 |
לפחות 100 נפגעים בהתנגשות בין רכבת למשאית בדרום הארץ | 2374 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בשבועות האחרונים שמעתי כמה פעמים על אנשים שנהרגו כשניסו לחצות עם כלי רכב את פסי הרכבת בזמן שהמחסום כבר ירד. לא חשבתי שאלה רק רמזים מטרימים לדבר הזה. מישהו יכול להסביר לי בשביל מה כלי רכב מנסים לחצות פסים בזמן שהרכבת מתקרבת? (או שדווקא כאן זה מקרה שבו לא הייתה אזהרה מפני הרכבת בגלל תקלה טכנית?) (סליחה על התגובה הטוקבקיסטית משהו, אני פשוט די המום. זה קו שנסעתי בו במשך שלוש שנים). |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...בוחני תנועה שהגיעו למקום מעריכים שנהג המשאית נתקע, ככל הנראה, על הפסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נהג נתקע על הפסים, האם יש משהו שהוא יכול לעשות? האם לא ניתן להחזיק במקומות שבהם כביש חוצה מסילה כפתור אזהרה (לשימוש נהגים שנתקעו) או חיישן לגילוי גופים, שמסוגל להתריע נהגי רכבות מתקרבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון החיישן הגיוני אולם רעיון כפתור האזהרה אינו ישים, בדר"כ הנהגים נהרגים יחד עם המכונית, כלומר הם לא הצליחו לברוח אז הסיכוי שיצליחו ללחוץ על כפתור עלום אינו ישים. ובכל מקרה, דווקא במקרה הזה הוחיישן היה עוזר משום שמדובר היה על דרך עפר צדדית שסביר שהחיישן לא היה ממוקם בה. תהייה: מספר פעמים בשנה נתקעים כלי רכב על הפסים בכביש רגיל, למה שאוטו ייתקע דווקא על הפסים, בצמת רגיל שבו אין צורך במיומנות מיוחדת לעבור את הפסים ושעוברים בו מאות כלי רכב ביום? ולשאלתך הראשונה, הנהג יכול להרים טלפון לרכבת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה, הנהגים נהרגים בד''כ לא בגלל שהם נתקעים עם המכונית על הפסים ולא מצליחים לצאת ממנה, אלא בגלל שהם עולים על הפסים כשהרכבת כבר כמעט שם, והמכונית פשוט לא מספיקה לברוח בזמן, תקועה או לא תקועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה שום חיישן לא יעזור.(מה זמן\מרחק העצירה של רכבת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי חיישן לחץ שיתריע אם יש משהו על המסילה או סביבתה (משהו כבד. מאתיים ק"ג ומעלה), שהחיווי שלו יוצג במרחק שיאפשר עצירה במהירות בה נוסעת הרכבת? ניתן לשים עמדות חיווי נוספות ("רמזורים") ככל שמתקרבים למחסום בכדי שהרכבת תוכל לפחות להאט ואולי להקטין את נזק הפגיעה). אפשר גם לחשוב על חיווי שנשלח בצורה אלחוטית לקטר הרכבת ונקלט שם, מה שיאפשר חיווי רציף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתקנים אותי פה שבצמתים משתמשים בחיישני שטף מגנטי ולא בחיישני לחץ. אני מניח שזה יעבוד גם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני ניסיתי לראות איך אפשר להימנע מהמצב שבו מישהו נתקע על המסילה ולא מסוגל להזיז את הרכב שלו, לא מהמצב שבו יש אידיוט שעולה על הפסים מתחת לאף של הרכבת. אין לי מושג מה לעשות לאנשים מהסוג השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה נובע מעודף ביטחון עצמי והערכה מוטעית של מרחק או מהירות הרכבת לעומת מהירות הרכב, כמו חוסר המודעות לאפשרות להתקע על הפסים. לפני כשנה הסביר לי עמית לעבודה שנהגי ג'יפים לא-מנוסים נתקעים פעמים רבות על המסילה כאשר הם חוצים אותה ''ישר'' עם שני הגלגלים הקדמיים בו-זמנית, במקום באלכסון, כשכל פעם גלגל אחר עובר. סכנה נוספת במעבר ''ישר'' הוא שבמסילה מוגבהת על תל חצץ הרכב יכול לעבור את המסילה עם שני הגלגלים הקדמיים ואז להשאר ''תקוע באוויר'' כשרק השלדה נשענת על הפסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשאית, שהיתה עמוסה אפר פחם, עלתה על פסי הרכבת מדרך עפר צדדית, והתנגשה בקרונות האחוריים של הרכבת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי מקרה אחד שמעתי הסבר: הנהג עצר והמתין עד שהרכבת חלפה, אבל לא המתין לעליית המחסום לפני שחצה את המסילה, כנראה מהסיבה הברורה "למה, מה?". רכבת שהגיעה מהכיוון ההפוך הרגה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעלה שאלה מעניינת: מה הטעם במחסום אם אפשר לעקוף אותו ככה? (וליתר דיוק, *איך* אפשר לעקוף את המחסום עם רכב? מזמן לא הייתי במחסום רכבת בעצמי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכביש רגיל, ללא הפרדה בין הנתיבים, המחסום סוגר רק את הנתיב שממנו מגיעים אל המסילות ולא את הנתיב מן המסילות והלאה, וזאת על מנת לאפשר למי שהסתכן והמשיך למרות הרמזור לצאת משטח המסילות גם אם המחסום יורד. לרוע המזל זה מאפשר לפסיכופטים לעקוף את המחסום משמאל, לשבור ימינה על המסילות ולהתנגש ברכבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לא נראה כמו משהו שקשה לתקן: מוסיפים גדר הפרדה בין הנתיבים בעשרים המטרים שלפני המסילה, או משהו דומה. שמעתי שגדרות הפרדה מאוד פופולריות בזמן האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו קטן בשביל הפרופורציה: בניו זילנד בחלק1 ניכר ממפגשי הרכבת עם כביש אין רמזור, ואין מחסום, יש משולש אדום - "תן זכות קדימה". והייתי במקום אחד בניו זילנד שבו המקומיים התעלו על עצמם ובנו גשר עם נתיב אחד עבור התנועה לשני הכיוונים2 ובמרכזו עוברת מסילת הרכבת. אותי כל מפגש כזה הפחיד אבל כנראה שבמדינות נורמליות לאנשים יש כבוד לחיים של עצמם. 1 הייתי אומר רוב מוחלט אבל באייל זה פתח לבקשות לסטטיסטיקה ושאלות "ספרת?" אז אני לא אגיד. 2 שזה משהו מאוד מקובל, ויש להערכתי מאות גשרים כאלה בניו זילנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם באירופה ובארה"ב יש לא מעט מפגשי כביש/דרך - מסילה בלי שום דבר חוץ מתמרור "תן זכות קדימה", וזה אמור להספיק. מצד שני, אני מניח שעל גשרים מהסוג שתיארת לא הרכבת ולא המכוניות נוסעות מהר. עד היום מפגשי כביש - מסילה בישראל נראו לי בעיקר כסלקציה טבעית של נהגים גרועים או מופרעים במיוחד. אחרי התאונה הנוכחית, שלרוע המזל קרתה עם רכבת קרונועים ולא גרורת קטר, המשוואה השתנתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו - שהתמרור הוא "תן זכות קדימה", ולא "עצור" - ויש סיבה לדבר. פעם היתה תקנת תעבורה שחייבה כל רכב כבד (אוטובוס ומשאית מעל משקל מסויים) לעצור לפני מפגש מסילת ברזל. לפני 20 שנה התרחשה בכניסה לחוף הבונים תאונה בין אוטובוס שהסיע תלמידים לבין רכבת. מיד לאחר התאונה נפוצו שמועות (שמצאו את מקומן מעל דפי העיתונים) כי נהגת האוטובוס (שנהרגה בתאונה) נסעה בפראות, ולא צייתה לתקנות התעבורה. במסקנות חקירת התאונה לא נתקלתי בעיתונות, אבל חלקן הגיעו אלי ממקורות משניים. אחת המסקנות היתה שאם נהגת האוטובוס *לא* היתה עוצרת לפני חציית המסילה, התאונה (כנראה) היתה נמנעת: מפגש דרך עפר (להבדיל מכביש) עם מסילת ברזל, הוא לרוב מכשול, ואינו חלק. לרכב עמוס (פול טריילר המוביל 40 טון אפר פחם, או אוטובוס המסיע 50 נוסעים, זה לא בדיוק המיצובישי המשפחתית) מעבר מכשול מהווה בעיה. מעבר מכשול מעצירה מוחלטת מהווה בעיה קשה יותר מאשר מעבר מכשול בנסיעה רצופה. במקרה של אסון הבונים האוטובוס נתקע על המסילה בגלל אותה בעיה. כתוצאה מכך בוטלה תקנת התעבורה שחייבה כל רכב כבד לעצור לפני מפגש מסילת ברזל. אני לא בטוח לגבי המקרה הנוכחי, אבל שמעתי בראיון רדיו אתמול נציג של הרכבת שטען שבמקום מוצב תמרור "עצור". נשמע לי סביר בעקבות מפגשים קודמים עם יתירות תמרורית במדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אחד אני לא מבין. אם האוטובוס נתקע על המסילה, למה אנשים לא ירדו ממנו/ניסו לרדת ממנו? זה יכול להיות רק אם האוטובוס נתקע על המסילה *בזמן* שרכבת כבר דהרה אליו, מה שאומר שהאוטובוס ניסה לחצות את המסילה *בזמן* שהרכבת כבר התקרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהאוטובוס ניסה לחצות את המסילה *בזמן* שהרכבת כבר התקרבה. בהתחשב בתדירות תנועת הרכבות בקו חיפה ת"א (גם זאת שלפני 20 שנה) בכל רגע נתון בשעות היום מתקרבת רכבת לכל נקודה על המסילה. השאלה היחידה שנשארת לברר היא כמה רחוקה צריכה להיות הרכבת כדי שהמעבר יהיה בטוח. נניח שהאוטובוס חוצה את המסילה במהירות של 20 קמ"ש, שזה כ5.5 מטר/שניה. נניח 5 מ"ש. נניח שאורכו של האוטובוס 15 מ', ורוחב המסילה 30 מ'. בסה"כ על האוטובוס לעבור 45 מ' מצד אחד לצד שני של המסילה. לצורך העיניין נניח שנדרשות 10 שניות לחציה בטוחה של המסילה. נניח שנהג זהיר לוקח 100% מקדם בטיחות (מעבר לכל העיגולים כלפי ה worst case): יש לו 20 שניות עד שהרכבת מגיעה: הוא מחליט לעבור. סביר? עכשיו האוטובוס נתקע. לוקח לו 5 שניות להבין שהוא בבעיה, והוא לא מצליח להתגבר עליה. שיט, לא מצליח, הוא נכנס ללחץ. עכשיו הוא צריך להחליט (בהנחה שהוא מספיק רגוע בכלל לשקול שיקולים רציונלים): לפתוח דלתות ולקרוא לכל הנוסעים לרדת (50 נוסעים שלא מוכנים לירידה ולא מבינים מה קורה, שתי דלתות, רבע דקה, ואחרי שהם יורדים מהאוטובוס הם גם צריכים לפנות את המסילה) או לנסות להעיף את האוטובוס מהמסילה. אתה מוזמן לשבת ליד ההגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול להמשיך את הדיון איתך בלי לראות נתונים מאושרים לגבי תדירות התנועה של הרכבות בקו המדובר. אני מקבל את התחושה שיש לפחות חמש דקות בין מעבר רכבות, אבל ייתכן מאוד שזו אשליה אופטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יש לפחות חמש דקות בין מעבר רכבות (יש), אזי אותן חמש דקות הן לא זמן בו הרכבת מתקרבת? השאלה היא כמה קרובה (בזמן או מרחק) צריכה להיות הרכבת כדי שנטען שנסיון לחצות את המסילה הוא פזיז ורשלני. (ובכלל - מקרה אסון הבונים הובא בתגובה 311055 שממנה התפתח הפתיל הזה, כטענה *נגד* חובת העצירה לפני פסי הרכבת, ולא כדי להעניק לנהגת האוטובוס רהביליטציה 20 שנה אחרי שנהרגה.) שים לב, בהסתמך על ההנחות שבתגובה 311063 ובהנחה שמהירות הרכבת 100 קמ"ש, ב20 שניות הרכבת עוברת למעלה מחצי קילומטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש זמן שבו הרכבת מתקרבת ויש זמן שבו היא ממש עלייך. אם תרצה הפרדה אמפירית, אני אציע את גבול שתיים וחצי הדקות (אבל אפשר גבול פחות שרירותי: מתי מתחילים פעמוני האזהרה והמחסום מתחיל לרדת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתיים וחצי דקות? במהירות של 100 קמ"ש (לא מהירות ממש גבוהה בשביל רכבת*) מדובר במרחק של למעלה מארבעה ק"מ. אתה רוצה להגיד לי שזה מה שאתה דורש מעצמך (ומנהגים עמם אתה נוסע)? תסלח לי אם אפקפק בכך. (פעמוני אזהרה ומחסום לא היו במקום בו התרחשה התאונה שלשום, כמו גם לפני 20 שנה. כאשר מופעלים כאלה השאלה לא עומדת על הפרק: עוצרים וזהו.) ____ * בזמן התאונה שלשום נסעה הרכבת במהירות של 143 קמ"ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני נוסע ונהגים נוסעים איתי, אני דורש את הזמן שנקבע על פי פעמוני האזהרה והמחסום, ומקווה שמי שתכנן אותו הוא אדם שמבין בתחום יותר ממני. כאשר אין פעמוני אזהרה או מחסום, לחכות שתיים וחצי דקות נראה לי כמו המינימום ההכרחי. יותר מדוייק: כאשר אין פעמוני אזהרה ומחסום ובשדה הראייה שלך אתה מצליח לראות רכבת, אתה מחכה עד שהיא תעלם משדה הראייה שלך, נקודה. לאור המדדים החדשים שהצעתי (מחסום אם יש מחסום, שדה ראייה אם יש שדה ראייה) אני מבקש לזרוק את מדד השתיים וחצי דקות השרירותי לפח. הבעיה היחידה נותרת זו שאיזי ציין: עד כמה שדה הראייה שווה משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"12 שניות לחצות מסילה בשחזור שקיימה המשטרה, נמצא כי זמן הפינוי של משאית באורך ובמשקל זהים למשאית שהיתה מעורבת בתאונה, הוא כ-19 שניות. מול נתון זה, זמן נסיעת הרכבת מרחק של 717 מטרים, במהירות המרבית המותרת (150 קמ"ש), הוא 17.2 שניות. מכאן, שזמן הפינוי של המשאית ארוך מזמן הגעת הרכבת למקום המפגש. נתון מדאיג נוסף הוא, כי בהנחיות להסדרת הבטיחות במפגשים זמן הפינוי המחושב הוא 12 שניות בלבד. נוכח ממצאים אלה, קבעה הוועדה, התנאים הקיימים מצביעים על סיכון בטיחותי במפגש. החלטה זו מאששת, כי זמן הפינוי שנקבע בהנחיות משרד התחבורה (12 שניות), אינו ישים, וכי במקרים מסוימים תאונת בין רכבת לרכב חוצה - היא בלתי נמנעת. זאת, גם כשנהג הרכב החוצה מציית לחוקי התנועה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקו ת"א חיפה לפני 20 שנה היו שתי רכבות (אחת בכל כיוון) בשעה, וגם זה לא בכל שעות היום. אותו הדבר נכון גם לקו ת"א - באר שבע כיום. הבעיה היא אחרת. נניח שאתה מסוגל להבחין ברכבת ממרחק של קילומטר. רכבות נוסעים נעות במהירות של 130-150 קמ"ש ועוברות קילומטר בפחות מחצי דקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוחב המסילה הוא לא 30 מטר, הוא פחות ממטר וחצי. גם אם יש שתי מסילות הרוחב הכולל לא עולה על 10 מטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אפשר להתקין שם את הדוקרנים שיש ביציאה מחניונים ומאפשרים נסיעה רק בכיוון אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעה 19, לאחר פעילות נמרצת נגד המנוסה והעקירה. הבה נאחל החלמה לפצועים ושיקום מהיר ונחמה למשפחות ההרוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם חשבת לרגע שהפעילות הנמרצת שלכם יכולה לחסום את האמבולנסים המפנים פצועים מהתאונה? לו היו הפעילים הכתומים חוסמים אתמול את צומת ביל"ו ויוצרים פקקים ארוכים, נראה שהיה נגרם נזק בגוף - וחלילה גם בנפש - לפצועים רבים. אלו היו מתעכבים בפקק שאורכו קילומטרים רבים, גם אם נניח ברוחב לב שהמפגינים היו מפנים את הכביש מיד עם הוודע דבר התאונה ברדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פקקים הם לא פיקוח נפש, גם באיילון יש פקקים ואף אחד עוד לא הכריז שזו סכנה קיומית. רכבי חירום יכולים לעבור בשיטות שונות ואם לא אז יש מסוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהשלט "יהודי לא מעכב יהודי" שהכנתי, יש לי גם פמפלט קטן להפצה בפקק הקרוב: "נהג יקר - זה מה שעובר על הפלשתינאים במחסומים כבר כמה שנים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכורים לי פקקים במחסומים לפני אוסלו. אולי אם הם לא היו מנסים להבריח נשק ומטענים כל הזמן, התנועה היתה זורמת מהר יותר. דרך אגב, אני מניח שברור לך שהגירוש לא ישנה את המצב. נ.ב. במחסומים בהם אני עמדתי, אף אחד לא עוכב לדקה יותר מהנדרש, אבל אם יפי נפש למינהם מסרבים לשרת בשטחים, שלא יתפלאו שצהל נאלץ לשים גם אנשים פחות מתאימים לפקד על מחסומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען שצה''ל מקים את המחסומים במטרה להפוך את חיי הפלשתינאים לבלתי נסבלים, אני רק מזכיר שהם כאלה. לא, לא ברור לי בכלל שה''גירוש'' לא ישנה את המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגירוש מתמצה בגירוש יהודים מבתיהם והריסת מספר ישובים בעזה וצפון השומרון. בישובים אילו לא עובדים למעשה ערבים והם ''מוגנים'' ע''י גדרות ושלל אמצעים אחרים. המחסומים בהם ''נתקעים'' הערבים הם בעיקר בגדה במעבר בין הערים שלהם, במעבר למצרים ובנסיונות להיכנס לישראל. הראשון והאחרון לא קשורים כלל לישובים המיועדים להחרבה וברור שמחסומים לא ירדו בגללם, לגבי המעבר למצרים, גם הוא יכול לעבור לשליטה אחרת בלי להחריב את הישובים, הסיבה שהדבר לא נעשה היא הידיעה הברורה שהוא ישמש להברחת כלי נשק ומימוש ''זכות השיבה''. אין מדובר בדברים שנעשים בסתר, הרי גם ערפאת ימ''ש הבריח במטוס שלו (שעבר בידוק, אבל מטעמים דיפלומטיים לא באמת נבדק) כלי נשק ומבוקשים, כיום כחמישים אלף ערבים (לפי הערכות של משרד הביטחון) כבר ניצלו את המעברים והשתכנו בגדה וברצועה. בכל זאת קשה להעביר מערכות נשק גדולות במנהרות קטנות, במיוחד מהסוג שנוטה ליפול על הראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בישובים הללו כן עובדים פלסטינים - עובדה ששניים נהרגו מפגיעת קסאם שם לא מזמן. ב. ברחבי רצועת עזה פרוסים הרבה מאוד מחסומים. כאשר צה"ל יצא משם - גם המחסומים יוסרו ויעלמו. נצרים, לדוגמה, נמצאת בלב אזור פלסטיני מיושב (לפחות היה מיושב, כנראה שהיום כבר טורנספרו משם כל הפלסטינים - מה שכמובן מעולם לא הפריע לימין). ג. איך בדיוק המעבר למצרים ישמש למימוש "זכות השיבה"? חשבתי שזכות השיבה זה לתחומי מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.''לא עובדים למעשה'' - הלמעשה בא לומר שנכון שעובדים שם כמה, אבל הם מיעוט זניח, בטח שביחס לכמות שעומדת במחסומים. ב. צהל לא יושב בתוך רצועת עזה, אלא בגושים מבודדים של ישובים יהודיים וקו הגבול. אין בידוק בטחוני לגבי מעברים בין חלקים שונים בתוך הרצועה, לעתים נדירות מתוך צורך בטחוני נחצת הרצועה לשלושה חלקים ואז ישנה חסימה, שום דבר מזה לא ישתנה כתוצאה מגירוש היהודים. אם אתה מכיר נתונים אחרים (''ברחבי רצועת עזה פרוסים הרבה מאוד מחסומים'') אשמח לראות את מקורם. ג. מבחינתי זכות השיבה זו כניסה של ערבים לארץ (כן, עזה היא חלק מהארץ). כשיהיו עשרה מליון ערבים במרחק קילומטר מכפר סבא, לא הגבולות שלנו יעצרו אותם. נכון שהם רוצים לחזור גם לשיח מוניס, אבל כרגע השמאל עוד לא מוכן לתת להם אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" צהל לא יושב בתוך רצועת עזה, אלא בגושים מבודדים של ישובים יהודיים וקו הגבול" - אני מנחש שהישובים המבודדים הללו פשוט נמצאים באיזה מימד נוסף, וככה הם לא ברצועת עזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארוך ומשעמם, אבל לא נוגע כלל בנקודה. מהתמונה רואים בברור (הנקודות הכחולות זה ישובים שלנו) שיש שני ריכוזים של ישובים, האחד מגבול מצרים ולאורך קו החוף, השני בצפון הרצועה. מעבר לכך קיים גם הישוב כפר דרום מצפון לגוש ונצרים במרכז הרצועה, אליהם הגישה היא מזרח. כמו שכתבתי, הורדת הישובים לא תשנה כלום מבחינת המחסומים, גם כיום יש מעבר חופשי בין חלקי הרצועה, שכן צהל יושב בשני הגושים ובשני ישובים מבודדים, בנוסף לקו הגבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"גירוש" הזה הוא רק הצעד הראשון שפותח, כידוע, כל מסע בן אלף מְיַלֵּלִים (אלא אם כן נגיע לפשיטת רגל טוטאלית בעקבותיו, מה שבהחלט מסתמן כאפשרות ריאלית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע איפה אתה היית, אבל אפילו במחסומים שבכניסה הצפונית לירושלים, כל רכב ערבי מעוכב דקות ארוכות. רכבים ישראלים מנופנפים פנימה בזריזות. אם בטעות נתקעת מאחורי רכב ערבי במסלול, יתכן שתאלץ להמתין כמה דקות לפני שיגידו לו להחנות את הרכב בצד כדי שהיהודי יוכל להמשיך לנסוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי יהודים לא נוטים להתפוצץ בקניונים. אני מגיע לירושלים לא לעיתים קרובות מספיק, אבל תמיד מכביש 1 ומעולם לא עמדתי שם במחסום. אני מדבר על מחסומים שבהם תעודת זהות כחולה אומרת אוטומטית שאתה לא נכנס (גם ערבים עם ת.ז. כחול לא היתי מעביר), כמו מחסום בית רימא (עד היום בטח חצי כפר יזהה אותי). לגבי מחסומים בכניסה הצפונית, כשמדובר בערבי צריך לבדוק האם יש מטען באוטו, הדבר לוקח כמה דקות לפחות, זה בכלל לא יותר מהנדרש. להעמיד אנשים בשמש בזמן כדי שיחכו בלי סיבה - זה עיכוב שלא נדרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו שם לב באיזה אמצעי תקשורת (נדמה לי שזה היה ברדיו) הודיעו שנהג המשאית נרדם על המסילה? (כאילו כזה "עבר לו נהג משאית ישר דרך ליד המסילה ואמר לעצמו איזה מקום נחמד לחטוף תנומה קלה"). נראה שהדבר היחידי שאפשר לעשות לעיתונאי המבריק הוא להזכיר לו את השטויות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר סביר: נהג המשאית המותש והעייף נרדם על ההגה על המסילה. כאחד שנוסע לעתים עייף בשעות מאוחרות אני מכיר את ההרגשה של העיניים הנעצמות על ההגה (ודואג לעצור בצד ולנוח). נראה לך שהדבר היחידי שאפשר לעשות לך זה להזכיר לך לשקול את כל האפשרויות לפני שאתה כותב, המ...? לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה צריך להיות צירוף-מקרים די מחורבן שהוא יירדם בדיוק שנייה לפני שרכבת מגיעה, לא? ואז המשאית נמצאת בדיוק על המסילה כמה שניות כשהנהג ישן, ובדיוק אז הרכבת באה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא להרדם במהלך נסיעה חד-גונית ומשעממת על כביש. אבל להרדם *בדיוק* כשאתה חוצה פסי רכבת? צריך להיות מאוד מוכשר לשם כך. לא שזה משנה, ככל הנראה גם אם הנהג היה עירני להפליא, לא כל כך היה לו סיכוי לעבור בזמן, שכן שדה הראייה לא איפשר לו לראות את הרכבת עד שהיא הייתה כמה מאות מטרים ממנו, שאז היה מאוחר מדי. המצחיק הוא שכל הזמן מזכירים בתקשורת שהנהג לא עצר בעצור, ושוכחים לציין שאם כן היה עוצר, סיכוייו להספיק לעבור את המסילה בזמן היו נמוכים אף יותר משהיו כשעבר אותה בלי לעצור. לו אני הייתי נהג משאית באזור, הייתי לוקח מאתיים מטר להאצה ומנסה לעבור את המסילה במהירות הגבוהה ביותר האפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הזמן להעלות פתיל ישן אך רלוונטי על שינה בסיטואציות מעוררות ומסוכנות תגובה 223478 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה לא הבנתי אותך. מה שאתה אומר הוא שבאופן כללי, הנהגים לא מסוגלים לחצות את המסילה במקום ההוא בלי לשחק רולטה רוסית, כי הם לא יכולים לראות את הרכבת גם כשהרכבת במיקום כזה שבו אם המשאית עולה על המסילה (וחוצה אותה, לא נתקעת), זה הסוף שלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי תוצאות התחקיר שנערך בעקבות התאונה, על פי הדיווח שהיה אתמול בחדשות ערוץ 2, הסתבר שהיה כשל קריטי בתכנון המעבר. הרכבת נכנסת לטווח הראייה של הנהג רק כמה מאות מטרים לפני המעבר, ובמהירות המותרת באזור זה (150 קמ"ש), הדבר אינו מותיר מספיק זמן לנהג לעבור. יתר על כן, מהצד השני הונחו בלוקים לצד המסילה, וחסמו את שדה הראייה לחלוטין. החוקרים משערים שהנהג התאמץ להסתכל מבעד למחסום הזה כדי לאתר רכבת מהכיוון הזה, וכתוצאה מכך לא הצליח להספיק לראות את הרכבת שבאה מהצד השני. המלצות ראשוניות: להרחיק את המעבר, ולקבוע הגבלת מהירות לרכבת באזור זה ל-80 קמ"ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר גרוע ממה שחשבתי, אם כך. בהתחשב בזה, באמת נשמע מפליא שלא הייתה תאונה עד עכשיו (כמה זמן כבר משתמשים במעבר הזה?) אבל נראה לי שאני מקשקש, כי נראה לי שבעצמי שמעתי על תאונה שהייתה באותו מקום בעבר, אלא שבה הרכבת לא עפה מהפסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל יותר קל להאשים נהג משאית רוסי ומת, מאשר מהנדסים חיים (ועוד כאלה שהם חלק מהממסד הנלחם בתאונות הדרכים). לשאלה האם הנהג ציית או לא לתמרור ה"עצור" (שמלכתחילה לא היה אמור להיות שם - ראה גם תגובה 311055) כמו גם לשאלה האם הנהג נרדם, ולשאלה האם הוא עמד על המסילה או נסע במהלך החציה - תשובה מבוססת לא תהיה לנו לעולם. את היחיד שיכול לענות לשתי השאלות הראשונות, כמו גם את זה שהצטרף אליו בידיעת התשובה השלישית, ניתן לראיין רק באמצעות סיאנס. לגורמים מסויימים יש אינטרס להפיץ שמועות אשר ירחיקו מהם את האחריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחד מכלי התקשורת גם דווח שעוצמת התאונה נבעה מכך שהיו סמוך למסילה אדני רכבת שנותרו שם, בניגוד לתקנות. הדבר גרם לכך שהמשאית, שהועפה מהמסילה, הועפה חזרה על הרכבת, והיא זו שהעיפה את הקרונות מהפסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנתיים הייתה תאונת רכבת ברוסיה. רכבת ירדה מהפסים ונכנסה ליער, 328 איש נהרגו ועוד מאות נפצעו. כששאלו את הנהג מה קרה הוא אמר שהיה איש על המסילה. הבוחן שאל אותו למה הוא לא דרס את הבן-אדם, אז הנהג אמר שהוא ניסה אבל הבן-אדם ברח ליער... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו זוכר כתבה שהייתה ב"עובדה" לפני שנה-שנתיים על שכונת הרכבת בלוד, שהראו בה איך הרכבת עוברת כל כמה דקות ואיך המכוניות כל הזמן מתחמקות מהמחסום בשבריר שנייה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בבולדוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו רוצה לקרוא את הדוח, ניתן למצוא סריקה שלו בקישור הבא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשלושה שבועות אחרי אסון הרכבת ברבדים - שוב התנגשה רכבת במשאית: תאונה בין רכבת למשאית אירעה היום (ו') בסמוך למושב אחוזם, דרומית לקריית גת. דובר מד"א מספר כי מספר בני אדם נפגעו באירוע, אחד מהם - נהג הרכבת - באורח קשה. " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שה''משאית'' הפעם לא הייתה משאית. פשוט התרגלו לנוסח ההודעה המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שמאגר הטיפשים, המתאבדים וחסרי המזל לא נראה כעומד להתייבש... הייתי אומר שהפתרון היחיד לטווח ארוך הוא להקים, במקומות שהעלות הכלכלית מצדיקה זאת, מעברים עיליים\תחתיים ואת שאר המעברים החקלאיים לבטל לחלוטין. (בדיוק שבצירי תנועה עמוסים אין מעבר חצייה של 50 מטר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומרת שהפתרון הוא להחליף את מהנדס הרכבת ו/או את המזוזה בחדרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שהפעם הנהג נתקע על הפסים, יצא מהרכב והתחיל לרוץ אל הרכבת במטרה להזהיר אותה, כנראה ללא הצלחה יתרה. אולי כדאי להשקיע בהקמת לחצן מצוקה ליד כל מעבר, שמתריע לנהגי הרכבות המתקרבים/גלאי רכבים על המסילה? אם השירותים הציבוריים מסוגלים לזהות מתי מישהו משתין בהם ומתי הוא הלך, אני לא חושב שצריך להיות קשה יותר מדי לעשות משהו דומה לרכבים שעל המסילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצעה הכי טובה ששמעתי עד כה. זה אפילו לא נשמע יקר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם מצלמות וידיאו בכל מחסום שמשדרות אלחוטית תמונה של הנעשה במחסום לכל רכבת שנמצאת באיזור? (לא יקר בכלל) הרבה יותר מידע מאשר הבינאריות של לחצן מצוקה + מאפשר לנהג הקטר לדעת על מצבי חירום כמו שהיו באסון ברבדים שם לא היה קשר לקיומו של ללחצן מצוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם המצלמות ייזכו לקביעות, ואיך זה ישפיע על מוסר העבודה שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה שיש בעיה של תקנים ברכבת ישראל משום שמספרם של נהגי הקטר מצטמצם מיום ליום, לצערי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חוששתני ששם הקביעות לא מספיקה כדי להבטיח פנסייה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתי גם להתקין מדי לחץ: תגובה 310785 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבטיחה לשקול זאת ברגע שאקבל את המינוי. זה רק ייקח קצת זמן, כי טרם החלטתי להציג מועמדות. אבל זה נשמע טוב.:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להדרדר לטכנולוגיה של המאה ה- 18 כשאפשר להשתמש ב- live video feed. (כן כן, הבאזוורד הראשון שלי באייל!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההצעות הללו נשמעות ממש נהדרות. אולי יבוא מישהו שמבין בתחום ויסביר לנו למה לא מבצעים אף אחת מהן? אני מעדיף שלא לחשוב שזה בגלל בירוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת לא ברור. אפילו החפיפניקיות המקודשת לא מסבירה את העניין. אולי זה נשמע להם פשוט מדי? זול מדי? אולי הם מעוניינים לפעול בתחום של דילול האוכלוסייה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שיש להם כל מיני מקרה קצה שעוד לא חשבנו עליהם בגלל שאין כאן מישהו שבאמת מכיר את רזי הרכבת ופרוטוקולי הקטר (מישהו?) בטח אי אפשר להסתמך רק על אחד מהם מחשש לכשל. הפתרון היחידי האמיתי: תגובה 315223 זה גם מה שעושים בעולם הגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שכל ילד יודע למה ההצעה שלך לא מעשית. בתקופות שלפני ההתנתקות גם מבוגרים מבינים את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאני כבר לא ילד ולא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתכוון שילדים (או טרדנים) ילחצו על הלחצן בתור תעלול | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעייתי, השאלה היא כמה נזק זה עלול לגרום לנסיעת הרכבות. אם זה יגרום לנהג להאט עד שיראה שאין אף אחד במעבר, אני לא בטוח שזה יהיה כזה נורא (מה גם שלא ברור לי כמה כפתור או חיישן כזה יהיה אטרקציה לטרדנים, ובפרט כשהוא במעברים מבודדים, כמו אלו שבהם קרו התאונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתחיל ממשהו הרבה יותר פשוט - יותר זול ויותר מהיר ליישום. הכוונה היא למעבר "חלק". כמה מכוניות תקועות יוצא לכם לראות במהלך נסיעותיכם? פה ושם בצידי הדרך. רובן יכלו להמשיך עוד 50 מ' לפני שנעצרו. אז איך זה שדווקא על מסילות ברזל נוהגות מכוניות להתקע, מבלי יכולת להמשיך אפילו עוד 10 מ'? הסיבה נעוצה במבנה מעבר הרכבת. להבדיל מהמעברים המסודרים שכולנו מכירים, בהם המסילה והכביש הם במפלס אחד, והמעבר הוא כמעט bumpless, במעברי רכב חקלאי המסילה גבוהה משמעותית מהדרך החוצה אותה, ובהחלט מהווה מכשול *הגורם* לא פעם להדממת המנוע של הרכב החוצה1 בדיוק במצב הקריטי שהוא נמצא על המסילה. __ 1 נכון, יש כאן גם גורם המיומנות של הנהג, אבל נהג שנתקע בפעם הראשונה שניסה לחצות מסילת ברזל, לא יזכה לצבור את הנסיון הנדרש כדי לפתח מיומנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, רק לרפד בעבר את סביבות המעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנכ"ל רכבת ישראל, יוסי מור, הודיע היום (שלישי) על התפטרותו. מור הודיע על רצונו לסיים את תפקידו לשר התחבורה, מאיר שטרית, וליו"ר דירקטוריון הרכבת, משה ליאון. דירקטוריון הרכבת צפוי להתכנס הערב על מנת לדון בהודעתו של מור, וכנראה שיקבל את התפטרותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביפן שר התחבורה היה עושה חרקירי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושד שמדובר במיתוס. כמה אנשים ביצעו חרקירי ביפן בעשרות השנים האחרונות, וכמה מהם היו בעלי תפקיד ציבורי שכשלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים אחרונות פשוט אף אחד מהם לא כשל. הם חוששים מדי מאפשרות כזאת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוצאת לינק, אבל לפני שש-שבע(?) שנים היתה ביפן תאונת רכבת גדולה עם הרוגים, שבעקבותיה התאבד (נדמה לי שבאמת באמצעות פעולת חרקירי מסורתית, לא בטוחה שדווקא בצורה זו. אבל אני די בטוחה לגבי ההתאבדות עצמה, העניין קיבל פרסום רב) מנכ"ל הרכבת היפני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי גם אני ולא מצאתי. ויקיפדיה האנגלית לא אומרת כלום על זה, אז אני חושד שההתאבדות לא הייתה בחרקירי, והתאבדות של איש ציבור היא בכל זאת, למרבה הצער, לא דבר נדיר. למשל, ראינו את ההתאבדות של דוד וינר אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שמעתי על אף אחד שביצע חרקירי מאז נסיון ההפיכה הכושל של קבוצה לאומנית אי שם בתחילת שנות השישים. על המיתוס של מנכ"ל הרכבת שהתאבד כבר שמעתי בארץ מספר פעמים, אני לא חושב שהוא נכון. בכלל, הרמה של קבלת אחריות *ציבורית* ביפן היא נמוכה מאוד והרבה פרשיות של מחדלים ושחיתויות אשר מתפוצצות כאן מידי פעם מסתיימות בענשים קלים מאוד אם בכלל. במקרה הכינותי מבעוד מועד 1. לגבי אחריות אישית - 2. לגבי התאבדויות בכלל - |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה בלוג יש לך. שתי הערות: 1) לא ראיתי הסבר לגבי מי אתה ומה אתה עושה ביפן. מצד שני עוד לא קראתי הכל. 2) כדאי להפוך את כיוון הדפדוף. כרגע הלינק לעמוד הבא נמצא בצד ימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, אני מקווה בקרוב לסדר את העברית וסוף סוף לתת צורה טובה יותר לאתר - זה תלוי בכמה נשמות טובות שהבטיחו לעזור. תיאור כללי תמצא בקטגוריה הנקראת 'דף פתיחה' תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר שנים שאף בכיר לא התאבד? אני הייתי מצפה מראש המשרד לחרקירי לקחת אחריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל. בניגוד לשני קודמיו (עוזני ושניר), שהיו מינויים פוליטיים (של שרון ושל סנה בהתאמה), הוא היה מנכ''ל מקצועי שלא הוצנח מבחוץ אלא צמח מתוך רכבת ישראל (ואולי בגלל זה יש לו סטנדרטים אחרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מנכ"ל הרכבת, יוסי מור, חזר בו מהתפטרותו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעסה. זה מזכיר לי את הבדיחה על ההוא שקורא את העיתון יום כן ויום לא כדי לדלג על ההכחשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הקו המשודרג לירושלים, שנבנה בהשקעה של יותר מחצי מיליארד שקל, אינו מתאים לרכבות הנוסעות עליו - שלדת הקרונות נסדקת ועלולה לסכן את שלום הנוסעים. ברכבת ישראל טוענים כי הקרונות נבדקים מדי יום ומטופלים כראוי". הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?co... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צוות חקירה משטרתי מיוחד שחקר את תאונת הרכבת ברבדים מצא כי יש תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות נגד ארבעה מנהלים ברכבת ישראל, ונגד אחד מבעלי חברת ההובלות שבבעלותה המשאית שהתנגשה ברכבת. כך נודע היום (ב'). לפני כמה שבועות הועבר כל החומר למשרד המשפטים, ועכשיו יוחלט שם האם אכן להגיש כתב אישום כזה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עשרות פצועים בהתנגשות רכבת נוסעים במשאית שנתקעה על המסילה מדרום לנתניה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא ברור מה קורה עם מהנדס הרכבת, עם ההנהלה ועם הפקחים. אי אפשר ללמוד ממנהלי רכבות ותיקים בעולם? אין שום הפקת לקחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה לקח אתה מציע להפיק? לאסור על רכבות לחצות כבישים? לאסור על מכוניות לחצות מסילות? לבצע קסם שבין לילה יצור גשרים בכל מפגש? לבצע קסם שבין לילה יחנך את הנהגים לעצור במפגשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זה ולא זה ואף לא זה. יש לתכנן טוב יותר את המעברים: הרכב שנתקע היום על המעבר נתקע משום שהמעבר אינו מתאים לרכבים כאלה, משום מה. יש לשים חיישנים רגישים יותר ברכבת, כך שיגלו כל מכשול שעשוי להיות - ודאי מכשול בגודל של משאית/טנדר (לא לגמרי ברור מה זה היה). באירופה רכבות נוסעות במהירות גדולה בהרבה, יש הרבה יותר רכבות, ואין כל כך הרבה תאונות. האם מדובר בקסמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי במעבר הזה (וגם במעברים אחרים) די הרבה פעמים ואין בו שום דבר לא מתאים או לא טוב. הרכב לא נתקע בו אלא נדחף אליו ע''י רכב שלא עצר. באירופה נהגים עוצרים כשיש רמזור אדום. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המומחים שהתראיינו ברדיו, לפחות, חלק מהרכב היה נמוך מדי (אל תדרוש ממני הסבר, זה מה שנאמר) לצורך המעבר. לפי העדה שהייתה אחרי הרכב התקוע, הנהג השתדל מאוד להמשיך הנסיעה, אך לא הצליח בכך ונאלץ להימלט מהרכב - בשעה שהיא עמדה לפני הרמזור. וטיעון הכמות לא התייחס למעבר ספציפי אחד, אלא לכמות הרכבות הנוסעות בכלל לעומת כמות תאונות הדרכים הקטלניות שהן נפגעות בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך סטטיסטיקה כמה תאונות יש במקומות אחרים? לגבי תאונות קטלניות, אתה יכול להתחיל כאן: אני לא חושב שלטיעון שלך יש בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי פספסתי - לא הייתה לי סבלנות לקרוא את כל הערך - אבל לא ראיתי שם סטטיסטיקה של מספר תאונות לעומת מספר נסיעות רכבת. שלא לדבר על כך שמדובר על רכבות בכל רחבי העולם, וכולל גם את המצב מלפני 50 שנה - כשהרבה מאוד מהשכלולים הקיימים היום עוד לא היו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן להתמקד בשנים האחרונות. הנקודה היא, שיש לא מעט תאונות מסוג זה גם במקומות אחרים בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הרשימה, בשנות ה-2000, היו פחות מ-20 תאונות קטלניות בכל מערב אירופה (כולל אנגליה וסקוטלנד). אם תיקח בחשבון את היחס בין מספר הרכבות, הנסיעות והקילומטרים שם לעומת כאן - נראה לי שתיאלץ להסכים אתי. אגב, בצרפת לא ראיתי שנרשמה אפילו תאונה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שאתה לא חושב שזאת רשימה של כל התאונות. ישראל מופיעה בה רק שלוש פעמים בעוד שהיו הרבה יותר תאונות. מן הסתם מופיעות רק תאונות שעשו הרבה רעש תקשורתי. לגבי צרפת: ואני מניח שגם במקרה הזה מדובר רק בתאונות מתוקשרות במיוחד. לפי הערך הזה: http://en.wikipedia.org/wiki/Level_crossing בבריטניה יש 1600 מפגשי כביש-מסילה בהם נהרגו בשנים 2003-2004 18 אנשים (לא מצויין אם מדובר בנוסעי הרכבת או המכוניות או שניהם). בקיצור, אני לא מסכים איתך עד שאראה סטטיסטיקה אמינה בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המקור שנתת לצרפת - מאז שנת 2000 מדווח על שתי תאונות קטלניות. כמה מפגשי כביש-מסילה יש בארץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמדובר ברשימה של כל התאונות אלא, כאמור, תאונות מתוקשרות. יש בארץ מאות בודדות של מעברי כביש מסילה (אני מעריך כ-250). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, יש בארץ *קצת* פחות מפגשי כביש-מסילה מאשר באנגליה. ואולי עוד פחות משיש בכל מערב אירופה. אז גם אם מדובר אך ורק על תאונות "מתוקשרות", עדיין סביר שהייתה סיבה להיותן כאלה - דהיינו, הן היו קשות במיוחד. כלומר, סביר שאלה הלא מדווחות היו פחות קשות ופחות קטלניות. אז חשוב בעצמך מה זה אומר מבחינה סטטיסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בארץ יש פחות מעברי כביש מסילה מאשר באנגליה (ואולי פחות מאשר בכל מערב אירופה?). ב. ברשימה הנ"ל מופיעות תאונות מתוקשרות, ולראיה, היו בארץ תאונות נוספות בהן נהרגו נהגים שעלו על המסילה והן לא נמצאות ברשימה. ג. איך לעזאזל אפשר להסיק מזה משהו סטטיסטי? נחזור רגע לטענות המקוריות: 1. בישראל לא מפיקים לקחים בניגוד למקובל בעולם. 2. המעברים לא מתאימים. 3. באירופה אין כל כך הרבה תאונות. אף אחת מהטענות הנ"ל לא גובתה באופן כלשהו, אבל אני לא רוצה להתמודד עם הטענה השלישית, כי אין לי מידע שיכול להראות אחרת. גם אם הטענה השלישית נכונה, עדיין יתכן שהיחס של תאונות רכבת->מכונית בין ישראל ובין אירופה דומה ליחס של תאונות מכונית<->מכונית או מכונית->הולך רגל בין ישראל ובין אירופה. במילים אחרות, בישראל אולי יש יותר תאונות רכבת, אבל זה לא נובע מכך שיש כאן הרבה מעברי כביש-מסילה או מכך שהמעברים לא מתוכננים טוב או מכך שהרכבות בישראל נוסעות במהירות מופרזת. זה נובע מתרבות הנהיגה של הישראלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בדיוק כפי שאמרתי. וכיוון שכך - וכיוון שמדובר על תאונות במקום מסוג זה בדיוק - נראה לי שבכל זאת מתעוררת התהייה אם המעברים האלה בארץ מתוכננים כראוי. לפי המומחים ששמעתי בתקשורת, נראה שלא לגמרי. ב. בעניין זה כבר הסכמנו, אני רק טענתי שאפשר (אולי) להסיק ממספר התאונות "המתוקשרות" למספרן - ובעיקר לאופיין - של אלה הלא מתוקשרות. ג. לא אמרתי שאפשר להסיק משם משהו סטטיסטי. הלכתי על הלינקים ש*אתה* הצעת לי בתור התחלה של התייחסות סטטיסטית. 1. את זאת לא טענתי כלל. טענתי הייתה שבישראל אין מפיקים לקחים *מהנעשה בעולם*, וביתר דיוק, מהנעשה במדינות המפותחות. ולשורה התחתונה: *ייתכן* שזה נובע מתרבות הנהיגה של הישראלים. ייתכן גם שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ייתכן *מאוד* שמדובר בתרבות הנהיגה של הישראלים. היום נערך מבצע ממוקד של המשטרה סביב מעברי כביש-רכבת. מפקד מש/טרת התנועה סיפר ברדיו שנתפס, בין השאר, נהג "אוטובוס זעיר" (אינני יודעת מה זה) שעבר שם באור אדום - לאחר שלפני חודש (1) נתפס בדיוק על אותה עברה, נקנס ב-800 שקל ורשיונו נשלל לחודשיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס. "אוטובוס זעיר" – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה: (1) הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד חמישה עשר נוסעים בנוסף לנהג. (2) מותקן בו מרכב תקני. (3) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג ואם הוא מוגן נגד ירי – משקלו הכולל המותר לפני המיגון לא עלה על 4,000 ק"ג. (4) הוא מצויין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי העניין. בקיצור, אוטובוס זעיר - שלב בין המיניבוס לוואן - רכב של נהג + 14 נוסעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהכוונה לזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודרך אגב, במעבר הספציפי הזה עוברות בכל יום מעל 170 רכבות נוסעים ועוד רכבות משא, כך שטיעון הכמות לא נראה לי רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר: - להרחיב את טווח הבטחון במעבר (השטח שבין שני המחסומים). - לבנות גשרונים (ברוב המעברים מספיקים גשרונים פשוטים מאוד) - לבנות במסילה וברכבות מנגנוני בלימה אוטומטיים (שאם לא יביאו לעצירה מלאה, לפחות יאטו, יפחיתו את הסיכוי לירידה מהפסים ויתנו למכונית יותר זמן לברוח) - להגביל את מהירות הרכבת באזורי מעברים - לשים bumperים על הכביש לפני המעבר כדי לחייב נהגים להאט. - לשים פגוש זוויתי בקדמת הרכבת שיעלה את הסיכוי להסיט מכשולים הצידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- כבר היום יש מספיק מקום למכונית שלמה לעמוד בין המחסום למסילה בלי שהיא תיפגע. לדעתי זה מספיק. - בבנימינה ההפרדה המפלסית מתעכבת כבר יותר מ3 שנים בגלל ועדת התכנון. אתה חושב שגשרון יצליח לעבור את המשוכה הזאת יותר בקלות מאשר גשר? אני בספק. אל תשכח שגשר מעל מסילה צריך לאפשר לרכבת לעבור מתחתיו ולהשאיר מקום לחישמול המסילות שאמור להתבצע בשנים הקרובות. גשרון לא יאפשר זאת. אם אתה רוצה לשנות את גובה המסילה (ע"י חפירה או גשר מעל הכביש) אתה צריך להתחיל את העבודות במרחק של מאות מטרים מהמפגש בגלל מגבלת השיפועים של המסילות (2-3 אחוזי שיפוע בלבד). -יש כבר היום מנגנוני בלימה אוטומטיים במקרה של חציית רמזור אדום. הבעיה היא כרגיל בזיהוי מצב שדורש בלימת חירום. בתאונה האחרונה הנהג החל לבלום כ-300 מטרים מהמפגש. זה לא ממש עזר. גם המערכת המתוחכמת ביותר לא תוכל להתמודד עם נהג שחוצה מפגש 20 שניות לפני שהרכבת מגיעה. - הגבלת מהירות היא בעייתית. רכבת מאיצה ומאיטה לאט יחסית והפחתת המהירות בכל מפגש תוריד באופן ניכר את המהירות הממוצעת ותאריך את זמני הנסיעה בהתאם. אפשר באותה מידה לוותר על הרכבת כאמצעי תחבורה חלופי לרכב פרטי. אני רוצה לציין שגם במדינות עם רכבות שנוסעות במהירויות של 300 קמ"ש יש מפגשי כביש - מסילה. - אפשר לשים במפרים בכבישים מסויימים, אבל בכבישים מהירים וראשיים (למשל, כביש 44 ת"א-רמלה) יש לך סיכוי טוב לגרום לנהגים לאבד שליטה ב100 קמ"ש. - לקטרים אין קדימה ואחורה - הם פועלים בשני הכיוונים וסיבוב שלהם הוא פעולה לא טריוויאלית (כמעט כתבתי טרנספורמציה לא לינארית). הצמדת פגוש לצד אחד שלהם תמנע את חיבור הקטר לרכבת בצד בו מורכב הפגוש ותצריך סיבוב של הקטר - דבר שיכול להעשות כיום במספר מקומות קטן מאוד וכרוך במורכבות לוגיסטית לא קטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שהבנתי הרכב שהתנגש ברכבת נדחף למסילה על ידי רכב אחר שהתנגש בו מאחורה, וזה לאחר שהוא עצר כהלכה. אם כן, אולי יש מקום להוסיף עוד מקום בין המחסום למסילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני הבנתי הוא פגע תוך כדי חציה ברכב שבא ממול, הסתחרר ונתקע על המסילה. נראה לך הגיוני, שרכב עמד ולפתע נפגע מאחרו ע"י רכב אחר בעוצמה כזאת שהוא שבר את המחסום ועף קדימה כ-5 מטרים, ולנהג לא קרה כלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הסניגור טען כי מרשו ''לא עבר כל עבירה של חציית מסילת ברזל כשאור האדום דולק או כשהמחסום הורד, אלא רכבו הגיע אל פסי הרכבת לאחר שנהדף על-ידי רכב אחר ובעקבות תקלה מכנית בגלגל הוא לא יכול היה להזיז את הרכב''.'' (ווי נט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מחקירת התאונה עולה כי סמוך לצומת מחסום הרכבת נסעו שתי מכוניות, טנדר איסוזו וטנדר מסוג פולקסוואגן, זה מול זה. המכוניות התנגשו דופן אל דופן, וכתוצאה מכך נזרק רכב האיסוזו והסתובב עד שנעצר על הפסים." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, איך נצליח להגיע להבנה אם איננו קוראים אפילו את אותו ווי-נט?:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקפץ או להשעיל, אחת היא על קרקע הנהר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שלמרבה השמחה טרם השתתפתי באירוע דומה או ראיתי כזה, אין לי מושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- ככל שמגדילים יותר את המרחק, הסיכוי לתאונה כזו פוחת - אני לא מדבר על גשר מפואר כנהוג במקומתינו אלא על גשרון קטן (אולי אפילו חד-סטרי) עם שיפוע של 45 מעלות בעליה ובירידה, כפי שנהוג בספרד למשל. מבחינת היקף העבודה זה קצת יותר מגשרון להולכי רגל. אין בכלל דימיון להפרדה מפלסית שזה פרוייקט מורכב יותר בסדרי גודל. ובוודאי שלא אמורים לעשות גשרון בכל מעבר, אלא רק במקומות שזה פשוט מבחינה תכנונית. - הגבלת מהירות - ברור שזה לא רלבנטי ברוב המעברים. אז מה? - מנגנוני בלימה אוטו' ובמפרים לא עובדים בכל המקרים - אז מה? - פגוש יכול להיות ניתן להרכבה ולהסרה. הפואנטה היא שברור שאין שום פתרון קסם המכסה את כל המקרים (או אפילו את רובם) אבל יש המון מנגנוני בטיחות די פשוטים שניתן לחשוב עליהם, כאשר כל אחד מפחית את הסיכוי לתאונה קטלנית או את הנזק מתאונה כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שמגדילים את המרחק, הסיכוי של מכונית להתקע בין המחסומים כאשר הם יורדים גדל, שלא לדבר על מה שיקרה בזמן פקק, מה שקורה בלא מעט מפגשים כבר היום (לדוגמה, צומת עד הלום באשדוד, דרך פנחס רוזן בת"א). גשר כזה נראה לך בטיחותי למכוניות שעוברות עליו? אחרי התאונה הראשונה ישאלו מי אישר לבנות גשר כזה. אני מתקשה גם להבין איך הרכבות בדו-קומתיות יעברו מתחתיו, שלא לדבר על מקום לחוטי החשמל, במהרה בימינו אמן. הגבלת מהירות במקומות מסויימים חלה כבר היום, יתכן שצריך להגדיר מחדש רמות סיכון ומהירויות מותרות במקומות מסויימים. בכל מקרה, זה לא פתרון לבעיה. מערכות בלימה אוטומטיות, כאמור, קיימות כבר היום. לדוגמה, חלק מאמצעי האיתות של הרכבת לא מאשרים מעבר (אור אדום) אם מחסום של מפגש עם כביש שנמצא מאחוריהם לא נסגר. (לדוגמה - בתחנת בני ברק לכיוון ת"א יש סימנור שלא מאפשר מעבר כל עוד לא סגרו את המחסום שבדרך פנחס רוזן) אם רכבת תנסה לעבור את הסימנור כשהוא אדום היא תיבלם אוטומטית. מן הסתם ניתן ליעל את המערכת כדי שתמנע גישה אם יש הפרעה לתנועה במפגש, הבעיה היא מה אם הרכבת כבר עברה את הרמזור (שצריך להיות במרחק בלימה מהמפגש) ואז נכנס רכב. במפרים בפרוש יהוו אמצעי יעיל במפגשים מסויימים (למשל בית יהושע) ואני בעד להשתמש בהם במקומות כאלו. אני לא מהנדס ולא יודע מה המשמעות של פגוש שמורכב ומפורק מבחינה בטיחותית והאם היצרן יסכים לביצוע שינוי כזה במבנה הקטר. אם כבר, אולי כדאי להרכיב כרית אוויר מתנפחת בחזית הקטר שתנופח במצבי חירום. בשורה התחתונה, אני בטוח שניתן לבצע פעולות שיגבירו את הבטיחות. השאלה היא מה העלות ואם לא עדיף להשקיע את הכסף במקומות המסוכנים באמת (מפגשי כביש - כביש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה לשאלתך האחרונה צריכה גם לקחת בחשבון שיקולים כלליים יותר לגבי השקעה בפסי רכבת לעומת השקעה בכבישים, ומה יש לעודד יותר - רכבות או רכבים פרטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אז נניח שנתקע רכב בין המחסומים. זה לא משנה כל עוד הוא לא על המסילה. מה שחשוב זה הגדלת טווח הבטחון. - הגבלת מהירות זה בוודאי לא "פתרון לבעיה", שום אמצעי הוא לא פתרון כזה. - צומת בהגדרה זה דבר מאוד לא בטיחותי, ובמקרים רבים מאוד, גשר צר ותלול הוא בטיחותי בהרבה מצומת כביש-רכבת. - רכבות דו-קומתיות הן בגובה פחות מ-5 מטר, זה אומר שהגשר + ספייר לחוטי חשמל יכול להיות 6 מ', שזה בכיף בליגה של גשרונים להולכי רגל. שלא לדבר על זה שלא בכל מסלול עוברות רכבות דו-קומתיות. - לגבי מה קורה שרכבת עוברת את הסימנור - מבצעים בלימה כדי שההתנגשות תהיה במהירות יותר איטית. השורה התחתונה שלי, היא שקיימים הרבה אמצעים טכניים פשוטים (ואני לא מהנדס, אני מניח שיש רבים ופשוטים יותר) שניתן להפעיל תוך פרק זמן קצר יחסית, כדי להפחית את הסיכון. שוב, זה לא אומר שיש אמצעי קסם נטול בעיות וסיבוכים משלו שמתאים לכל סיטואציה. זה הרי נכון כמעט לכל אמצעי בטיחות (גדר הפרדה, שוליים, באמפרים, כרית אוויר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שיימצא פתרון טכני מוצלח יותר שיאפשר לרכבת לעצור/להאט ולהימנע מהריגת הנהג, כך זה יעודד יותר את הנהגים העוברים באדום ופורצים מחסומים, מה שכבר עכשיו מסתמן כמכת מדינה. והתוצאה היא שאלפים תמימים (נוסעי הרכבת) יסבלו (עיכובים) בגלל פורעי חוק מעטים. אם במקרה הזה הנהג היה חף מפשע, זו טרגדיה, ואולי יש עוד אירועים טרגיים כו מכונית שחצתה בזמן טוב ונתקעה על הפסים - אבל האם יש מספיק ארועים כאלו כדי להצדיק השקעה עצומה במניעתם (לעומת, נניח, שיפור תשתיות בכבישים בעייתיים)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות ההצלחה הפנומנלית של שר התחבורה בתפקידו הקודם, הייתי מציע לו להכיל את אותו הגיון גם על הבעיות בתפקידו החדש. באופן ספציפי, עבור המלחמה בתאונות רכבת-רכב, הייתי מציע: א. לצייד כל רכבת בתותח מאסיבי שיכוון קדימה. במידה ונהג הרכבת רואה רכב תקוע, הוא יכול להפציץ את הרכב על יושביו. לא רק שזה יעזור לבלימת הרכבת (בגלל ההדף) ויעיר את יושביה, זה גם יצמצם את המאסה של הרכב, ולכן יקטין גם את עוצמת ההתנגשות, מה שיוריד את גם את מספר הנפגעים, וגם את הסיכוי להפגע. ב. לחלק בזול מכוניות פיאט, לכל האזרחים שיהיו מעוניינים בכאלה. ב. בגלל שבעל הרכב שייך לקולקטיב הידוע בשם "נהגי איסוזו" יש להפציץ את מנהיגי הקולקטיב, עד שיפעילו לחץ על חברי הקולקטיב לנסיעה זהירה. ג. כמו כן, יש לפגוע כלכלית (ואולי אפילו פיזית) בחברי הקולקטיב כולם, על מנת שיפעילו לחץ על הנהגים המסוכנים ששיכים לקולקטיב ויפסיקו את הנהיגה המסוכנת שלהם. ד. אפשר גם לנתק את חברי הקולקטיב "נהגי פיאט" מהרכב שלהם. ה. במידה וכל הפתרונות האלה לא יעבדו, יש להפציץ את השטחים הפתוחים ליד בית יהושוע, ולדבר בטלויזיה באופן נחרץ וחד משמעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה מאוד שהוא לא קורא את האייל. יש לי חברים עם פיאט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחודש מאי הוגשו למשטרה יותר מ-150 תלונות על נהגים שחצו מחסומי רכבת באור אדום ב-2005 נשברו 950 מחסומים בידי נהגים, ובממוצע נשבר כל מחסום בישראל ארבע פעמים. אין פלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהל הרכבת התראיין היום ואמר שתפקיד ה"צופה" הוא בכלל לא להזהיר את הרכבת1, אלא להגיש תלונות כנגד נהגים החוצים את הפסים בצורה לא חוקית, "על מנת למגר את התופעה"(הציטוט מזכרוני הקודח). 1 כלומר הוא יזהיר אותה אם יהיה צורך אבל לא בשביל זה הוא שם, וספק אם האזהרה שלו יכולה לעזור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |