התנ''ך - מציאות או דמיון? 222
האם הארועים המתוארים בתנ"ך קרו באמת? והאם זה צריך לעניין אותנו?

בשנים האחרונות נמצא התנ"ך (כמו כול אספקט אחר של התרבות היהודית והישראלית) במוקד של ויכוח מתמיד. אמנם בכך אין כול חדש - התנ"ך נמצא מאז ומתמיד במוקד של ויכוח כלשהו, אך דומה שכיום ויכוח זה רק הולך ומתעצם. אחת הסיבות לכך הן התגליות הארכיאולוגיות שמטילות ספק גובר והולך באמינות המסופר בחלקים גדולים וחשובים בתנ"ך (דבר שגם הוא כשלעצמו אינו חדש). סיבה אחרת היא העובדה שהתנ"ך, שהוא הבסיס של התודעה הציונית החילונית בארץ ומקור המקורות של טענות היהודים לזכות נצחית על ארץ ישראל, ניתקל באדישות ואף בעוינות גוברת מצד הדור הצעיר. בבתי ספר חילוניים התנ"ך הוא אחד המקצועות השנואים ביותר על התלמידים. הבמאי אבי נשר סיכם פעם בראיון במדוייק את הדרך שבה מתיחסים כיום רוב החילוניים הצעירים לתנ"ך: 'התנ"ך הוא הדבר הכי דבילי והכי אבסורדי שיכולתי לחשוב עליו, אצלנו התנ"ך הוא מילה נרדפת לפיהוק. אף אחד לא רוצה לגעת בתנ"ך'. על כך אפשר להוסיף כי סביר להניח שהרבה יותר חילוניים מתמצאים כיום בספר הזוהר הקבלי מאשר בתנ"ך, במסגרת גל המיסטיקה השוטף את המדינה.

חוסר העניין וחוסר הידע בתנ"ך דומיננטי, אגב, באותה מידה גם אצל החרדים, שמתייחסים גם הם בעויינות ובחשש לטקסט המקראי, ומעדיפים להתמקד לחלוטין בלימוד התלמוד. למעשה, הייתה אף תקופה בסוף המאה ה-‏19, כאשר כמה רבנים ליטאים הטילו חרם על לימוד התנ"ך מתוך חשש, מוצדק, שהדבר עלול להביא לדעות אפיקורסיות אצל הלומדים. חשש זה קיים גם כיום בין החרדים. רק אצל קהיליית הדתיים הלאומיים ניתן עדיין למצוא עניין אמיתי ועמוק בקרב הדור הצעיר בתנ"ך.

זהו בהחלט שינוי דרסטי בהשוואה לשנות החמישים והשישים, כאשר בציבור היה עניין אמיתי ועמוק בתנ"ך, ודי לציין כי סדרת "עולם התנ"ך לילד" של הסופר שרגא גפני, שבה סופרו סיפורי התנ"ך מחדש לילדים, הייתה סדרת רבי המכר המצליחה ביותר לילדים בשנות השישים, ומכירותיה עברו בהרבה את המכירות של סדרות אחרות פרי עטו של אותו סופר, שנותרו מוכרות עד ימינו, כמו "דנידין הילד הרואה ואינו נראה" ו"הספורטאים הצעירים". היום, כמובן, דבר כזה לא יעלה על הדעת...

מהן הסיבות לחוסר עניין זה? סביר להניח שהסיבה המרכזית היא זיהויו המוחלט של התנ"ך עם הדתיים, אם כי, כאמור, החרדים מקפידים להתרחק מהתנ"ך בדיוק כמו החילוניים, אם גם מסיבותיהם שלהם.

סיבה אחרת, אם גם פחות חשובה, היא ההבנה המחלחלת יותר ויותר בקרב החילוניים כי הארכיאולוגים וההיסטוריונים שוב אינם מתייחסים אל התנ"ך כאל מקור היסטורי אמין. חשדנות זאת של ההיסטוריונים והארכיאולוגים בתנ"ך מוצאה עוד במאה ה-‏19, אך בעשורים האחרונים היא תפסה תאוצה אדירה, ויש ארכיאולוגים מרובים שטוענים שמרבית החלקים ה"היסטוריים" בתנ"ך הם למעשה יצירה ספרותית טהורה. הקשר בין סיפורי התנ"ך לבין מציאות היסטורית של המזרח התיכון העתיק דומה לקשר שבין "שר הטבעות" של טולקין להיסטוריה של אירופה.

היסטוריונים אלה קובעים כי במשך מאה השנים של חפירות אינטנסיביות ביותר בארץ ישראל (יחסית לגודלה, מדינה ישראל מחזיקה בשיא העולמי במספר החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בה) אשר מטרתן העיקרית הייתה "למצוא אישור" לסיפורי התנ"ך, נמצאו רק עדויות המראות על כך שיש להתיחס בזהירות גוברת והולכת לסיפורי התנ"ך. כך, למשל, לא נמצאה כל עדות שהיא ליציאת מצרים (שהייתה צריכה להשאיר עדויות למכביר במצרים ובמדבר סיני), או לכיבוש הארץ בידי יהושע, או לממלכה המאוחדת של דוד ושלמה. נמצאו עדויות שונות לגבי ארועים מתקופות מאוחרות יותר, אך גם הן אינן עולות תמיד בקנה אחד עם התנ"ך. כך למשל החוקרים מפקפקים כיום אם הארץ אכן נחרבה בידי הבבלים שהגלו את כול העם. לדעתם, הייתה זו רק קבוצה קטנה של אצילים ובני המעמדות העליונים שגלו, ושאר העם נשאר בארצו.

אפשר להמשיך כך עוד כהנה וכהנה, אבל אם התנ"ך אינו ספר היסטוריה כפי שאנו מבינים את המושג - מה הוא? לדעת ארכיאולוגים והיסטוריונים רבים, זוהי יצירה ספרותית שנוצרה בידי חבורה של אינטלקטואלים, סופרים וכהנים שחיו בגלות בבל ובארץ ישראל בתקופה הפרסית ואולי אף הההלניסטית, יצירה שמטרתה הייתה ליצור עבר משותף (אם גם דמיוני) וזהות משותפת לקבוצות שונות ומסוכסכות של עמים שחיו זה לצד זה.

לדעתם, ספרים בתנ"ך שלכאורה נראים אמינים מאוד מבחינה היסטורית, כמו ספר שמואל, אינם יותר מ"רומנים היסטוריים" שנכתבו בתקופה מאוחרת, והקשר בין דוד המציאותי ודוד שמופיע בספר שמואל אינו חזק יותר מהקשר שבין כל דמות הסטורית לדמות ספרותית שנכתבה בהשראתה.

אותה חבורה של סופרים, לטענתם, שבידיהם היה מעט מאוד מידע היסטורי, "ייצרו" את המציאות ההיסטורית המתוארת בתנ"ך מדמיונם הפורה.

סביר להניח שזוהי הגזמה, ושבידי סופרי התנ"ך ועורכיו היו מסורות היסטוריות אותנטיות שונות, לפחות לגבי התקופות המאוחרות יותר, כמו תקופת חורבן ממלכת יהודה. אך ברור באותה מידה שחלקים גדולים מהתנ"ך הם יצירה ספרותית גאונית ותו לא. יצירה ספרותית שהייתה כה גאונית וכה משכנעת, עד כי השתלטה לחלוטין על דמיונו של העם שהכריז על הספרים (לאחר תהליך שעדיין איננו מובן לנו) כ"מקודשים", והם שימשו כבסיס להתפתחויות המאוחרות של הדת היהודית ושל הדת הנוצרית, שקיבלו את התנ"ך כאמת שאין לערער אחריה (אבל אפשר לשנותה ולהרחיבה לפי הצרכים המשתנים...) .

באותה מידה שהשתלט התנ"ך על דמיונם של היהודים, הוא השתלט גם על דמיונם של עמים אחרים שניסו "לחקות" את המציאות שתוארה בו (שרובה, כאמור, פרי דמיונם של סופרים). שתי דוגמאות טובות לכך הם האתיופים בימי־הביניים ובתקופה החדשה שטענו שמנהיגם הוא צאצא של המלך שלמה התנ"כי, והחלו לחקות במנהגיהם את אורח החיים המתואר בתנ"ך; והפוריטנים באנגליה שניסו במודע לחקות את התרבות הישראלית התנ"כית, שספק אם התקיימה אי פעם. (תופעה זו, אגב, לא הייתה יחודית רק לתנ"ך. ניתן לציין גם את המיתולוגיה היוונית שהשתלטה לחלוטין על דמיונם של הרומאים, שהחלו לראות את עצמם כצאצאי העיר טרויה שנחרבה בידי היוונים, ודוגמאות דומות ניתן למצוא לגבי המיתוסים ההודים, ההינדואיסטים והבודהיסטיים שהשתלטו על דמיונם של עמים שונים באסיה מחוץ להודו, וכיום אף בעולם המערבי.)

אם זה נכון, אני תמה אם אי אפשר להשוות זאת לתופעה המודרנית של סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים", שיצרה יקום דמיוני, אך כה משכנע וכה אטרקטיבי עד שאלפי חובבים החלו להתלבש בבגדים של שחקני הסדרה, לדבר בשפות שהומצאו במיוחד עבור הסדרה (הקלינגונית), לדון בסתירות שונות בפרקי הסדרה ולהסביר אותם (בדיוק כפי שפרשני התנ"ך השונים נהגו לאורך הדורות להסביר סתירות שונות במקרא המצאת סיפורים חדשים). ניתן להביא גם דוגמאות נוספות, כמו חובבי ספריו של טולקין וסדרות אחרות.

ההבדל הגדול הוא כמובן שחובבים אלה מודעים לכך שהם עוסקים במציאות דמיונית, בניגוד ל"חובבים" של "המציאות התנ"כית".

אם תאוריה זאת נכונה, כי אז כלל התרבות היהודית־נוצרית מבוססת על מיתוס. ובכל זאת - האם זה דבר רע כל־כך? דומני שההיסטוריה מראה שתרבויות שמתבססות על סוג כלשהו של מיתוס חזק מאוד שמנחה אותם, כמו היהדות, הנצרות והאסלאם, או הבודהיסטים וההינדואיסטים בהודו, הן גם מאריכות ימים בטווח הארוך, יותר מתרבויות שאין להן מיתוס כזה. דוגמה טובה לכך הם המונגולים שכבשו חצי עולם, אך לא יכלו להתמודד תרבותית עם הנוצרים, המוסלמים והבודהיסטים - תרבויות שכל אחת מהם התבססה על מיתוס חזק מאוד משלה, ותרבותם המקורית התמוטטה.

גם אם התנ"ך שלנו הוא לפחות בחלקו מיתוס או יצירה ספרותית דמיונית, הוא בסיס התרבות שלנו ועמוד השידרה שלה. מסופקני אם התרבות הישראלית תמשיך להתקיים אם תנטוש אותו לחלוטין.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  שאלה מקבילה • דב אנשלוביץ • 32 תגובות בפתיל
  עולם חדש • אילן מעוז • 111 תגובות בפתיל
  מאמר מגוחך • גיא • 3 תגובות בפתיל
  שלוש טענות • ש. פוגל • 31 תגובות בפתיל
  אין לי אלוהים • אייל בירנברג
  עכשיו גילית? • בועז יזרעאלי • 2 תגובות בפתיל
  התנ''ך וחשיבותו • עמית פליס • 3 תגובות בפתיל
  קריאה רלוונטית • רון • 2 תגובות בפתיל
  אז מה זה בעצם משנה? • Xslf
  אז מה ?! • מודאג
  הרמב''ם על אבולוציה ודת • האייל האלמוני
  הויכוח על אמיתות התנ''ך • אלי אשד • 29 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • keren • 9 תגובות בפתיל
  אז איך תפריכו גלגול נשמות? • רן גבע • 4 תגובות בפתיל
  אמת או שקר - הערות • GILAD ZUCKERMAN • 3 תגובות בפתיל
  ??התנ"ך- ספר ללימוד הסטוריה • דביר
  למה אתה חושב שחובבי טולקין • פיפין
  התורה אינה סיפורת כלל ועיקר • האייל האלמוני
  התנ''ך לא מציאות ולא דמיון • דוד זהבי • 2 תגובות בפתיל
  עם נולד • צור • 115 תגובות בפתיל
  תנ''ך • אריאל • 10 תגובות בפתיל
  מומלץ ספר • אלי אשד
  הידעת? • צבי צוברי • 3 תגובות בפתיל
  התנך הוא מיתוס! • נטלי • 3 תגובות בפתיל
  התנ''ך בעיתוני סוף השבוע • אלי אשד
  משוגעים, תרדו מהגג! • יובל רבינוביץ • 2 תגובות בפתיל
  תגובה לתגובות • אלי אשד • 2 תגובות בפתיל
  מסכן • גואל לישראל • 3 תגובות בפתיל
  אלוהים למתמטיקאים • יובל רבינוביץ
  האייל בדרך התלמוד • צבי צוברי • 3 תגובות בפתיל
  book report • נילי • 2 תגובות בפתיל
  מציאות ספרותית • טלה בר
  ראיה לאמיתות התורה • דוד30 • 17 תגובות בפתיל
  הביוגרפיה של שלמה המלך • אלי
  הסבר על נתינת התורה • דוד • 15 תגובות בפתיל
  הגבלת אורך תגובה. • לילך י. • 17 תגובות בפתיל
  אתר שלם רק לנושא truesearch.org • ok
  מכתב אריסטו לאלכסנדר מוקדון • isaak • 14 תגובות בפתיל
  ייתכן שנמצאה כתובת מימי יהואש? • עמית מנדלסון • 12 תגובות בפתיל
  תעלומת כתובת האבן השחורה של המלך יהואש הנואש • ליאור גולגר
  האם כתובת יהואש היא זיוף ? • אלי • 4 תגובות בפתיל
  שוב יתלהט הדיון • ערן בילינסקי • 7 תגובות בפתיל
  דברי הבל ורעות רוח של צאצאי קופים • משה מזרחי • 6 תגובות בפתיל
  נו אז מה... • פידרוס • 3 תגובות בפתיל
  התנ"ך / התלמוד • אביתר
  מהו מחקר היסטורי אובייקטיבי • מיכאל ב
  סיכום ימי אברהם • מספר 666
  פיזמונים תנכיים והיסטוריים -מאגר מידע • מספר 666
  אנא פרסם את מקורותיך • רביד • 3 תגובות בפתיל
  לא ראינו אינה ראיה • אבי
  האם נמצא ארמון דוד? • ערן בילינסקי • 12 תגובות בפתיל
  כל הכבוד • עדי • 9 תגובות בפתיל
  נקווה של ידרוך עלי יעשה אותי גמד • ערן בילינסקי • 12 תגובות בפתיל
  שאלה • אסתר • 4 תגובות בפתיל
  מניפולטיבי • האייל האלמוני
  התנך משעמם ? • זאב
  אמיתות התנ''ך • תומר • 2 תגובות בפתיל
  חמש מליון. מציאות או דמיון? • ה. אבני
  התנך אמת או פיקשין • זאב • 4 תגובות בפתיל
  פטירתו של חוקר תנ''ך • מספר 666
  ללא כותרת • אביה פרנקל • 5 תגובות בפתיל
  הסופרים והחוזים של התנ''ך • מספר 666
  הכתוב בתנ''ך אמת לאמיתה. • איתן עופר • 2 תגובות בפתיל
  הספרים החשובים של התנ''ך - הם משל. • ספר ''Bar Kamtza. 2007''
אמת או שקר 707785
מהו דימיון? מאין מגיע הדימיון? האם יכול להיות שהדימיון הוא סוג של נבואה? והשאלה הכי חשובה היא מי זה ששם
את הדימיון או הנבואה במוחו של האיש הנביא, החוזה או הגאון שמביא את זה ליידי כתיבה ותיעוד. אז כל הכתובים של
היהודים, נוצרים, מוסלמים ודתות אחרים אמת או שקר?
אמת או שקר 749440
ראה ספר פנטזיהדות מאת היהודי החשוב משה רוט,ישמע חכם ויוסיף לקח
אמת או שקר 749442
מה שבטוח זה שהם לא יכולים להיות כולם אמת, כי יש ביניהם סתירות.
אמת או שקר 749453
I’m not trying to prove anything, but can’t avoid quoting one of my favorite books.

You said their prayer – is this the religion you believe in, then?"
„I believe in them all.”
Vin frowned. „None of them contradict each other?”
Sazed smiled. "Oh, often and frequently they do. But, I respect the truths behind them all – and I believe in the need for each one to be remembered

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים