גן-עדן של שותים 249
ישראל נמצאת תחת איום מתמיד של מחסור במים. מה אנחנו עושים כדי להלחם באיום הזה? כמו תמיד - מתעלמים ממנו.
(צילום אילוסטרציה: באדיבות קווין קונורס)
אין דרך אחרת לומר זאת - יחסה של מדינת ישראל למשק המים שלה גובל בפשע. הראיות לפשע הזה הן מרובות וידועות ברבים.

לישראל יש כיום שלושה מקורות מים עיקריים: הכנרת, אקויפר החוף (מאזור עזה וצפונה) ואקויפר ההר (ירקון־תנינים). בעבר, נחשב אקויפר החוף לאיכותי והגדול שבמאגרים, כאשר האחרים באיכות מים פחותה.

מזה שנים רבות, ישראל נמצאת בגרעון הידרולוגי. גרעון זה, משמעותו כי אנו שואבים מהמאגרים יותר מים מהכמות שמתחדשת בכל שנה עקב הגשמים. הדבר מוביל להמלחת אקויפר החוף ולסגירת בארות לאורכו. יצויין כי ההמלחה נחשבת כיום לתהליך בלתי הפיך, כלומר - מים שהומלחו לא יחזרו להיות מתוקים. ניתן להתפילם, אך הדבר יקר.

אך גם מעבר להמלחה, אין שמירה על מקורות המים. השימוש לאורך עשרות שנים בדשנים כימיים מזהם את אקויפר החוף בחנקות - בפרט באזור רחובות - ופוגע באיכות המים. מפעלים מזהמים קיימים הישר מעל לאקויפר, כמו התעשייה הצבאית ברמת־השרון: ידוע כבר למעלה מעשור שהמפעל זיהם (ואולי עודו מזהם) את הקרקע, וחומרים מסרטנים הגיעו לבארות ברמת השרון (שטרם חוברה למוביל הארצי). רק עתה, עם פינוי מפעל תע"ש בגבעתיים עלה הנושא שוב לכותרות. באזור מקורות הירדן (נחל סער בגולן) ראיתי - לפני 5 שבועות בלבד - בקבוקי חומרי הדברה מושלכים בתוך הנחל עצמו. מימיו של הנחל מגיעים, בסוף דרכם, לכנרת...

גם את המים שיש לנו, אנו מבזבזים בלי הכרה. האם יש הגיון בכך שבתנאי גרעון הידרולוגי, תייצא ישראל מים (בדמות עגבניות, מלפפונים וכדומה)? האם יש הגיון בסבסוד המים לחקלאות, כאשר ברור שמחיר זול אינו מתמרץ חיסכון במים?

יש גם לזכור כי האוכלוסיה בישראל גדלה עם השנים, וכמובן שאיתה עולה גם הביקוש למי שתייה ורחצה. בשלב כלשהו לא נוכל לשאוב יותר ממאגרי מי־התהום, ובכל זאת, רק עתה מתחילים לתכנן התפלת מי־ים בתחנות הכח באשדוד ובאשקלון בקנה מידה משמעותי. (כיום, יש מתקן התפלה קטן באילת, וזהו). הממשלה אישרה עד כה רק מתקן אחד, ומספר שנים תעבורנה עד שיתחיל לפעול - ובינתיים הגרעון רק מחמיר!

מאז חורפים תשנ"ב־תשנ"ג, זה 7 שנים, יש בצורת, ובמקרה הטוב שנה ממוצעת, שכמובן אינה מספיקה כדי למלא את המאגרים. השנה, למשל, היתה למעשה בצורת - אמנם היה ינואר גשום, אך דצמבר ופברואר איכזבו, ולקראת ספטמבר־אוקטובר, תשוב הכינרת ותחצה את הקו האדום התחתון כלפי מטה. על־פי התחזיות המעודכנות, אפילו יהיה רצף שנים ללא בצורת, ימשיך המפלס לרדת ב-‏70 ס"מ מדי שנה, ויהיה נמוך בשלושה מטרים ויותר מהיום. ההשפעות הסביבתיות על האגם בעטיה של ירידה שכזו עדיין אינן ברורות לגמרי.


(צילום אילוסטרציה: באדיבות קרלוס פאאס)



ומה קורה במדינה? אין כיום איש בארץ שייקח על עצמו אחריות להחלטה לבטל את סבסוד המים לחקלאות - גורם מרכזי שיכול לחסוך הרבה מים. אין מתקן ביתי פשוט שיעביר מים מהכיור או ממכונת הכביסה לשירותים, ומיליוני מ"ק מי שתייה יורדים לאסלה מדי יום, כאשר ניתן יחסית בקלות לבנות מתקן שיעביר לשטיפת האסלה את המים עם שאריות חומר הניקוי מהכיור - ובכך לחסוך גם במים וגם בחשבון המים של כל אחד.

עדיין יש יישובים עם בורות ספיגה, מהם הביוב מחלחל למי התהום, ואין הגבלות ממשיות על שימוש בחומרי הדברה בחקלאות (לפחות, צריכות להיות באזורי האקויפרים).

ב-‏12.6.00, הוצג בפני ממלא מקום נציב המים (עוד מחדל - מזה מספר חודשים אין נציב מים רשמי בארץ!) דו"ח חמור ביותר, לפיו במידה והשנה הבאה תהיה שחונה, יהיה בארץ מחסור במי שתייה - אפילו אם תופסק הקצאת מים שפירים (מי שתייה) לחקלאות, ולא יהיה ניתן לנצל את מאגרי מי התהום לכיסוי המחסור עקב המלחתם. הקמת מתקני התפלה תיקח מספר שנים, ונראה שיינקט קיצוב במים: במשך מספר שעות ביום לא תהיה אספקת מים לערים - כפי שכבר נעשה בירדן וברשות הפלסטינית, שאף בהן מצוקת המים חמורה.

במדינה מתוקנת יותר, כבר מזמן היו דואגים לבצע את כל הצעדים הנדרשים כדי למנוע מצב שכזה. ואצלנו? אנחנו חיים בגן־עדן של שותים.

אנו נמשיך לרחוץ את המכוניות ולשטוף את האסלה במי שתייה - עד שייגמרו. מקסימום נתפלל לנס...
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ההתפלה היא הפתרון 6090
אכן קיימת מצוקת מים כיום בארץ, אבל היא נובעת בעיקר מבזבוז מים על ידי החקלאים, שקונים אותם בזול.
אם יהיה קיצוץ במכסות המים לחקלאות או העלאה של מחיר המים לחקלאים - המצב ישתפר מאוד.

יש לזכור כי בכל זאת הגבול במערבי של המדינה הוא הים התיכון, וניתן לשאוב ממנו כמה מים שרוצים. טכנולוגיית ההתפלה מתקדמת והולכת עם השנים וניתן בקלות לספק מים לאוכלוסיה בארץ במחיר הנוכחי על ידי התפלה.
יש אמנם צורך בהשקעה במתקני טיהור אך זו השקעה חד פעמית וקטנה יחסית לתוצר המדינה.

עם קצת תכנון ומבט נכון על התפתחות השוק ניתן לפתור גם את הבעיה הזו.
ההתפלה היא הפתרון 6092
לטווח הבינוני-ארוך, זה אכן הפתרון היחיד. הבעיה היא שאפילו המתקן שכבר הוחלט להקים (כנראה באשדוד או באשקלון( לא ייכנס לפעולה לפני 2003-2004, ועד אז אנחנו בבעיה חמורה.
חוץ מזה, אני ממליץ לך לקרוא את הקישור הרלוונטי (שמשום מה לא צורף למאמר):
זה מהשבוע, והסתמכתי על המאמר הנ"ל כאשר כתבתי את מאמרי.
יש להתכונן תמיד לרע ביותר, ולפי המאמר - אם השנה הבאה תהיה דומה לזו שעברה (תשנ"ט), לא יהיה מנוס מקיצוב במי שתייה לציבור הרחב *אפילו אם מפסיקים לספק מים לחקלאות*
הפיתרון פוליטי - כמו תמיד 6091
המצב המתואר הוא חמור, כמובן, ואם נמשיך באקטראפולציה של הכותב, פשוט נגוע בצמא.
למעשה, זהו גילגולה המודרני של תורת מאלתוס, האומרת שהיות והאוכלוסיה וצרכיה גדלים בטור גאומטרי, פיצוץ האוכלוסין הוא בלתי נמנע, משום שכמה זמן אפשר לסמוך על הטכנולוגיה שתציל אותנו?
ובכן - מאות שנים אכן הטכנולוגיה הולכת ומצילה אותנו. גם במקרה דנן יש פתרונות. פשוט לא הגיוני שמדינה השוכנת לחוף ים תסבול ממחסור במים. ההתפלה היא יקרה, אך פירושו של דבר שעדיין יותר זול לשאוב ממאגרי מי התהום ומהכנרת, ומדברים אף על יבוא המים מתורכיה. בשלב כלשהו יחריף המחסור עד כדי כך שיהיה זול יותר להתפיל. אנחנו פשוט ממתינים לנקודת הזמן הזו במקום להיערך אליה מבעוד מועד, אך הפרטאצ'יות שלנו אינה מפתיעה כבר אף אחד.
מובן שלחברת מקורות ולממשלה נוח להטיל את האחריות על האזרחים, ומנסים לשכנע אותנו שהמחסור במים נובע משטיפות יתר של האסלה.
הפיתרון פוליטי - כמו תמיד 6093
למיטב הבנתי, הממשלה אינה מטילה את האחריות על האזרחים, והקריאה לחיסכון במים בבית יכולה לחסוך מים רבים, ואפילו בלי אסלה: כשאתה מצחצח שיניים/מתגלח סגור את הברז וזה יחסוך הרבה.
בצעדים כמו איסור רחיצת מכוניות/השקיית גינות נוקטים אפילו במדינות כמו ארה"ב באזורים עם מצוקת מים.
?נקודה למחשבה: מה זאת אומרת "יותר זול לשאוב ממאגרי מי התהום ומהכנרת"
יש דברים שקשה לתמחר אותם בכסף נטו, ומניסיון אישי כתושב עיר שאינה מחוברת למוביל הארצי (עדיין) מי התהום על אקוויפר החוף טעימים הרבה יותר ממי ברז בחיפה או ממים מותפלים באילת - וחבל שבשל ניצול היתר הדורות הבאים לא יוכלו להנות ממים אלו (אלא רק כמים מותפלים, אם שאיבת היתר תגיע לנקודת אל-חזור לפני שיהיו מתקני התפלה).
הנפט היום הוא זול, אבל ההתחממות הכלל-עולמית שנגרמת עקב השימוש בו, הולכת ונעשית דבר מאד יקר.
כך שלטעמי כל הדיבור על " עדיין יותר זול לשאוב ממאגרי מי התהום" לוקה בקוצר-ראות משווע - את המחיר האמיתי אין למדוד לפי עלות כספית נוכחית אלא לטווח ארוך קדימה.
בשורה התחתונה - אם חושבים על כל ההשלכות, נראה שאנו משלמים מחיר יקר מאד על העדר הערכות. לדוגמה (היפותטית): מה יהיה אם עקב תקלה, יושבת מתקן ההתפלה לפרק זמן מסויים, אחרי שמי התהום כבר יומלחו?
לא יהיה ניתן אז לנצל את מי התהום אפילו כמאגר חירום ואנו נהיה בבעיה רצינית מאוד.
עוד משהו על גאוני אוסלו 6110
שמשום מה לא מוזכר כאן
יש התחיבות של ישראל להעביר כל שנה לירדן 150 מליון מטרים מעוקבים של מים !!!
אפילו אם לא ירד טיפת גשם.

אכן הסכם גאוני.

לא אתפלא אם המלחמה הבאה תהיה על שליטה במאגרי מים באיזור
עוד משהו על גאוני אוסלו 6117
א. אני יודע שבעולם המושגים שלך ערבי זה ערבי אבל כדי שתבדיל. אוסלו זה פלסטינים, ירדנים זה מו"מ אחר (הרבה יותר קצר ופשוט).
ב. למיטב זיכרוני לפחות אחד מהאחראיים להעברת המים לירדן הוא אריק שרון. זוכר את ניסיון הרצח הכושל של פתחי שקאקי בתקופת נתניהו? כשאריק ידידנו היה שר התשתיות? ההתחייבות למים ניתנה בתור פיצוי לממלכת ירדן על הפגיעה בריבונות שלה בניסיון החיסול, ובתור כופר עבור אנשי המוסד שנתפסו. אדריכלי אוסלו לא אשמים הפעם.
ג. אין ספק שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיות המים של ישראל היא כניסה למלחמה עם ירדן. בצורה כזו בעיות המים פשוט ייעלמו כי כל הכיסוי החדשותי יהיה של המלחמה וכידוע, מה שלא משודר, לא קיים.
עוד משהו על גאוני אוסלו 6118
זה הבעיה של כל הפוליטקאים בארץ

קודם חותמים על הסכמים אחרי זה מסתכלים לראות על מה הם חתמו.
עוד דבר על שרון הגאון 6119
נכון אבל להפיל את השגיאות של שרון על רבין? זה לא יפה.
די לסטינגה 6142
למה להעביר מים לירדן זו שגיאה? האם אין זו דרך מצויינת להבטיח יציבות שילטונית בירדן וגבול שקט מצד אחד, וחיזוק הקשר בין המדינות מצד שני? מי שרואה בחזונו "מזרח תיכון חדש" אמיתי *יעודד* חיבור רשתות חשמל, שיתוף במשאבי מים, חיבור קוי מסילות ברזל וכבישים כדי ליצור אינטרס משותף לשמירה על השלום.
המשרד לקטנוניות הציבור 6154
פאתחי שקאקי "חוסל" בהצלחה (במלטה?), חאלד משעל (קרוב שלך ניסים?) הוא זה שניצל מנסיון ההתנקשות.
אשר לטענה שההתחיבות למים ניתנה אז: "אתה בטוח? סופי?"
המשרד לקטנוניות הציבור 6386
נכון, חאלד משעל ולא פתחי שקאקי.
במסגרת השלום עם ירדן הוסכם שירדן תקבל מים מישראל. בעקבות פרשת משעל, הוגדלו מכסות המים הללו במידה מאוד משמעותית כך שה''אשמה'' היא גם של רבין ופרס.
נ.ב
מצטער על העיכוב בתגובה, צה''ל קרא לי.
שת''פ אזורי הוא הפתרון 6143
מצוקת מים קיימת לא רק בישראל אלא במדינות רבות במזרח התיכון. לעומת זאת, לטורקיה יש עודפי מים מנהר הפרת שחלקם נצברים על ידה בסכרים. עודף המים של טורקיה יכול לספק את כל צורכי המזרח התיכון ולכן הפיתרון האמיתי היחידי לבעיה היא מערכת הובלת מים כלל-איזורית שתספק מים מטורקיה לסוריה, ירדן, ישראל ואולי גם לסעודיה (שמחזיקה כרגע מתקני התפלה).

ארנון סופר כתב ספר שנקרא "נהרות של אש" (יש להשיג בדיבוק ומיתוס) שבו הוא דן בפירוט בבעיית המים במזרח התיכון וסוקר את כל האפשרויות.

לגבי מתקני התפלה נשאלות כמה שאלות:

1. האם ניתן ליצר מספיק מים כדי לעמוד בדרישה?

2. האם מחיר המים יהיה זול יותר מייבוא?

3. אילו מקורות אנרגיה נוספים נצטרך כדי להפעיל את מפעלי ההתפלה, שכנראה יגרמו לזיהום בכמות שתעלה את חמתו של כותב המאמר שהוא גם חובב טבע מושבע?

וחוץ מזה, התפלה היא שוב פיתרון בדלני ולא פיתרון השתלבותי, שיעודד שלום קר בין מדינות המזרח התיכון ולא יהווה אינטרס משותף, לעומת הפיתרון הראשון שיהיה חיזוק נוסף להסכמי שלום כלל-איזוריים.
שת''פ אזורי הוא הפתרון 6148
אני מניח שלא התכוונת לנהר הפרת אלא לנהרות אחרים (הפרת זורם לסוריה ועיראק, ואגירה טורקית של מימיו באה קודם כל על חשבונן).
בינתיים, רצוי לציין שלפי הסכם השלום עם ירדן, במקביל להעברת מים מישראל לצפון ירדן, מותר לישראל לקדוח בארות בערבה בשטחים שהם כיום מעבר לגבול הירדני (ודומני שגם ניצלנו סעיף זה בהסכם)
כמו כן, בלי הסכם שלום יציב עם סוריה בלתי אפשרי להקים מוביל מים אזורי.
האם זה אומר שעלינו לעכב הקמת מתקני התפלה עד אז בהעדר פתרון אחר?
(הערה: לפי העיתונות מהיום, נשקל ייבוא מים במיכליות מטורקיה כבר הקיץ - אך ברור שזה אינו פתרון טוב לטווח ארוך).
.
שת''פ אזורי הוא הפתרון 6151
בנוגע לשאלות ששאלת - ע"פ ראיון ששמעתי היום ברדיו עם אחד מנציבי המים הקודמים (נציב בתחילת שנות התשעים; אינני זוכר את שמו):

א. יבוא מים יקר פי 2 עד 3 מהתפלה.

ב. המאמצים הנוכחיים ליבוא מים נגועים בפרטצ'יות האהובה על כולנו - בשל הלחץ, ויתרו על מכרז ועברו מיד לשלב המו"מ. כרגיל, האזרחים ישלמו את מחיר המחדלים של הרשויות.
פארטצ'יה אהובתי 6153
כאשר אתה שוקל התפלה מול יבוא עליך גם לקחת בחשבון עלויות שונות, חלקן קבועות (שנתיות - אחזקה למשל) וחלקן משתנות (השקעה ראשונית למשל).
הקמת מפעל התפלה מניחה החזר ההשקעה תוך מספר שנים ואולי אפילו רווח או במקרה הגרוע, כיוון שמים הם צורך, סבסוד ממשלתי. אם לאחר כמה שנים יוקם מפעל מים כלל אזורי יעמדו מתקני ההתפלה כאבן שאין לה הופכין ולכן מי שתומך בהתפלה בעקיפין מתנגד לפתרון כלל איזורי של בעית מי השתיה במזרח התיכון ומעודד מדיניות בדלנותית.
יבוא מים, לעומת זאת, הוא פתרון זמני שבראיה ארוכת טווח יכול להסתבר אף כזול יותר עקב זמניותו וההשקעה הראשונית הקטנה יחסית שתידרש - הוצאות ההובלה וצינורות מהנמלים אל מפעל המים הארצי.

כמובן, שאיני חולק על הפארטצ'יות החביבה שודאי תלווה *כל* פרוייקט שכזה - אני מחכה ל"מדוזה" הראשונה שתטבע (מי ים כבדים יותר ממי שתיה?) או ל"הפתעה" של כולם כאשר יגלו שפתחי הצינורות לא תואמים...
פארטצ'יה אהובתי 6181
ב"הארץ" היום (שלישי) יש נתונים על ייבוא המים מטורקיה, שלדעתי מעמידים בספק את הכדאיות בייבוא כזה:
1. הייבוא ייעשה במכליות ששימשו בעבר להובלת נפט. יש סכנה אמיתית לזיהום המים שיגיעו במיכליות כאלו. לבנות מיכליות מיוחדות למים ייקח זמן (לא כתוב כמה, לדעתי אפילו שנתיים).
2. המסוף הטורקי בעיר מנבגט מושבת כיום, וייקח זמן מה להחזרתו לפעילות.
3. עדיין לא הוקם צינור ממעגן אשקלון למאגר זוהר, שרכו אמורים המים להגיע למוביל הארצי.

לגבי האנרגיה הייתי מציין גם שמעבר להתפלה יאפשר סגירת מאות בארות ברחבי הארץ, ובכך תיחסך עלות החשמל לשאיבת המים בהן. מעבר נרחב יאפשר גם לסגור את המוביל הארצי (המים לא עולים מהכנרת לבד, יש משאבות ותחנת מיתוג של חברת החשמל באתר ספיר), כך שחלק (קטן אולי) מהזיהום החדש יקוזז .
ואם אתה נמצא כבר בסביבה... 6170
אתה תוהה שמא לצורך התפלה נצטרך מקורות אנרגיה נוספים, והעניין יגרום לזיהום גובר.
למיטב הבנתי (וזה לא הרבה, יש להודות) התפלת מים היא עסק "נסבל" מבחינה סביבתית. עיקר צריכת האנרגיה בהתפלה היא בחימום המים לטמפרטורה גבוהה. כאן בא הפטנט, למקם את מפעל ההתפלה לצד תחנת כוח: התחנה ממילא שואבת מי ים לצורך קירור, ופולטת אותם חזרה כשהם חמים. כך אפשר לקבל מי ים חמים מן המוכן. היות שיש כבר בישראל תחנות כוח ליד הים, חצי עבודה כבר עשינו.
כרטיס מועדון יש? 6165
לדעתי, פעולות הממשלה בנושא משבר המים מעידות על ראייה קצרת-טווח וחסרת אחריות. במקום לבחון את העניין מבחינה מקצועית וארוכת טווח, באקט של פניקה הפנתה הממשלה 10 מיליון ש"ח למסע פרסום אינפנטילי לחסכון במים.

10 מיליון ש"ח! איזה בזבוז משווע! האם מישהו בכלל שם לב למסעות פרסום חינוכיים מסוג זה? הרי כיום ידוע לכל איש מקצוע מתחיל כי יש ליצור מעורבות אינטרסנטית ממשית מצד הלקוח! חשבו איזה אפקט היתה משיגה הגרלה נושאת פרסים בקרב ציבור החוסכים, או אולי פרס "מר מים 2001" מוענק בידי בכירי מגישות ערוץ הילדים!

יתרה מזו, בתקציב לא גדול בהרבה ניתן היה לייסד את "מועדון לקוחות מקורות", המעניק נקודות נושאות פרסים. 10 נקודות לכל מ"ק מים שנחסך לעומת החודש המקביל אשתקד. שערו בנפשכם! "יעקב, צא כבר מהמקלחת! עוד מעט לא יהיה רדיוטייפ!"

זה לא שאני מזלזל. לדעתי "מקורות" זה מותג אדיר. עבודה מבריקה, המיצוב של "המוביל הארצי", במיוחד מסע השיווק הממוקד בקרב תלמידי בי"ס יסודי. אבל בזמן האחרון אני מאוכזה מכל הדיבורים על שטויות כמו התפלה וטיהור. מי לימד אותם שיווק?
כרטיס מועדון יש? 6190
מעניין כמה ביוב אפשר לתת לחקלאים במקום מים שפירים ב10 מליון ש"ח?
מקורות חלופיים 7019
מה לגבי תפיסה ואגירה של מי שטפונות? אני זוכר ביקור בילדותי במאגר שקמה (בקיץ, הוא היה יבש) שאמור היה לתפוס מי שטפונות (ולהחדיר אותם למי תהום?). אחד המכתבים למערכת הארץ היום מדבר על נושא דומה. האם ה"נגר העילי" יכול להיות הפתרון ל(רוב) צרותינו?
מקורות חלופיים 7026
פתרון חלקי בלבד.
כבר היום יש מאגרים רבים בנחלי הארץ (בעיקר בגולן, אך יש גם מאגרים באזורים אחרים ולדוגמה - ליד ביתך ישנו מאגר איילון שכעת יבש אך בשנת 92 המים הגיעו ממש עד הכביש המהיר לירושלים.
הכנרת עצמה, עם הקמת סכר דגניה מתפקדת למעשה כמאגר אחד גדול.
ישנן בעיות שונות לגבי אגירת נגר עילי.
1. יש נחלים רבים בדרום שהזרימה השטפונית בהם היא רק אחת לכמה שנים - כמעט כל הנחלים מדרום למכתש רמון הם כאלו, וכן נחלים עם אגן היקוות קטן שלא כדאי לסכור אותם.
2. לאגירה השפעות שליליות ביותר על ממשק המים, החי והצומח במורד הנחלים.
3. יש אזורים שבהם התברר שהקמת המאגרים מביאה דווקא להמלחה. לפני שלוש שנים, לאחר 40 שנות קיום, חוסל מאגר כפר-ברוך - שהיה המאגר הגדול בארץ על נחל קישון העילי בחלקו הלא מזוהם.
הסיבה לחיסול היתה שהתברר שהקמת המאגר גרמה לתהליך המלחה של כל הקרקעות באזור. עוד אזור בו שינוי הניקוז הטבעי גרם המלחה הוא ליד מעגן-מיכאל בחוף הכרמל.
האגירה לא נותנת מענה סביר ארועים חריגים של זרימה שטפונית באזורים בהם התופעה נדירה4.
לפני שנה היה שבר ענן באזור עתלית, וירדו 150 מ"מ גשם במכה אחת, נחל מערות ונחל מהר"ל התמלאו במים, מושב צרופה הוצף כי מעביר המים בכביש 4 לא עמד בעומס, ובסופו של דבר כל המים הרבים זרמו לים שכן כמעט בלתי אפשרי לצפות לארועים כאלו בנחלים שאגן היקוותם קצר ואינם באזור מדברי.
לסיכום הדברים, כושר האגירה הוא מוגבל, והשיטה הזו יכולה לתפקד רק כשיטה משלימה, ולא כפתרון האולטימטיבי לבעיות המים. גם לנחלי הארץ ולחי והצומח שבהם זכויות מים - ואל לנו להתחיל לסכור כל נחל אלא רק במידה סבירה, תוך כדי הותרת מספר נחלים "לא מנוצלים" משיקולי שמירת טבע.
מים לתהום זה מיתוס 7033
טוב, אגב, זו הזדמנות גם להסביר ששנה גשומה לא משפרת בהכרח את מאזן המים במאגרי מים תת-קרקעיים כיוון שהמים שם הם בני אלפי שנים (חילחול דרך קרסטים וכו') אם איני טועה? פרט, הרחב והדגם!
מים לתהום זה לא מיתוס 7035
כן ולא.
מצב מי התהום תלוי מאד בסוג הקרקע ובתנאים האקלימיים.
בקרקעות חוליות, חלחול המים לקרקע מהיר ביותר (שאלת את עצמך פעם לאן הולכים כל המים שיורדים בחולות אשדוד? הם יורדים למטה), ושינוי מפלס מי התהום הוא מהיר יחסית גם בלי מעורבות אדם (קרי - שאיבה).
בקרקעות גיר יש תופעות קרסטיות, של חלחול המים למעמקים, וזה מה שקורה לכל השלג בחרמון - מדי אביב, יש שפיעה מוגברת של מים במעיינות לרגלי החרמון.
ברם, יש עוד סוגי קרקעות ואקוויפרים. מתחת לחולות חלוצה ועגור שאותם רוצה ברק לתת מתנה לפלסטינים, יש מאגר עצום של מי תהום מליחים (ז"א, לא ראויים לשתייה, אך מליחותם נמוכה יחסית לים והתפלתם זולה יותר). באזור זה, כמויות הגשם הינן זניחות, ומאגר זה למעשה אינו מתחדש, כך שראוי להתייחס אליו כמאגר לשעת חירום בלבד שניתן להשתמש בכל טיפת מים בו רק פעם אחת (אין מילוי חוזר).
בבקעת שיזפון שבנגב הדרומי, התגלה בשנים האחרונות מאגר ענק של מי תהום מליחים. ההבדל הוא בקרקע שהיא סלעית - גירית יותר, כך שחלחול מים לקרקע הוא עוד יותר איטי. אזור זה נהפך לצחיח ככל הנראה לפני 6000 שנים (כל בקעת עובדה והסביבה זרועות ביישובים פרהיסטוריים רבים), ובאופן כללי, בדרום הארץ המאגרים כמעט ולא מתמלאים מחדש, ומכילים מים מתקופות עתיקות מלפני אלפי שנים.
הבעיה העיקרית היא שאנו שואבים מהמאגרים יותר מכמות המים שנוספת אליהם מדי שנה.
בחורף תשנ"ב - 92/91 - מפלס האקוויפרים (החוף וההר) עלה בהרבה (איכות המים דווקא הורעה בגלל שטיפת מזהמים רבה למי התהום). המפלס ירד מאז שוב בעיקר בשל שאיבת היתר שנמשכת עד היום הזה.
אחרי עשרה חודשים... 20827
בעוד שהדו"ח שהזהיר מפני מחסור במי שתייה בשנת 2001 נראה עתה מופרך, הרי שמצב משק המים שלנו רק מחמיר והצעדים הננקטים בממשלה מינוריים.
ראש הממשלה שרון אומר שמקצצים יותר מדי בחקלאות, במשרד איכות הסביבה מזדעקים לנוכח הכוונה לקצץ בהשקיית גינות, ומתקני ההתפלה יהיו מוכנים רק בעוד שנתיים-שלוש במקרה הטוב ביותר.
ובינתיים הכינרת מתכווצת ומי התהום מתמלחים.
מה יהיה???
יש משבר? מפטרים את הנציב 72630
שנתיים אחרי פרסום המאמר, מצא סוף סוף ראש הממשלה פתרון לבעית המים - פיטורי נציב מים מהמקצועיים שהיו, שדרש לקצץ במכסות המים לחקלאות:
וכמובן שעדיין אין נציב מים חדש, מה שישאיר אותנו בקיץ ללא נציב מים.
קרן אור באפלה (?) 104514
אם בהדסון מצאו חיידקים כאלה, תארו לכם איזה אוצר ביולוגי אפשר למצוא בירקון.
ועוד תקווה קטנה 104997
(מעניין אם מישהו בכלל הולך בעקבות הלינקים האלה שאני מפזר מפעם לפעם)
ועוד תקווה קטנה 105009
כתלות בכותרת המאמר בו שמת.
אתה יכול לבדוק את זה. 105059
פשוט תשים פעם לינק לא קשור, ותראה אם יש תגובות...

_____
העלמה עפרונית, שכשהייתה בכיתה ו' הייתה משוכנעת שהמורה לא באמת קוראת את החיבורים שלה, אז היא בדקה את זה.
פעמיים.
אתה יכול לבדוק את זה. 105069
לינק לא קשור (אבל שיר יפיפה)
ומה העלמה עפרונית גילתה?
105070
היא באמת לא קראה את החיבורים שלי. ואם כן, אז היא התעלמה באלגנטיות. אבל פעמיים? זה ממש אכזב.

_______
העלמה עפרונית, ותלתל לא מובן.
אתה יכול לבדוק את זה. 105072
כשהייתי בטירונות, המפקדת נתנה עונש למישהו לכתוב חיבור.
הוא חשב שהיא לא תקרא את זה וכתב שם עליה דברים חצופים.
התברר לו שזה לא היה נכון והוא נאלץ להגיש התנצלות למ''מית.
!? 105116
ואם חייל שלה לא היה מסתער אחריה בלהט הקרב, אז היא היית קוראת להורים שלו לשיחה ?
!? 105395
בהתחשב בכך שזו היתה טירונות 01, ספק אם היינו מגיעים לשדה הקרב.
ועוד תקווה קטנה 105091
אני ת מ י ד הולכת בעקבות הלינקים שלך, אבל אז אני מגלה שהם באנגלית, אומרת לעצמי ''טוב, אז אני אקרא את זה עוד מעט כשיהיה לי זמן'', ושוכחת לחזור אליהם.
ועוד תקווה קטנה 105093
המילה השניה אצלך אולי מוכיחה את הצורך בהדגשות.
ועוד תקווה קטנה 105157
ל ה י פ ך .
הוט ווטר, סמול גלאס? 188421
הממשלה אישרה אתמול ברוב של 13 כנגד שניים רכישת מיליארד מ"ק מים מטורקיה.

הססיכום העקרוני לעסקה הושג בין ראש הממשלה אריאל שרון לשר האנרגיה הטורקי באוקטובר 2002. לפי מה שסוכם, ישראל תייבא מטורקיה 50 מיליון מ"ק לשנה בהסכם ל-‏20 שנה. מחיר המים בנמל הפריקה המיועד באשקלון יהיה לפי הערכות כ-‏1.0-0.8 דולר למ"ק. הממשלה הסמיכה את שר התשתיות יוסף פריצקי לטפל בסוגיות הכרוכות ביבוא.

שר האוצר בנימין נתניהו התנגד לעסקה בגלל המחיר העודף של המים בהשוואה למחיר המים מהתפלה שיסתכם לפי חוזי ההתפלה שנחתמו עד כה ב-‏54-50 סנט למ"ק.

נו, טרי גלאסס! 188425
הסכם ל-‏20 שנה, זה קצת טורף את נתוני העלות שבתגובה 6153.
מאמר של צור שיזף 560160
בלי להבין כלום אני חושב שאני יכול לאתר פה כמה כשלים, אבל בכל זאת זה מאמר מעניין. מה חושבים מביני-דבר?

מאמר של צור שיזף 560164
אני לא ''מבין דבר'' אבל אם באמת השנה שעברה היתה גשומה במיוחד בגליל, אז יש חור בכינרת.
מאמר של צור שיזף 560165
אני לא מבין דבר, אבל מאד מפקפק. שיזף כותב: "אז איפה המים? בים", אבל מהנדס מים שעבד שנים רבות בתה"ל (תכנון המים לישראל) אמר לי פעם שבזכות מערכות של מאגרים וסכרי עפר שהוקמו, רק אחוז קטנטן ממי הגשם שיורדים בארץ מגיעים בסופו של דבר לים.

הוא עוד כותב: "בחורף 1992-1991, אחד הגשומים שידענו, התחילו הגשמים יום לאחר שפגע הטיל הראשון. ב-‏16 לינואר." את חורף 91-92 אני זוכר היטב, כי הוא היה באמת מאד גשום (האיילון הוצף, פתחו את סכר דגניה), אבל מה לעשות שהטיל הראשון נחת ב-‏16 בינואר ששייך לחורף 90-91 (ובעצם, למיטב זכרוני הוא נחת ב-‏17 בינואר 91). לא התחלתי לגגל ולנסות לאמת את שאר הנתונים, אבל לאור הבעיות שאני חושב שזיהיתי בקריאה ראשונה, אני ספקן.
מאמר של צור שיזף 560211
בהחלט.
החורף של 90-91 לא רק התחיל באיחור אלא גם היה יבש מהרגיל.
בנובמבר 1991 סיימתי טירונות ועשיתי מסע כומתה בגשם שוטף, במסלול ששונה ברגע האחרון עקב בוץ עמוק במסלול המקורי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים