בג''ץ: האיסור על העסקת יהודים בשבת אינו נוגד את חופש העיסוק 2302
שופטי בג"ץ דחו הבוקר (ב') את עתירת חברת הרהיטים "דיזיין 22" שדרשה לבטל את האיסור על העסקת יהודים בשבת. האיסור נקבע בחוק שעות העבודה והמנוחה, ולטענת החברה העותרת, הוא נגד את חוק יסוד: חופש העיסוק. החברה דרשה כי יותר לכל עובד לבחור את יום המנוחה השבועי שלו ולא לכפות עליו יום מנוחה מסוים. על־פי קביעת בג"ץ, "אין בחוק משום כפיה דתית".

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, קבע בפסק הדין כי "האיסור להעסיק יהודים בשבת אינו מנוגד להוראות חוק יסוד חופש העיסוק, מאחר שמדובר בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל", הן מההיבט הסוציאלי והן מההיבט הדתי־לאומי. תכלית החוק ראויה "מכיוון שהחוק נועד להגן על העובד ועל המעביד ולהבטיח את השוויון בין אדם דתי למי שאינו דתי וכן מגן על דרישותיו של הציבור הדתי". לפסק הדין שותפות השופטות אילה פרוקצ'יה ומרים נאור.

חברת דיזיין 22 מסרה בתגובה כי "תיאלץ לסגור סניפים בשבת ולהפסיד כספים רבים מאוד... העובדים גם מקבלים בונוסים גדולים על מכירות בשבת ורוצים לעבוד דווקא בשבת, ואין שום סיכוי שהחברה תוכל להעסיק רק עובדים שאינם יהודים ביום זה".

ח"כ רוני בריזון (שינוי) אמר בתגובה לעיתון "הארץ": "תמוה מאוד שבית המשפט העליון מתעלם מהאפליה הבוטה נגד יהודים. ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה מופלים יהודים לרעה בגלל דתם".
קישורים
YNet
הארץ
nrg
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

פסק הדין 290058
מצאתי את פסק הדין בתוך עשר שניות, בערך.
נראה לי שעדיף לקשר אליו מאשר לשלושה אתרי חדשות שמסכמים אותו בצורה דומה.

משונה 290060
לא מובן לי איך אפשר להצדיק את החוק הזה בלי לאפשר לאדם לוותר על יהדותו.

שאלה למבינים: מי שגויר יכול להתחרט? ומה אם היה תינוק וגויר בלי שנשאל על כך?
משונה 290072
השופטים הביעו חשש כי אם יותר לעובד לבחור את יום המנוחה, יכפו מעסיקים על עובדיהם את היום הנוח להם ולא ייתנו בידם בחירה אמיתית. אם תיתן לאדם לוותר על יהדותו בקלות, תחזור הקושיה למקומה.

על פי ההלכה, מי שהתגייר אינו יכול להתחרט.
מה שגיירוהו כשהיה קטן יכול למחות כשגדל ולוותר על יהדותו.

על פי פירוש בג''ץ לחוק הישראלי בפרשת האח דניאל (אוסוואלד רופאייזן), יהודי שהתנצר אינו יהודי עוד. לא ידוע לי אם חוק שעות עבודה ומנוחה נבחן בהקשר זה.
משונה 290078
כפי שהמעביד יכול לכפות עלי שעות שינה מסוימות (למשל, עבודה בלילה), והמקסימום שאני יכול לעשות הוא לסרב למשרה, כך גם יוכל המעביד לכפות עלי יום מנוחה ספציפי – ואיני רואה כל פסול בכך, ובלבד שלכל עובד *יש* יום מנוחה פעם בשבוע, עם הקפדה חמורה על קיומו.
משונה 290080
השופטים סברו שלא רצוי כי המעביד יכפה עליך את יום המנוחה המתאים לו. לטענתם, מוטב שיום המנוחה השבועי יהיה משותף לכל המשפחה.
משונה 290097
ושעות השינה, לא ראוי שתהינה משותפות לכל המשפחה? והחופשה השנתית?

ומה בדבר רווקים שמעדיפים יום מנוחה ביום ו' (אחרי המסיבות של יום חמישי) – הרי אין להם "משפחה" לתאם איתה את יום המנוחה? או זקנים גלמודים (שעודם עובדים, כדי לא להיות לבדם) המעדיפים יום חופש ביום ג' דווקא, משום שאז יש להם את פגישת המועדון? ואם נעבור לשבוע לימודים של 5 ימים (ע"ע דברת), מה בדבר משפחות שרוצות שהאב יהיה עם הילדים ביום ו', והאם בשבת?

הבעיה היחידה עם בחירה חופשית היא שדתיים לא יוכלו לעבוד במקומות שיש להם מספיק עובדים הנופשים בשבת; אלא שבמדינת ישראל יש די והותר מקומות עבודה שאינם פתוחים בשבת (ממפעלי מזון דרך רשויות המדינה ועד חברות בבעלות דתית).

המצב האבסורדי כיום הוא: (א) הדתיים בחרו מרצונם שלא לעבוד ביום מסוים; (ב) כדי למנוע יתרון מאחרים, בואו נאסור על *כולם* לעבוד ביום זה. סליחה, אבל זה לא ממש מסתדר לי עם "חופש העיסוק".
משונה 290176
לי זה לא ממש מסתדר עם ''לא כפייה דתית''.
משונה 290376
מה המשמעות מבחינתך למדינה יהודית? ולשם מה להחזיק מדינה יהודית החיה על החרב?
משונה 290383
מדינה ל*עם* היהודי (שחלקו, אבל לא כולו, מאמין ב*דת* היהודית). ראה גם דיון 1650 ("גם יהודית, גם דמוקרטית").
משונה 290393
לשם מה העם היהודי צריך מדינה? ולמה בעצם בגרון של הערבים?

אבל בעצם גלשנו רחוק. אני הרי נגד כפייה.
משונה 291130
על מנת לשמר את קיומם הפיסי של בני העם היהודי מפני הקמים עליהם להשמידם.
משונה 290104
למה ההפרדה הדיסקרטית והחדה הזו בין "המעסיק יכול לעשות מה שבא לו (כשזה נוגע ל*מתי* תנוח)" ובין "למעסיק אסור בשום פנים ואופן לעשות מה שבא לו (כשזה נוגע ל*כמה* תנוח)"?

אם לדעתך תשובה תדרדר את הדיון הזה לדיון שוק חופשי, אל תענה. אני מצדי מבטיח להתאפק.
משונה 290110
(אם בעבר, כשהייתי מפרסם ידיעה כזו, הייתי נאנח ואומר לעצמי: נו, עוד דיון חילוניים-דתיים, הרי שכעת אני נאנח ואומר לעצמי, נו, עוד דיון שוק-חופשי).

אני כן תומך במידה מסוימת של פטרנליזם מצד המדינה (חינוך חובה, למשל). השאלה היכן עובר הקו אינה פשוטה, אבל די ברור לי שכמות מינימום של מנוחה צריכה להיות מחויבת – מתוך הכרה בכך שלא ניתן לאכוף אותה ב-‏100%.
משונה 290193
לפי ה*חוק* הישראלי - ניתן להמיר את הדת אין סוף פעמים.
ולשאלת שכ"ג - ילד שגוייר לא צריך "להתחרט". הוא פשוט יכול להמיר את דתו לדת הקודמת (או לדת אחרת), והעובדה שהדת היהודית ממשיכה "לאחוז" בו אין לה חשיבות מבחינת החוק הישראלי (להבדיל מהדין הדתי).
אגב, בן לאב מוסלמי ולאם יהודיה נחשב יהודי בעיני היהדות, מוסלמי בעיני האיסלאם ו*כפול דת* בעיני החוק הישראלי. בן לאב יהודי ולאם מוסלמית נחשב יהודי בעיני האיסאלם, מוסלמי בעיני היהדות ו*חסרת דת* בעיני החוק.

חשיבותה של ההשתייכות הדתית הולכת ופוחתת, משום שסמכויות רבות מועברות לבתי המשפט האזרחיים באופן בלעדי או במקביל לבתי הדין הדתיים, ובנוסף לכך העניינים שבהם יש חשיבות לכך הולכים ופוחתים. כיום - רק לחלק מ"הדין האישי" יש משמעות להשתייכות הדתית, בעיקר בענייני נישואין וגירושין.
משונה 290196
וילד שהדת היהודית או דת בכלל, נכפתה עליו כי הוא בן לאב כזה ולאם כזו?
משונה 290201
הנה הוראות סעיף 13א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962:

(א) לא תומר דתו של קטין אלא אם שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית-המשפט, לפי בקשת אחד ההוראים או לפי בקשת אפוטרופסו של הקטין, אישר מראש את המרת הדת.
(ב) מלאו לקטין 10 שנים, לא תומר דתו אלא אם, נוסף על הסכמת הוריו או אישור בית-המשפט לפי סעיף-קטן (א), נתן גם הוא מראש הסכמתו בכתב.
(ג) לא תומר דתו של קטין אלא בדת של הוריו או של אחד מהוריו, או של אדם שהקטין היה סמוך על שולחנו, מתוך כוונה לאמצו, בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה להמרת הדת, ובתנאי שבית המשפט שוכנע כי ההמרה דרושה לשם אימוצו של הקטין בידי אותו אדם לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-‏1981.
(ד) המרת דתו של קטין בניגוד להוראות סעיף זה - אין לה תוקף משפטי.
תטל''א 290203
ומה יעשה בגיל 18 ויום? תקוע!
משונה 290121
עד כמה שזכור לי, אתה יכול ל''וותר'' על יהדותך אם אתה מתאסלם או מתנצר (אולי גם ממיר את חילוניותך בבודהיזם וכיו''ב מרעין בישין). בכל אופן, היה איזה צייר שהתאסלם, ונדמה לי שגם מתי כספי עשה את זה. ולא מזמן השתחרר מצה''ל מטעמי מצפון בחור שהצהיר שהוא בודהיסט).
סטירה מימין, סטירה משמאל 290073
אין זו הפעם הראשונה שבג"ץ "מרכך" מכה לציבור הדתי על-ידי מכה לציבור החילוני בתוך פרק-זמן קצר.

מקננת בי הרגשה לא נעימה לפיה בג"ץ, במקום לעסוק בפרשנות החוק, עוסק באיזון אינטרסים ציבוריים, או במילים אחרות: בפוליטיקה.
פוליטיקה 290099
גם לפי דעתי (אם כי איני זוכר כרגע את הדוגמאות) אין זו הפעם הראשונה בה מרכך בג''ץ פסיקה פורצת דרך (גם אם מתבקשת מאליה במדינה חופשית) ב''פיצוי'' למחנה האנטי-בג''צי (בעיקר הציבור הדתי) זמן קצר לאחר מכן.
אכן, בעולם אידאלי ומדינה מתוקנת לא היה צורך בשום דבר מאלה.
פוליטיקה 290126
נכון מאוד. בזמנו, כשהוציאו את תנועת כך מחוץ לחוק, הזדרזו להוציא מחוץ לחוק גם את מצפן (למרות שבמקרה השני לא היה להם ''קייס'' של ממש).
פוליטיקה 290371
גם במקרה של כך לא היה קייס.
פוליטיקה 290424
כך הייתה תנועה גזענית פאר-אקסלנס. קייס היה גם היה.
פוליטיקה 290427
כך לא היתה ואיננה תנועה גזענית, אלא תנועה נגד זרים אירידנטיים. אנא הבדל בין השניים.
פוליטיקה 290440
לא ידעתי שכך התנגדו ליהודים.
פוליטיקה 290442
ראשית, הרב כהנא דיבר בצורה מאוד לא נעימה כלפי השמאלנים.

שנית, גויים אוהדי ישראל זכו ליחס הוגן מידי כך.

שלישית, יחס מעדיף ליהודים במדינה יהודית אינה גזענות כמו שהעדפה לצרפתים בצרפת אינה גזענות.
פוליטיקה 290448
אמרת שכך התנגדה לנוכרים אירידנטיים. היהודים בארץ הם נוכרים אירידנטיים. אם אתה צודק, כך התנגדה ליהודים.
פוליטיקה 290451
אתה פשוט מתוחכם מדי בשבילי.
פוליטיקה 290456
תפסיק לסלף דברים. ההעדפה בצרפת היא לא "לצרפתים", אלא לאזרחי צרפת. כהנא לא העדיף הציע חוקים עם העדפה לאזרחי ישראל אלא עם העדפה על-פי גזע. כהנא היה גזעני, והדבר נידון בהרחבה, בין השאר, בדיון 1542.

בין השאר, כתבתי שם (על כהנא): "אילו רק הציע חוק ובו עונש מאסר למי ששוכבת עם בן גזע אחר, די בכך. ואילו רק דרש שלילת אזרחות מאנשים על-סמך גזעם, די בכך. ואילו רק ביקש להגביל את חלקם באוכלוסיה של בני לאום מסוים רק בשל הלאום שלהם, די בכך. ואילו רק שאף למנוע מבעלי אזרחות להיות בתפקידי שלטון רק בשל גזעם, די בכך. ואילו רק השתדל לשלול את זכות ההצבעה של חלק מתושביה רק בשל גזעם, די בכך. הואיל והציע ודרש וביקש ושאף והשתדל (ועוד), הרי שהוא גזען מעבר לכל ספק, ודיינו." (מתוך תגובה 166844).

אם תרצה להמשיך בדיון על שאלת גזענותו של האיש ההוא, אתה מוזמן לעשות זאת בדיון 1542, ולא כאן. זהו דיון ארוך, ומומלץ לקרוא את כולו לפני שתחל לענות בו. תודה.
פוליטיקה 290458
כהנא דיבר על לאום לא על גזע. מי שמתגייר ונהיה יהודי הוא בן הלאום היהודי. ממילא כהנא לא היה גזען.

הגבלת אחוז בני לאומים אחרים במדינה היא דרישה של השמאל בישראל. האם גם הם גזענים?

הדברים שכתבת מייתרים זה את זה. אם שוללים את אזרחותם הם ממילא לא יכולים להצביע ולקבל תפקידים בשלטון.

את המעבר לדיון 1542 תציע לזה שהתחיל עם הטענה השקרית שכהנא היה גזען. אם היה מסתפק עם כתיבת הדברים שם לא הייתי רואה אותם ולא הייתי מגיב. אין זה הוגן לאפשר לצד אחד להפיץ שקרים ולדרוש שהצד השני יגיב במשבצת הנכונה.
פוליטיקה 290493
מי שתומך באפליה על-פי לאום (או דת) הוא גזען, ולא נותר לי אלא להפנות אותך שוב לאותו דיון כדי להתעמק בפרטים.
פוליטיקה 290497
יש מספיק מילים בשפה, אין צורך להרחיב את משמעות המילה גזען עד כדי שהיא תכסה את רוב האנשים בעולם, כולל כמעט את כל אזרחי ישראל.
פוליטיקה 290504
אם אני יהודיה (בין אם ישראלית או לא), היתום יהודי?
פוליטיקה 290505
אכן כן.

ייתכן שלא אם האבא של היתום היה עבד כנעני, אבל אני מניח שזה לא היה המצב.

את זה את ידעת. מה מסתתר מאחורי השאלה?
פוליטיקה 290510
חשבת על האפשרות שהיא אלמנה וחברה הנוכחי לחיים יתום?

האם גם במקרה כזה היתום בהכרח יהודי?
פוליטיקה 290570
ואם היתום ינשא ליהודיה, ילדיהם יהיו יהודים?
לא פוליטיקה 290712
איני מבין לאן את חותרת. אנא הסבירי לי. כעקרון, ילדים לאם יהודיה, אפילו אם האבא הוא גוי, הם יהודים.
פוליטיקה 291993
כל עוד אנחנו זוכרים להבדיל בין מישהו שהוא גזען פרופר למישהו שפשוט מודע לשכיחות הגבוהה של אנשים שהאינטרסים שלהם לא עולים בקנה אחד עם שלו בקרב לאום כלשהו, נגיד כזה שמורכב ברובו מבני דת אחרת שמעוניינים בהקמת מדינה דתית שתכלול גם את ביתו ותכפה עליו את חוקים שהוא לא מעוניין בהם, אין לי בעיה להסכים איתך. רוב השמאלנים שמדברים על ''הבעיה הדמוגרפית'' בארץ נמנים על חברי הקבוצה השניה, דומני.
הרב מאיר כהנא זצ''ל 290494
אני מניח שהכותרת כבר רומזת מה אני חושב על כבוד הרב (אינני אדם דתי) אבל לא פה הנקודה (.)
הרב מאיר הכנא עשה את שעשה ואמר את שאמר משום שהאמין שזה מה שהתורה מצווה והסתמך על גדולי הפוסקים בכל הדורות לביסוס דעתו (בניגוד לאילו שמתמשים בגדולי הפוסקים להצדיק דעתם). פעמים רבות גם פסק בניגוד להלך הרוח של הציבור שלו ודבק בעקרונות התורה גם כאשר הדבר פעל לרעתו (לדוגמה הוא העביר ביקורת חריפה על הדתיים היוצאים לחו''ל, בין אם זה לקברי צדיקים או לכל מקום אחר. ישנן סיבות שבגללן ורק בגללן מותר לעזוב את הארץ). הוא לא היה גזען משום שיהדות אינה גזע (נעמי לא באה מבית יעקוב ומזרעה יצא דוד המלך וגם המשיח ע''פ ההלכה), אם מה שהוא אומר אינו לרוחך, אנא צא כנגד דת ישראל (האורתודוקסית) והרמב''ם בפרט, אל תסתפק בשליח.
מאיר כהנא זר"ל(1) 290513
אם כהנא אכן פירש את היהדות כהלכתה, אני שמחה להרים את הכפפה ולצטט (ציטוט חופשי) את דובי קננגיסר: "הדת המתועבת הזאת".
שאלה 290159
לשיטתך, עד כמה היית מוכן להקל בגיור לצורך התאמה לחוק השבות ?
למשל, נניח שהייתה קמה אצלנו אגודה בשם "יהדות מה זה מתקדמת", שהייתה מוכנה לתת לאנשים תעודת יהודי תוך ימים מספר, פחות משבוע, תמורת תשלום ואיזה קורס קצר, או אולי רק תמורת תשלום.
האם לשיטתך היה די בכך כדי שאנשים אלה יוכלו להתאזרח במדינת ישראל בהתאם לחוק השבות ?
חוק השבות ולא חוק הגיור 290169
נטייתי היא דווקא לשנות את חוק השבות.
כיצד? טרם הקדשתי לכך מחשבה מעמיקה.
בכל מקרה, אני מניח שאחד מן השיקולים שעמדו לנגד עיניהם של שופטי בג"ץ היה מעמדו והיקפו של הזרם הרפורמי בקרב היהודים, מה שאינו תקף (עדיין) לגבי הקבוצה אותה עומד להקים אתה.
אני ער למצב הבעייתי אותו עשויה ליצור פסיקה זו, אך אני די בטוח שאם תהיה תופעה המונית כזו, הנושא יטופל באמצעות המחוקקים או המבצעים. בקיצור: סמוך, יהיה בְּסדר.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290215
אני חושב שגם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין הגיור הרפורמי שאותו מיהרת לשבח ולקלס לא הקדשת מחשבה מעמיקה, ובעצם הכל כאן קשור זה בזה. חוק השבות הוא חוק מיוחד, ומדובר בעניין מורכב ולא פשוט.
כי פשוט אי אפשר להתיר לכל מי שרוצה בכך לבוא ולהתאזרח כאן. שום מדינה מפותחת לא מתירה זאת, ומיותר להסביר מדוע.
אצלנו ישנו חוק השבות שמאפשר לכל יהודי לבוא ולהתאזרח, כי הציונות הקימה את מדינת היהודים בשביל היהודים, וגם היום רוב אזרחי המדינה היהודים רואים במדינה מדינה יהודית, ומקבלים כמובן מאליו את חוק השבות.
וחוק השבות מכיל את המילה "יהודי" ולכן אין ברירה וצריך לפרש אותה.

עניין אחר:
בעצם, אנו מנהלים את חילופי הדברים בינינו אחרי שהבעת את דעתך האישית על החלטת בית המשפט, ואני עניתי תוך הבעת דעתי על הבטים מסויימים בה. אנו מנהלים את חילופי הדברים למרות שאיש מאתנו אינו שופט בבית המשפט העליון.
דעתי, שאותה הבעתי בתגובות אחרות היא שבסופו של דבר ההכרעה צריכה לבוא לא ע"י בית המשפט אלא על ידנו ושכמותנו. הציבור כולו (או אולי נציגיו שהם חברי הכנסת) צריך לחשוב למה התכוון כשהקים את המדינה היהודית וחוקק את חוק השבות. התשובה לשאלה "מהו יהודי" לצורך חוק השבות צריכה לבוא מלמטה ולא מלמעלה.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290217
הלוגיקה של התגובת הזאת היא משהו משהו.
"כי פשוט אי אפשר להתיר לכל מי שרוצה בכך לבוא ולהתאזרח כאן" <-> "אצלנו ישנו חוק השבות שמאפשר לכל יהודי לבוא ולהתאזרח"
"וחוק השבות מכיל את המילה "יהודי" ולכן אין ברירה וצריך לפרש אותה" <-> "ההכרעה צריכה לבוא לא ע"י בית המשפט"
סדרי עדיפויות 290219
לגבי הפסקה השנייה: מה זה מלמטה? באמצעות נבחרינו? אני לא יודע. כל עוד נושאי טריטוריה וביטחון הם שעמדו על ראש שמחתנו, במיוחד ביום הבחירות, נפלו עניינים מסויימים קורבן לסדר עדיפויות זה. במקרה הטוב בג"ץ, הוא שהכריע בהם בעוד שבמקרה הרע, הם כן הוכרעו בכנסת אך נפלו קורבן לסחטנות המודעת לסדר עדיפות זה.
סדרי עדיפויות 290230
לא הצלחתי כל כך לרדת לסוף דעתך, ולכן אחזור שוב על מה שאמרתי.
אמתי ש"אנחנו" הקמנו את מדינת ישראל כמדינה יהודית וחוק השבות השתלב במדינת היהודית באופן טבעי, אולי מבלי שנתנו את דעתנו על אחרון הפרטים.
כיוון שהתגלתה בעיה, צריך לשאול *אותנו* למה התכוונו ומה בעצם אנחנו רוצים בדיוק (1).

(1) ולפני שנשיב בצורה פורמלית ומסודרת, ראוי שנחשוב היטב מה אנו רוצים, וגם נשמע דעות שונות, ונשיב רק אחרי ששמענו וחשבנו.
סדרי עדיפויות 290237
מה זה אומר בפועל? האין חברי הכנסת נבחרו למטרות כאלה?
סדרי עדיפויות 290270
אני חושב שאכן כן (1). זה בעצם מה שטענתי כאן, שבית המשפט העליון לא היה בכלל צריך לדון בשאלה הזאת, כי זה תפקידם של המחוקקים נציגי הציבור.
בעצם, כשעניתי לך לראשונה התייחסתי לדעתך העניינית בנושא, ששיבחה את החלטתו של בית המשפט העליון, וניסיתי להראות את הצד השני, ואת הבעייתיות בהחלטה גופה.
תוך כדי חילופי הדברים הבעתי את דעתי בנושא אחר כפי שהבעתים גם בתשובות לאחרים, לפיה הנושא הזה לא צריך להיות נידון בבית המשפט אלא בבית המחוקקים. עכשיו אני צריך להבין שלפחות בכך אתה מסכים עמי.

(1) אלא אם כן מתעורר ספק ודאי אם חברי הכנסת מייצגים בעמדתם בנושא זה את עמדת הציבור שאותו הם מייצגים.
סדרי עדיפויות 290323
שתי האגורות שלי: אני אישית מסכים עם שניכם; כלומר, החלטת בית המשפט היא לרוחי, אך אני סבור שנושאים אלו לא צריכים להיות מוכרעים ע"י הרשות השופטת, אלא ע"י המחוקקת. טוב היה עושה בג"צ לו היה עונה בצורה דומה לתשובתו לגבי גיוס חרדים - המצב הנוכחי אינו תקין, על הכנסת לדאוג לתקנו.
סדרי עדיפויות 290333
גיוס החרדים באמת מוכיח שאם רק מחזירים את הבעיה לכנסת היא מתעשתת ופותרת אותה תוך זמן קצר. מאתיים, שלוש מאות שנה והעניין מסודר.
סדרי עדיפויות 290813
לא טענתי שזו הדרך האופטימלית לפתרון המצב. זו הדרך הדמוקרטית - זה הכל.
סדרי עדיפויות 290348
דווקא בעניין חוק השבות נראה שחברי הכנסת לא התכוונו לסייג את הגיור לגיור אורתודוקסי בלבד. לראיה, כשלון נסיונות המפלגות הדתיות להוסיף הגבלת ''נתגייר כהלכה'' ללשון החוק.
סדרי עדיפויות 290360
ייתכן, אך לטעמי היו צריכים להיות ברורים יותר. אני גם חושב שהתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות גם טוענות שהגיור שלהם הוא גיור כהלכה, כפי שהן מפרשות את ההלכה, ולכן בעצם, כל העניין הזה לא בדיוק עונה על הבעיה.
סדרי עדיפויות 290396
אבל מה לעשות שהכנסת מסרבת לעסוק בנושא, ומסתפקת במתן רמזים בלבד באשר לכוונתה בעניין? בית המשפט נדרש לפתור בעיות קונקרטיות עכשיו ומיד, ולכן הוא חייב לקבוע קביעות ולפרש את החוק כטוב בעיניו. תרצה הכנסת - הזכות בידה תמיד לתקן את החוק.
סדרי עדיפויות 290815
ואז תקום המקהלה הקבועה ותטען שזהו ''חוק עוקף בג''צ''.
סדרי עדיפויות 290877
ועובדתית זה יהיה אפילו נכון, ובכל מקרה, מה הבעיה עם זה? לכנסת מותר לחוקק חוקים עוקפי בג"ץ, ומן הראוי שתעשה כך אם בג"ץ פסק ע"פ החוקים הקיימים כנגד דעת הכנסת.
סדרי עדיפויות 290885
מבחינתי אין בעיה עם זה, מבחינת המקהלה...
הלכה ומעשה 290468
אסביר את דבריי בנושא מקום ההכרעה של עניינים כגון זה בו אנו דנים: במצב אידאלי, אכן בית הנבחרים הוא שצריך לפסוק בעניין. ואולם במצב הספציפי הנתון כרגע, לעיתים אני מעדיף את שיקול דעתם של שופטי בג"ץ‏1, המצויים בו כיום, מאשר את שיקול דעתם הרפה של חברי הכנסת.

אז כן, אני יודע שבאייל אוהבים לדבר גבוהה על עקרונות, אידאלים, מדרונות והכללות ("אז מה היית אומר אם"). אך אמר מי שאמר "רוסו בתחת שלי" ובלשוני: לעיתים עדיף לשאת את הנזקים והסיכונים העקרוניים מאשר לשאת בניזקה של החלטה אומללה במיוחד שנעשתה לפי הכללים ‏2. בנוסף, נטייתי להפגין הליכה לפי הכללים בפני ציבורים הבזים להם, קטנה באופן מיוחד.

1 דוגמא הפוכה: הייתי שמח אם יותר סמכויות בשטחים היו עוברות לצבא על חשבון בג"ץ - הן לגבי פלשתינאים והן לגבי ישראלים.
2 של הפרדת הרשויות למשל.
הלכה ומעשה 290515
דעתי היא שבנושאים בהם מוצגת שאלה פשוטה כמו: מה חשוב יותר עקרון חופש העיסוק או חוק שביתת היהודים בשבת, שבה לא מדובר כלל בצלילה לתוך מערכת חוקים מסובכים כמו בענייני כספים, או דיני ראיות, והשאלה הזאת היא שאלה שהציבור מתעניין בה, ושכמעט לכל אחד יש דעה בה, אין לבית המשפט מה להגיד. זו בפרוש שאלה שצריך להביאה בפני נציגי הציבור בתנאי שברור שהם אכן מייצגים את הציבור בפועל. אם זה לא כך הציבור צריך להכריע בכך ישירות.
הלכה ומעשה 290731
אני מוצא לנכון להסביר כאן (אם כי לא זה בדיוק המקום) מה פשר היציאה הספונטנית ''רוסו בתחת שלי''.
באמת לא התכוונתי להעליב את רוסו. האמת היא שאכן שמעתי את השם הזה, אך לבושתי אני יודע מעט מאד על משנתו, ואפשר מאד שהיה אדם ממש חכם.
הכוונה שלי הייתה להדגיש שאני מביע כאן את דעותיי, וזה שמישהו יהיה חכם כמה שיהיה, אמר משהו לפני כמה מאות שנים אינו אומר שאני צריך לעשות מהפיכה בהלוך מחשבתי (אם כי להכיר יותר טוב ממני את מה שאמרו אנשים חכמים בהיסטוריה בודאי לא יכול להזיק).
הלכה ומעשה 290749
אנצל הזדמנות זו לחרטה משלי - על המילים "אני יודע שבאייל..", שהייתי מחליפן באחרות (למשל "אז לפעמים אנחנו...").
שהרי אם לא באייל, היכן נלמד מה אמרו אלו שפיתחו וניסחו את העקרונות והשיטות בהם אנו נוהגים? בYnet?
היכן ננסה להכליל ולנסח מחדש עקרונות ולהבין את ההשלכות העקרוניות של כל בחירה? בNrg?
זאת, מבלי לשנות מדעתי בנושא ספציפי זה.
דון ג'ובאני 291110
אני לא יודע כמה הוא חכם, אבל לפחות במונחים ישראליים הוא שחקן לגמרי לא רע.

ולגבי התחת, פעם הוא באמת הבטיח שאם הפועל חיפה תזכה באליפות הוא יקיף את המגרש כשהוא לבוש בחוטיני, אבל בסוף הוא השתפן.

ולסיום, תמיד הבטחתי לעצמי שפעם אמצא את הזמן כדי לבדוק האם מי שתיקנה אותי כאן (תגובה 93832) צדקה, וכעת, כשסוף סוף התפנתי מכל עיסוקיי החשובים, אני שמח לומר שהתשובה היא, כמו שמראה הלינק, ש(כמובן ש)לא.
טעות, טועים, טעית(י) (פעם אחרונה ודי!) 291885
לא יכלה לבדוק את זה, הסתומה הזאת‏1, לפני שהיא טורחת לתקן אחרים?!

1 דיון על כדורגלנים‏2, אז שאני לא אדבר על עצמי בגוף שלישי?

2 אה, זה לא דיון על כדורגלנים?!
הלכה ומעשה 290818
סתם רעיון, אולי ניתן לבג"צ סמכות "לדרוש" חקיקה מן הכנסת. כלומר, במקום לפסוק חד משמעית, לקבוע כי אין באפשרותו לפרש את החוק, ולהביא את העניין בפני הכנסת. על הכנסת יהיה לתקן את החוק, (כאן החלק החדש:) ובאם לא תעשה זאת תוך זמן נקוב, הדבר יתפרש כפיזורה.

רעיון רע, אבל שתי נקודות לי על המקוריות.
הלכה ומעשה 290819
ומה יקרה אחרי שתתפזר? כל כנסת שתיבחר תהיה מחויבת לחוקק חוק תוך פרק זמן קצוב או להתפזר גם כן? זה נשמע לי דומה לחוק המחייב העברת התקציב עד 31 במרץ. תזכירו לי - אם התקציב לא עובר, אז הממשלה נופלת או שהכנסת מתפזרת?
הלכה ומעשה 290823
הכנסת פתפזרת והולכים לבחירות.
הלכה ומעשה 290830
טוב שהזכרתם לי. אז מה קורה לאחר שהכנסת מתפזרת וכנסת אחרת נבחרת במקומה? יש לה גם זמן קצוב לשם העברת התקציב או להתפזר? אפשר למשוך ככה שנים על גבי שנים‏1!

1 למרות שזה לא נראה לי תרחיש סביר.
הלכה ומעשה 290832
לאחר כמה שנים תקציב המדינה נגמר כולו על קיום בחירות ואין צורך בתקציב.
הלכה ומעשה 290853
לפי בחוק יסוד:הממשלה (http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod14.h...) הכנסת החדשה לא צריכה להעביר תקציב (לפחות עד מרץ של השנה שאחריה).

יש מאחורי זה הגיון, אם התקציב לא עובר עד סוף מרץ, יש בחירות בתחילת יולי,והנשיא נותן לאחד הח"כים חודש לבנות קואליציה, וכנס החורף מתחיל רק אחרי סוכות, מה שמשאיר לשנה רק עוד חודשיים.
שאלה לא קשורה 291565
איך זה שבארץ שמתגאה בכושר האילתור שלה אי אפשר לארגן בחירות תוך פחות מחודשיים וחצי, בזמן שבאנגליה עושים את זה תוך חודש?
שאלה לא קשורה 298501
בשקט, בלי אף תגובה באייל, הצליחו הבריטים במשימה הבלתי אפשרית וארגנו בחירות תוך פחות מחודש. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3081862,00.h... כנראה שכושר האלתור שלנו הוא לא מה שחשבנו.
שאלה לא קשורה 298612
אתה משווה את שיטת הבחירות הבריטית שמתבססת על אזורים חד-נציגיים לשיטת הבחירות הארצית של ישראל? באנגליה יש לך כמה רמות של התארגנות שכל אחת עובדת באופן עצמאי, ולכן אפשר לעשות הרבה יותר בהרבה פחות זמן. בישראל, המערכת כולה עובדת מנקודה אחת למעלה, והביורוקרטיה הרבה יותר מסובכת.

מה גם שאני מנחש שבישראל, אם יקדימו את הבחירות בחודשיים, למשל, יהיה אפשר להתארגן הרבה יותר מהר מאשר אם יקדימו אותן בשנתיים - פשוט משום שהמערכת בכל מקרה מתחילה לפעול מראש כאשר יודעים שתאריך הבחירות מתקרב. באנגליה הנוהג הוא בחירות אחרי ארבע שנים, כאשר לכל היותר יכול ראש הממשלה לדחות אותן לסוף השנה החמישית - המערכת מתארגנת בהתאם, ובעצם בסוף השנה הרביעית הם כבר מוכנים להכרזה על בחירות.
שאלה לא קשורה 298867
זה לא שבישראל העבודה היא טורית בהכרח. אם עובדים על זה מספר אנשים, הם יכולים לעבוד במקביל ובשורה האחרונה, יש פחות מועמדים, פחות מושבים, פחות כללים, פחות בוחרים, העבודה צריכה להיות יותר פשוטה.

אם ההשערה שלך נכונה, זה ממש לא בסדר. המערכת צריכה להיות מוכנה לבחירות בהתרעה של חודש, אין סיבה ליותר.
שאלה לא קשורה 298883
אני מניח שבמידה רבה זאת שאלה של עלויות. אין בעיה מעשית לעדכן את מרשם התושבים בתדירות גבוהה מאוד, להחזיק בסטנד-ביי אתרים נחוצים בפריסה ארצית, עובדים וציוד. זה רק עולה הרבה יותר.
שאלה לא קשורה 298885
מרשם התושבים צריך להתעדכן לבד כל יום, בשביל זה אנחנו משלמים למשרד הפנים‏1. אתרים אפשר לאתר תוך חודש. עובדים אפשר לגייס תוך חודש (בעיקר כשהמפלגות הן אלא שמגייסות אותם). ציוד אפשר להחזיק במחסנים, ולהשלים בלאי תוך חודש.

1 ברור שפעם, לפני היות המחשב, זה היה הרבה יותר יקר, ובגלל זה שלוש חודשים היה זמן סביר, אבל היום, זה נראה לי מופרך.
שאלה לא קשורה 298907
נוסף לענין העלויות שאחי החותר העלה, צריך להביא בחשבון שחודש אחש לא מספיק לאזרח הממוצע כדי לעבור בקפידה על המצע של כל אחת משבע מאות המפלגות, לדון בו בכובד ראש עם מכריו וידידיו ולהחליט החלטה שקולה למי להעניק את קולו.
חודש אחד, לא אחש 298908
חודש אחד, לא אחש 298909
בספירה הזאת אתה בטוח?
שאלה לא קשורה 298911
אולי, מצד שני, אולי כדאי שהאזרח יתחיל להתעמק במעשיהם ודעותיהם של המועמדים קצת לפני הבחירות (זה יכל לחסוך את הפאדיחה למי שהצביע ליכוד והופתע לגלות שהדוד הנחמד והלא כל כך מוכר שעמד בראש הרשימה לא תמיד דובר אמת).
שאלה לא קשורה 298912
אתה שוכח ששרון היה ''סוס שחור'' בבחירות האלה - איש לא הכיר אותו קודם.
שאלה לא קשורה 298914
נכון, סליחה.
שאלה לא קשורה 298926
זה לא שבאנגליה יש פחות מפלגות מתמודדות, כן. רק פחות מפלגות שמקבלות לפחות קול אחד.
הכנסת מתפזרת 290825
הלכה ומעשה 290841
לא משהו...
בכל אופן, כפי שאמרתי, בעת הזו, בעניינים מסויימים אני מעדיף את בג''ץ על הכנסת. זאת למרות שבאופן כללי אין זה דבר בריא וזה אף עשוי לסכן את מעמדו של מוסד הבג''ץ בדעת הקהל ובקרב המחוקקים.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290394
שנה אותו כך:

1. כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל מעמד של תושב.
2. אחרי תקופת אזרוח בת 5 שנים (נגיד), על העולה לעמוד במבחני התאזרחות הכוללים שליטה בעברית, היכרות עם שיטת המשטר בישראל, היכרות עם ההיסטוריה של מדינת ישראל ושל העם היהודי (ברמה סבירה - לא צריך להפיל עליהם בגרות 5 יחידות בתע"י), היכרות עם מונחים בסיסיים בתרבות היהודית (כולל חגים, אישים בהיסטוריה, מנהגים וכיו"ב). עולה שעבר את המבחנים במידה סבירה יקבל אזרחות בישראל.
3. עולה שלא עבר את המבחנים יוכל להמשיך לשהות בישראל כתושב ולנסות ולגשת למבחנים מידי פרק זמן מסויים.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290419
בגרות 5 יחידות בתע"י - יהיה מיקוד?
חוק השבות ולא חוק הגיור 290469
נשמע לי הגיוני ואף חיוני. מישהו נגד?
חוק השבות ולא חוק הגיור 290473
אני גם בעד. כשעלינו לארץ היינו תושבים שלוש שנים לפני קבלת אזרחות.

הבעייה היא שלא פתרת כלום. השאלה היא מה עם לא יהודים?
מי מהם רשאי להתחיל את התהליך? מי שסבא שלו היה יהודי? מי שאבא של סבא שלו היה יהודי? מי שעבר קורס קצר ביהדות והוכרז כיהודי? מי שמצא כלה יהודיה? מי שמצא לו בן זוג יהודי? מי שמצא לו שותף יהודי לדירה? מי שנרדף על ידי הנאצים?
חוק השבות ולא חוק הגיור 290482
היופי הוא שלא צריך שום פתרון. בין כה וכה, אדם שעבר את הליך האזרוח כולו הוא כבר ישראלי, ולכן לא אכפת לי מיהדותו.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290483
אתה עדיין צריך להחליט למי תיתן להתחיל את תהליך האזרוח.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290658
כל אדם שיצהיר כי הוא יהודי ו/או כי ברצונו לקשור את גורלו בגורל העם היהודי ויסכים למלא את חובותיו כלפי מדינת ישראל כגון שירות בצבא.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290713
אני מסדר לך מחר מליון סינים. על הבוקר.

ועוד 100 מליון אפריקאים - מחרתיים.

עם עוד 101 מליון אזרחים נוכל להכניס לערבים באבי אביהם.
פקה פקה 290716
קח תקציב. סדר!
פקה פקה 290720
אני לא צריך תקציב. כל סיני ישלם לי 2000 דולר בשביל ההזדמנות להיות ישראלי.
פקה פקה פקה 290725
קח תקציב, קרא לכל סיני לשלם לך 2000 דולר. סדר!
זדים הליצוני כל היום 290729
זה לא יקרה כי ההצעה של דובי לא תעבור. הסברתי למה היא לא תעבור.
סופר פקה פקה 290730
כרגיל איתך
סופר פקה פקה 290734
ושוב אני קורא לקהל הרחב. אין פה שום דבר דתי או לאומי או ימני אלא הערכה עובדתית פשוטה.

אני טוען:
יש המוני אנשים בעולם השלישי שיעשו הכל כדי להגר לישראל.

האלמוני כנראה טוען שאין למרות שהוא טרם הביע שום טענה.

אנא מהקהל הרחב הביעו דעתכם. מי צודק?
סופר פקה פקה 290738
קח בחשבון ש''הקהל הרחב'' מורכב ברובו מאנשי העולם השלישי שיעשו הכל כדי להגר לישראל, כולל הטיית התשובות בצורה שהכי תועיל להם.
מהדיון הקודם על הגירה: דבר התש"חיסט 290753
שירות לקהל:
תגובה 219521
מהדיון הקודם על הגירה: דבר התש"חיסט 290769
תודה. למרות שזה לא מתייחס לשאלה ישירות. ברור לי שאורי מסכים איתי, כמו שהיה ברור לי שכולם מסכימים איתי, חוץ מהאייל האלמוני שמתווכח סתם בשביל העקרון.
לגיון הזרים 290735
צרפת (מדינה אם איכות חיים גבוהה מישראל) מאפשרת לכל מי ששרת בלגיון הזרים במשך 4 שנים להגיש בקשה לאזרחות, למה לא ניגשים לשם 100 מליון אפריקאים?
לגיון הזרים 290740
האם יש לך נתונים על כמות האפריקאים שמגישים בקשות לשרת בלגיון הזרים? כמה מקומות יש בלגיון הזרים לאפריקאים? האם יש כאלו שלא מגישים בקשות כי אין להם סיכוי להתקבל?
לגיון הזרים 290744
אין לי את המספר המדוייק, אבל זה הרבה פחות ממאה מליון, זה בטוח.
מה זה משנה?
אולי יש כאלה, לא מאה מליון (ולא תשעים).
פועלים זרים 290732
אני סקרן לדעת האם אתה כופר בזה שיש אלפי סינים ששילמו אלפי דולרים כדי להגיע לישראל ולעבוד פה כפועלים זרים?

האם אתה כופר בזה שיש בארץ אלפי אפריקאים שנמצאים פה באופן בלתי חוקי ועושים כל מאמץ כדי לא להיות מגורשים?

האם אתה כופר בזה שיש מאות אלפי אתיופים שישמחו להגר לישראל ביחד עם הפלאשמורה?

במקום ללעוג, אולי תסביר את עמדתך?
פועלים זרים 290746
זאת רק אחת הבעיות אצלך, שבשבילך מליונים ואלפים הם בדיוק אותו הדבר.

ומה לא בסדר בזה שיש אלפי אפריקנים שרוצים להמשיך לעבוד כאן בעבודות שישראלים לא רוצים לעשות?
פועלים זרים 290747
מדוע אתה חושב שאותם אלפי אפריקאים הם מיעוט בארצם?
חוק השבות ולא חוק הגיור 290766
טוב, אז אני מצטרף לתהיותיהם של עדי ויעקב - הרי ישנם עשרות מיליונים, לכל הפחות, שיהיו מוכנים לעשות כל שיידרש כדי לחיות כאן.
הצעתי היא ליישם את הרעיון שלך כהגבלה נוספת שתסנן עוד את אלו שמורשים להיכנס כבר היום (כולל אלו שהתיר בג''ץ).
חוק השבות ולא חוק הגיור 290795
תמיד אפשר להגביל את מספר העולים בכל שנה לפי מכסות, כנהוג בעולם. אני גם מציע שלהגבלה הזו יתווסף סעיף שיתיר לקבוצות של יהודים הנרדפים בשל יהדותם לעלות לארץ בלי קשר למכסה הרלוונטית עבורם.
אני, אם לא הבנת עדיין, שולל חוק שבות שנותן איזשהו מעמד להלכה היהודית בקביעת השייכות לקבוצה האתנית היהודית, ולפיכך מעדיף להרחיב ולא לצמצם.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290492
אני נגד. אם אתה בעד ודובי בעד - זה נראה לי הגיוני.
"Whatever It Is, I'm Against It!" 290500
"Whatever It Is, I'm Against It!" 290501
קופצני מידי לטעמי. אני נגד בכובד ראש.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290512
(:
חוק השבות ולא חוק הגיור 290553
אגב, מה עם מבחנים תקופתיים לאזרחים הצברים של הארץ, וגירוש אלו שנכשלים בהם? למה אם התמזל מזלו של מישהו להיוולד בארץ כלשהי הוא זכאי למעמד של תושב בה יותר מהעולה שרוצה להיות בארץ אבל התבלבל בין אחד העם והרמב"ם?
חוק השבות ולא חוק הגיור 290660
כי אין זה הוגן שאדם שלא עשה כל רע יוותר ללא אזרחות באף מדינה. אדם שביקש לעשות מהלך אקטיבי ולעבור למדינה אחרת, סביר לדרוש ממנו דרישות מינימליות. אין זה סביר לדרוש דרישות מינימליות ממי שנולד בארץ ואין לו שום אופציה אחרת.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290662
ואדם שכן עשה כל רע, זה הוגן שיוותר ללא אזרחות באף מדינה?
חוק השבות ולא חוק הגיור 290687
אדם שהספיק לעשות כל רע הוא אל-אנושי וזכאי לאזרחות רק באל-מדינה.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290796
זה יתכן, במקרים של גירוש, למשל.
חוק השבות ולא חוק הגיור 290854
מה דעתך על ילדים לעובדים זרים שנולדו בחו"ל והובאו עם הוריהם לארץ לפני שנגמלו מהמוצץ? אם תטען שזה ונטילטור ביפו אסכים, אבל אני לא מנסה להוכיח כאן שום נקודה משל עצמי.
חוק השבות ולא חוק הגיור 291060
אם נולדו בחו''ל, כנראה שיש להם אזרחות אי שם בחו''ל. זאת בלי קשר לעובדה שאני חושב שצריך להיות מסלול כלשהו להתאזרחות גם של אנשים שאינם יהודים ואינם רוצים להיות יהודים. אבל באמת לא צריך להכנס לזה.
חוק השבות ולא חוק הגיור 291061
ונטילטור ביפו? סליחה?
חוק השבות ולא חוק הגיור 291131
תגובה 259090
חוק השבות ולא חוק הגיור 291170
חשבתם פעם לפרסם לקסיקון למונחי האייל? נראה לי שמתחילה (או כבר מבכירה) כאן שפה מובחנת שזר לא יבין. כולל ראשי תיבות, שיש כאן במידה גדושה כמעט כמו בלשון החרדים או הצבא.
חוק השבות ולא חוק הגיור 291198
אנחה...
rub it in, why don't ya.
חוק השבות ולא חוק הגיור 291226
i didn't even mean to.
חוק השבות ולא חוק הגיור 291232
ורק כדי להסביר את ההקשר: תגובה 105843
חוק השבות ולא חוק הגיור 291236
נו באמת. אז מה עם אולטינט ואיציק? מי זה ולמה?
חוק השבות ולא חוק הגיור 291246
איציק - ICQ
אולטינט - רשת BBSים שפעלה בארץ בתחילת/אמצע שנות התשעים.
חוק השבות ולא חוק הגיור 291255
אז דובי ערך שם בתקן של ינוקא? אכן, מפי עוללים וגו'.
חוק השבות ולא חוק הגיור 291304
לא ערך, השגיח. לא ניתן היה לערוך שם, ואפילו לא ניתן היה להסיר תגובות בדיעבד, אלא לכל היותר להעיר למגיב הסורר, ובמקרים קיצוניים לפעול להרחקתו מהאזור האמור.
חוק השבות ולא חוק הגיור 291321
גם שם היה עיתון מקוון?
חוק השבות ולא חוק הגיור 290670
מה אם הוא מפגר שבא עם הוריו (או אחד מהם), אבל הוא מעל גיל 18? (אגב אני תוהה מה החוק בעניין זה בארה"ב).
חוק השבות ולא חוק הגיור 290797
אז כנראה הוא ישאר תושב בישראל כל חייו.
סטירה מימין, סטירה משמאל 290156
בהרבה מהמקרים, הפרשנות אינה נייטרלית מבחינה ערכית. ואם זאת ההנחה, על בית המשפט העליון לעסוק באיזון האינטרסים של כלל הציבור ולא באיזון האינטרס של ''הציבור הנאור'' ב''מדינה מתוקנת''. לכן אם בית המשפט העליון פוסק בנושאים ערכיים, אזי חובה עליו לעסוק בפוליטיקה. שאם לא כן, הוא עוסק בתחום לא לו.
שאלה 290158
ההרגשה הלא נעימה היא שההחלטות של בג"ץ הן פוליטיות או שמועד פרסומן הוא פוליטי?
סטירה מימין, סטירה משמאל 290160
האם לדעתך השאלה "מהו יהודי ?" לצורך חוק השבות, אינה שאלה פוליטית ? איזה סוג של שאלה זו ?
סטירה מימין, סטירה משמאל 290188
שאלה פשוטה מאוד, למעשה, כשמדובר ברפורמים ובקונסרבטיבים: הם מהווים כמחצית מיהדות העולם, והצגתם כלא-יהודים היא איוולת ועוול אזרחי.

לגבי שאלתך מתגובה 290159 ("יהדות מה זה מתקדמת"), התשובה היא שיש להכיר בהם לאחר שהארגון יהיה קיים מעל 50 שנה, ולפחות מיליון בני-אדם יכריזו על עצמם כיהודים על-פי הגדרות הארגון.
סטירה מימין, סטירה משמאל 290222
ענית על השאלה למרות שאני לא בקשתי ממך תשובה לשאלה. השאלה שלי הייתה מה הוא *סוג* השאלה שבה דן בית המשפט העליון. שאלתי זאת משום שאתה אמרת משהו על כך שבית המשפט העליון התחיל לדון בשאלות כאילו הן פוליטיות, ובקרת את התופעה הזאת.
מה שהתכוונתי לומר הוא שאכן מדובר בשאלה פוליטית, ואם היא מובאת לבית המשפט העליון, אין לו ברירה והוא חייב לדון בשאלה פוליטית.
ולכן דעתי היא שמראש לא היה צריך להביא את השאלה הזאת לשם אלא להעמידה לשיפוט העם.
ואתה אמרת בלי בעיות את דעתך לגופה של השאלה (שלא שאלתי), והצלחת לעשות זאת למרות שאינך שופט בבית המשפט העליון.
ודעתי שאותה אמרתי מספר פעמים היא שהשאלה הזאת היא שאלה קלאסית שעליה יכול לענות כל אזרח בדיוק כמו שופט בית המשפט העליון, ושההכרעה צריכה לבוא ברוב קולות העם, או נציגיו.
ואשר לתשובך לגופה של השאלה, דעתי שונה. איני יודע מניין לקחת את הנתון שהרפורמים והקונסרבטיבים מהווים כמחצית מיהדות העולם. ייתכן שיהודי ארצות הברית מהווים במספרם מחצית מהאוכלוסייה היהודית בעולם אך איני בטוח שרובם רואים עצמם שייכים לקהילות האלה, ממילא האוכלוסיה הזאת הולכת וקטנה ועומדת להיעלם לחלוטין, בגלל נישואים מעורבים, מה שגם מראה עד כמה יכולים מנגנוני הרפורמיות והקונסרבטיביות לשמור על קיומו של העם היהודי, דבר שהצליחה לעשות במשך מאות שנים האורתודוקסיה.
לו הייתה הקהילה היהודית בארצות הברית עולה במספרים גדולים לישראל ומקימה כאן קהילות גדולות של רפורמיות וקונרבטיביות, היה מדובר במצב אחר, ואז ייתכן שגם אני הייתי מכיר בגיור שלהם גיור מתאים לצורך חוק השבות.
אני גם חושב, כפי שאמרתי מספר פעמים, שההכרעה בשאלה זו צריכה להיות ע"י העם, ולו באמת היו כאן קהילות גדולות כאלה הן היו יכולות גם להשפיע על תוצאות ההצבעה הזאת, ואז לא היה גם צורך בעזרה של הקול שלי.
סטירה מימין, סטירה משמאל 290374
ראשית, ייתכן שהבג"ץ בסה"כ מסמיך מבחינת הזמן את ההחלטות שהוא ממילא עושה אחת לשנייה. כלומר התוצאה לא היתה משתנה אילולא הצורך באיזון אבל יכול להיות שהם היו נקראים בהפרש של חצי שנה או שנה זה מזה. בהתחשב בזמן שלוקח לבג"ץ להחליט, זה לא מופרך לגמרי.

לעצם העניין:
ביטול החוק האוסר עבודה על יהודים בשבת היה גורר לוגית (לא פוליטית) את חיסול כח השלטון בישראל.
לא היה ניתן לדרוש רישוי למקצועות
לא היה ניתן לדרוש מעובדים להיות חברים באיזשהו ארגון
לא היה ניתן לחוקק חוק שכר מינימום או כל דרישה אחרת לגבי יחסי עובד מעביד
לא היה ניתן להגביל את שעות או מיקום פתיחת עסקים.

הבג"ץ כחלק מהשלטון (ואולי אפילו הענף עם הכי הרבה כח) לא מעוניין למסמס את כח השלטון, ועל כן הם לא ביטלו את החוק.
וייתכן שהבג"ץ לא רוצה לעשות יותר מידי מהפכות בבת אחת, מפחד לתגובת נגד. גם הפלשתינאים, להבדיל אלף אלפי הבדלות, מפעילים את הטרור שלהם בדרוג כדי שנתרגל.
סטירה מימין, סטירה משמאל 290385
כן, גם אני חשבתי על אפשרות ''הסמכת הפרסום''. יש כאן עיוות דין מבחינה זו שבעלי דין נאלצים לחכות ל''פסיקה מאזנת'' בטרם מפורסמת הפסיקה בעניינם, אבל זה באמת הרע במיעוטו, אם זהו אכן המצב.

אני לחלוטין לא מסכים עם המסקנות הלוגיות שלך לגבי מה היה קורה עם ביטול החוק האמור. ולראיה, ישנן אי-אלו מדינות בעולם בהם כן קיימות מגבלות שונות בנושא יחסי עבודה, אבל איסור על יהודים לעבוד בשבת אינה אחת מהן.
סטירה מימין, סטירה משמאל 290392
אתה מוכן להסביר את ההבדל הלוגי בין הפטרונות של איסור עבודה בשבת ליהודים לבין האיסור על יהודים לקבל פחות משכר מינימום או האיסור לעבוד בלי לקבל הבראה?
סטירה מימין, סטירה משמאל 290398
סביר (בעיני) שהמדינה תאסור על העסקת עובד בשכר הנמוך מרף מסוים (כדי לעזור לחלשים שאינם במצב המאפשר משא-ומתן הוגן על השכר, למשל; הפרטים לא חשובים כרגע, אבל הנקודה היא שניתן למצוא לכך צידוקים הגיוניים). באותו אופן, סביר (בעיני) שהמדינה תאסור על העסקת עובד יותר מששה ימים בשבוע.

לא סביר שתקבע באיזה יום לא יועסק העובד.

ההגיון: סביר לטעון (ללא שיקולים דתיים) שיש פגם בהעסקה רצופה ללא מנוחה תקופתית; ובהנתן התרבות האנושית הנוכחית (שבוע בן שבעה ימים מקובל בכל העולם כולו), יום מנוחה בשבוע הוא בחירה סבירה.

*לא* סביר לטעון שיש לאסור על אדם לבחור לנוח ביום ג' דווקא, אם בכך חשקה נפשו.

אני יודע שלדעתך, במדינה האידיאלית לא היו כל מגבלות מצד המדינה על יחסי עובד-מעביד. למרבה המזל, איננו חיים במדינה האידיאלית שלך; למרבה הצער, איננו חיים במדינה האידיאלית שלי; כל אחד מאיתנו מושך לכיוון אחר, ואנו חיים במדינת פשרה.
סטירה מימין, סטירה משמאל 290408
הבג''ץ אמר שהמחוקק קבע שסביר להניח שעובדים יהודים ירצו לא לעבוד בשבת ועל מנת להגן עליהם בעמדה מול המעביד החוק אסר עליהם לעבוד בשבת. בדיוק אותו הגיון של שכר מינימום.

ההבדל הוא, שלגבי שכר מינימום החוק לא הסמיך את הכנסת לקבוע דבר וחצי דבר. לעומת זאת, לגבי השבת, החוק מסמיך את הכנסת להחליט - ''אופיה של המדינה כמדינה יהודית''.

הדברים לא מופרכים. יש רוב מוצק בין היהודים בארץ שיענו בסקר שהם לא מעוניינים לעבוד בשבת. לצערינו רובם צריכים את ההגנה כי הם יוותרו תמורת כסף על העקרונות שלהם. לעומת זאת, יש הרבה פחות אנשים שיטענו שהם לא מוכנים לעבוד בפחות משכר מינימום. אנשים אלו לא יוותרו על עקרונותיהם תמורת לחץ כספי.
ברוך בואך למועדון. 291655
כמדומני שחוגים דתיים וחוגי ימין טוענים מזה הרבה שנים שבית המשפט העליון מתעסק בעיקר בפוליטיקה. אני אפילו זוכר איזו הפגנה קטנה מולו לפני כמה שנים בעניין זה.

אגב, שאני אבין: בהתחשב בעובדה שביהמ"ש העליון רק אישר את מה שקיים בחוק מאז תחילת ימי המדינה, ואפילו הכניס כמה פרצות שיאפשרו אישור חוקי לדי-הרבה עיסוקים בשבת, כשאין אותן כיום,
אז:
1. פריצת כל הסטטוס קוו היא הישג ראוי והגון של בג"ץ.
2. השארת ולו קומץ ממנו על כנו היא קלריקלית ופסולה.
3. לפיכך גישתך היא שיש להכריע בשאלות דת ומדינה באמצעות בג"ץ, ככלי עוקף כנסת לרעת הדתיים.
4. וזו אינה פוליטיקה.
או שלא הבנתי אותך?
ברוך בואך למועדון. 291693
כאן דווקא לא הבעתי דעה בעד או נגד מי מהפסיקות: טענתי שהפרסום הסמוך של פסיקה פרו- ואנטי-חרדית, ולא בפעם הראשונה, נראה כלא-מקרי, ונדמה לי שאין זה ראוי.
אוקיי, אז צר לי על השתלחות לא במקום. 291722
אגב, דווקא במקרה הזה העיתוי כנראה מקרי לחלוטין: השופט מצא, שעכשיו יצא לו לפנסיה, היה מעורב בשני הפסקים, וכך היה צורך להוציא אותם סוף-סוף לאור, בטרם יגמור הנ"ל להיעלם ממפת השיפוט המקומית.
אוקיי, אז צר לי על השתלחות לא במקום. 291727
לו היתה זו הפעם הראשונה בה מפורסמים שני פסקי-דין ''מאזנים'' בסמיכות כה גבוהה, היה לי קל יותר להאמין כי מדובר במקריות גרידא.
אוקיי, אז צר לי על השתלחות לא במקום. 291781
למען האמת, בגלל כשלים ידועים בפסיכו-סטטיסטיקה (תופעת ה"מומנטום" בספורט), אני נוטה לא לסמוך על תחושת בטן לפיה מדובר בתופעה (אולי בפיזור אקראי של פס"ד אנו יותר שמים לב לצירופים כאלה?); לי נראה שדרוש כאן מחקר קטן. יש כאן איזה סטודנט למדע המדינה שרוצה להרים את הכפפה?
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290164
בדיוק עתה אני שומע בטלויזיה דיון בשאלת החוק האוסר על יהודים לעבוד בשבת.
מסתבר שהבג"ץ דן בשאלה אם החוק הזה חוקי בגלל חוקים יותר עליונים: "חוקי היסוד".
לדעתי, אל לו לבג"ץ לעסוק בשאלה הזאת, והדיון הזה צריך להתקיים ולהיות מוכרע בבית המחוקקים.
המחוקקים הם אלה שחוקקו את חוקי היסוד והחוקים האחרים ורק את פיהם אפשר לשאול מה כוונתם.
בג"ץ לא יכול לדון בשאלה אם חוק הוא "חוקי". זה מגוחך. אם המחוקקים הוציאו עבודה לא מוגדרת היטב, זו אחריותם, ותפקידם שלהם הוא להתיר את הסבך.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290171
נניח שמחר עובר חוק לפיו מותר לירות בכל המתנחלים אם מתחשק. ברור שחוק כזה מנוגד לחוקי היסוד של מדינת ישראל, אבל מצד שני, הוא בהחלט מוגדר היטב ("מתנחל הוא כל יהודי שגר מעבר לקו הירוק..."). האם בג"ץ לא אמור להתערב ולקבוע כי החוק בלתי חוקי? אחרת, איזו משמעות שאינה דקלרטיבית יש לחוקי היסוד?
אם לסבתא היו גלגלים היא הייתה ג'יפ 290228
כבר עניתי מיליון פעמים על השאלה הזאת. וכמו יהודי עניתי בשאלה: ומה יהיה אם בית המשפט העליון יחליט שמותר לירות בכל המתנחים אם מתחשק ?
מתוך שני המקרים המטורפים האלה, במקרה שאתה מביא מדובר בדמוקרטיה דמוקרטית עשרות מונים מהמקרה שאני מביא.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290175
נראה שלא ברור לך תפקיד בית המשפט בעליון במדינה דמוקרטית.
ב*כל* מדינה דמוקרטית, תפקידו העיקרי של בית המשפט העליון הוא לשמור על החוקה, ולפרש אותה. כמו שתפקידם של בתי המשפט בדרכים הנמוכים יותר הוא לשמור על החוק ו*לפרשו* - כלומר לקבוע האם במקרה הספציפי הנדון חל החוק או לא, ואיך יש ליישם את החוק במקרה זה. בית המשפט העליון עושה אותו דבר בדיוק, אבל ביחס לחוקה ‏1. בין השאר, הוא בעל סמכות לאכוף את החוקה על הרשות המחוקקת, ולקבוע שחוק מסוים נוגד את החוקה. בידי הרשות המחוקקת יש כמובן אפשרות לשנות את החוקה, אלא שזהו תהליך ארוך יותר ולעתים קרובות בעייתי.
מה מטרת כל העניין הזה? זה נועד בדיוק כדי למנוע מרוב מקרי שנוצר בבית המחוקקים לפגוע באושיות הדמוקרטיה ובכך להפוך את המדינה ללא-דמוקרטית. הוא נועד כדי לאזן את כוחם של חברי בית המחוקקים (במסגרת מערכת שמכונה "איזונים ובלמים" ונועדה לכך שלאף גורם במערכת השלטונית לא יהיה כוח אבסולוטי, וזאת כדי להגן מפני שחיתות).
בישראל אין עדיין חוקה מסודרת, אך אוסף חוקי היסוד שחוקקו עד כה נועדו להוות בסיס לחוקה כזו, ולכן סמכותו של ביהמ"ש העליון היא לנהוג בהם כחוקה דה פקטו.
ולהערה האחרונה שלך: אם חוק של הכנסת אינו מוגדר היטב, בית המשפט בדרך-כלל מחזיר אותו לכנסת לתיקונים, או "נותן לכנסת ארכה לצרכי חקיקה" ולא מבטל את החוק - או כפי שאמרת, הוא מורה לחברי הכנסת להתיר את הסבך.

1 וגם לעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה, אבל זה נושא לדיון ארוך יותר.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290202
באנגליה, למיטב זכרוני, אין ביקורת שיפוטית של בית המשפט על בית המחוקקים.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290226
אני לא בטוח שאתה צודק, אבל מה שאני זוכר הוא שבאנגליה אין חוקה כתובה, אלא רק אוסף של תקדימים משפטיים. אם אין חוקה, ממילא לא ניתן לומר על חוק מסוים שהוא ''נוגד את החוקה''.
ייתכן שהמודל האנגלי הוא אכן מה שדב רואה לנגד עיניו, כי למיטב זכרוני שם אין מחוקקים חוקים הפוגעים בדמוקרטיה פשוט מתוך תרבות שלטונית ומסורת רבת שנים, שכל המשתתפים בשיח הפוליטי סרים למרותה. אבל צריך לבדוק את זה.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290402
אכן. ועוד תיקון - בשיטה הפרלמנטרית אין ''בלמים ואיזונים''. זה בשיטה הנשיאותית בלבד.
הביקורת השיפוטית על הפרלמנט בישראל היא בעצם הרשאה שנתן הפרלמנט, מכוח חקיקת חוקי היסוד, לבתי המשפט לשפוט באשר לחוקיותם של חוקים מסויימים. הסמכות נתונה בכל עת בידי הכנסת לשנות את החוקה (המתגבשת לאיטה), ובכך לקעקע את הביקורת השיפוטית. אצלנו המצב יותר טוב מאנגליה - שם אין אפילו שבריר חוקה, ולפרלמנט מותר לעשות מה שבא לו. כמה לטוב לאנגלים שהפרלמנט שלהם מורכב מאנשים קצת יותר הגונים מאשר הפרלמנט שלנו, ועד כה הם לא נזקקו להגנת בית המשפט העליון מפני עצמם. מרבית המדינות האחרות - וישראל נמצאת אי שם בראש הרשימה הזאת - לא בנות-מזל עד כדי כך.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290410
אנגליה היתה בדרך לשעבוד. עיין בספרו של האייק - הדרך לשעבוד. אולי חוקה היתה מונעת את ההדרדרות ואולי לא. בארה''ב זה לא כל כך עזר.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290484
האייק כבודו במקומו מונח. ובכל זאת, בלי עזרה מאף אחד, אנגליה ידעה לצאת מהסחרור אליו הכניסה אותה הלייבור אחרי מלה''ע השניה. בין כה וכה ראוי לא להפריז בחשיבות המהלכים שננקטו אז, והאייק דווקא חובב הפרזות, אם לשפוט לפי הספר הזה לבדו.
האייק חובב הפרזות? 290703
בטעות קראת ספר אחר?
האייק חובב הפרזות? 290798
אתה יודע מה, אני חוזר בי מההצהרה הזאת. קראתי את הספר לפני כמה וכמה שנים, והזכרון שלי לא בדיוק מהמשובחים.
רוסו בתחת שלי 290227
אני נוהג להביע כאן את דעותי איך היה ראוי שיהיה. אמירתך שאיני ''מבין'' את תפקידו של בית המשפט העליון אינה רלונטית. אם ''תפקידו'' להחליט מי הוא יהודי לצורך חוק השבות, אז לדעתי צריך פשוט להחליף לו את התפקיד.
אשר להחזרת חוקים לתיקונים, הייתי מאד רוצה שתביא דוגמה כדי שנוכל לדון בכך. כי ממה שזכור לי ההחזרות האלה מעולם לא מצאו חן בעיני. תמיד דובר לא בהבהרת משהו לא ברור בחוק, אלא בהחזרה לצורך שינוי בכוון שבית המשפט העליון רוצה ביקרו.
(זכורה לי דוגמה בעלת אופי דומה אם כי לא בדיוק אותו דבר, וגם כתבתי בקשר לכך את אחד ממאמריי הראשונים.
מדובר בהחזרת החלטת ועדת פרס ישראל להחזיר את הדיון בפרס לועדת הפרס, במקרה של שמואל שניצר והחלטתו המאוחרת יותר לא להחזיר את הדיון לאותה ועדה במקרה של שולמית אלוני. לא דובר במשהו לא ברור בהחלטות הועדה אלא ברמיזה ברורה שהחלטת הועדה לא ראויה במקרה הראשון, וכן ראויה במקרה השני.)
רוסו בתחת שלי 290279
1. יש לי שאלה אליך: אם 120 חברי כנסת יחליטו שהבחירות הבאות יתקיימו בעוד חמישים שנה, ויחוקקו לשם כך חוק - האם גם אז לא תהיה (בעולם ה"ראוי" שלך) סמכות לבית המשפט לשנותו?
כללי הדמוקרטיה הבסיסיים, ובכלל עניין הפרדת הרשויות, ו"איזונים ובלמים" לא נוצרו "כי ככה זה". הם נוצרו כדי למנוע הצטברות כוח רב מדי בידי גורם אחד (במקרה זה הרשות המחוקקת).

2. הדוגמה הטובה ביותר שיש לי היא עניין גיוס תלמידי הישיבות. בית המשפט לא קבע שהדבר אינו חוקי/אינו הוגן, אלא רק שמכיוון שהוא פוגע בחוקי יסוד, ראוי שהעניין יוסדר בחקיקה ראשית (דהיינו בחקיקה של הכנסת) ולא בחקיקה משנית (תקנה שהוצאה ע"י משרד ממשלתי, כלומר ע"י הרשות המבצעת). הוא נתן לכנסת ארכה להסדיר בחוק את אי-הגיוס (ועוד ארכה, ועוד אחת - הכנסת לא הייתה ממש יעילה בטיפול בעניין). בכל מקרה, ההנחיה של בית המשפט לא כיוונה בשום מקרה לתיקון של החוק לכיוון כלשהו, אלא רק להסדרת העניין בחקיקה מתאימה.
רוסו בתחת שלי 290320
ב תגובה 288266 עניתי כבר אחרי ששאלת אותי בדיוק אותה שאלה.
לדידי הכנסת היא נציגת העם ומבצעת רצונו של העם. אני חושב שמטרת השיטה היצוגית היא פשוט ליצור מנגנון מעשי לביטוי רצונו של העם, ומעבר לכך אין לה שום כוח ושום סמכות. לכן כשאתה אומר "120 חברי כנסת יחליטו" ההנחה היא שמובן מאליו שבהחלטתם הם מביעים את רצון העם ששלח אותם לכנסת. אם ברור שזה לא כך או שהנקודה הזאת מעורפלת ומדובר בעניין חשוב, צריך לחזור לעם. זה נושא מאמרי "כנסת לא לגיטימית".
עכשיו, בהנחה שמדובר ברצונו של העם אין שום בעיה בכך. אסור לכפות על העם שום דבר, אפילו לא דמוקרטיה. כפייה איזו שהיא ואפילו כפיית דמוקרטיה על העם דומה לעזרה לסבתא לעבור את הכביש למרות שהיא בכלל לא רוצה לעבור.
אפרופו סבתות, אם אנו עוסקים בשאלות מסוג "מה היה לו לסבתא היו גלגלים", כבר אמרתי מספר פעמים שלו בית המשפט העליון היה מחליט שהבחירות הבאות יהיו בעוד חמישים שנה או לבטל בדרך אחרת את הדמוקרטיה, אז תיווצר בעיה אמיתית, כי בניגוד למקרה שההחלטה הזאת היא החלטת הציבור במקרה שבו מדובר בהחלטה של קומץ אנשים שבמקרה מכהנים בתפקיד חשוב, פוגעים בדבר הכי חשוב, בדבר העיקרי, בלב העניין.

אשר לדוגמת החלטת בית המשפט בעניין גיוס בחורי הישיבה, אין לי כרגע מה להעיר כי איני מכיר את העניין לאשורו. אולי אנסה לחפש את פסק הדין הזה ואז אגיב (ואולי לא).
רוסו בתחת שלי 290325
אני רוצה להבין טוב יותר את המשפט: "אני חושב שמטרת השיטה היצוגית היא פשוט ליצור מנגנון מעשי לביטוי רצונו של העם, ומעבר לכך אין לה שום כוח ושום סמכות".

האם, לדעתך, על חברי הכנסת לקבל החלטות בהתאם לרצונו המשוער של "העם" בכל עניין העומד על הפרק? אם כן - למה בכלל צריך נציגים? מדוע שלא לייסד מנגנון פשוט יותר - מכון ממשלתי לביצוע סקרי דעת קהל - ולקבל החלטות ע"פ תוצאות הסקרים? כיצד יעמדו חברי הכנסת על "רצונו של העם"? וכשמדברים על ה"עם" - האם הכוונה הינה לכלל העם או רק לתומכי אותה מפלגה, שמטעמה נבחר חבר הכנסת?

אני חושב שהתפיסה שלך לגבי נבחר ציבור הינה שגויה, משום שהיא מתעלמת מכך, שכל נבחר ציבור חובש שני כובעים לראשו: כובע ה"נבחר" וכובע ה"מנהיג".
אכן, פעולותיו כ"נבחר" צריכות לבטא את רצון *בוחריו*, אך פעולותיו כ"מנהיג" לא רק שאינן מחייבות זאת, אלא שלעתים מחייבות אותו לקבל החלטה בניגוד לרצון בוחריו.

לדעתי, השאלה האמיתית, והקשה, הינה שאלת האיזון בין שני התפקידים, כלומר: מתי מותר לו (או אפילו הוא חייב) לפעול בניגוד ל"רצון בוחריו", כאשר הוא סבור - כ"מנהיג" - שרצון בוחריו שגוי.

התשובה לשאלה זו הינה, לדעתי, שנבחר כבול ל"רצון בוחריו" ביחס ליעדים ולמטרות הראשיים של בוחריו‏1, אך לא ביחס לדרך הגשמתם.
לדוגמא: חבר כנסת מטעם מפלגה, שמצהירה במצעה, כי היא רואה במדינת ישראל מדינה יהודית, חייב להתנגד לכל הצעה הנוגדת זאת, אך מצד שני הוא חופשי (וחייב, לדעתי) להגשים מטרה זו לפי הבנתו, גם אם החלטה שקיבל לשם כך אינה מקובלת כלל על בוחריו‏2.

**********
1 וגם השאלה, מהם אותם יעדים ומטרות ראשיות של קבוצת אנשים, אינה פשוטה כלל.
2 וזה שבוחריו יענישו אותו בשל כך ולא יבחרו בו שוב - זה כבר עניין אחר.
רוסו בתחת שלי 290327
אם כך אנחנו חלוקים.
לדעתי, המצב האידיאלי שאליו צריך לשאוף הוא ביצוע ככל שניתן קרוב יותר לרצונו של העם. סקרים זה עניין מודרני שהומצא אחרי שכל השיטות כבר התגבשו, אבל ניתן לשקול גם שימוש בכלי הזה לצורך התקרבות לאידיאל הנ''ל.
המנהיג צריך שיהיה לו מעוף ואולי כריזמה שבעזרתם יוכל לשכנע את העם בדרכו, אך אסור לו לפעול מבלי שהצליח לשכנע. ברגע שהוא עושה כך הוא פשוט דיקטטור, ולא זה מה שאנו רוצים.
רוסו בתחת שלי 290340
התפיסה שלך אינה פרקטית כלל וגם אינה רצויה ברמה העקרונית.
אינה פרקטית - משום שלא מתקבל על הדעת, שבכל פעם שעומד נושא כלשהו להכרעה בכנסת, יצטרך חבר הכנסת לברר תחילה את ''רצון העם'', כדי לדעת כיצד להצביע באותו ענין.
אינה רצויה - משום שאתה מייעד למנהיג תפקיד טכני בעיקרו ומשום שביסוד תפיסתך עומדת הנחה שגויה, שה''עם'' יודע תמיד מה טוב לו.
ויש בעיות רבות נוספות המתחייבות מעמדתך, אבל אין לי כוח להרחיב כרגע.
רוסו בתחת שלי 290358
אני לא אמרתי שצריך להביא כל החלטה קטנה להכרעה ישירה של הציבור. זה באמת לא פרקטי ואפילו לא מעשי, ודבריך אלה הם התפרצות לדלת פתוחה. לכן, גם, איני שולל את שיטת היצוג. מה שאני כן חושב בעצם כתוב במאמר ''כנסת לא לגיטימית'', ואתה מוזמן לקרוא את המאמר ולהגיב.
רוסו בתחת שלי 290329
במחשבה נוספת, הייתי אולי מתקן במשהו את מה שאמרתי. אם העם יבחר בבחירות בעוד 50 שנה צריך בכל זאת לתת לו מידי פעם הזדמנות להתחרט.
המצב האידיאלי כפי שאני רואה אותו הוא שרצונו של העם ימומש *כל הזמן*. אבל אם העם בוחר בבחירה כזאת ומתחרט, ואין דרך לממש את החרטה הזאת, אז מתרחקים מהמצב האידיאלי הזה.
אבל בכל מקרה אסור לאף אחד לעזור לסבתא לחצות כביש שאין היא רוצה לחצותו.
רוסו בתחת שלי 290344
ומה אתה מציע לעשות, כשהסבתא רוצה לחצות את הכביש הסואן, אך אתה יודע במידה גדולה של וודאות, שאם היא תלך לבדה, ללא ליווי, היא תיפגע? תגיד שהיא גדולה ויכולה להחליט לבד ושתישא בתוצאות החלטתה?
וכיצד אתה מציע לנהוג בילד חסר אחריות, אבל אינטלגנט מאד, שמתעקש לעשות דבר המסכן אותו?
ולמה, לדעתך, הורים רשאים - ואף חייבים - לכפות את דעתם על ילדיהם במקרים מסויימים, בעיקר כשמדובר במעשה הכרוך בסכנה?
רוסו בתחת שלי 290359
הדוגמאות האלה שלך לא רלוונטיות, ומבחינה מסויימת אפילו מסוכנות כשמנסים לדבר על משטר רצוי, עד כדי כך בלתי רלוונטיות שאיני מוצא מקום לטרוח ולנמק.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290437
1. אתה אומר, "אם ברור שזה לא כך או שהנקודה הזאת מעורפלת ומדובר בעניין חשוב, צריך לחזור לעם." אבל מה זאת אומרת "צריך?" ומי יחליט ש"ברור"?
חברי הכנסת יכולים, כמובן, להחליט שיהיו בחירות עוד 40 שנה; אלא שאז המשטר בישראל יפסיק להיות דמוקרטיה, ויהפוך למשהו אחר. עיקרון חילופי השלטון הוא עיקרון מרכזי בדמוקרטיה, כדי לשמור מפני הסכנה הגדולה של שחיתות בשלטון. ההנחה שלך, "שמובן מאליו שבהחלטתם הם מביעים את רצון העם ששלח אותם לכנסת" נראית לי בלתי סבירה בעליל: מה ימנע, במשטר שאתה מתאר, מחבורת מושחתים להגיע לכנסת, להחליט מייד שהבחירות יתקיימו בעוד 100 שנה, ולשלוט כאוליגרכיה?
2. אתה כל הזמן חוזר על טענות בסגנון "בית המשפט העליון היה מחליט שהבחירות הבאות יהיו בעוד חמישים שנה". אבל בית המשפט העליון *אינו יכול* להחליט שום החלטה, בטח לו כזו; הזכות היחידה שלו (וגם היא מוגבלת) היא *לבטל* החלטות של הכנסת כאשר הן נוגדות את חוקי היסוד. ההיגיון מאחורי הפעולה הזו בוא בדיוק אותו הגיון בו אנו נוקטים כאשר אנחנו מונעים מאדם להתאבד: אנו מניחים שהרצון להתאבד עלול להיות מצד אחד זמני ונובע מגחמה ומצד שני בלתי-הפיך, ושבכך שאנו מונעים את ההתאבדות אנו בעצם משרתים את רצונו האמיתי של האדם. ברוב הגדול של המקרים, טענה זו מבוססת, גם לגבי בני-אדם מתאבדים וגם לגבי דמוקרטיות מתאבדות. חוקי-היסוד הם בדיוק הכלי שקבע העם (באמצעות הכנסת) על מנת למנוע מ"גחמה" של הכנסת (רוב רגעי; שחיתות; מה שלא יהיה) להרוס את הדמוקרטיה בישראל.
אם אני מבין נכון את הדרך שאתה מציע, הרי שבה משמש משאל-עם באותו תפקיד שאני מועיד לביהמ"ש העליון; הבעיה שאני רואה במודל כזה היא שהסמכות לקיום משאלי עם נשארת בידי הכנסת, ולא בידי מקור כוח חיצוני, כך שקל מאוד לאותו רוב רגעי בכנסת (מושחת, או מוטעה, או מבוהל) לעצור גם את אפשרות משאל העם. לכן, מנגנון ביהמ"ש העליון יעיל יותר ממנגנון משאל העם בכדי להציל את הדמוקרטיה מהתאבדות.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290516
הצרה היא שבית המשפט יכול עקרונית להחליט מה שהוא רוצה כי הוא הפרשן העליון של החוק. יכול לבוא מישהו להגיש איזה בג"ץ לפיו הפרשנות הנכונה של חוק קיים היא שהבחירות הבאות תערכנה בעוד 50 שנה, ובית המשפט יקבל זאת גם אם זה לא נראה כך על פניו. אין מי שיבקר את בית המשפט העליון. אם יוצאים מההנחה שדעתם של אנשים יכלה להיטרף (כי אני תמיד מעלה טענה זו כטענה נגדית כשמספרים לי שאת כל חברי הכנסת או כל הציבור יכול לפקוד טרוף הדעת), אז למה לא של שופטי בית המשפט העליון ? וכאמור אין מי שיפסול את החלטתם.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290640
הכנסת יכולה לשנות את החוק ולנסח אותו כך שבית המשפט לא יוכל לתת לו את הפירוש שאינו מקובל עליה. זה נכון גם לגבי חוקי היסוד.

פרשנות החוק צריכה להיעשות בידי משפטנים. המשפטנים הטובים ביותר נמצאים בבית המשפט העליון. את היית רוצה שהציבור הרחב ישפוט אם הדלקת בגרון שלך מחייבת אנטיביוטיקה, או היית מעדיף להשאיר את ההחלטה הזאת בידי רופא?
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290693
איני מסכים עמך שהכנסת יכולה לצפות כל דבר. העבודה בשבת וחופש העיסוק זו דוגמה טובה. הכנסת חוקקה חוק מאד נחמד ויפה מראה - חופש העיסוק וחברי הכנסת חזרו הבייתה מאושרים כשהם חשים שעשו היום עבודה טובה. אבל בחוקקם את החוק הם לא חשבו על חוק העבודה בשבת שבא משדות אחרים, ושאולי יכולה להיות סתירה.
כשמתעוררת השאלה איזה חוק גובר על איזה חוק, לדעתי צריך לחזור לאלה שכתבו את החוקים, לציבור או לשליחיו. הם חוקקו חוקים כי הם רצו משהו. צריך לשאול אותם מה בדיוק הם רצו.

על החלק השני בתגובתך כבר עניתי ב תגובה 290515
דב, 290718
ומי יעורר את השאלה איזה חוק גובר על איזה חוק, ומי יחזיר אותו לאלה שכתבו את החוקים?
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290799
דב, הם כן חשבו על זה, והם כן קבעו איזה חוק גובר על איזה חוק. שלחתי אותך כבר לחוק היסוד האמור - כתוב שם שהוא מבטל חוקים הסותרים אותו, אלא אם הם נחקקו לתכלית ראויה כפי שהיא מוגדרת בחוק עצמו. מה הבעיה?
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290867
ויותר מזה: בג"ץ במקרה זה אף קבע שהתכלית ראויה, ואין צורך לעשות שום דבר עם החוק.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290886
עדיין לא הלכתי לקרוא את החוק עצמו אליו שלחת אותי, אבל אם באמת כתוב שם שהוא "מבטל חוקים שסותרים אותו אלא אם נחקקו לתכלית ראויה כפי שהיא מוגדרת בחוק עצמו", הרי מדובר כאן בפיסקה ממש מצחיקה שיש בה סתירות פנימיות לרוב, ועדיף שלא הייתה נכתבת, משום שאין זה תפקיד החקיקה למלא פינו צחוק (1).
פסק הדין של בג"ץ בעניין העבודה בשבת (שגם אותו לא קראתי אבל קראתי את הדווח עליו) מראה את ההתפתלות סביב השטות הזאת. הם מנסים להראות שיש כאן "תכלית ראויה".
בשורה התחתונה ההכרעה היא, יהיה הניסוח אשר יהיה, מה גובר על מה ערך עניין העיסוק או ערך השבת. השופטים הכריעו בכך, אך שוב לדעתי אין זה תפקידם. זה תפקידם של אלה שחוקקו חוקים כדי לממש את הרצונות שלהם והערכים שלהם, ואלה כולנו, ולא רק של נבחרת שבפרוש אינה נבחרת מייצגת במקרה שלנו.

(1) מאד מעניין אותי אם פסקה כזאת קיימת בחוקים של מדינות מערביות אחרות. אנחנו אוהבים להעתיק, אבל מפאת האיוולת הבולטת, אולי מדובר בהמצאה מקורית.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291062
חבל. חוק קצרצר ומרכזי מאוד בהוויה הדמוקרטית של ישראל כיום. כאדם שמתעניין בפוליטיקה הישראלית, מן הראוי שתקרא את הסעיפים הבודדים הללו לפני שתדבר עליהם בידענות שכזו.

פסקת ההסתייגות היא מסוג הפשרות האוויליות שהפוליטיקה הישראלית מייצרת חדשות לבקרים. כן, היא אידיוטית. כן, היא מלאה סתירות פנימיות. ככה זה. חוק היסוד קובע שאף חוק לא יכול לבטל את הזכות המוקנית בו, אלא אם הוא נחקק לתכלית ראויה (תכלית ראויה מוגדרת ככזו שעומדת בקנה אחד עם ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - וזה מקור הפסיקה של בג''ץ בנושא הנידון). מכאן ניתן להבין שלפי המחוקק, ערכי ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית גוברים על עצם הזכות לחופש העיסוק, במקרה שיש התנגשות בין השניים. אבל כדי להכריע בכל עניין ספציפי, אי אפשר לפנות כל הזמן לכנסת - לשם כך נועד בית המשפט.

(ולשאלתך, לא, אין דברים כאלו בחוקות אחרות. רק יהודים מסוגלים לחשוב על חוק מטופש שכזה)
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291132
החוק לא נוסח כך סתם מתוך איוולת וטיפשות, הוא נוסח כך מכיוון שאנשים מסויימים רצו להעביר את מוקד הכוח המרכזי במדינת ישראל מהכנסת לבית המשפט העליון, והרבה חברי-כנסת היו טיפשים וקצרי רואי מכדי לראות זאת.

לפי הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון, זה עבד לא רע בכלל.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291201
למה לתת פסקת הסתייגות בכלל? למה לא לקבוע את החוק כמוחלט, ולתת לבית המשפט לקבוע פשוט אם חוק שעובר עליו הוא פסול? אותו כוח לבית המשפט, בלי סיכונים מיותרים שאיזה שופט יחליט פתאום שגם ל"יהודית" במושג "מדינה יהודית ודמוקרטית" צריכה להיות השפעה על הפסיקה.
291250
מה פירוש "איזה שופט"? כבר אין שופטים ב(מקום מסויים מאד) בירושלים? התוצאות של החלטות בג"ץ בעניינים האלה ידועות מראש.
בגלל שבאותה תקופה זה לא היה עובר. 291258
הרי בסך-הכל היו כבר כאלה שהצביעו בעד החוק ולא באמת הבינו איזה ג'וקר הם נותנים לבית המשפט.
ואכן, בשנה האחרונה ברק העלה לא פעם את תמיכתו בכך שלא כל שופט יוכל לבטל חוק של הכנסת (מישהו מבית משפט השלום ניסה) אלא רק בית המשפט העליון, ושזה ייקבע בחוק.
וזה מעשה מבריק מצד אהרון, שהוא באמת מוח משפטי גדול. ככה, הוא יוצא מתון ומתנגד לקיצוניות שיפוטית, ואף-אחד לא שם לב שכיום אין לבית המשפט העליון סמכות מפורשת כזו, ויעידו כמה נשיאי בתי משפט קודמים שלא סברו שמלוא כל הארץ משפט.
בקיצור, מרברי נגד מדיסון בתוספת הפונקציה היהודית: מכניסים את העז ('כל שופט יוכל לבטל חוקים') כדי להוציא אותה ('רק אני וחברי נוכל'), אבל משאירים את הזנב, כדי שאף-אחד לא ישים לב שקודם לכן לא הייתה עז.
291294
אבל ממילא כל החלטה שיפוטית של בית משפט שלום/מחוזי נתונה לביקורת של העליון. ככה שגם אם שופט שלום מבטל חוק, עדיין אפשר לערער על כך. (רק בשביל לציין, ככה כהערת אגב, אפילו העליון ביטל רק שלושה חוקים ולא יותר)
אבל מי אמר מראש ששופט שלום יכול אפילו לחשוב 291654
לבטל חוק?
דמייני לעצמך שכרגע ראש מנהלת העובדים הזרים במשרד הפנים מחליט לבטל חוק זה או אחר. היית מגיבה ב'אפשר לערער על כך'?
יש פה הנחת יסוד שהיא:
1. בטוח ששופט עליון יכול לבטל כל חוק שירצה.
2. שופט שלום אולי גם.
וכמדומה לי שאף אחת מההנחות לא לגמרי ודאית, ו-‏2 משוללת יסוד חוקי כלשהו.
(בהערת אגב, זו סטטיסטיקה שברק אוהב לנופף בה, תוך התעלמות מכמה וכמה דברים:
1. מקרים בהם ביהמ"ש ממליץ למדינה לבחון שוב משהו. זו לא פסילה מפורשת, אבל בתשעים אחוז מהמקרים המשהו הנבחן ישונה.
2. בחרב דמוקלס לא צריך להשתמש הרבה. מספיק שהיא תלויה שם כדי למנוע מראש חקיקה של הרבה חוקים, בידיעה שהבג"ץ יפסול אותם. יש שיאמרו, שככה ראוי להיות. אבל אם ככה, ראוי היה שיהיה חוק מפורש שיקבע את סמכויות בג"ץ, ולא שהוא יחליט לעצמו - בניגוד לשיטתו עד תקופה מסויימת - מה סמכויותיו. ואם יהיה חוק, אין שום סיבה להחליט שדווקא המצב כיום הוא אידיאלי, ולא המצב בימי שמגר או אפילו בימי אולשן).
293182
1. מה הבעיה שבית המשפט ימליץ לבחון שוב? הכנסת (או מי שזה לא יהיה הרלוונטי) יכול להחליט איך לשנות את ההחלטה. זאת בניגוד לביטול חוק. מה שכן, הכנסת עדיין יכולה להחליט שהיא מחוקקת את החוק מחדש במתכונת מעט שונה.
עד כה, אני לא זוכרת‏1 יותר מדי חקיקה עוקפת בג"ץ.

1 מעט ככל שזה יהיה.
כשיש החלטה בינארית, 293395
זו אמירה של בית המשפט "אני ממליץ לכם לבחון שוב את ההחלטה", הוא כמעט תמיד אומר מראש מה תהיה החלטה קבילה. אחרת, למה להחזיר? (ראי לדוגמה בולטת (כי היה בה רק כן ולא) את ההחלטה לתת פרס ישראל לשמואל שניצר. כשבג"ץ הורה לוועדת הפרס (לא כנסת, כאמור. אבל הדוגמה לעיקרון) לבחון שנית, הוא מחק לחלוטין את האופציה ששניצר יקבל את הפרס. איזו ועדה הייתה מעיזה להחליט לתת לו את הפרס אחרי שבג"ץ הורה לבחון שנית?
זה גם הסיפור עם חוק עוקף בג"ץ. המצב התיאורטי הוא שניתן לעשות זאת. במחיר התאבדות פוליטית, כמובן. תארי לעצמך (לא צריך רחוק מדי, זה קורה מפעם לפעם) איזה פסטיבל, תנועות מחאה, עצרות, עתירות וכל הבוג'ארס היו מתחוללים אם הכנסת הייתה מעיזה לחוקק חוק עוקף בג"ץ. העניין הוא, שההשפעה הציבורית שרכש בג"ץ לסמכות ההתערבות שלו דיה כדי לנטרל חברי כנסת שאינם אמיצים מספיק מהתעמתות מולו. ולכן, כשברק מנופף - אני זוכר אותו עושה את זה כבר לפני כמה שנים - בזה שהוא לא ביטל הרבה חוקים, הוא דומה לנשיא ארה"ב שמבטל את כוחה של ההרתעה הגרעינית בטענה "בסך הכל זרקנו שתי פצצות אטום בכל ההיסטוריה". העניין הוא לא מה שהוא עשה - העניין הוא הרתעה בגלל מה שהוא יכול לעשות.
אפשר, כמובן, לומר שזו בעיה של חברי הכנסת, שאין להם אומץ. אבל אז זה אומר, שהמוסד המשפטי הגבוה של המדינה הוא נצלן חסר בושה של כנסת פחדנית.
מרבית ההחלטות אינן בינאריות.‏1 293401
ואקום, מטבעו, נוטה להתמלא. אם הכנסת לא מתייחסת לעצמה מספיק ברצינות כרשות העליונה (בכל זאת, מייצג את העם הריבון, לא?) מישהו צריך למלא את החלל.
גם שופטי בג"צ לא חיים בבועה. אם הכנסת תחליט לעשות שרירים ולהראות "מי הבוס", בית המשפט יחזור לגדלו הטבעי.‏2
זה עבד לרוזוולט בארצות הברית, זה יכול (בשינוים המתחייבים כמובן) לעבוד גם כאן. השאלה היא כמה רוצים מספיק.

1 בחיים בכלל. ככה שאני מניחה שזה נכון גם לגבי בית המשפט.
2יהיה גודלו אשר יהיה.
305613
דוגמא רלוונטית ממש מעכשיו ל"כוחו הלא מוגבל של בג"צ על הכנסת":*

"ברוב של 10-6 נמנעה העמדת ח"כ גורלובסקי לדין על זיוף ומרמה, בגין הצבעה כפולה בכנסת - למרות שבג"ץ פסל הצבעה קודמת בוועדה"
"...החלטת בג"ץ, שבעקבותיה שבה והתכנסה הוועדה, ביטאה התערבות שיפוטית נדירה בהחלטות הכנסת...בדיון מקדים שהתקיים בוועדה לפני כחודשים אמר מזוז, כי לאור פסיקת בג"ץ, ההחלטה אם לבטל את הגשת כתב האישום כבר איננה בתחום שיקול הדעת".**
*המרכאות שם לא מסמנות ציטוט.
**אבל פה כן.

___________________
העלמה עפרונית, מחפשת תרמיל.
305937
____________
רפול היה גאה בך.
307021
נדמה לי שאני צעירה מדי מכדי להבין את הבדיחה.
(אבל רק למען הסר ספק, לא לתרמיל כזה התכוונתי)
עוד תרמיל ועוד תרמיל 307067
כך נבנה לנו עוד טיל.
(איזה דביל).
''אילו כולם היו כמוך, לא היתה פה סמטוחה'' 307070
'''אכן אתה בחור כארז הבאת לי כסא מברז'' 307073
'''אכן אתה בחור כארז הבאת לי כסא מברז'' 307148
מצאתי לי עם מי להסתבך - תגובה 226715.
הזהרי מגברים ששותים רק קפה-דיבורם צח, אך כוחם רפה 307198
לאן נגה נעלמה? תגובה 148417
'''אכן אתה בחור כארז הבאת לי כסא מברז'' 307424
היית אמור להשיב ''הבאת לי שעה של נחת, עכשיו אתה יכול להכנס לי בתחת''.
'''אכן אתה בחור כארז הבאת לי כסא מברז'' 307433
אבל אני עכשיו עורך, וזה לא יהיה יאה שאכתוב כאלה דברים :) (וחוץ מזה, חוששני שאני לא בקיא בכתבי הרד"ג כמוך וכמו ראובן).

ואם כבר התגלגלנו עד כאן - מישהו יודע כמה ספרי "האביר זיק" הוציא דודו גבע *לפני* השלושה שהתפרסמו לפני שלוש-ארבע שנים? האם זה היה אחד, או יותר?
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291334
מממ... פסקת ההגבלה אולי לא קיימת בחוקות אחרות, אבל חוקי יסוד שניתן לבטל חוקים על פיהם - יש ויש, בפרט חוקת ארה''ב.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291347
דווקא בארה''ב בית המשפט ניצל מצב פוליטי רעוע ולקח על עצמו, ללא שום רשות, את הסמכות לבטל חוקים.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291788
לא ממש הבנתי את טענתך. רשותו של בית המשפט לבטל חוקים בארה"ב מעוגנת היטב בחוקה שם. על איזה "מצב פוליטי רעוע" אתה מדבר? מתי?
1803. 291875
זה אכן לא כתוב בחוקה. מדובר בפסק הדין של מרברי נגד מדיסון, אחת ההברקות המשפטיות הגדולות בהיסטוריה.
(וגם הרבה יותר אלגנטי ממה שקורה אצלנו).
בכל אופן, עברו כשני תריסרי שנים לפני שהוחלט שפסק הדין היה אכן לגיטימי, ומאז המצב בארה"ב הוא ידוע.

מרברי נגד מדיסון:
http://www.law.umkc.edu/faculty/projects/ftrials/con... לא רע של ויקיפדיה על פסק הדין, הרקע והשלכותיו:
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291351
מובן. זה המטרה של חוקה - לקבוע איזה חוקים אינם חוקיים. זה האישור לחוקק חוקים לא חוקיים אם הם ''למטרה טובה'' - זה החלק האידיוטי.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291373
כל חוק שמופיע בו האוקסימורון ''מדינה יהודית ודמוקרטית'' מועד מלכתחילה להתפתלויות כאלה.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 294719
אני רוצה להכות על חטא. מסתבר שפסקת הסתייגות היא לא המצאה מקורית שלנו. לא רק שהיא לא שלנו, אותה פסקה שכה קילסתי מקורה דווקא בקנדה מכורתי. כך נאמר בסעיף הראשון של מגילת הזכויות שהיא כיום חלק מהחוקה הקנדית (1982):

The Canadian Charter of Rights and Freedoms guarantees the rights and freedoms set out in it subject only to such reasonable limits prescribed by law as can be demonstrably justified in a free and democratic society.

אמנם "חופשיה ודמוקרטית" זה לא אדיוטי כמו "יהודית ודמוקרטית", אבל פסקת הסתייגות היא פסקת הסתייגות. יצויין שגם בקנדה היא גרמה ללא מעט צרות וויכוחים.

(את החוקה במלואה ניתן למצוא כאן: http://laws.justice.gc.ca/en/const/annex_e.html )
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290865
טוב, אני פשוט לא רואה איך מישהו - כלשהו - יכול לפרש חוק קיים, שקובע במפורש שהבחירות ייערכו כל ארבע שנים, כאילו הוא אומר שהבחירות ייערכו עוד 50 שנה. אין שום דבר בפסיקות בג"ץ שאפילו מתקרב לאיוולת הזו. זאת לעומת הכנסת, שפעם אחר פעם העבירה החלטות שפוגעות באופן קשה בדמוקרטיה, מגבילות את חופש הביטוי (ראה "קול העם"), וכן הלאה, וזה כש*יש* עליה ביקורת שיפוטית.
אם אתה לא רואה את ההבדל בין הסמכות לחוקק ובין המסכות לפרש, ולא רואה כמה יותר כוח יש למי שבסמכותו לחוקק, באמת אין לנו על מה לשבר.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290895
אני גם לא רואה איך כל הציבור יחליט פתאום שצריך שהבחירות תהיינה כל 50 שנה. אני מציג טרוף כנגד טרוף. אבל במקרה שהציבור יחליט החלטה משונה התוצאה "תגיע לו", ואין שום בעיה מוסרית. ואילו במקרה שזה קורה לנבחרת שבפרוש אינה מייצגת את הציבור, ישנה בפרוש בעיה מוסרית, וברור שלא זו הייתה כוונת הדמוקרטיה.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 290910
"במקרה שהציבור יחליט החלטה משונה התוצאה "תגיע לו", ואין שום בעיה מוסרית."

למשל, לבחור לראשות ממשלה שקרן, מושחת, חסר עקבות ובעל יכולת אסטרטגית מפוקפקת?
למשל, לבחור למפלגת השלטון מפלגה רקובה וחסרת אידיאולגיה?
חסר עקביות 290919
גם. 290920
חסר עכבות? 290927
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291336
שוב: אני לא מדבר על כל הציבור, אלא על 120 ח"כים שיש להם כל אינטרסט להישאר בכנסת. בדרך שאתה מתאר, אפילו 61 ח"כים כאלה מספיקים (או 40 ח"כים כאלה ועוד 41 שלא איכפת להם מספיק ‏1). ובהתחשב בכך שהפוליטיקה מושכת אליה אנשים שאפתנים ותאבי שלטון, זה נראה לי הרבה פחות מטורף.
אבל בוא נחזור לדוגמאות לא-מטורפות, כדי שלא תוכל לבוא אלי עם הטענה הזו. למשל, מה לגבי חופש הביטוי? וחופש הריצה לכנסת? נניח, למשל, שהקואליציה הנוכחית קובעת בחוק שכל המפלגות פרט לעבודה, לליכוד וליהדות התורה אינן חוקיות החל ממחר. או לחילופין, שמפלגות הנמצאות בשלטון יקבלו פי 10 מימון מפלגות מכל מפלגה אחרת. בשיטה שלך, החלטה כזו יכולה להתקבל ברוב רגיל של הכנסת, בלי לשקף שום "רצון עם". וברגע שהיא תתקבל, ישראל לא תהיה דמוקרטיה יותר.

1 ואי-אפשר שלא לטעון שזה כבר קרה (נפילה של רפובליקת ויימר)
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291350
כשאני מדבר על חברי הכנסת אני מתכוון להיותם "נציגי ציבור", וכשאני מדבר על הכרעות בנושאים ערכיים כמו האם גיור רפורמי יכול להיות תקף לצורך חוק השבות אני מתכוון שהכרעה כזאת צריכה להיעשות ע"י הציבור, וכיוון שאצלנו חברי הכנסת הם נציגי הציבור אז אם העניינים מתנהלים כשורה, זה יכול להיות על ידם.
אבל כמובן לא רק שיכול להיות שחברי הכנסת יכולים לא למלא את תפקידם כראוי אלא שהדבר הזה קורה בפועל, אסור שהדבר הזה יקרה והיה צריך לתקן את המצב כשזה קרה. זה נושא מאמרי "כנסת לא לגיטימית". אני בפרוש חושב שתכנית ההתנתקות בפרוש לא הייתה עוברת לו חברי הכנסת לא היו מצביעים בגלל נימוקים אישיים כמו להישאר לכהן כשרים וכדומה. הרי דני נווה וצחי הנגבי אמרו בפרוש שהם נגד ההתנתקות והצביעו בכנסת בעד ההתנתקות רק כדי להישאר שרים, ואני בטוח שלימור לבנת סילון שלום נתניהו ואחרים נהגו בדיוק כך למרות שלא ציינו זאת בפרוש. ואני בטוח גם שרבים אחרים תמכו בשרון כדי לקדם את הקריירה העתידית שלהם, והמינויים האחרונים של שרון הם סימן מובהק לכך.
אני לא חושב גם שזו הדוגמה היחידה. גם תוכנית אוסלו ב' הועברה ע"י תשלום שוחד באופן בלתי תקין תוך ניצול אנשים בעלי פוטנציאל להיות סוחרי סמים כשגב (1). אז אם דברים לא מתנהלים כשורה זה עניין אחר. זה יכול להיות לא רק בכנסת אלא בכל מקום וגם בבית המשפט, ולא על כך אני מדבר.
אני אומר שכאשר העניינים *כן* מתנהלים כשורה וחברי הכנסת אכן ממלאים את השליחות שהטילו עליהם בוחריהם, הם הכתובת לענות על שאלה כמו מיהו יהודי לצורך חוק השבות.

אגב, אני מבין שלגופו של עניין אפילו בית המשפט העליון תומך בעמדתי. ערן הביא כתבה לפיה בית המשפט העליון דחה את פסיקתו בעניין הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי, מספר גדול של שנים תוך תקווה שהכנסת תענה על השאלה, ולבסוף ענו בעצמם על השאלה בלית ברירה.
אז אם הם חושבים כמוני איך זה שתומכיהם המובהקים עדיין מתווכחים ?

(1) אגב, בעיסקות שוחד שבהם הציבור משלם את המחיר, לדעתי פשעו של משלם השוחד גדול יותר מזה של המקבל.
291357
לפי מיטב זכרוני הרעוע, בעבירות שוחד יש הבדל בחומרת העונש של הנותן והמקבל כשאחד מהם הוא איש ציבור, לעומת מצב ששניהם אנשים פרטיים.
>לא סומכת על זכרוני הרעוע, הולכת לבדוק>

סעיף 290 לחוק העונשין: עובד ציבור הלוקח שוחד עבור פעולה הקשורה בתפקידו- שבע שנות מאסר
291: "נותן השוחד דינו כדין לוקח השוחד, אלא שהעונש שהנותן צפוי לו הוא מחצית העונש האמור בסעיף 290"

סעיף 292: לעומת זאת, בתחרויות (ספורט או אחרות) דינם של נותן השוחד ומקבל השוחד- זהה. (שלוש שנים)‏1

1אלא אם עדכונו את שלושת סעיפי החוק הזה מאז תחילת 2001, זה המצב. כנראה שזכרוני רעוע פחות משזכרתי.
לא הבהרתי עצמי טוב 291390
האמת היא שחשבתי על משהו, כתבתי משהו אחר, ומה שהתכוונתי לא בדיוק קשור לעניין, אבל זה לא קרה במזיד אלא בגלל חופזה וחוסר ריכוז.
אני זכרתי מקרה שבו חברה שמייצרת מטוסים שיחדה בעל תפקיד במדינה מסוימת, על מנת שחיל האוויר של מדינתו יקנה את מטוסי החברה.
בעיסקה זו נראה לי שהעבירה של חברת המטוסים פחות חמורה, כי מבחינתם הם בסך הכל רוצים לקדם את המכירות שלהם, אבל הפקיד שמייצג מדינה , צריך לשמור על האינטריסים שלה והפשע מהצד שלו הרבה יותר חמור.
אבל זה באמת לא דומה.
291441
לצורך עבירה 290, גם חבר בתאגיד שמספק שירותים נחשב לעובד ציבור, אז יכול להיות שזה דומה. (החוק כבר לא נמצא לי מול העיניים, אבל זו רוח הדברים)
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291358
אני רק רוצה לגזור ולשמור את המשפט ''גם תוכנית אוסלו ב' הועברה ע''י תשלום שוחד באופן בלתי תקין תוך ניצול אנשים בעלי פוטנציאל להיות סוחרי סמים כשגב''.
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291364
למה?
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291367
בשל יכולתו של דוב לצפות מראש את הנולד. אולי יוכל בהזדמנות זו לסמן עוד כמה פושעים לעתיד (או בהווה) בכנסת ישראל, או ברחוב. דוב - שקלת לפנות למשטרה?
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291369
ברצינות, כל העניין הוא ליצור תמונה של העבר כדי שתשרת את מטרותיך בהווה, לא?
נושף בקרן שלי 291379
אשרי אלו החושפים את התעלול הזה (ליצור תמונה של העבר כדי שתשרת את מטרותיך בהווה) ומביאים גאולה לעולם.
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291388
לא טענתי ולא היה בכוונתי לטעון שמשלמי השוחד אז צפו מראש, או יכלו לצפות בביטחון שאחד המקבלים יסחור בעתיד בסמים. ציינתי רק את העובדות כפי שהיו.
אני גם חושב שכל שרי הליכוד שהחליטו לתמוך בתכנית ההתנתקות רק כדי להישאר שרים יש להם פוטנציאל לסחור בסמים, כי חוסר מוסר יכול להתבטא בכל מיני תחומים. באמת איני יודע איזה משני המעשים חמור יותר, או מזיק יותר: החלטה בעניין גורלי למדינה רק בגלל מניעים אישיים, או סחר בסמים.
אני אומר זאת לכל מאן דבעי, וגם המשטרה יכולה להשתמש בכך לצרכיה, אך איני חושב שהיא תוכל לעשות עם זה משהו.
הפוטנציאל לא חייב תמיד להתממש, והוא יכול להתממש גם במעשים בלתי מוסריים אחרים, ולא דווקא בסמים. עד שזה לא קורה בפועל כמעט ואי אפשר לעשות שום דבר.
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291417
ואני חושב שמי שממליץ להפגיז ריכוזי אוכלוסין כתגובה על פעולות טרור גם הוא בעל פוטנציאל לסחור בסמים, כי חוסר מוסר יכול להתבטא בכל מיני תחומים. נו, אז? באמת, דב, אתה יכול להשתדל קצת יותר בטיעונים שלך.
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291428
מי שמחליט להפגיז ריכוזי אוכלוסין כתגובה על פעולות טרור ודאי מזיק לא פחות מסוחר סמים.
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291434
אני חושב שבמצבים מסויימים מי שמחליט לא להפגיז אוכלוסיה יהיה מה שיהיה, לוקה בחוסר מוסר, ואני יכול להביא וחושב שגם הבאתי דוגמאות להמחשת טענתי זו.
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291448
כן, ואני חושב שבמצבים מסויימים, מי שמחליט שלא לתמוך בתוכנית ההתנתקות (או כל תוכנית אחרת שתוציא את ישראל מהשטחים), לוקה בחוסר מוסר.

שנמשיך, או שאתה מוכן להבין את הפואנטה שלי כבר בשלב זה?
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291494
אני חושב שדבריך אינם לעניין כי תמיכה בתכנית ההתנתקות בניגוד למנדט שהתקבל מהבוחרים כפי שקרה במציאות היא חסרת מוסר, שיחוד גולדפרב ושגב כדי להעביר את אוסלו ב' היה מעשה לא מוסרי, והצעת הקמת מנגנון ההרתעה שלי שכולל הפצצת אוכלוסיה אזרחית הייתה מוסרית ואי מימושה היה בלתי מוסרי.
ייתכן שתוכל להביא דוגמאות למכביר לפיהן מי שאינו תומך בתכנית ההתנתקות לוקה בחוסר מוסר, אך אלה לא יהיו לעניין.
איזהו חכם? הרואה את סוחר הסמים נולד 291528
טוב, אז כנראה שצריך להסביר יותר בפירוט: לפי דבריך, מוסרי הוא מי שפועל לפי האידיאולוגיה *שלך* - ואם האידיאולוגיה שלו שונה והוא פועל לפי מה שנראה לו ולא לך כמוסרי, אז הוא בעל פוטנציאל להיות סוחר סמים. אז אתה יודע מה? לפי המוסר שלי, אתה גם בעל פוטנציאל להיות סוחר סמים, אם ככה. ומה כל זה שווה, מבחינה אפקטיבית? שמצאת כינוי גנאי חדש לאנשים שאתה לא מסכים איתם. מאוד בוגר.
הפוסל במומו פוסל 291543
דבריך לפיהם אני טוען שמי שפועל לפי האידיאולוגיה שלי פועל מוסרית ולהפך הם סילוף של דבריי.
נהפוך הוא אני חושב שאם עסקת אוסלו ב' בין רבין וסוחר הסמים בפוטנציה וחבריו הייתה מוסרית בעיניך והצבעתם של שרי הליכוד בכנסת "בעד" למרות שלא רק בוחריהם אלא גם הם עצמם לפי עדות עצמם היו נגד, הייתה מוסרית בעיניך, אתה הוא זה שמגדיר פעולה שמתאימה לאידיאולוגיה שלך כמוסרית.
עניין מנגנון ההרתעה אינו קשור כלל באידיאולוגיה. אני טענתי שלו היה האויב יודע שאופי פעולותיו: רצח חסר הבחנה של גברים נשים וטף היה מביא אוטומטית תגובה דומה, הוא היה נמנע מפעולות כאלה, לא היה צורך לפגוע בו, והיה נחסך דם בשני הצדדים, ולכן אי העמדת הדברים באופן ברור בצורה כזאת הינה בלתי מוסרית ומופקרת שגורמת לשפך דם בשני הצדדים.
הפוסל במומו פוסל 291552
צה"ל כבר היה צריך לדעת מזמן שבהפסקת אש כדאי אולי לחשוב איזה דקה לפני שלוחצים על ההדק, כי זה עלול להביא להרג מיותר גם אצלנו. אז מה? הם נמנעים מזה?
הפוסל במומו פוסל 291665
טוב, כל עוד אתה דבק בטיעון ה''סוחר סמים בפוטנציה'' (שהיא, כאמור, קללה שאתה מדביק באופן כללי לאנשים שאינם פועלים לפי האידיאולוגיה שלך), אינני מוצא טעם להמשך קו השיחה הנוכחי.
הפוסל במומו פוסל 291675
אתה קצת מגזים. דוב מדביק את הכינוי המשעשע משהו (שחושף אותו אולי לתביעת דיבה מצד מבחר חברי כנסת) לכאלו ששינו את דעתם המוצהרת בנסיבות מחשידות על גבול השוחד הפוליטי, ועל כן לשיטתו הם נחשים חלקלקים המוכנים לכל עסקה מפוקפקת, כולל עסקת סמים. מצד שני, דוב מאד מגזים (לדעתי האישית לפחות) עם ''הכינוי המשעשע'' והאקסטרפולציה שלצידו, שאינה הולמת בוגר מדעי הטבע שאמון על כללי היסק מדעיים קצת יותר מזה, כך שיוצא ששני הדובים מגזימים להם יחד.
הפוסל במומו פוסל 291711
איני יודע מדוע אתה חוזר ואומר שאני מדביק באופן כללי את הביטוי ''סוחר סמים בפוטנציה'' לכל מי שאינו פועל לפי האידיאולוגיה שלי, ואני דוחה טענה זו על הסף.
לעולם לא היה עולה בדעתי להדביק כינוי כזה, למשל, ליוסי שריד או אפילו לביילין (הגם שהייתי מוצא לכל אחד מהם כינויים בלתי מחמיאים אחרים, אבל בכוון שונה לגמרי), למרות שהאידאולוגיה שלהם הפוכה לשלי.

בעצם, אני חושב שהפתיל הזה קצת התפתל וסטה הרבה, מהכוונה הראשונה שלי כשדברתי על ''סוחרי הסמים בפוטנציה''. אני רציתי להמחיש את הסרחון שעולה מארועים פוליטיים דוגמת העסקאות שעשו שגב וגולדפרב כדי לקבל משרות, תוך ויתור על הקו שבשמו נבחרו לכנסת, תופעה שחזרה בימים אלה כשחברי כנסת הצביעו בניגוד לעמדתם, כשחלקם אף הודו בכך בפרוש, רק למען כסאם. ואם גם בצד השני (בעסקת גולדפרב שגב) דבק הסרחון הזה, אין זה בגלל האידיאולוגיה שלו אלא בגלל הצורה שנבחרה כדי לממשה.
אם אפך אינו רגיש די לסרחונות הנ''ל, אני חושב, כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת, שאת מה שאתה מטיח בי אתה צריך להטיח בעצמך.

ניצלתי את העובדה ששגב גילה התמדה בפעולות הבלתי מוסריות שלו כשלא היסס אף לסחור בסמים מאוחר יותר, כדי להמחיש את הסרחון הזה בעזרת הביטוי הנ''ל, אבל לא חשבתי שייקחו את הדברים האלה ויעשו מהם כל כך הרבה צימס.
בודאי שלא התכוונתי לייחס לעצמי תכונות נבואיות, כפי שרמז ערן, וטענתך שאני כותב כך כלפי כל מי שהאידיאולוגיה שלו שונה משלי, היא חסרת שחר בעליל.
בית המשפט העליון מרסן את עצמו. 291791
עכשיו אנחנו במקום הגיוני.
אתה נתת דוגמאות לכך שהכנסת, גם עכשיו כשכביכול מונחת עליה חרבו של בית המשפט, עלולה לתפקד מתוך אינטרסים אישיים ולא כנציגת ציבור. על אחת כמה וכמה, אילו לא היה בית המשפט מסוגל להתערב על מנת לפסול חקיקה בעייתית, היו "נציגי הציבור" הופכים לחלוטין ל"נציגי עצמם". זה חלק מהרעיון בחוקה: היא נחקקת בדרך-כלל בשלב ההקמה של המדינה, על-ידי גורמים אידיאולוגיים, שמציירים את הקווים הכלליים למבנה השלטון במדינה לעתיד לבוא. בית המשפט העליון בסך הכל דואג שכללי ברזל אלו שהוצבו על-ידי המייסדים לא יפורקו על-ידי "נציגי הציבור" תאבי השלטון.
הכתבה שהביא ערן רק מראה שלמרות העובדה שהוא ממונה על פירוש החוק, בית המשפט העליון אכו *בדרך כלל* מחזיר את החוקים לכנסת להחלטה ולא נותן שום הכרעה מובהקת. זה קרה לא רק בנושא הגיור אלא גם בכמה וכמה "תפוחי רדמה חמים" מסוג זה. אלא שהסחבת שנוקטת הכנסת בעניין רק מראה ש*זה לא עובד* - למרות דרישות חוזרות ונשנות של ביהמ"ש, כולל דדליינים, חברי הכנסת אינם מוכנים לפרש דבר‏1. בינתיים, אנשים התלויים בפרשנות של החוק נותרים תלויים באוויר (שים לב שהחלטת בג"ץ בנושא הגיור באה בעקבות עתירה של בעלי עניין ספציפיים) ונוצר מצב בלתי נסבל. בלית ברירה, בית המשפט העליון נאלץ למלא את תפקידו, שבמקרה זה הוא "פירוש החוק" (אפילו לא ביטול של שום חוק לפי חוק יסוד) והוא מפרש אותו על-פי עקרונות המשפט הנהוגים בעולם, בארץ, במשפט היהודי, ובכלל. דרך אגב, חשוב לציין ש*כל* החלטה של הכנסת בנדון תהיה חזקה יותר מהתקדים של ביהמ"ש העליון. כלומר, אם ל"נציגי הציבור" בכנסת לא נאה שביהמ"ש התיר "גיורי קפיצה", זכותם המלאה לתקן מחר, ברוב של שישה מול שניים, את חוק "מיהו יהודי" ולשלול את הלגיטימיות של גיורים כאלו. כלומר: החלטת ביהמ"ש היא בכל מקרה זמנית, ונתונה לשיקול הכנסת. אם אתה מאשים מישהו - האשם את חברי הכנסת העצלנים.
1 אחת הסיבות לכך היא שהם לא באמת "נציגי ציבור" אלא נציגים של אינטרסים.
בית המשפט העליון מרסן את עצמו. 291946
עד כמה שהבנתי בעניין הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי, בית המשפט לא החזיר את העניין להכרעת הכנסת, אלא עיכב את ההכרעה בתקווה שהעניין יוכרע, וזאת כמובן פרשנות, כי לבטח הוא לא הכריז מה סיבת העיכוב. אולי באמת היה טוב לו בית המשפט היה מחזיר את העניין לכנסת תוך דרישה מפורשת: אנא אמרו את דעתכם בפרוש, כי אין זה תפקידנו להכריע בעניין כזה.
אני איני בטוח כל כך שזה כל כך פשוט שהכנסת תחוקק חוק מנוגד לפסק דין שיצא מבית המשפט העליון. על הנייר זה נראה מותר, ואף מחוייב המציאות במקרים שבהם בית המשפט הכריע בעניינים שאינם עניינו, אבל באווירה ששוררת בארץ, כשסביב בית המשפט הזה שוררה מעין הילה מקודשת שמופצת ע"י התיקשורת, והמילים "שלטון החוק" מפילים כל טענה נגדית (כמו "עמוס חכם" במערכון פוקר יהודי של אורי זוהר), כל ניסיון כזה ייתקל במהומה כללית של התקשורת (1), ונציגי הציבור יתמלאו חיל ורעדה. למה להם צרות ?
דעתך הגורפת שחברי הכנסת אינם נציגי ציבור אלא נציגי אינטרסים, ניראית לי מוגזמת. אם זה באמת כל הזמן כך כך ממש חבל על הזמן והיה צריך לבטל מזמן את שיטת המשטר אצלנו ולהחליפה בדמוקרטיה. היו אמנם מקרים שזה נראה כך, אבל אלה בדיוק המקרים שצריך לתקנם ושעל אחד מהם דברתי במאמרי "כנסת בלתי לגיטימית".

(1) עצם הביטוי "חוק עוקף בג"ץ" שנבחר כדי לתאר פעולה פשוטה ולגיטימית של הכנסת, מצביע על הלחץ שבו נתונים המחוקקים לא לפעול בכוון מצפונם ושליחותם.
רוסו: לא נעים פה, בתחת של דב 291064
מה קשור קול העם לעניין? ההחלטה בדבר קול העם הייתה של שר הפנים, היינו - של הרשות המבצעת. לא מדובר כלל בדבר חקיקה. להפך - על בסיס החוק הקיים ובהתבסס על הנורמות שאמורות להנחות את פרשנות החוק כפי שראה אותן בית המשפט בזמנו, נקבע כי ההנחיה של השר אינה חוקית, ולכן בוטלה.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290400
דב, יש לי הצעה בשבילך. לך לאתר הכנסת, וקרא את חוקי היסוד. הנה, אני אקצר לך את החיפוש: http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod4.ht...

זהו חוק יסוד חופש העיסוק. שים לב שנקבע בו במפורש כי אסור לכנסת לחקוק חוקים הפוגעים בחופש העיסוק, אלא אם הם "לתכלית ראויה" ובאופן שאינו עולה על הנדרש. סייג נוסף הוא שמותר להעביר חוק כזה גם אם אינו לתכלית ראויה, רק אם מצויין במפורש בחוק שהוא בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק, ובמקרה כזה, תוקפו של החוק יהיה לארבע שנים בלבד, לכל היותר.

מי, לדעתך, אמור לאכוף את חוק היסוד חופש העיסוק אם לא בית המשפט העליון? המחוקק קבע בדיוק איזה חוק עליון על איזה - חוק היסוד עליון על כל החוקים האחרים. לשופטים נותר רק להחליט האם חוק כזה או אחר עומד בשני הסייגים שמתיר חוק היסוד. בית המשפט, במקרה הזה, החליט שהחוק עומד בסייג של "תכלית ראויה".
זהו תפקידו של בג"ץ, כשם שזהו תפקידו של כל בית משפט עליון בכל מדינה שיש לה חוקה.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290433
כפי שאמרתי אני מתנגד לחלוטין לכל שיטת חוקי העל שלפיהם אפשר לפסול חוקים אחרים. אם יש סתירה בין החוקים צריך להביא את הבעייה למחוקקים שאחראים לכך כדי שיבהירו לנו מה בדיוק הם רוצים מחיינו, ובעצם הכי חשוב הוא מה אנו עצמנו רוצים מחיינו, כי חברי הכנסת אמורים לייצג אותנו.
חוק איסור העבודה בשבת על יהודים, והסתירה לכאורה עם חוק חופש העיסוק מהווים דוגמה מובהקת. הציבור בעצמו צריך להחליט מה חשוב לו יותר. אבל כשמחליטים על סמך הגדרות כתובות כלליות שנכתבו ללא ספק מבלי שהמקרה הספציפי הזה היה מונח לעיני הכותבים, זה נראה במקרה הטוב כבדיחה גרועה.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290434
ובכלל, חוקי על שעל פיהם פוסלים השופטים חוקים אחרים מבלי שאיש הפשוט יוכל לצפות מראש מה תהיה החלטתם, הם עוד מקור לסכנה גדולה: דיקטטורה של בית המשפט.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290485
אוקיי, אז אתה מתנגד לכל החוקות בעולם. גישה מעניינת. אבל מה נעשה שחוקים לא נחקקים תמיד ע"י מלוא חברי הפרלמנט, ובישראל אפילו אין קוורום מינימלי? מה נעשה שלא כל אזרחי ישראל מיוצגים בכל רגע נתון בכנסת? לפעמים יש רק שלושה-ארבעה ח"כים בכנסת, שיכולים להעביר איזה חוק שהם רוצים. בוועדות גם במצב המיטבי יושבים פחות מעשירית מהח"כים ומנסחים את החוקים שהמליאה תאשר מאוחר יותר. איך נמנע מהם לנצל את זה לרעה?
צריך למצוא דרך 290521
צריך למצוא דרך 290661
יש דרך. קוראים לה בית המשפט העליון.
צריך למצוא דרך 290722
אני התכוונתי לבעייה של מיעוט השתתפות של חברי כנסת בדיוני החקיקה, שאותה העלית. בית משפט עליון אינו פתרון להתרשלות בתפקיד. אומרים שבבתי המשפט ובמיוחד בעליון יש עומס גדול שלא מאפשר לשופטים לעשות עבודה מעמיקה.
כך שבעייה מסוג זה יכולה להיות בכל מקום, ובכל מקום צריך למצוא לה פתרון.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290726
כדי להבהיר את דעתי, זה לא שאני מתנגד לחוקה או לחוקי יסוד. הסתירה בין חוקים אינה תוצאה הכרחית של קיום חוקים כאלה, ובאופן עקרוני יכולה להתעורר סתירה גם בין שני חוקי יסוד או בין שני חוקים פשוטים.
וכאשר ישנן סתירות, ומאחר שמדובר בבני אדם ולא במכונות וכמעט אי אפשר להימנע מכך, המחוקקים הם אלה שצריכים להתיר את הסבך, כי כפי שאמרתי כבר כמה פעמים החוק הוא ביטוי לרצון הציבור וצריך לשאול את הציבור מה הוא רוצה.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290781
יש לי שיטה: אם יש סתירה-לכאורה בין שני חוקים, המאוחר מביניהם יקבע.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290782
(בעצם ה''שיטה'' שלי לא פותרת את הבעיה - אין מי שיקבע אם יש סתירה)
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290801
דב, אתה כן מתנגד לחוקות ולחוקי יסוד, משום שחוקות קובעות חוקים המחייבים את המחוקקים עצמם (ואת שאר רשויות השלטון). בהכרח חוקה קובעת שישנם חוקים שאינם חוקיים, ושלפרלמנט אסור לחוקק אותם. הסתירה בין חוקה לבין חקיקה פוטנציאלית היא הכרחית - והיא למעשה מטרתה של החוקה: למנוע חקיקת חוקים המנוגדים לה. כאשר יש סתירה בין שני חוקים רגילים ההלכה המקובלת היא שהחוק החדש יותר קובע. כאשר יש סתירה בין שני חוקי יסוד בסוגיה מסוימת, בית המשפט הוא שקובע כיצד תפתר הבעיה.
חוקה מבטאת את רצון הציבור פר-אקסלנס. לא ברור לי מדוע הציבור אינו יכול להחליט שהוא אינו מוכן שחוק שנוגד את העקרונות האלו והאלו יחקק במדינה ע"י רוב מקרי.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 290887
אם חוק נחקק ע''י רוב מקרי, מדובר בתקלה שצריך לתקן, והתיקון צריך להתבצע ע''י רוב לא מקרי, ואם הרוב הלא מקרי לא מייצג את הציבור היה טוב לו הציבור היה מבצע את התיקון.
לא צריך שיהיה מישהו מהצד שינחש את דעתו של הרוב הלא מקרי.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291066
הליך ביטולו של חוק הוא ארוך ומייגע (בדיוק כמו הליך קבלתו של חוק). מדוע שאזרחים חפים מפשע יפגעו בפרק הזמן שלוקח לתקן את זה, אם בית המשפט יכול לבטל את החוק בהינף קולמוס כאשר מובן וברור שהוא נוגד את ערכי היסוד של המדינה כפי שהם מוגדרים בחוקי היסוד?

אולי תלך לארכיונים ותספר לנו על חוקים שבוטלו ע"י בג"ץ, ומה הבעיה עם ביטולם, בעצם? אני מבטיח לך חוויה משמימה ביותר שכוללת סעיפים בחוק ביטוח לאומי ושאר ירקות עבשים.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291123
אפרופו, ודאי שמעת על מקרה טרי שייבו בארה"ב - שם היה קרב סמכויות בין בתי המשפט שקבעו שוב ושוב לטובת בעלה של שייבו, לבין הקונגרס (הרפובליקני) בשיתוף פעולה עם הנשיא, שניסו לכפות באמצעות חקיקה את השארתה בחיים של שייבו. במקביל, בנושא אחר, בית המשפט קבע כי אין להוציא להורג עבריינים קטינים, וגם נגד הקביעה הזו יצאו כמה מחברי הקונגרס ואף איימו באיומים לא מרומזים במיוחד נגד בתי המשפט. האם לדעתך בשני המקרים הללו בתי המשפט בארה"ב לא היו צריכים להתערב כלל, אלא להשאיר את הקביעה לקונגרס? מה, לדעתך, תפקידו של בית המשפט באופן כללי? למה רק לגבי חוקים אסור לבית המשפט להכריע? מדוע לא לדרוש מבית המחוקקים לקבוע מסמרות גם בנושא התנאים המקלים עבור כל פשע ופשע לגופו? מדוע שבית המשפט יחליט אם בן שרוצח את אביו המכה כדי להגן על אימו צריך להכנס למאסר עולם או לצאת לחופשי? נשאל את בית המחוקקים, והם יסבירו לנו למה הם התכוונו כשקבעו את דיני העונשין!
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291133
התשובות לכל השאלות ששאלת בחלק השינ של תגובתך הן לדעתי שאכן מדובר בשאלות שבהם הציבור כולו צריך להכריע ולא בית המשפט, ואני מתפלא שכל כך קשה לי לשכנע בדבר כל כך מובן מאליו.
החוק הכתוב הוא ביטוי לרצון הרוב. אין בו שום קדושה רק בגלל שהוא הודפס על נייר, וקיום האותיות על הנייר לא צריך לבלבל אותנו ולהשכיח את הסיבה לכך שהן על הנייר. השופטים, במקרים אלה יכולים להביע את דעתם רק כעוד קומץ אזרחים. אין שום סיבה למלמל בחרדת קודש את המילה ''חוק''. זה לא הגיע מהשמיים אלא מאתנו.
אני מסכים שבגלל שהחיים מסובכים יש המון חוקים שהם תוצאה של עבודת מומחים והם מאד מסובכים, ואם נטיל דיונים שקשורים בהם על הציבור, יהיה צריך להשקיע המון זמן רק כדי שהציבור יבין על מה מדובר.
אבל השאלות שהעלית הן שאלות ערכיות, שמבינים אותן באופן ישיר. מי שכתב את החוקים כדי לממש את ערכיו ורצונותיו, הוא זה שצריך להכריע.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291140
נזכרתי בדברים ששמעתי לפני המון שנים במסגרת הלימודים ה"הומניסטיים" מפי השופט טירקל שהיה אז שופט מחוזי בבאר שבע בנושא "כוונת המחוקק". המרצה הדגיש שאין כאן כוונה של עשיית ניתוח פסיכולוגי של מי שכתב את את החוק אלא שמדובר פשוט בפרוש הטקסט הכתוב.
זה כמובן בסדר, וגם לא יכול להיות אחרת כשהשופט צריך להכריע לפי החוק, אבל אני חושב שבכל מקרה שהמחוקק יודע בדיוק למה התכוון ושאפשר מבחינה טכנית לשאול את פיו את השאלה "למה התכוונת", התוצאה של הפנייה אליו לצורך הכרעה, היא האידיאלית.
אני מתפלא על הגישה שאני רואה כאן רבות שלפיה ברגע שהחוק הודפס הוא כאילו יצא מידי המחוקק ואז ה"פרשן" יכול לעשות בו כרצונו אפילו כשהוא יודע שהפרשנות שהוא נותן תעציב מאד את המחוקק. זו גישה שיכולה להיות או טפשית או בלתי הוגנת.
כתבתי כאן פעם שלדעתי בדרך זו או אחרת הצטברו בבית המשפט העליון שלנו אנשים שיכולים להיות מייצגי "ארגון מצביעי מרץ". אותם מגיבי האייל ששייכים אף הם לאותו ארגון מצדדים בפרשנות של בית המשפט גם כשהם יודעים שהמחוקקים לא היו מפרשים כך את החוקים שיצאו מתחת ידיהם. הם מאד מרוצים מהמצב הזה, אך מה היו עושים לו בית המשפט העליון היה נתפס ע"י נציגי "אירגון מצביע ש"ס" ?
שוב, ה"פרשנות" רצוייה כאשר החוק מסובך. אבל בעניינים ערכיים שמובנים היטב ע"י הציבור ונמצאים בויכוח, אין לה מקום.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291145
לו בית המשפט העליון היה נתפס ע''י נציגי ''אירגון מצביע ש''ס'' והיה מפרש את החוק בהתאם, היינו דורשים מהמחוקקים שלנו לנסח מחדש את החוקים כך שאי אפשר יהיה לפרש אותם אחרת.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291209
המחוקק הוא מושג מופשט. רק בגלל שאיציק וחדווה הצביעו עבור חוק מסויים, אין זה אומר שבבואי לנסות להבין אותו, אני צריך ללכת לאיציק ולחדווה ולשאול למה הם התכוונו. אפשר, אבל לא חייבים. החוק הוא דינאמי. המשמעות שלו משתנה בהתאם לתנאים המשתנים, גם אם לא נעשה בניסוח שלו כל שינוי. פקודת העיתונות, למשל, ממשיכה להשתנות עם השתנות מפת התקשורת, אפילו שאין כל שינוי בחוק עצמו. לשם כך אנו זקוקים לשופטים: הם אלו המוסמכים לבחון את החוק כפי שנחקק, ואת המצב במציאות הקיימת, ולהתאים את האחד לשני כמיטב יכולתו, ובנוגע למקרים קונקרטיים. חוקים הם כלליים, ולכן לא ניתן ולא צריך לתקנם כל אימת שהמציאות משתנה במקצת, ובוודאי שלא צריך לתקנם כל פעם שמתבצע מעשה כלשהו שנמצא באזור האפור של החוק - תמיד יהיה אזור כזה.
האמונה שלך שניתן מעשית לתקן את החוקים כל הזמן כדי שיענו על מקרים ספציפיים שעולים לדיון היא תפיסה מאוד תמוהה, אם יותר לי: חוקים אינם יכולים לענות על מקרים ספציפיים. יותר מכך: אסור להם לענות על מקרים ספציפיים. הם חייבים להיות כלליים, ולכן חייב להיות להם תחום אפור, שבו בית המשפט חייב להתערב.
האם בית המשפט יכול, באופן עקרוני, לנצל לרעה את הכוח שלו? כן, בהחלט. כמו כל גוף שלטוני אחר, לבית המשפט יש סמכויות והוא יכול לנצל אותן באופן לא הגון. גם הכנסת יכולה לעשות זאת, וגם הממשלה. בשל כך יש פיקוח הדדי של הרשויות זו על זו (לא "בלמים ואיזונים", אלא משהו קצת פחות חד וחלק), ובשל כך מותר ורצוי להעביר ביקורת על כל אחת מהרשויות כאשר היא חורגת מסמכויותיה או מנצלת אותן לרעה. אבל כדי להעביר ביקורת צריך להבין את מטרת הרשויות השונות, את מבנה המשטר ואת ההגיון שעליו הוא מבוסס. נראה כאילו אתה מתעלם מכל אלו בכוונה, ודורש הפיכה מוחלטת בסדרי השלטון - הפיכה שאין ולא הייתה כמוה בשום מדינה דמוקרטית בעולם. כל זאת - בלי להניד עפעף או לחשוב שמין הראוי לבחון את העניין קצת יותר לעומק, או אפילו לקרוא את החוקים שעליהם אנחנו מדברים. ככה נראה לך, אז זהו, בלי מקום לויכוח בכלל. המציאות לא עובדת בדיוק כמו שאתה רוצה - אז צריך להפוך אותה על פיה ולנער אותה כדבעי. מצטער, אבל זה פשוט לא סביר.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291270
אתה מושך כל הזמן את הדיון לקביעות כלליות וכשאתה מגיע לעניין ספציפי אתה משליך עליו את החוק הכללי ואומר: ישנו משהו כללי ולפיו נכריע גם במקרה הפרטי. אני אומר שלפעמים, ואולי ברוב המקרים, השיטה שלך נכונה, ולכן כמובן שאיני פוסל מוסד כבית משפט שהוא הכרחי בכל חברה, אבל ישנם מקרים שבהם באופן מובהק מדובר בעניין שהכלל הזה לא חל עליו, ואסור לכבול את הידים באמצעו חוקים כלליים כי יכולים להגיע למצבים אבסורדיים.

בדיון שלנו עלו שני עניינים כאלה. ההכרעה בין חוק חופש העיסוק וחוק ההשבתה בשבת, והשאלה מהו יהודי לצורך חוק השבות. אלו שאלות מובהקות שבהם צריך לשאול את נציגי הציבור או את הציבור עצמו מה הם רוצים, ואיזה ערך חשוב בעיניהם יותר. דעתם של השופטים והכלים הספציפיים שעומדים לרשותם כלל לא רלוונטיים. ברור גם שהם קובעים את דעתם לפי השקפת עולמם ולא לפי שום כלי מקצועי(1). לא מדובר כאן במקרים שבהם הייתה איזו דינמיקה (2) , והבעיה הייתה קיימת ונשארה קיימת.
ורציתי להעיר עוד הערה צדדית. אתה כל הזמן חוזר ומזכיר את העובדה שלא טרחתי לקרוא את החוקים שבהם מדובר. איני יודע מדוע אתה עושה זאת. אני חושב שלצורך הויכוח הזה הפעולה הזאת לא דרושה. לו חשבתי שזה יוסיף משהו לויכוח הייתי טורח וקורא.

(1) אני מקבל את הההשערה שעלתה כאן שהפסיקה לכוון הדתיים במקרה של העבודה בשבת נבעה מצורכי "איזון" לנוכח ההחלטה היותר מהפכנית וחשובה האחרת שהייתה בכוון השני, ועצם הדבר שהשופטים צריכים לאזן באופן לא ענייני היא גם מגרעת גדולה, שכלל לא היה צריך להגיע אליה.
(2) עוד מעט יספרו לי שמה שרואים מכאן לא רואים משם או להפך.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291305
אני שב ומזכיר כי לכנסת הסמכות והרשות בכל עת ושעה לחוקק חוקים שישנו את קביעות בג"ץ ואף יבהירו דברים שאינם ברורים מהחוק. איש אינו מונע מהכנסת לחוקק את "חוק יסוד: מדינה יהודית" בו תובהר משמעות הביטוי הזה וההשלכות שלו לגבי ישראל. ברגע שהדבר יעשה, לא יהיה ספק יותר מה הכוונה ב"מדינה יהודית ודמוקרטית", הביטוי שמופיע בשני חוקי היסוד - חופש העיסוק וכבוד אדם וחרותו.
כל עוד לא נעשה הדבר, צריך להיות ברור שהמחוקק הציב את חופש העיסוק ואת כבוד האדם וחירותו מעל לערכים אחרים במדינה - שכן הערכים האחרים אינם מוגנים בחוקי יסוד. רוצים לשנות זאת? אודרוב! לחוקק!

שופטי ביהמ"ש כן משתמשים בכלי מקצועי - הם בוחנים חוקות של מדינות אחרות, פסיקות של בתי משפט אחרים, וכן יסודות של משפט עברי, ומכריעים על פיהם.

רוצה לעשות לי טובה? לך תקרא את החוקים. מבטיח לך שזה יוסיף הרבה לויכוח.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291155
טענה שכבר העליתי בעבר באייל היא שהעצלנות והרשלנות של הכנסת אינן בלתי-תלויות בהתנהגותו ה"מחוקקת" של בית המשפט העליון. אני משער שאם חברי הכנסת ידעו שיש פחות מי שינקה אחריהם, הם יעשו פחות לכלוך. עד כמה יהיה ההבדל משמעותי? אולי קרוב לאפס, אולי הבדל גדול. הניחוש שלי הוא לכיוון המשמעותי, אבל זה סתם ניחוש.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291212
אני מסכים, אבל זה דו-כיווני. בית המשפט התחיל להתערב משתי סיבות - א. ניתנה לו הסמכות, ב. לא נותרה ברירה, כי בית המחוקקים פשוט לא תפקד. כל שנות ממשלות האחדות הכנסת פשוט לא תפקדה, ולבית המשפט לא נותרה ברירה אלא לתת סעד לפונים אליו. הכנסת, מצידה, שמחה מאוד על הגננת החדשה, והתחילה לזרוק יותר ויותר מהכביסה המלוכלכת שלה לכיוון בית המשפט - עד כדי עתירות של חברי כנסת נגד החלטות של הכנסת עצמה! האם הפתרון הוא בנסיגה חד-צדדית של בית המשפט? אולי. השאלה היא אם הואקום שיווצר לא יביא לקריסת מערכות מוחלטת. התיקון של המצב הנוכחי צריך להתבצע בשיתוף פעולה בין שלוש הרשויות, בחקיקת חוקי יסוד מתוקנים שיבהירו גבולות וחובות של כל אחת מהרשויות, איפה מותר להתערב אחת בענייני השניה ואיפה חייבים להרשות לרשות להסתדר בעצמה.

יעזור גם אם אנחנו, האזרחים, ניתן קצת יותר חשיבות להתפתחויות הפוליטיות במדינה שלנו ונקפיד להשקיע מעט יותר בעתיד המערכת הפוליטית שלנו ובדמות המנהיגים שלנו. כל עוד הגופים השולטים במפלגות רואים בהן לא יותר מלשכת תעסוקה משודרגת, מצבנו לא ישתפר.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291221
אני חושב שזה יותר נוגע להתפתחויות בינלאומיות. בשנות החמישים, משטרה מושחתת, שלטון טוטליטרי ושרירות שלטונית למען הציונות היו דברים מקובלים שאיש לא חלק עליהם. בשנות השמונים התחיל מהפך, אולי בגלל המהפך בשלטון אך יותר נראה לי בגלל תנועה כלל עולמית. זו כנראה הסיבה שבית המשפט נכנס.

ומשכבר נכנס, הוא לא כל כך שם לב איפה ראוי להכנס ואיפה זה קצת מוגזם.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291225
הסמכות לא ''ניתנה לו''. אהרון ברק בעקר ''לקח'' את הסמכות והרחיב את זכות העמידה בפני בג''ץ.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291306
זכות העמידה אינה מהווה את מכלול המהפכה השיפוטית שהתחוללה בישראל. היא סעיף אחד, אפילו לא גדול במיוחד לדעתי, במהפכה הזאת, שבראשה עומדים חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו.
חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291640
עיקר הקונץ אינו בזכות העמידה, אלא בפרשנות המרחיבה לחוקי היסוד.

חבר הכנסת מיכאל איתן נוהג לתקוף בחריפות את אופן העברת חוקי היסוד. לדוגמה, כאן:

חוקים פשוטים וחוקי יסוד 291335
מסכים לחלוטין עם הפסקה הראשונה.
(על השניה אני לא חולק, רק לא בטוח מה בדיוק היא אומרת. אבל לא חשוב.)
290174
ומה דרוש כדי להגדיר פורמלית חילוני מסויים שאינו מעוניין להחשב יהודי לצורך העניין כלא-יהודי ?
290182
ההגדרה הנדרשת היא "ישראלי", אני מניח. למרות שאיני תומך בהצעתו של פרופ' אורנן (כפי שהוצגה בעבר באתר), הרי שפסיקה זו גם מקנה לה חיזוק משמעותי, וגם מציגה אותה כפתרון יחיד עבור חילוניים שלא רוצים לשנות את דתם, אלא להצהיר כי אין להם דת.

אני מניח שכדי לדעת אם אורנן יזכה בעתירתו, צריך לדעת אם הפסיקה של בג"ץ שתפורסם שבוע קודם תהיה פרו- או אנטי-דתית. כמה עגום: עוד מסמר בארון האובייקטיביות של בג"ץ.
290199
אתה בטוח שהאשמה היא לחלוטין של בג"ץ ? במציאות שבה המחוקק והמבצע נתפסים כאימפוטנטים לעיתים, ונראה שציבורים מסויימים מוכנים לעלות על בית המשפט העליון בכל רגע, או לפגוע ביציבות המשטר בצורות אחרות, אתה מותח ביקורת נוקבת על בית המשפט העליון שמנסה לתמרן בין הטיפות, בלי להתייחס לתמונה הכוללת שהוא נמצא בתוכה ? אני לא חושב שאפשר להתייחס לדברים בנפרד. אני לא בטוח שירידת האובייקטיביות של בג"ץ היא בעייה ולא סימפטום.
290211
איני יודע אם זו בעיה או סימפטום; אני יודע פשוט כי זו עובדה, ועובדה כואבת.
מקור השבת 290275
אולי זה המקום להזכיר שכנראה לא היהודים היו אלו שהמציאו את השבת, אלה האכדים שהעבירו אותה לבבלים שהעבירו אותה אלינו.
אנחנו שאוהבים לנוח עוד מנזמן אימצנו את השבת בחפץ לב ולא עזבנו אותה עד עצם היום הזה.
פרטים נוספים אצל בלדד השוחי (בכלל אתר נחמד)
מקור השבת 290283
השאלה היא מה הנוהג אצל האכדים והבבלים באשר לעבודה בשבת, ומי מחליט על כך אצלם - הפרלמנט או בג"צ?
מקור השבת 290369
תצטרך להביא הוכחה קצת יותר טובה מבלדד השוחי.

המן הרשע כבר הציג את היהודים כפרזיטים שכל הזמן נחים ולא עובדים לפחות כך מוצגים הדברים במסכת מגילה:

"ואת דתי המלך אינם עושים דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י"
שה"י = שבת היום, פה"י= פסח היום

מעניין שלמרות תכונתם העצלנית לנוח בשבת הם הצליחו כלכלית מאוד יפה.

מסופר על אנשי עין עירון שהיו עובדים שבעה ימים בשבוע אך כשהיו מסתכלים על שכניהם מכפר פינס גילו ששדותיהם מצליחים יותר למרות שאנשי כפר פינס אינם עובדים בשבת. משכך, החליטו גם הם לשבות בשבת.
מקור השבת 290375
חבל שלא הוספת גם את סוף המעשיה הנאה ההיא על אנשי עין-עירון:

"ואמנם, מיום שהתחילו לחקות את שכניהם נמצא שיבולם הוכפל ואף שולש. מכיוון שכך, בנו בכפרם בית כנסת גדול, מקוה טהרה ובית מדרש. כמו כן החליטו שהיה זה רעיון טוב להחליף את הדשן לאותו סוג שהיה מקובל מאז ומעולם בכפר פינס, תוצרת חברת "זיבולי שדה ושכל". בית הכנסת שבנו נקרא בית-זבל מתוך הפסוק "ואני בניתי בית-זבל לך ומכון לשבתך עולמים" (דברי הימים ב, פרק ו' ב')"

(מתוך "וכל השומע תיצלנה שתי אזניו", התשכ"ג)
מקור השבת 290488
"הם הצליחו כלכלית מאוד יפה". מה זה אומר על העצלנות/חריצות שלהם? כמה אתה כבר צריך להשקיע בעבודה כדי להרוויח בבורסה?
וכמו שאמרנו בצה''ל ''לכל שבת יש מוצאי שבת'' 291937
אודה ואבוש כי טרם הספקתי לעבור על תגובות הדיון כאן, זה בתוכנית בסדר עדיפות כזה או אחר. באתי רק להפנות לזווית ראייה משפטית-פרשנית (מפתיעה?) בנושא:

וכמו שאמרנו בצה''ל ''לכל שבת יש מוצאי שבת'' 291945
''מוסדות חינוך, ... יהיו סגורים בשבת''

אכן, פגיעה בצביונה היהודי של המדינה. אצל היהודים, ילדים לומדים גם בשבת.
וכמו שאמרנו בצה''ל ''לכל שבת יש מוצאי שבת'' 291962
אם אני מבין נכון, הכוונה בכך לא באה לבטא את צביונה היהודי של המדינה, אלא להצביע על מצבי פשרה דומים מעבר לים או באירופה הנאורה. וכפי ששם: משרדי ממשלה, מוסדות חינוך, מפעלי תעשייה, בנקים, שירותים ומוסדות מסחריים סגורים ביום המנוחה הלאומי ואילו: מפעלים חיוניים, בתי חולים ושירותים חיוניים, מתקיימים במתכונת שבתית. ומנגד, מסעדות ובתי בילוי פתוחים לציבור החופשי. כך גם אצלנו בישראל הנאורה והמתקדמת שד יודע לאן, "עם ככל העמים".
בוטלו כתבי אישום נגד חנויות שהעסיקו יהודים בשבת 431020
"כתבי האישום הוגשו על ידי משרד התמ"ת נגד החנויות מקבוצת פישמן רשתות הום סנטר, אי.די דיזיין, אייס קנה ובנה, מגה ספורט וטויס אר אס וכן נגד דירקטורים ומנהלים בקבוצה, בגין פתיחת חנויות בשבת והעסקת עובדים יהודים. בית הדין קבע כי מדיניות האכיפה של התמ"ת אינה אחידה בכל המגזרים ובכל האזורים"

בוטלו כתבי אישום נגד חנויות שהעסיקו יהודים בשבת 431064
ולדעת שאותו משרד תמ''ת אינו עושה מאומה באופן מופגן כדי לאכוף את חוק שכר מינימום.
גם חוקים ''דוסים'' יש לאכוף 431270
חגי סרי-לוי מתרעם על החלטת ביה"ד לבטל כתבי אישום נגד חנויות שהעסיקו עובדים בשבת. NRG: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/537/386.html

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים