הרגשות רציניים 2144
בשיתוף עם אוקפי: ירחון לשירה, לספרות וליצירה מקורית
איור (לבקשת המחבר): אורנה ארצי
1

בִּגְלַל הַשָּׁמַיִם כָּעַסְתִּי
הַיּוֹם בִּגְלַל הַשָּׁמַיִם כֵּן
לָמָּה הָרֹאשׁ נֶחְבָּט אֵין
מָקוֹם לִגְדֹּל, אֲבָל מַבִּיט
וְרוֹאֶה לְמַעְלָה
רַק שָׁמַיִם.

2

מִי שֶׁהֶעֱתִיק בַּמִּבְחָן, שֶׁיַּצְבִּיעַ
יוֹדְעִים שֶׁמַּעֲתִיק כְּבָר מִזְּמַן, שֶׁיַּצְבִּיעַ
שֶׁיַּגִּיד 'זֶה אֲנִי!' בְּקוֹל מְצַיֵּץ, יַצְבִּיעַ
עַל עַצְמוֹ, שֶׁיִּבְכֶּה, יִתְחַנֵּן, יַגִּיד אֲנִי
אָשֵׁם, אֲנִי אָשֵׁם, הֶעֱתַקְתִּי
זֶה אֲנִי.

3

הָרְחוֹבוֹת הֵזִיעוּ רֵיחַ
פַּחַד , הַכְּלָבִים הֵרִיחוּ אֶת זֶה
גַּם אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים
רֵיחַ פַּחַד בִּרְחוֹבוֹת חֲלַקְלַקִּים
זְהִירוּת ! אֶפְשָׁר בְּטָעוּת לְהִתְחַלֵּק
לְיוֹתֵר מִדַּי חֲתִיכוֹת

4

אֲנִי לֹאמְפַחֵד , אֲנִי לֹא
מְפַחֵד אַתָּה שׁוֹמֵעַ? לֹא
מַמָּשׁ מְפַחֵד אֲנִי אַגִּיד שׁוּב
כַּמָּה שֶׁצָּרִיךְ כִּי אִם לֹא אָז
שָׁקֵט וְנִפְחָד מְאוֹד

5

שָׁכַחְתִּי אֶת הֶחָשׁוּב
מִכֹּל וְשָׁכַחְתִּי גַּם לִזְכֹּר
שֶׁצָּרִיךְ וּמְאוֹד וּמֻכְרָח
בֶּאֱמֶת מַמָּשׁ רָצִיתִי
אֵיךְ שָׁכַחְתִּי פַּעַם אַחַת חֲשׁוּבָה
עֲצוּבָה
וְעַכְשָׁו כְּבָר אִי אֶפְשָׁר



השיר, יחד עם האיור, הם חלק מפרויקט "שירה נוף".
קישורים
הטקסט כתמונה
שירה נוף - במה חדשה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  זה שיר • איל בסבך • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • נעם טל • 2 תגובות בפתיל
  למחפשי האחידות האבודה • אביעד רוזנהק • 19 תגובות בפתיל
  תודה • LG
  שאלות דקדקניות ומעצבנות • אייל פואטי • 2 תגובות בפתיל
  the second poem • Hadar Aviram
  אוקפי ועוזריהם • מוס שוקולד

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים