חסרי תקנה 2356
האם הסיסמאות היפות בנוגע לזכויות העבריין אינן אלא כיסוי זול לסדר עדיפויות לקוי בטיפול בפושעים ובקורבנות? האם הדיונים במגדלי שן בדבר שיקומם של עבריינים בעלי סיכוי אפסי להשתקם, אינם אלא תירוץ להקלת הלחץ במתקני הכליאה? מקרי האלימות האחרונים חוזרים ומזכירים כי החברה שלנו ממשיכה לשלם בגופה ונפשה על עיוורון השופטים.

שוב אנחנו שומעים את אותם הקולות. האם מספרת על תמימותה של בתה, הדודה שואלת כיצד עבריינים מורשים להסתובב ברחובות והמראיין מוסיף כי כל אחד מאיתנו יכול להיות הקורבן הבא. למחרת מזכירים אמצעי התקשורת, כבדרך אגב, את התפתחות (או היתקעות) החקירה, והעניין נשכח עד לדקירה הבאה בקניון או האונס הבא בפארק.

האם עלינו לקבל אלימות חמורה ויום־יומית באותה תחושת חוסר־אונים שבה אנו מתייחסים לפגעי מזג האוויר? קשה להתגבר על התחושה שקיים קשר בין התגברות הפשע האלים בשנים האחרונות, ובמיוחד תופעת העבריינים הסדרתיים, לבין אובדן מערכת האיזונים והבלמים בתפיסה ההומניסטית שבבסיסה נמצא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מאסר אינו באמת מאסר

נפלה בחלקי הזכות המפוקפקת לפגוש את שני הבחורים הצעירים שרצחו את נהג המונית דרק רוט בשנות נערותם. עונשם נקצב לתקופה ארוכה יחסית לנהוג בישראל, ולאחר תקופת מאסר קצרה נכנסו גם הם, ככל אסיר אחר, לתהליך שיקום. סוהר ערני חשף שוד שהשניים תכננו לבצע במהלך אחת מחופשותיהם הראשונות. בעלת חנות מסוימת, אישה מבוגרת, ממשיכה את שגרת חייה מבלי לדמיין שאך כפסע היה בינה ובין שוד אלים שאת תוצאותיו לא קשה לנחש.

לאחר שנחשפו תוכניותיהם הובאו השניים לתחנת המשטרה, שם התנפל אחד מהם על בלש שעמד בסמוך לו. כאשר נשאל על ידי בית המשפט מדוע עשה כך, ענה הנער העבריין שהסיבה היא שעמום. מאז המשיך הצמד לככב בתקשורת. את תהליך השיקום שלהם, שהמשיך ללא הפרעה גם לאחר ההרשעה הנוספת, ניצלו השניים כדי להימלט ממאסר במהלך חופשה, להצטרף לחבורת עבריינים ידועה, ולבסוף להאסר פעם נוספת בחו"ל.

בשיחה עם איש שב"ס התחוור לי כי גם הפעם וגם בפעם הבאה יידרש מהם בסך הכול להביע חרטה על מעשיהם בפני העובד הסוציאלי על מנת לזכות בחופשות. יתרה מזאת, גם אם כל מנגנון השיקום כולו יהיה סבור מבחינה מקצועית כי אין תקנה לשניים, לא יהיה מנוס מלהעניק להם הטבות.

האם מותר לנו, כאזרחים מן השורה, להסכים עם מציאות שבה המערכת הממונה על ביטחוננו משחררת לציבור עבריינים המוגדרים כ"פצצה מתקתקת" על־ידי אנשי המקצוע החתומים על צו השחרור?

דוגמה נוספת: בסוף שנות התשעים ארעה פריצה לבנק בחולון. העבריינים החריבו את עולמן של עשרות משפחות שלא החזיקו בביטוח מורחב לתכולת הכספות האישיות שלהם. לצוות החקירה התברר עד מהרה שהעבריינים הם מוכרים למשטרה, ושהבכירים ביניהם, על פי המסוף המשטרתי, אמורים לשבת מאחורי סורג ובריח, כיוון שנשפטו למאסר עולם בגין מספר מעשי רצח.

להפתעתנו התגלה שעונש מאסר עולם לרוצח מתמצה, לאחר שנים ספורות, בבילוי מרבית ימי החודש בביתו של העבריין למטרות שיקום. כך יכלה החבורה לפעול במספר תחומים פליליים משניים אך רווחיים וכן להוציא לפועל מעשה שפגע, כאמור, במספר רב של אזרחים נורמטיביים. בחקירות עבירות המשנה שלהם לא היה קשה לנחש כיצד הצליחו לפעול כנגד אזרחים אחרים מתחת למכ"ם המשטרה. כפי שניסח זאת אחד הנפגעים: "הרשיעו אותם ברצח ויומיים אחר כך הם מסתובבים חופשי, אז מה אתה רוצה שאני אעשה?".

האם למצבים כאלה התכוון המחוקק?

סעיף 300 לחוק העונשין קובע כי:
א. העושה אחת מאלה ייאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:
  1. גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
  2. גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
  3. גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
  4. גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.
ב. מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י - 1950, דינו - מיתה.

המציאות שונה לחלוטין מרוח החוק. בתי המשפט גוזרים עונשי מאסר של שנים מעטות על רוצחים בדם קר. גם כאשר מטיל שופט על עבריין עונש של מאסר עולם, מערכת הענישה הישראלית דואגת לעקר את המונח ממשמעותו, ובפועל מורחקים העבריינים המסוכנים מהחברה לתקופה קצרה הרבה יותר.

שר המשפטים לשעבר יוסף "טומי" לפיד אמר פעם בראיון כי השופטים מטילים עונשים כבדים ומספקים על עברייני אלימות. אבל מי שכיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל־אביב יודע לספר שהעונש הממוצע על הריגה הוא שמונה שנות מאסר.

אם נטלת חיי אדם אחר אתה צפוי, במדינת ישראל, לשבת בבית הסוהר כשנתיים, לצאת לחופשות ולהתערות בחברה כבר בשנה השלישית, ובשנה החמישית למאסרך, הדבר היחיד שמבדיל אותך מהאזרח שעומד לידך בתור לאוטובוס הוא תעודת האסיר ברישיון שלך ומערכת פיקוח ערטילאית אשר מתפקדת בעיקר על הנייר. העונש הקבוע בחוק לעבירת הריגה, אגב, הינו מאסר עד 20 שנה. לא מזמן שוחרר אדם אשר הרג אדם אחר בעקבות ויכוח על מקום חניה. העבריין בילה שנתיים תמימות וארוכות במתקן הכליאה (וזאת אם נתעלם מהחופשות אשר הותרו לו במסגרת תהליך השיקום). השופט נימק את קולת העונש בגילו המתקדם של הפושע.

בפסק דין אחר גזר שופט עונש מאסר של חודשים ספורים על צעיר שאנס בקביעות ילדה צעירה, קרובת משפחתו. השופט נימק את החלטתו במצבו הנפשי הקשה של העבריין, אשר עלול לשים קץ לחייו. האם לא לשם כך קיימות מחלקות כליאה פסיכיאטריות? ואם האנס לא יתאבד, האם בשל כך יקבל "פרס" ויורשה לו לחזור על מעשיו? השופט מן הסתם לא ישלם בכיסאו כאשר סוטה המין יכה שוב. רוצח הנערה מרחובות שוחרר לביתו היות שמטפליו סברו כי מגיעה לו הזדמנות שנייה. מי ייתן את הדין על כך שהנרצחת לא קיבלה ולו הזדמנות אחת?

בעד העבריין או הקורבן?

התפישה לפיה טובים מאה עבריינים חופשיים מחף־מפשע אחד בכלא היא תפישה דומיננטית במערכת אכיפת החוק המערבית, ובצדק. כאשר המערכת מאבדת את איזונה אנו שוכחים שהכלל ההפוך חשוב לא פחות: טובים מאה עבריינים מסוכנים כלואים מרציחת אדם תמים אחד.

בני סלע הוא רק דוגמה בודדת מתוך רבות של עבריין מורשע אשר שוחרר, וחזר לשחר לטרף. הוא שוחרר על־ידי מערכת שתפקידה המקורי הוא להגן על החברה הנורמטיבית (סלע הורשע כבר בעבר בביצוע מעשים מגונים, ישב בכלא, ושוחרר). במהלך מסע הציד של פושעים שזכו להזדמנות השנייה נרצחו פיזית ונפשית עשרות ומאות אזרחים, אשר זכויות האזרח שלהם נרמסו תוך עצימת עין מצד רשויות החוק. תופעה זו תימשך כל עוד לא יאלצו נציגי החוק לתת דין וחשבון על תוצאות החלטותיהם.

הרוצח שדקר למוות סתם כך עובר אורח בקניון בבת־ים היה אמור לשהות במעצר בית. הגבלה זו הוטלה עליו לאחר שהפר מעצר בית קודם שגזר עליו בית המשפט. מעצר הבית המקורי הוטל עליו בעקבות כתב אישום על ביצוע דקירה אחרת. לחשוד עבר עשיר של עבירות אלימות. סטודנט צעיר שילם בחייו כתוצאה מהחלטות חסרות אחריות של בית המשפט. האם כבוד בית המשפט לא אמור לקום ולהתפטר לאור שיקול הדעת הלקוי שהפעיל? והאם אותו רוצח לא שלל בעצם מעשהו את זכותו לחזור ולחיות בינינו?

ביפאן נערך כעת דיון ציבורי בנוגע להצעה לחייב בחוק את המשטרה ליידע תושבים על עבריין מין מורשע שעבר להתגורר בקרבם. הטיעון המוביל של עורכי דינם של העבריינים וארגונים חסידי זכויות הפרט הוא שהמהלך יבודד את העבריינים ויוביל אותם לחזור על מעשיהם. עד כה לא העלה איש את השאלה כיצד העבריינים מעזים להשתמש בפשעיהם כחרב פיפיות מעל ראשי האזרחים.

בדיון שנערך בכנסת הציגו ראשי המערכות השונות תמונה מחרידה בנוגע לביטחון האישי והנפשי של ילדי ישראל. מסתבר שאנשי המקצוע נותנים יד למערכת של "דלת מסתובבת" בה עברייני מין ופדופילים, אשר על־פי הערכות מקצועיות הינם בחזקת שור מועד, יוצאים לחופשי לאחר עונשי מאסר מגוחכים ללא שום פיקוח על מעשיהם לאחר השחרור. מחסור תקציבי של 300 אלף ש"ח מונע מהמערכת לספק טיפול תרופתי לאותו חלק קטן מהעבריינים אשר מביע רצון לקבלו.

במהלך דיוני הוועדה עולים שוב ושוב נתונים שיעלו זיעה קרה על מצחם של כל אב ואם הדואגים לשלום ילדיהם. בסוג של ריטואל מטורף חוזרים המשתתפים ותולים את הסיבות למחדלי מערכת החוק במציאות בירוקרטית יבשה, בתקנים בתחנות משטרה, במחסור בפסיכולוגים ובקופה ריקה.

העמדה הרשמית של משרד המשפטים באותו דיון היתה כי לא ניתן לשקם עברייני מין בכלל ופדופילים בפרט. עו"ד רחל גרשוני הסבירה כי מצבם של עבריינים אלה הוא כרוני, וככלל אין אנו יכולים לצפות להחלמה. גברת גרשוני דיברה על פתרונות מסובכים ויקרים, וסייגה את הצעתה במשפט מעורר פלצות: "ראיתי הרבה אנשים בעלי כוונות טובות שרצו פתרון פלא: ענישה מחמירה. אבל מה זה עוזר לנו? הרי הוא יוצא בסוף".

אולי כדאי להתחיל לבחון את הנושא מחדש. האם ישנם מקרים בהם לא צריך להיות סוף לעונש המאסר? האם ניתן לקבוע קריטריון, נוקשה ככל שיהיה, אשר על פיו מאסר עולם ימלא את ייעודו המקורי - הגנת החברה מפני עבריינים שביצעו עבירות מסוימות בתחום האלימות והמין?

עונש המוות נראה על פניו כפתרון מושלם: עין תחת עין ושן תחת שן; פושע ישלם בחייו שלו על המעשה שביצע - לקיחת חייו של האחר. אך עונש המוות הוא בעייתי הן מסיבה טכנית, משום שהינו בלתי הפיך, והן מסיבה ערכית, ששכרו יוצא בהפסדו. נטילת חיים של אדם, נאלח ככל שיהיה, פוגעת בעקיפין ביכולת שלנו כחברה לשמור על גבולות ברורים של מוסר. עונש מאסר העולם צריך להצדיק את שמו ואת ייעודו הייחודי, ולהיות מופעל במקרים המתאימים. ישנם מעשים חריגים ונפשעים אשר שוללים מהעבריין את זכותו לקבל את אותה הזדמנות שנייה שמוענקת לו כעת. בעוד הפושע נשאר בעל זכויות לחיות, ללמוד ואף להקים משפחה, נוכל לפחות להבטיח כי לעולם לא יוכל לפגוע שוב בפרטים המרכיבים את החברה.

באיחור רב הגיעה השעה לבחון האם הסיסמאות היפות בנוגע לזכויות העבריין אינן אלא כיסוי זול להתמודדות המערכת עם סדרי עדיפויות מוזרים, בלשון המעטה; והאם הדיונים במגדלי־שן בדבר שיקום עבריינים, כאשר המערכת עצמה מודעת לכך שאותם פושעים הם אינם ניתנים לשיקום, אינם אלא תירוץ כדי להקל על הלחץ במתקני הכליאה; והאם יש מקום לדרוש ממערכת המשפט לשלם מחיר אדמיניסטרטיבי כאשר אנו משלמים על עיוורון השופטים בגופנו ובנפשנו.
קישורים
האם מספרת על תמימותה של בתה - רצח הנערה מעיין ספיר, הארץ
להימלט ממאסר במהלך חופשה - עדכון חדשות באייל הקורא
בני סלע - נידון ל-‏35 שנות מאסר; עדכון חדשות באייל הקורא
טובים מאה עבריינים חופשיים מחף־מפשע אחד בכלא - סקר באייל הקורא
ישראל במקום הרביעי בין מדינות המערב בשיעור מעשי הרצח - הארץ
עונש מאסר של חודשים ספורים על צעיר שאנס בקביעות ילדה צעירה - Ynet
דיון שנערך בכנסת - פרוטוקול מישיבת הוועדה לזכויות הילד
אמר פעם בראיון - יוסף לפיד, בראיון לוורד לוי־ברזילי, הארץ; באתר במבילי
עונש עונש תרדוף? - מאמרו של אילן שריף, באייל הקורא
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  השופט חשין קורא לשיפוט מחמיר יותר • טל כהן • 39 תגובות בפתיל
  לאיזה כיוון הדלת מסתובבת? • האיילת המתפעלת • 9 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  עונש המוות ומחירו • שוקי שמאל
  עונש המוות ומחירו • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
עונש המוות ומחירו 307026
אני יכול להעיד על עצמי שתמיד אעדיף את החיים, גם במאסר עולם, על פני המוות. אני גם לא אחשוק בהמתת חסד על פני חיים בסבל.
  עונש המוות ומחירו • האייל האלמוני
עונש המוות ומחירו 546804
אני מאחלת לך, שלעולם לא תגיע למצב שבו תשנה את דעתך.

___________________
סבתי ז"ל חשבה אחרת, בערוב ימיה.
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • נועה ו
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • גדי אלכסנדרוביץ'
אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? 307147
לא סרקזם.
בתליה אתה אמור למות מיד משבירה של המפרקת (אם התליין לא יודע לעשות את מלאכתו, אתה עלול להחנק).
כסא חשמלי נמשך יותר זמן, והוא מוות איום. שלא לדבר על כל הכוויות שאתה עלול לחטוף. וזריקת רעל - כל שיטת המתה שמחייבת חיתול כי אתה עלול מאוד לא לשלוט על סוגריך, יש בה משהו חשוד מאוד בעיני.
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • האייל המבוהל • 3 תגובות בפתיל
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • ערן בילינסקי • 7 תגובות בפתיל
אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? 474056
יצא לי להיות נוכח בהוצאה להורג של חתול, באמצעות זריקה. הוא לא נראה סובל בכלל, אם כי דוקא הזריקה המקדימה, המטשטשת, גרמה לו לפרכוסים קלים. אין לי מושג אם אפשר לגזור מזה משהו על בני אדם, אבל כבר מזמן אני תמה איזה סבל יכול להגרם אם מרדימים אותך כמו לפני ניתוח, ואז ממיתים אותך בכל דרך שהיא. דומני שקצת אשלגן ללב עושה את העבודה בזול וביעילות.
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • easy • 2 תגובות בפתיל
  אז אתה נותן הנחה לעניים בענייני מוסר? כן! • שוקי שמאל • 2 תגובות בפתיל
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • האייל האלמוני
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • אייל בדוי
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • אייל בדוי
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • האייל האלמוני • 34 תגובות בפתיל
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • נועה ו
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • ברקת
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • נועה ו
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • ברקת • 11 תגובות בפתיל
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • טלי וישנה
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • נועה ו
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • יהונתן אורן • 2 תגובות בפתיל
אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? 308112
למה בדיוק צריך לתת לו קרדיט אם הוא אנס "רק" פעם אחת?
נגד הגישה הזו בדיוק אני יוצא.
אם כל הגורמים המקצועיים טוענים שעברייני מין אינם ניתנים לשיקום חוץ ממקרים נדירים בהם ההצלחה היא חלקית, מדוע ללכת כנגד ההגיון הבריא וכנגד החובה להגן על החברה הנורמטיווית ולספק הזדמנות שנייה?
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • האייל האלמוני
אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? 477857
הואיל וסירוס אינו הפיך, צריך לקחת בחשבון, בעיני, שיתכן שהנאשם חף מפשע, המשטרה המהוללת תפרה לו תיק / השופט נרדם / כיוצא באלה.
אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? 477860
כיום ישנה שיטת סירוס כימי באמצעות תרופות, המוגבל לתקופה מסויימת.
  איך יודעים שהמשיח באמת המשיח • נועה ו • 2 תגובות בפתיל
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • האייל הירוק ושני הסנט שלו
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • אייל בדוי
  זכרונות • אפופידס
  זכרונות • אייל בדוי
  עדיף כבר למות? מצורע? • אפופידס • 3 תגובות בפתיל
זכרונות 307929
יש מחקר מרתק ששמעתי עליו (לא יודעת אם פורסם, ערכה אותו פרופ' בובר-אגסי) שבדק שיעורי הישרדות של אסירות במחנה ריכוז של נשים במלחה''ע השנייה. נמצא שם, שהאסירות שהיתה להן ''מישהי לשמור עליה'' (בת, אחות או חברה חלשה, או אפילו בת חסות מקרית) שרדו בשיעורים יותר גדולים. לעתים קרובות בת החסות לא שרדה והאסירה המגוננת כן שרדה.
  זכרונות • האייל האלמוני
  זכרונות • אורי גוראל גורביץ' • 4 תגובות בפתיל
זכרונות 546808
אחד מספרי השואה הראשונים שקראתי הוא "העטרה שאבדה" של שרה פלגר-זיסקינד.
היא נשלחה לתאי הגאזים, וכבר היתה בדרכה לשם (אם כי לא ידעה את זה, באותו הזמן), כשהיה נדמה לה שהיא רואה מישהי שהיא מכירה בטור שעבר מנגד. בלי לחשוב פעמיים, היא עברה טור, כי רצתה להיות עם מישהי מוכרת. הטור הזה היה של נשים שנבחרו לעבודה, והובילו אותן לבירקנאו. סידרו אותן בחמישיות, 1,000 נשים בצריף, אחת בתוך השניה.
הן התיידדו, החמישיה המיקרית הזו. ו"שמרו אחת על השניה (והשלישית, והרביעית, והחמישית)" במשך כל המלחמה.
כל החמש שרדו.
  אז אתה נותן הנחה לעניים? בענייני מוסר? • האייל היפאני • 10 תגובות בפתיל
  עונש המוות ומחירו • ירדן ניר-בוכבינדר • 6 תגובות בפתיל
  אחוז אסירים • צב מעבדה • 13 תגובות בפתיל
  שאלות תם + קצת • אייל בדוי • 25 תגובות בפתיל
  A Different Opinion • Hadar Aviram • 72 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  והפתרון שלך? • אורי רדלר • 22 תגובות בפתיל
  בעייה שלא הועלתה במאמר • איש המרק • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • צבי גיל • 5 תגובות בפתיל
  הענישה בידי הציבור -- הצעה צנועה • האייל הנאיבי • 6 תגובות בפתיל
  עוד מקרה נדיר • האייל היפאני • 6 תגובות בפתיל
  אכיפת חוק כראוי למדינה אוכפת חוק • הדר • 40 תגובות בפתיל
  רצח בלית ברירה • עוזי ו. • 16 תגובות בפתיל
  ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך • אפופידס
  האנס הסדרתי בני סלע נמלט • גדי אלכסנדרוביץ' • 2 תגובות בפתיל
  אני מקווה שריעננו את המטפים בבתי הזונות • האייל היפאני (בטלן) • 11 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים