 |
|
זיכרון ילדות מבית הספר הסובייטי
|
|
| יצירות אמנות • אריק בורנשטיין • יום ה', 10/8/2006, 13:00 |
|
| |
הַשֶּׁמֶשׁ מִתְפַּתֶּלֶת בַּעֲצַלְתַּיִם
וְחוֹצָה אֶת צָהֳרֵי הַיּוֹם
יֵשׁ בִּי חֲרָדָה לְהֵרָדֵם בֵּין חַמּוּקֶיהָ
אֵלּוּ מְעַטּוֹת שְׁעוֹת הָאוֹר
שֶׁמִּשְׂתָּרְכוֹת מְגֻשָּׁמוּת
כְּמוֹ צֹאן כְּבָשִׂים לֹא מְסֻפָּרוֹת
לְלֹא שִׂימַת לֵב חוֹדְרוֹת אֶל נִשְׁמָתִי
וְחוֹנְקוֹת קְרִיאוֹת שִׂמְחָה רַעֲנַנּוֹת
מֵהַקַּיִץ הָאַחֲרוֹן וְחֹפֶשׁ.
הִבַּטְתִּי בַּחַלּוֹן שֶׁסִּמֵּל לִי הַרְבֵּה.
נִסִּיתִי לִרְאוֹת הַשָּׁמַיִם - קָשֶׁה אֲפִלּוּ לְהָצִיץ
כְּשֶׁאַתָּה תַּלְמִיד בְּכִתָּה א'
אַתָּה יוֹשֵׁב זָקוּף וְכִמְעַט לְלֹא נִיעַ, כִּי צִוּוּ עָלֶיךָ
וּבְכָל זֹאת רָצִיתִי לִרְאוֹת הָרָקִיעַ הַקָּלִיל.
אוּלַי גַּם עָלֶה מִתְעוֹפֵף בְּקַלֵּי קַלּוּת - מוּל שַׁחֲקֵי הַתְּכֵלֶת.
נִסִּיתִי לִגְנֹב בְּמַבָּט פּוֹזֵל מֵהַסַּפְסָל הָאַחֲרוֹן
מָה עוֹד הָיִיתִי אָמוּר לַעֲשׂוֹת?
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש