שנינו ביחד וכל אחד לחוד 2348
"דיני הידועים בציבור בישראל בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה" מאת שחר ליפשיץ, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הוצאת נבו, תשס"ה, 474 עמ' (זוכה בפרס בהט לספר העיוני הטוב לשנת תשס"ד).

אפתח בגילוי נאות: מחבר הספר, שחר ליפשיץ, הוא אחי. אותו אח שבעטיו הייתי צריכה לענות לא פעם להערה "לא ידענו שיש לך אח רפורמי". שחר ליפשיץ הוא מרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שלישי במשפטים, ועיקר עיסוקו בדיני חוזים ובדיני משפחה. ספר זה הוא ספרו הראשון.

ידועים בציבור, ליברליזם ופטרונות

ידועים בציבור הם בני זוג שהיחסים ביניהם הם בפועל יחסים בין בני זוג נשואים, אלא שהם מעולם לא נישאו. הנטייה המשפטית היא לצמצם ככל האפשר את הפער בין נשואים לבין ידועים בציבור. נטייה זו נתפשת כליברלית וחילונית, משום שנישואין משויכים בישראל באופן אוטומטי־כמעט לממסד הרבני־דתי. מוסד הידועים בציבור מאפשר בעצם "לעקוף" את הרבנות, ולהגיע למעשה לאותה תוצאה בדיוק מבלי להזדקק לממסד הדתי.

קירוב הידועים בציבור לדרגת נשואים עונה על צורך נוסף של הגישה הליברלית־חילונית: הוא מאפשר נישואין בפועל של אלה שאינם יכולים להינשא על ידי הממסד. למשל, כהן וגרושה החיים ביחד, והיו רוצים להינשא אך אינם יכולים לעשות כן מסיבות דתיות, יכולים ליהנות לפחות מהחובות והזכויות שמקנה להם מעמד הנישואין. מוסד הידועים בציבור מהווה, אם כן, תחליף נישואים אזרחי־חילוני, ובית המשפט מנסה לחזק את מעמדו ככזה, למשל על ידי הרחבת המחויבויות הכלכליות הנובעות מהשתייכות לזוג שכזה.

נניח לרגע עולם חילוני־ליברלי אידיאלי שבו כל אחד וכל אחת יכולים להינשא לכל אחד או אחת אחרת (לאו דווקא בהתאמה): גרושה לכהן, יהודיה לנוצרי, יהודי ליהודי וכן הלאה, ואין שום צורך בהסכמת הממסד הרבני כדי לקבל אישור נישואין. בעולם כזה לא קיים למעשה צורך, מנקודת המבט החילונית־ליברלית, "לקדש" את מוסד הידועים בציבור, משום שכל מי שרוצה להינשא – יכול להינשא בפועל.

זאת ועוד: בעולם ליברלי כזה, ההחלטה לא להינשא אינה נובעת מחוסר אפשרות או אפילו מחוסר רצון להינשא, אלא מתוך הכרה מודעת של בני הזוג שהם אינם מעוניינים בחיובים המשפטיים הכרוכים בנישואין. ומכיוון שמדובר בעולם ליברלי, זכותם לא להיות מעוניינים בכך. לכן, כאשר כופה בית המשפט על הידועים בציבור את מוסד הנישואין, הוא נוקט למעשה בדרך בלתי־ליברלית.

אלא שגם בעולם שאינו אופטימלי, לא תמיד הבחירה שלא להינשא נובעת מבעיות הלכתיות או מסלידה מן הממסד הדתי; לא פעם היא מייצגת בפשטות את הרצון לא להינשא. התפיסה הליברלית תהיה, במקרה זה, לכבד את החלטת הזוג לא להינשא, בעוד שהתפיסה הפטרונית תהא דווקא זו שתראה בזוג זוג נשוי, למרות רצונו, ממניעים אלה ואחרים. למשל, מתוך ניסיון להגן על זכויותיו של בן הזוג הנתפש כחלש יותר.
טבעות נישואין

(אילוסטרציה. מקור: morguefile)


בספר מחלק המחבר את הידועים בציבור לשתי קבוצות: "אוניברסלים" ו"תוצרת ישראל". הראשונים בוחרים בחירה אישית להימנע מנישואין, משום שאינם רוצים במחויבות הנובעת מכך; בעוד שעל השניים נכפה מוסד הידועים בציבור כתחליף אפשרי יחיד למוסד הנישואין הרבני.

לפי חלוקה זו, אפשר היה לצפות שבתי המשפט יכפו נישואין על זוגות של ידועים בציבור שהם "תוצרת ישראל", ויכירו בחופש הבחירה של הזוגות האוניברסליים. אלא שבספר מובאות פסיקות רבות שבהן בית הדין כפה על הידועים בציבור נישואין, גם במקרים שבהם היה ברור למדי שמתוך כוונה בני הזוג לא נישאו ("נשואים בעל כורחם", בלשון הספר). במקרים אלה הגן בית המשפט על זכויות האשה (שנתפסה כחלשה במערכת) על חשבון זכויותיהם של הילדים, ואף על חשבון זכותו של בן הזוג שלא להינשא.

כך למשל בפסק דין מתמיה במיוחד הכיר בית המשפט באשה כידועה בציבור לאחר שלושה חודשים בלבד של קשר זוגי. מכיוון שכך, אפשר בית המשפט לאשה לרשת מחצית מן העיזבון של בן זוגה המנוח, על חשבון ילדיו של המוריש מנישואים קודמים. אם ניקח בחשבון שחלק בלתי מבוטל מהעיזבון כלל את ירושת אמם המנוחה של היורשים, נבין את האבסורד שבדבר. במקרים אחרים העניק בית המשפט זכויות של ידועים בציבור לאנשים שהתקשרו בהסכם מפורש הקובע כי אין רצונם להחשב ידועים בציבור. באותו מקרה לא היה מדובר בהסכם מקפח או לא הגון, ובכל זאת התעלם בית המשפט באופן גס מרצונם של הצדדים.

מקרה נוסף שבו נזקקים בני זוג למוסד הידועים בציבור הוא כאשר בן זוג אחד מעגן את האחר. במקרה זה, כאשר בן הזוג המעוגן רוצה להתחיל חיים חדשים, הוא מנוע מלהינשא, שכן הוא נחשב עדיין נשוי לבן הזוג הקודם. מבחינה זו, מאפשר מוסד הידועים בציבור לבן הזוג המעוגן להצהיר על כוונותיו ובחירותיו האמיתיות, והכרת בית המשפט במוסד הידועים בציבור נותנת לבחירה זו תוקף משפטי.

אלא שגם כאן, בלא מעט מקרים מתרחקת הכוונה מהתוצאה. לא פעם משתמש במוסד הידועים בציבור לא בן הזוג המעוגן, אלא דווקא זה המעגן. באופן זה הוא נהנה מכל העולמות – הוא יכול לא להגיע להסכם גירושין ראוי והוגן, ומצד שני יכול לחיות בפועל עם בן זוג חלופי, כאשר בבית המשפט יוכר דווקא השני כבן הזוג האמיתי, ואילו בן הזוג המעוגן יצא בלא כלום.

כך, למשל, באחד מפסקי הדין החשובים ביותר שעסקו בנושא עסק בית המשפט באשה שסירבה להתגרש מבעלה המקורי וחרף זאת חיה עם בן זוג אחר. לאחר זמן־מה נפטר בן הזוג החדש, והאשה זכתה בכל הזכויות של הידועים בציבור. מסתבר, אם כן, שצדקה האשה בכך שסירבה להתגרש, שכן היא נהנתה מכל העולמות: ימות בעלה החוקי – תחשב כאלמנתו; ימות בן זוגה החדש – תיחשב גם כך כאלמנתו.

נישואין אזרחיים: הפתרון והבעיה

הספר תומך בהנהגת אפשרות לנישואין אזרחיים בישראל, על גרסאותיהם השונות (הכרה בנישואין אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל, או יצירת מסלול חוזי־אזרחי לנישואין). ככל שאופציית הנישואין תהיה פתוחה לקהל רחב יותר, נטען בספר, קל יותר יהיה לקבוע שזוגות שבחרו לא להינשא עשו זאת מתוך בחירה ולא מתוך כורח. מוסד הידועים בציבור אינו מהווה חלופה מוצלחת לאופציה של נישואין חוזיים אזרחיים, משום שהוא מרוקן למעשה מתוכן את האפשרות של מגורים ביחד לתקופת ניסיון מבלי רצון להרחיבם לכדי מחויבות הנגזרת מנישואין. המחבר עצמו, אגב, היה מהיוזמים המקוריים של רעיון רישום הזוגיות בארץ.

אך הדרך להגשמת תפישה זו עדיין ארוכה. נראה כי לא מעט מדיני המשפחה האזרחיים היום הם תולדה של ריאקציה לדיני המשפחה הדתיים. חלק מפסקי הדין נועדו לתקן עוולות שנגרמו, לתפיסת השופטים, מן הגישה הדתית. נראה, אם כן, שהסכסוכים בין בית הדין האזרחי לבית הדין הרבני הם לא פעם המקור ליצירת ההשקפה החילונית, שבה אין עד כה עיסוק מספיק ביצירת תוכן ממשי לדיני המשפחה האזרחיים. למשל, אין עיסוק בספרות המשפטית בישראל כיום בשאלות הנוגעות למגבלות על הכשירות לנישואין האזרחיים (למשל מגבלות של גיל, חולי נפשי וכדומה), הגישה לידועים בציבור במערכת של נישואין אזרחיים, החובות והזכויות של כל אחד מבני הזוג, מעמדם של הילדים או כללי הגירושין (מה שמוביל לשאלות רחבות יותר בתפיסה משפטית: יחסים בין המינים, הגנה על החלש או חופש הפרט, מידת מעורבות הממסד בתא המשפחתי, וכדומה). המחשבה כי קיימת מערכת דתית אחת ומערכת חילונית אחת בלבד, היא תפיסה צרה. (אבל זה כבר שייך לספר אחר, "הסדרה אזרחית של יחסים זוגיים", שעתיד לצאת בעוד מספר חודשים בהוצאת מכון הארי סאקר, האוניברסיטה העברית).
קישורים
נשואים בעל כורחם - ימימה עברון, הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  תודה על המאמר • לונה • 12 תגובות בפתיל
  תודה על מאמר יפה. • יעקב • 140 תגובות בפתיל
  שאלת תם על בסיס זכרונות. • תם • 6 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  הרב בקשי דורון על נישואים אזרחיים • טלי וישנה
  ללא כותרת • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  הרהורים על כסף פרטי וכסף ציבורי • תמר • 2 תגובות בפתיל
  כשחוק זכויות יוצרים נפגש עם החוקים של הידועים בציבור • Xslf • 4 תגובות בפתיל
  שב''חים שחיים יחד • ברקת

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים