מופיע בסעיף 2, השני הוא העובדה שמדינות אינן יכולות לעשות שום דבר טוב.
2 התוצאה בשני המקרים זהה
שוברים למתחילים 260467
למה זה לא מתקבל על הדעת? בקיבוצים, עד לא מזמן, כך היה נהוג. כמה ממכרי גודלו כך, ולא ניכרים בהם סימנים של טראומה או חסכים נוראיים (אולי עוד כמה שנים הכול יפרוץ החוצה...). למה הפסיקו עם זה בקיבוצים? כדי להתאים את עצמם לנורמות ש-"בחוץ", או מסיבות מהותיות יותר?
שוברים למתחילים 260469
עדיין היה קשר עם ההורים והבן של המזכיר היה יכול להפליא מכותיו בבן של החד הורית.
שוברים למתחילים 260570
הפסיקו עם זה בקיבוצים משום שזה גרם נזק גדול להרבה ילדים. המכרים שלך הם כנראה ברי מזל.
שוברים למתחילים 260472
הכשל הגדול של הליברליזם, כמו שאתה קורא לו, הוא למעשה הכשל הגדול בטיעון שלך. אחת מהחירויות היא לקבוע כיצד תחנך ותגדל את ילדיך.
גם אם מתעסקים בשיקולים תועלתניים גרידא, עלייך להוכיח כי המערכת הנוכחית תורמת יותר לשוויון ההזדמנויות המדובר, לעומת המערכת המוצעת.
שוברים למתחילים 260475
אני לא בטוח שהבנתי מה אתה רוצה. האם אתה רוצה שגם העניים ה"חכמים" יצליחו להתחמק מהצבא, או שאתה רוצה שירביצו לעשירים ויכריחו אותם להיהרג במלחמות, ובכך להקטין את אחוז העניים הנהרגים? הגישה השנייה היא גישת סכום האפס שייחסתי לך בהודעה הקודמת. אם אתה תומך דווקא בגישה הראשונה זה טוב ויפה ודעתי דומה לדעתך, אבל אז אני חייב להודות שלא הבנתי את רוב הדברים שניסית לומר בדיון הזה, ולמה לדעתך צריך לנתק את הילדים מהוריהם ולגדל אותם באופן שוויוני.
שוברים למתחילים 260473
תסלח לי שאני ממשיך לחפור בנקודה הזו.

אתה מדבר כאן על צורך ב"הצלחה". במעבר של סף מינימלי כלשהו: "המדינה צריכה להיות מחוייבת לכך שכל תלמיד שכישוריו השכליים מאפשרים לו להשלים בגרות בציון טוב, אכן יעשה זאת". אבל אח"כ אנחנו מגלים שזה לא מספיק; מה שאתה בעצם רוצה לומר בדוגמת ג'ון/הנרי הוא ש"המדינה צריכה להיות מחוייבת לכך שאנשים חכמים יקבלו ציונים גבוהים יותר מאנשים טיפשים" או משהו בסגנון הזה. בגישה שלך, גם אם ג'ון, בסיוע המדינה, ילמד ויוציא ציונים מצויינים, זה לא מספיק טוב כל עוד הנרי, הטיפש העשיר הממזר הזה, מסוגל להוציא ציונים יותר גבוהים בעזרת מורים פרטיים.

אתה מביא דווקא דוגמא אחרת להמרת עושר לציונים טובים: "שילד מטומטם וחסר כל כישורים לא יצליח לעשות את דרכו עד לבגרות ומעבר לכך, רק בגלל שאבא שלו הבטיח לבנות לביה"ס חדר מחשבים חדש." - כמובן שכאן מדובר על שוחד, שזו פעולה בלתי חוקית בעליל, ואין צורך לערב אותה בדיון כי שנינו רואים אותה כפסולה. השאלה היא רק האם "מותר" לתלמיד "טיפש" ליהנות משירותיהם המקיפים של מורים פרטיים עשרים וארבע שעות ביממה, מה שיבטיח לו את הכישורים להשיג ציונים מעולים בבגרויות (ובוא נודה - הן לא קשות במיוחד) גם בלי שיהיה חכם יותר מדי.

אני חושב שאתה נוקט כאן בגישת ה"משחק סכום אפס" האהובה. הנרי עשיר וג'ון לא? מכאן שבהכרח הנרי יהנה וג'ון יסבול, כל עוד הנרי מסוגל להשתמש בכספו כדי ללמוד - ולא משנה עד כמה המדינה תעזור לג'ון ללמוד, בתנאי שהיא לא מסייעת לו כמו שהנרי מסייע לעצמו. כלומר - אתה טוען שכל עוד אין שוויון תנאים מוחלט, אנו חיים במצב פסול של משחק סכום אפס שבו העשיר דופק את העני. מכאן שעל פי עמדתך, אם פירשתי אותה נכון, אין לדרוש "נקודת פתיחה מינימלית", אלא לדרוש "צמצום פערים" - ופירוש הדבר: לאסור על הנרי ללמוד אצל מורים פרטיים אם ג'ון לא יכול להרשות זאת לעצמו.
שוברים למתחילים 260675
קצת מתחיל להמאס לי מהדיון ובין כה וכה אין לי הרבה זמן בימינו, אז רק אבהיר דבר אחד, ואז אתם יכולים כולכם לספר לעולם כמה שאני לא מבין מהחיים שלי ואהבל ומה שבא לכם, אני לא אענה עוד, ככל הנראה.

אני דורש צמצום פערים לא באמצעות מניעת מורים פרטיים מהנרי, אלא ע"י יצירת מצב שבו גם הנרי וגם ג'ון ימצו את מלוא הפוטנלציאל שלהם *בתוך המסגרת הממלכתית*, כלומר, כך ששום מורה פרטי שבעולם לא יעזור להנרי להשיג ציון גבוה יותר (בצורה הגונה), משום שהוא כבר מגיע לשיא יכולותיו בתוך המערכת.
בלתי אפשרי? יתכן. אבל כל עוד לא זה המצב, אי אפשר לטעון לשיוויון הזדמנויות אמיתי, ולכן כל ניסיון למדינה מריטוקרטית יכשל ויהפוך לפלוטוקרטיה. אם אין לך בעיה עם פלוטוקרטיה - אז יש לנו אי-הסכמה בסיסית יותר.
שוברים למתחילים 260688
בוודאי שיש לי בעיה עם פלוטוקרטיה, אם היא "שלטון העשירים" (מצטער, אני חלש במילים טכניות שלא קשורות למתמטיקה, וגם במתמטיקה אני לא משהו), אלא שאני לא מקבל את תרחיש האימים שלך, של "כל נסיון יכשל", שחייב להתבסס על תפיסת משחק סכום האפס שאני מדבר עליה.

אני אשמח מאוד לראות מצב שבו נקודת הפתיחה שאליה מסוגלים להביא את כל האנשים היא זו של "מיצוי כל הפוטנציאל", אבל אני חושב שזה אכן בלתי אפשרי (וגם בלתי אפשרי לכימות, כמובן. זה מושג ערטילאי לחלוטין). לכן, השאלה הבסיסית היא מה צריך לעשות כדי לשאוף למצב הזה - ומכיוון שאתה מסכים שלא צריך למנוע מעשירים חינוך טוב, אנחנו שוב נשארים עם השאלה "האם הצטיינותו של הנרי בהכרח דופקת את הסיכוי של ג'ון, או שג'ון מוכשל על ידי חוסר הבסיס שלו עצמו?"

בכל מקרה, שנינו חולקים את אותה השקפה בסיסית, דומני: מתנגדים לצמצום פערים, ותומכים בהעלאת רף המינימום.

אגב, שאלה מעניינת שנשאלת היא מה יקרה באותו עולם שבו כל אחד ממצה את הפוטנציאל שלו, והכסף שלו לא מסוגל לסייע לו. אני מעט פסימי בנקודה הזו, וחושב שהפוטנציאל של רוב האנשים הוא לא משהו - ולכן שוב נקבל מצב של מיעוט מדוכא - וכזה שיודע שכל הכסף שבעולם לא יכול לעזור לו. מה יקרה אז? שאלה מעניינת.

שא ברכה.
שוברים למתחילים 260689
כמדומני ששמעתי שאנו מנצלים רק 10% מהמוח שלנו. אז יש לנו הרבה מאוד לאן לשאוף.
וחוץ מזה שקשרים ואמון הינם חלק מפוטנציאל של בני אדם.
שוברים למתחילים 260691
אני נוטה להאמין שהרבה לפני שנוכל למצות את הפוטנציאל של כל המוח האנושי (ודומני שהיה זה דובי שטען כאן פעם שאנחנו מנצלים הרבה יותר מהמוח, ומיתוס עשרת האחוזים נוגע לאחוז המוח שאנחנו מסוגלים לנצל בו זמנית) או שנשמיד את עצמנו, או שנבנה מכונות שיהפכו אותנו למיותרים. אני גם נוטה לחשוב שקשרים ואמון הם לא משהו שצריך מערכת חינוך עשירה במיוחד בשביל להקנות לאנשים, ואנשים לא יכלו למורים פרטיים בשבילו מלכתחילה.
שוברים למתחילים 260692
שוברים למתחילים 260432
קרא ''שויון הזדמנויות''.
שוברים למתחילים 260358
העקרון המרכזי בליברליזם הוא החירות. שיוויון ההזדמנויות איננו עקרון ליברלי ‏1 והנימוקים התועלתנים, הם, עם כל הכבוד, משניים לחלוטין.

מה שאתה מתאר הוא אולי כשל, אבל אין לו קשר לליברליזם.

1 מלבד אותו מובן הנובע משיוויון הזכויות -
שוברים למתחילים 260367
הנה חשפת את הבעייתיות בגישה שלך ושל אחרים פה: החירות עבורכם היא מטרה בפני עצמה, מטרה שמקדשת את הכל. לא באמת אכפת לכם אם החירות מקדמת את האושר הכללי, או איזשהו טוב כלשהו. החירות היא חזות הכל עבורכם. לא כך הוא בליברליזם הקלאסי, שהיא אסכולה תועלתנית גרידא, ושם החירות הובאה כדרך הטובה ביותר להשגת אושר וטוב לכלל האנשים.

אין לי שום עניין בחירות שהופכת אותי ואת יתר בני האדם לאומללים.

(מהו המובן של שיוויון ההזדמנויות הנובע משיוויון הזכויות?)
שוברים למתחילים 260376
אז אתה תומך בכפייה דתית?
שוברים למתחילים 260434
בדיוק אחרי שסיימתי את התגובה ההיא חשבתי על תוספת שהייתה יכולה לשמח אותך:

אני חושב שאילו הליברלים הקלאסיים היו מקבלים לידיהם הוכחות ברורות שכל בני האדם צריכים לקבל על עצמם את הדת היהודית ולמלא את כל מצוותיה, ובכך ירווח לכולם - הם היו תומכים בכך. גם אני הייתי תומך בכך. לצערי, אין הוכחות כאלו, ולכן אנחנו מחפשים אופציות אחרות, שלא תכלולנה מיני ניסויים בעייתיים. ליברליזם, למשל.
שוברים למתחילים 260441
אתה היית תומך בכך? אתה בטוח?

(רמז: "אופיום להמונים" עובד קצת פחות טוב מאופיום ממש, וזה האחרון זמין בהחלט).
שוברים למתחילים 260455
זה לא היה מביא לרווחה אמיתית, וכמות הסבל שאנשים מסוימים היו צריכים לספוג לשם כך (הומוסקסואלים, למשל), לא מצדיקה את המאמץ.

אבל אופיום של ממש - זה כבר משהו אחר.
שאלה: אם היו יכולים לחבר אותך לאלקטרודה שתגרה את "אזור האושר" של המוח שלך באופן כזה שתוכל להיות מאושר לעד - כל עוד לא תתנתק ממנה‏1, האם היית מסכים לכך?
אני כן. התשובה של מרבית האנשים היא ש"אני לא אהיה מאושר באמת" ושזה "לא נחשב". אבל אלו הבלים. אנחנו זה מה שהמוח שלנו חש. אם המוח שלנו חש אושר בגלל אלקטרודה או בגלל הילד המוצלח שגידלנו - זה לא משנה. אושר זה אושר, ומקור הגירוי המוחי לא משנה שום דבר. מרגע שתחבר מישהו לאלקטרודה הזאת, הוא לעולם לא יסכים להתנתק. למעשה - החירות שלו תרד לאפס. הוא תלוי במאה אחוז באלקטרודה. הוא לא יכול ללכת לשום מקום, הוא לא יכול להשיג לעצמו מזון, הוא לא יכול לבצע שום בחירה עצמאית. אבל הוא מאושר, אז מה אכפת לו? זה מה שאני אומר: החירות היא כלי להשגת האושר (the pursuit of happiness, זוכר?), ולא תכלית בפני עצמה.

1 לצורך העניין, נניח שהגוף לא יפתח עמידות הולכת וגוברת לגירוי הזה, ולכן לא תאלץ להגביר את המתח עד למותך מהתחשמלות ו/או הופעת תופעות של קריז.
שוברים למתחילים 260470
כן, גם אני קראתי את "The Ringworld Engeeners". אתה היית מוכן להמשך חייך בתור זומבי מאושר, אני בשום אופן לא. למה? יותר חשוב לי לא להיות זומבי מאשר להיות מאושר.
שוברים למתחילים 260676
(דווקא לא קראתי. למעשה, אפילו לא שמעתי על זה. של מי זה?)
Larry niven, דומני 260686
הוא לא מנסיון ואם לומר 261200
את האמת זו גם כל הבעיה כולה בלי להכינס לרעיון החופש* כפי שהוצג פה או הדת, אין כל ספק בעיני, הם שבירים לחלוטין משום שהם מתבססים על אמונה וזאת מה לעשות היא מצרך ריגשי וכטיבעם של מיצרכים ריגשיים היא מתכלה, במיוחד בזמני מצוקה.

כנראה אותם אנשים שפינטזו לא הבינו עד לסופו את משמעותה של תופעת החיברות על החופש כפי שהם מגדירים אותו
שוברים למתחילים 260452
כלומר, אם אני משיג רוב שמשוכנע שקיום המצוות הוא חשוב, אין לך בעייה שנכפה על כולם לשמור שבת ולקיים את שאר המצוות.

ולגבי ניסויים בעייתים, לך תדבר עם פושעי אוסלו והסוציאליסטים הארורים.
שוברים למתחילים 260454
רוב לא מספיק. הוא טוען שכל אחד צריך לרצות את זה (ואז, כמובן, אין צורך בכפיה).
שוברים למתחילים 260468
אבל הוא רוצה לכפות על העשירים לחנך את הילדים שלהם לטמטום כדי לתת לעניים הזדמנות שווה. אני לא מסכים לזה. זה מספיק או שאני צריך לגייס עוד אנשים?
שוברים למתחילים 260571
''אין לי שום עניין בחירות שהופכת אותי ואת יתר בני האדם לאומללים.''

גם לי אין. מאחר ואני רואה בחירות דבר טוב, אני רואה בה דבר רצוי ומכאן שהעולם יהיה פחות אומלל אם תהיה יותר חירות.

הבעיה עם ''קידום האושר הכללי'' היא חוסר היכולת להגדיר ''אושר''. אני לא חושב שיש כזה דבר ''אושר כללי'' ומכאן שהדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות זה לעצב את החברה שלנו בצורה כזאת שתמנע את אותם דברים שאנחנו יודעים בוודאות שגורמים לאומללות.
שוברים למתחילים 260608
אני חושש שלא הבנתי את הטיעון שלך כאן. אתה רואה בחירות דבר טוב ורצוי - וזה גורר שהעולם יהיה פחות אומלל אם תהיה יותר חירות? חשבתי שזה בדיוק ההפך - מכיוון ש(לכאורה, וחובת ההוכחה עלייך) העולם יהיה פחות אומלל אם תהיה יותר חירות, *אז* אתה רואה בחירות דבר טוב ורצוי.
מטה לוגיקה 260609
הד"ר רואה בחירות דבר רצוי. זה (כלומר: העובדה שהוא רואה כך) גורר שבעיניו עולם עם חירות הוא עולם מאושר יותר , שכן הד"ר רואה בעולם מאושר דבר רצוי, ואם החירות לא היתה מקרבת את זה, הוא לא היה רואה בה דבר רצוי.
שוברים למתחילים 260639
תחשוב על זה ככה. אין לי מושג מה עושה אותך מאושר שהרי בקושי יש לי מושג מה עושה אותי מאושר (ולך תדע מה ילד יום). זה מעמיד אותי במצב עדין שכן שלא כמו אנשים מסויימים כאן, אינני יודע איך אפשר לקדם את אושרם של אנשים.
לעומת זאת, אני מחזיק בהרבה יותר ידע לגבי מה עושה אנשים לאומללים (כלומר - לא מאושרים). ברור לי, למשל, שרוב האנשים לא רוצים שיכו אותם באופן נמרץ בקרש עם מסמרים או שיאנסו אותם או שישדדו להם את הארנק או שירמו אותם בבנק (ואני מאוד מקווה שלפחות על זה יש הסכמה ושלא יצוצו כאן כל מיני תיאוריות בדבר ונטילטורים המופעלים ביפו לכיוון שכונת הארגזים). את הידע הזה - מה עושה רע לאנשים - אני יכול לתרגם לכללים פורמליים שיכוונו למניעת אותם מקרים. אם הצלחתי אזי שהעולם יהיה יותר מאושר או לכל הפחות, אומלל פחות.
כזכור, אני מתעסק ב"מה אני לא רוצה שיהיה" ולא ב"מה אני רוצה שיהיה" משום שאין סיכוי ולו הקלוש ביותר שנוכל להגיע להסכמה על הרצוי. דבר אחד שאני כן יכול להגיד באשר לרצוי זה שהוא שונה מאדם לאדם ומכאן שכדי לאפשר לאנשים להשיג אושר אני חייב לאפשר להם להפוך דברים אלו ואחרים מרצויים למצויים.
מכאן נובע שהחירות היא *תנאי* לעולם מאושר, עולם ללא חירות יכול להיות מאושר רק אם כל בני האדם יהיו מאושרים מאותם דברים וזה פשוט בלתי אפשרי. בנוסף על כך החירות גם כוללת את האפשרות לוותר עליה‏1, ההיפך איננו נכון.
עכשיו יבואו אותם אלו שכן יודעים איך לקדם את אושרם של האנשים ויסבירו לי שהיכולת "להפוך דברים אלו ואחרים מרצויים למצויים" תלויה בכסף ומכאן שלעניים אין חירות. אבל, מלבד השגגה בדבר פחות=אין הם בסה"כ מחזקים את הטענה שלי בדבר החירות כדבר הרצוי והחשוב ביותר.

1 כוונתי לאותם אלו שאוהבים שיגידו להם מה לעשות, אלו יכולים להצטרף לכת ולהיות מנוהלים על ידי אותם אלו שאוהבים להגיד לאחרים מה לעשות.
שוברים למתחילים 260134
אני מצטרף לגדי - דעתך אינה ברורה לי. האם אתה באמת חושב שתוכל להגיע לשוויון הזדמנויות? מה בכוונתך לעשות לשם כך? האם הגעה לשוויון מצדיקה כל אמצעי כפייה, או רק חלק?
שוברים למתחילים 258448
אני חושב שאתה לא מודע לכח שיש להורים במקומות בהם יש תחרות, ולכאב הראש במובן החיובי שזה גורם למנהלים.

בלי שהורים בקשו, בלי שהורים נעלמו, ברגע שיש תחרות המנהלים מתחילים לחפש את כל הדרכים שבעולם למשוך תלמידים. זאת הסיבה שהמערכת כל כך מתנגדת לתחרות. זה פשוט כאב ראש גדול מדי.

ולגבי ההורים, חבר שלי מצא שהבת שלו חוטפת מכות מתלמידים גדולים והעביר אותה בי''ס. אחר רואה האם הילד שלו שמח או עצוב. שלישי שמבין במתמטיקה רואה אם הילד יודע או לא. רביעי רואה האם הילדים באים הביתה ויש להם מה לספר. ויש עוד המון דברים.

בעולם של תחרות, המנהל חייב להתייחס לכל תלונה. מי שמתעלם אפילו מדבר אחד בעולם של תחרות הוא פשוט מטורף. כי ייתכן שלאף אחד לא אכפת, אולם ייתכן שהורה אחד ילך ויספר לכולם שהרמה במתמטיקה לא משהו ואז הוא בצרה גדולה. אם זה שטויות, הוא יציג הוכחות כנגד או יתעלם כי כולם יודעים שזה שמספר לא אמין, אולם אם יש בזה אמת הוא יפעל כמו שד.
שוברים למתחילים 258456
ממה שראיתי בתיכון בו למדו הילדים שלי, שיטת ההנהלה למשוך תלמידים התבטאה לאו דווקא בדאגה לרמה הגבוהה של הלימודים אלא במידה רבה באופן הפוך. דאגו שם להוציא לפנסיה מוקדמת שני מורים למתמטיקה שנחשבו בפירוש מורים מקצועיים וטובים - ובמקומם הובאו מורים צעירים ו"קוליים", "גזעיים" - כאלה שנסיונם המקצועי מצומצם, אבל הם מתלבשים בסגנון הקרוב לזה של התלמידים, יודעים את שמות הזמרים והלהקות ומתמצאים בהתפתחויות האחרונות ב"המורדים" (או מה שזה לא יהיה, סדרת הטלויזיה הכי אופנתית). ואכן - נראה שהשיטה הצליחה וביה"ס, שהיה מקודם מכובד וכאילו קצת "כבד" - נעשה בעל תדמית יותר קלה ופופולרית, להפתעתי לא רק בקרב התלמידים אלא גם בקרב ההורים.

אני מקווה שאתבדה - אבל אני חושש שהדבר ייהפך למגמה ההולכת ומתפשטת - "קוליות", במסגרת התחרות, במקום רמה לימודית גבוהה.

והורים שתגיד להם שציוני הבגרות של ילדיהם יותר חשובים מן הגזעיות של המורה - חלקם יענו לך: "תן לילדים להיות ילדים, ילדות יש רק פעם אחת, ולשפר את ציוני הבגרות אפשר גם אחר כך".
שוברים למתחילים 258744
עכשיו נותר לשאול האם המיעוט הנכבד עליו אתה נמנה יתמרד ויבחר לו בי''ס רציני. אני מבטיחך נאמנה שאם זה יקרה, כל התופעות הרעות ייעלמו כעשן תוך כמה שנים.
אבל ייתכן שאין באמת תחרות בסביבה ואין בסביבה שלך אף בי''ס שמעוניין למשוך אליו כמה כיתות של תלמידים להורים שרוצים שהם ילמדו. אם זה המצב, זה לא בגלל התחרות אלא בגלל הרגולציה. בהרבה מקרים רגולציה גוררת תחרות לכיוון הגרוע, כפי שכבר נדון באתר זה לגבי תכנים בטלוויזיה.
שוברים למתחילים 259445
מישהו עוד משתמש במילה "גזעי" כיום?
שוברים למתחילים 259446
מגַדלי כלבים.
שוברים למתחילים 259459
אני לא מעודכן. מה המילה שמחליפה אותה?
שוברים למתחילים 259481
קול?

אני לא חושב שמישהו אי פעם באמת השתמש במילה "גזעי" מחוץ לתוכניות טלוויזיה שניסו להיות מאגניבות.

אה, זהו. מאגניב, זו המילה.
שוברים למתחילים 259556
היי, ההיסטוריה לא התחילה כש*אתה* היית בן טיפש עשרה. "גזעי" היה גם היה בשימוש תדיר, וכמה מתושלחים כאן אפילו זוכרים את "אייזן בטון" ששימש בתפקיד דומה דור אחד קודם, עד שנעלם יחד עם החור שבגרוש.
שוברים למתחילים 259594
מה, ברצינות? מישהו באמת השתמש במילה גזעי בלי להיות ציני או קלולס? אללי, אתם הזקנים - משהו משהו אתם.
שוברים למתחילים 259604
מה, ברצינות? מישהו באמת משתמש במילה קלולס בלי להיות ציני? אללי, אתם הזקנים - משהו משהו אתם.
שוברים למתחילים 259573
אמא שלי משתמשת במילה גזעי. אם תפתח במקרה יומנים אישיים של אנשים שנולדו בשנות החמישים יתכן ותתקל במילה. את ''גזעי'' החליפה מגניב, אותה החליפה קול.
סלנג למתחילים 259574
הקול היה כאן לתקופה קצרה, לצד ה"מזניב" הלא ברור‏1 וה"מדליק"‏2 עד שבצעד הפוך על הפוך החליף אותם המאג-ניב, המלעלי.

1תחילת ימי הערוץ השני
2אותו אפשר עדיין למצוא בקרב זקנים שלא הפנימו את העובדה ש, לא. פשוט לא.
סלנג למתחילים 259584
השאלה המעניינת היא האם המזניב הומצא בידי פרסומאי הצ'יטוס, או שהם רק רכבו על הגל של הביטוי הבהחלט לא ברור הזה.
הומצא על ידי פרסומאי הצ'יטוס. 259586
או אורי פינק. או שזה אותו הדבר, לצורך העניין.
(וצ'יטוס זה מגעיל כמעט כמו טונה. יאק.)

_________
העלמה עפרונית, וניסיונות כושלים למצוא את יכולות הריכוז שלה מחדש.
שוברים למתחילים 257977
ההורים אינם מהווים את קהל הלקוחות של בתי הספר אלא את באי כוחם של הצרכנים, הם התלמידים. משום כך מרשים לעצמם ההורים לבקר את המערכת, לזלזל בעובדיה ולהצדיק את הגוזל הפרטי והתמים שלהם בכל מעשיו.

נכון, מערכת החינוך מנסה להדביק את המחקר הפסיכו-חינוכי ולכן היא מכניסה כל מיני שיטות פסוודו מדעיות לתחום החינוך מבלי ששיטות אלו הוכיחו את עצמן. אמרתי, ואומר זאת שוב, שיטת "הילד במרכז" כשלה. השיטה ביסודה דמוקרטית וחיובית אבל אם רוצים ליישם אותה יש צורך בבתי ספר יסודיים "קשוחים" יותר- בהם ילמדו התלמידים שזכויותיהם אינן מותירות להם לקפח את זכויות האחר, שזכות גוררת חובה. הרציונל הוא פשוט: אם אדם א' לא מעוניין שיפגעו בגופו וברכושו שומה עליו להמנע מפגיעה באדם ב'. אם בכל זאת הוא פוגע באדם ב'- אינו רשאי לדרוש את זכויותיו. המערכת בנויה בצורה בצורה דיי מכאנית, כך אני חוש, ואת זה יש וניתן ללמד את הילדים.
לאחר שהילדים יפנימו את הכלל המוסרי הבא, המבוסס על שיטת ה-זכות גוררת חובה גוררת זכות, "כל אינדוודואל רשאי לעשות ולפעול ככל העולה על רוחו ובפרט שלא יפגע באדם אחר, אם באופן ישיר או באופן עקיף, במתכוון".

ההורים אינם צריכים לעטוף את ילדיהם ולהתקיף את המורים. הם, ההורים, אכן צריכים להיות מעורבים באופן חינוכו של ילדם אך אל להם לעשות זאת בדרך שתפגע בסמכותו של המורה ובכבודו. נכון, זהו עידן של צריכה, הורים עשירים משפיעים על המערכת יותר מאשר הורים חסרי אמצעים. המערכת הממלכתית אמורה להיות משוחררת משיקולים עיסקיים או פוליטיים.
שוברים למתחילים 257983
ההורים רוצים בטובתם של הילדים. דבר זה לא ניתן להאמר על הפקידות הבכירה של משרד החינוך, אלא במובן הוירטואלי.
שוברים למתחילים 257989
לכל צורך מעשי, ההורים הם הלקוחות. סביר להניח שאם תשאל את הילדים הם יגידו לך שהם מעדיפים לשחק כדורגל מאחורי הבית ולא ללכת לבית ספר. גם במובן של "מי משלם" ההורים הם הלקוחות משום שהכסף נלקח מכספי המיסים שהם משלמים.

"משום כך מרשים לעצמם ההורים לבקר את המערכת"

מאחר והמערכת מייצרת אנאלפבתים שלא יודעים את שמות האותיות בכיתה ז' ובתי ספר עם רמות אלימות גבוהות אין להתפלא שיש להם ביקורת על המערכת.

"המערכת הממלכתית אמורה להיות משוחררת משיקולים עיסקיים או פוליטיים"

זאת באמת טענה משעשעת. אז מה אם היא "אמורה"? האם המערכת הממלכתית חופשית משיקולים פוליטיים? האם המר, לבנת, שריד או אלוני לא השפיעו על תוכניות הלימודים בהתאם להשקפתם הפוליטית?

בכל מקרה, לא נאמר דבר על מעמדו של המורה ואין סיבה שזה יורע אלא להיפך. מה שכן, תהיה בהחלט אפשרות למגר את המורים המחורבנים באמת מן המערכת אבל זה בוודאי לא דבר רע.
שוברים למתחילים 257993
איך אלוני השפיעה על תכנית הלימודים בהתאם להשקפתה הפוליטית?
שוברים למתחילים 258000
כשאומרים בדיחה נהוג להוסיף חיוך בסוף. כזה :)
שוברים למתחילים 258001
אני באמת מבקש לשמוע איזה שינויים היו בתכנית הלימודים בהתאם להשקפתה הפוליטית - לא שינויים ב*מערכת החינוך* - כגון העלאת שכר המורים - אלא שינויים ב*תכנית הלימודים* (הייתי אז קטן).
שוברים למתחילים 258007
האמת היא שלשרי חינוך יש רק מעט השפעה על מה שהילדים לומדים. יש להם יותר השפעה על תקציבים שהולכים לשוחד ולזבל.
אבל יש להם כמה מאות אלפי שעות שהם מפנים לכל מיני דברים תמוהים.

לאחר הפיגוע בדיזינגוף סנטר ב 1996 ‏1 השמיעו ברדיו ילדה מחיפה שסיפרה: כל הזמן למדו אותנו בבית ספר על שלום, פתאם לא האמנתי - התפוצצתי.

1 אז כבר אמנון רובישטיין היה שר חינוך.
שוברים למתחילים 258010
נו, אז אני רואה שבכל זאת אף אחד עוד לא מצליח, בינתיים, להראות כאן שינוי שאלוני עשתה בתכנית הלימודים בהתאם להשקפתה הפוליטית. רק לקשקש ולקשקש, את *זה* תמיד אפשר, כמו בנושאים רבים אחרים.
שוברים למתחילים 258197
ומה עושים כאשר המורה לא מצדיק את הכבוד שמגיע לו, לכאורה? ביצה ותרנגולת.
שוברים למתחילים 260569
שאלה, מה תהיה הסמכות של בתי הספר לסרב לקבל תלמידים?
אני חושש שבמצב כזה, בית ספר יעדיף לזרוק תלמיד חלש או לסרב לקבל תלמידים שעלולים לתת לו תדמית בעייתית מבחינה שיווקית (ססמת פירסום כמו "בית ספר נקי מאלימות" יתורגמו בשטח לדחיה של ילדים ממוצא מזרחי. "בית ספר השגי" יהיה בית ספר שמנשיר תלמידים שמתקשים )
במצב כזה, מיעוט חלש באיזור חזק לא ימצא איפה ללמוד או שימצא את עצמו שבוי של בית ספר אחד (שבמקרה הזה לא נתון פיקוח של שום גורם שאיכפת לו מהחינוך של הילד)
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256603
אגב מבחני הסמכה, כדאי להזכיר בהזדמנות זו את מבחני ההסמכה שנערכו לאחרונה ל-‏1,400 מורים למתמטיקה ברמת ביה"ס היסודי. 25% מהם נכשלו במבחן (סף המעבר עמד על ציון 75), והסתבר שהמורים מתקשים בדיוק באותם תחומים בהם התקשו התלמידים בבחינות המשוות שנערכו לא מזמן (גאומטריה והסתברויות). נוסף על כך, 25 מורים נתפסו מעתיקים בבחינה.
יצויין כי ככל שהמורים התעסקו עם כיתות גבוהות יותר, הציונים שלהם השתפרו (מורים של כיתות ה'-ו' קיבלו בממוצע 6 נקודות יותר מאשר מורים של כיתות ג'-ד' ו-‏12 נקודות יותר מאשר מורים בכיתות א' ו-ב'), אבל גם זה לא מספיק.
צריך להזכיר גם, כמובן, שהמבחן הזה בא לאחר השתלמות אינטנסיבית בנושאים עליהם נבחנו המורים. כלומר, לא רק שהם לא יודעים מתמטיקה - הם גם לא מצליחים ללמוד את זה כשמלמדים אותם.
פלא גדול שהם לא יודעים איך ללמד את הילדים?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256653
אוי, הבטחתי לך להכניס עדכון על זה ושכחתי. נו שוין. הנה הקישור: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
דברי כפירה 256666
אני רוצה להגיד כאן משהו שלא כל כך מקובל, אני מקווה שאצא ממנו בחיים:
מורה מטומטם‏1 הוא לא בהכרח מורה גרוע, כמו שמורה גאון‏2 הוא לא בהכרח מורה טוב. מורה שמתקשה בגאומטריה והסתברויות עדיין יכול להיות מורה מעולה לתלמיד בכתה א' או ג'. על מנת ללמד ילד לקרוא, או להעניק לו הרגלי למידה (ואפילו ללמד אותו כמה הם אחת ועוד אחת) אין צורך לדעת לפתור משוואות דיפרנציאליות, או אפילו להוכיח את משפט פיתגורס.
מורה צריך לדעת את החומר אותו הוא מלמד (וקצת מעבר לכך), ובעיקר - צריך לדעת ללמד.

____
1 סליחה על הבוטות, אבל יש כאלה.
2 אולי יש גם כאלה.
דברי אמת 256682
אני לגמרי מסכים.

אבל הם מתכוונים למטומטמים אשכרה. כאלה שלא יודעים ללמד וכנראה לא יודעים לעשות שום דבר כמו שצריך.
דברי כפירה 256690
יתירה מכך- מורה שלא מאור גדול , אבל שסוף סוף כן מבין משהו, אולי יכול להסביר יותר בקלות, כי הוא יודע מה *באמת* קשה. לא פעם ישבתי בהרצאות שהמרצה בילה זמן רב בלהסביר דברים מובנים מאליהם, ואחר כך, שהגיע החלק המסובך, עבר למוד טכיוני‏1 ( כידוע שאי אפשר להעביר אינפורמציה כאשר עוברים את מהירות האור).

1 טכיוני, ולא טכניוני. בקיצור, עבר מייד ממצב של הסבר יתר למצב חמור של הסבר חסר.
דברי כפירה 256794
המבחנים שנערכו להם לא היו באינפי 2, אלא בחומר שהם אמורים ללמד. המורים שנבחנו היו רק כאלו שעוסקים בהוראת חשבון, ולא כאלו שעוסקים בהוראת לשון. הרגלי למידה זה מאוד חשוב (אני יודע - לי אין אותם), אבל מתמטיקה זה מקצוע שקשה יותר ללמוד ולהשלים לבד, ויש צורך במורה שמבין את החומר שהתלמיד צריך ללמוד. מורה לחשבון שרק ידע להקריא מהספר ולא ידע לפתור בעיות שהתלמידים נתקלו בהן, יגרום להם במקרה הטוב לא לדעת מתמטיקה, ובמקרה הרע - לפחד ממתמטיקה.
דברי כפירה 256797
שים לב שהמורות נכשלו באותם דברים שהם אינם מלמדים. כלומר מורות של א-ב נכשלו בהסתברות וגאומטריה של ד-ו.
דברי כפירה 256799
מה? מאיפה הבאת את הנתון הזה?
דברי כפירה 256828
קרא את תגובה 256603

יצויין כי ככל שהמורים התעסקו עם כיתות גבוהות יותר, הציונים שלהם השתפרו (מורים של כיתות ה'-ו' קיבלו בממוצע 6 נקודות יותר מאשר מורים של כיתות ג'-ד' ו-‏12 נקודות יותר מאשר מורים בכיתות א' ו-ב'), אבל גם זה לא מספיק.

כלומר, מורות לכיתות א-ב קיבלו ציונים נמוכים יותר כי הן ידעו פחות חומר - חומר שלא היה להן צורך בו. הרי המורות בכיתות יותר גבוהות לא נכשלו במניה ועברו בשברים מורכבים.
דברי כפירה 256874
מדובר על מורים שסיימו תוכנית העשרה של שלוש שנים בנושאים עליהם הם נבחנו. כל המורים היו אמורים לדעת את החומר.
לדעתי רבים מהמורים של הכיתות הנמוכות מלמדים שם בגלל שהם פחות טובים וקשה להם להתמודד עם הכיתות הגבוהות יותר, מכאן נובע גם ההבדל בהצלחה במבחן.
דברי כפירה 257206
כל שציינתי הוא שהן נכשלו בחומר שאינן מרגישות שהן צריכות לדעת. האם זה טוב או רע זו שאלה אחרת לגמרי ואני בדיוק כמוך לא מרוצה. אבל, אני חושב שהבעיות הרבה יותר חמורות וכל הסוגיה הזאת היא חסרת חשיבות כמעט.
דברי כפירה 256900
זה נחמד שמעודדים כאן את תפיסת הראש הקטן (''מורה צריך לדעת רק את החומר שהוא מלמד'') אבל דווקא למורים של כיתות א' וב' יש את האחריות לדעת כמה שיותר, מכיוון שהם אלו שמטרתם לעשות את המלאכה הקשה ביותר ולהסביר לתלמידים מה זה מספר. לא איך לחבר ולחסר מספרים, אלא מה זה מספר. והם צריכים לדאוג לכך שתלמידים בכיתה א' יוכלו לקבל הבנה כללית של הרעיון. אחרת, אותם תלמידים יגדלו כשמשהו מהותי אצלם חסר, ויהיה להם קשה מאוד.

מורה שיודע רק את החומר של כיתות א' וב', אני כלל לא בטוח שהוא בעצמו מבין מה זה מספר.

ככלל, כל מורה צריך לדעת דברים בהיקף רחב יותר מזה שהוא מלמד. זה גם מאפשר לו לראות את מה שהוא מלמד בהיקף רחב יותר, וגם מאפשר לו לענות על שאלות, ולעזור לתלמידים החכמים יותר. מעניין אם זה רלוונטי בכיתה א' גם מבלי שיהיה למורה גאוס בכיתה.
אני גאה לומר שזכיתי לחינוך טוב. 257128
וגם ללימודים טובים. כיתת (מ)חנונים, בגרות 5 יחידות (וקצת) במתמטיקה. ועוד.

ובכל זאת, רק אחרי התיכון למדתי "מה זה מספר". מה אומר ומה אגיד, ההגדרה הפילוסופית של הקונספט לא באמת שינתה את חיי. לשאלה "מה זה מספר", יש תשובה פשוטה למדי, לכל צורך מעשי - "סופרים איתו".
אני גאה לומר שזכיתי לחינוך טוב. 257174
גם אני, למרבה המזל, לא נזקקתי להגדרות פילוסופיות, ולמעשה, לא ביקשתי שמורה יתן הגדרות פילוסופיות. אלא שיש כמה תלמידים שלא שפר עליהם גורלם ולמדו עם בדידים, ועכשיו לא מבינים כיצד ירוק ועוד חום שווה סגול, והמשמעות של ''סופרים איתו'' חמקה מעיניהם.

כן, אני יודע, ממש פשוט לתקן את זה. או כך לפחות זה נראה.
דברי כפירה 257208
מורים צריכים לדעת להחזיק כיתה. נוקשות מספקת ביחד עם רגש חם לילדים. זה הרבה יותר חשוב מהיכולת לענות על שאלות בהפסקה.
דברי כפירה 257281
גננת צריכה לדעת להחזיק כיתה. ממורה אני מצפה לתכונות נוספות לתכונה האלמנטרית (לעובד מערכת החינוך) הזו.
דברי כפירה 257317
אני מסכים איתך, אבל אתה מבלבל בין עיקר לטפל. מורה צריכה קודם כל להעביר לתלמידים חדוות למידה ואחריות ללמידה. היא צריכה לעורר בהם רגש הצלחה ובטחון עצמי.
אבל את זה המערכת התייאשה מלהשיג ולכן היא נטפלת למורות לחשבון בכיתה א שלא מתמחות במשולשים חופפים ומוציאה על זה מליוני שקלים.

אנסה להעביר את האבסורד:

ילד ביסודי מקבל בערך 4 שעות שבועיות בחשבון (ואולי אף יותר) שזה כ 720 שעות במהלך לימודיו ביסודי.
ילד שאינו מאמין ביכולות שלו להתגבר על קשיים זקוק למקסימום 20 שיעורים בהם הוא אינו מבין כלום על מנת שיפרוש מהעניין בגועל ויגיד שמתמטיקה זה לא בשבילו.

מכיון שיש כל כך הרבה שיעורים, לא ניתן להעלות על הדעת שהוא מרוכז בכולם ומקשיב למורה. אין גם כל כך אינדיקציה מתי מדובר על החזרה החמישית והמיותרת ומתי לומדים משהו מועיל, כך שסיכוייו לפספס חומר חשוב גדולים מאוד, גם אם המורה מסבירה טוב בכל השיעורים. בנוסף, בחלק מהשיעורים התלמיד חולה (או לוקח חופשת אוויר).

כך שילד שבא מבית חזק, שבנה לו דימוי עצמי גבוה ו/או משלים כל פער במיידי, יצליח לשרוד את מסלול המכשולים הזה. אבל ילד התלוי במחערכת החינוך המשדרת לו ללא שום סיבה - שב אדיוט ותקשיב, בלעדינו לא תבין כלום, אין לו כמעט סיכוי להגיע לסוף היסודי עם אמונה ביכולתו ללמוד מתמטיקה ו/או עם אהבה למקצוע.

מורים שיודעים את החומר, ויודעים ללמד אותו, יועילו בשוליים. אני חושב שמורים שילעיטו שיעורי בית ויכריחו את הילדים להצליח יועילו יותר, ומורים שיכריחו את התלמידים להצליח ולראות שהם מצליחים, יצליחו עוד יותר.

כשלמדתי הוראה, ספרו לנו על מנהל בי"ס שנתפס מעתיק. כשנשאל "מה זה?" הוא אמר שזה החיים שלו והפרנסה שלו והוא חייב להצליח במבחן.
המורות שעשו את ההשתלמות בחשבון נמצאות בחרדת פיטורין ולומדות דברים שאם הן אינן יודעות כבר הן לא צריכות לדעת אלא כאנקדוטות. בשביל מורה שצריכה מחר להכנס לכיתה ולהסביר איך שוברים עשרת זה ממש לא מעניין מה הסיכוי שאם היא תוציא תלוש משכורת באופן אקראי מתוך המגרה יהיה בה הבראה.
דברי כפירה 257349
שוב אתה מוכיח בורות במתרחש סביבך. הרעיון שמערכת החינוך צריכה ''לעורר בתלמידים רגש הצלחה ובטחון עצמי'', או שהיא צריכה להנחיל להם ''חדוות למידה ואחריות ללמידה'' כבר ניסו. קוראים לזה גישת ''התלמיד במרכז'' והתוצר העיקרי שלה היה להפוך את התלמידים לעדר אגוצנטרי נטול משמעת ומשולח רסן. בבית הספר צריך ללמוד. בשביל המורה צריך ללמד. הילד לא צריך להיות מאושר מזה, אבל הדרך היחידה ''להכריח את התלמידים להצליח ולראות שהם מצליחים'' היא באמצעות מורים שמכירים את החומר, ולא מורים שמקריאים מתוך הספר ולומדים את החומר במקביל לתלמידים.

אם זה מה שלימדו אותך כשלמדת הוראה, אני מאוד מקווה שאתה לא מורה. גישה כזאת מתאימה יותר לאסכולת ''בית הספר של החיים'', ולא למי שרוצה ללמד תלמידים ידע. לרמות בגלל שאתה חייב להצליח במבחן זו גישה שיש לעקור אותה מן השורש, כי זו בדיוק הגישה שמובילה אנשים לרמות כדי להרוויח יותר כסף, לרמות כדי להשיג טובות הנאה, לרמות כדי לנצח יריבים ולעבור על החוק בכל הזדמנות שניתן, למען טובתם האישית. זה ההפך הגמור מחינוך, ואדם שאינו מסוגל להבין מדוע אסור להעתיק בלי קשר לנסיבות, הוא אדם שצריך להרחיק אותו מכל דבר שנושא ילקוט.
דברי כפירה 257355
1) הקישור שלך בין "לעורר בתלמידים רגש הצלחה ובטחון עצמי", או שהיא צריכה להנחיל להם "חדוות למידה ואחריות ללמידה" לגישת "התלמיד במרכז" הינו קישור בין מטרה לאמצעי (לא מוצלח לשיטתך).
בדברי אני הצעתי שיטה אחרת לא פחות טובה של להלעיט את הילדים בשיעורי בית ולהכריח את הילדים להצליח. לצורך כך המורים לא צריכים לדעת את החומר. הם צריכים להאמין בתלמידים ולהיות קשוחים בדרישות מהם.

המטרה בעינה עומדת. תלמידים שמרגישים שהם מצליחים ואוהבים ללמוד.

ולגבי תלמיד במרכז - אם הכוונה היא שהתלמיד מחליט לא ללמוד אז אין לזה ערך, אבל אם הכוונה היא שהתלמיד בוחר איך ללמוד, ושהמורה מתאימה את עצמה אל הילדים - ולא מכניסה אותם למיטת סדום - איני רואה מה רע בכך.

2) איני מלמד היום - ברוך ה' אשר לא עזב חסדו ואמיתו את עבדו.

3) ניסיתי להסביר שהמורים הללו נמצאים בלחץ עצום לעשות דבר שמבחינתם הוא קוץ מיותר. בלי שיבנו אצלהם הבנה למה הם צריכים את זה - ו/או חדוות למידה לשם הלמידה, הם לא ילמדו כלום. אבל במערכת אטומה זה לא ילך.
דברי כפירה 257370
ואתה מצפה שתלמיד שהלעיטו אותו בשיעורי בית (שמבחינתו הם קוץ מיותר ואיש לא בנה אצלו הבנה למה הוא צריך את זה), לא יסתפק בהעתקת השיעורים מהחנון של הכיתה? זה מה שאנחנו עשינו - ואנחנו היינו כיתה שלמה של חנונים.
זו ההזדמנות לשלוח תודות לארזה סטימצקי על סיועה הנרחב להשלמת השכלתי התיכונית חרף העצלנות האינהרנטית שלי.
ארזה סטימצקי 257377
סליחה על החדירה לפרטיותך - היא היתה תלמידה או מורה? :-)
ארזה סטימצקי 257411
תלמידה, כמובן. ממנה העתקנו.
ארזה סטימצקי 257423
וברשימה הביבליוגרפית ציינתם כי המקור הוא בהוצאת סטימצקי?
דברי כפירה 257441
מה, מעתיקים בכיתת מחוננים?
דברי כפירה 257443
כמובן. למה שנטריח את עצמנו לבזבז זמן על שיעורים אם אנחנו בכל מקרה הכי חכמים ביקום?
דברי כפירה 257518
כי זה לא מוסרי להעתיק. שילמתם לה לפחות על הטירחה?
דברי כפירה 257570
מחוננים לא מחויבים למוסר. המוסר נוצר כדי להנחות את שאר האנשים איך להתנהג.
דברי כפירה 257585
(מחוננים קוראים את ניטשה בשישית)
דברי כפירה 256904
כן, אני כתבתי את התגובה ההיא.
אני חושש שהכיוון הקוזאלי הוא הפוך, ודומה יותר למה שהציע הקונספטואלי. אבל זה לא משנה - מורה שאין לו הבנה ברמה של כיתה ו', לא יוכל להכין את הבסיס הדרוש לילד בכיתה א' כדי שזה יוכל להצליח במתמטיקה בהמשך הדרך.

וכן - למורה בתיכון צריך להיות ידע ברמה של תואר ראשון במתמטיקה.
דברי כפירה 257069
למורים בתיכון יש ידע ברמה של תואר ראשון מתמטיקה. אני חושבת.
דברי כפירה 257098
רק למורים למתמטיקה כמובן.
דברי כפירה 257175
אני חושב שהם עושים מסלול ששונה מזה של מתמטיקאים, ומעט פחות מקיף ומעמיק (אם כי כולל הרבה נקודות גם בהוראה, כמובן).
דברי כפירה 257178
מורים ל*מתמטיקה* (שזהו מקצועם ולא איזה תוספת למקצוע אחר בחטה"ב, או משהו כזה) בתיכון מסיימים תואר ראשון מלא ואח"כ מוסיפים לו שנת לימוד (בד"כ) בה הם מקבלים "תעודת הוראה". הבעיה היא אולי בכך שלא כל מנהלי בתיה"ס התיכוניים (באזורים פריפריים) מקפידים על התנאי הזה ומסתפקים, לפעמים, בפחות.
הבהרה קטנה 257179
ב''בד''כ'' שבסוגריים התכוונתי שבד''כ עושים את תעודת ההוראה תוך שנה.
דברי כפירה 257182
אני מדבר על המסלול של "הוראת המדעים" שמיועד למורים למתמטיקה שבטכניון: http://ug/messages/catalog-2004/catalog-doc/198-215....

זה לא אומר שאין מורים שמתקבלים גם על פי דרכך, אבל אני לא חושב שמי שעובר את המסלול של הוראת המדעים בטכניון הוא כזה שמנהל בית ספר רציני יזרוק מכל המדרגות.
דברי כפירה 257344
אני לא מסכים אם מה שאתה אומר.
אני חושב שלמי שסיים בגרות 5 יח', וסיים כמה קורסים במתמטיקה (לא בהכרח במסגרת לימודי תואר במתמטיקה, גם במסגרת לימודי הנדסה, מדעי המחשב, פיזיקה, סטטיסטיקה, מדע כללי או הוראת המדעים וסליחה למי ששכחתי) יש מספיק ידע כדי ללמד מתמטיקה בתיכון.
לדעתי רוב המורים למתמטיקה שלמדו בארץ לא מחזיקים תארים מסוג BSc או BA במתמטיקה.
דברי כפירה 257185
למיטב ידיעתי הדבר נכון רק לגבי מורים שהחלו לעבוד החל משנה מסויימת, ולא לפני הרבה זמן. יתכן שמורים ותיקים יותר נדרשו להשלים לימודי תואר ראשון תוך פרק זמן כלשהו, אך אינני יודע כמה מהם אכן עשו זאת, ומה נעשה למי שלא עשה זאת, או ניסה וכשל.
דברי כפירה 257295
לא הרבה זמן? שאלה של הגדרה. מהן 30 שנים לעומת הנצח?
כבר כאשר אני הייתי בתיכון, וזה היה לפני הרבה שנים, מורה בתיכון היה חייב להיות בעל תואר אקדמאי. כאשר הוכרזה ה"רפורמה" במערכת החינוך (ב1970 אאל"ט), והוקמה חטיבת הביניים בין ביה"ס היסודי לתיכון, ניטש ויכוח האם חטיבת הביניים תשוייך לבתי הספר התיכוניים או היסודיים‏1. כאשר הוחלט כי חטיבות הביניים ישויכו לבתי הספר התיכוניים, הוחלט גם כי המורים בחטיבות אלו יחויבו אף הם להיות בעלי תואר אקדמאי. יחד עם זאת סוכם כי מורים אשר לימדו בכיתות הגבוהות של בתי הספר היסודיים (כיתות ז' ח') יוכלו להמשיך וללמד כיתות אלו, במסגרת חטיבות הביניים, גם אם אינם בעלי תואר אקדמאי. יתכן שעדיין נותרו מורים כאלה במערכת, אבל בכמות זניחה.

___
1 ויכוח זה גרם לקרע בין (חלק ניכר מ)מורי בתי הספר התיכונים לבין הסתדרות המורים, ולהקמת אירגון המורים (העל יסודיים).
דברי כפירה 257351
תואר אקדמי בתחום הנלמד, או תואר אקדמי כלשהו? כי מורה למתמטיקה עם תואר ראשון בחינוך יכול להיות יופי של מחנך, אבל לא מי יודע מה כמורה למתמטיקה.
דברי כפירה 257357
תואר אקדמי בתחום הנלמד בתוספת תעודת הוראה, או תואר אקדמי בהוראת המדעים/מתמטיקה/אנגלית‏1 (אני לא יודע, אבל כנראה יש לזה מקביל גם בתחום הוראת הספרות, ההיסטוריה וכו').
___
1 לא מדובר בתואר .B.Ed, שזהו תואר "בוגר בהוראה" וניתן ע"י הסמירים למורים, ומהווה אקדמיזציה של תעודת המורה, אלא בתואר .B.Sc או .B.A.
דברי כפירה 257360
עד כמה שידוע לי, רוב המורים למתמטיקה בתיכון הינם בוגרי תואר בהוראת המתמטיקה Bed . הם לומדים מתמטיקה בהיקף של מהנדסים (לא בהיקף של מתמטיקה שהוא יותר גדול) אבל ברמה יותר נמוכה. עם זאת, איני רואה למה צריכה מורה למתמטיקה 5 יחידות לדעת יותר ממהנדס על פתרון משוואות דפרנציאליות.
דברי כפירה 257372
תעודה שכזאת בהחלט מספיקה, לדעתי. השאלה היא האם מורים ביסודי נדרשים להציג אפילו תעודת בגרות לפני שמשלחים אותם להתעמר בנפשותיהם של הילדים.
דברי כפירה 256969
נניח אפילו שזה נכון. מורה שלא יודעת הסתברות ברמה של כיתה ו' צריכה לעבוד במלאכה אחרת ולא בחינוך. כמו שמגינים על הילדים הרכים מפני מפגש בלתי אמצעי עם אלימות ומין, צריך להגן עליהם גם מפני מפגש כזה עם טמטום.
דברי כפירה 256970
רגע, רגע, הסתברות ברמה של כיתה ו? אני חושב שמלמדים את זה רק ב י"א , לא?
דברי כפירה 257100
למורה חייבת להיות שליטה טובה יותר בחומר מאשר לתלמידים.

בין השאר הוא צריך לדעת לאן "לכוון": להתייחס לחומר של השנים הבאות ולשלוט בו כמה שיותר טוב.
דברי כפירה 257216
המורה חייבת לעשות כל כך הרבה דברים כך שאין אף מורה בארץ שעומדת בהם. אף מורה. השאלה היא על מה לשים דגש. שימי דגש על שליטה טובה בחומר ואת עלולה לקבל פחות במקום אחר (לא בטוח).
דברי כפירה 257103
בכתות ד-ו לומדים הסתברות וגאומטריה?
גאומטריה כן, אבל הסתברות כנראה שלא 257110
גם לי נפל האסימון הזה תגובה 256970. אבל אני חושב שביסודי למדנו משהו בשם *הנדסה*, דבר שכלל גם חפיפת משולשים ושטח מקבילית וכאלה.
גאומטריה כן, אבל הסתברות כנראה שלא 257148
ממה שאני זוכרת, חפיפת משולשים למדנו דווקא בכיתה ח' (בחטיבה). זה היה אחד הנושאים הבודדים במתמטיקה שממש נהנתי ממנו.
מה למדנו ביסודי? וואלה לא זוכרת. יש לי זכרון עמום של הדבר המוזר שנקרא "בדידים" בכיתות הנמוכות של היסודי (כן, אני מהדור ההוא). אני ממש לא זוכרת מה למדנו ב"הנדסה".
דברי כפירה 257212
הם מארגנים מידע בטבלאות. מכניסים את גובהי התלמידים לעמודות ברוחב של 10 ס"מ ומוצאים ממוצע ואולי גם חציון.

בגאומטריה הם לומדים מה זה ישר, קו סגור עקום, שטח והיקף ועוד כמה ידיעות מעין אלו.
דברי כפירה 257282
הסתברות זה לא. לכל היותר סטטיסטיקה...

אגב, גם לי יש ''חור שחור'' בכל הנוגע למתמטיקה שלמדתי ביסודי. הדבר היחיד שאני זוכר הוא שלמדתי מה זה עצרת בשיעור הראשון של כיתה ד'.
עצרת בכיתה ד. 257331
ילדים, היום לא יתקיים השיעור, בשל העצרת(!)
למה רק מתמטיקה? 257490
למה רק רמת המתמטיקה מטרידה אתכם? מה עם לשון והבנת הנקרא ("אוריינות" בשפה החדשה של מערכת החינוך), אנגלית ותנ"ך?
למה רק מתמטיקה? 257496
לא יודע מה עם אחרים כאן, אני מדבר על מתמטיקה כי זה המקצוע היחיד שאני חושב שאני מכיר ברמה מספיק טובה כדי לדבר על מה מורים בתיכון צריכים לדעת ממנו (וגם זה ייתכן מאוד שלא).
דברי כפירה 258940
תכנית הלימודים החדשה במתמטיקה:
הערות לגבי המורות בכיתות הנמוכות:
1. עד כמה שידוע לי, מורות בביה"ס היסודי אינן נדרשות לתואר ראשון בתחום התוכן. כלומר, מורה למתמטיקה בבי"ס יסודי אינה צריכה תואר ראשון במתמטיקה, בניגוד למורה למתמטיקה בתיכון.
2. במקרים רבים, המורות לחשבון בכיתות א'-ב' אינן מורות מקצועיות למתמטיקה אלא מורות "כלליות" שהמנהל/ת הציבה בתפקיד זה.
3. הקורס שעברו המורים למתמטיקה במהלך 3 שנים בא להפוך את המורים למתמטיקה למורים מקצועיים. יתכן שבקורס שעברו המורים הושם דגש רב על מתמטיקה (ברמה לא נמוכה) ולכן מורות "כלליות", בעיקר המורות בכיתות הנמוכות, שנשלחו להתמקצע התקשו בקורס זה.
דברי כפירה 257488
מורה ביסודי מלמדת את כל המקצועות של הכיתה שלה (או לפחות את רובם), ברוב בתי הספר היסודיים אין מורה מיוחדת לחשבון.
הבחינה כוללת גם נושאים שהמורה לא מלמדת בדרך כלל את הכיתה שלה.
דברי כפירה 257959
זה שהיא לא מלמדת אותם לא אומר שהיא לא צריכה להבין אותם כדי שהיא תוכל ללמד את מה שהיא כן מלמדת בצורה טובה.
דברי כפירה 258020
אני מסכימה באופן חלקי. לדעת מעבר למה שצריך ללמד זה תמיד טוב, אבל בשביל מה מורה שמלמדת כיתות א-ב צריכה לדעת הסתברות?
יש יותר בעיתיות בעיני בכך שהיא עברה קורס שמטרתו היתה ללמד אותה את החומר (אמא שלי עברה אותו, ולפי מה שראיתי הקורס לא ברמה גבוהה גם מבחינת המתמטיקה וגם מבחינת איכות ההוראה של הקורס) והיא לא הצליחה להבין ממנו את הנושא. ואז או שהגישה שלה למתמטיקה ברמה מאוד נמוכה, או שמי שמלמד אותה איך ללמד (הקורס הזה גם כולל חלק דידקטי) גם לא עילוי.
דברי כפירה 258160
הסתברות של כיתה ו'. היא צריכה לדעת את זה כי ייתכן שזה יעלה מאליו בכיתה, בהפסקה או בטיול השנתי. אם זה מעל ליכולותיה האינטלקטואליות אסור לה להיות במגע עם ילדים.
דברי כפירה 258207
הבעיה שלי היא בדיוק עם זה שהמורים עברו קורס ועדיין כשלו, במקרים רבים. זה אומר שמדובר בחומר אנושי מאוד מאוד דלוח, ואני חושש מההשפעה שתהיה למגע אינטנסיבי של ילדים עם אנשים כאלו.
הייתי פעם ברב-שיח בהנחיית ירון לונדון, ביוזמת כתב העת "פנים" (אאז"נ) של הסתדרות המורים. רוב היושבים בקהל היו מורים ומורות. בשלב כלשהו לונדון הציג את שהרה בלאו. הוא שאל אותו, בדרך אגב, מאין השם המוזר הזה. בלאו הסבירה בהתנצלות שמדובר בענייני נומרולוגיה. "אני מקווה שתסלחו לי", היא הוסיפה. לונדון, כצפוי, הקציף את פניו ואמר "לא, לא נסלח על אמונות טפלות שכאלו". מיד קמה המולה בקרב המורות. כל המורות שהיו בסביבתי המיידית החלו קוראות "לא נכון! זה עובד! זה חשוב", וכמובן שהחלו השיחות "כן, הבן שלי חלה בככה וככה והלכנו לרב והוא אמר לנו לשנות את השם שלו ואז הוא הבריא" ושאר קשקושי טמטום. זה היה הרגע המדכא ביותר בחיים שלי. הרגע שהיה ברור לי שאין שום סיכוי שאני הולך לשלוח את הילד לשלי להתחנך בגוב המטומטמות הזה.

ולפני שתתלונני, אינני אומר שכל המורות באשר הן הן כאלו, אבל הסיכון שאני לוקח כשאני שולח ילד לבי"ס, במצב הנוכחי, הוא פשוט גדול מדי.

אישה (או גבר) שסיימה תעודת הוראה בלי להבין הסתברות ברמה בסיסית, לא צריכה להתקרב לילדים. היא יכולה לעשות רק נזק. הסתברות, הרי, זה לא איזה משהו מרוחק ומנוכר. זה לא בדיוק חומר לדוקטורט. זה דבר שאנחנו נתקלים בו כל הזמן, וזה יסוד לחשיבה רציונלית.
דברי כפירה 258441
אני מסכימה איתך בכך שראיה מתמטית וידע מתמטי הם חשובים (חשוב שהמורה לא יעביר לתלמידים את אותו פחד מטופש ממתמטיקה), ואני הראשונה שאומר שרמת ההוראה (ורמת רוב רובו של כוח ההוראה) היא נוראית, (ושאת מדורי הנומרולוגיה/ אסטרולוגיה/ קריאה צריך להעיף מכל העיתונים ותחנות הטלויזיה וכמה שיותר מהר כן יטב), יש לי אליך כמה שאלות:
ההיית אומר אותו דבר על מורה עם עברית קלוקלת (נניח שהוא יליד הארץ)? או שלא יודע בכלל תנ"ך? או בעל ידע כללי נמוך?
הנושאים האלו לא פחות חשובים ומשום מה הם בכלל לא עלו בדיון (אולי כי יש פה רוב למתמטיקאים/בעלי ראיה מתמטית)
דברי כפירה 258543
אל''ד, אבל התשובה שלי היא כן. למשל, מורה שלא יודע מי היה הרצל צריך לעוף מהמערכת גם אם אינו מלמד היסטוריה, וכנ''ל מורה שאינו יודע מי היה משה רבנו - אפילו אם הוא לא מלמד תנ''ך.
דברי כפירה 259448
וישו? ולותר?
ישו ולותר? 259479
גם הם צריכים לעוף מהמערכת. זה מה שחסר לנו, מסיונרים.
דברי כפירה 258706
אנחנו דיברנו על מתמטיקה, משום שבתחום הזה יש לנו תוצאות ברורות. אין לי ספק, לצערי, שרמת הידע הכללי של המורים כיום הוא בכי רע. אבל בניגוד ללימודי המתמטיקה, כאן הפתרון נראה לי יותר קשה להשגה.

כן, מורים צריכים לדבר בעברית ברמה גבוהה למדי, ולעמוד בתנאי מינימום כלשהם‏1.
מורים לתנ"ך צריכים לדעת תנ"ך. מורים אחרים - לא כל כך. מורים לכיתות הנמוכות (א'-ג'), שמלמדים את הילדים יותר ממקצוע אחד, צריכים לעמוד בתנאי מינימום של ידע כללי בהיסטוריה, תנ"ך, תרבות עברית וכד'.

להשיג את זה נראה לי, אפעס, קצת חסר תקווה. פרה פרה.

1 אני תוהה לגבי אנשים בעלי ליקויי למידה. האם אדם עם דיסלקציה צריך ללמד ילדים? האם זה הוגן למנוע זאת ממנו בגלל הבעיה שלו? הנטייה שלי היא לשלול גישה של לקויי למידה מילדים בביה"ס היסודי, ולאפשר להם ללמד רק ילדים מגיל החטיבה ומעלה.
דברי כפירה 267332
*זה* היה הרגע המדכא ביותר בחיים שלך?! אתה לא חושב שמורה יכולה להאמין בנומרולוגיה (או אסטרולוגיה, או שאר אמונות טפלות) ועדיין ללמד את ילדיך בצורה הטובה ביותר?
דברי כפירה 267334
''בצורה הטובה ביותר'', בלי ספק לא. בצורה סבירה, או אפילו טובה, אולי כן.
דברי כפירה 267335
למה לא?
דברי כפירה 267372
מורה אחת מסוגלת ללמד את הילד באופן מופלא. אך כאשר כל המורות מאמינות בהבלים הללו, הילד סופג אווירה מיסטית מטמטמת, ועלול להתחיל להאמין בזה. מכיוון שאינני מעוניין להעמיד אותו מול סכנה שכזו, אני מעדיף שהוא (אם וכאשר יהיה אחד כזה) לא ילמד במערכת החינוך הישראלית.
דברי כפירה 267374
זה נדמה לי או שאני מתחיל לשמוע את אורי פז בקולך?
דברי כפירה 267377
תמיד חשדתי שהם אותו אדם
דברי כפירה 267537
האם במערכת חינוך שאינה ישראלית לא תתכן קבוצת מורות (באותו בית-ספר) שמאמינות בנומרולוגיה?
דברי כפירה 267824
הכל יתכן. שם, אבל, גם יתכן בי''ס שבו אין מורות כאלו...
דברי כפירה 267359
האם קמה המולה בגלל שהמורות חושבות שנומרולוגיה עובדת מבחינה מדעית או בגלל שהמורות הרגישו שפוגעים באמונה שלהן? מכל האמונות ה"טפלות", לנומרולוגיה יש את הקשר החזק ביותר ליהדות, ולקבלה. הרבה פעמים כשאומרים למישהו שנומרולוגיה זה שטויות, זה בדיוק כמו להגיד לו שלשמור שבת או להאמין באלוהים זה שטויות. עכשיו, אני יודעת שעבור רבים מקוראי האייל, אמונה באלוהים היא אכן שטויות. ואז נשאלת השאלה, האם גם למורה כזה לא צריך לשלוח את הילד?

ירון לונדון, אגב, הוא מומחה לביזוי כל בעל אמונה שהיא. לפעמים נראה שזאת הדת שלו.
דברי כפירה 267365
אני מהמר שאת טועה: לרוב האיילים, אמונה באל איננה "שטויות" (גם אם אינם מחזיקים בה), ואמונה בנומרולוגיה כן (אפילו לדעת כמה מהמאמינים באל).
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256790
אני יכול להעיד שהתמונה שתארת נכונה.
אבל אני חולק עליך בכמה נקודות:
א) איני חושב שמפלס הטמטום בקרב המורים שונה משמעותית מרמתו בציבור הכללי. הבעיה היא שממורים מצפים לקצת יותר.
ב) הנסיון לשפר את שכרם של המורות נעשה ע"י שולמית אלוני ונכשל לחלוטין בפרספקטיבה של העלאת מעמד המורה.
ג) יש לי הרגשה שצעדים סמליים, לא מהפכניים, עשויים לשפר את מעמד המורה. אני רואה במעמד המשופר שיש למורה בחינוך הדתי אינדיקציה לכך. מאחר ואיני סבור שרמת המורה הדתי גבוהה אובייקטיבית מרמת המורה החילונית, אני מניח שההבדל נובע מהבדלים קטנים ביחסי תלמידים-מורות ומן ההנעה האידיאולוגית והדימוי העצמי הגבוה יותר של המורים הדתיים.
ד) אני חושש שהפרטה ושאר מקסמי הקפיטליזם האבסולוטי לא יצטיינו במערכת החינוך הישראלית. ציבור המורות הוא ציבור "חלש" בעיני עצמו ואולי גם במציאות. הכנסת התחרות ה"טורפנית" של השוק החופשי רק תחליש עוד יותר את הדימוי העצמי של המורות. אני בספק אם הטבות כספיות דיפרנציאליות שיהיו צנועות למדי אם בכלל, יצליחו למשוך כוחות מעולים שיחליפו מורים בינוניים/סבירים שיתייאשו. תוצאה שכן נראית לי מובטחת היא הגברת השחיתות והפרוטקציוניזם.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256809
ג. אולי ההבדל הוא פחות בהבדלים קטנים, ויותר בערכים של החברה שחיים בה?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256903
אתה צודק ואין לי תשובה טובה לכך.
שינוי ערכים של חברה הוא בכל מקרה עניין לא פשוט, אפילו בהנחה שאנו יודעים בדיוק מהם הערכים המזיקים (הערצת הכסף וקפיטליזם קניבלי?).
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256829
ד) מורות טובות אינן חלשות. הן יודעות בדיוק כמה הן שוות והן מוכרות את עצמן החוגים ובשיעורים פרטיים.

ההטבות הכספיות תהיינה לפי כוחות השוק. בדיוק מספיק כדי שבתי ספר ימשכו תלמידים.

שחיתות ופרוטקציוניזים? איך בדיוק? אתה תשלח את ילדיך לבי"ס כושל בו המנהל מעסיק קרובי משפחה בשעות אויר?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256905
כל הנקודות שהעלית מצריכים שינויים בחוק (שיעורים פרטיים, הקצאת תקציבים וחופש בחירת בתי ספר). התוצאה הצפוייה במציאות לדעתי היא תוצאה "רוסית": כמה בתי ספר טובים והמון בתי ספר איומים ונוראים, שלא לדבר על הקצנת פערי המעמדות בחברה.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256961
למה הכוונה ב-"רוסית"?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257150
התרשמתי שבעידן המרקסיסטי של רוסיה, השיטה החינוכית היתה של ריכוז התלמידים החזקים (כולל ילדי הנומנקלטורה המפלגתית) בבתי ספר למצטיינים, לשם הופנו המשאבים. שאר בתי הספר הפכו לארץ הפקר חינוכית וחברתית. (די דומה למה שקרה בארה''ב).
אם לסטות מן העניין, מעניין שכעת לאחר נפילת המשטר הסובייטי, רוסיה נראית כמי שנחושה להפוך למקרה הדגמה של כלכלה קפיטליסטית אבסולוטית. נראה שהשוק החופשי הפראי שם אינו מפריד בין הטובים לרעים, אלא בין החזקים לחלשים. הנפגעים העיקריים של הכלכלה הרוסית הם המבוגרים החולים והפנסיונרים. כנראה שחסידי הכלכלה ה''חופשית'' סבורים שאם רק יתמידו להתעלל ולרדת לחייהם של הקרבנות, הללו יתעשתו ויהפכו לצעירים, בריאים ומתפוצצים מפרודוקטיביות. מעניין שהנפגעים הללו נפגעו פעמיים. פעם בשיטה המרקסיסטית, שגזלה מהם את רוב פרי עמלם, וכעת בשיטה הקפיטליסטית המפזרת את הקפיטל הגזול על הצעירים והחזקים. יתכן ומה שיש ללמוד מזה הוא שלא השיטה הכלכלית עיקר, אלא המערך החברתי שהיינו רוצים לראות.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257153
אני דווקא התרשמתי שאותה ארץ הפקר חינוכית וחברתית הייתה מוצלחת יותר (חינוכית, כנראה שלא חברתית) מכמעט כל מקבילה מערבית באותם השנים.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257497
אני חושב שדוקא בשאלה זו יש מקום לויכוח, אלא שאני לא אוכל לתרום לו הרבה. הביטוי "התרשמתי" (אצלי) מתכוון לומר שאין בידי עובדות או הוכחות חותכות להצדקת התרשמותי. בכל מקרה נראה לי שלהכריע בין התרשמויותנו ההפוכות אינו דבר טריביאלי. אפשר באותה מידה לשאול האם מערכות החינוך של ארה"ב או הודו הן מוצלחות?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257501
נדמה לי שההתרשמות שלי קצת יותר מבוססת מההתרשמות שלך, אבל גם זאת התרשמות, ובכל מקרה נטל ההוכחה הוא עליך. אין ברצוני להכנס לדיון על הסוגיה הזאת ולכן רק אוסיף שהיית יכול לכתוב את הודעתך המקורית כפי שהיא ללא כל קישור למערכת החינוך הסובייטית (סובייטית ולא רוסית, אם כבר, אז כדאי לדייק במונחים), פשוט משום שאותו קישור, מעצם הסתמכותו על עובדות שגויות (או אפילו שנויות במחלוקת אם תרצה), לא תרם דבר להבהרת תחזיתך הפסימית.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257154
אחרי מאות תגובות ופתילים, חילופי עקיצות אלגנטיות ומהלומות ברוטליות, אתה באמת חושב שכל הדיונים על השיטה הכלכלית הרצויה הינם ויכוחים טכניים ולא דיון על המערך החברתי שהיינו רוצים לראות?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257499
OK, מקבל בהכנעה את הערתך. הנקודה היא שהרבה מן הרציונל הכלכלי של תומכי הכלכלה האולטרה-קפיטליסטית (איך בעצם לקרוא לה?) מתבסס על שכר ועונש. שכר לטובים (חרוצים ויעילים) ועונש לרעים (עצלנים ובטלנים). הדוגמה הרוסית חושפת מי הם ה"רעים הנענשים" במציאות: המבוגרים, הפנסיונרים ושאר החלשים.
אני לא משלה עצמי שאני מביא כאן איזושהי טענה ניצחת בויכוח ה"גלובלי" הזה. בעולם התאוריה אין בעיה להמציא הגדרות וגדרות שיוציאו את רוסיה מתחומן של הכלכלות ה"משוחררות" האידיאליות (יותר מדי מעורבות המדינה? שרידי הכלכלה הריכוזית?). ועל כך אין לי אלא לומר שבתאוריה התאוריות בד"כ עובדות, זו רק המציאות שבה הן לפעמים נכשלות.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257504
במה התאוריות הקפיטליסטיות כושלות יותר מהתאוריות השמאלניות? בכלום. התאוריות הסוציאליסטיות תמיד כשלו. הקפיטליסטיות כשלו לפעמים כאשר השלטון התערב ועזר להם להכשל.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257186
(מה זה נומנקלטורה מפלגתית? נומנקלטורה היא מילה אחרת לטרמינולוגיה, לא?)
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257189
להפך. נומנקלטורה פירושה בערך ''אריסטוקרטיה'', מעמד המקורב לשלטון.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257214
נעזוב את השאלה המתבקשת איך בדיוק זה "להפך", אבל איתרע מזלך ונתקלת באדם שעבר יסורים רבים עד שמצא את המילה הזו לפני זמן לא רב בעבור כתבה שכתבתי. לפיכך, אני מכיר אותה היטב. אם אינך מאמין לי, אולי תאמין למילון American Heritage:
Nomenclature: A system of names used in an art or science.
מקור המילה בלטינית, מהמילה nomenclator, היינו קורא בשמות - אותו עבד שהלך לצד אדונו ואמר לו מה שמותיהם של האנשים שפגשו. וכאן מגיע להפך מוצדק: לא רק שאין מדובר בשם לאריסטוקרטיה, אלא דווקא מדובר במילה שמקורה בתאור של עבד.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257232
אם זו האטימולוגיה, אז על אחת כמה וכמה שהתגובה הקודמת נכונה. מסתבר שיש למילה פירוש גם כ-"טרמינולוגיה", אך הפירושים אינם מוציאים זה את זה.

לראיה, אצטט מ-"אופקים אדומים" של יון מיחאי פאצ'פה‏1: "לאזרח רומני מהשורה פירוש המילה נומנקלאטורה הוא האליטה, העלית, שכבת-על חברתית המזוהה באמצעות זכויות היתר שלה. חברי הנומנקלאטורה אינם נוסעים באוטובוס או בחשמלית. הם משתמשים במכוניות שרד ממשלתיות....אנשי הנונמקלאטורה אינם מתגוררים בדירות בבתים שנבנו על ידי השלטון הקומוניסטי. הם מקבלים, כפי שקיבלתי אני, וילות שהולאמו או דירות פאר שהשתייכו בעבר לקאפיטליסטים. אנשי הנונמקלאטורה לעולם לא יראו כשהם עומדים בתור לקנות מזון או מצרכים חיוניים אחרים. יש להם חנויות מיוחדות, ואנשים בעלי מכוניות שחורות יכולים להזמין מצרכים בטלפון - וההזמנה תובא הבייתה בידי שליח....יש להם מסעדות מיוחדות להם...אזורי רחצה סגורים מיוחדים...בתי-קיט משלהם......העיקוב והציתות לשיחותיהם של החברים הבכירים בנומנקלאטורה הוא ללא ספק הסוד השמור ביותר בגוש הסובייטי."

טענת A. "להפך" פירושו "לא A".

בעקבות הציטוט הזה יש לפחות אדם אחד שיכול לזהות אותי. שלום צחי!

1 ספר מאד (מאד!) מומלץ, אם תצליחו להשיגו.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257260
גם אני וגם המילון שלי לא מכירים את הפירוש שאתה מביא. בבילון, על כל מילוניו, לא מצא פירוש אחר לנומנקלטורה ממה שאני הבאתי.

אינני טוען שאין פירוש כזה, רק שהוא אזוטרי, וכנראה שגוי. אני תוהה איך המילה הזו התגלגלה באזורים מסויימים של העולם למשמעות שאתה מתאר.

בכל מקרה, אין מדובר ב"פירוש גם כ-"טרמינולוגיה"" - זהו פירושה של המילה, ולפחות בשפה האנגלית, אין אחר.

"לא A" אינו ההפך של "A", אלא אם A הוא בינארי. כחול אינו ההפך של צהוב, למרות שהוא בהחלט "לא צהוב".
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257263
טוב, אם המילון שלך אומר, ואפילו בבילון! בכל מקרה, אין ספק שזו אחת ממשמעויות ההמילה - לפחות מתוקף העובדה שכך שהשתמשו בה באופן נרחב ופורמלי (הוכחתי את זה? לפחות לגבי רומניה וישראל? אם כן, על מה הוויכוח?). הספר נכתב במקור באנגלית, אם יש בכך כדי להעיד על משהו (אין לי מושג אם יש).

"צהוב" אינו חיווי.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257267
דובי, הפרוש הזה איננו איזוטרי והיה (עדיין?) בשימוש במיוחד בהקשר הרוסי. האוקסורד רפרנס כותב שזהו מושג המיושם על מישהו או משהו, 'לקוח' או 'נוסע'. הOED כותב על NOMENKLATURA כמושג מימי סטאלין שציין את הפקידות הרשמית. ועוד ציטוט אחד מהמאה ה17 מציין שהמושג ציין קניין, אדמה.
שיחדש 257350
- אבא, מיהם האנשים ששמצטופפים בחשמלית?
- אילו הם אדוני הארץ בני.
- ומיהם האנשים שנוסעים במכוניות השרד?
- אילו הם משרתי העם.
אפרופו אופקים אדומים 259791
ואפרופו השמועה על האיידס של עראפאת: השמועות הקודמות על ההומוסקסואליות של עראפאת שהופצו בחדווה כה רבה ע"י חוג המתנחלים ותומכיהם הסתמכו על קטע בספר של פצ'פה שסיפר ע"פ הטוענים ששרות הבטחון הרומני שפצ'פה עמד בראשו או היה אחד מראשיו הקליט אורגיה הומוסקסואלית של עראפאת עם שומרי הראש שלו. אם אני זוכר נכון מה שנכתב שם למעשה היה שהרומנים הקליטו יחסי מין בין 2 משומרי הראש. האם אני זוכר נכון? למישהו יש את הספר ויכול לבדוק?
אפרופו אופקים אדומים 259825
פאצ'פה מדבר שם על ערפאת ושומר ראשו.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257405
אני לא לחלוטין מבין את התהליך הלשוני כאן, אבל אני לא אתפלא אם ההבדל הקטן בין הסיומת or לבין הסיומת ura הוא ההבדל שבין פעיל לסביל. "נומנקלאטוֹר" הוא העבד שקורא בשמות האצילים; "נומנקלאטוּם" (ניחוש) הוא זה שבשמו קוראים: אציל. וברבים, לפחות בגלגולים של חלק מהשפות (עוד ניחוש), "נומנקלאטורה".
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257511
בזכות דובי זכינו לרענון אחת המשמעויות של נומנקלטורה, שלא שמעתי כבר שנים. כאשר כתבתי אותה לא הייתי בטוח שזהו המונח אותו חפשתי במרחבי זכרוני הסנילי. בודאות זכרתי רק את המשמעות שדובי ציין.
נותר לי רק להודות לך, לרון בן-יעקב ובפרט לאייל האלמוני מ-תגובה 257232 (מאחר וקראתי את "אופקים אדומים" יתכן שהמילה מוכרת לי משם). באשר לעבד ולאציל, גם הכינוי לעבד יכול להסביר כיצד הגיעו למשמעות המודרנית. כשדברו על נומנקלטורה לא התכוונו לשליטים ממש אלא לדרגי הביניים והדרגים הנמוכים בשורות הפקידות המפלגתית ששרתו את אדוניהם וזכו לכמה זכויות יתר (למשל רשות לקנות בחנות ה"גום" המפלגתית) כפי שאותו עבד לטיני שרת את אדונו האציל.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257218
הנסיון וההגיון מראים את ההיפך.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256973
הנה נקודה חשובה. מכרה שלי אומרת שהיא מרוויחה יותר מ1000 ש"ח בשבוע משעורים פרטיים והיא עושה את זה כעבודה צדדית בזמן לימודיה באוניברסיטה. אם היא הייתה מקדישה לכך את אותו מספר שעות כמו מורה בבית ספר, היא היתה מן הסתם מרוויחה כפול. אין מס הכנסה, אין ביטוח לאומי, אין בדיקת עבודות בבית, בעיות משמעת, מפגשים עם הורים, בירורים בהנהלה, בקיצור למה להיות מורה?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256974
למה אין מס הכנסה? היא לא נותנת חשבוניות?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256976
ממתי מורים פרטיים נותנים חשבוניות?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256982
מאז שהתלמידים התחילו להלשין עליהם.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257219
האם ייתכן שהמורים בכוונה מלמדים גרוע כדי שיהיה להם קליינטורה לשיעורים פרטיים?

האם ייתכן שהורים יחפשו לעצמם בתי ספר טובים על מנת לחסוך כסף מלשלם לשיעורים פרטיים?

חוץ מזה, בלי פגיעה אישית בך, היא פשוט שקרנית. אין במדינת ישראל מספיק הורים שאכפת להם מהילדים שלהם על מנת לשלם 50-100 שקלים לשעה עבור שיעורים פרטיים. מבחינת ההורים הם יכולים ללכת לכל בית ספר ולהכשל שם. זה לא מעניין אותם. (או שמא אני טועה בטענות של המתנגדים להפרטת מערכת החינוך?)
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257233
יש *המון* הורים שמוציאים כך, ואף הרבה יותר. השלכות אידיאולוגיות על אחריותך בלבד.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257243
ברעננה יש מספיק הורים כאלו.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257249
טוב. אז ברעננה להורים אכפת מהילדים שלהם והם יבחרו להם בי"ס טוב אם תהיה תחרות. אבל מי אמר שאותו דבר יקרה בהרצליה?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257262
ההורים שלי שילמו כ-‏70 ש"ח לשיעור עבור מורה פרטי למתמטיקה במשך פרק זמן כזה או אחר עבורי, לפני קצת בערך עשור. אני מבטיח לך שאני לא הייתי התלמיד היחיד של אותה מורה. אז הנה, זה קרה גם בהרצליה. אפשר להפסיק עם הטיעון המכוער הזה?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 257256
אתה חי בעולם דמיוני. 50 ש"ח זה המחיר, במקרה הטוב, לסטודנט לא יוצלח. מורה אמיתי ידרוש ויקבל הרבה יותר מזה. בערים המבוססות אני מעריך שלפחות 50 אחוז מהתלמידים מקבלים עזרה כזו או אחרת של מורים פרטיים, ואני מכיר מקרים של הורים שהוציאו מאות שקלים *בשבוע* על מורים פרטיים.

על בסיס מה באה הטענה הגועלית כאילו "אין במדינת ישראל מספיק הורים שאכפת להם מהילדים שלהם"?
ושוב כפתור הציניות באייל מזייף ...? 257259
על סמך נימת דבריו של יעקב נראה לי שמדובר בהפוך על הפוך ... אבל אולי אני טועה.
שיעורים פרטיים 257310
בתגובה 256905 כתוב במפורש שהפרטת המערכת תביא לכמה בתי ספר טובים והמון בתי ספר איומים ונוראים, שלא לדבר על הקצנת פערי המעמדות בחברה.

מסקנה הכרחית היא שרוב גדול של ההורים בארץ לא אכפת להם מלימודי הילדים ולא מעוניינים לשלם כסף עבור קידום הלימודים של ילדיהם. האם יש לך הסבר אחר?
או שמא ההנחה היא שברגע שתהיה הפרטה אנשים יפסיקו להיות מוכנים לשלם עבור לימודי ילדיהם?

* שים לב לטענה שלך: רוב הילדים משתמשים בשיעורים פרטיים. בשביל מה בעצם הם הולכים לבי"ס? למה שלא יבואו פעם בחודש לעשות מבחן?
שיעורים פרטיים 257325
רוב הילדים משתמשים בשיעורים פרטיים.
הם הולכים לבי"ס על מנת לפטור את הוריהם מהצורך להשגיח עליהם, כדי ש(ההורים) יוכלו להתפנות לעסוק בדברים המכניסים להם כסף, אותו ישלמו עבור השיעורים הפרטיים.

"כי מה עושה בטלן ללא פרוטה
שוכב בנחת על החוף
אך לו היה יוצא קצת לעבוד
היה סוף סוף מרוויח כסף טוב
ואז יכול היה אותו בטלן
לשכב בנחת על החוף."

תורת היחסים
ביצוע: שמעון ישראלי
מילים: דן אלמגור
שיעורים פרטיים 257353
אני דיברתי על הערים המבוססות. בערים הפחות מבוססות, להורים עדיין אכפת מהילדים שלהם, אבל אין להם כסף לשלם. ואז מה? הם לא יקבלו חינוך?
הדמגוגיה שלך, כאילו מי שלא ישלם לא אכפת לו מהילדים, היא אינפנטילית, אם תסלח לי. אתה צריך לראות תלושי משכורת של אנשים כדי להבין למה אין להם כסף לממן חינוך פרטי לילדיהם?

אני דיברתי על מחצית, בערים המבוססות. זה אפילו לא קרוב לרוב. הם הולכים לבי"ס בשביל שאר המקצועות, אלה שהם לא זקוקים לתגבור מיוחד כדי להצליח ללמוד אותם בביה"ס הסטנדרטי. מי שזקוק לתגבור בכל או רוב המקצועות, בדרך כלל עובר לתיכון אקסטרני.
שיעורים פרטיים 257361
מי שזקוק לתגבור בכל או רוב המקצועות, בדרך כלל עובר למסגרת החינוך המיוחד, או נפלט לחלוטין ממערכת החינוך. מי שמגיע לתיכון אקסטרני זה בד"כ מי שלא מסתדר עם המסגרת של בית הספר הרגיל (או להיפך: מי שהמסגרת של בית הספר הרגיל לא מסתדרת איתו).
שיעורים פרטיים 257367
מה פירוש "זקוק לתגבור ברוב או בכל המקצועות?"

האם הוא לא מבין את הנאמר בכיתה או שהוא לא לומד?
שיעורים פרטיים 257365
עכשיו אני בכלל לא מבין. לא רק שאתה טוען שמעל מחצית (אבל לא הרוב) מההורים מוכנים להוציא מאות שקלים לחודש על חינוך ילדיהם (כלומר אכפת להם מחינוך ילדיהם), אתה גם טוען שאלו שאין להם כסף לשיעורים פרטיים אכפת להם מהילדים שלהם והם יתאמצו לבחור את ביה''ס הכי טוב.
איני מצליח ליישב את זה עם הניבוי של שוקי שמאל שבמקרה של תחרות יהיו המון בתי ספר גרועים.

במופלא ממני לא אדרוש.
שיעורים פרטיים 257373
אין כסף - אין אפשרות לבחור בטוב ביותר. כשאין בכלל אנשים עם כסף באזור בו אתה גר - אין גם בתי ספר טובים שמוקמים שם, כי זה לא שווה את ההשקעה.

מתי אני אמרתי "מעל למחצית"? אני אמרתי כמחצית מהתלמידים בישובים מבוססים - הרבה מתחת לזה בישובים העניים יותר. סך הכל: מיעוט.
שיעורים פרטיים 257378
יש להם שוברים.
שיעורים פרטיים 257412
ואתה באמת מאמין שבתי הספר יסתפקו בשוברים ולא ידרשו כל מיני תשלומי השלמה? תוספת חוגים, תוספת ארוחה, תוספת למורה עם תואר שני, תוספת למורה עם דוקטורט, תוספת מסיבת חנוכה, תוספת שיפוצים, תוספת מים, תוספת נייר טואלט וכן הלאה. הרי לא יעלה על הדעת, יעקב, שנטיל רגולציה על בתי הספר ונמנע מהם לפעול על פי חוקי השוק החופשי. הלא כן?
שיעורים פרטיים 257424
תשלומי ההורים נובעים מהרגולציה.
מה האלטרנטיבה העומדת בפני ההורה שאינו רוצה לשלם היום? להיות מוקע כאויב העם הרוצה להרוס את חינוך ילדי ישראל.

בי"ס פרטי גובה סכום אחד וזהו. הוא אינו זקוק למסווה כדי לגבות כסף.

לעומת זאת בשוק חופשי ההורים לא יצטרכו להגיד כלום. המנהל לא יעיז לנסות לגבות יותר ממה שפלח השוק שלו מוכן לשלם כי הוא עלול לאבד את תלמידיו. ואם יש שוק מספיק גדול (כמה עשרות תלמידים) לתשלום של אפס מעבר לשובר, אז יהיה בי"ס שיקים את הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר.
שיעורים פרטיים 257429
"הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר."

- אה, זאת בטח הכיתה הזאת שבה לומדים ממש-ממש את*כל* האל"ף-בי"ת, מבלי להחסיר כמה אותיות. זה לא אומר שלומדים גם לסדר מהן מילים - אבל לומדים את *כל* האותיות, עשרים ושתיים. וכן גם חיסור וחיבור בגבולות החמישים - אבל חיבור וחיסור טוב-טוב!

מה, יש לכם טענות? באיזו חוצפה? הרי קיבלתם את הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר הקסמים!

ומה הועילו חכמים? גורנישט.
שיעורים פרטיים 257431
סתם אתה משמיץ, בלי הצדקה.
מלמדים לא רק 22 אותיות, אלא יש גם בונוס: עוד חמש סופיות.
אני מתנצל 257436
שיעורים פרטיים 257448
יהיה היטל מנצפ''ך.
מן הפ''ך אל הפחת 257450
כן, אבל תושבי אזורי עדיפות לאומית‏1 יקבלו פטור ממנו.

__
1 עדיפות לאומית א'. תושבי אזורי עדיפות לאומית ב' יקבלו פטור חלקי (וישארו עם היטל פ"ך)
שיעורים פרטיים 257463
שליש מהתלמידים במערכת הממלכתית שלך יוצאים לא כל כך קוראים. ‏1
כ 60% מההורים אמרו בסקר שהם לא סומכים על מערכת החינוך שיעזור להם כשיצטרכו ‏2.
לך אין טענות אז אתה עובר ללעג. מעניין לדעת אם יש לך ילדים בבי"ס יסודי.

1 האם עדיין מבקשים ממלש"בים לקרוא את המשפט על דרך החתחתים?
2 ה 40% כנראה כוללים כל מיני פתיים שהם תוצרים של מערכת החינוך.
שיעורים פרטיים 257445
יש שתי אופציות: או שמותר לגבות מעל לשווי השובר, ואז שוב אנחנו במצב של חינוך לעשירים בלבד כשהעניים מקבלים את הדרעק, או שאסור לגבות מעל לשווי השובר, ואז יקרה בדיוק מה שקורה היום, עם כל מיני תשלומים נלווים בתירוצים שונים ומשונים.

המנהל לא יעיז לגבות יותר? למה? איזו אלטרנטיבה כבר תהיה לתלמידי דימונה שהוריהם מרוויחים שכר מינימום? נראה לך שמישהו ישקיע בהקמת בית-ספר כשכל מה שהוא יקבל מזה זה את שווי השוברים המעאפנים של המדינה?
אני פשוט תוהה אם הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר היא לא הרבה יותר גרועה מהכיתה הגרועה ביותר שרק ניתן תחת מערכת מרוגלצת כדבעי.
שיעורים פרטיים 257461
במערכת מרוגלצת לא מלמדים כלכלה.

כמה קשה להיות מורה ולהסביר את המובן מאליו.

יש רכב לעשירים, יש רכב לבינוניים ויש רכב לבעלי שכר מינימום ‏1.
יש מיקרוגל לעשירים, יש מקרוגל לעניים ויש מקרוגל ב 300 שקל בשני תשלומים.
יש ביצים לעניים, ביצים סופר טריים ויש ביצי חופש למליונרים.
נכון שהרכבים של העשירים יותר טובים מאלו של העניים, המקרוגלים של העשירים יותר טובים משל העניים והביצים של העשירים יותר חופשיים משל העניים - וגם החינוך של העשירים יותר טוב מזה של העניים. זהו חוק טבע במדינות מתוקנות ‏2.

השאלה היא האם הסוחרים הממולחים יכולים לאורך ימים למכור לעניים רכבים בלי מנוע, ביצים סרוחות, ומיקרוגל מסרטן. כלומר, האם כאשר ההורים יגלו שהביצים שמר ורשכענסקי הן סרוחות הם ימשיכו לקנות אותם ויטענו שעניים צריכים לקנות ביצים סרוחות?

אם יהיו מספיק הורים שמעוניינים בחינוך בלי תוספת תשלום, יהיו מספיק בתי"ס שיתחרו בנישה הזאת גם בדימונה מוכת האבטלה. אותו אדם שרוצה להקים בי"ס יבחר האם להקים בי"ס לעשירים או לעניים לפי היכן שיש שוק, בדיוק כמו זה שמחליט לייצר עוגיות. ואם בדימונה יש בי"ס דרעק כי המנהל הוא דמות מושחתת שמונתה על ידי המפלגה, הוא ילך לדימונה ויגיד להורים אני אעשה יותר טוב ממנו, בואו אלי.

האמירה שלך: "אני פשוט תוהה אם הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר היא לא הרבה יותר גרועה מהכיתה הגרועה ביותר שרק ניתן תחת מערכת מרוגלצת כדבעי." היא מסוג האמירות חסרות השחר בעלות מראה מלומד. הבה ננתח אותה:

היום המדינה מוציאה 700 שקל לחודש לילד ומצליחה לתת X.
מכיון שהמערכת מרוגלצת, כך וכך שקלים (נגיד 200) הולכים לזבל.
אם המדינה תתן שוברים של 500 שקל לחודש ותוריד קצת מיסים, לבתיה"ס יהיה בדיוק אותו סכום כסף אבל יהיה להם הרבה יותר חופש ומוטיווציה להצליח. למה לעזאזל הם לא יצליחו לתת חינוך יותר טוב?

1 יש אפילו הצעת חוק שבעלי רכב יוכלו לקבל הבטחת הכנסה.
2 אפשר לחוקק חוק האוסר מתן שיעורים פרטיים, כמו בדרום קוריאה. זה מתכון מצויין לכניסת המאפייה לתחום.
לחילופין אפשר לרושש את המדינה כדי שכולם יהיו עניים.
שיעורים פרטיים 257477
אני חושב שדובי ניסה להגיד שבישובים קטנים ועניים, סביר להניח שלא יהיה יותר מבית ספר אחד, כך שלמעשה להורים לא יהיה חופש לבחור לאן לשלוח את ילדיהם. מצד שני, אילו ישובים מבודדים וקטנים כבר יש בישראל?
שיעורים פרטיים 257493
בי"ס יסודי אופטימלי על פי ועדת דוברת יש בה 300-500 תלמידים. לדעתי, בי"ס יכול לחיות יפה מאוד גם עם 150 תלמידים. אפשר אפילו להקים בי"ס רב גילאי עם 20 תלמידים אם רוצים.

האם יש ישובים עניים שאין בהם אלף ילדים, בישראל? כמו שאמרת אני חושב שלא.

אם מדובר על מושבים קטנים, הרי שמי שגר בהם יש לו את הבחירה לעבור דירה אם החינוך ביישוב דפוק.
שיעורים פרטיים 257965
רכבים בלי מנוע וביצים סרוחות קל לזהות. מיקרוגלים מסרטנים, לעומת זאת, אתה יכול למכור חופשי לעניים, והם לא ידעו עד שיהיה מאוחר מדי. חינוך זה קצת אותו הדבר. עד שתבין שהילד שלך מקבל זבל של חינוך, זה כבר יהיה מאוחר מדי.
שיעורים פרטיים 257966
אם מישהו רוצה להקים בי"ס כדי לעשות מכה ולהעלם - הצדק איתך. אולם אם אדם רוצה שיגיעו לביה"ס שלו תלמידים במשך יותר משנתיים שלוש, עליו לדאוג לאיכות טובה, בדיוק כמו שהוא לא יכול למכור מקרוגלים מסרטנים.

יצויין שבניגוד למקרוגלים, קשה מאוד לשנות את הכיתוב על בי"ס רע ולמצוא פראיירים חדשים. אם ביה"ס שלך רע ידעו את זה בכל מקום. לא כמו במשרד החינוך שמעבירים מורים ומנהלים כושלים ממקום למקום ‏1.

1 אני שמעתי על גננת שהתעקשה להשאר בעבודה למרות שהציבור לא חפץ בה. לאחר שסולקה משני מקומות היא קבלה עבודה בשכונה שלה. שם הדברים הגיעו לידי כך שהיא לא רק סולקה מעבודתה - היא סולקה בבושת פנים מהבית שלה. במבנה תחרותי, גננת מסכנה זאת לא היתה יוצאת למלחמה והיתה מוצאת עבודה שיותר הולמת את כישוריה.
שיעורים פרטיים 257507
בוא נמשיך עם ההגיון שלך: הורים ל-‏10 ילדים פחות מעוניינים בחינוך ילדיהם מהורים ל-‏2 ילדים.
לא פעם למקרא התגובות שלך, אני תוהה מהו האילוץ המוביל אותך תמיד מנקודה עניינית כלשהי אל תהומות תאוריות העיוואים שלך. באמת יש בעיה של הבדלים בנכונות להשקיע בחינוך. איני רואה איך הפרטת החינוך תורמת לפתרון הבעיה.
בהקשר זה אני נזכר בספר המעניין "צבע המים" של ג'יימס מקברייד, שחור אמריקאי (עם שורשים יהודיים). הספר מספר על המאמץ הסיזיפי שהשקיעה האם בחינוך 12 ילדיה. למרות שרוב הילדים הם בוגרי קולג'ים (חלקם אקדמאים), איש מהם אינו בולט בתחום האקדמי שלו והמצטיין בהם הוא המחבר המגדיר עצמו עיתונאי, סופר, מלחין וסקסופוניסט. מה שאולי מראה שכוח רצון לא רגיל עשוי לכופף את המציאות, אך בסופו של דבר המציאות הכלכלית-חברתית שוטפת את כל ה"הפרעות" הללו.
שיעורים פרטיים 257514
אכן, המציאות מגבילה את היכולת של האדם לשנות את עמדתו, ועליו להאבק כדי לעלות.
הדבר היחיד שניתן לעשות זה לקיים משטר שיאפשר לבן אדם לכופף את המציאות עד כמה שניתן. המשטר הזה הינו משטר החופש הליברלי. ככל שיש יותר חופש יש יותר מוביליות. וככל שיש פחות חופש, ואין זה משנה אם זה נעשה מתוך רשעות או מתוך רצון לעזור לחלשים, יש פחות סיכוי למוביליות.
שיעורים פרטיים 257536
אני לפחות לא רואה את הקשר הישיר בין חופש מוגבל למוביליות מוגבלת. פיוטר הגדול היה עריץ נורא ודוקא חסיד של מוביליות (נדמה לי שאשתו השנייה היתה כובסת).
שיעורים פרטיים 257547
אשתדל להראות לך, ואקווה שווטסון וד"ר בר ביצוע יופיעו ויעזרו קצת:

אחד הדרכים להתקדם קשור לעשיית הרבה כסף. בשוק חופשי אתה צריך לתת מוצר טוב ו/או לעבוד קשה. בשוק מרוגלץ אתה צריך קשרים.

בהעדר חופש, מערכת החינוך גרועה. אין חופש להקים בתי ספר יותר טובים. מי שמפסיד מזה הם העניים אשר אינם יכולים לממן לעצמם שיעורים פרטיים.
שיעורים פרטיים 257640
גם בשוק חופשי אתה צריך קשרים: אמנם לא קשרים עם הממשל, אבל קשרים עם הבנקים (כדי שיסמכו עליך הקטן ויתנו לך הלוואה), קשרים עם בעלי עסקים אחרים שיוכלו לסייע וליעץ לך (וגם כך תוכל להכיר עסקים איתם תוכל לסגור חוזים, והם אכן יתנו בך יותר אמון) וכו'.
שיעורים פרטיים 257853
נכון. השאלה היא המינון מבחינת נקודת המבט של מי שלמטה. בשוק חופשי יש לו סיכוי לשכנע אחד מאלפי בעלי הון. בשוק ממשלתי הסיכוי שלו למצוא קשרים שואף לאפס אלא כנציג ''אותנטי'' של המקופחים.
בשוק חופשי 257657
אתה צריך להרוויח הרבה כסף
אתה צריך מנגנון ריווחי הרבה מכירות וכן הלאה?

איך הגעת לזה שצריך מוצר טוב?
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 258025
לפני שנה בערך מנהלת חזקה באופקים (או שדרות או באר שבע) החליטה שנמאס לה שזורקים נפצים לחדר מורים, מאחרים וצועקים על המורים שלה. היא הקימה ועדת הוראה שהוציאה לכל תלמיד כרטיס אדום (עף מבית ספר), צהוב (נשאר על תנאי) או ירוק (נשאר).
אם אני זוכרת נכון, כמעט חצי מהתלמידים קיבלו כרטיס אדום או צהוב. היו הרבה תחינות והבטחות מצד התלמידים (וההורים) ובאמת הרבה מהתלמידים, שהיו אמורים לעוף, נשארו על תנאי בבית הספר. בכתבה (שנעשתה כמה שבועות לאחר מכן)דיווחו שהיה שינוי דרסטי באלימות, מעניין לראות מה קורה שם עכשיו.
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 258058
רחל אוחנה מנהלת בית הספר המקיף באופקים שהעיפה את כל 380 התלמידים מבית הספר:

אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 258064
אמה של המרואיינת רשמה אותה לבית-ספר בלי בגרות. התלמידה, (מנהלת לעתיד) בכתה ח', רצתה דווקא בגרות, ורשמה את עצמה לבית-ספר אחר. אלא מה, צריך חתימה של אמא. ''אמרתי לה שבית הספר עובר למבנה אחר, ושביקשו את הסכמת ההורים להעביר את התלמידים. רק לפני שנתיים, ביום ההולדת הארבעים שלי, סיפרתי לה את האמת''.

עם שוברים זה לא היה קורה, כי בתי הספר היו מתחרים על ליבם של ההורים (על-ידי העלאת הרמה הלימודית, כמובן).
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256608
כן אבל אילו עונשים? (מלבד להעיף אותם)
אריאנה מלמד בשבחי העונשים החמורים 256617
מה דעתך על עונשים כספיים על ההורים?
לא כל כך טובה 256735
דמיין את התרחיש הבא : בנך התעצבן על ילד אחר, והביא לו אגרוף - אתה נאלץ לשלם 200 שקל - על אף שבנך הוא ילד מחונך לחלוטין והילד השני פשוט התגרה בו. הוגן?

דמיין תרחיש שני, בנו של שמעון בוסקילה, משכונת התקווה, שכבר מובטל חצי שנה, הוא ילד אלים. שמעון נאלץ לשלם שוב ושוב קנסות מכסף שאין לו. ולא משנה כמה חזק הוא מרביץ לילד, זה לא עושה אותו פחות אלים. מבין את הבעייתיות?

וזה בלי להיכנס לכמה כסף תהיה שווה כל עבירה. (להכות מורה זה יקר?)
לא כל כך טובה 256811
כן, אבל זה שווה כל פרוטה.
לא כל כך טובה 256815
אבל למה שם משפחתו של שמעון היה חייב להיות בוסקילה ולמה הוא משכונת התקווה? סטריאוטיפים? מה פתאום.
לא כל כך טובה 257039
בסדר, שיהיה אלמוג לוינשטיין‏1.

1 PC זה לטיפשים, אבל שיהיה.
לא כל כך טובה 257062
אני מבקש מהמערכת למחוק את התגובה של האייל הירוק. היא אינה ראויה, אלימה ומתנשאת.

לא הבנתי למה pc זה לטיפשים, מפני שנכון שבוסקילה ולא לוינשטיין הוא הבור האלים?
לא כל כך טובה 257065
למה pc זה לטיפשים? כי זהו מוצר אמריקאי ש*לא* מצורפות אליו אזהרות והוראות שימוש.
לא כל כך טובה 257074
http://www.haayal.co.il/help שאלה 9
לא כל כך טובה 257130
מעתה אציית ואפעל בצינורות הבירוקרטיים המקובלים.
לא כל כך טובה 257127
אני מבקש להסיר את התגובה של האייל האלמוני, זה פגע ברגשותיי מכך שהוא קרא למה שכתבתי "אינו ראוי, אלים ומתנשא", ללא להוסיף סייג שזאת פרשנותו הסובייקטיבית בלבד.

ועכשיו ברצינות, שכונת התקווה היא שכונת המצוקה המפורסמת ביותר - לפי מה שידוע לי אין שם יותר מדי אשכנזים. אז בחרתי שם אותנטי באופן רנדומלי, אין להסיק מכאן שום דבר על דיעותיי בנושאים אתניים.

אך דיעותיי לגבי PC והתחסדות הינן ברורות, וציינתי אותן קודם. אך אם אתם מרגישים שאחת מהודעתיי פוגעת בכן, אשמח אם תשלחו לי אי מייל - ואם אראה שזה אכן פוגע באנשים אמתן את התבטאויותיי.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 257942
בצעירותי הלא כל כך רחוקה הייתי מורה חיילת באשקלון, אותה עיר המוזכרת כה רבות בכתבה בנוגע לאלימות. ובכן, האלימות הזו היא קצה הקרחון: אני ראיתי אלימות איומה יומיומית, אף על פי שלימדתי בבתי ספר יסודיים ולא בתיכונים, הקשים פי כמה.

הבעיה של הילדים האלימים אינה איכות המתמטיקה או שעות ההקדשה ללימודי גיאוגרפיה, הבעיה היא מצוקה רגשית, שזו הביטוי שלה. הגורמים שיכולים לפתור את הבעיה, ההורים והמורים, היו חסרי אונים או שרק החריפו את האלימות בדרכי ההתמודדות שלהם. אני הבחנתי שבמקרים רבים תקשורת עם הילדים, סתם שיחה פשוטה שבה הקשיבו לילד אלים או פרוע, לא הטיפו לו, אלא ניסו להבין מה גרם לו מבפנים להתנהגות הזו, גרמו למהפך של מאה שמונים מעלות בהתנהגות.

ומאחר ש"רק על עצמי לספר ידעתי", הנה כמה דוגמאות מנסיוני:
בתור מורה חיילת הייתי אחראית על האולפן ועל הילדים העולים, אבל ראיתי את עצמי כשייכת באופן כללי לבית הספר והיה חשוב לי להתערב בדברים שנראו לי בעייתיים או מוזנחים ע"י המערכת.
הבחנתי בילדה מכיתה ד' שהיה לה שם של ילדה פרועה ואלימה, שהיתה מסתובבת כל היום במסדרונות. יום אחד, כשהגעתי בבוקר והתחלתי בסבב בין הכיתות, במטרה לאסוף את תלמידי השונים לשיעור אולפן, ראיתי אותה מגיעה מאוחר. בשניה שהיא נכנסה לכיתה, המורה פצחה בצרחות ומיד סילקה אותה מהכיתה. הילדה התיישבה בחוץ ליד אחת מפינות העבודה ונראתה די אבודה. מיד ניגשתי אליה, התיישבתי קרוב מאוד אליה על אחד הכסאות הנמוכים (בשביל ג'ירפה כמוני הציוד של בית הספר היסודי תמיד היווה בעיה לוגיסטית) ופשוט שאלתי אותה בשקט: "למה איחרת?" הילדה היתה בשוק- בפעם הראשונה מישהו שאל אותה את השאלה הבסיסית הזו ובאמת רצה לדעת. מרוב הלם היא ענתה את האמת, שהיא רואה טלויזיה עד מאוחר ואין לה כוח לקום בבוקר, אז היא מאחרת כל יום. אמרתי לה שאני מציעה לה שהלילה תצפה בטלויזיה עד 9 ואז תלך לישון, לא משנה מה התוכנית הבאה. כך בבוקר היא תבוא בזמן, המורה תכניס אותה לכיתה, היא תשתתף בשיעורים ויהיה לה יום ממש טוב. ביקשתי שתדווח לי למחרת איך זה הלך. לחצנו ידיים על העסקה והיא הבטיחה לנסות. למחרת, הפלא ופלא, ילדה זורחת, עם פנים לגמרי שונים, הגיעה אלי בהפסקה להודות לי- היא הגיעה בזמן, השתתפה כל היום, והמורה אפילו שבחה אותה (והיתה די המומה מהשינוי הפתאומי בילדה שהיתה עד כה "מקרה אבוד") על הצלחתה הלימודית בכיתה. אני מקווה שבאותו יום הצלתי ילדה נוספת ממעגל קסמים, שההורים והמורים שלה לא יכלו לעזור לה איתו, פשוט כי מעולם לא טרחו לדבר איתה או לתת לה הנחיה קטנה איך לכוון את ההתנהגות שלה.

זה סיפור קטן, אבל היו לי תלמידים עם אבא בכלא ואמא זונה, שהייתי מחבקת כל בוקר ובהפסקות, כי אף אחד אחר לא עשה את זה בשבילם, והחיבוק הזה זה מה שנתן להם את "הדלק" להיות בכיתה ולהקשיב בשיעור. היה לי תלמיד אתיופי, שביום הראשון שהגעתי ללמד בבית הספר, רץ בחצר כשהוא מנפנף פטיש מעל ראשו (אחלה פתיחה ליום הראשון ללימודים, בשביל חיילת "ירוקה" כמוני). כשהתחלתי חוגים בבית הספר אחרי הצהריים (העברתי 4 שיעורים בציור קומיקס ללא תמורה כספית על זמני החופשי- בהתחלה כולם באו כי לא היה צורך לשלם, אבל הם נשארו כי נדבקו בחיידק הקומיקס באמת ובתמים) וראיתי שהוא הצטרף, לא סילקתי אותו אוטומטית, כמו שהיה נהוג אצל שאר המורות (הוא היה מתוייג "בריון") והחלטתי שעלי לגלות מי הוא באמת. הוא התגלה כילד מקסים, שפשוט לא היה לו איך להתבטא. הקומיקס, על הרבדים המילוליים והלא מילוליים שלו, בשילוב עם שיטת העבודה האישית שלי, השונה מהפרונטליות הקונוונציונאלית, היווה לו במה להתבטאות והוא גם יצר קשרים טובים עם הילדים בקבוצה, בעקבות האווירה השונה.

היו לי בהחלט מקרים של בריונים שהיו כבר "אבודים", בעיקר אחד שאני זוכרת במיוחד, היה רודף אחרי אחת מתלמידות האולפן שלי והיא ממש פחדה ממנו (ובצדק, גם אני פחדתי ממנו). אבל הוא היה כבר "בריון" משופשף, על סף תיכון, שהיה כבר מחוץ לטווח העזרה שלי. לא כל הילדים האלימים הם מלאכים שלא הקשיבו להם.

הנקודה היא, שיש לטפל באלימות, ומיד. צריך להבין מאיפה היא נובעת. ילדים, בעיקר הצעירים, לא אלימים מתוך הנאה- הסיכוי הגבוה הוא שמדובר בביטוי של תסכול, של מצוקה. הבית, יותר מהבית ספר, הוא נקודת ההתחלה של האלימות (לא מדובר בבעיה עדתית או כלכלית, אלא בבעיה פנים-משפחתית. הזנחה של ילדים קיימת בכל שכבות החברה, מהפחונים ועד הוילות בסביון, מהעולים החדשים שאך זה הגיעו ועד צברים, דור שביעי בירושלים). בתי הספר יכולים לטפל בבעיה באופן חלקי- ואני הבחנתי בהחלט כיצד רמת האלימות השתנתה מבית ספר אחד לשני, בעיקר על פי רמת הדומיננטיות של המנהלת. בנקודה זו אני מצדיקה את מי שאמר כאן שהשחיקה במעמד המורה/מנהל(ת) משפיעה על רמת האלימות- לחלוטין נכון בשטח.
מנהלת חזקה ודומיננטית תחזיק בית ספר עם משמעת (מה שלא ימנע מהבית ספר להיות פעיל ויצירתי- אלא יספק מסגרת, מילה שלא מספיק מבינים את ערכה, לצערי). בבית ספר שבו התלמידים יודעים שהמנהלת מעורבת בנעשה בכיתות ברמה האישית (מדברת עם הילדים ולא מטיפה להם) וארועים מגיעים לידיעתה ומיד מטופלים, כשהמנהלת משמשת גב למורות ולא שוט חסר בסיס, כשיש לילדים תחושה שיש חוקים ברורים ותגובות ברורות, הם יודעים כיצד להתנהג ומדוע. אם המנהלת מנותקת מהמתרחש, והמורה נשארת חשופה בשטח (והשטח הוא שטח אש, לא סתם שולחים לשם חיילות... :-) ) הילדים מרגישים מיד ש"כל ממזר מלך" והאנרכיה שולטת.

הפתרון אינו ענישה- הפתרון הוא הבנה מאיפה נובעת האלימות, ההבנה שהאלימות היא סימפטום לבעיה אחרת (מצוקה אחרת) והנסיון לשנות משהו במשוואה כדי שהתלמיד ישנה את התנהגותו.
אני מאמינה גדולה במשנתו של אדלר- "אין ילד רע, יש ילד שרע לו" (אם לנסח זאת בפלקטיות- ולא מדובר כאן בשיטת "הילד במרכז") ואם יוצאים מהנקודה הזו, בעיקר בגיל הרך, הרבה בעיות עתידיות יכולות להמנע.

לגבי תיכונים- אין לי פתרונות או הצעות. אין לי נסיון עבודה עם הגיל הזה, ואני לא בטוחה שיש לי הכלים להתמודד עם השדים של הגיל הזה. אני יכולה רק להזכר בנסיונות מוצלחים וכושלים של מורי בתיכון (אני למדתי במרכז תל אביב, ואל תדאגו, לא היתה חסרה אלימות). אבל גם כאן, לדעתי, החיבור בין הורה ומורה הפועלים ביחד עם התלמיד לשינוי, יכולים להביא לתוצאה טובה. אבל יש כל כך הרבה גורמים שונים בגיל ההתבגרות, שקשה לי לתת תשובות ברורות. עדיין, האלימות כסמפטום לבעיה רגשית ומצוקה, נראה לי כגישה רלוונטית.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258113
כל הויכוח כאן נסוב לדעתי על מה הדרך הכי טובה לדאוג שמערכת החינוך תורכב מכמה שיותר לודביגות, וכמה שפחות מסיפורי הזוועה של האקס צ'יף.

אז חלק אומרים הפרטה, חלק אומרים משכורות, חלק אומרים לימודים גבוהים.

אני לא יודע מה להגיד.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258135
גם אני לא יודע מה להגיד, פרט לכך שכל שלושת החלקים לא היו ישימים במקרה של הלודביגה: הפרטה? הגברת היתה במסגרת שרות צבאי, לא מיליציוני. משכורות? נו, באמת, היא היתה חיילת בשרות חובה. לימודים גבוהים? היא כנראה היתה בוגרת תיכון, במקרה הקיצוני (אם היא היתה עתודאית) בעלת תואר ראשון.
עם מה נשארנו? התלהבות, מוטיבציה ורצון טוב. איך משיגים אותם? זאת לא בעיה, המורים (שיש להם) באים אתם מהבית. והמורים שאין להם? בעיה, הם לא צריכים להיות מורים. ומה עם אלה שהיה להם ונגמר? לצערינו זאת קבוצה גדולה מדי (ייתכן שאפילו רוב) מקרב המורים. כאן מגיע תפקידה העיקרי של המערכת כמערכת ושל החברה כחברה: לדאוג לשמר ולרענן אותן תכונות בקרב המורים, כדי שלא יאזלו (ולא, הם לא אוזלים מעודף שימוש, אלא רק מחוסר הכרה).
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258211
אני חושב שהשאלה שצריך לשאול היא "למה הלודביגה לא בחרה להמשיך לעבוד כמורה גם אחרי השחרור?". כשנדע את התשובה לזאת, אולי נוכל לחשוב איך לדאוג שיותר כמותה יגיעו לתפקידים חינוכיים וישארו שם.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258225
לודביגה היתה מורה חיילת והיה לה את הגמישות לגשת לתלמידים ולדבר איתם. היו לה שעות פרטניות.
לרוב המורות אין מעבר לכמה הפסקות קצרות זמן לדבר עם התלמידים ולשמוע מה קורה איתם. הן לחוצות על ידי חומר ושליטה בכיתה ושאר נושאים ברומו של עולם.

ייתכן מאוד, שאם לודביגה היתה מורה היא היתה יודעת לשלב את הדברים. אולם רוב המורות לא יודעות לעשות זאת, ואיש לא אימן אותן לעשות זאת.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258232
לא יודע איפה אתה למדת, אבל אצלנו למורים היו כמה וכמה שעות פנויות במהלך יום הלימודים (חוץ, אולי, מבכיתה א', אז אותה מורה הייתה עם הכיתה כל היום, ובין כה וכה היה לה די והותר זמן לדבר עם מי שהיא רוצה בזמן שהכיתה הייתה עסוקה עם דף עבודה זה או אחר.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258247
התלמידים משובצים לכיתות שלהם. כדי לדבר איתם יש צורך להוציא אותם משיעור. ייתכן שיש למורים פה ושם שעה פנויה אבל אין להם שעות שוטפות במערכת לעניין ואין להם דרך מסודרת לקבל את הילדים בשעות אלו.

חמור מכך, בעת ארוע, אין להם לרוב יכולת לדבר באותו יום עם הילד על העניין.

האם על פי נסיונך המורים ניצלו את הזמן ליחס אישי לתלמידים? אם לא, למה לא? אם כן, אשמח לשמוע מחוויותיך.

גם אם לא תאמין לי בנושאים אחרים, בעניין זה אני מאוד שמח לשמוע עדויות מהשטח, גם אם (ואף בעיקר) אינם תואמים את ההשקפות שאני מביע כן.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258310
עברו כבר אי אלו שנים מאז הייתי ביסודי, וגם כך אינני מצטיין בזכרון נפלא. אני זוכר יחס אישי מהמורה שהייתה לי בכיתה ב', פחות מכך מהמורה שהייתה לי בכיתה א'. את המורות מכיתה ג' אני כבר לא כל כך זוכר. היחס האישי הזה ניתן במהלך השיעורים, כאשר יתר התלמידים היו עסוקים בפעילויות שונות, המורה הייתה מזמנת כל מיני תלמידים אליה כדי לדבר איתם. מכיוון שלא ממש הייתי ילד בעייתי, השיחות איתי היו יותר בקטע של "מה שלומך, הכל בסדר?", ולא משהו מעבר לכך. אין לי זכרונות ברורים לגבי מה היה תוכן השיחות עם תלמידים אחרים.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258321
זה תואם את מה שידוע לי. 10% מורים משכמם ומעלה שמצליחים למרות המערכת להצליח איכשהו, עוד 10-20% שהם בסדר - אין תלונות. ועוד 50-60% שהם חור שחור וחוץ מהשם שלהם אתה לא זוכר מהם שום דבר טוב (ובהרבה מקרים גם שום דבר רע). על העוד 10% עדיף לא לדבר. בהינתן המבנה של המערכת איני יכול להאשימם בכלום, חוץ מהיותם תוצרים של המערכת.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258323
הסטטיסטיקה שלי, הן כתלמיד, ובעיקר כהורה, מרשימה יותר. אולי סתם היה לי מזל, ואולי השוברים שלי שווים יותר.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258327
אם יש רצון, אפשר למצוא דרכים.
דוגמא אמיתית:
כשהייתי בחטיבה, המחנכת שלי (שלימדה לשון ספרות והבעה)הייתה מרכזת שכבה, כך שהרבה מאוד זמן פנוי לא היה לה.

אחד הפתרונות שלה היה "מחברת קשר". לכל תלמיד הייתה מחברת כזו, בה הוא היה כותב למורה מכתבים (על כל נושא שהוא). היא הייתה אוספת את המחברות בתחילת שיעור הבעה (רשמית המחברת הייתה חלק משיעור הבעה), ואחרי כמה שיעורים מחזירה את המחברות כשלכל מכתב מכתב תשובה אישי משלה.

במשך השנה, התפתח במחברת דיאלוג אישי ופורה בין המורה לתלמיד.

כך המורה פגעה בשתי ציפורים במכה אחת- גם גרמה לתלמידים לתרגל הבעה בכתב, וגם שמרה על קשר אישי עם כל תלמיד ותלמיד, תוך עקיפת אילוצי מערכת שעות.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258360
לנו היה סידור דומה אצל המורה לאנגלית (בחטיבה). אחרי שנמאס לי לספר לה באריכות כמה אני שונא אותה ומתעב את השיעורים שלה, התחלתי לנצל את המחברת כדי לצייר קומיקס בהמשכים. לזכותה יאמר שהיא עמדה בכל בגבורה.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258542
גם לנו היתה מחברת קשר (וגם המחנכת שלי היתה רכזת, מורה להבעה וכו- איפה למדת?) ומאוד אהבתי את השיטה הזו. אני חושבת שכמו עם כל שיטה, יש כאלה שזה עובד איתם מצויין וכאלה שלא אוהבים את זה כלל. מורה חכמה תקבל כל יצירה כהתבטאות ותחפש גם דרכים חלופיות. בכל אופן, ההערות האישיות היו לי מאוד חשובות ועד היום אני שומרת את המחברת למזכרת.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258541
השרות הצבאי שלי היה מצד אחד מאוד משמעותי ומצד שני מאוד מתסכל ומדכא. היה לי ברור שההוראה היא התחום בו אמצא משמעות ועיניין (אני גם מגיעה משושלת של מורים אידיאליסטים, כך ש"הקללה המשפחתית" היה חלק מהעניין), אך גם היה לי מאוד ברור שמערכת החינוך הישראלית היא גם הקבר של החינוך בארץ. התקציבים הבעיתיים, המשכורת המאוד לא מתגמלת, עבודת הצוות המאוד לא תומכת, האכילה של המורים את ההנהלה וההנהלה את המורים באופן מאוד לא אנושי, התנאים הלחוצים (צדק מי שאמר שלמורה מן המניין יש זמן מאוד קצוב), תוכניות הלימודים שאינן לרוחי ועוד (ביניהם גם התנאים הפיזיים של הכיתות והילדים).
ובכן, עשיתי נסיונות כושלים להתרחק מהתחום (חזרתי ללימודי אמנות מסוג כלשהוא, עבדתי בארכיון- אפרופו קברים…) ואחרי כמה שנים בביצה הישראלית הלודביג ואני החלטנו לתת קפיצה אחת גדולה אל מחוצה לה- והיום אנו משקיפים על העולם מן הצד השני, מארץ הקנגורו, הקואלה והבומרנג.
פה גיליתי מחדש את החינוך, כרגע מן הצד של הקהילה היהודית הרפורמית, אבל עם שאיפות להשתלב במערכת הכללית. אין מה לומר, באמת עולם אחר. כיתות יותר קטנות, יחס טוב בתוך הצוות, אנשים שבאמת מנסים ללמד ולהגיע אל התלמידים, מוטיבציה- ומשכורות של בני-אדם.
אני מקווה להתחיל ללמוד באוניברסיטה כאן בעוד כמה חודשים ולעשות תואר בהוראת אמנות (ולשלב שתי אהבות עם משכורת נאותה).
אז התשובה היא שכן החלטתי להיות מורה- אבל לא בבית ספרנו.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258546
חבל שהפסדנו אותך. סליחה על הציונות הטרחנית-להחריד: מה יהיה אם כל מי שטוב, אכפתי וראוי - יעזוב אותנו? (את לא חייבת לענות, אני זורקת את השאלה לחלל האויר לא משום שמישהו יכול לענות עליה אלא מתוך עצב)
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258590
התשובה היא פשוטה - רק הברארה תישאר.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258745
זה המחיר של התערבות של המדינה בחיינו. מכפיה הטובים בורחים. אם נפריט את מערכת החינוך, נוריד מיסים ונתן יותר חופש, הטובים יחזרו בהמוניהם.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 259451
מילא ישארו, אבל למה נראה לך שיחזרו בהמוניהם?
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 259633
אני מכיר אנשים שרוצים לעלות ומכירים ביתרונות של מדינה יהודית. מדובר על בחירה בין רמת חיים לבין מדינה יהודית.

כראייה הבה נראה את העלייה מארה"ב לאחר מלחמת ששת הימים כאשר הגיעו מעל 100,000 עולים ורבים מהם חזרו חזרה בגלל התנאים.
רבים מהיורדים הם בלבם כאן ורק בגלל רמת החיים אינם נמצאים איתנו.

מדינת ישראל צריכה לבחור בין מדינת רווחה הממגנטת אליה את לא יוצלחי כל העולם, או מדינה חופשית המושכת אליה את יהודי כל העולם.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258342
אני מסכים שחלק חשוב מהתרופה הוא מציאה וטיפוח של מוטיבציה ואהבת התפקיד. אבל אני באופן אישי מאמין שרצון טוב רק הולך כ"כ רחוק‏1. ואני לא אלעיז על הלודביגה כי אני לא מכיר אותה, אבל אני מאמין ש א) אפילו אם נמצא את הנוסחא, עדיין נקבל התפלגות כלשהי של שחיקה בתוך קבוצה של לודביגות, ו ב) אין סיכוי למצוא מספיק לודביגות כדי לאייש את כל המשרות במערכת החינוך.

לכן לדעתי אנחנו נשארים עם:

איך אנחנו בונים מערכת ש
1) מושכת אליה אנשים עם מוטיבציה.
2) מצמצמת את השחיקה.
3) מנפה את מי שכבר אין לו מקום בה.
4) דואגים שהאנשים הנכונים יכתיבו את הטון, למרות שהמשרות סביבם יאויישו ע"י אנשים פחות חדורי מוטיבציה.

בהקשר הזה אני מוכן לקבל את כל ההסברים. אני גם חושב שמעבר להחלטה עקרונית כזאת או אחרת (הפרטה, משכורות, לימודים גבוהים) זה מאוד תלוי-ביצוע.

_______
1 אני לא באמת חושב שזה ביטוי בעברית.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258143
הפתרון הוא בתי ספר דמוקרטיים. כי הילד שלך לא פשע ולא חטא, אז למה אתה שולח אותו לבית סוהר?

זה, כמובן, רק חלק מהפתרון. צריך גם להוריד את מספר שעות העבודה ביום, כדי שאנשים יוכלו לבלות יותר זמן עם הילדים שלהם, לחנך אותם, לבלות איתם, ובאופן כללי לקחת חלק בחיים שלהם.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258347
אני לא מסכים.

מכיר את "אי הילדים" ? ובכן אני מאמין שבני-אדם לא נולדים מתורבתים. ולכן אני לא מקבל ש"בית ספר דמוקרטי" הוא התשובה. לדעתי צריך לספק מסגרת עם מידה מסויימת של משמעת.

לגבי ההורים זה נשמע לי לא ריאלי. קודם כל אי אפשר סתם ככה להוריד שעות עבודה. חוץ מזה אתה לא יכול להכריח אנשים לא לעבוד או לבלות זמן עם הילדים שלהם. באופן כללי אתה מציע להעביר את האחריות לחינוך ממערכת החינוך בחזרה להורים. אתה פשוט מטיל את הפור על כל מה שלכל בית בישראל יש להציע. אני חושב בדיוק להיפך: מערכת החינוך היא מנגנון שאמור לקחת חלק מהמטלה הזאת מההורים, שלא תמיד יש להם את הזמן, המשאבים, הידע או (סליחה) הרצון לחנך את הילדים שלהם.

אם לנסח את זה בצורה יותר בוטה: מה שאתה מציע הוא מערכת חינוך שכל הורה חבר בה. הפחד שלי הוא שההישג העיקרי של זה הוא שמערכת החינוך אז מורכבת מאחוז הרבה יותר גבוה של הדיוטות וחסרי מוטיבציה.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258357
בי''ס דמוקרטי אינו מקום בו אין משמעת. יש משמעת ודרישה לעמוד בכללים הדמוקרטים.
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258361
מה זה "אי הילדים"? או שהתכוונת במקרה ל"בעל זבוב"?
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258368
אי הילדים, מאת מירה לובה: http://knafaim.cet.ac.il/pages/item.asp?id=548&i...

לדלעתי זה אפילו שודר כתסכית בזמנו בתוכנית "לבת ולבן" ברשת א'.
אופס 258386
האמת שהתכוונתי ל"בעל זבוב". את "אי הילדים" קראתי ביסודי. הבסיס של העלילה זהה: ילדים על אי. חוץ מזה ב"אי הילדים" יש אונס, אבל המסר החריף של "בעל זבוב" לא מופיע בו. דווקא להיפך, בגדול הילדים מפתחים קהילה בריאה יחסית. שזה בדיוק להיפך ממה שאני מכוון אליו...

מעניינת ההשתלטות הזאת רק בגלל השם.
אופס 258402
אין שום אונס ב"אי הילדים". לכל היותר הילד הלא נחמד היחיד בכל האי (וגם דמות סטריאוטיפית למדי) הורג ציפור, קושר את הצמחונית שמרביצה לו לעץ, ומאיים עליה.

אם אני זוכר נכון, ב"בעל זבוב" יש לגלוג לא מוסתר על "אי הילדים" (או שמא רק על "אי האלמוגים" ודומיו?) כשהילדים בהתחלה אומרים שיהיה "כמו בספרים" הללו.
אופס 258403
אתה באמת חושב שפילדינג קרא את מירה לובה? סיפורי ילדים בנוסח "אי הילדים" הם עניין די נפוץ.
אופס 258420
מי זה פילדינג? התכוונת לויליאם גולדינג? אני שופע ניטפוקים היום.

אני לא בטוח אם גולדינג קרא את הספר, או אפילו אם הילדים ב"בעל זבוב" אכן יכולים לאזכר אותו, כי בבדיקה קצרה שערכתי מתברר שהספר כנראה יצא אחרי מלחמת העולם השנייה (שבמהלכה מתרחשת עלילת "בעל זבוב"). אני די בטוח שהוא כן קרא את הספרים שעליהם הוא מלגלג בבעל זבוב - כולנו היינו ילדים פעם.
אופס 258421
גולדינג? גולדינג. תודה.
אופס 258431
אתה צודק. הסצינה ההיא, בעיקר ההתנהגות של הילדה אחרי המקרה שמזכירה תיאור של נפגעת אונס, ביחד עם הזיכרון הלא משהו שלי הפכו את הזיכרון לאונס אחרי שנים.

איפה ביל גונן כשצריך אחד ?
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258162
לודביגה יש רק אחת! (וכן, ה' הידיעה בשמה היא יתירה)
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258169
גם אמא יש רק אחת
לומדת במכללת אחווה 258700
השנה התחלתי ללמוד במכללת אחוה, לתואר בחינוך מיוחד והתמחות בלשון, ואני לא מרוצה, בלשון המעטה. רמת הלימודים נמוכה מאוד- ישנם מרצים שנסמכים על המצגת המטופשת שהם בנו, מרצים שמסבירים לסטודנטיות שלושה משפטים מתוך מאמר במשך שעה וחצי, מרצים שמלמדים, פסיכולוגיה, מתוך ספרים שנכתבו בשנת 1979, מרצים בעלי עברית קלוקלת- ההנחיות הפדגוגיות שאנחנו מקבלות את שערוריה- המנחה שלי היא אישה מבוגרת, בת 60 בערך, בעלת אויינטציה מאוד ממסדית, מאוד ימנית- ומה שמכעיס אפילו יותר הוא שהיא מנסה להכניס את כל הרעיונות המיושנים שלה תחת אצטלא של חינוך הומניסטי חוויתי. בנוסף לזה, בשיעורי הפדגוגיה אנו עוסקים בתכנים שרובם קלישאיים, לעוסים לעייפה.
האוכלוסיה שמגיעה ללמוד במכללה גם היא אינה מן המשובחות. מגיעות לשם בחורות- איך לומר זאת בעדינות?- סתומות, חסרות כל השכלה כללית, רובן חסרות את הביקורת העצמית, נסחפות עם דעת הרוב. בשיעורי פדגוגיה, בעיקר, אני מקבלת את התחושה שאסור לי להביע דעה שתהיה מחוץ לקונצנזוס, הכל מצטייר כנופת צופים, מי שמערער על התובנוטת הבנאליות נתפס כעוכר שלווה.

כפי שאתם בוודאי יכולים להבין אני מאוכזבת מאוד מן המכללה. נראה שבמקום לייבא את ההשכלה לפריפריה, אחווה נמצאת ליד קרית מלאכי, הכניסו את הבורות לאקדמיה, אם ניתן לקרוא לאחוה כך. המרצים אינם יודעים כיצד לארגן את החומר, ויותר מכך- לחלקם אין חומר לקורס שאמור להמשך סימסטר, הם, כנראה, קיבצו מספר מאמרים ממקומות שונים, את המאמרים האלו הם מלמדים בקורס.

חשבתי לפנות לראש החוג ולספר לה כיצד אני מרגישה אבל אני מניחה שהיא יודעת שזה המצב, לכן שקלתי לפנות לעיתון האזורי ולבקש לפרסם שם כתבה.

אלו, גבירותי ורבותי, המורים שילמדו את ילדכם, ואת ילדי, בעתיד. אולי בדק הבית אינו צריך להעשות רק בבתי הספר אלא גם במכללות המכשירות מורים.
לומדת במכללת אחווה 258709
כמה שאלות:
א. האם ניסית להתקבל לאוניברסיטה במקום למכללה? אם לא - למה לא?

ב. האם יש לך ניסיון אקדמי כלשהו שאת יכולה להשוות אליו את הלימודים במכללה? כי מרצים ש"נסמכים על המצגת המטופשת" או ש"מסבירים לסטודנטיות שלושה משפטים מתוך מאמר במשך שעה וחצי" ובוודאי מרצים ש"מקבצים מספר מאמרים ממקומות שונים ואותם הם מלמדים בקורס" יש בכל מקום, ומן הסתם כאשר החומר האנושי בעייתי כמו שאת מתארת, המרצים מתאימים את עצמם אליו.

ג. האם לדעתך יש משהו שלילי באופן אינהרנטי בכך שהמנחה שלך היא, כמה חצוף מצידה, בת 60 (להזכירך - אפילו לא גיל פנסיה), וגם, רחמנא ליצלן, ימנית בדעותיה?

וזה, כמובן, בלי לערער על עצם האבחנות שלך. אבל זה שמכללות רבות בישראל הן ברמה ירודה אנחנו כבר יודעים.
לומדת במכללת אחווה 258714
שאלות לעניין.

א. באוניברסיטאות, ככל הידוע לי, אין מסלול לחינוך מיוחד, התחום הופקר משום מה למכללות. למכללה זו ניסיתי להתקבל משום שהיא נוחה לי מבחינה גיאוגרפית.

ב. כן, התחלתי ללמוד במכללת תתל חי, שם התכנים והמרצים היו ברמה גבוהה יותר.

ג. יש משהו שלילי בכך שהמרצה אינה נמצאת בשטח, שהיא מקובעת בדעותיה. הימניות שלה מפריעה לי מפני שהיא מציגה אותה בתור ממלכתיות. בית הספר כפי שהוא בישראל הוא סוכן חיברות של הציונות במידה רבה. דבר זה מפריע לי מפני שאיני מאמינה שצריך לחנך את הילדים לאידיאולוגיה מסוימת.
לומדת במכללת אחווה 258748
א. אני יודע ממקור ראשון שיש מסלול לחינוך מיוחד, לפחות באוניברסיטה העברית.

ב. למה עברת משם?

ג. מה זאת אומרת "אינה נמצאת בשטח"?
אי אפשר להמנע מלחנך לאידיאולוגיה מסויימת - כמורה, את לא יכולה להמנע מלהעביר את עמדותיך לילדים שאת מלמדת.
לומדת במכללת אחווה 258750
ג. אא''ט, קיים חוק האוסר את זה על המורים, או לפחות תקנה כלשהי (לא מורים במכללה, מורים במוסדות לתלמידים שטרם עברו את טווח הקטינות)
לומדת במכללת אחווה 258777
א. מסלול לחינוך מיוחד באוניברסיטה העברית הוא רק לתואר שני, תנאי הקבלה אליו נוקשים ומכסת הקבלה נמוכה.
למי שבאמת רוצה לעסוק בתחום, כדאי דווקא לבדוק בסמינרים לחינוך והוראה.
לומדת במכללת אחווה 259011
יש מסלול לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן. ומהסיפורים של המקור שלי, תנאי הקבלה לתואר שני בחינוך מיוחד בעברית, אם הם נוקשים, לא ממש מצליחים לסנן את הבררה. לא שזה משנה - הרי התלונה מראש הייתה על האיכות הירודה של המורות לעתיד, וכדי להלחם בכך יש להציב תנאי קבלה גבוהים למסלולים שמכשירים אותן. גם בסמינרים.
לומדת במכללת אחווה 259014
תשאר בלי מורות.
בחורות כל כך אינטלגנטיות מבינות ברובן שלא שווה ללמוד קשה מקצוע שמרוויחים בו פחות מעוזרת בית.
לומדת במכללת אחווה 259021
כאמור, ביצה ותרנגולת. אם רמת המורים תהיה גבוהה יותר, גם רמת השכר תעלה.
לומדת במכללת אחווה 259038
רמת השכר תעלה רק אם היעילות תעלה. אם מורה תוכל ללמד את החומר של מתמטיקה לכיתה ג' בשעה שבועית במקום 4 שעות שבועיות, השכר יוכל לעלות פי ארבע.
וזה אפשרי, כי רוב השיעורים הינם בזבוז זמן מזוקק ‏1, שאפשר בהחלט לנהל אותם עם מורה שלא יודעת שרחל המשוררת לא קבורה בקבר רחל על הר הבית ואין לה מושג מה זה מספר אי זוגי.

1 יש שיעור מחשבים בו לומדים לצייר במחשב. יש שיעור משחק, ויש שיעור יום הולדת, יש שיעור ציור בו מציירים ויש סתם המון שיעורים משעממים בהם לא עושים כלום.
לומדת במכללת אחווה 259061
רמה גבוהה יותר של מורים תביא, יש להניח, ל''יעילות'' גבוהה יותר בלימודים (שמשמעה לימוד החומר בצורה טובה יותר, לדידי).
לומדת במכללת אחווה 259105
יעילות גבוהה יותר פירושה, לצערינו, צורך בפחות שעות הוראה של מורים. כמובן שזה צריך לכלול הצלחה יותר טובה בהטמעת החומר.
לומדת במכללת אחווה 259084
כל מה שאתה אומר לגבי שיעורים מבוזבזים שאפשר היה למצות אותם בצורה יותר יעילה ובהרבה פחות שעות - הכל נכון מאוד - אבל לא לגבי מתמטיקה.

לא אכנס עכשיו להסברים ארכניים ומשעממים, אבל לגבי מתמטיקה המצב שונה. בנושא זה גם אין מדובר ב''לגמור את החומר'', לכיתה ג' או לכיתה אחרת.

כאן, בתחום זה, כפי שסבורים חלק מן החוקרים בדידקטיקה של המתמטיקה (לא אנסה להיזכר עכשיו בשמות היותר ידועים, זה יגזול לי זמן שאין לי, סליחה. עסקתי בנושא זה לפני מספר שנים וכבר קצת ''יצאתי'' ממנו) - אין העניין בכך וכך ''חומר'', אלא בהפגשת הילד עם התחום מגיל צעיר ובחשיפתו ההדרגתית לנקודות הנחשבות בקרב מרבית האוכלוסיה כנקודות ה''מפחידות'', בלימוד המתמטיקה.

ואת זה - את המפגש הנוח, את ניטרול הפחדים, את הכניסה ההדרגתית לתוך התחום עד שהילד ''ישחה'', בו בצורה נינוחה - רצוי לעשות כמה שיותר, ויש טוענים - אפילו בכל יום, למשך פחות משיעור שלם (אולי חצי שעה), והלואי שהמערכת היתה יכולה לאפשר זאת.

ולאלו שנבהלים מתיאור זה - אין מדובר במצב בו ילדים רכים צריכים לשבת בכל יום ולהתענות בשינון תרגילים מפרכים - אלא תחילה, למשך זמן רב - בשילוב מושכל שבין משחק ללימוד.
לומדת במכללת אחווה 259104
אני מאד מסכים אתך. שתי דוגמאות להגברת יעילות לפי שיטתך:

1) העלאת מספר השעות המוקדשות לחשבון על חשבון שעות מיותרות.

2) הקצאת רבע שעה ביום להוראת מתמטיקה.

בשביל למצוא את השיטה האופטימלית (או לפחות שיטות טובות - מבחינת ניהול חינוכי) צריך חופש ותחרות. אם נקח למשל את האופציה השנייה, הרעיון של הכנסת מורות מקצעיות למתמטיקה החל מכיתה א' הינו רעיון רע. לא שזה רעיון רע לבי"ס מסויים שזה מתאים לו, זה רעיון רע לכפייה ברמה ארצית כי זה בא על חשבון דברים אחרים.
לומדת במכללת אחווה 259468
''בשביל למצוא את השיטה האופטימלית (או לפחות שיטות טובות - מבחינת ניהול חינוכי) צריך חופש ותחרות''

זה כנראה היה נכון בעולם שבו אנחנו כפרשנים היינו חסרי יכולת להשפיע על המציאות. בעולם האמיתי לעומת זאת, המדינה מודעת לכך שיש מקום לשיפור, עוקבת אחרי התפתחויות בחינוכולוגיה ומשקיעה תקציבים בבתי ספר ניסויים.
לומדת במכללת אחווה 259634
אתה יכול לתת לי דוגמא אחת של בי"ס ניסויי שבתום הניסוי נתנה למערכת משהו?
עד כמה שידוע לי, העניין הזה של בי"ס ניסויי הוא דרך לצ'פר מקורבים. הניסויים הללו אינם ניסויים שצריכים להוכיח משהו למישהו אלא דרך של מפקחים למצוא אנשים שיתחנפו להם.
ואם כדבריך, האם תוכל להסביר לי מדוע המערכת שלנו כה גרועה?
בחופש ותחרות אין צורך ב"ניסויים" מעין אלו (חסרי קבוצת בקורת ובכלל חפים מכל מדעיות) כי התחרות מביאה לחדשנות ולשיפורים.
לומדת במכללת אחווה 259208
צר לי לאכזב אותך, אבל (ובנושא זה אני מצטרף לקיצוני הליברלים באייל): רמת השכר של המורים אינה תלויה באיכויות ההוראה.
לומדת במכללת אחווה 259216
א. יקבע בתקנות משרד החינוך כי מורה חייב להיות בעל תואר כזה וכזה כדי ללמד תחום כזה וכזה לכיתות אלו ואלו.
ב. בשל המשכורות הנמוכות, יווצר מחסור חמור במורים העומדים בתנאים הללו.
ג. משרד החינוך יעלה את השכר.
ד. מורים מוכשרים יגיעו למקצוע המשתלם.
ה. טא-דה.
לומדת במכללת אחווה 259219
מצויין. חסר רק התאור של מה שיקרה בתקופת הביניים, כלומר בשלושים השנים הקרובות.
לומדת במכללת אחווה 259222
א. קבוע בתקנות משרד החינוך כי מורה חייב להיות בעל תואר כזה וכזה (לפחות) כדי ללמד תחום כזה וכזה לכיתות אלו ואלו. היה ויש לו תואר גבוה מ"כזה וכזה" הוא זכאי לתוספת לשכרו. אם בנוסף הוא השתתף בהשתלמויות וקורסים אשר אינם לימודים לתואר, הוא זכאי לעוד תוספת לשכרו: "גמול השתלמות".
ב. למרות המשכורות הנמוכות, אין מחסור במורים העומדים בתנאים הללו, להיפך - יש עודף.
ג. בגלל העודף הקיים, ובגלל ההשכלה ה"עודפת" של המורים, (וגם בשל סדרי העדיפויות של תקציב המדינה) משרד החינוך מפטר מורים. איזה מורים מפטר משרד החינוך? נכון, את המורים ה"יקרים" (כלומר, אלה שעלות שכרם גבוהה). מיהם אותם מורים יקרים? מורים אשר צברו 10-15 שנות ותק, רכשו נסיון בהוראה, צברו מספר "גמולי השתלמות", ואולי אפילו, ר"ל השלימו תואר שני. לא מורים מבוגרים יותר, השחוקים משנות עמידה מול כתה והמייחלים לרגע בו יפרשו לגימלאות, כי אלו, אם יפוטרו, יהיו זכאים לפנסיה שצברו, ואשר הם עומדים לקבלה גם כך בעוד 5-10 שנים, והחסכון אינו משמעותי יותר.
ד. מורים לא כל כך מוכשרים שכבר הגיעו למקצוע, הופכים אותו ל(יותר) משתלם ע"י רכישת תארים באוניברסיטת לטביה.
ה. טא-דה.

אגב, בשום מקום לא הוכח שמורה בעל תואר שני במדעי המדינה, הוא מורה טוב יותר‏1 לתלמידי כתות ג'-ו'‏2 ממורה שהוא רק "מורה מוסמך".

1 גם ההיפך לא הוכח.
2 גם לא לתלמידי ז'-ט'
סתם שאלה חטטנית 259231
אישתך מורה?
לומדת במכללת אחווה 259218
המקור שלך צריך לרענן את ידיעותיו וללמוד שהמגמה לחינוך מיוחד, כמו רוב המגמות לתואר שני בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, היא תיאורטית הרבה יותר מאשר מעשית. בפועל, מורות "רגילות" לחינוך מיוחד מגיעות מהסמינר או מהמכללה ואם למדו בעברית, זה רק משום שהיו טובות יותר.

ובנוגע לקביעת ה"בררה" שלך - מתי בפעם האחרונה נכנסת לכיתת חינוך מיוחד? מתי בפעם האחרונה ניסית אתה להתמודד עם ילד מכיתה כזו? המורות הטיפשות שאתה הכרת מבית הספר התיכון שלך, שאפילו את ההגינות לתת להן כבוד כבני אדם לא היתה לך, הן לא מורות לחינוך מיוחד. יש לך עוד כמה דברים ללמוד על העולם האמיתי.
לומדת במכללת אחווה 259233
תגובת המקור:

"א. אני לא צריכה לרענן שום דבר.
ב. זה נכון שהלימודים הם תיאורטים ולא מעשיים.
ג. אין אצלנו (הרבה מורות לחינוך מיוחד בפועל, אלא סתם בנות שעובדות בחינוך המיוחד הבלתי פורמלי).
ד. כן, רוב המורות הן ממכללות לכן הן לא יודעות מה זה ספסס.
ה. מתי בפעם האחרונה את נכנסת לכיתת חינוך מיוחד?"

ומה בנוגע לבר-אילן, לא ענית לי?
לומדת במכללת אחווה 259247
א+ב. לימודים תיאורטיים פירושם שהם לא מאוד אפקטיביים בעבודת שטח וגם לא בהכרח מקנים תעודת הוראה. אנא רענני.
ד. למה מורה בבית ספר יסודי, או בחינוך המיוחד צריכה לדעת ספסס? היא עורכת מחקרים על הילדים?
ה. לפני מס' שנים במשך מס' שנים. הייתי מורה מקצועית קבועה בבית ספר יסודי ובכלל זה בכיתות חינוך מיוחד.

מה שאלת בנוגע לבר אילן? נו, אז יש שם מסלול לחינוך מיוחד. אני התייחסתי ספציפית לקביעת המקור הלא רלבנטית שלך ש"באוניברסיטה העברית יש מסלול לחינוך מיוחד". גם בהרווארד יש מסלול כזה, אז מה?
לומדת במכללת אחווה 259252
א. בבר-אילן המסלול מקנה גם תעודת הוראה, ולכן כולל גם חלק מעשי.
ד. עזבי, תקשורת לקויה עם המקור.
ה. שאלה ביוגרפית, לא חובה לענות: על בסיס איזו הכשרה התקבלת לעבודה כמורה קבועה בבי"ס יסודי?

המקור לא אמר שום דבר לגבי העברית. אני אמרתי. בכל מקרה, תיקנתי את עצמי לאור הערתך, ואמרתי שאם לא שם, אזי יש מסלול כזה בבר-אילן, שזה עדיין יותר טוב מאשר מכללות, ובמיוחד המכללות שתוארו על-ידי מי שזו לא הייתה שהתחילה את הפתיל הזה.
לומדת במכללת אחווה 259256
מעולם לא דרכה כף רגלי בבר אילן, לא התעמקתי בתוכניות הלימודים של בר אילן ולפיכך אני לא מחווה דעתי עליהן. בסה''כ עניתי לקביעה שלך בנוגע ללימודי החינוך בעברית.
אם אכן לימודי החינוך והחינוך המיוחד בבר אילן כוללים בתוכם תעודת הוראה הרי זה משובח, הרבה יותר מלימודי החינוך באוניברסיטה העברית.

על בסיס לימודי האקדמיים, הכשרות חיצוניות שעברתי ועל בסיס העובדה שלא הייתי מורה מטעם משרד החינוך אלא מטעם גוף חיצוני שמספק שיעורי העשרה בבתי ספר יסודיים. לפני כך וכך שנים, היו מתקבלות לבתי ספר מורות ללא הסמכה, שהתחילו כמורות מחליפות ועל בסיס כישוריהן המעולים, כפי שהוערכו ע''י הנהלת המוסד, לעיתים היו נשארות תקופה ארוכה יותר בתפקידים שונים.
לומדת במכללת אחווה 259480
לבסוף החלטתי להמשיך ללמוד, לא אני אשנה את השיטה. אני מודעת לכך שפרט לתעודה, ומעט נסיון בשטח, לא אקבל כלום מהמכללה ומשלימה עם זה. בעתיד, אני מקווה, לא אעבוד תחת פיקוחו של משרד החינוך אלא בבתי ספר אלטרנטיביים (אמניות, דימוקרטי וכו'), וכך אחסוך מעצמי את הבריונות והאטימות של המערכת.

בנוגע לדיון שמתנהל כאן- כולם כאן מדברים גבוהה גבוהה על השכלתם או אי השכלתם של המורים, על מערכת חינוך ממלכתית, תחת הגדרת חוק חינוך חובה, הממומנת מכספי משלם המיסים מול מערכת מופרטת בה כל אחד בוחר לילדיו את בית הספר על פי ראות עיניו. אף אחד לא ניסה למפות את האלימות עצמה, את הגורמים הפנים בית סיפריים והחברתיים המעודדים אותה וגורמים לה, או את הדרכים בהן ניתן למנוע את את האלימות. נכון, בתחילת הדיון היו שכתבו על סנקציות וקשיחות, אבל לא העלו רעיונות עיוניים כיצד יש להאבק בתופעה. בבתי הספר היסודיים התופעה מינורית יותר, לפחות כלפי מורים. בגילאים הצעירים יותר יש, לדעתי, לחנך את הילדים חינוך מוסרי. אני לא מתכוונת למוסר במובן הצר של "מה ששנוא עליך וגו"' אלא למוסר במובן של אתיקה, ממש להכניס את המוסר למערכת החינוך כשיעור לכל דבר. בשיעור מוסר ילמדו הילדים את המוסר היהודי, היווני, וכן סגנונות חשיבה פילוסופיים מודרנים. את השיעורים יעבירו המורים תוך נגיעה בחומרים הרלוונטיים לחיי הילדים (הצקות בהפסקה, קללות) ולחברה הישראלית, באמצעות עיתונים, ספרים וסרטים. חייב להיות חיבור בין ההוראות המופשטות, הבלתי יעילות, שניתנות לילד (אל תגנוב, למה אתה הורס?) לבין הפנמת החשיבה המוסרית, הכללית ולאו דווקא כישראלי, על ידו.

אולי הרעויונות נראים מנותקים מן המציאות אבל איני רואה דרך אחרת. אולי עם הילדים שכבר נמצאים עמוק בתוך המדמנה, תיכון, צריך לפעול בקטגוריות של שכר ועונש אבל לילדים הצעירים יותר אולי ניתן לעזור.

אחזור לנקודה הראשונה- המכללה לחינוך אינה תורמת להכשרתי, איני רואה בה סמכות. אמשיך ללמוד שם בכדי לקבל תעודת הוראה, מעבר לחתירה לקבלת התואר הזה הלימוד שם הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
לומדת במכללת אחווה 259482
אני בספק אם ילדים ביסודי מסוגלים להתמודד עם פילוסופיה של המוסר בכל רמה שהיא. בגיל הזה, המוסר צריך להיות הוראות מוחלטות. אסור לגנוב, אסור להרביץ, אסור לקלל. את הדילמות המוסריות המורכבות יותר הם יגלו בעצמם בהמשך. בלי הנחות היסוד, אי אפשר לפתח שום ביקורת. ללמד אותם מוסר (במקום לחנך אותם להתנהגות מוסרית) זה בדיוק סוג החשיבה שהוביל אותנו לאיפה שאנחנו היום: ילדים שיודעים יותר מדי טוב מה הם רוצים, ולא יודעים בכלל מה נדרש מהם.
לומדת במכללת אחווה 259487
איני מתכוונת ללימוד עיוני בלבד אלא, כאמור, ללימוד עיוני המלווה בדיונים פתוחים ובצידן מסקנות. שיטת ההוראות המוחלטות אולי מחזיקה אותם צייתנים ומאויימים ברמה מסוימת, אבל ברגע שעולות וצצות השאלות למה לא לגנוב? למה לא להרביץ? לנו, כמבוגרים, אין תשובה חד משמעית או משכנעת. החינוך שאני מציעה אינו חינוך להתנהגות מוסרית אלא חינוך לחשיבה מוסרית ממנה תגזר באופן חלקי התנהגותם. ההוראות המוחלטות אפקטיביות, אם בכלל, רק כאשר הילד רואה במורה סמכות. תחום זה פרוץ, כפי שאנחנו יודעים.
מה עושים בישיבות, כיצד מלמדים שם מוסר? באופן כזה שהמוסר התפס כמכלול ולא בצורה של הוראות מוחלטות ושרירותיות שהצלחתן היא נגזרת ישירה של החומרה של הוראה מסוימת או של המבוגר שנתן אותה.
מה שאני מציעה שונה מן היסוד. התלמיד לא יחשוש מן המורה, לא יהיה אלים מאחורי גבה של מורה, מתי שהיא לא רואה.

לילה טוב
לומדת במכללת אחווה 259598
סליחה, אבל בישיבות מלמדים בדיוק הוראות מוחלטות ושרירותיות - ומגבים אותן בסמכותו של האל. תלמיד ישיבה שלא מאמין באלוהים, לא יחזיק בעמדות המוסריות המקובלות במקומותיו, כי הסמכות להן לא תתקיים עבורו.

ילדים שלא חינכו אותם להתנהגות מוסרית אלא ל"חשיבה" מוסרית יתדרדרו חיש קל לניהיליזם ו/או הדוניזם. אי אפשר לפתח מחשבה מוסרית בלי יסוד מוסרי פרטי שנמצא ברבדים עמוקים יותר של הנפש. מוסר הוא לא עניין לקורטקס, אלא לחלקים הבסיסיים, הקדמוניים יותר של המוח. אחרת הוא לא באמת עובד. המוסר לא יכול להתבסס על טיעונים לוגיים (שהם היסוד למחשבה מוסרית, כמו לכל מחשבה אחרת), משום שמוסר הוא תכלית, ולפיכך אינו עומד בתנאים של הלוגיקה - הלוגיקה היא הדרך להשיג תכלית, אבל לא יכולה להכתיב אותה. לפיכך, כל מחשבה מוסרית שאינה מתבססת על מערכת מוסרית קיימת ומושרשת מראש, תגיע לתועלתנות אגואיסטית גרידא. החינוך למוסר צריך להיות, במידה מסויימת, כמו ה"חינוך" של אלכס בתפוז המכני: אדם צריך להרגיש בחילה כשהוא פוצע אדם אחר, להרגיש פרפורים בבטן כשהוא גונב משהו. מוסר צריך לבוא מהבטן, או, אם להשתמש בדימוי העברי - מהכליות.
החשיבה המוסרית באה רק אחרי שהיסוד הזה קיים אצלנו. הבעיה, הרי, היא לא בשאלה "למה אסור לגנוב?" ילד שלימדו אותו שאסור לגנוב, לא יגנוב. הבעיה מתחילה כאשר עקרונות מוסריים מתחילים להתנגש זה בזה. "למה אסור לי לגנוב כדי שלמשפחה שלי יהיה מה לאכול?" או "למה אסור לי להרביץ למישהו שהרביץ לי?" או, בגיל מאוחר יותר, "למה אסור לי להרוג מחבל כפות, למרות שהוא רצח עשרות חפים מפשע?". מי שאין לו את הבסיס המוסרי ה"כלייתי" לא ישאל את השאלות הללו מלכתחילה, כי אין שום התנגשות - מה שהוא רוצה, זה מה שנכון לעשות, ותו לא.

אנשים, ואקדמאים שעוסקים בחינוך בעיקר, נורא אוהבים לחשוב שבעצם ילדים הם מבוגרים נמוכים, ולכן צריך להתייחס אליהם כמו שמתייחסים אל מבוגרים. לא כך הוא. ילדים הם ילדים, שעושים את דרך החתחתים הארוכה אל עבר המטרה שהיא להפוך למבוגר נורמטיבי. חלק מהדרך הזאת היא הקניית *הרגלים* מוסריים, כאלו שיגרמו להם ליסורי מצפון כשהם יעשו דבר-מה לא נורמטיבי. רק אחרי השלב הזה, נוכל להתפנות ללמד אותם על כל החריגים מהכללים הבסיסיים הללו.
לומדת במכללת אחווה 259602
צר לי לנפץ לך את הבועה, אך בסופו של דבר, כל בתי הספר בארץ נתונים לפיקוח משרד החינוך ברמה זו או אחרת. ובנוגע לבריונות ואטימות של מערכות - את עלולה להיווכח שכל מערכת, במידה ואת לא מסכימה איתה ולא מציעה אלטרנטיבה, היא בריונית ואטומה. ההתמודדות וההצלחה הם בעיקר פונקציה של התבגרות.

בבתי הספר היסודיים, בעית האלימות אולי לא חמורה מבחינת התוצאות שלה, אך היא בהחלט לא מינורית הואיל וילד אלים בכיתות הנמוכות, סביר להניח שיהיה אלים יותר בכיתות הגבוהות. הואיל וגם סטודנטים לפילוסופיה לא תמיד מבינים סוגיות במוסר יווני, לא כל שכן סטודנטים לחינוך, הרעיון של להכניס לימודי מוסר לבית הספר היסודי הוא מגוחך. מה שכן, אולי כדאי להעביר סדנאות מוסר בשיטת "התפוז המכני" דווקא להורים, שמגבים את הילד *נגד* המורה כבר מגיל 6. אלמנט מרכזי במערכת היחסים מורה-תלמיד בבית הספר היסודיד מוכתב על ידי ההורה שמשדר לילד למי להתייחס בכבוד וזהו שורש הבעיה.
לומדת במכללת אחווה 259626
"לנפץ לך את הבועה"? יש לי הרגשה שאת מעדיפה חופש על שוויון.
לומדת במכללת אחווה 259721
ההיטמעות והפשרנות הן בעיקר פונקציות של התבגרות, אבל אני לא רוצה להכנס לזה.
ברור לי שילד שמתנהג בצורה אלימה בבית הספר היסודי (כמו גם בגו), סביר שימשיך להתנהג כך גם בכיתות הגבוהות. בבתי הספר היסודיים נוטים לראות בילדים תמימים, בלתי אחראיים למעשיהם,עדיים ''ילדים''. הלגטימציה שניתנת לילדים בגילאים הצעירים רבה. מאוחר יותר, כשהם מתבגרים ונעשים לבריונים, ההורים והמורים חסרי אונים וכלים להתמודד עם התופעה. לכן יש לטפל ברצינות בכל מקרה של אלימות בבתי הספר היסודיים, מינורי ככל שיהיה.
איני מאמינה שסדנאות בשיטת התפוז המכני עשויות להפחית רת רמת האלימות בבתי הספר. התופעה של אלימות רחבה הרבה יותר. חלקה נגזר משיטת החינוך המודרנית, ההומניסטית, המאמינה בבגרותם של הילדים, וחלקה מהתרופפות האמונה הדתית והשתתת המוסר על חוקיות אימננטית.
הזלזול בסטודנטים לחינוך, המובע אצלך בין השורות, אינו במקומו. זוהי עבודה שוחקת ובלתי מתוגמלת. נכון, מפני שהשכר נמוך כל כך והתנאים אינם אידאליים, מעטים הם האנשים האיכותיים הנמצאים בתחום, אך הם קיימים.

כנראה שאת לא הבנת את כוונתי. אני לא מעוניינת להכניס את אריסטו ואפלטון לבתי הספר היסודיים, אלא רק משהו מהרוח של האתיקה שלהם. יחד עם הילדים, בדיון, אני מאמינה שניתן להגיע לסוגיות מורכבות במוסר, באמצעות הנחיה זהירה ומתן מקרים מחיייהם האישיים. אין לי עדיין תוכנית או רעיון איך זה יראה אבל אני סבורה שלימודים מסוג זה לא יזיקו. שעות המחנך, כפי שאני זוכרת אותן, מנוצלות בעיקר למשחקים, משמעת, איומים, החלפת מקומות ישיבה וכיו''ב, ולכן ניתן וכדאי להמיר אותן בשעות תוכן חוויתיות הנוגעות בתחום ש''בין האדם לחברו''.

טועה מי שחושב שנכון להתייחס לילד כמו אל מבוגר. ילד, להבדיל ממבוגר, נמצא עדיין בשלבים הראשונים של הסוציאליזציה. הנורמות התחוקתיות והתרבותיות עודן מעורפלות אצלו ולכן שומה עלינו, כמחנכים, לעזור לו לסגלן ברמה שהוא יוכל לתפקד מאוחר יותר, כאדם בוגר, אך, וזה לא פחות חשוב, לאפשר לו את חופש המחשבה ולתת לו את הרשות לערער על המאובנים התרבותיים שסביבו.
לומדת במכללת אחווה 259814
הואיל ואני סטודנטית לחינוך בדימוס לא זלזלתי בהם. שימי לב שמדובר בסטודנטים לחינוך ולא במורים, ולכן העבודה אינה שוחקת אותם. מה גם שסטודנט לחינוך בישראל לא זכאי לתעודת הוראה. סטודנט להוראה כן.

אני כן רואה סתירה בין הרצון שלך להתרחק מהבריונות והמבניות כביכול של משרד החינוך מצד אחד אך לחנך ילדים לפי השקפת העולם שאת מנמקת בפסקה האחרונה של דבריך מצד שני. זוהי ודאי לא התפיסה המקובלת בבתי ספר דמוקרטיים וכדאי שתלמדי את השיטה אם באמת תרצי להיות חלק ממנה.
לומדת במכללת אחווה 260610
אחרי זה תשלחי אותם לצבא להרוג פלסטינים והם יתחילו לשאול שאלות...
לומדת במכללת אחווה 260870
את השאלות אשאל יחד איתם, המובן מאליו מחביא צביעות, אעזור להם להסתכל מעבר למילים המצהירות.
לומדת במכללת אחווה 267536
א. בבר-אילן המסלול לחינוך מיוחד אינו מקנה תעודת הוראה, אלא רשיון הוראה, המאפשר לעסוק בהוראה בחינוך המיוחד (בכל הגילאים), ובחינוך הרגיל בכיתות א'-ו' בלבד.

אני לא יודעת מה הרמה של לימודי חינוך מיוחד במכללות. אני כן יודעת מה הרמה של המסלול בבר-אילן- לא הייתי מציעה לאף אחד להירשם לחינוך מיוחד שם (אני מדברת רק על המסלול הזה, כן? שיהיה ברור שאין לי כלום נגד האוניברסיטה).
עוד נסיון 267562
ב. מה הבעיה? הרמה גבוהה מדי? אי אפשר לקבל תואר בשלושה חודשים? בעצם עדיף לקבל שני תארים במחיר אחד.

את חושבת שתעודת הוראה מהטכניון זה יותר טוב? בוודאי! נדרשים 27 נקודות זכות ואת מורה בישראל.

התואר במדינת ישראל נועד לאפשר קבלת משכורת יותר גבוהה ו/או מציאת מקום עבודה. עיקר העניין הינו למנוע מחרדים (אותם אלו הנמנעים מקניית תארים בכסף) מלקבל מקומות עבודה טובים ו/או משכורות גבוהות. עד כמה שזכור לי, אחוז הסטודנטים שהתעניינו בידע הנרכש יותר מאשר בתואר היה קטן מאוד, ייתכן שחד ספרתי.
עוד נסיון 267564
ב. נראה לי שעדי דווקא התכוונה לרמה נמוכה מדי ולא גבוהה מדי, אבל נשמע מפיה.

בארצות אחרות (באירופה ובארה"ב) מי שרוצה לעסוק בהוראה אינו צריך להציג תואר אקדמי? מישהו כאן יודע פרטים בנושא זה?

את הטיעון הזה, כי התואר האקדמי נועד למנוע מן החרדים מציאת מקומות עבודה טובים - אני שומע, לתדהמתי הגמורה, בפעם הראשונה, ואינני מבין מנין צץ הרעיון המוזר הזה. איך תסביר, אם כך, את העובדה שבכל העולם המערבי התואר נועד להשיג, ועפי"ר משיג, את אותן מטרות עצמן - מציאת מקום עבודה טוב ומשכורת יותר גבוהה?

(וכן, למרות שלא הבאת הוכחות, ייתכן שהחרדים באמת אינם קונים תארים מאוניברסיטאות זרות בכסף. יש להם פטנט הרבה יותר משוכלל שמביא הכנסה שהיא אמנם לא גבוהה, אבל אפשר לנצל אותה במשך שנים ארוכות, אתה הרי יודע איך זה נקרא - "תורתם אומנותם")
עוד נסיון 267602
הפיכת התואר האקדמי למקדם משכורת ועבודה יותר מאשר ידע ורצינות בעבודה היא אנומליה של מדינות עם מנגנון ציבורי גדול.
חבר שלי כשהיה בצבא השקיע מרץ ושעות נוספות בפרוייקט חשוב, בזמן שחבריו חרטטו בקורסים כדי לצבור גמולי השתלמות. מי לדעתכם קיבל תוספת למשכורת?
המדינה מבזבזת מליארדים על סבסוד קורסים בהם אנשים לומדים דברים שאינם מעניינים אותם והם חסרי משמעות לעבודה בעתיד, כדי שיוכלו לקבל משכורת יותר גבוהה מקופת המדינה.

ולגבי החרדים, מדובר על סאטירה דקה. לא הבנת, לא משנה.
עוד נסיון 267608
באמת לא הבנתי את דקות הסאטירה.
איזה נסיון? 267569
כפי שאמר האלמוני מעלי, התכוונתי, כמובן, שהרמה נמוכה.

מאיפה הנתון על אחוז הסטודנטים שהתעניינו בידע הנרכש?
איזה נסיון? 267573
בטח מאורי פז
איזה נסיון? 267601
אני בשוק. כל פעם מחדש יש דברים הנראים לי כמושכל ראשון ומתברר שהם אינם מוסכמים.

האם רוב הסטודנטים מימנכם ומשמאלכם לומדים מחדוות הידע וגם רוצים את התואר, או שהם רוצים את התואר וגם לומדים דברים מעניינים.

נא לכלול את אלו ששונאים את הלומדים ורק רוצים תואר במקום הנכון.
איזה נסיון? 267816
כל הסטודנטים שלומדים איתי לומדים מתוך חדוות דעת, סקרנות, רצון להחכים ולהגיע למיצוי היכולת האינטלקטואלית.
מצד שני, סטודנטים לתארים מתקדמים בפיזיקה הם לא מדגם מייצג.
איזה נסיון? 267886
לך לקורס מתמטי שמשתתף בו הרכב מלא של סטודנטים ממדעי המחשב. לפעמים כואב לראות את זה...
איזה נסיון? 268580
הסבר ופרט.
איזה נסיון? 268586
אני לא גדי, והניסיון שלי לא כל כך מעודכן, אבל נדמה לי שהוא מדבר על אנחות השבר קורעות הלב כל פעם שהמחשבונים ( כמו שנהגנו לקרוא להם בחיבה) מבינים שהם עומדים ללמוד עוד משפט. זוכר את הילדים האלו שהיו מנג'סים למורה "מורתי, זה יהיה לבחינה?" על כל פסוק מדבריה? זאת התחושה.
איזה נסיון? 268614
לא כל הסטודנטים שהלכו ללמוד מדעי המחשב הבינו עד כמה מדעי המחשב (להבדיל מתכנות, סטארט אפ וכל החבר'ה) ומתמטיקה הם תחומים קרובים. כתוצאה מכך הם נתקעים לעתים בקורסים מתמטיים למרות שהם שונאים מתמטיקה. בגלל תוכנית הלימודים שלי לקחתי קומבינטוריקה למדעי המחשב, שהוא קורס מתמטי למהדרין שניתן בפקולטה למדעי המחשב, ולמרות שמדובר (לדעתי) בקורס קל, נחמד ומעניין, ראיתי אנשים שסבלו שם סבל בל יתואר והתלוננו "את מי זה מעניין?" ו"למה זה חשוב?" וכדומה, על כל צעד ושעל.
איזה נסיון? 268623
הא! אתה, אני מניח, עוד לא ראית אדם שחשב שהתחמק מכל קשר למספרים כשהלך ללמוד מדע המדינה, תקשורת או סוציולוגיה, כאשר הוא נאלץ לעבור קורס בסטטיסטיקה, שהמילים "קל" ו"נחמד" הן הפרזה בלתי נתפסת אל מול תהומות הקלילות והטמטום שהקורס הזה לוקה בהן‏1.

1 לזכותם יאמר שהוא אכן לא מעניין. אבל זה אני אומר רק בגלל שהנושאים שנידונו שם הם כל כך אלמנטריים שלא יכולתי שלא להעביר את הקורס במשחקי אייסי טאואר ודומיהם.
איזה נסיון? 268647
ההתרשמות שלי די זהה. אצלי במסלול יש רק שני סטודנטים שנהנים מן הקורסים המתמטים. אחד מהם הוא אני...
שניים ? 268999
איזה נסיון? 269008
תיזהר מהשני, הוא שתול של השב"כ.

(איזה מסלול ואיזו אוניברסיטה/מכללה?)
איזה נסיון? 269014
מדעי המחשב - אוניברסיטת ת''א.
איזה נסיון? 269431
טוב, מישהו שלא אזכיר את שמו (רק אציין שהוא שייך למשלים של איחוד קבוצת עורכי הדין וקבוצת החרדים) טוען שגם הוא נהנה מהקורסים המתמטים (וטוען גם שהוא לומד איתי, שזו כבר טענה די מפוקפקת). ניתן לו להנות מהספק - שלושה סטודנטים נהנים מן הקורסים המתמטים.
איזה נסיון? 269447
פעם (ואולי גם היום) בBGU "מדעי המחשב" היו חלק מהפקולטה למתמטיקה. לימודי האינפי (שזה חדו"א בז'רגון הדרומי) לתלמידי השנה הראשונה היו משותפים לתלמידי מתמטיקה (כולל מדהמ"ח) ולתלמידים האומללים של הנדסת חשמל.
אם מישהו מהחשמלטורים טען שגם הוא נהנה מהקורסים המתמטים, זה כנראה היה נכון, אבל בגלל האחוז הגבוה (יחסית) של בנות בקורסים אלו.
איזה נסיון? 269496
ב TAU המחשביסטים עדיין לומדים את החדו"א (גם בז'רגון תל אביבי) עם תלמידי המתמטיקה (וגם את אלגברה לינארית, וכו' וכו').
איזה נסיון? 269497
אולי הגיע הזמן לנסות למיין את האינפי והחדו"א במשמעויותיהם השונות.

אני יודע שבטכניון ובאוניברסיטה הפתוחה אינפי הוא המקצוע היותר תיאורטי, זה שניתן לתלמידי מתמטיקה, ואילו חדו"א הוא הטכני והדחוס יותר.

איך זה בשאר המקומות?

(אגב, בטכניון המחשביסטים לוקחים חדו"א, כלומר לא לומדים עם מתמטיקאים, אלא אם הם לומדים מסלול שמשלב גם מתמטיקה).
איזה נסיון? 269498
רגע, בטכניון יש עדיין את ההבדל בין חדו"א וחדו"א מ', נכון? כלומר יש שלוש רמות אפשריות.
איזה נסיון? 269501
אני חושב שיש עוד קורסים של חדו''א אפילו, אז הכי קל לחלק בין ''חדו''א למתמטיקאים ושוחריהם'' ובין ''חדו''א ללא מתמטיקאים ושונאיהם''.
איזה נסיון? 269526
ב TAU זה בדיוק הפוך: אינפי הוא הטכני והדחוס, והוא ניתן לתלמידים לתואר דו-חוגי (מדעי המחשב ותואר מפקלוטה אחרת), וחדו"א הוא התיאורטי (והמעניין...), וניתן לתלמידי מתמטיקה ו/או מדעי המחשב.
המהנדסים לעומת זאת, מקבלים במקום את שדו"א - שיטות דיפרנציאליות ואינטגרליות, שהוא טכני לחלוטין.
איזה נסיון? 269536
ב TAU היה איזה "שינוי תפיסה" בקרב הסגל לגבי הסטודנטים למדעי המחשב, או ככה לפחות הסביר לי אחד מהמרצים למתמטיקה. עד לפני כמה שנים הסטודנטים למדעי המחשב היו בקטגוריה שונה מאלו של המתמטיקאים והפיסיקאים. אני לא יודע בדיוק איך קראו לקורסים שהם לקחו, אבל הבנתי ממנו שזה היה פחות שחיטה. אז החליטו שהסטודנטים למדעי המחשב הם "ספינת הדגל" (ציטוט) של הפקולטה, ומאז הם לומדים את אותם קורסים עם המתמטיקאים והפיסיקאים.
על השחיטה 269572
ממה שאני הבנתי, הקורסים ה"תיאורטיים" יותר של החדו"‎א (כלומר, אלו למתמטיקאים) הם יותר קלים ופחות עמוסים. אמנם, בסוף שלהם אתה כנראה מבין את החומר יותר לעומק, אבל זה לוקח סמסטר אחד יותר (לפחות בטכניון ובפתוחה).
על השחיטה 269587
הייתי תחת הרושם שאתה אחרי כמה קורסים מתמטיים ''תיאורטיים''.

בכל מקרה ההתרשמות האישית שלי (בתור אחד שעבר קצת מזה) היא הפוכה. לימוד החומר התיאורטי הרבה יותר קשה מכיון שקשה עד בלתי אפשרי לשנן אותו. אתה חייב להבין ולהפנים חומר מתמטי תיאורטי, וזה לוקח זמן ומאמץ מרובים יותר מאשר שינון נוסחאות ותרגול טכני. מה גם שמצפים לאותה רמה טכנית ממתמטיקאים וקרוביהם אם לא גבוהה יותר.

אולי הדחיסה מקשה את הקורס, אבל זה עדיין לא אומר שהוא יותר קשה מהקורסים האחרים. אפשר לנסות לקחת אחוזי כשלון בתור אינדיקטור, אבל גם זה מאוד גס.
על השחיטה 269627
אני אחרי אינפי 1 ו-‏2 (ועושה כרגע את 3), אבל לא עשיתי וכנראה שלעולם לא אעשה חדו"א, אז קשה לי להשוות. אני מתבסס על מה ששמעתי מאנשים אחרים (כולל המרצה שלנו לאינפי 1). הרושם הכללי שלי הוא שההתקדמות באינפי 1 היא איטית למדי - בזמן שאנחנו בקושי הגענו לטיילור, החדו"תים למדו גם אינטגרלים (ואינטגרלים פירושם שצריך ללמוד את כל טכניקות האינטגרציה ולשלוט בהן - עוד הרבה עבודה).

אני לא חושב שלימוד החומר התיאורטי קשה במיוחד, אלא אם אתה באמת לא מצליח "לתפוס" אותו. באינפי 1 אין שום משפט מסובך (אולי חוץ ממשפט קנטור לרציפות במידה שווה, אם מוכיחים אותו בלי סדרות) וגם באינפי 2 המשפטים הם החלק הקל יותר. אולי השאלה היא באמת האם יותר "קשה" להבין את החומר התיאורטי (דבר שיהיה ללא ספק קל יותר לאלו שטובים במתמטיקה מאשר ל"סתם מהנדסים") ואת זה קשה להשוות.
על השחיטה 269686
דווקא קנטור ? מה עם "קומפקטית <=> סגורה וחסומה" ? טיילור ? טוב לי דווקא זכורים עקומים פרמטרים בתור החלק המסויט של חדו"א 1, אבל הם שייכים לחדו"א 3 והמרצה שלנו החליט להכניס אותם בשביל הכיף.

לא חשוב, לכל אחד יש מן הסתם דעה שונה לגבי המשפט "הכי קשה בקורס", למרות שלדעתי מספר המועמדים קטן יחסית, ואני מסכים איתך שהשאלה היא אם מי שלא לומדים בפקולטה למתמטיקה היו "תופסים" את החומר באותה קלות. אגב בהקשר הזה אתה יכול להסתכל על מי שנושר בסוף שנה א' ולבדוק עד כמה קל או קשה היה להם "לתפוס" את החומר.
על השחיטה 270341
קומפקטית <=> סגורה וחסומה באינפי 1 זה לא הלמה של היינה בורל? זה משפט די קליל, עם הוכחה כמו של בולצאנו ויירשטראס. בסה"כ מחלקים את הקטע הרבה פעמים ואז מכסים אותו. גם באינפי 3 ההוכחה הכללית שלו הייתה די פשוטה.
בטיילור בקושי יש מה להוכיח, אלא אם מבקשים ממך לזכור איך מוכיחים את השארית על פי לגראנז', וזה באמת מסובך יחסית.

אבל קנטור הרבה יותר גרוע. אם אתה לא מאמין, פתח ספר אינפי 1 של הפתוחה ותיווכח במו עינייך מה קורה כשמתעקשים לא ללמד סדרות קודם.

הבדיקה שאתה מציע מוטה, כמובן - אני לא צריך לבדוק את מי שנשרו כדי לדעת שרובם יגידו לי שהיה קשה מדי.
על השחיטה 270370
כן טוב מן הסתם הכוונה שלי היא להיכרות האישית שלך עם אנשים לפני שהם נשרו.
איזה נסיון? 268660
מה זה "קומבינטוריקה למדעי המחשב"? מילא "סטטיסטיקה לסוציולוגים" אני עוד יכול להבין, בתור שם מקוצר ל"שימוש בכלים סטטיסטיים למי שמוכרח להשתמש בהם למרבה צערו", אבל מה המיוחד בקומבינטוריקה של מדעי המחשב בניגוד לקומבינטוריקה סתם? במקום לזרוק קוביות מפעילים שם רנדומייזר?
איזה נסיון? 268689
אולי-קומבינטוריקה עם דגש על יישומים ממדעי המחשב.
איזה נסיון? 268725
זהו, שאחרי שגמרתי קורס קומבינטוריקה למדעי המחשב, שאלתי את עצמי מה כבר יכול להיות שונה בקומבינטוריקה למתמטיקאים. הסתכלתי בקטלוג הקורסים, ובשלוש שורות תיאור הקורס נדמה לי שלא היה ולו מושג אחד שהיה מוכר לי.
איזה נסיון? 268799
ראשית, הקורס של מדמ"ח הוא 3 נקודות וזה של מתמטיקה רק 2.5. שנית, בעקרונות בסיסיים אין הרבה הבדל ממה שראיתי, אבל כשמגיעים לעצים, במתמטיקה מלמדים את משפט החתונה ומשפט רמזי:
במדמ"ח מדברים על גרפי דה ברוין, משפטים לספירת עצים, ריצוף המישור, קודים פריפיקסיים, מספרי קטלן ושאר מריעין בישין. אולי גם במתמטיקה מדברים על זה - לא השתתפתי בקורס המתמטי אף פעם - אבל אני די בספק.

אגב, בקומבינטוריקה, הן של מדמ"ח והן של מתמטיקה, לא מטילים קוביות ולו פעם אחת. את זה עושים רק באח הגדול והמכור להימורים. בכלל, אין הרבה קשר בין קומבינטוריקה למדמ"ח ובין סטטיסטיקה, למרות שאי אפשר ללמד סטטיסטיקה מישהו שלא מבין כלום בקומבינטוריקה בסיסית (נכון?)
איזה נסיון? 268810
אי אפשר *לדבר* עם מי שלא מבין כלום בקומבינטוריקה בסיסית.
איזה נסיון? 268827
למה, שלום עושים עם אויבים, לא?
איזה נסיון? 268833
לאחר שהם הובסו / למדו קומבינטוריקה.
איזה נסיון? 268856
תתפלא.
(דובי, שדווקא כן מבין טיפה בקומבינטוריקה בסיסית, ונדהם כל פעם מחדש לראות את היכולת האנושית של סטודנטים למדעי החברה להציב במשוואות בלי להבין כלום, ובכל זאת לקבל ציונים סבירים למדי).
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 268966
הנה חידה: מטילים מטבע מוטה (הסתברות p) שוב ושוב; מה הסיכוי שמתישהו מספר העצים ישווה למספר הפליאים?

(אם אתה תוהה למה זה מגיע לך, זה עונש על המשפט "אין הרבה קשר בין קומבינטוריקה למדמ"ח").
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 268967
אני לא יודע - בקומבינטוריקה למדמ''ח לא למדו הרבה סטטיסטיקה (זו הייתה כוונת המשפט המקורי, אם זה לא ברור).
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 268997
אה, הבנתי. אני קראתי ''אין הרבה קשר בין קומבינטוריקה ל(בין )מדמ''ח'' ובאמת לא כל כך הבנתי את המשך המשפט, ואתה כתבת ''אין הרבה קשר בין (קומבינטוריקה-למדמ''ח) ובין סטטיסטיקה''. סליחה. (את החידה כדאי לפתור בכל-זאת).
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269009
רק כדי לוודא - השאלה היא מה ההסתברות שאחד הצדדים "ישיג" את השני לפחות פעם אחת, כלומר מה, מתוך כלל הסדרות של הטלות, הוא אחוז הסדרות שבהן אחד הצדדים משיג את השני לפחות פעם אחת?

כלומר, אי אפשר סתם לספור את כל הסדרות שבהן, בשלב כלשהו, מספר ההטלות של עץ ושל פלי הוא שווה (כי אז ייתכן שהפליים משיגים את העצים ולא ההפך), ואי אפשר לספור באופן נאיבי את מספר הסדרות שבהן העצים משיגים את הפליים, כי ייתכן שככה אני סופר את אותה סדרה פעמיים (אם העץ השיג את הפליים שם יותר מפעם אחת).
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269015
ההסתברות היא 1. לפני ההטלה הראשונה ישנם 0 עצים ו 0 פאליים (נא לא להתחיל עם וודו פריודיאני).
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269020
למה "ישיג"? השאלה היא מה הסיכוי שהם ישתוו מתישהו. אחרי‏1 כל הטלת מטבע, אתה מביט בהיסטוריה של ההטלות ובודק האם בדיוק מחציתן יצאו עץ. אם כן, עצור, אם לא, המשך. מה הסיכוי שתעצור?

1 זה בשביל השועל.
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269024
אה, ככה יותר ברור. הבנת הנקרא היא לא הצד החזק אצלי, ולא הייתי בטוח אם אתה מכליל גם מצב דוגמת זה שקודם היה עץ ואז היה פלי (ואז, לכאורה, מספר הפליים השתווה למספר העצים, ולא ההפך, כי "השתווה"="גדל ובכך הפך לשווה ל-").
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269022
2p, בהנחה ש-p≤½
אלא אם טעיתי בחישוב.
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269060
יש דרך קומבינטורית פשוטה להגיע לתוצאה הזו? אני מכיר דרך מסובכת יחסית .
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269124
טוב, אני עשיתי זאת בעזרת כלים בסיסיים בהילוכים מקריים, וזה די קל ככה.
אפשר לעשות זאת גם ע"י חישוב מפורש של הפונקציה היוצרת:
sum(p^n (1-p)^n C^2n_n)
אבל אין לי כוח לעשות את זה עכשיו.
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269456
אז מה היתה הדרך המסובכת יחסית שלך?
אבל מטבעות דווקא כן מטילים 269477
הדרך המסובכת יחסית שאני מכיר היא כנראה השניה שהזכרת בתגובה 269124: מחשבים את הפונקציה היוצרת של הסדרה שרשמת, מסיקים ממנה את הפונקציה היוצרת של המשתנה המקרי שהוא הזמן עד חזרה ראשונה לאפס, ומעריכים את הפונקציה האחרונה בנקודה 1.

איך הגעת לתשובה בעזרת כלים בסיסיים יותר?
איזה נסיון? תגובה 267385 267926
לומדת במכללת אחווה 258741
עצה ממרצה באוניברסיטה: אל תניחי ש"ראש החוג יודעת שזה המצב". אם את מזהה בעיות, אל תפסיקי להתלונן.
לומדת במכללת אחווה 258746
אני מסכים. מאוד. לגבי העיתון, לכי אליו אך ורק אם יש סיכוי סביר שזה ישפר את העניינים. אחרת את סתם תהרסי עוד יותר.
לומדת במכללת אחווה 258885
אחת הסיבות לכתיבת התגובה שלי היתה לקבל עיצות ולהשמיע את מה שמעיק עלי. לפני שאפנה לעיתון אזורי ואכפיש את שם המכללה אבדוק אם ראש החוג לחנ''מ יודעת מה מתרחש, ואם כן למה היא לא עושה דבר לגבי זה. קשה להאמין שניתן להרוס את המקום הזה, בכדי להרוס צריך ''משהו'' שניתן להרוס. הדבר הנורא ביותר שעלול לקרות הוא שהמכללה תצטרך לעמוד בפני ביקורת תקשורתית וציבורית, ואני רואה בזה דבר חיובי. כמו כן, כפי שרשמתי, מכללות נוספות המציעות תארים בחינוך צריכות להיות תחת ביקורת, כך, אולי, יוזרם דם איכותי יותר למערכת החינוך, שידע להגיע לילדים בכלים שאינם דידקטיים גרידא.
לומדת במכללת אחווה 258890
אילו היית יכולה לגשת עם ראיות חד משמעיות ש ... ייתכן שהיית צודקת. אבל בהנתן המצב הנתון ישמעו אותך בעיתון ויוציאו דברים מהקשרם ויסלפו את דבריך כדי להוציא כותרת. המכללה תתגונן על ידי השמצתך, השמצת העיתון והעלאת טענה שאת משרתת את האמפריאליזים העולמי ואת תל חי. אחרי יומיים כולם ישכחו מהעניין ויגידו שהיתה עוד תלמידה שקבלה ציון נמוך ויצאה להשמיץ את המוסד הרקוב בו למדה.

תעשי חשבון טוב האם זה כדאי.
תחושת שליחות 259385
ראיון ב"הארץ" עם זוג מורים שמכוניתם נשרפת על-ידי תלמידים, (ועוד).

תחושת שליחות 259402
"לדוגמה: משרד החינוך אוסר על מורים לאסור על תלמידים לאכול בזמן שיעור". האמנם? למה?
תחושת שליחות 259403
מה למה? אתה רוצה שהם ישתו את הוודקה שלהם בלי איזה דג מלוח קטן בצד?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים