הירוק הירוק הזה 2583
על הקשר שבין סכיזופרניה לבין שימוש בקנביס - התרשמויות מהכנס ה-‏13 לחקר הסכיזופרניה בדאבוס, שווייץ
מרכז הקונגרסים בדאבוס, שווייץ. צילום: מערכת האייל הקורא
הכינוס ה-‏13 לחקר הסכיזופרניה בדאבוס, שהתקיים בפברואר השנה, הוא אחד הכינוסים החשובים ביותר בפסיכיאטריה, בוודאי בחקר הסכיזופרניה. הכינוס עסק בנושאים מגוונים הקשורים לחקר המחלה – סיבות, מניעה וטיפול - שנחקרו מזוויות שונות (גנטיקה, ביולוגיה מולקולרית, הדמיה וכדומה). כך לדוגמא, הוצגו בו לראשונה הנתונים שנאספו ממחקר מרכזי ורחב היקף שנערך כעת על הדור החדש של תרופות לטיפול בסכיזופרניה. בין השאר, וזה הנושא שבו יעסוק מאמר זה, הוקדשו לא מעט עבודות לקשר שבין סכיזופרניה לבין שימוש בקנביס.

על מחלת הסכיזופרניה עצמה נכתב כבר רבות, הן באייל והן מחוצה לו. אציין בקצרה כי מדובר במחלת נפש קשה הפוגעת בכאחוז מכלל האוכלוסיה. רוב החוקרים מחלקים את תסמיני המחלה לשתי קבוצות עיקריות - תסמינים "חיוביים" ותסמינים "שליליים". התסמינים החיוביים כוללים הזיות, דלוזיות, חשיבה לא מאורגנת והתנהגות לא מאורגנת; הם נקראים "חיוביים" משום שמדובר בתופעות שאינן קיימות אצל אדם בריא, דהיינו, זוהי תוספת לטווח ההתנהגות האנושית התקינה. התסמינים השליליים מתיחסים להיעדר תפקודים מסוימים הקיימים באופן רגיל, כמו הגבלה בטווח ובעוצמה של הביטוי הרגשי, אדישות, העדר יוזמה, וכן פגיעה בזרימה ובעושר של הדיבור והחשיבה. המחלה גורמת גם לפגיעה קוגניטיבית משמעותית, והיא מתאפיינת לא פעם בתקופה של התדרדרות חברתית ותפקודית הקודמת להופעתם של הסימנים החיוביים. זוהי מחלה התקפית ברוב המקרים, כאשר בין ההתקפים, שבהם בולטים הסימנים החיוביים של המחלה, תופיע הירידה התפקודית השלילית, שתלך ותחמיר עם השנים. סכיזופרניה פורצת ברוב המקרים בגילאים 16-19 אצל בנים ובתחילת שנות העשרים לחיים אצל בנות. כיוון שמדובר באחת המחלות הקשות ביותר מבחינת ההשלכות על איכות החיים של החולה ומשפחתו, עומדים במוקד המחקר זיהוי גורמי סיכון ומניעה.

מכיוון שמדובר במחלה קשה כל כך, ומכיוון שחוויית השימוש בסמים מובילה לא פעם למצבים פסיכוטיים כמו אלה שתוארו לעיל, נחקר באינטנסיביות הקשר בין שימוש בסמים קלים לבין התפתחות סכיזופרניה, על רקע עדויות שנצטברו בנושא. בכנס בדאבוס הוצגו עשרים(!) עבודות חדשות העוסקות בקשרים אלה, חלקם ניסויים אפידמיולוגיים, חלקם ניסויים התערבותיים (ועל כך בהמשך).

האירוע המרכזי בנושא זה בכינוס היה דיון שנערך בהשתתפותם של ארבעה חוקרים מובילים בתחום - אנשים שגם מחזיקים בעמדות מפתח בנוגע להחלטה לגבי החוקיות של סמים קלים. בבריטניה (שממנה הגיעו שלושה מבין הדוברים) השתנה לפני מספר שנים הסטטוס החוקי של מריחואנה, והפך למחמיר פחות. משמעות הדבר בפועל היא שהמשטרה מרכזת פחות מאמצים במניעת שימוש בקנביס. לאחרונה, הנושא הועלה שוב לדיון בבריטניה, בגלל תחושה ציבורית שהשינוי בחקיקה הוביל להתדרדרות בפשיעת נוער ולהתפתחות של יותר הפרעות נפשיות. הועדה שמונתה להמליץ בעניין בחרה להשאיר את הסטטוס החוקי המקל על כנו. עם זאת, הוחלט לרכז יותר מאמצים בהסברת הסיכונים. בהולנד למשל השימוש בקנביס הוא חוקי, והועדה הבריטית בחרה שלא לאמץ את הגישה ההולנדית, אלא להמשיך לאסוף נתונים לפני שינוי ההחלטה הקודמת.

למרות שהדיון נערך בשעות הערב המאוחרות, האולם היה גדוש מפה לפה בפסיכיאטרים וחוקרים בתחום, וגם הדיון שלאחריו היה סוער. נראה כי לא רק פסיכיאטרים בבריטניה מתחבטים בשאלת הסיכונים של השימוש בקנביס.

קינגס קולג' נ' אוקספורד

הדובר הראשון בדיון היה פרופ' רובין מוריי, פרופסור לפסיכיאטריה בקינגס קולג' שבלונדון. הוא פרסם למעלה מעשרה מאמרים שעוסקים ישירות בקשר שבין קנביס להתפתחות סכיזופרניה, חלקם בעיתונים מובילים ברפואה כמו ה-British Medical Journal.


רובין מוריי. צילום: מערכת האייל הקורא



מוריי מציג כמה נתונים שיש עליהם הסכמה מלאה: שימוש בקנביס יכול לגרום למצבים פסיכוטיים (מצבים של הפרעה בארגון החשיבה והדיבור, דלוזיות והזיות, אבל כאלה שאינם כוללים בהכרח את ההשלכות ארוכות הטווח של סכיזופרניה), גם אצל בריאים וגם אצל אנשים חולים שנמצאים בהפוגה (בלי סימנים פעילים של המחלה). מצבים פסיכוטיים כאלה יכולים להימשך כמה שעות לאחר השימוש, אבל גם כמה ימים ויותר.

עוד נתון שאינו שנוי במחלוקת הוא שאנשים הלוקים בסכיזופרניה משתמשים בקנביס בשכיחות גבוהה יותר מאשר כלל האוכלוסייה. הנתון הזה חוזר במחקרים על אוכלוסיות שונות. כדרכם של מחקרי אוכלוסיות, קשה מאוד להסיק סיבתיות ממתאם, ולהפריד בין הסיבה לתוצאה. האם אנשים שהשתמשו בקנביס מועדים לפתח את המחלה, או אולי אנשים חולים הם בעלי נטייה גדולה יותר לשימוש (בגלל מצבם הנפשי, למשל)? אגב, אותה שאלה נכונה גם לשיעור הגבוה של מעשנים בקרב חולי סכיזופרניה – האם החולים נוטים יותר לעישון מפאת מחלתם, או שמא העישון עצמו מהווה גורם סיכון להתפתחות המחלה.

מוריי מוסיף עוד כמה נתונים מעניינים: למשל, אצל חולים, התקפים פסיכוטיים לאחר שימוש בסם שכיחים יותר מאשר אצל אנשים בריאים, וכאשר אלו מופיעים, הם חמורים בהרבה.

באנגליה, האבחנה של סכיזופרניה היתה מסודרת יחסית לאורך השנים. יש תיעוד לא רע של מקרי הסכיזופרניה החל משנות הששים, ורואים שקיימת עלייה מובהקת בשכיחות המחלה (ובולטת יותר מהעלייה בשכיחותן של מחלות נפש אחרות). העלייה מקבילה פחות או יותר לעלייה בשימוש בקנביס באוכלוסייה, ונטייה זו יכולה לרמוז על קשר סיבתי בין שתי התופעות. מובן שזאת איננה הוכחה.

העבודות החשובות ביותר שמציג מוריי הן מחקרים שבדקו את הסיכוי של משתמשים צעירים לחלות בסכיזופרניה בעתיד. הוא מציג שורה ארוכה של מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם, ושמראים כי חשיפה לקנביס בגיל צעיר מעלה את הסיכוי להיות מאובחן כחולה סכיזופרניה בהמשך. שימוש בגיל 15 מעלה את הסיכוי לחלות פי 4.5 ביחס לכלל האוכלוסייה, ואילו שימוש בגיל 18 מעלה את הסיכויים פי 1.65. אחד המחקרים, אגב, בוצע בישראל (שלה יתרון גדול לביצוע מחקרים אפידמיולוגים מסוג זה, בגלל הנתונים הרבים שנאספים בלשכת הגיוס, וחובת הדיווח למשרד הבריאות על כל אשפוז פסיכיאטרי). המחקרים עקביים, ואם משקללים את כולם רואים שהסיכוי לחלות אצל משתמשים גדול פי 1.9 מאשר בכלל האוכלוסיה. תוספת קטנה, אבל משמעותית, לגבי מחלה כל כך קשה.

מוריי מודה שחסר עדיין מרכיב משמעותי אחד שהיה פותר את החידה – עדיין לא ידוע מכניזם הפעולה, הסבר סיבתי ולא רק נסיבתי שיקשור את הסם למחלה. אבל העדויות המצטברות מספיקות בעיניו כדי לומר ששימוש בקנביס מוסיף לסיכון לחלות בסכיזופרניה.

הדובר הבא בדיון היה לס איברסן, מהמחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, שהציג עמדה הפוכה מזו של מוריי.

ישנם מחקרים יזומים שבהם נותנים למתנדבים מנות קנביס, שאמורות להיות בעלות מינון דומה לזה של שימוש רגיל. איברסן טוען שבמחקרים אלה המינון גבוה מדי, ולכן הם אינם משקפים את ההתרחשויות. הוא מסכים שמינון גבוה עשוי לגרום לאירוע פסיכוטי, אבל לטענתו המחקרים המבוקרים אינם ישימים למינון השכיח.

איברסן מצביע גם על חולשתם של המחקרים שהוצגו על ידי מוריי. לדבריו, הגדרת השימוש בסמים אינה אחידה בין המחקרים השונים שנערכו (למשל, האם מדובר בשימוש יחיד או ממושך, ובאלו מינונים).

לא ברור גם, הוא מדגיש, מה הסיבה ומה המסובב. האם יכול להיות שהחולים הצעירים במחקרים שמציג מוריי הם כבר חולים – שעדיין לא אובחנו, והם פונים לעישון הסם כדרך להרגיע את עצמם או לצמצם את הסימפטומים המטרידים אותם? ייתכן שבקבוצה הזו המחלה היתה פורצת בלאו הכי.

איברסן מודה אומנם כי הוועדה הבריטית לשימוש בסמים (Advisory Council of the misuse of drugs) הכריזה על קשר בין קנביס לסכיזופרניה, אך מעולם לא נטען כי הקשר הוא סיבתי, ובמצב הנוכחי גם לא ניתן – לדעתו – לטעון שקיים קשר סיבתי.

הקנביס המשובח ביותר בעולם

אחרי איברסן עולה לבמה ג'ים ון אוס ההולנדי, אחד האפידמיולוגים הפעילים ביותר באירופה כיום. הוא היה שותף בחיבורם של למעלה מ 250 מאמרים, מהם לא מעט מאמרים מרכזיים הקשורים בנושא הדיון. ון אוס ואנשי קבוצת המחקר שלו הציגו לא מעט עבודות במהלך הכנס.


ג'ים ון אוס מציג את עבודותיו. צילום: מערכת האייל הקורא



ון אוס מתחיל את ההרצאה בתיאור קונפליקט האינטרסים שלו – אני הולנדי, הוא אומר; אני גר במדינה שמייצרת את הקנביס באיכות המשובחת ביותר באירופה, בעולם! זה חלק מהתרבות שלנו. אין לכם מושג כמה קשה לי לעמוד פה ולהגיד – קנביס זה מסוכן. מצד שני, אני לא יכול להתעלם מהעובדות. הוא אפידמיולוג, והמקצוע מחייב.

השאלה המרכזית שמעלה ון אוס היא שאלת הסיבתיות. אין ויכוח על קיום הקשר, הוא אומר, השאלה היא רק כיוונה של הסיבתיות. באחד המחקרים עקבו אחרי קבוצה גדולה (מעל ל-‏1,500) של נערים ונערות בגילאים 4-16 שנים, ובדקו גם התפתחות של סכיזופרניה וגם שימוש בקנביס. שתי הנחות הסיבתיות נמצאו נכונות – גם החולים השתמשו יותר, גם המשתמשים חלו יותר.

לאנשים עם נטייה גנטית לחלות בסכיזופרניה, מזכיר ון אוס, יש רגישות מיוחדת לקנביס. ממצאים חוזרים מראים שבגן COMT – צירוף אללים (allels) מסוים מוביל לסיכוי מוגבר לחלות במחלה אצל משתמשים. עכשיו יש לנו לא רק קשר, אלא גם גן ספציפי שיכול להסביר את הקשר הזה. בעיני ון אוס זה מספיק.

המתדיין האחרון הוא ג"א מקלאוד מאוניברסיטת ברמינגהם. הוא מומחה בבריאות הציבור, ומעורב גם הוא בהחלטות המערכתיות על שימוש בקנביס בבריטניה. העמדות שלו דומות מאוד לאלה של איברסן: נראה לו שהמחקרים לא מספקים. יש בעיה כללית עם מחקרים תצפיתיים, ובוודאי עם כאלה שאינם יכולים להציג מנגנון מסביר. במחקרים הקיימים יש מדגמים קטנים בלבד ואיכותם משתנה. אגב, הוא מוסיף, בעולם כולו יש מגמה של עלייה בשימוש בקנביס, ובכל זאת שיעור התחלואה בסכיזופרניה נשאר פחות או יותר קבוע.

מקלאוד מסכם ואומר שאין מספיק מידע, ולכן מוקדם מדי לצאת בהכרזה ש"קנביס גורם לסכיזופרניה". מצד שני, הוא מודה, גם אין מספיק מידע שלא.

הקהל עומד על רגליו

בסיום הדברים, הקהל מקבל הזדמנות לשאול שאלות. חוקר הודי שיושב בקהל מציין שבארצו השימוש בקנביס נדיר וזניח, ועדיין שכיחות הסכיזופרניה שם היא (כמו ביתר העולם) בערך אחוז אחד. בתגובה מספר אחד החוקרים האמריקניים ששימש כנציג של האו"ם בפקיסטן על שימוש שכיח מאוד בקנביס בפקיסטן בקרב נשים צעירות, אפילו בגילאים 13 ו-‏14, כדרך התמודדות (לדבריו) עם מצוקות החיים, כמו נישואין כפויים בגיל צעיר, באמצעות בריחה לסם. האמריקני מספר שהיה עד לשיעורים גבוהים מאוד של נערות צעירות ופסיכוטיות בביקורו בפקיסטן. ההודי מתרגז: "פקיסטן זה פקיסטן, והודו זה הודו". בכלל, הוא מוסיף, פקיסטן היא אחת מיצרניות הקנביס המרכזיות בעולם, וקנביס נגיש שם לכל. מוריי מוסיף שהקשר בין קנביס לפסיכוזה היה ידוע בארצות ערב מזה שנים רבות, וקנביס שימש בארצות כמו ערב הסעודית כמעורר פסיכוזה. רק לעולם המערבי לקח זמן להתעורר. גם איברסן וגם מקלאוד מציינים, לקראת סוף הדיון, שהם לא חושבים שקנביס הוא חומר בריא, ומקלאוד אומר שיופתע אם תימצא עדות לתועלת רפואית מן השימוש בסם. אף אחד מהם לא ממליץ להשתמש בקנביס.

בסוף הדיון המארגנים עורכים הצבעה קצרה – מי שסובר שקנביס מעלה את הסיכוי לחלות בסכיזופרניה מבקש להרים את ידו. מצביעים כ-‏80%. רק מעטים מרימים את ידם כאשר מועלית האופציה ההפוכה (כלומר, אין קשר). הקהל – אומרים המארגנים – כבר החליט.


עבודות בנושא קנביס שהוצגו בכנס. צילום: מערכת האייל הקורא



משהו לסיום: כפי שאמרתי, בכינוס הוצגו כעשרים עבודות העוסקות בקשר שבין קנביס לסכיזופרניה. בחלק מהעבודות, חולים ובריאים מקבלים מן הנסיין קנביס או חומרים פעילים מזוקקים שלו. העבודות אושרו,כמובן, על ידי "ועדת הלסינקי" למחקרים בבני־אדם, כאשר שאלתי איך ייתכן שועדה אישרה עבודה כזו, ענו לי ש"בלאו הכי מדובר באנשים שמשתמשים". עדיין, קשה לי לחשוב על ועדה שהיתה מאשרת בארץ שימוש בחומר כאשר כל שאלת המחקר היא "האם החומר הזה יכול להזיק לך".
קישורים
באייל "פיצול האישיות של הסכיזופרניה" - מאמרה של ביבי קננגיסר באייל הקורא
סכיזופרניה ויקיפדיה
לדפוק את הראש. בקיר מאמרו של יונתן ילון באייל הקורא
British Medical Journal מאמרו של רובין מוריי ועמיתים
ג'ים ון אוס מאמרו של וס אוס ב-British Medical Journal
COMT מאמרו של אבשלום כספי ב-Biological Psychiatry
גנטיקה וסביבה סיכום שלי להרצאתו של פרופ' אבשלום כספי
אללים ויקיפדיה
הכינוס ה-‏13 לחקר הסכיזופרניה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  הטייה • עומר • 26 תגובות בפתיל
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • חגי אביאל • 101 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • קהלת • 2 תגובות בפתיל
  טוחנים מים • האייל האלמוני
  לא ראיתי שדיברו על כמות הצריכה. • חומר טוב • 9 תגובות בפתיל
  לא מעשן ולא סכיזופרן‏1 • ראובן • 40 תגובות בפתיל
  תודה • תום • 2 תגובות בפתיל
  הרחבה מזווית שונה • איילת החן • 29 תגובות בפתיל
  אלל ירוק • צלופח חלקלק • 20 תגובות בפתיל
  הממ? • לונה • 6 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • צב מעבדה • 21 תגובות בפתיל
  cause or effect? • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי • 161 תגובות בפתיל
  אבל מה זה בעצם סכיזופרניה? • ברקת • 2 תגובות בפתיל
  טלי יקרה • סכיזואיד גא
  אכן, • כבשה מעושנת • 3 תגובות בפתיל
  מסקנות אופרטיביות • עוד אחד
  ללא כותרת • כבשה • 15 תגובות בפתיל
  עוד שאלת-אגב לכותבת המאמר: • האייל האלמוני • 4 תגובות בפתיל
  השאלה היא מוסרית • boshet.org
  הירוק והלבן • האייל האלמוני • 5 תגובות בפתיל
  כימיה או חברה? • רוקח • 264 תגובות בפתיל
  יש פה בעיה אחרת! • נרקומן ציבור • 2 תגובות בפתיל
  קצת מהצד • משתאה
  ''תקיפה פסיכיאטרית'' • dfl • 41 תגובות בפתיל
  שלגיה ושבעת האיילים • שפי • 5 תגובות בפתיל
  ''ירוק קטלני'' • סמיילי • 79 תגובות בפתיל
  אין שום קשר מוכח בין השניים • פעיל עלה • 4 תגובות בפתיל
  ה-FDA: במריחואנה אין תועלת רפואית • ערן בילינסקי • 2 תגובות בפתיל
  מדריכים לצרכני קוק • ברקת • 5 תגובות בפתיל
  ''ככה לא נלחמים בסמים'' • ברקת • 3 תגובות בפתיל
  קשירות בבית חולים. • טניה זלנקו
  ירוק • טניה זלנקו • 4 תגובות בפתיל
  כל המוסיף גורע • שוטה הכפר הגלובלי
  שאכטה ועוד שאכטה, לפתע מתגלה, מן עולם חדש בגלל הצינגל'ה • אפופידס • 2 תגובות בפתיל
  אני ילד ירוק • ירדן ניר-בוכבינדר • 2 תגובות בפתיל
741891
ובכל זאת, לא עדיפה סכיזופרניה על מוות ממחלה זיהומית?
741892
לפי הדיווח, מדובר עדיין על ניסויים in vitro (בנרגילה?)
741913
(-:))
סקופ: הקנאביס אושר! 751375
לא מבין איך חדשה מרעישה כזאת לא מופיעה בעיתונות המיינסטרימית.

לא מאמינים לי? בבקשה:

"אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס."

(צחוק, צחוק, אבל יש בקישור כמה חידושים שבהחלט חביבים עלי, אולי הטוב שבהם הוא: מַלְהִיגוּת [דמגוגיה], וגם הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם] לא רע בכלל). ומעתה מוֹלַדְתָּנוּת היא מפלטו האחרון של הנבל!
סקופ: הקנאביס אושר! 751376
גִּיּוּּשׁ [יצירת גוש פוליטי מכמה סיעות, alignment] כנגד פּוֹרְרוּת [נטישה של בוחרים את מחויבותם למפלגתם וכדומה; dealignment]
-----
סער התגייש עם גנץ אחרת הוא היה עובר למצב של פוררות. עברית שפה מקסימה.
סקופ: הקנאביס אושר! 751386
אחת התוצאות המשמחות של הפריימריז בליכוד - ואין הרבה כאלה - היא שהמתגיישת הסדרתית אורלי לוי-אבקסיס, תתפורר לה לאבק דק ונישא ברוח של פוליטיקאים לשעבר.
סקופ: הקנאביס אושר! 751388
אתה גזען עלוב נפש.
סקופ: הקנאביס אושר! 751389
גם אני, גם אני!
סקופ: הקנאביס אושר! 751430
בתור מרוקאי גאה אני מקסימום אוטו-גזען.
סקופ: הקנאביס אושר! 751444
אלה הכי גרועים.
סקופ: הקנאביס אושר! 751445
עכשיו נעלבתי.
מה זאת אומרת 'אלה'?
זה אני, אני הכי גרוע, נא לא לחלוק את התהילה עם אחרים!
סקופ: הקנאביס אושר! 751393
היא תמיד תהיה מסודרת. יש לה ייחוס כבד.
סקופ: הקנאביס אושר! 751431
לפרנסתה אני לא דואג, למרחב הציבורי שירוויח מהעלמותה דוקא כן.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים