אין לי סימפטיה 2148
על אמנות אוונגרדית: מתי ניתן לומר ללא חשש על יצירת אמנות כי היא פשוט מחורבנת.

אני לא חובב גדול של אמנות אוונגארדית. לאלה המתעניינים בהשקפתי על האמנות אני יכול רק לומר שאמן הוא, מבחינתי, מישהו שעל יצירתו אני יכול להגיב בהשתאות ובהערכה מתוך ידיעה שכישורי שלי אינם מאפשרים לי (ולעוד רבים כמוני, אני מניח) להפיק יצירה המשתווה לשלו. במלים אחרות, אמן הוא מבחינתי מודל ללמידה, ואולי גם לחיקוי, משום שכישוריו עולים על של כל אדם ממוצע בתחום בו הוא יוצר. עניין של טעם. אצל פיירו מאנצוני, נדמה לי שזה גם עניין של ריח. ריח שעולה לא מעט כסף.

פיירו מאנצוני היה אחד מאמני האוונגארד הצעירים והמבטיחים באירופה של אמצע המאה העשרים. הוא נולד ב-‏1933 למשפחה אריסטוקרטית שהתגוררה בעיירה סונצ'ינו, הסמוכה למילאנו. כשבגר, למד אמנות באקדמיה די בְּרֶרָה, ולאחר התנסות קצרה בציורי נוף עבר לאמנות קונספטואלית. עבודותיו הפכו במהירות לסנסציה, שכן מאנצוני היה חדשן ואשף יחסי־ציבור ברמות שהיו מעל ומעבר למקובל באותם זמנים. הוא היה אחד מאלה שהפכו את האוונגארד לזרם ששמו נישא בפי אנשים שלא היו מודעים כלל לקיומו קודם לכן.

מאנצוני חתם את שמו על גופם העירום של דוגמנים ודוגמניות והציג אותם כ"פסלים חיים". הוא שרטט קו שחור על גליל נייר באורך 7,200 מטרים והציג אותו בתערוכה בהנינג שבדנמרק תחת השם "קו" (ובעקבות הצלחת הפרויקט הזה אף הודיע על רצונו לשרטט קו על נייר שיקיף את כדור הארץ לאורך קו גריניץ'). הוא מילא 45 בלונים בנשימתו, הציג אותם לראווה ומכר אותם יחד עם ממברנות שבאמצעותן יכול היה הרוכש לשאוב מהבלון גם את האוויר שנפלט בשעתו מריאותיו של האמן. בתערוכות בקופנהאגן ובמילאנו הציג ערמות של ביצים קשות שעל כל אחת מהן חתם בנפרד את שמו; לאחר מכן הזמין את הקהל לאכול את הביצים. המבקרים הרעבים נענו ברצון, ותוך 70 דקות חיסלו את התערוכה.

לשיאו הגיע מאנצוני במאי 1961 כשמילא תשעים קופסאות שימורים בצואתו הפרטית (שלושים גרם בכל קופסה), חתם אותן, ועל כל קופסה חתם במלים "merde d'artista" (חרא האמן). בזמנו נמכרו היצירות הללו בסכומים נאים ביותר.



התקלה הראשונה ארעה ב-‏1994. אספן דני, ג'ון הוּנוֹב, השאיל את האוסף הפרטי שלו – ובתוכו אחת ה"יצירות" – לתצוגה במוזיאון ראנדרס לאמנות שבדנמרק. במהלך התצוגה התבקעה הקופסה, התוכן הריחני נשפך החוצה והסרחון הניס את המבקרים מהאולם. מומחים ניסו לתקן את הקופסה המקולקלת, אך העלו חרס בידם. עורכי־דין ששכר הונוב האשימו את המוזיאון שנהג ברשלנות, חשף את הקופסה העדינה לאור השמש והאיץ בכך את תהליך הריסתה. אין לי מושג מה עלה בגורל ההתדיינות הזו, ואם שילם המוזיאון היוקרתי פיצויים לאספן הפגוע.

מי שחשב שחשיפתה של השערורייה המגוחכת הזו הביאה לסיומה את היומרה להגדיר את החרא של מאנצוני כיצירות אמנות, טעה ובגדול. רק לפני שנתיים שילמה ה"טייט גאלרי" בלונדון סכום של 22,300 לירות שטרלינג תמורת קופסה מהדגם הריחני הזה. בעקבותיו הלכו רבים נוספים: האמן הבריטי כריס אופילי נוהג לצייר ולפסל בעזרת גללי פילים, ובין השאר פיסל מהם את דמותה של מרים הבתולה. הפסל, שהוצג במוזיאון ניו־יורק, עורר שערורייה רבתי. יצירות אחרות של אופילי נושאות תארים כמו "שק חרא", "ראש חרא", ואני מניח שאפשר להפליג בדוגמאות נוספות – אבל העקרון ברור. ביוני 2003 הוצגה תערוכה בגלריית SAW שבאוטווה, קנדה. בין העבודות שהוצגו שם היו חרא קפוא ומיובש.

הבעיה שלי עם אמנות קונספטואלית היא בהגדרתה המקורית. הסגנון הזה מוגדר, פחות או יותר, כתפישה שלפיה ביצירת אמנות יש לרעיון עליונות על פני מלאכת המחשבת. כיוון שעיקר עניינן של התנועות שדגלו בתפישה זו היה העיסוק באופי האמנות, בטבעה ובמהותה, באמנות הקונספטואלית הרעיון ותהליך הביצוע הם ה"אמנות", ולא עצם המוצר, שאמן אחר יכול ליצור אותו בכל מקום ובכל זמן. במלים אחרות, הנראות החיצונית של היצירה לאלה הצופים בה היא כמעט חסרת ערך. אין חשיבות לטכניקה או לשיטה בה נוצרת היצירה. אם נתרגם את זה ללשון בני אדם: לא חשוב מה דעתך על הרעיון שמרים הבתולה תפוסל מצואת פילים; חשוב רק שמאן דהוא העלה את הרעיון הזה ראשון. אין משמעות להעלאתה על הבד בציור קונבנציונלי שכן את זה כבר עשו רבים ואחרים קודם לכן.

נשאלת השאלה מדוע טורח אמן להציג את יצירתו אם הוא יודע מראש שהתגובה הצפויה מהקהל היא של תדהמה ודחייה ולא של התפעלות והערצה. ובכן, אם מתחשבים בהגדרה הפוסט־מודרניסטית לפיה "כל מה שמוצג כיצירת אמנות הוא יצירת אמנות" (ניסוח שלי), הרי שהמטרה מושגת כפל־כפליים: הצגת החרא החתום בקופסאות שימורים כיצירת אמנות הופכת אותו סובייקטיבית ליצירה שכזו; והשגת תגובה של דחייה מהקהל השומע על כך, או הצופה בה, היא מעין הוכחה להשפעה מרחיקת־הלכת שיכולה להיות ליצירה שכזו על ההמון. אילו היה מדובר ביצירה "רגילה", היינו פיסול של מרים הבתולה בחימר או בעץ, היה הקהל מתייחס לכך בשוויון נפש; אפס, ברגע שמדובר ביצירה המפוסלת בחרא, נותר הצופה כשעיניו פעורות ומבטו המום.

יש מי שיראה במאנצוני אמן. אני רואה בו סוג של שרלטן. אפשר לחלוק עלי ולומר שאופקיי צרים, שתפישתי מיושנת, ושאינני מבין דבר וחצי־דבר באמנות. שיהיה. שפטו אתם אם כאשר אתם קמים מהאסלה ונועצים מבט מטה צופות עיניכם בחומר הגלם של יצירה נשגבת שצפויה לזכות בשבחי הביקורת או בפסולת מעיים שיש להעבירה בהקדם האפשרי אל צינורות הביוב של ישוב מגוריכם. בקצב הזה, לא אתפלא אם בקרוב תוצג היצירה "מריגולד" (ביתו של המלך מידאס שהפכה לפסל זהב לאחר שנגע בה בידו המכושפת) בתערוכה כלשהי במוזיאון יוקרתי כשחומר הגלם שלה הוא שתן פרות מוקפא. גם כרם גפנים שענביו עשויים טמפונים משומשים או פסל מלאכים שכנפיהם קונדומים ספוגי זרע יכולים להוות יצירות באותו סגנון. אני יכול להבטיחכם נאמנה שטרם יושלכו אל פח האשפה הקרוב ביותר יימצאו כבר מבקרי התרבות שיגמרו עליהם את ההלל, כמו גם מעריצים שיהיו מוכנים לעמוד בתור ארוך במיוחד כדי לצפות ביצירות החד־פעמיות האלה, שכמו קודמתן מתת־הז'אנר המאנציוניסטי משלבות חלקים ממהויות הגוף עם המימד הנסתר של האבסטרקט העל־טבעי, או משהו דומה לזה.



מערכת "האייל הקורא" מברכת את אורי קציר עם פתיחת אתר הבית החדש שלו, "אפלטון".
קישורים
אפלטון - אתר הבית של הכותב
פיירו מאנצוני - Art Minimal & Conceptual Only
כריס אופילי - פרופיל, באתר ה-BBC
ניתוח פלסטי למתים - מאמרו של שמעון גלבץ באייל הקורא
פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר (חלק א') - מאמרו של שמעון גלבץ באייל הקורא
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  טוב, מה אתה מצפה ממי שלמד באקדמיה די בררה? • idan • 3 תגובות בפתיל
  לא יכולתי להתאפק • צב מעבדה • 2 תגובות בפתיל
  חרא של כתבה :) • רמי נוי • 7 תגובות בפתיל
  השאלה היא: מדוע אתה מתנצל? • אורי רדלר • 425 תגובות בפתיל
  די קרתני ומגוחך... • חטא שין • 80 תגובות בפתיל
  ביקשת, קיבלת • אלמנה ויתום
  כתבה מעניינת וטובה מאד • אייל עמיר • 42 תגובות בפתיל
  תגובה צפויה • האייל האלמוני
  דרך ללא מוצא • פלוני • 5 תגובות בפתיל
  כמה תשובות • אורי קציר • 22 תגובות בפתיל
  טרמפיסטים • נעם טל • 3 תגובות בפתיל
  שאלה למבינים באמנות • גדי אלכסנדרוביץ'
  שאלה למבינים באמנות • אלמנה ויתום
  שאלה למבינים באמנות • גדי אלכסנדרוביץ'
  שאלה למבינים באמנות • אלמנה ויתום
שאלה למבינים באמנות 262172
כל עוד לא ברור לי מה זו "אומנות", על אחת כמה וכמה לא ברור לי מי הם מומחים לאמנות. דומני שהפכת את ה"אומנות" ל"מה שהרבה אנשים חושבים שהוא אומנות". במילים אחרות, מדובר בכדור שלג שמזין את עצמו ומושפע מטרנדים. האם את באמת אומרת שאין הבדל בין לנסות להבין אם משהו הוא אומנות או לא, ולנסות להבין אם משהו הוא "מגניב" או לא? (המבחן שהצעת הוא דרך טובה לברר מהו "מגניב", או יותר נכון להראות כמה ניסיון הבדיקה הזה הוא חסר ערך).
  מכמה דברים שהסבירו לי ברצינות גמורה, • טווידלדי
  שאלה למבינים באמנות • אלמנה ויתום • 22 תגובות בפתיל
שאלה למבינים באמנות 376706
תשובה לא שלי .אבל היא מתייחסת באופן רציני לאמנות.{התשובה}הנה:.האמנות צריכה לגלות לנו אידיאות.מהויות רוחניות נעדרות צורה.השאלה המכרעת לגבי יצירת אמנות היא מהו עומק החיים שמהם היא צומחת. ג"ימס ג"ויס יוליסס. התשובה חלקית מפנה את כולם ליוליסס של ג"וייס שם בספר מתקיים דיון מלומד ומעניין.
שאלה למבינים באמנות 376948
לא כולם מסוגלים לצלוח את יוליסס מעבר לפרק הראשון...

ההגדרה הראשונה ("האמנות צריכה לגלות לנו אידאות") מזכה, למיטב הבנתי, את המתמטיקה בתואר "אמנות".

ההגדרה השנייה ("עומק החיים שמהם היא צומחת") לא ברורה - איך מודדים עומק של חיים? האם אמנות שיוצר מישהו בן 16 עם נסיון חיים דל היא לא אמנות בהשוואה לזו שיוצר בן 80, ממרומי שנותיו ונסיונו? לדעתי אם בודקים מגלים שרוב יצירות האמנות ה"נחשבות" נוצרו בידי אנשים שקרובים יותר ל-‏16 מאשר ל-‏80, אבל זה ניחוש פרוע.
שאלה למבינים באמנות 381949
אכן זה ניחוש פרוע מאוד.אין בנמצא או חיפוש בתולדות האמנות של אז וגם של ימינו.אין השפעה או משהוא שאדון או גברת צעירים יצרו בגיל 16 או 30 . עובדת חיים .זה לא ישתנה לצערי אשמח לשמוע על בחור צעיר בן 20 שהשפעתו באמנות בגיל הזה היתה חשובה ומכרעת. תודה מוטי סגרון www.absolutearts.com/motisag http:// מוזמנים לראות עבודות שלי ושל אחרים.
שאלה למבינים באמנות 381950
הקישור http://www.absolutearts.com/motisag/

אתה רוצה להגיד לי שיש מי שמוכן לשלם לך 3,000 דולר בשביל זה http://www.absolutearts.com/cgi-bin/portfolio/art/yo... ?
שאלה למבינים באמנות 382135
נדמה לי שהיצירה עדיין מועמדת למכירה (ויש שם אפילו כפתור "make an offer", כך שאם אתה רוצה להציע קצת פחות לא אבדה תיקוותך).
Le Bateau Ivre 381976
Comme je descendais des Fleuves impassibles,
Je ne me sentis plus guidé par les haleurs
שאלה למבינים באמנות 382579
איני בטוח שהבנתי. לטענתך, אין דוגמאות לאמנות משפיעה שנוצרה ע"י צעירים בני 16-30? במקרה מונח כאן כרגע על שולחני ספר של רמבו (המשורר, לא לוחם הקומנדו) שמפריך זאת.
שאלה למבינים באמנות 382581
מצחיק, רמבו הוא הראשון שעלה בדעתי כשקראתי את טענתו של מוטי.
שאלה למבינים באמנות 382662
מסתבר שלא לחינם ציטטתי מהספינה השיכורה בתגובה 381976
אני יודע חשבון 382585
קו האמצע בין 16 ובין 80 הוא 48.
עומק חיים 504519
אין הכוונה או ההתייחסות רק לגיל של האמן,גם מדינה או סביבה קשוחה וקשה לדוגמה:הסביבה שבה יצר מוצארט לעומת בן דורו בשוויץ הכישרון נלקח בחשבון התקופה שבה חי מוצארט העצימה את כשרונו עומק איננו רק של האמן המבצע המשפחה במקרה של מוצארט אביו באשר ליוליסס, זה לא ספר משעמם אם יודעים לגשת לסיפור או ללמוד על התקופה הביוגרפיה של ג'ויס מכרעת להבנת הסיפור
מוטי סגרוןhttp://www.saatchi-gallery.co.uk/yourgallery/artist_...
שאלה למבינים באמנות 422599
וחלקנו קוראים את יוליסס עד הסוף רק כדי להגיע למסקנה שמדובר באחד הספרים הכי משעממים שנכתבו בהיסטוריה האנושית.
שאלה למבינים באמנות 422620
נו באמת, הרי הספר מעניין רק בקריאה שנייה.

(הבהרה: אני מאלו שויתרו אחרי הפרק הראשון)
שאלה למבינים באמנות 422637
טוב, בשביל זה הסופר דרש שיקראו אותו במשך שבע שנים...
שאלה למבינים באמנות 422762
שאזכיר את מוצרט? הזכרתי.
שאלה למבינים באמנות 422849
בשביל מה לך חשבונות שאפשר להפריך? *כל* יצירות האמנות נוצרו בידי אנשים שקרובים יותר לגיל שלוש מאשר לגיל 437. לכן אמנות ראויה לשמה נוצרת בעיקר בגיל שלוש, וקצת אחר-כך (עד שמפסיקים לתלות על המקרר יצירות מהגן).
שאלה למבינים באמנות 422853
בשביל מה לך לכתוב הודעות חסרות טעם ותוכן?
שאלה למבינים באמנות 422857
ובשביל מה *לך*?
שאלה למבינים באמנות 422866
הקביעה האחרונה שלך מתעלמת משינוייים בתוחלת החיים (הממוצעת, אבל גם החציונית) על פני ההיסטוריה.
שאלה למבינים באמנות 422876
אין שום סיבה להתייחס אליה - הנסיון של בן 80 גדול מהנסיון של בן 40 אפילו אם בתקופתו של בן ה-‏40 כולם מתו בגיל 45.
שאלה למבינים באמנות 422877
...אלא אם את רומזת שכותבי יצירות המופת נפחו את נשמתם בטרם הספיקו לכתוב (בגיל 80) את יצירת המופת *האמיתית* שלהם.
שאלה למבינים באמנות 422887
זה נשמע מתקבל על הדעת.
שאלה למבינים באמנות 422948
משהו כזה, כן. אני בטוחה שיש לזה איזשהו אלגוריתם.
שאלה למבינים באמנות 422949
לדעתי זה דווקא לא כל כך משפיע, אבל זה ניחוש פרוע.
  אני אני אני.....! ! ! ! ! • נעם טל • 50 תגובות בפתיל
  שאלה למבינים באמנות • ערן בילינסקי • 4 תגובות בפתיל
  שאלה למבינים באמנות • ירדן ניר-בוכבינדר • 67 תגובות בפתיל
  שאלה למבינים באמנות • אליהוא הלם יין
  אני לא מבין באומנות, אבל אני יודע מה אני אוהב • כליל החורש נאורי • 6 תגובות בפתיל
  שאלה למבינים באמנות • אילנה • 4 תגובות בפתיל
  נקמתו המתוקה של פיקאסו • טל כהן • 15 תגובות בפתיל
  שיא הכלליות • אורי קציר
  תמיד חשבתי שאנדי וורהול חירבן בפחיות מרק קמפבל • מנשה
  טוב, גם הצבעי שמן שאני מצייר בהם הם די מסריחים • אליהוא הלם יין
  אין לי סימפטייה • טלילה שיר • 2 תגובות בפתיל
  אנקדוטה • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  יש כאן הסבר על אמנות פוסטמודרנית, יופי לי • אייל אלמוני
  רק הערונת קטנטונת, אנקדוטה, שמן הסתם אף לא תקבל תגובות: • מישהו • 14 תגובות בפתיל
  שייקספיר על אומנות מודרנית • טל כהן
  לשאלת האמנות הקונספטואלית • אינדי_גו • 43 תגובות בפתיל
  משימה • האייל האלמוני
  One man's art is another man's trinket.. • צלופח חלקלק
  ללא כותרת • אייל ניגוח • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אייל ניגוח
  הודעה לעיתונות: לפרסום מיידי: נפתח מוזיאון חדש • אורי רדלר • 63 תגובות בפתיל
  ווואווו.... • בן אבק • 9 תגובות בפתיל
  מזווית קצת אחרת • נדב פ. • 5 תגובות בפתיל
  מאנצוני-אגו מניאק • אאולי
  האסלה -היצירה המשפיעה ביותר • האייל האלמוני
האסלה -היצירה המשפיעה ביותר 266186
נכנסתי בדיוק כדי לספר ששמעתי ב בי.בי.סי ראיון עם סיימון ווילסון שרמז על דבר מאד מפתיע על המשתנה. חיפשתי מעט בארכיון של הני"ט והסתבר לי שבתחילת המאה העשרים סצנת האמנות בניו יורק נישלטה על ידי קבוצה חזקה מהאקדמיה ובעלי עסקים עם יד על ברז הדולרים. קבוצת אמנים צעירים החליטה להתמרד אחרי שבשנת 1908 הם לא הורשו להשתתף בתערוכה חשובה. הם הקימו את "האגודה לאמנים עצמאיים" והחליטו לקיים תערוכות לכל אמן שירצה - "בלי שופטים, בלי פרסים" היתה הסיסמא שלהם. כל מה שהאמן היה צריך לעשות זה לשלם דמי חברות בסך $5 ולשלוח את היצירה. דושאמפ/דושאן/דושאמ שלח יצירה בשם "מזרקה" ל"תערוכה העצמאית" של 1917 וחתם עליה בשם ר. מאט Mutt. למעשה הוא אמר שדבר הזה "איננו אלא משתנה פשוטה." מארגני התערוכה לא ידעו מה לעשות עם המזרקה ודושאן לא כל כך התעניין. אחרי שבוע הוא ביקר בתערוכה ומצא את שהמזרקה שלו אמנם מוצגת, אך מאחרי פרגוד.

האסלה הסדוקה 359746
אמן הרחוב הצרפתי פייר פינונצ'לי תקף פעם נוספת את האסלה של דושאמפ המוצגת במרכז פומפידו. הוא השתין בה ואח"כ הוריד עליה פטיש. כש"המזרקה" הוצגה במוזיאון בנימס בשנת 1993, פינונצ'לי השתין ושבר אותה "כדי להציל אותה להמעמד הנפוח ולהחזיר אותה לשימוש המקורי בתור משתנה." האמנות של פינינצ'לי כוללת גם גדימת הזרת שלו בגרזן במחאה על חטיפות בקולומביה, והפגנה כשהוא עטור מגיני דוד צהובים במחווה ליהודים המגורשים.

הוויכוח על "מהי אמנות" נמשך, וכולל גם שני אמנים סיניים שהישתינו, במחווה אמנותית, למזרקה של דושאמפ, וקפצו למיטה מבולגנת, "המיטה שלי" של טרייסי אמין, מצויידים בלבנים מלוכלכים, קונדומים משומשים ובקבודים ריקים.

האסלה הסדוקה 359832
סמרטוטים. אם הם באמת רוצים לעשות מחוות, שינסו לצייר שפם על המונה ליזה.
  שאלה: • שוטה הכפר הגלובלי
  תשובה חלקית • ערן בילינסקי • 2 תגובות בפתיל
  שאלה: • האייל האלמוני
שאלה: 266715
אני בטוח שאנליזה כימית תוכל לגלות את מוצא הצואה. יש שם קצת ד.נ.א. מתאים מתים, וכך אפשר אפילו לגלות אם האמן רימה וארז שם את התוצרת של מישהו אחר.
שאלה: 605744
האם השוטה כבר מתכנן למכור יצירת אומנות ששמה "אנליזה של חרא של אמן"?
  מודלים סטריאומטרים או אמנות לא מכוונת • רון בן-יעקב
  ללא כותרת • יודית • 6 תגובות בפתיל
הבדים גדולים יותר מהציירת 275930
"כמה מציוריה של מרלה אולמסטד, בת 4 מניו יורק, כבר נמכרו ב-‏20 אלף דולר. "לפעמים, כשילד יוצר משהו, הוא פוגע בנקודה שמתאימה לתפישה שלנו על אמנות מודרנית", אומר מנהל מוזיאון הילדים במנהטן."

  הבדים גדולים יותר מהציירת • איילת בועזסון
הבדים גדולים יותר מהציירת 382114
למי אכפת מה מנהלי מוזיאונים אומרים הכול עסקים!
הבדים גדולים יותר מהציירת 382137
האמנות כראי התקופה 382116
אפשר לומר על אמנות מושגית מה שרוצים לא מוכרחים לאהוב מנסיוני כצייר אמנות מושגית היא ראי של המציאות האכזרית והעצובה.חברה תרבותית אירופית ואחרת המאפשרת בשתיקה. בהתעלמות.2 מלחמות עולם שגרמו לחורבנם של עמים.ולהרג של מליונים רבים. הדרך היחידה להגיב על זוועות כאלה מוכרחה להיות דרך פרובוקציה זלזול .כול מיצג דוחה.ומבחיל. אני לא רואה את זה בדרך המקובלת ציור עם מסגרת .קטלוג.וכו .לדעתי גם האמנות המושגית סימה את תפקידה המסר נקלט.מה עושים היום?אינני יודע.יתכן שאמן צייר פסל.מוסיקאי.חייב לתת דוח מצב יומי חודשי.שנתי על מצב העולם. הארץ שבה הוא חי .מעין ירחון אמנותי אישי .או שנתון.אולי זו הדרך בה יכול אמן לפעול. ואולי להשפיע.אני רק מתחיל לבדוק את העניין גם בעבודות האחרונות שלי אפשר לראות:"http;//"WWW.ABSOLUTEARTS.COM/MOTISAG
צר לי ... 391920
אך מעט מאוד הסכמה יש לי עם הכותב המכובד.
כשאנו דנים בהגדרות, עלינו לעשות את המאמץ הגדול, ולהשאיר את האמוציות הפרטיות בצד ולהמשיך עם הרציונל, ואז להגדיר.
מרגע שסיימנו להגדיר אנו רשאים לחזור ולומר שאנו לא אוהבים את זה ... או שאנו לא מקבלים את זה ... וכדומה.

יש לי התחושה שמחבר המאמר לא השכיל להפריד בין הערכתו הרבה לכשרון היוצר ובין עניננו. אותן יכולות יצירה פיזיות קשורות למושג האמנות Craft, ולא למושג האומנות Art. אמנם בסיסי ... אך נכון.
אומנות היא תמיד אישית, ותמיד שכלית (כלומר רציונלית או אמוציונלית). ואלו הם המדדים היחידים להחלטה האם מדובר ביצירת אומנות או לאו.
כאשר אדם חש כי ביטא דבר פנימי ואישי - הרי שיצר אומנות. ולא רלוונטית כלל מידת הכישרון, היצירתיות ועצם העשייה.
האומנות היא באקט - ולא בתוצר.

המונה ליזה נבראה מתוך עולמו הפנימי של הצייר.
גרפיטי "אני אוהב אותך דליה" בכניסה לתיכון נברא מעולמו הפנימי של אותו נער.

שניהם יצרו אומנות באותה מידה, וגם מידת התכוונותם ליצור באופן מודע יצירת אומנות - אינה רלוונטית. הנער כלל לא ידע שהוא עושה אומנות באותו רגע ...

ואילו אם המונה ליזה היתה חס ושלום נשרפת, הרי שליצירת האומנות למעשה לא נגרם כל נזק ... משום שמלכתחילה האומנות היתה בעצם היצירה ולא בתוצר המוגמר.

כשחושבים על זה - לייחס את המושג אומנות שהיא דבר כה רגשי ועמוק, לצבע, בד או כל חומר אחר - זו הרי בדיחה ! זו פאגאניות לשמה !
מקומה של האומנות במקום המכובד של נפש האדם. ורק שם.

כל ארוע חומרי שנולד בפנימיותו של אדם היא אומנות, אומנות טובה או רעה ? - אין חיה כזו. היות ולא ניתן להגדיר מלכתחילה טוב ורע באופן בו אנו מבטאים את עצמנו.
ניתן למדוד עד כמה הבינו הצופים את הפנימיות שהוחצנה, אך שוב - מדד זה אינו רלוונטי להגדרה. כי האמנות היא באקט ולא באינטרפטציה.

לסיום - מקרה קיצוני:
צייר בעל יכולות טכניות אדירות, ישב ושקד על העתקת המונה ליזה אחד לאחד ויצר העתק מושלם. כזה שאפילו דה וינצ'י לא יכול היה לזהות מה של מי.
אני מניח שהדעה הרווחת היא שאין כאן אומנות - אך כמובן שיש.
איני יודע מה עבר בראשו וחלף בליבו של אותו מעתיקן - קנאה , כעס, מגלומניה ... השד יודע. ואולי כלל לא ניתן לדעת - משום שבמקרה זה עצם היצירה היא הביטוי האישי, ולא תוכן היצירה.
אך כמובן שחוסר יכולתי לדעת מה היה שם בנפשו - לא רלוונטית.
הדבר היחיד שיכריע הוא נפש האדם בשעת היצירה.
צר לי ... 391938
לא כל כך הבנתי למה גם אמנות, אם כן, אינה אומנות. מה, שם אין ביטוי אישי? לא עובר לאמן משהו בראש בזמן היצירה?

כנ"ל גם לגבי הליך חירבון סטנדרטי, שבו לא שמים את התוצר הסופי במוזיאון. עוברים לי הרבה דברים בראש במהלכו.
צר לי ... 392459
פשוט מאוד.
אמנות תהיה אומנות ברגע שמתווסף רובד נפשי לאותה עשייה.

כאשר רובד זה אינו קיים, דהיינו - מפעל לכסאות שאף אחד לא ממש מעניין אותו איזה מין כסאות מושפרצים ממנו, ואנשים עובדים בו כמו רובוטים - אין בו מין האומנות.
צר לי ... 392464
יש רובד נפשי כשאני מחרבן. ישנם רגשות שבאים לידי ביטוי בתהליך היצירה - אני חושב "כמה שזה משחרר!" (אושר) או "אוי! זה כואב!" (סבל) או "בחיי, זה ממש מסריח!" (סלידה) או "לא הייתי צריך לאכול כל כך הרבה אתמול" (חרטה).
צר לי ... 391997
המסקנה הסופית שלך מבוססת על סתירה

''אך כמובן שחוסר יכולתי לדעת מה היה שם בנפשו - לא רלוונטית''

''הדבר היחיד שיכריע הוא נפש האדם בשעת היצירה''
צר לי ... 392460
לא הבנתי מה הסתירה הפה,

אם אדם עבר תהליך נפשי, או ביטא משהו פנימי בעשייתו אז יש במעשהו דבר אומנותי.
הצלחתי או חוסר הצלחתי לזהות את אותו רובד נפשי - אינם קשורים לעצם העובדה שנעשתה כאן אומנות ...

אם חרבנת והורדת את המים, ועשית זאת בעצבים כי איזה נהג שבר לך את המראה וברח בבוקר, ולך עבר בראש איך שאתה מוריד פה את הנהג המנייק לתוך הג'ורא יחד עם החרא ותוך כדי זה גם נשברה לך הידית - מבחינתי זאת אומנות (יכול להיות אפילו קטע נחמד לסרט לא ?)

ובאותו זמן, השכן שלך, רק שמע אתם המים בניאגרה יורדים.
אז השכן שלך - יודע שחרבנת (וגם זה לא בטוח ...). אבל הוא לא יכול לדעת על הצד האומנותי של החרבון הזה - רק אתה יכול לדעת ...
צר לי ... 392513
אז למה לאנשים לשלם מליונים על יצירות אומנות?

אם ה"אומנות" היא יצירתיות פנימית, הרי שאין טעם להציגה במוזיאון.
צר לי ... 392674
אנשים קונים יצירות אומנות במיליוני דולרים לא כי זו אומנות טובה יותר אלא משום שזה סמל סטטוס, וגם השקעה טובה ...
החברה האלה יותר נהנים להגיד "יש לי פיקאסו בסלון" מאשר להסתכל על הפיקאסו שלהם. לכן לפי הבנתי - השאלה שלך פוגעת בנושא אחר , אם כי בהחלט קשור.

ולמה ללכת למוזיאון ? כי יש שם יצירות אומנות שמרגשות ומעוררות אנשים ...

למה לא ללכת למוזיאון ולראות אקט של יצירתיות פנימית ? לפי זה גם אין טעם לקרוא את רומנים,אוטוביוגרפיות ומדע בדיוני ...
צר לי ... 392686
מה הקשר בין מדע בדיוני (למשל, "אנוכי הרובוט") ובין חירבון שמישהו חשב במהלכו "אוי, החיים כל כך חרא!"?
צר לי ... 392775
האם העתקים מדוייקים של יצירות האומנות שבמוזאון ירגשו אנשים באותה מידה?
צר לי ... 392790
כן, אבל רק אם הם לא ידעו שאלו העתקים.
צר לי ... 392844
העתקים של הצייר שזייף את ציורי ורמיר ירגשו אנשים לדעתי (בדיוק מפני שהם יודעים שמדובר בהעתקים).
צר לי ... 392847
כן, אבל הסיבות להתרגשות יהיו אחרות.
צר לי ... 392934
זה משנה? בהקשר זה מדובר ב"אורגינלים" של זיופי ורמיר, והם מעוררים התרגשות ככאלה.
צר לי ... 392940
זה משנה במובן זה שההתרגשות מוורמיר המקורי מתייחסת גם לחידוש, למקוריות, ולנפש הוורמירית (יהיה אשר היה פירושו של זה) - ואילו ההתרגשות מהזיופים ''האורגינליים'' מתייחסת יותר לכשרונו ולתחכומו של הזייפן.
צר לי ... 392956
אני רואה שני סוגי ריגושים בעמידה מול יצירה:

1. הריגוש מ"תוכן" היצירה (מה שקראת החידוש, המקוריות והנפש הוורמירית).
2. הריגוש מן העמידה מול היצירה, על המטען ההיסטורי שלה, של יוצרה ולעתים גם של המקום שבו היא מוצגת (אפשר לקרוא לזה "לנוכח פסל אפולו" :-P ).

בהחלט ייתכן שבביקור במוזיאון מדובר יותר בסוג השני (כמה אנשים מצאו חידוש או מקוריות ביצירה בעומדם מול המונה ליזה בזמן אמת?). מכל מקום הבנתי שאליו מכוונים. לעניין הסוג השני, ההתרגשות דומה באופייה בעמידה מול היצירה המקורית ובעמידה מול היצירה המזויפת (= שעוררה גלים ושיש מסביבה סיפור היסטורי שהותיר בך רישום, כלומר לא סתם יצירה שמישהו מספר לך פתאום שהיא זיוף).
צר לי ... 392957
העניין של המטען ההיסטורי ודאי קיים בעניין הזיופים - למעשה, יש בהם עניין היסטורי אף יותר מוורמיר עצמו - אבל "הנפש הוורמירית"? באמת?
צר לי ... 392958
הנפש הוורמירית זה ביטוי שאתה טבעת, לא?
לא אמרתי שהוא כרוך בסוג הריגוש השני.
צר לי ... 392963
כן, ודאי, אחרת אולי היה לי מושג מה זה...:)
וכנראה התבלבלתי בקריאת דברייך.
זהו את הציטוט (בלי גוגל) 393016
“Well, I’ll tell you,” he said. “This whole damn historicity business is nonsense. Those Japs are bats. I’ll prove it.” Getting up, he hurried into his study, returned at once with two cigarette lighters which he set down on the coffee table. “Look at these. Look the same, don’t they? Well, listen. One has historicity in it.” He grinned at her. “Pick them up. Go ahead. One’s worth, oh, maybe forty or fifty thousand dollars on the collectors’ market.”
The girl gingerly picked up the two lighters and examined them.
“Don’t you feel it?” he kidded her. “The historicity?”
She said, “What is ‘historicity’?”
“When a thing has history in it. Listen. One of those two Zippo lighters was in Franklin D. Roosevelt’s pocket when he was assassinated. And one wasn’t. One has historicity, a hell of a lot of it. As much as any object ever had. And one has nothing. Can you feel it?” He nudged her. “You can’t. You can’t tell which is which. There’s no ‘mystical plasmic presence,’ no ‘aura’ around it.”

זהו את הציטוט (בלי גוגל) 393017
אוף, זה ברשימת הקריאה שלי.
זהו את הציטוט (בלי גוגל) 393091
עוד הפעם אתה באת להכשיל אותי? לא רוצה לענות.
זהו את הציטוט (בלי גוגל) 393117
לפחות תודי שזה רלוונטי לדיון.
זהו את הציטוט (בלי גוגל) 393165
מאיפה הבאת את הציטוט הזה? אלו פשוט שטויות. פרנקלין דלנו רוזוולט, הנשיא ה-‏32 של ארצות-הברית והיחיד שנבחר לארבע כהונות, הוגה ה-New Deal והאיש שהעביר את אמריקה כמעט את כל מלחמת העולם השנייה, לא השתמש מעודו במציות מסוג זיפו.
יקום פורקן 393166
מעניין. כנראה שהבאתי את הציטוט הזה מיקום מקביל.
יקום פורקן 393186
תפסיק לתת לה רמזים.
יקום פורקן 393198
נכון. עדיף בהרבה לתת תשובה מלאה.
יקום פורקן 393213
לברקת? היא כבר יודעת. היא סתם מותחת אותך.
יקום פורקן 393249
מאיפה לי לדעת? אני כבר שנים לא קוראת ויליאם גיבסון!

_____
ברקת, ביקום מקביל שבו "ואליס" זה ספר של ברוס סטרלינג.
יקום פורקן 393301
ואליס? אולי של לואיס קרול. ברוס סטרלינג כתב את "זעם הדרקון".
יקום פורקן 393303
בחייך, כל אחד יכול לגגל ולראות מאיפה לקוח הטקסט שהבאת.

____________
ברקת, המהווה הדגמה חיה למושג "כשלזמן".
יקום פורקן 393307
מה, אינך מכירה את היצירה בת האלמוות "זעם הדרקון"? אולי טעיתי בשם המדוייק, אבל את הכישרון של ברוס ספרינגסטיין-סטרלינג-לי ( ממציא רשת האינטרנט ) אי אפשר להחביא!
יקום פורקן 393321
לא רק שמכירה, אלא שידוע לי על סרט ההמשך, delete+ctrl the dragon, אותו יביים ספילברג, על פי סיפור קצר שעוסק בליצן המגיש תוכנית טלוויזיה פופולרית בין-גאלאקטית.
זהו את הציטוט (בלי גוגל) 393250
אפשר לקרוא לסוג הריגוש הזה גם "מציאת הפונקטום"‏1.

____________
ברקת, אלופה במציאת פופיקים לגיל הרך.

1 ר' "מחשבות על הצילום" של בארת.
האוונגארד של אתמול 394408
"טוב להכיר מחדש את הדור שיצר אמנות ללא שוק של ממש, ושבשבילו השחיתות והניוון החברתיים היו הזדמנות ליצור משהו מועיל. הפוליטיקאים היו אחראים לרצח המוני, המפרסמים היו רמאים, העיתונות צינזרה את עצמה. לכן הדאדאיסטים החליטו שהגיע הזמן להיפטר מהכללים. הלאה הלאומנות וקלישאות הרומנטיקה והאקספרסיוניזם... במקומם אימצה תנועת הדאדא רוח חדשה של בינלאומיות, שיתוף פעולה ושקיפות. דאדא ייצג חירות. האמנות אולי חסרת תועלת, אבל היא גם חיונית".

בחינה של תנועת הדאדא בהקשר ההיסטורי והפוליטי שלה, ועל רקע טראומת מלחה"ע הראשונה:

רדי מייד 436224
הבי בי סי מדווח על אמן ששלח יצירה לתערוכה, אבל במקום להציג את הפסל, העדיפו האוצרים את התמוכה שלו.
רדי מייד 436228
''תוציא את השטקר, המים רותחים''.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים