 |
שר המשפטים רמון מוותר על חסינותו וצפוי להתפטר בשל תלונה על מעשה מגונה | 2689 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ומי רוצה שמשפטו יתנהל בסחבת ואיטיות? אני מציע לשר המשפטים לשקול את הרעיון של בית משפט להטרדות קטנות... |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה מופרך, אבל כבר שמעתי את זה גם ממקורות אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שום תיאוריה, רק רשימה של אנשי ציבור שנאשמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן תאוריה שאומרת שכל מי שמגיע לתפקיד שר המשפטים (או השר לבטחון פנים) ויש לו אג'נדה שמנוגדת לזו של מערכת אכיפת החוק, יתפרו לו תיק שירחיק אותו מהתפקיד הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אמנון אברמוביץ: http://business.msn.co.il/msnBusinessChannel/Busines... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו ההגנה שלו שזאת היתה נשיקה נורמטיבית (''שתיים שלוש שניות''). לדעתי בדיוק בגלל זה הוא אשם, זאת נורמה פסולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו ההגנה שלו היה שהאירוע לקח 2-3 שניות, כלומר שברגע שהוא הבין שהבחורה לא מעוניינת, הוא הפסיק. בסה"כ יש כאן מקרה נפוץ למדי של בחורה שהתחילה עם בחור, וכשהוא לא קרא אותה נכון, ו"עבר את הגבול" לטעמה, היא עצרה אותו. שיקום הגבר שזה לא קרה לו. אם אחרי שהיא הראתה התנגדות, הוא היה ממשיך, אז כבר היה כאן (אולי) ענין פלילי, אבל לפי התיאורים, לא זה מה שקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה לא קרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, שאני אבין, נניח שאתה בסיטואציה רומנטית עם בחורה, ורוצה לנשק/לחבק/להניח יד (בפעם הראשונה), אתה קודם שואל "האם זה בסדר שאני אנשק (/אחבק/אניח יד) אותך"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף בחורה לא התחילה איתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב את עניין ה"התחילה" - היוזמה לא חשובה, חשוב שהיא מראה עניין. אני שואל שוב: אתם בסיטואציה רומנטית, הבחורה מראה עניין. האם אתה בודק את הגבולות שלה ע"י מעשה, או מבקש אישור מילולי לפני כל פעולה? אני יכול לספר לך, שאם לפני כך וכך שנים הייתי מבקש אישור מילולי לפני הנשיקה הראשונה (ועוד כמה דברים), לא הייתי נשוי היום לאשתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בזמנך אולי זה היה אחרת. היום הדרך הנכונה לנשק בחורה היא - נוטריון תחילה. עליך להחתימה על מסמך הסכמה בפני נוטריון, רצוי בצירוף תיאור מפורט של המהלכים, הנסיבות, האירועים, המיקום וכיו''ב של הפעולות הנידונות. יש לציין תאריך תפוגה של האישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך אישור מילולי, אבל יש גם צורות שונות לבדיקה על ידי מעשה. אתה לא צריך לדחוף את הלשון פנימה כדי לוודא שהיא רוצה נשיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, למה זה כל כך לא סביר שמישהו ישאל אם זה בסדר שהוא ינשק? כבר פגשתי כאלו וזה לא נראה היה לי מאולץ או מוזר, סתם חמוד להפליא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה חשבת כשנישקו אותך בלי לשאול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב המקרים זה היה ברור מאליו ששני הצדדים מעונינים, ככה שבעיקר חשבתי "המממממם...". אני חושבת שזה בגלל ש(לפחות במקרה שלי)מאד ברור מתי אני מעוניינת ומתי לא. עם זאת, לא מזמן נתקלתי דווקא במישהו שצירפת בלי אזהרה מוקדמת (רקדנו קצת ואז עמדתי לעזוב את המועדון. נשיקה על הלחי הייתה הולמת, חיבוק היה מתקבל בברכה, לא הצלחתי להבין איך ולמה הלשון שלו נכנסה לתמונה) וחשבתי שזה חצוף ולא במקום. לרגע חשבתי לדפוק לו סטירה בתגובה, אבל ויתרתי על הרעיון מפאת דרמטיות יתר.1 השאלה היא לא "האם חייבים לשאול", אלא האם בסיטאוציות בהן לא ברור מה הצד השני רוצה, לשאול יהיה מאולץ ומופרך כל כך.2 1מאוחר יותר התברר שבאופן כללי מדובר באדם שהמודעות שלו בנוגע לגבולות של אנשים אחרים די לוקה בחסר (אם להיות עדינה) ואני לא אתפלא אם מישהי אחרת הייתה מרגישה מוטרדת בסיטואציה דומה. אני באופן אישי פשוט השתעשעתי וריחמתי עליו לסירוגין (מייד אחרי שהעפתי אותו ממני והוא מצא את עצמו על הרצפה, עם מבט מבולבל ותוהה). 2 כי, כאמור, נתקלתי ביותר מאחד או שניים כאלו וזה לא הרגיש לי מאולץ או מוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העפת אותו על הרצפה? וואלאק, כל הכבוד! בלי קשר למאולץ או לא, האם נראה לך שלבחור כזה, שלא שואל אותך מראש ואת לא מעונינת בנשיקתו, מגיע רישום פלילי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיטואציה ההיא* (מסיבת פורים במועדון, לצורך העניין) - לא, אני לא חושבת שמגיע לו רישום פלילי על כך. שים לב אבל שהסיטואציה שונה לחלוטין - לא דובר באדם שיש לו סמכות עלי (מפקד,בוס, הורה, מורה), לא מדובר באדם שהייתי אמורה לפגוש שוב אם לא הייתי רוצה, לא היה ביננו עשרים ומשהו שנים הפרש, שום דבר לא הפריע לי לעזוב את המקום (מה שאכן קרה) וכו'. לרגע לא הרגשתי מאויימת או מוטרדת. אני גם לא יודעת אם במקרה של רמון צריך היה להגיש כתב אישום. זה מסוג המקרים בהם הדעה שלי לגבי העניין תלויה לחלוטין בשאלה מהן העובדות, ולא בתפיסת עולם מסויימת. הואיל ואת העובדות אני לא מכירה, לא מתחשק לי להתייחס לשאלת האחריות הפלילית במקרה שלו (אני יודעת שלא שאלת). *בניגוד לזו שהייתה אחריה, לגביה, וואלה, אני לא בטוחה אם מישהי אחרת הייתה מגיבה כמוני. כלומר, אחרי שאומרים למישהו "לא" בצורה די חד משמעית ומזיזים לו את הידים, אין שום סיבה שהוא יחזור לסורו חמש דקות אחר כך. אין שום סיבה שאני אצטרך להעיף מישהו אל הרצפה. לא כי זה "לא חוקי", אלא פשוט כי זה בהמתי, ומגעיל, וחסר רגישות ומאיים. האם בשלב כלשהו עברה לי המחשבה להתלונן עליו במשטרה? כמובן שלא. האם הייתי יכולה להבין מישהי שבסיטואציה כזו הייתה מתלוננת? כנראה שכן, אבל אולי הייתי חושבת שהיא קצת מגזימה. אבל אם הוא היה ממשיך עוד קצת, הייתי אומרת לה שהיא מטומטמת שנשארה שם, ומלווה אותה לתחנה בלי התלבטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאן לא היה מדובר באדם שהיא אמורה לפגוש שוב אם איננה רוצה. וכאן גם לא היה עניין של לומר ''לא'' בצורה כלשהי (חד משמעית או אחרת) ולסבול סיבוב נוסף של אותו סיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהבנתי לרמון לא הייתה סמכות עליה יותר משיש לו עליי, והיא לא הייתה צריכה לפגוש אותו שוב אם היא לא רוצה. בהפרש השנים אין איך לטפל - האם זו סיבה לאישום פלילי? (קראתי את הפסקה השניה, אם לא תרצי לענות - זכותך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא נתונים שרלוונטים לעניין האישום עצמו (כלומר, ככלל הם כן רלוונטים לעניין אחריות פלילית, אבל במקרה המסויים הזה, לא ברור לי (עובדתית) מה בדיוק קורה שם) אבל הם כן רלוונטים, לדעתי, לשאלה האם היה הגיוני מצידו לשער שהיא מעוניינת בנשיקה כזו. בסיטואציה של מקום עבודה, קשר שאינו קרוב במיוחד, שלושים שנה הפרש בין השניים - קשה לי להבין מה גורם לאדם לחשוב שהצד השני מעוניין בנשיקה. האם יכול להיות מצב כזה? כמובן. אבל זו בדיוק אחת הסיטואציות בהן חשוב לברר מה הצד השני רוצה, ולא להניח הנחות על בסיס כל כך רעוע (או לחלופין - פשוט להתאפק). ונקודת ההבדל המשמעותית השנייה - מדובר באיש ציבור במסגרת תפקידו. הסטנדרטים שאני מעוניינת להחיל עליו גבוהים מזה שאני מכילה על איזה בחור שפגשתי במועדון. האם כל זה מהווה עילה לאישום פלילי? אני באמת לא יודעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכילה=>מחילה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי, כמובן. את ההחלה הראשונה כתבתי נכון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל, אני מסכים איתך ולא רוצה להמשיך להציק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבוטות, זה גם סביר שמישהו ישאל אם זה בסדר שהוא גם יתקדם הלאה בכל שלב ושלב? (יניח יד/יוריד חזיה וכן הלאה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה "תלוי בסיטואציה" לא תקדם אותנו לשום מקום, נכון? נראה לי שלפני "עליית מדרגה" סביר לשאול, ושוב - במיוחד במצבים בהם לא ברור באופן חד משמעי מה הצד השני רוצה או לא. השאלה לא חייבת להיות, בהכרח, בצורה מילולית, גם התשובה לא. כך למשל, אם אתה משחק בגב של מישהי והיא מרחיקה לך את היד מכיוון החזייה שלה, זה נראה לי כמו "שאלה ותשובה" סבירות והגיוניות. ולמקרה שאתה תוהה אם דברים כאלו קורים, אז כן. כאמור, נתקלתי כבר בבחורים שמצאו לנכון לשאול ולא להניח הנחות שלא בהכרח תואמות את המציאות (גם אם ברוב המקרים, בד"כ כשמישהו מגיע למצב שבו הוא שואל, התשובה חיובית). זה לא "למלא טפסים עם נוטריון", לא פוגע באווירה ולא נעשה כדי "להתכסת"ח" מפני אחריות פלילית. רק נסיון להקפיד על כך שאתה לא מלחיץ את בן/בת הזוג שלך וששני הצדדים רוצים את אותו הדבר. אני לא רואה איך זה שונה מאשר לשאול את הפרטנר "זה נעים לך?" כשאתה עוד לא לגמרי מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שבחור מסויים בעבודה מוצא חן בעינייך ואת מתחילה איתו (לדוגמה נותנת לו את מס' הטלפון שלך, מנצלת הזדמנות צילום כדי לחבק אותו, או מעשים דומים), הוא קצת טועה בהבנת הכוונות שלך, והולך "קדימה" (pun intended) מהר מדי - מנסה לצרפת אותך כבר במשרד, ואילו את, כבחורה מהוגנת, דווקא רוצה לחכות לפחות לפגישה השניה. נניח גם שברגע שהראית שאת לא מעוניינת, הוא נסוג. האם תסתפקי באמירת "תפסיק", תגיבי בסטירה, או שתתלונני במשטרה על "מעשה מגונה בכפייה"? והאם תצאי איתו לפגישה אחרי כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתיימרת להגיב בשמה של העלמה אבל מנסיוני: צורת ועוצמת התגובה אל הבחור במשרד תלויה בהערכתי למה יגרום לו להפסיק. אני אף פעם לא מתלוננת במשטרה, אלא רק באזני חברים ועוברי אורח. התנהגות כזו תוריד את החשק שלי לשהות במחיצתו של הבחור בשעות העבודה או אחריהן, ואין הרבה שהוא יוכל לעשות בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל הסוגריים שלך לא נראים לי מובילים למסקנה שאני "מתחילה עם מישהו". לפני שהשתחררתי דאגתי להעביר את מספר הטלפון האזרחי שלי למספר אנשים (ולא כי ניסיתי להתחיל איתם, אלא למקרה שבעתיד הם יצטרכו את עזרתי, יחשבו על פרויקט שיכול להתאים לי וכו'. זה נכון בעיקר כשמדובר בשירות ביחידה שהיא לא צבאית קלאסית), הצטלמתי עם חלקים נרחבים מהאנשים שעבדתי איתם, מחובקת, עם חלקם - שום דבר מאלה לא רמז שאני מנסה להתחיל עם מישהו. ואכן, אף אחד לא חשב כך. בהנחה שמישהו היה מצרפת אותי ללא רצוני לא הייתי פונה למשטרה, בלי קשר לתוכניות שלי בנוגע לקיומה של פגישה שנייה. האם זה אומר שהמעשה היה לגיטימי? לדעתי לא, באופן חד משמעי. זה לא נכון לגבי חיבוק, זה לא נכון לגבי נשיקה "תמימה" ואפילו לא נכון לגבי הערות מסויימות. השלב שבו לשון נעשית מעורבת, בעיני, הוא שלב שדורש הסכמה ברורה של שני הצדדים ולא מהווה "חוסר הבנה של הגבולות".1 בכלל, לא ברור לי למה הדיון מוסט לכיוון השאלה למה הבחורה (ולפי הפרסומים, לא היא אלא המפקדת שלה) פנתה למשטרה. זו זכותה המלאה. 1באחת ההתייחסויות לפרשה מישהו כינה את זה כשלב "שבו לא היית פועל בצורה דומה כלפי אמא שלך". זו הגדרה שאני מאמצת, והייתי מקרדטת את ההוגה אם רק הייתי זוכרת איפה ראיתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדי סתיו - איך זה שלא הצטרפת עדיין בשלב ה"מצרפת" וה"מקרדט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מצרפת" אני מכיר מזה שנים, דווקא בצורת "להצטרפת". זה לא שורש כ"כ מעניין (בניגוד לפעולה שהוא מסמל), כו-לה מרובע קלאסי מגזרת פ"צ. "לקרדט" לא שמתי לב. מגניב, שני עיצורים בפ' הפועל, האקדמיה היתה מתחרפנת! תודה לעפרונית היצירתית ולאלמוני חד-העין על תרומתכם למהפכה הממשמשת-ובאה שתעמיד סוף-סוף את האליטה הטהרנית על טעותם ואל הקיר, ולא יפרסקרפטבו (הפסקת נשימה) לנו בשכל עוד לעולם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...רק אל תגישי תלונה נגדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה אבל במקרה כזה אין ברירה אלא לנסות שוב עם החזיה. ואחרי עשר דקות, שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עשר הדקות אמורים להקדיש לעוד, ממה שעשיתם עד עכשיו. כמובן, שישנן גם אותן בעלות סגולה, יתבדו לצעירות ממושכת, שישתחלו מתוך החזיה בעצמן כאילו זו, רסן שהושם עליהן בהסכמה חלקית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהי מזיזה את היד שלך ובכך מבהירה שהיא לא מעוניינת, למה לנסות שוב (ושוב)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את טוענת, שכל בחורה שסובלת מעכבות, אינה ראויה לחוות סקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה דוחה בעיניה (ואפשר להתחיל להבין למה) אומר שהיא סובלת מעכבות? כשיגיע כבש מושך, יהיה על מה לדבר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מרגיש, או למעשה, גם כשאני חושד בלי כל סיבה מציאותית, שאני דוחה מישהי, אני נמלט כמו עדר שלם. הסיבה שברוב המקרים האלו (של הבחורה המתנגדת קלות לא של זאת הקופצת מתוך בגדיה) התברר שהיא בכל זאת מותרת על פריט הלבוש הזה, היא שלא בכל הזדמנות אתה שולח יד לסוגרי חזיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסיק שאני בחורה. הטענה היא שאם מישהי מעבירה מסר ואחר כך לא מעבירה מסר שונה אין סיבה להסיק שדעתה השתנתה. ואם היא סובלת מעכבות אולי בפעם הבאה היא תלמד להגיד מה היא רוצה, ולא תגרום לבן זוגה להניח הנחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסיק, אני נהנה לנחש. הסרת יד תוך כדי נשיקה למשל, כמו הרבה מסרים אחרים בתחום, תודה לאל, היא מסר דו משמעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראת "לא רעב ולא אוהב"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. אם אני שומע את המילה לא (לפעמים גם ''לו''), כשאני עוסק בחיזור אני הופך לחסידה למשך שבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט "שיקום הגבר שזה לא קרה לו" הוא גול עצמי, כי כמו שמייד ראית, שכן מישהו מייד ענה לך "לי זה לא קרה" (אני יכול להעיד שגם לי זה לא קרה). השאלה שיש לשאול היא השאלה בסיפא שלך: האם מה שקרה שם גלש לפלילים, או שהוא עדיין במסגרת הדברים שלא דורשים את התערבות מערכת החוק1. 1 לפי מה שקראתי עד כה על הפרשה (וזה לא ממש הרבה): לדעתי זה במסגרת הארועים שלא דורשים את התערבות מערכת החוק, אבל אני לא מספיק בקי בפרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במעריב יש קישור לכתב האישום: http://www.nrg.co.il/images/new/12345.doc התיאור שם נשמע קצת יותר פלילי ממה ששמעתי קודם: 6. המתלוננת שחררה אחיזתה בנאשם ופנתה לצאת מהחדר. הנאשם המשיך לחבק את גופה בידו האחת וקרב אותה אליו. באצבעות ידו האחרת אחז בלחייה, קרב את פניו אליה והצמיד את שפתיו לשפתיה, תוך שהוא מחדיר את לשונו לתוך פיה, והכל ללא הסכמתה. 7. המתלוננת התעשתה, זזה לאחור, ועזבה את החדר. הנאשם יצא מיד אחריה. חסר כאן הקונטקסט: האם רמון הכיר את המתלוננת קודם לכן והיה ביניהם קשר בעבר, שממנו יכול היה להסיק שיש מקום לנשיקה אינטימית (מצטער על הגרפיקה, אבל לשון, לטעמי, זה אינטימי, pun intended), או שכלל לא הכיר אותה והחליט לעשות את שעשה. אם המצב הוא כפי שמתואר באפשרות השנייה, הרי שיש כאן, לדעתי, מעבר לתחום הפלילי, שכן נשיקה אינטימית לא נכללת אצלי בתחום ההתנהגויות האנושיות המקובלות בין בני אדם זרים בקונטקסט החברתי המתואר בכתב האישום. אם המצב הוא כפי שמתואר באפשרות הראשונה, אז המעשה הוא חצוף, לא ראוי, ואף מעלה חשד לניצול שררה ומעמד (למרות שהמתלוננת לא היתה כפופה לו), אבל לא גולש לתחום הפלילי אלא לתחום המוסרי של משפט הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תקשורת בין אנשים מתנהלת לפי סכמות, כללים ואופני ביצוע שונים. ישנן הרבה דרכים בהן התיקשורת מתבצעת והאפשרויות לניהול תיקשורת בין שניים רבות ודנמיות. אבל, תיקשורת היא פעילות משותפת בה ר' ו-מ' משתפים פעולה על מנת להשיג מטרה מסוימת, כשאחד התנאים הבסיסיים הוא קיומה של הסכמה הדדית והכרה הדדית, אם כי מובלעת, בקיומו של רקע משותף בין ר' ו-מ' לצורך נושא התקשורת. ז"א, כש-ר' פונה ל-מ' הוא צריך מטען שלם של הנחות מוקדמות שתלויות ישירות בו ובה, בין השאר הנחה שהיא תהייה מוכנה להישתתף בתיקשורת, וזו תלויה בקבלת סידרה שלמה של אישורים מצידה של מ' לצעדים הקטנים בהן התיקשרות מתקדמת. אם ר' מביט בעיניה של מ' מתוך כוונה לפתוח עימה בתיקשרות כלשהי, הוא מניח שהיא לא עיוורת אבל הוא זקוק לקבלת אישור ממנה שאכן היא ראתה ומקבלת את צעד הפתיחה שלו, כמו למשל החזרת מבט תוך חיוך קטן או אולי הרמת גבה. צעד זה מהווה רק את מהלך הפתיחה בו ר' ו-מ' בונים רקע משותף לעצם התיקשרות ביניהם שתתעסק בנושא הראשי שיעמוד על הפרק ביניהם, למשל הבעת תודה או מחוות ידידות. בכל סיבוב של החלפת סימנים ר' או מ' יכולים לענות בשלילה זה לזו, לבקש הבהרה נוספת ("אה?"), לסמן הסכמה ועוד. כשאחד הצדדים לא מפרש נכון את תגובת הצד השני או מתעלם ממנה, הרי שחל שבר בתקשרות אותו יש לתקן, למשל ע"י הסבר נוסף, גערה או לסיים את התיקשרות. בכל מקרה, תיקשרות נובעת ממאמץ משותף של שני הצדדים ובכל שלב כל צד קשוב לשני, תלוי במה שהוא מניח על השני, ואומר או מסמן לשני על סמך מה שהוא חושב שהשני יכול להבין וכו'. נראה לי שלנשיקה צרפתית דרוש מערך הסכמתי עמוק ורחב במיוחד, ודרוש רקע משותף והסכמה ברורים בין השניים, שאחרת ההתנשקות יכולה להפוך לנישוק חד-צדדי (ואני בכלל לא מדבר על האספקט המשפטי או המוסרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לחשוב שאני בחור צנוע וביישן יחסית, אבל אני מניח שאחרים, נועזים יותר, יעיזו לנסות נשיקה שכזו גם בהעדר מערך הסכמתי עמוק ורחב במיוחד, ובחלק מהמקרים אף יצליחו בהימור הזה לגרור את הצד השני להסכמה1. אני מניח גם שברוב המקרים שבהם הארוע לא יסתיים בהסכמה (אלא במבוכה או ברוגז או עלבון), לא תוגש תלונה למשטרה. השאלה "מהו צעד ראוי ולא מוגזם" במסגרת סדרה של צעדים, כפי שאתה מתאר לעיל, היא שאלה סבוכה. קל להכריע לגבי המקרי הקיצון, אבל אני חושב שרבים יהיו מוכנים לקבל "דילוג" לנשיקה (במיוחד בהקשרים מסוימים, "סוערים" יותר ובעלי אווירה מינית יותר - פגישה במועדון למשל) כאפשרות לגיטימית. בכל מקרה, עדיין אין לי מושג על טיב היחסים בין רמון למתלוננת, וכמו שמשתמע גם מתגובתך לעיל, זו שאלה מהותית כאן. 1 או שאני רואה יותר מדי סרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי, בכלל לא דיברתי על הפן המשפטי או הקוואזי-משפטי. כשאני פונה אליך "ערן?" אני מניח ששמך ערן, שאתה מבין עברית ושסביר שתענה לי. מה שעשיתי זה להציע לך להיכנס לשיחה איתי. בתגובה אתה וכול להפנות אלי את מבטך, אולי עם הרמת גבה, אולי עם תשובה כמו "כן?" הרמת הגבה או העליה הקלה בקול שלך (סימן השאלה) מביעות את זה שאתה מסכים, לעת עתה, להיכנס לדו-שיח איתי. אלו צורות של הסכמה בין משוחחים (או מתנשקים) שמאפשרים את התקדמות וקיומה של שיחה (ונישוק זה סוג של תיקשורת שניתן לנתח בעזרת אותם כללים של תיקשורת מילולית). מה שקורה הוא שאתה ואני מביאים לשיחה ביננו מטען של דעות, ידיעות, כוונות ומוכנויות, ובנוסף לזה, כדי שתתקיים ביננו שיחה, אנחנו גם בונים תוספות משותפות אד-הוק לרקע ולבסיס המשותף של השיחה. כדאי שאני אנשק אותך (על השפתיים) אני צריך הנחות מאד חזקות (מובלעות אבל במקרה הזה גם מודעות) על מה שאתה עשוי להסכים, מה שאתה יכול לעשות, מהו המסגרת המשותפת שלנו וכו'. זה הרבה יותר ממה שקורה בפניה סתמית למישהו ברחוב "מה השעה?" בה אני לוקח בחשבון שאתקל בהתעלמות, קללה, תשובה שלילית או אולי אקבל את השעה. סביר להניח שאם באמת ארצה לדעת מה השעה אפנה לזר "סליחה, האם תוכל לומר לי בבקשה מה השעה?" וזו כבר בניה שונה לגמרי של השיחה אד-הוק ביננו, שלוקחת בחשבון את ההשפעה של השאלה שלי על מצבו של אותו אדם, אם אתה מבין למה אני מתכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצד המשפטי הוא מינורי אצלי. אני מסכים שהפרגמטיקה חשובה כאן, אבל חולק על המסקנה שלך במשפט האחרון של תגובה 403620. אני טוען שישנם בהחלט הקשרים מסוימים (כדוגמת מקומות בהם האווירה היא מינית במוצהר) בהם נשיקה שכזו תתפש כלגיטימית גם בהעדר מסגרת משותפת למשל (אבל שם יש בהחלט נוכחות של הנחות מובלעות לגבי למה הצד השני עשוי להסכים). טענה נוספת שלי היא שגם הפתעה היא אמצעי פרגמטי בשיח בין אנשים, ואני יכול להעלות על הדעת מצב שבו נשיקה שכזו היא בחירת ההתנהגות של אדם נועז יותר, אולם אז אותו אדם לוקח על עצמו סיכון לא קטן שאותה "הפתעה" לא תתקבל באהדה על ידי הצד השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדת לדעתי. אני בכלל לא רואה במה אתה חולק עלי, משום שבהחלט מדובר כאן על מסגרת הידיעות ההדדיות והרקע לתיקשורת שמשותף לשני הצדדים ומאפשר קיום של תיקשורת בין אנשים. כך שסביבה שונה בהחלט יכולה להוביל לכך שהתיקשרות תקבל מימדים שונים (יש הבדל אם אתה שואל זר ברחוב או את בת זוגתך מה השעה). לעבירה על ''כללים'' יש מחיר בזה שהתיקשרת פונה לאפיקים להם לא התכוונת ואתה מוצא עצמך בסיטואציה בה אתה צריל להפנות מאמץ לתקן או לסיים אותה. שיחה (או מגע מיני) איננה החלפת סימנים סידרתית בין שני עצמים אוטונומיים, אלא פעילות סינכרונית משותפת והדדית. זאת אחת מהנקודות החשובות שלדעתי עומדות בליבן של הרבה אי הבנות אנושיות. לדעתי טעה אותו מגיב אלמוני שטען שאם הוא היה מבקש הסכמה לנשיקה הוא לא היה נשוי היום. הוא קיבל הסכמה משום שהוא נשוי היום. הנשיקה - החלפת סימן תיקשורתי בין שני אנשים (כמובן לא רק) - לא התקיימה בריק אלא במסגרת של צבירת בסיס ורקע תקשורתי משותף בינו לבין בת זוגתו, והחלפת סימני תיקשורת מורכבים ושונים בתוך מהלך הסיטואציה הספציפית. הרכנת הראש אל שפתיה יכולה להיתקל בהפנית הראש, קמיצת השפתיים, מבט תמה, או בהיענות בה ראשה יופנה אליו ואולי הלשון קצת מלחלחת את השפתיים. והנשיקה הזו לא באה יש מאין אלא בהמשך, אני מניח, לסידרה שלמה של החלפת סימנים (סליחה על התיאור הסטרילי) שבנתה הבנה וסדרה של הנחות הדדיות שאיפשרו את השלב הבא (והלא סופי) של סצינת השיח ההיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצד המשפטי הוא אולי מינורי אצלך, אבל הוא דומיננטי במקרה המדובר. משה נגבי אמר היום דבר שנשמע לי תמוה ביותר על העניין: הוא טען שלא די בכך שרמון יוכיח שהבחורה לא התנגדה, אלא עליו להוכיח שהסכימה במפורש לנשיקה. זה מוזר משתי בחינות: א. עד היום חשבתי שנטל ההוכחה במשפט פלילי הוא על התביעה. ו-ב. נדמה לי שלא מקובל במיוחד לבקש הסכמה מפורשת לנשיקות. אז נכון שזה מאוד לא נעים לקבל נשיקה מאדם שלא מושך אותך, וזה עוד פחות נעים כשמדובר בנשיקה צרפתית, ואם מישהו עושה את זה במפתיע - בלי שתהיה לך שהות להגיב או להתנגד - מגיעה לו סטירה או לפחות גערה חמורה, אבל קשה לי לראות שזה עניין פלילי. בפרט אם אין לו כל אינדיקציה קודמת שאת נרתעת מפניו. אם אכן כך זה מוגדר בחוק - אז משהו בחוק הזה פסול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טאג ליין לכל התגובה הזו, בעיקר המשפט עם ההנחות המובלעות. תודה ושלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומרת, שיעורים בלשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הקטע הזה עם טאגליין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, קמפיין פרטי שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''במבוכה או רוגז או עלבון'' - או סטירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לסבך אותנו עכשיו גם עם עבירת תקיפה? העסק לא מסובך מספיק גם ככה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) "ללא הסכמתה" איך הובעה אי ההסכמה? 2) כדי להגיע לנשיקה צרפתית דרוש לדעתי או הפעלת כח לא מבוטל, או הסכמה מהצד השני, זה לא משהו אלמנטרי כמו לשלוח ידיים למקומות מסויימים, דרוש פה דיוק, תזמון וכו', כך ששאלת איך הובעה אי ההסכמה היא קריטית. גם פער הזמנים חשוב, מכתב האישום אני מתרשם שמ"...וקרב אותה אליו" עד ל"..באצבעות ידו האחרת אחז בלחייה.." ועד ל"...קרב את פניו אליה והצמיד את שפתיו לשפתיה..." עברה לא יותר משנייה, אם לעומת זאת עברו בין סעיף אחד למשנהו מספר שניות ללא הבעת מחאה כלשהיא של הנערה הרי המעשה לגטימי. בכל מקרה לא מדובר בעיניי במשהו שדורש התערבות של המחוקק, אם רמון היה חוזר על המעשה לאחר מכן, או כופה עצמו בכח (מה שלא מוזכר בכתב האישום) אז היה בכך עבירה, אחרת מדובר בסך הכל באי הבנה מצערת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אין בפנינו מידע על טיב הקשר בין המתלוננת לרמון. אם בין השניים לא היה קשר אישי לפני כן, אז אי ההסכמה האפריורית היא מובלעת. אם היה, למשל, מדובר בזוג חברים שכבר התנשקו בעבר, הרי שאז היתה לדעתי הסכמה מובלעת. אל תשכח שאלמנט ההפתעה יכול בהחלט להיות משתק. ועל כן גם אם עברו מספר שניות ללא הבעת מחאה, זה לא הופך את המעשה ללגיטימי או בהסכמה. השאלה אם מדובר כאן במשהו שדורש התערבות מערכת החוק נעוצה, על כן, לדעתי, בטיב היחסים בין רמון למתלוננת לפני האירוע. זו יכולה להיות אי-הבנה מצערת, אבל גם ניצול של מעמד ושררה, ואני רחוק מלהחליט מה המקרה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שדווקא כן היתה לו סיבה טובה להסיק שיש מקום לנשיקה אינטימית, והיא שהבחורה התחילה איתו. נכון שהוא "נתן גז" קצת מהר מדי, אבל זה עדיין לא פלילי (חצוף? כן, לא ראוי? לא בטוח. ניצול שררה? בטוח שלא, שהרי היא עמדה בפני שחרור. ניצול מעמד? כן, אבל מעמד הוא אפרודיזיאק לא קטן) . שוב - כל זאת בהנחה (שלא נסתרה בינתיים) שברגע שהיא הבהירה לו שהנשיקה אינה רצויה - הוא הפסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, על טיב הקשר ביניהם לפני הארוע אני לא יודע מספיק. תוכל לתת קישור מתאים בבקשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במהלך הצילום המשותף, חיבקה הצעירה את רמון ו"ניסתה להתחיל איתו". עוד הוסיפו כי מאוחר יותר פרש השר רמון לחדר צדדי במשרד, ובו דלת וחלונות פתוחים, כדי לצפות בטלוויזיה. ה', לדבריהם, נכנסה אחריו, נשקה לו ואף מסרה לו את מספר הטלפון שלה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לאור העובדה שמדובר ב''מקורבים לרמון'' ולאור העובדה שעד כמה שאני יודע, רמון עצמו לא חזר על הדברים (למרות שבהחלט יכול היה), אני חושב שאמתין לבירור העובדתי במשפט (או לעדויות נוספות) לפני שאחרוץ דעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור העובדה שהדברים הללו לא הוכחשו ע''י אף אחד (לא גורמי החקירה ולא אבי הנערה), אני נוטה לקבלם. נבון מצד רמון שלא לחזור עליהם (כאילו שאנחנו לא יודעים מה פירוש הקוד ''מקורבים'') כדי שלא להוסיף פיקנטריה לתבשיל. מבחינה תקשורתית עדיף לו לשמור על פרופל נמוך ו''תמים'' ככל הניתן של האירוע (''שתיים שלוש שניות'') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 140810 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל לפי קו ההגנה שלו עצמו (עיין בידיעות), לא היתה למעשיו כל כוונה רומנטית. משמע, מבחינתו זאת התנהגות נורמטיבית. אני אומר, בשביל איש ציבור שבא במגע עם הרבה נשים חלקן כפופות לו, זאת נורמה פסולה. אגב, בשביל בנות דתיות זאת גם בעיה הלכתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם כך ניתן לנו איסור הייחוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לזכותו נאמר, שהוא לא מטריד בחדרי חדרים אלא בפומבי. עדיין אני לא ממליץ על ייחוד במחיצתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מאכזבי הורים'' מתבקשים לשבת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתכם על כך, שהמתלוננת טיילה לה להנאתה בקוסטה ריקה בזמן החקירה, וכל כך התאמצו בשבילה עד שארגנו לה עימות טרנס-אטלנטי, מישראל לשגרירות ישראל בקוסטה ריקה? לטעמי, העובדה הזאת ממש מחשידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתלוננת היא חיילת שהשתחררה, ועל כן סביר להניח שתכננה את הטיול מראש, ולא רצתה לבטל אותו, בטח לא בהתראה כה קצרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ממתי חיילות משרתות במשרדי הממשלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שבערך מאז קום המדינה. אולי לאחר מכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. התכוונתי - מה הן עושות שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע, עבודות פקידות בדרך כלל. (יש מגמה מסוימת לשאלות הללו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ,פשוט תהיתי. גם לא מובן לי מדוע מעסיקים שם חיילות בתור פקידות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף על פקידות שצריך לשלם להן. יש יותר מדי חיילות שמגוייסות, רבות מהן עם קב''ה לא גבוה, ולהלן הפיתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקב''ה גם גבוה וגם נמוך (וליתר דיוק, גם בעליונים וגם בתחתונים). הקב''א זה כבר סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפנימו - השירות בסדיר (ובמילואים) מטרתו העיקרית לספק כח עבדים זול לאנשי הקבע, ולאחר יציאתם לפנסיה - לקריירה השניה שלהם במשרדי המשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא שירתה אצל המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. לראש הממשלה יש מזכיר צבאי, שהוא אלוף בצה''ל ואחראי על הקשר בין הצבא לראש הממשלה, במקרה דנן, האלוף גדי שמני. בלשכת האלוף יש כמה חיילות, ואף קצינה. אני מניח שהיא היתה הרל''ש שלו או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל היו יכולי םלחכות עם העימות עד שהיא תחזור. העובדה שלא עשו כן מעידה על דחיפות מסויימת (מישהו פורש מתפקיד מסויים, ומישהי אחרת צריכה להחליף אותו...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם רמון פעל כדי למנוע את מינויה של ביניש לראשות ביהמ"ש העליון? חשבתי שמדובר רק בוועדה למינוי שופטים שאמורה להתכנס בקרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורסם ביום חמישי: שים לב למשפט המפתח, מה בדיוק סולל את דרכה של בייניש לכס: "התוצאה של ההליך הבעייתי היא שהפרסום הכללי לציבור על מועמדותה של ביניש ייעשה רק אחרי שלא ניתן יהיה עוד להוסיף שמותיהם של מועמדים נוספים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מרשים אותי במיוחד. מלכתחילה הסיכוי שיחרגו מהנוהג ולא ימנו את בייניש נראה קלוש בעיני. אם יש כאן תפירת תיק, הרי שלדעתי מדובר בהשפעה על מינוי שופטים חדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לזה סגירת פינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הנחתי שתענה אחרת. ולא הנחתי שתכתוב זאת לא באלמוניות. אולי נקשר בהזדמנות זו גם למאמר של בארי חמיש על הקשרים בין שמעון פרס לוותיקן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחת זה מקרה. פעמים זה צירוף מקרים סדרה שלמה של שרי משפטים ומשטרה, שמאיימים על ההגמוניה ומנוטרלים באותה דרך - פתיחת תיק, גרירתו לאורך זמן רב, ואז סגירתו/זיכוי/ביטול וכו' לאחר שעוקצם ניטל מהם - זה כבר אומר דרשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. מי בדיוק שכנע את רמון לנשק את החיילת נשיקה צרפתית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיילת, בהתנהגותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מישהו שיכנע אותה שצריך להלביש עליו איזה תיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שווה, בשביל טיול לקוסטה ריקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא קשר אם רמון עשה את שעשה ןאם עשה האם חולקי פסול נכון או לא מערכת החוק של מדינת ישראל מושחתת על כל ענפיה החל מהשוטר הקהילתי וכלה בנשיא בית המשפט "העליון" במדינת הפרקליטות נעשים הדברים האיומים ביותר והעוולות מקבלות טיפול להגברתן בבתי המשפט. הא בהא תליא אין לי שום ספק שאם רמון היה ילד טוב ירושלים לא היתה נופלת שערה אחת משערות ראשו. אין קשר לאשמתו או חפותו. לא משנה מי ישב בכסאו אם יציית יש לו הרשות לעשות ככל העולה על רוחו אחרת גם אם לא עשה ייצרו לו תיק ואין חשיבות לתוצאת המשפט כי האיש חוסל פוליטית. כבר היו דברים מעולם, אלא שאז התאים לי או לך פוליטית או מסיבה אחרת ובלבד שיהרגו את הכלב התורן, הגולם קם על יוצרו. PAY TIME
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצוין, שאין לי סימפטיה ולו הקטנה ביותר לחיים רמון מבחינה פוליטית, ולדעתי הוא אחד מהפוליטיקאים הבזויים ביותר (אם לא הבזוי שבהם). עם זאת, אני חושב שבמקרה הנוכחי בהחלט היתה הפללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחת זה מקרה פעמיים זה צירוף מקרים סדרה שלמה של אישי ציבור, שמטרידים מינית נשים הכפופות להם באותה דרך - נשיקות וחיבוקים בכפייה, שליחת ידיים, הערות מיניות, ואז העמדת פנים שזה בצחוק וזה כלום - זה כבר אומר דרשני. אני מקווה שהם ילמדו לקח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכתב כפרפראזה על תגובה 403684 אבל ברצינות. (למה זה כאן למטה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל אישי הציבור המטרידים מינית (או המושחתים או כל חטא אחר) - כל מקרה לגופו, ואין דין קצב (או מרדכי) כדין רמון. לעומת זאת בהתנהגות החונטה המשפטית רואים תבנית שחוזרת על עצמה שוב ושוב, ומופעלת ע''י אותם אנשים, באותה דרך, ולאותן מטרות פסולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצל אותם אנשי ציבור, ההטרדה המינית הפכה לנורמה של התנהגות, ולא מקרה בודד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שאנחנו מסוגלים עדיין לדון כל מקרה לגופו. אני מוכן לקבל את האפשרות שהיו בפרקליטות/משטרה מי שקפצו כמוצאי שלל רב על התלונה של אותה צעירה. כדי לשכנע אותי שהיה כאן מבצע עוקץ (מיותר למדי, כפי שכבר הראתי) רק כדי "לסגור פינות" צריך יותר. הרבה יותר. שמות ועדויות לא נסיבתיות אלא ישירות בבקשה. אה, והאלמוניות (שבזכותה לא תידרש בסופו של דבר לתת דין וחשבון על מה שכתבת) לא מוסיפה לך אמינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוניות הכרחית במקרה שלי מחשש לפרנסתי. וכדי להגיע לשמות ועדויות, צריך חקירה משטרתית, או לחילופין תחקיר עיתונאי, וברור שאף אחת מהן לא תגיע לכלום, כי גם המשטרה וגם התקשורת הן צלעות בשילוש הלא קדוש: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עובד במשטרה / פרקליטות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לך שאין, ולא תהיה תגובה לכך, או לכל שאלה בקו הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, ענית לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אגיב על ההתקפה האישית. אתן רק תימוכין לכך שזה היה מתוכנן מראש, עדות מהצלע התקשורתית בשילוש: בלוך מזהיר כי "חיים רמון רוצה לצמצם את כוחם של שופטי בית המשפט העליון בתהליך המינוי ולחזק את הפוליטיקאים. שטות מוחלטת. והוא רוצה לבטל את התקדים לפיו מתמנה השופט הוותיק ביותר לנשיא בית המשפט העליון", אך מרגיע שהדבר לא יצלח בידו, כי "משך כהונתו של חיים רמון אינו ידוע למי שהנבואה לא ניתנה לו מאז חרב בית המקדש" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן (פורסם לפני הפרשה) "תשובה לכך באה מכיוון שר המשפטים, חיים רמון, יו"ר הוועדה לבחירת שופטים. רמון אמר כי הוא שוקל לדחות את כינוס הוועדה עד לאחר פרישתו של השופט ברק. הצהרה זאת מעלה אפשרות מעניינת; הוועדה תתכנס בהרכב של שמונה חברים במקום תשעה, בכללם שני שופטים במקום שלושה. רמון יעלה על סדר היום את בחירת נשיא בית המשפט העליון. דורית בייניש, מועמדת לתפקיד, תהיה מנועה מלהצביע, כמובן. אם יחפוץ רמון במועמד שאינו דורית בייניש, ייתכן מאוד שבייניש לא תיבחר. ואם בייניש בכל זאת רוצה להיבחר, ייתכן שתיאלץ להסכים לבחירתם של מועמדים שבחירתם נראתה עד כה כאפשרות רחוקה." אתה חושב שבמקרה, מייד לאחר החלטתו של מזוז להגיש כתב אישום, נכתב בהארץ ש"נסללה דרכה של דורית בייניש לכס נשיאות ביהמ"ש"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הספקולציה הזאת מתבססת על הדחייה בכינוס הועדה, ועכשיו לא ידחו את כינוס הועדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 403647 רמון תכנן לעשות לבייניש תרגיל, בייניש טרפדה את התרגיל בדרך שעבדה עבורה בפעמים הקודמות: ע"י הוצאת ה"גורם המאיים" מחוץ לתמונה, או במלים של אביה הרוחני, "צריך להרוג את הג'וק כשהוא קטן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למזלי, מעולם לא עברתי הטרדה מינית. אבל אם הייתי עוברת, יש סיכוי שהיה לי קצת יותר חשוב להשאר בארץ למען החקירה מאשר לצאת לטיול הגדול בחו"ל. הסיטואציה פשוט מרגיזה: שר בממשלה נחקר במשך שעות במשטרה, מקבל אזכורים שליליים בתקשורת וכו' בגלל תביעה שהחיילת הגישה, בזמן שהיא עצמה עושה איזה טרק על הר בקוסטה ריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא גם יכול ליסוע לחו''ל אם הוא רוצה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך? בלי לחתום על צו 8 לפני כן?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נקודות קטנוניות למען הדיוק: 1. אין טראקים הרריים בקוסטה ריקה (אה, בעצם יש אחד. אבל הוא לא משהו בכלל). 2. לא החיילת הגישה את התביעה, אלא מזוז. _________ העלמה עפרונית, נוסטלגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וכל התגובה ההיא הייתה בעצם רק בשביל להבהיר את סוגיית הטראקים בקוסטה...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייאמר לזכות החיילת שלא היא זו שהתלוננה במשטרה, אלא הבוסית שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא יכלו לדחות את הסיפור עד שהיא תחזור ? מה ההגיון בלנהל משפט כשהעדה היחידה הרלוונטית (עם כל הכבוד למקורבים) לא נמצאת ? אם זה חשוב לה (ובוא ניזכר לרגע שכל התהליך הזה מתקיים למענה, למצא האם היא נפגעה/הוטרדה) היא יכלה לדחות את הטיול או להתעמת איתו כשתחזור (כאן האשמה היא בעיקר של המשטרה, לא נראה לי ששאלו אותה מה ומתי). בסופו של דבר רמון סובל מנזק ניכר רק מעצם הגשת כתב האישום, נזק שעולה בהרבה על מה שרוב הנאשמים בעבירות חמורות יותר (לא נראה לי שיותר מדי אנשים מואשמים בעבירות כאלו) סובלים במידה והם מורשעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התהליך הזה מתקיים גם למען רמון, שרוצה - ובצדק - לגמור עם הסיפור במהירות האפשרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרס של רמון לגמור את זה מהר הוא רק מרגע שהחל תהליך שסופו הגשת כתב אישום (ולמעשה פיטורים ע''י בג''ץ). בנסיבות אחרות נדמה לי שהוא היה מעדיף שסך התהליך יהיה קצר ככל האפשר, דבר שלדעתי אפשרי רק אם הבחורה בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ההבדל בין לגמור את זה מהר לבין שסך התהליך יהיה קצר ככל האפשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמור מהר - בוא נתחיל עם זה עכשיו ולא נכניס מכשולים/עיכובים בדרך (יקח X זמן). תהליך הכי קצר - בוא לא נזכיר את זה (הווה אומר לא להדליף לתקשורת) עד שהיא לא חוזרת, מרגע שהיא נחתה (ובהתאם לרצונה) נתחיל עם התהליך בלי להכניס מכשולים/עיכובים בדרך. נראה לי שמשפט כשהעדה נמצאת יהיה קצר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אי-הדלפה לתקשורת זה לא דבר שרמון יכול להבטיח אותו. למען האמת, הוא היה יכול להיות בטוח שהעניין יודלף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, הנקודה היא מתי המשטרה, הפרקליטות והיועץ יבחרו לחקור ולהגיש כתב אישום. גם אם אין אמת בטענות שהגשת האישום היא פוליטית, זו עדיין בחירה אומללה של זמן להגשתו. נ.ב. נכתב שהוא נחקר במשך שבע שעות, על מה לכל הרוחות יש לחקור אותו במשך שבע שעות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הם לא יכולים להבטיח אי הדלפה לתקשורת, ולא יכולים למנוע מהמתלוננת לצאת מהארץ. הדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה לטפל בזה מהר, ואת זה הם עושים, בהתאם לאינטרס של רמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לגבי עיתוי החקירה אין לרמון הרבה מה לומר. נ.ב. סביר שלפחות שלוש משבע השעות הוקדשו לנשיקות צרפתיות שנישק רמון את שוטרות התחנה כדי לבדוק את התזמון המדויק. אחר כך צריך להשוות שעונים? עוד שעתיים לפחות. שעתיים נוספות נועדו להרחבת היריעה בשאלות כמו "מדוע לא נשיקה אסקימוסית/אינדיאנית/קווקזית וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חריג כשמדובר בחקירת שוד או רצח, או אפילו הטרדה מינית שהתמשכה על פני כמה חודשים. אבל 7 שעות לחקור אירוע שהתרחש במשך 2-3 שניות?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא לא "משתף פעולה עם חוקריו"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה? אז חוזרים על אותה שאלה שמונה מאות פעם, עד שהוא עונה?! רק לשם השואה, חקירתו של קצב לגבי עבירות חמורות יותר (שהתמשכו לאורך תקופה ארוכה) לקחה גם היא 7 שעות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאלמנטים מסוימים בחקירה יותר אפקטיביים כשנחקר מותש. היפאני יוכל בוודאי לאשר, להכחיש, או לפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבע שעות זה כולל גם הפסקות מנוחה, סמולטוק בהתחלה, חתימה על טפסים וכל הבאלגן. כך נראה לי. קשה לי להאמין שמדובר בשבע שעות של חקירה ''טהורה''. אבל שהיפני יגיד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמתוך שבע השעות נמשכה החקירה הפרונטלית לא יותר משעה או שעה וחצי. שאר הזמן הוקדש להפסקות ששני הצדדים יזמו - רמון בתואנות של מחויבויות משרדיות והמשטרה מצידה להתיעצויות של החוקרים עם צוות הפרקליטים והגנרלים היושבים בחדר הסמוך ומאזינים לכל מילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו אלא להסיק ש-7 שעות הוא מספר מאגי. זה אולי כם מסביר את ה-1ץ7 מיליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חקירתו של קצב רק התחילה היום והיא תמשיך עוד 7 שבועות (7ימים בשבוע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מטרת התהליך במידה רבה הוא למצוא האם רמון פגע/הטריד. אם זה חשוב לנו, כחברה, יתכבד החוקר הרלוונטי ויחקור אותה בשגרירות ישראל בקוסטה ריקה, או דרך שיחת וידאו. מלבד זאת, אם אני לא טועה, היא טסה לפני שהוגש כתב האישום. "לא נראה לי שיותר מדי אנשים מואשמים בעבירות כאלו" - איזה עבירות? של מעשה מגונה בכפייה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשה מגונה בכפיה, כשהמעשה המגונה הוא נשיקה ואין המשך מרגע שהבחורה ניתקה מגע. את לא חושבת שלאדם שמואשם בעבירה כה חמורה (לפחות בעיני) יש את הזכות להתעמת עם המאשימה שלו (היות ובמקרה דנן אין חשש לטראומה נוספת לקורבן כתוצאה מכך) ? נראה לך ראוי להעמיד אדם למשפט ולגרום לו נזק רב (עוד לפני העונש) בלי השצד המאשים יטריח את עצמו למינימום של להגיע פיזית לביה"מש ? עימות בוידיאו לא שקול בשום צורה לעימות פיזי, יש תחושה של ניכור וריחוק שמקשים על האמת לצאת. "אם זה חשוב לנו, כחברה" האם את חושבת שכחברה זה יותר חשוב במקרה של רמון מבכל מקרה אחר ? האם נראה לך שמשטרת ישראל היתה בכלל טורחת להתקשר לחשוד אם זה היה מישהו מהרחוב והבחורה בחו"ל ? יש חשיבות מיוחדת לשפיטת בכירים, למען יראו ויראו, אבל את זה ראוי במקרים מובהקים ולא גבוליים. שפיטת רמון בנושא רק מראה על שיטה של איפה ואיפה, יש חוק ל"בכירים" ויש חוק לעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, הואיל ואת כל המידע של על הפרשה אני מקבלת מהתקשורת, והמידע הנ"ל לא עקבי, אין לי דעה בעניין. אני מניחה שמותר לי שלא תהיה לי דעה, הלא כך? אני חושבת שכחברה זה צריך להיות חשוב באופן כללי, וחשוב במיוחד כשמדובר באיש ציבור.1 דווקא לשיטתך, אם יש חשיבות מיוחדת לשפיטת בכירים, זה בדיוק במקרים הגבוליים, הרי במקרים המובהקים ממילא ישפטו אותם. 1מצחיק שלא קישרתי עד עכשיו בין שני המקרים - ייצגתי2 לא מזמן נער שהואשם במעשה מגונה, כשהמעשה עצמו נראה היה כל כך חסר משמעות בעיני כל המעורבים (במיוחד לנוכח האישום החמור מאד), שאיש מאיתנו לא הצליח להבין את החריצות הבלתי צפויה של המשטרה והפרקליטות להגיש כתב אישום. ככה שלשאלתך, מסתבר שהמשטרה כן טורחת להזמין חשודים לחקירה ואף מעבר לכך. 2 לא בדיוק אבל בערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכלי לפרט (עד כמה שאתי בשבילך) לגבי 1? ואם המעשה המגונה-לכאורה כלל מכה בברך לפי 2? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר ואף רצוי שתהיה לך דעה (במידה ואין לך אחת או שמודיעים לך מטעם הנהלת האייל שהיא אינה עומדת בסטנדרטים הנדרשים, את ראשית להחליף אותה תוך 14 יום בלא תשלום). "הרי במקרים המובהקים ממילא ישפטו אותם" - את בטוחה ? הרי רק לא מזמן היה פה משחד בלי משוחד. אין חשיבות מיוחדת לשפיטת בכירים במקרים גבוליים כי המטרה היא לא להרחיב את גבולות הענישה אלא ליצור הרתעה. העובדה שאיציק מרדכי וחיים רמון מואשמים באותה העבירה (נדמה לי, עדיף לא לתפוס במילה) מהווה זילות של החוק, נוצר מצב בו יש רושם (או שזה באמת המצב) שאנשים מסויימים ירדפו בכל מקרה. הרי גם על נהיגה במהירות מופרזת אפשר לכלוא אדם (רשלנות פושעת למשל),העמדתם של אנשי הציבור בעמדה בה כל מעשה שלהם נבחן, מכניסה אותם לסכנה גדולה בהרבה מבחינת העמדה לדין, לכן לא ראוי לנסות להרחיב על גבם את היקף תחולת החוק. בתור עורכת הדין של האייל, עד כמה לדעתך תהיה נפוצה העמדה לדין בגין דבר שכזה ? הרי בעצמך כתבת "שאיש מאיתנו לא הצליח להבין את החריצות הבלתי צפויה של המשטרה והפרקליטות להגיש כתב אישום" מכאן שנקלעת לסיטואציה יחודית ולא למקרה השכיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי ''עורכת הדין של האייל'' לא מצחיק אותי בכל כך הרבה רמות. רגע לפני שאני מפסיקה להיות חלק מהפתיל הזה, כמה הערות - - מותר שתהיה לי דעה, מותר גם שלא. התכונה הכל כך ישראלית להלחם על עמדה מסויימת מבלי שאתה מאמין בה במיוחד, או לתרום את שתי האגורות שלך גם כשהן לא תורמות כלום, לא מוצאת חן בעיני יתר על המידה, ואני משתדלת להמנע ממצבים כאלו. - העובדה שבעבר דברים נעשו שלא כראוי לא אומרת שצריך להמשיך כך, וממילא לא הבנתי למה מתייחסת דוגמת השוחד. - מקרי גבול אינם ''הרחבת השולים'' אלא הגדרת השוליים. שוב - אני מנסה להמנע מלהתייחס לפרשת רמון כי (א) הוא מכחיש שמשהו בכלל קרה (ולא טוען ''קרה אבל זה לגיטימי'') ו(ב)כמו שאני חוזרת ואומרת, אין לי מושג מה העובדות שעומדות בפני התובע. - העובדה ששני מקרים שונים יכולים לפול בגדרי אותה עבירה לא מהווה זילות של החוק. הרי בכל עבירת סל נופלים מקרים רבים בדרגות חומרה שונות. דרגות חומרה שמתבטאות בגזר הדין השונה, ביחס הציבורי וכו'. יש מקרים בהם נהיגה במהירות מופרזת ראוי שתביא לעונשי מאסר ובאחרים - לא. - המקרה אליו התייחסתי כלל שני ילדים, בסיטואציה נטולת ראיות, המשטרה הפגינה כשלים רבים במהלך החקירה (והבולט שבהם, אי בדיקה בסיסית של האליבי) שפגעו ביכולת של הילד להגן על עצמו. אני מאד, מאד מקווה שמדובר במקרה חריג, אבל קצת חוששת שלא כך הדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהביטוי לא מנסה להצחיק אלא להביע הערכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבעלת הביטוי אני מאשרת את דעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הבחורה של קצב הראו בטלויזיה. למה את של רמון לא? שנוכל להחליט למי מהם יש טעם יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי היום ברדיו (בתוכניתה של יעל דן) עימות בין בילי מוסקונה-לרמן ובין פסיכולוגית שאת שמה אינני זוכרת. בעוד מוסקונה-לרמן הציגה את הדיעה הפמיניסטית הרווחת לפיה התנהגותו של רמון שייכת לתחום הפלילי, ושיש למצות עימו את הדין על מנת למגר נורמות פסולות של התנהגות גברית רווחת, טענה הפסיכולוגית כי עמדה זו היא שמעמידה את הנשים עצמן באור מגוחך. היא טענה שהצגתן של נשים ככאלו שאינן יכולות לבטא התנגדות לאקט כפוי קל שכזה ולבלום אותו היא בעצם הקטנתן. אני חושבת שהיה טעם בדבריה של הפסיכולוגית אך מבינה את הסיכון שבאימוץ עמדה זו. בעוד שמבחינת החוק הפלילי ניתן לסווג את התנהגותו של רמון כשייכת לתחום האפור, אני סבורה שמבחינה ציבורית הוא כשל. השאלה היא מהו המחיר הציבורי שהוא עשוי לשלם על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת החוק הפלילי עדיין אין לדעת לאן שייכת התנהגותו של רמון. אבל אני מסכימה לגמרי עם הפסיכולוגית ולא רואה מה הסיכון בעמדתה: לו, חלילה, הייתה סיבה להניח שהחיילת לא התנגדה לנשיקה משום שפחדה מרמון, או לו אפשר היה לסבור באופן כלשהו שרמון היה מסוגל לתגובה אלימה על התנגדות כזו או שהייתה לו סמכות כלשהי עליה באותה עת - ניחא. אבל הרי הוא שחרר אותה מיד כשאמרה "לא", עד כמה שהבנתי. וסביר להניח שהיא לא בדיוק דתייה או סופר שמרנית. אז לבכות על זה? או לתבוע אותו? יש גבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא קיומן של יחסי מרות למרות שלא היתה כפופה לו ישירות(אולי החיילת חששה להתנגד, אולי ניצל רמון את מעמדו הרם ממעמדה על מנת לכפות אקט זה). אם אינני טועה, על פי החוק, כאשר מדובר ביחסי עובד - מעביד אין צורך להוכיח כפייה שכן ההנחה היא שהזוטר אינו חופשי לגמרי להביע התנגדות מבלי לחשוש לעבודתו. בכל מקרה, על אף בעייתיות זו, אני גם כן נוטה להסכים עם עמדת הפסיכולוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן כלל עניין של יחסי מרות, שכן לא רק שהחיילת עבדה במשרד אחר, ולא היתה כפופה לו כלל, היא גם היתה על סף שחרור ונסיעה לחו''ל, כך שאין כאן אפילו צל צילו של חשש לאבד את מקום העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הקריטריונים (לא כפופה, נסעה לחו"ל) שלך מעוגנים בחוק הפלילי, או שהמצאת אותם אד הוק? לפי הפרשנות שלי, בין בכיר לזוטר תמיד יש יחסי מרות, גם אם הוא לא כפוף לו ישירות. "איבוד מקום העבודה" הוא לא האיום היחיד, במיוחד לא אצל חיילים בצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שיש דרך לראות ביחסים ביניהם יחסי מרות. הצילום שהחיילת רצתה להצטלם אתו היה חלק מסדרת צילומים עם שרים במסגרת יומה האחרון בתפקיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שיש יחסי מרות. בצבא, אם המ''מ של המחלקה השנייה אומר לך לעשות משהו, אתה לא עונה לו ''אין לך מרות כי אתה לא המ''מ שלי'', כי ברור לך מה יקרה. וככל שהוא בתפקיד בכיר זה רק יותר ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצבא, ביום האחרון שלי, גם אם הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו היה אומר לי לעשות משהו, בכלל בכלל לא בטוח שהייתי שומע לו... עכשיו ברצינות: הנושא של הטרדה מינית בכלל לא עלה, בגלל שחוק הטרדה מינית דורש מס' תנאים, שבכלל לא היו במקרה הזה (יחסי מרות, נסיונות חיזור נשנים לאחר שהובהר שהם אינם רצויים וכו'), ולכן גם כתב האישום לא מדבר על הטרדה מינית, אלא על מעשה מגונה בכפיה (דרך אגב, האם נשיקה היא מעשה מגונה? אם כך, אני כבר רץ למשטרה להתלונן על הדודות והסבתות שלי, שבמשך שנים רבות, עוד בהיותי קטין, ביצעו בי מעשים מגונים בכפיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש לך מזל שהרמטכ"ל לא אמר. 1. אפשר לפגוע בך גם תוך יום אחד, תתפלא כמה הצבא יכול להיות יעיל בדברים האלה. ובמיוחד ביום השחרור אתה תלוי בבירוקרטיה. 2. אפשר להעמיד חייל לדין גם כמה חודשים לאחר השחרור, ואפילו לכלוא אותו, או לקנוס. 3. אפשר להתנכל לך גם בתנאי שירות המילואים (איפה תוצב למשל). וברצינות: מעשה מגונה - כן, נשיקה צרפתית יכולה להיות כזאת, כפייה - גם פיזית, וגם בגלל מרות. מה הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רמון איננו מ''מ אלא אזרח, והחיילת באותו יום השתחררה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא כדוגמא לארגון היררכי. תחליף מ''מ בבוס ואת עצמך בפקידה חיילת, זה לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משנה מאוד. הבוס שלי בצבא היה אזרח. הוא ניסה פעם להתעסק אתי (וזה היה הרבה לפני השחרור). העפתי אותו ממני ממני ואמרתי לו שאני לא בעסק, ובזה זה נגמר. עובדה שכשהחיילת התעשתה ואמרה -או הראתה - שהיא לא רוצה, רמון עזב אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא לא התנכל לך אחרי זה? ולא פחדת שהוא יתנכל לך אחרי זה? והאם כל אחת לא תפחד שהוא יתנכל לה אחרי זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הוא לא התנכל לי. הוא לא היה סמפטי במיוחד אחרי זה, אבל גם אני לא. ב. לא פחדתי שיתנכל לי. זה היה בסיס די גדול, היו מסביב אנשים שלא כולם כפופים לו, עם חלקם היו לי יחסים טובים. הוא ידע את זה. ג. ודאי שלא כל אחת לא תפחד. זה תלוי בתנאים. אם מישהי תקועה בבסיס נידח איפשהוא, והיא נמצאת שם 24 שעות ביממה, ואין מסביבה יותר מדי אנשים, ודאי שהיא תפחד. והיא תעשה בחוכמה אם תתלונן מיד על העניין. זה לא המצב כאן. החיילת הזאת הייתה במצב טוב משלי, כיוון שרמון לא היה הבוס שלה, סביבה היו עוד הרבה יותר אנשים, והיום היה יום השחרור. יותר מזה, אם היא קראה לו שיצטלם אתה, הסיכוי שפחדה מפניו נראה לי די אפסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מה שאת אומרת ההגנה צריכה להוכיח מעבר לכל ספק בבית המשפט... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שבזמנו מי שהיה צריך להוכיח דברים מעבר לכל ספק הייתה התביעה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור לתביעה והגנה. כל צד שרוצה לתת לעובדות היבשות פרשנות יצירתית צריך להוכיח. כאן, רשמית הוא בכיר במקום עבודתה, ואת אומרת שזאת סיטואציה מיוחדת אז תוכיחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כאן צריך שתתערב העפרונית ותגיד מה המצב המשפטי במקרים כאלה. ממה שאני שמעתי בזמנו בתוכנית של משה נגבי, על הטרדה מינית במקום העבודה (באופן כללי), אחד היסודות החשובים בתביעה הנושא הוא החרה על המעשה. כאן חזרה כזאת לא הייתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 396616 (רגע, אז עכשיו אני אמורה להיות מומחית לענייני הטרדות ונשיקות? זה הגיוני, כל העניין הזה בכלל? שאני אזכיר שאני לא עורכת דין1 והכל מסוייג ונתון בספק?) 1מה שמעלה את השאלה - כל כך הרבה מתמטיקאים, פיזקאים, אנשים אקדמיה ואיילים משכילים באופן כללי,ואף עו"ד אמיתי שיגאל אותכם מיסוריי? איפה הדר אבירם כשצריך אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא יכולה להתחיל להסתתר עכשיו מאחורי זוטות כמו "אני לא עורכת דין". בכל מקרה, את עורכת הדין של האייל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני הממונה על הטיפול בהטרדות מיניות אצלנו בחברה. (שזה די מצחיק, בחברה שכל המועסקים בה גברים, אבל מסתבר שחוקית, חייב להיות מישהו כזה גם אם אין אף עובדת) כך שאם יש שאלות - אני כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מטריד, אבל לא מינית, יש איזושהי דרך להפוך זאת למינית? איפה אפשר להטריד מינית? מי הוא אותו בחור עם מקטרת, שנהגתי לקרוא לו אבא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איפה היה הזקן הכפוף והחיוור שנהגתי לקרוא לו אבא כשהקרוסלה נשברה?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו כן, כל התגובה שלו היתה פאראפרזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מצחיק זה ממונה על טיפול בהטרדות מיניות כשאין אף עובד-זכר. אני מניח שגם זה קורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד יותר מצחיק זה ממונה על טיפול בהטרדות מיניות כשאין אף עובד בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יש שני עובדים והם נשואים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר מאוד מסובך. סביר שהם לא בדיוק פנויים לעבוד, כששניהם עסוקים בתביעות הדדיות על הטרדה מינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנקה יש אצלכם? ומחלקת סנדוויצ'ים/תה? ומרכזנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לפחות קוראת בעניין, ומודה לך על כל שורה שבה את בתפקיד הפמיניסטית השפויה, וחוסכת לי ניסוחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שיהיה בכלל ''בכיר וזוטר'' צריך שיהיה איזה שהוא קשר של ''בכירות וזוטרות'' בינהם, חיילת ביומה האחרון במשרד אינה זוטרה של אף אחד, ודאי לא לשר במשרד אחר. אצלנו במילואים תמיד התבדחו שיש דרגה אחת מעל רא''ל, והיא סמ''ר בדימוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לדעת, חבל שאני לא מפקד הבקו''ם, יכולתי להטריד כל כך הרבה חיילות שמשתחררות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להוסיף לטופס השחרור סעיף הטרדה מינית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתי הכל יתברר בסוף כעורבא פרח. רק ארמוז ששמו של המרקיז דה סאד יכול בקלות להשתרבב לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? מהן "הנסיבות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול להסביר, כבר אמרתי, רק נגיד שלא אתפלא אם עד מדינה מפתיע (ומוכר) ששמו מתחרז עם תפוז יצוץ בקרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? הסופר המצרי נג'יב מחפוז יהיה עד מדינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה האלמוני מלמעלה, ניחשתי שלזה אתה מתכוון מלכתחילה; לא הנחתי שסופר מצרי בן 95 הוא עד המדינה. נראה לי שהיה עדיף אם לא היית נותן בתגובה להשתעשעותי רמז כזה גדול. (לעומת זאת, את עניין המרקיז דה-סאד אני לא מבין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? הסופר המצרי נגיב מחפוז התחתן עם מזוזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מזוזת מזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני די אתפלא אם יהיה לך האומץ להודות שטעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה ששטרית מיהר לספק את הסחורה. מעניין איזה שלד יש לו בארון. אני מניחה שאחרי שהמינוי של בייניש יהיה סגור נתחיל לשמוע שהמעשה המגונה של רמון לא היה ממש, ואפשר היה להבין אחרת וכו', עד אשר הוא יחזור למערכת כאילו לא קרה כלום. שלא כמו יצחק מרדכי, הוא עדיין נחשב בעל ערך, וחבל להפסיד אותו כבר. זו גם הסיבה שהתיק שלו שולי ומצחיק. משהו שלא ממש ישאיר כתם איום ונורא על תדמיתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בית המשפט הכריע: חיים רמון ביצע מעשה מגונה" http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/537/704.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כולם חושבים שזה מעשי ידיהם של חברי "חונטת בג"צ"... זה הרי ברור שהחיילת ליכודניקית, וכל הפרשה הינה נקמה על המפץ הגדול! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מי שיזם את הפרשה אינה החיילת, אלא פקידה בכירה במשרד ראש הממשלה (המרויח הראשי מה''מפץ הגדול'', והמפסיד הראשי מועדת חקירה ''בלתי מבוקרת'', כלומר עצמאית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרמל ויסמן מעלה רעיונות נהדרים לדעתי (במיוחד האחרונים, המיועדים לגברים), שבאים לסייע להתנהלות באווירת התביעות על הטרדות מיניות. "הויכוח המר הניטש בסיפור של הטרדות מיניות בעייתי בגלל שכולם מתייחסים לתוכן ההטרדה (מה, נשיקה זו הטרדה? בדיחה גסה זו הטרדה?) כשזה בכלל לא הסיפור. הטרדה מוגדרת באמת על ידי ההקשר שלה ולא על ידי התוכן. חוסר הרגישות שלנו להקשר הוא גם מה שיוצר את ההטרדות ואפשר לנצל את אווירת התביעות כדי לשפר את הרגישות שלנו באופן כללי, במיוחד הגברים. רגישות להקשר וקורטוב תקשורת אותנטית הם הביטוח שלך בפני כל מצב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאת הקדמת את מרת ויסמן, לא? תגובה 404231 והפתיל שמעליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל היא פרטה את זה לפרוטות מעשיות וקונקרטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מארק פולי, חבר קונגרס רפובליקני שעמד בראש הקבוצה שטיפלה בילדים שנעלמו ובניצול ילדים, נאלץ להיתפטר מהקונגרס ועומד תחת חקירה של הFBI ושל יו"ר בית הנבחרים. הסיבה: הוא שלח אימיילים בעלי תכנים מיניים והצעוצת מגונות לנערים שעובדים בבית הנבחרים. את האימיילים הוא שלח דרך האתר הפנימי של הקונגרס שמשרת את הנערים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מקרה דומה"? בגלל ההתפטרות, אני מניחה. לא בשום פרמטר אחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |