מי מפחד מהפילוג בעם? 246
הביטוי השגור ביותר בלקסיקון הימין הישראלי עושה קאמבק נוסף במסע הפרסום החדש של מועצת יש"ע. האם צריך להבהל מהאיומים בפילוג?
מועצת יש"ע מנסה לשכנע אותנו בימים אלו כי ברק נוטש אחים ויוצר פילוג בעם משום שהוא מנסה להתקדם בתהליך השלום תוך החזרת שטחים לפלסטינאים.

המשפט הזה, שזה עתה קראתם, מכיל שני מושגים שהושתלו אל תוך השיח הציבורי על־ידי שני הצדדים. מצד שמאל של המפה, הגיע המושג "החזרת שטחים". המושג הזה נועד לשוות להעברת שטחים מידיים ישראליות לפלסטינאיות הילה של פעולה צודקת - אנחנו משיבים לאחר דבר מה שנלקח ממנו. בקרב ימניים המושג הזה לא קיים. הימין משתמש במושג "מסירת שטחים". עצם הבחירה במושג מצביעה על דעותיו של הדובר, ולמעשה, בברירת המילים, בורר הדובר גם בין הדעות. אם הוא בעד העברת השטחים - הוא רואה בכך החזרה של שטחים כבושים. אם הוא מתנגד להעברה - הוא רואה בכך מסירה של שטחי מולדת.

המושג השני בא מצד ימין, והוא בעייתי יותר - "הפילוג בעם". הבעייתיות של המושג הזה היא חדירתו וקבלתו על־ידי הצד השמאלי של המפה הפוליטית בישראל. חברי כנסת מהשמאל מדברים על מניעת הפילוג בעם, וראש וראשון להם הוא אהוד ברק: הוא התנצל בפני עדות המזרח כדי להקטין את הפילוג בעם, הוא שינה את שם מפלגתו ל"ישראל אחת" כדי להצביע על אחדות בעם, והכי חשוב - בנאום הנצחון שלו לאחר הבחירות, הוא דיבר על ממשלה של כו־לם - אחדות מלאה, בלי פילוג.

הביטוי הזה רודף את השמאל בכל אשר ילך. תמיד השמאל החילוני הליברלי הוא המפלג, ותמיד הימין המסורתי והדתי הוא המורחק משאר המחנה בעקבות הפעולות המפלגות. כאשר ראש הממשלה "מוסר" שטחים, הוא מפלג את העם, אבל, כידוע, כאשר העם יוצא למלחמה - הוא מתאחד. כשבית המשפט פוסק לטובת זכויות הפרט והשיוויון ונגד זכויות היתר של הממסד הדתי, הוא מפלג, אבל כשחרדים פועלים באגרסיביות להחזרה בתשובה ופוגעים במחללי שבת ומפיצי תועבה, הם עושים זאת מתוך אהבת ישראל ולשם קירוב לבבות.

האיום בפילוג הוא, למעשה, איום בברוגז. הימין, היוצא מנקודת הנחה שהוא הצד המושפל והנדפק במדינה, נוהג כאילו אין לו שום כלי כנגד הפעולות ה"שרירותיות" של השלטון המפא"יניקי־לכאורה, ולכן האיום היחיד שלו הוא נטישת העם, ביטול הנאמנות למדינה, והקמת גופים נפרדים מגופי הממשל המקובלים. השמאל, בעל רגשות האשמה בשל ההתנשאות בה נקט, שוב לכאורה, כלפי הימין והדתיים, מקבל עליו את פסק דינו של הציבור הזה, ועושה הכל כדי לרצותם ולא להרחיקם. העובדה שהימין שלט ביד רמה במדינה במשך עשור וחצי רצופים אינה משנה ממין הדבר כהוא זה.

אבל מה משמעות הביטוי הזה "הפילוג בעם"? מדוע שלא יהיה פילוג בעם? מה רע בו? ידועה האמרה כי לשני יהודים יש שלוש דעות, והשפה העברית אף קבעה כי בעלי הדעות השונות בעם נקראים "פלגים" ומיצגיהם בכנסת הינן "מפלגות". פילוגוקרטיה. אבל הימין מנפנף בפילוג הזה כאילו הוא יביא לסוף מדינת ישראל. בואו נכיר בעובדות - השמאל אינו מתפלג מאף־אחד. מי שמתפלג הוא הימין. אם הימין רוצה למנוע את קריסת המדינה, כל שעליו לעשות הוא לא להתפלג באופן טרמינלי משאר המדינה, לחזור אל תוך המשחק הדמוקרטי הפשוט, ולהלחם באותם כלים כמו השמאל. אין לנו שום מטה קסם.

אבל אולי אחד הדברים המרגיזים ביותר ב"פילוג בעם" הוא שהשימוש במילה "עם" פוסל מהדיון את ה"עם" הערבי - קרי, ערביי ישראל - שכמובן אין להם קשר לפילוג הזה ועל כן כל פעולה שעשויה לגרום לפילוג שכזה חייבת לקבל את אישורו של אותו העם שלגורלו היא נוגעת, ולעם השני לא צריכה להיות זכות דיבור. משמעות זו של "עם" עשתה את אותה הדרך גם בביטוי "משאל עם", שהשמאל טבע כתגובה ל"פילוג בעם". משם הגיע הרעיון שהמשאל חייב להתקבל רק עם רוב יהודי, כי הרי הערבים אינם חלק מהעם. ההצבעה שלהם, אם וכאשר נגיע לאותו משאל מעוות, תהיה לצרכים פורמליים בלבד.

השמאל הישראלי צריך, אם כן, לזנוח את המושג של "פילוג בעם", ולהתעלם מקריאות בסגנון זה מעברה השני של המפה. איש לא יתפלג באמת, ומי שינסה לפעול כנגד חוקי המדינה על־ידי הקמת מליציות נפרדות, יאלץ לבלות את זמנו בכלא, ובצדק. הימין המתון מנצל את איומיו של ימין הקיצוני רק משום שהוא רואה שהם משפיעים על השמאל, ועוזרים לימין לקבוע את סדר היום הלאומי. האיומים בפילוג מצד הימין המתון יפסקו כאשר השמאל (ויותר חשוב - השלטון) יפסיק להתייחס אליהם בכובד ראש.

ומה באשר לאיומיהם של החרדים? הם כבר מזמן התפלגו מהמדינה. עכשיו צריך להחזיר את מי שאפשר בהתגנבות יחידים - אין טעם לנסות ולשכנע את מנהיגיהם, שכן עבורם הפיצול הוא הכוח הפוליטי היחיד. ומי שרוצה להשאר מנותק מהמדינה בכל זאת, מתבקש להתנתק גם מעטיניה של המדינה. נטורי קרתא הם דוגמא מוצלחת לכך.


אנחנו על המפה

לעיתון הארץ שלי היום צורף תקליטור של ארגון "אנחנו על המפה". התקליטור הכיל סרט קצר בו מוזהרים הצופים מפני סכנות אוסלו. בסרטון נראה דב שילנסקי מדבר על זכרונותיו מהשואה, ומזהיר פן ישראל תכנע לצורריה, ובצמוד לכך - התבטאויות פלסטינאיות בזכות הנאצים, כנגד ישראל והתנועה הציונית, תמונות של ילדות רוקדות לכבוד ערפאת עם נשק בידיהן, ותמונות ממחנות ההשמדה באירופה.

אם זה לא היה כל־כך מרגיז, זה היה משעשע לראות כיצד דב שילנסקי מצהיר כי הוא לעולם לא יחזור לגטו. מסתבר שהרשות הפלסטינאית היא כה חזקה, עד כי היא יכולה לאיים עלינו בהחזרתנו לגטאות, לא פחות.

בכלל, השוואות מגוחכות לא חסרות בסרטון הקצר הזה. בתחילתו, מסביר לנו הקריין כי יש סכנות שאנחנו חייבים להזהר מהן בחיים, וכדוגמא מוצגים פוסטרים מוכרים כנגד עישון, נגד איידס ונגד זיהום אוויר. התמונה הבאה מציגה שעון חול שעל חלקו העליון כתוב "ישראל" ועל חלקו התחתון - "אש"ף". כך קרה שתהליך אוסלו הפך לבר־השוואה עם מחלת האיידס. אני תוהה עד כמה האנשים הדתיים שנראו בסרטון יאהבו את הרעיון שבסמוך להופעתם הופיעה גם פרסומת המעודדת שימוש בקונדומים...

אך הדבר החשוב ביותר בסרטון הזה הוא הופעתו של חה"כ סילבן שלום, שזוכה, בין השאר, גם למשפט הסיכום הדרמטי. האם זוהי יריית הפתיחה של שלום בקרב על ראשות הליכוד? אם כן, מצפה לנו כאן קרב קשה, מתלהם, קיצוני, והכי חשוב - מפולג.

קישורים
אנחנו על המפה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ללא כותרת • דביר • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • משה דורון • 2 תגובות בפתיל
  הפתרון הפשוט • חנן • 4 תגובות בפתיל
  ''השסע החברתי'' • דב אנשלוביץ • 4 תגובות בפתיל
  אם זה לא פילוג אז מהו פילוג ? • בובי • 23 תגובות בפתיל
  הוא דומה ליגאל עמיר • יניב נעמן • 5 תגובות בפתיל
  אחים, הצילו, שריפה • יוסי גורביץ
  ואם אתם חושבים שאני מגזים ... • בובי • 24 תגובות בפתיל
  עוד פעם כצאן לטבח • עמית פליס • 24 תגובות בפתיל
  ''מדינתי'' ו''עמי'' • דב אנשלוביץ • 17 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים