בין מוסר להשכל (חלק א') 216
על תאוריות מדעיות "לא מוסריות", ומדוע אינן יכולות להיות לא־מוסריות. בחלק זה: גנטיקה אתנית.

במסגרת הדיון שהתעורר על המאמר "נאום ההגנה של היטלר", זרקתי תאוריה אפשרית (או כך חשבתי), לפיה אולי יש גנים יהודיים, ואולי יש בהם תכונות הגורמות ליהודים נטייה להיות יותר או פחות חכמים, נאמר, ואולי אפילו יותר או פחות חרוצים, יפים, טובי־לב, וכו' וכו' כיד הדמיון הרעה.

התאוריה ספגה כמה תגובות ביקורתיות. חלקן טענו לכך שזה בלתי אפשרי, מבחינה מדעית, משום שהיהודים היו מפוזרים בין עמים אחרים, ונישואי התערובת למיניהם "הורסים" נטיות גנטיות משותפות. אחרים טענו שזו תאוריה פסולה ולא מוסרית, שמתאוריות־אחיות שלה צמח הנאציזם.

אין לי בעיה עם התגובות מהסוג הראשון. ממילא לא טענתי שהתאוריה הזו היא נכונה, או סבירה. ציינתי שהיא נראית לי בלתי סבירה, אבל בכלל לא זה היה העניין שלי, אני לא גנטיקאי ומי אני שאגיד אם היא סבירה.

(ב"הארץ" 9.5.2000, התפרסם מחקר שבדק שוני ודמיון גנטי בין יהודים מארצות מוצא שונות. בין שאר הממצאים שם, דווח כי היהודים האשכנזים קרובים (אכן!) ליהודים המזרחיים, יותר מלאירופים שביניהם ישבו, וקרובים גם לסורים ולטורקים. היהודים האתיופים, לעומת זאת, שונים מאוד. זה מחקר שהתמקד בכרומוזום Y, העובר כפי שהוא מאב לבן; ישנם מחקרים אחרים הבודקים דנ"א מיטוכונדרי, העובר כפי שהוא מאם לבת, וגם הם הצליחו להתחקות אחר שושלת־תורשה יהודית. אם אני לא מחמיץ כאן משהו, אז יש גנום יהודי! אבל כאמור, זה בכלל לא העניין שלי.)

מה שכן העניין שלי, הוא שמדובר בתאוריה מדעית אפשרית, ותאוריה מדעית אפשרית אינה יכולה להיות בלתי־מוסרית.

כדאי להבהיר כאן, למרות שזה לא שייך לשאר המאמר, שייתכן מחקר מדעי לא מוסרי, מצד השיטות שלו. כוונתי בעיקר לניסויים אכזריים בבעלי־חיים לצורך מחקר פסיכולוגי, נאמר. הרצון להכיר את העולם הוא לגיטימי, אבל אנחנו לא חייבים להכיר אותו בכל מחיר. מימוש הסקרנות המדעית הוא כמו מימוש כל תשוקה אנושית אחרת, וכפוף לסייגים מוסריים. אולם מה שחייב להשאר בלתי־מסויג הוא חרות העלאת ההיפותזות. קשה לי לראות מצב שהעלאת היפותזה תהיה, כשלעצמה, בלתי־מוסרית, ובעיקר, לא ייתכן שההיפותזה עצמה תהיה בלתי־מוסרית.

פילוסופים אוהבים להפריד בין מה יש (בעולם, או בתודעה, וזה כולל מה היה, וגם מה יהיה), לבין מה ראוי (ראוי לעשות, או ראוי שיהיה). רוב ענפי המדע עוסקים, במובהק, בקטגוריה הראשונה - בפרט הגנטיקה. המוסר שייך, במובהק, לקטגוריה השנייה. קיצונים יגידו שההפרדה בין התחומים היא מוחלטת: לא תתכן השפעה של המדע על המוסר, וגם לא להיפך. לדעתי יש נקודות מפגש - כדוגמה טפשית, תהיה לנו בעיה אם נחליט על כלל מוסרי לפיו ראוי שנעוף באמצעות נפנוף ידיים. זה יכול להיות פחות טפשי אם לוקחים בחשבון שלכללים מוסריים יש לעתים בסיס בתחום המה־יש. נניח שבימי קדם היה כלל על־פיו ראוי להתפלל כל בוקר לשמש כדי שתמשיך להסתובב מסביב הארץ. לאחר שמתברר כי כדור הארץ הוא שמסתובב מסביב לשמש, אפשר להמשיך להתפלל לשמש, אבל נשמט הבסיס ההגיוני לכך.

ובכן, במצב זה, לדעתי, חייבים להעמיד את המה־יש מעל המה־ראוי. תורה מוסרית שסותרת משהו שידוע לנו על מצב העולם, היא תורה מוסרית לא טובה. ומי שחושב כך, וחושב בנוסף שהגישה המדעית היא דרך טובה להכרת המה־יש, חייב להסכים שאסור להגביל את חרות ההשערה המדעית מטעמי מוסר. אם נראה כי השערה מדעית, ואפילו לא מבוססת, סותרת כלל מוסרי, הרי שלרוב, לדעתי, אם נחשוב טוב, נגלה שבעצם אין סתירה. אבל אם מתברר שיש סתירה, אין מנוס מלמצות את חקירת ההשערה המדעית, ובמידת הצורך לשנות את המוסר.

למרבה השמחה, מחקרים בגנטיקה אתנית שייכים לדעתי למקרה בו אין סתירה. נבחן את שלושת המשפטים:

1. "לאוזבקים יש יכולת מתמטית גבוהה יותר, סטטיסטית, בגלל גן מסוים שנפוץ אצלם."
2. "האוזבקים הם עם עליון."
3. "צריך להרשות רק לאוזבקים ללמוד מדעים מדוייקים באוניברסיטאות."

אני לא רואה כל בעיה מוסרית בקביעה בסגנון 1, גם אם היא מופרכת (יסלחו לי קוראי האוזבקים. בהתחלה כתבתי את זה על יהודים בכלל). נניח שבאורח פלא היא נכונה: משפט 2, למרות שהוא עוסק במה־יש, נמצא בכל זאת מחוץ לתחומי המדע, שכן ההגדרה "עם עליון" היא הגדרה איכותית ולא כמותית, ומקומה אינו בממלכת המחקר המדעי (ולכן תורת הגזע עליה התבססו הנאצים היא לא מדעית, בלי קשר להיותה מטופשת). אבל נכון יהיה להגיד שמשפט זה נובע ממשפט 1, בצירוף כמה הנחות ערכיות מפוקפקות. משפט 3 כבר שייך במובהק למה־ראוי. כדי להבהיר מדוע הוא אינו נובע מ-‏1, אזכיר את הספר המפורסם "עקומת הפעמון", שיצא בארה"ב לפני כעשר שנים, חולל מהומה, והוזכר גם הוא לשמצה בפולמוס ב"נאום ההגנה של היטלר".

בספר זה מביאים שני המחברים מחקר סטטיסטי שמוכיח ששחורים הם במובהק טובים פחות מלבנים במבחני IQ, ומכאן שמערכת החינוך צריכה להשקיע רק בלבנים, במטרה לקדם אותם למקצועות מפתח הדורשים אינטליגנציה גבוהה, ולתעל את השחורים למקצועות אחרים. המחקר ספג ביקורות קטלניות על החלק הראשון של מסקנותיו, בין השאר בטענה שהמבחנים אינם טובים, והם מוטים מראש לטובת הלבנים. אבל אותי דווקא הקפיץ החלק השני. נניח, לצורך הדיון, שאכן לשחורים IQ נמוך מאשר ללבנים. מה פתאום נובע מזה משהו על ההשקעה הנכונה במערכת החינוך? הרי זה תלוי בכל־כך הרבה הנחות ערכיות!

למשל, ברור שהיתרון של הלבנים הוא סטטיסטי ולא דטרמיניסטי, כלומר ישנם עדיין שחורים רבים בעלי IQ גבוה יותר מלבנים רבים. אז למה לשלול את הסיכוי מאותם שחורים רק בגלל גזעם? למה לא לכוון את ההשקעות באופן אינדיווידואלי, לפי ה-IQ של כל תלמיד ותלמיד? אולי קשה לבדוק זאת בזמן, לפני שבוזבזו כבר משאבים על נמוכי IQ (ולכן עדיף להשתמש בקריטריון הברור־מראש של גזע)? אבל מי אמר שמטרתה של מערכת החינוך היא יעילות בכל מחיר? זו גם הנחה ערכית, פסולה בעיני. ולבסוף - אולי ראוי שעמדות המפתח בכלכלה ובממשל יתחלקו באופן שוויוני בין שחורים ולבנים? ואז, בצירוף לנתון (רק לצורך הדיון, כזכור) על נחיתות ה-IQ של השחורים, נובעת מסקנה אופרטיווית הפוכה בדיוק: יש להשקיע יותר בשחורים, כאפליה מתקנת!

אין ספק שתאוריות מדעיות כאלו הן מסוכנות, אבל הסכנה נובעת רק מהסקה שגויה של מסקנות מהן. כאשר הביקורת על "עקומת הפעמון" מתמקדת רק בצד המדעי, ומזניחה את הצד הערכי, מצלצל אצלי פעמון של אזהרה. אנשים עלולים לקבל את הרושם כאילו, אילו הצד המדעי היה נכון, אזי המסקנה הערכית היתה גם כן נכונה. אז מה יקרה אם יתברר לבסוף שכן יש הבדל אינהרנטי בין הגזעים?

מישהו יודע, אגב, מה מעמדה הנוכחי בקהילה המדעית של התאוריה לפיה לשחורים יש גנים שנותנים להם יתרון אתלטי? נדמה לי שזה די מקובל, אבל אולי אני טועה. נשים בצד את "הגנום היהודי", האם זה כל כך מופרך שלעמים שונים יהיו נטיות (סטטיסטיות) לתכונות אישיותיות שונות? 99% מהגנום האנושי הוא זהה, אבל אנחנו רואים בעצמנו שלא כולנו שווים, ונראה שהאחוז הנותר משפיע (חלקית, חלקית!) על עניינים כמו אינטליגנציה, ואולי אפילו יופי, חריצות, כשרון אמנותי, טוב־לב... מצד שני, בני עם מסוים הם לעתים קרובות בעלי גנום יחודי, כפי שקל להסיק ממראם החיצוני. מדוע שלא תהיה חפיפה מסויימת?

חרם מראש על היפותזות כאלו הוא בעיני הסכנה האמיתית, כי האמת המדעית עלולה להתפוצץ לנו בפרצוף. בשנים הקרובות, עם השלמת פענוח הגנום האנושי, נזכה כנראה למבול של מידע בדבר ההשפעות הגנטיות על תכונות אישיות שונות. יש לדון ולהבהיר כבר עכשיו, שאין להסיק מסקנות גזעניות (במובן המוסרי) מנתונים אתנים־גנטיים. וזה דחוף שנבהיר זאת.

קישורים
נאום ההגנה של היטלר - מאת יוסי גורביץ
הארץ
עקומת הפעמון - קנו את הספר באמאזון
חלק ב' של המאמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פילוסופיה ומוסר"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  משקל התועלת • יניב
  הערות ראשוניות +תוספת קטנה • גלעד • 41 תגובות בפתיל
  איכות, כמות, ערכים ומדע • ירדן ניר-בוכבינדר • 14 תגובות בפתיל
  למוסר אין תוקף ללא המדע • אסף נחמיאס • 8 תגובות בפתיל
  האוגניקה - התחום הבעיתי • עוז
  משהו על הנחות היסוד • יובל רבינוביץ • 6 תגובות בפתיל
  שאלה מעניינת • גיל לדרמן • 2 תגובות בפתיל
  לא מדעי, אבל אולי יש בזה משהו • דודי • 20 תגובות בפתיל
  מזכירים ביסוס לוגי ... • חנן • 2 תגובות בפתיל
  *אין אפליה מתקנת, יש "העדפה מתקנת" • טרקו • 6 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • shula-may • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים